1 00:00:22,560 --> 00:00:25,040 ‫פעמים רבות אני מתפלל עבור מר מור.‬ 2 00:00:26,480 --> 00:00:28,320 ‫אני מתפלל גם עבור משפחתו.‬ 3 00:00:35,280 --> 00:00:39,160 ‫אני מכיר בכך שעשיתי משהו מחריד.‬ 4 00:00:43,640 --> 00:00:48,920 ‫- מאז החזרתו של עונש המוות‬ ‫בארצות הברית בשנת 1976 -‬ 5 00:00:49,080 --> 00:00:55,000 ‫- מעל ל-8,000 אנשים נשפטו למוות בגין רצח -‬ 6 00:00:55,240 --> 00:01:01,440 ‫- זהו סיפורו של הנידון למוות‬ ‫מספר #00631555 -‬ 7 00:01:01,560 --> 00:01:04,280 ‫כעת טבעתי בים של חטאים.‬ 8 00:01:05,320 --> 00:01:07,000 ‫מבחינתי, החיים נגמרו.‬ 9 00:01:10,440 --> 00:01:11,880 ‫רק רציתי לסיים את החיים.‬ 10 00:01:14,480 --> 00:01:16,680 ‫והשאלה שתמיד עלתה בראשי, הייתה:‬ 11 00:01:16,760 --> 00:01:18,840 ‫״מדוע אני כאן?״‬ 12 00:01:19,720 --> 00:01:21,920 ‫״מדוע אני כאן? מדוע אני קיים בכלל?״‬ 13 00:01:23,480 --> 00:01:25,040 ‫״מדוע אני קיים בכלל?״‬ 14 00:01:31,160 --> 00:01:32,720 ‫שמי טובי לין ויליאמס.‬ 15 00:01:33,040 --> 00:01:36,720 ‫הואשמתי ברצח מדרגה ראשונה ונידונתי למוות.‬ 16 00:01:46,120 --> 00:01:49,120 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 17 00:01:50,920 --> 00:01:52,280 ‫זה סיפור אמיתי.‬ 18 00:01:54,560 --> 00:01:55,920 ‫ככה התחלתי.‬ 19 00:01:56,920 --> 00:01:59,360 ‫רק רציתי למרוד, רציתי לגרום למהומה.‬ 20 00:01:59,480 --> 00:02:02,240 ‫הבטתי בו. נראה מי יהרוג את מי, אה?‬ 21 00:02:02,320 --> 00:02:03,400 ‫קיבלתי את ההחלטה.‬ 22 00:02:04,480 --> 00:02:05,640 ‫לקחתי את חייו.‬ 23 00:02:06,240 --> 00:02:11,520 ‫זה משהו שמעולם לא התכוונתי לעשות.‬ ‫הלוואי שלא הייתי עושה את זה.‬ 24 00:02:15,760 --> 00:02:18,600 ‫ידעתי שאצא מהמכונית הזו‬ ‫וארצח את שני הגברים האלה.‬ 25 00:02:19,240 --> 00:02:22,960 ‫כשהוא כרע ברך לפניי,‬ ‫אני רק זוכר שלחצתי על ההדק.‬ 26 00:02:24,920 --> 00:02:27,160 ‫הרגתי את שניהם.‬ 27 00:02:28,320 --> 00:02:29,760 ‫דקרתי אותם למוות.‬ 28 00:02:40,000 --> 00:02:44,440 ‫- משהו מחריד -‬ 29 00:02:45,360 --> 00:02:47,800 ‫-בעשרים בדצמבר, 1984 -‬ 30 00:02:47,880 --> 00:02:54,600 ‫- טובי ויליאמס שדד וחטף‬ ‫את ג׳וני ודבורה מור וירה בהם -‬ 31 00:03:01,440 --> 00:03:05,840 ‫- גרנברי, טקסס -‬ 32 00:03:05,920 --> 00:03:08,240 ‫כשאנחנו צעירים, אנחנו לא ממש חכמים.‬ 33 00:03:10,200 --> 00:03:12,120 ‫ואנחנו עושים דברים לא חכמים.‬ 34 00:03:16,200 --> 00:03:18,400 ‫האם עלינו להישפט עליהם לשארית ימינו?‬ 35 00:03:19,600 --> 00:03:24,360 ‫או שצריכה להינתן לנו ההזדמנות להראות‬ ‫שלמדנו וצמחנו מזה?‬ 36 00:03:28,680 --> 00:03:30,040 ‫שלושים ושש שנה.‬ 37 00:03:30,400 --> 00:03:32,760 ‫זה פרק זמן בלתי נתפס.‬ 38 00:03:36,400 --> 00:03:38,360 ‫כשזה מגיע לענישה, מה נחשב מספיק?‬ 39 00:03:55,760 --> 00:04:00,200 ‫- "ביטו יוניט", טקסס -‬ 40 00:04:01,200 --> 00:04:04,440 ‫ביליתי את רוב זמני בשריבפורט, לואיזיאנה.‬ 41 00:04:09,920 --> 00:04:14,040 ‫אני מרגיש שהדברים היו אחרת‬ ‫אם הייתי גדל אצל זוג הורים אוהב.‬ 42 00:04:17,400 --> 00:04:18,880 ‫כשהייתי בן שבע, ‬ 43 00:04:18,960 --> 00:04:23,160 ‫גיליתי שהאישה שלה קראתי ״אימא״‬ ‫היא למעשה סבתא שלי.‬ 44 00:04:27,560 --> 00:04:29,400 ‫כשהייתי בן כשישה שבועות‬ 45 00:04:29,640 --> 00:04:34,440 ‫אימי החליטה למסור אותי למשפחה מאמצת.‬ 46 00:04:37,080 --> 00:04:39,240 ‫אז התגובה של סבתי הייתה,‬ 47 00:04:39,320 --> 00:04:42,360 ‫״אם את לא רוצה אותו,‬ ‫אני אקח אותו ואגדל אותו".‬ 48 00:04:46,440 --> 00:04:48,560 ‫אבי היה...‬ 49 00:04:51,080 --> 00:04:52,360 ‫הוא לא היה קיים.‬ 50 00:04:53,480 --> 00:04:55,720 ‫הוא נכנס לכלא על מקרה רצח‬ 51 00:04:56,160 --> 00:04:58,360 ‫ואף פעם לא היינו קרובים.‬ 52 00:05:02,320 --> 00:05:05,680 ‫כשאבי יצא מהכלא, הוא בא ללואיזיאנה‬ 53 00:05:06,080 --> 00:05:08,320 ‫ואני שמחתי.‬ 54 00:05:08,480 --> 00:05:10,880 ‫ממש שמחתי לראות אותו.‬ 55 00:05:11,000 --> 00:05:12,440 ‫כשעברתי לגור אצלו, ‬ 56 00:05:14,040 --> 00:05:18,280 ‫בסופו של דבר התחלתי לריב עם אחיי החורגים.‬ 57 00:05:18,560 --> 00:05:21,440 ‫והם היו מזנקים עליי כל הזמן.‬ 58 00:05:21,720 --> 00:05:25,280 ‫תמיד הייתה אלימות בינינו.‬ 59 00:05:30,080 --> 00:05:33,520 ‫בגיל תשע הייתה הפעם הראשונה שברחתי מהבית.‬ 60 00:05:36,800 --> 00:05:38,800 ‫גרתי ברחוב, ישנתי ברחוב.‬ 61 00:05:42,800 --> 00:05:46,800 ‫העבריינות שלי הייתה אמצעי הישרדות.‬ 62 00:05:51,400 --> 00:05:54,760 ‫הייתי צריך לגנוב ולשדוד,‬ 63 00:05:55,120 --> 00:05:59,640 ‫להיכנס לחנות ולגנוב דברים, כי הייתי רעב.‬ 64 00:06:05,200 --> 00:06:08,840 ‫התחלתי לשתות ולעשות סמים,‬ ‫לפחות לעשן מריחואנה,‬ 65 00:06:08,920 --> 00:06:11,880 ‫כשהייתי בן 10, 11.‬ 66 00:06:13,960 --> 00:06:18,480 ‫ובגיל 15 ביצעתי שוד מזוין וניסיון לרצח.‬ 67 00:06:22,840 --> 00:06:24,120 ‫שדדתי מקום‬ 68 00:06:24,200 --> 00:06:27,200 ‫כי ניסיתי להשיג כסף‬ 69 00:06:27,280 --> 00:06:32,160 ‫כדי לקנות לי עוד אלכוהול ועוד מריחואנה.‬ 70 00:06:32,720 --> 00:06:34,880 ‫וקיבלתי מאסר עולם לקטינים‬ 71 00:06:34,960 --> 00:06:38,080 ‫ונכנסתי למוסד השיקומי לבנים בלואיזיאנה.‬ 72 00:06:43,920 --> 00:06:49,400 ‫- טובי ויליאמס שוחרר מהמוסד השיקומי -‬ 73 00:06:49,480 --> 00:06:52,880 ‫- זמן קצר לפני יום הולדתו העשרים -‬ 74 00:06:55,120 --> 00:06:56,840 ‫כשיצאתי מהמוסד,‬ 75 00:06:57,120 --> 00:06:59,200 ‫הרגשתי כאילו החיים עברו לידי.‬ 76 00:06:59,440 --> 00:07:01,520 ‫אז כדי להשלים את הפער,‬ 77 00:07:01,600 --> 00:07:05,520 ‫הייתי חייב למצוא איזשהו שוד, גניבה,‬ 78 00:07:05,600 --> 00:07:08,840 ‫איזשהו פשע כדי שאוכל להרוויח כסף.‬ 79 00:07:10,040 --> 00:07:12,960 ‫על חשבונו של מישהו אחר.‬ 80 00:07:13,600 --> 00:07:17,040 ‫וזו הייתה הגישה שלי באותו זמן.‬ 81 00:07:24,080 --> 00:07:28,400 ‫הייתה לי ההזדמנות‬ ‫לעבוד אצל אדם בשם ג׳וני מור.‬ 82 00:07:30,280 --> 00:07:36,000 ‫הוא ואביו הפעילו עסק רכבי פנאי.‬ 83 00:07:36,240 --> 00:07:38,080 ‫הם היו זקוקים לעזרה‬ 84 00:07:38,520 --> 00:07:42,560 ‫והם הרשו לי לעבוד עבורם במשך כשבוע.‬ 85 00:07:47,720 --> 00:07:49,840 ‫לילה אחד שמעתי שני גברים צעירים‬ 86 00:07:49,920 --> 00:07:54,040 ‫מדברים על כך שפוטרו על ידי אביו של מר מור,‬ 87 00:07:54,640 --> 00:07:57,160 ‫וראיתי בזה הזדמנות‬ 88 00:07:57,680 --> 00:08:00,360 ‫לשדוד את מר מור.‬ 89 00:08:02,840 --> 00:08:07,240 ‫חשבתי שרשויות האכיפה יאשימו אותם‬ 90 00:08:07,320 --> 00:08:10,640 ‫מכיוון שהיה להם מניע לבצע את הפשע‬ 91 00:08:10,720 --> 00:08:13,480 ‫והוא הפיטורין שלהם על ידי מר מור.‬ 92 00:08:15,480 --> 00:08:18,640 ‫אבל הבעיה הייתה שמר מור הכיר אותי‬ 93 00:08:19,320 --> 00:08:24,520 ‫והפתרון לכך היה לחסל את מר מור.‬ 94 00:08:25,760 --> 00:08:30,600 ‫הרגשתי שאני חייב להרוג אותו‬ ‫כדי למנוע ממנו לזהות אותי בבית המשפט.‬ 95 00:08:37,920 --> 00:08:39,760 ‫ידעתי שלמר מור היה תינוק.‬ 96 00:08:40,560 --> 00:08:46,680 ‫אז רציתי שיהיה שם מישהו שישמור‬ ‫ויוודא שלא קורה שום דבר לילד.‬ 97 00:08:50,400 --> 00:08:52,920 ‫כשהתקדמתי לבית,‬ 98 00:08:53,120 --> 00:08:56,520 ‫ראיתי את וילמה וויקטוריה הולכות לכיווני.‬ 99 00:08:58,360 --> 00:09:01,800 ‫וילמה וויקטוריה היו שתי נשים צעירות‬ ‫שגרו בשכונה.‬ 100 00:09:04,440 --> 00:09:08,960 ‫אמרתי שבטח נשיג לפחות 500,000 דולר‬ 101 00:09:09,040 --> 00:09:11,960 ‫מהשוד הזה.‬ 102 00:09:12,400 --> 00:09:14,880 ‫והן הסכימו לזה.‬ 103 00:09:19,480 --> 00:09:22,200 ‫אז הלכנו לביתו של מר מור.‬ 104 00:09:24,080 --> 00:09:25,240 ‫דפקתי על הדלת.‬ 105 00:09:27,640 --> 00:09:31,360 ‫הוא יצא ושלפתי עליו אקדח 9 מ"מ.‬ 106 00:09:31,440 --> 00:09:34,320 ‫וביקשתי ממנו לחזור לבית והוא חזר.‬ 107 00:09:36,120 --> 00:09:40,920 ‫כשנכנסנו לחדר, אשתו ובנו שכבו שם על המיטה.‬ 108 00:09:43,800 --> 00:09:48,320 ‫התחלנו להזיז רהיטים מביתו לרכב שלו.‬ 109 00:09:50,280 --> 00:09:53,480 ‫הבנות פשוט שמרו על בני המשפחה ועל התינוק.‬ 110 00:09:55,720 --> 00:09:58,600 ‫החזקתי אותו באיומי אקדח,‬ 111 00:09:59,040 --> 00:10:02,400 ‫ואמרתי לו שאנחנו נוסעים לאנשהו.‬ 112 00:10:06,000 --> 00:10:09,960 ‫כולנו נכנסנו לרכב ונסענו לטקסס‬ 113 00:10:10,640 --> 00:10:12,680 ‫כדי לבלבל את רשויות האכיפה, ‬ 114 00:10:12,760 --> 00:10:16,680 ‫כדי לשכנע אותם שמישהו בטקסס ביצע את הפשע.‬ 115 00:10:16,760 --> 00:10:19,000 ‫ולא מישהו מלואיזיאנה.‬ 116 00:10:29,120 --> 00:10:35,640 ‫כשהגענו לטקסס‬ ‫ביקשתי ממר וגברת מור לצאת מהרכב.‬ 117 00:10:44,720 --> 00:10:47,800 ‫לא היה אכפת לי מהחיים שלי,‬ 118 00:10:48,240 --> 00:10:54,480 ‫וניסיתי לשאוב אומץ‬ ‫מכך שלא היה לי אכפת מהם,‬ 119 00:10:54,560 --> 00:10:59,360 ‫כדי לעשות דבר כזה, שמעולם לא עשיתי.‬ 120 00:11:04,280 --> 00:11:06,320 ‫וכשאזרתי אומץ...‬ 121 00:11:09,600 --> 00:11:11,320 ‫פשוט הורדתי את האקדח ויריתי.‬ 122 00:11:24,720 --> 00:11:29,920 ‫גבה של גברת מור היה מופנה אליי‬ ‫והכדור עבר דרכה ופגע בו.‬ 123 00:11:38,080 --> 00:11:41,720 ‫מייד לאחר שיריתי בהם‬ 124 00:11:42,280 --> 00:11:45,560 ‫רציתי לירות במר מור כדי לוודא שהוא מת.‬ 125 00:11:45,640 --> 00:11:47,760 ‫אבל ויקטוריה ניגשה אליי‬ 126 00:11:48,200 --> 00:11:52,000 ‫ואמרה שהוא ימות, אפשר להשאיר אותו שם.‬ 127 00:11:55,760 --> 00:11:57,960 ‫אז נכנסו לרכב עם התינוק,‬ 128 00:11:59,080 --> 00:12:01,240 ‫והשארתי את הגופות שם.‬ 129 00:12:09,520 --> 00:12:12,040 ‫- טובי ויליאמס נעצר -‬ 130 00:12:12,120 --> 00:12:17,480 ‫- ארבע שעות לאחר רצח ג׳וני ודבורה מור -‬ 131 00:12:24,520 --> 00:12:31,080 ‫- ויליאמס הואשם בחטיפה ורצח מדרגה ראשונה -‬ 132 00:12:38,080 --> 00:12:41,880 ‫- דה ברי, טקסס -‬ 133 00:12:49,200 --> 00:12:51,920 ‫בנומבר ודצמבר תמיד קר באזור הזה.‬ 134 00:12:55,920 --> 00:12:58,240 ‫אני כאן כבר מעל 40 שנה.‬ 135 00:12:59,000 --> 00:13:02,760 ‫זו אדמת משפחה, אז בניתי פה בית קטן.‬ 136 00:13:08,920 --> 00:13:13,040 ‫בשנות השמונים המוקדמות, ישנתי במיטה.‬ 137 00:13:13,600 --> 00:13:18,000 ‫אני לא יודע בדיוק באיזו שעה בבוקר זה קרה,‬ ‫אבל בטוח שהרבה אחרי חצות.‬ 138 00:13:23,680 --> 00:13:26,880 ‫שמענו דפיקה בדלת ומישהו שמתחנן לעזרה.‬ 139 00:13:29,280 --> 00:13:32,720 ‫חשבתי שישדדו אותי.‬ ‫זו הייתה המחשבה הראשונה שלי.‬ 140 00:13:34,560 --> 00:13:38,160 ‫זו הייתה הרגשה מפחידה,‬ ‫כי דברים כאלה לא קורים באזור הזה.‬ 141 00:13:40,520 --> 00:13:41,920 ‫קודם הצצנו מהחלון,‬ 142 00:13:42,000 --> 00:13:44,640 ‫והוא עמד ממש פה, מול דלת הכניסה.‬ 143 00:13:46,640 --> 00:13:49,840 ‫הוא אמר, ״ירו באשתי. הם ירו בי ובאשתי.״‬ 144 00:13:52,680 --> 00:13:54,600 ‫הוא החזיק את שתי הידיים פה.‬ 145 00:13:55,080 --> 00:13:58,480 ‫זה דבר שאני לעולם לא אשכח.‬ ‫אפשר היה לראות את החור.‬ 146 00:13:58,840 --> 00:14:02,400 ‫לא ראיתי דם, אבל אני מניח שהוא דימם בפנים.‬ 147 00:14:07,640 --> 00:14:10,240 ‫הוא אמר, ״אני יודע מי זה היה.‬ 148 00:14:10,600 --> 00:14:13,760 ‫הם לקחו את הרכב שלי והתינוק שלי אצלם.״‬ 149 00:14:16,240 --> 00:14:17,560 ‫אמרתי, ״איפה אשתך?״‬ 150 00:14:18,240 --> 00:14:19,840 ‫הוא אמר, ״היא במעלה הכביש.״‬ 151 00:14:30,640 --> 00:14:33,160 ‫אנחנו בערך 400 מטר מהבית שלי.‬ 152 00:14:37,280 --> 00:14:40,560 ‫כאן בצד הכביש הכול קרה.‬ 153 00:14:47,080 --> 00:14:50,400 ‫הוא נכנס לחלק האחורי של הטנדר ונסע לפה.‬ 154 00:14:51,920 --> 00:14:54,360 ‫ואז ראינו את האישה שוכבת על הקרקע.‬ 155 00:14:57,720 --> 00:14:59,200 ‫פה היא שכבה.‬ 156 00:15:00,120 --> 00:15:01,840 ‫על הצד.‬ 157 00:15:01,920 --> 00:15:06,440 ‫כפות הרגליים פה, הראש בכיוון הזה,‬ ‫והיא פשוט שכבה פה ולא זזה.‬ 158 00:15:11,240 --> 00:15:13,240 ‫לא ראיתי הרבה דם.‬ 159 00:15:16,680 --> 00:15:18,240 ‫האיש יצא מהמשאית.‬ 160 00:15:19,040 --> 00:15:20,400 ‫והוא הסתכל על אשתו.‬ 161 00:15:20,480 --> 00:15:23,840 ‫אני מניח שהוא פשוט הניח שהיא גם תהיה בסדר.‬ 162 00:15:26,840 --> 00:15:28,800 ‫ובזמן הזה המשטרה הגיעה.‬ 163 00:15:29,920 --> 00:15:33,520 ‫הם הכניסו אותו לאמבולנס ולקחו אותו.‬ 164 00:15:37,640 --> 00:15:39,560 ‫אחר כך גיליתי שהיא הייתה מתה.‬ 165 00:15:55,400 --> 00:16:01,720 ‫- שריבפורט, לואיזיאנה -‬ 166 00:16:10,840 --> 00:16:12,320 ‫הנה תמונה של דבי.‬ 167 00:16:14,920 --> 00:16:17,160 ‫אני לא חושב שהיא שמחה שצילמתי את זה.‬ 168 00:16:17,920 --> 00:16:19,080 ‫אבל היא התגברה.‬ 169 00:16:22,360 --> 00:16:24,480 ‫הנה תמונה שלה ושל קאדלס.‬ 170 00:16:26,000 --> 00:16:28,040 ‫קאדלס היה צ'יוואווה ננסי.‬ 171 00:16:29,120 --> 00:16:30,240 ‫יצור קטנטן.‬ 172 00:16:32,840 --> 00:16:34,440 ‫קאדלס ודבי ישנים.‬ 173 00:16:35,360 --> 00:16:37,160 ‫נראה שזה נושא חוזר.‬ 174 00:16:43,320 --> 00:16:44,640 ‫שמי ג׳וני מור.‬ 175 00:16:48,480 --> 00:16:51,000 ‫דבי הייתה אהבתי הראשונה.‬ 176 00:16:52,920 --> 00:16:54,200 ‫היא הייתה אשתי,‬ 177 00:16:54,600 --> 00:16:55,520 ‫ידידתי,‬ 178 00:16:56,320 --> 00:16:57,280 ‫אשת סודי.‬ 179 00:17:00,040 --> 00:17:01,120 ‫היינו...‬ 180 00:17:02,440 --> 00:17:05,360 ‫במרחק של 19 יום מיום נישואינו השלישי‬ 181 00:17:05,560 --> 00:17:06,680 ‫בערב שבו היא מתה.‬ 182 00:17:10,440 --> 00:17:15,280 ‫פגשתי את דבורה בכנסייה.‬ 183 00:17:15,920 --> 00:17:18,480 ‫חבר שלי הכיר ביני לבין דבי‬ 184 00:17:18,560 --> 00:17:22,920 ‫והתחלנו לצאת שבוע-שבועיים אחר כך.‬ 185 00:17:23,840 --> 00:17:27,560 ‫והרגשות הלכו והתפתחו.‬ 186 00:17:31,920 --> 00:17:35,800 ‫יצאו כשנה, 16 חודשים, משהו כזה,‬ ‫עד שנישאנו.‬ 187 00:17:37,080 --> 00:17:39,000 ‫נהנינו לעשות דברים יחד.‬ 188 00:17:40,040 --> 00:17:41,400 ‫הסתדרנו היטב זה עם זה.‬ 189 00:17:45,880 --> 00:17:49,120 ‫בננו נולד בשנת 1984.‬ 190 00:17:51,080 --> 00:17:52,720 ‫זה מעלה בי זיכרונות טובים.‬ 191 00:17:53,600 --> 00:17:56,320 ‫במקום זיכרונות רעים,‬ ‫זה מעלה בי זיכרונות טובים.‬ 192 00:18:01,880 --> 00:18:04,200 ‫היינו עדיין זוג צעיר, כמובן.‬ 193 00:18:04,280 --> 00:18:07,560 ‫זה לא היה פיקניק,‬ 194 00:18:07,640 --> 00:18:09,040 ‫אבל הסתדרנו.‬ 195 00:18:11,720 --> 00:18:13,200 ‫היא אהבה מאוד את בננו.‬ 196 00:18:13,360 --> 00:18:18,600 ‫והוא לא היה נוגע ברצפה בלי בגדים חדשים.‬ 197 00:18:21,640 --> 00:18:23,400 ‫הוא היה גאוותה ושמחתה.‬ 198 00:18:25,560 --> 00:18:28,360 ‫אלה היו החיים שלה, לטפל בו.‬ 199 00:18:32,240 --> 00:18:33,600 ‫היא הייתה אימא טובה.‬ 200 00:18:34,600 --> 00:18:36,840 ‫היא הייתה חברה טובה,‬ ‫היא הייתה אדם טוב.‬ 201 00:18:41,000 --> 00:18:43,600 ‫זה לא נשמע הרבה, נכון? אבל זה כן.‬ 202 00:18:50,040 --> 00:18:53,360 ‫דבי מתה ב-20 בדצמבר 1984.‬ 203 00:18:57,720 --> 00:19:02,200 ‫נדרשו לי 12 שנה כדי להגיע לשלב של השלמה.‬ 204 00:19:03,040 --> 00:19:06,520 ‫האם התגברתי על זה עכשיו?‬ ‫לא במאת האחוזים, זה לעולם לא יקרה.‬ 205 00:19:08,080 --> 00:19:09,920 ‫כן, עדיין עולים רגשות קשים,‬ 206 00:19:10,000 --> 00:19:12,320 ‫אבל עכשיו אני יכול לדבר על זה.‬ 207 00:19:29,280 --> 00:19:33,280 ‫- סנטר, טקסס -‬ 208 00:19:34,960 --> 00:19:38,640 ‫יש פסוק שאומר, ״הן אד אתם‬ 209 00:19:41,000 --> 00:19:43,200 ‫המופיע לרגע ואחר כך נעלם״.‬ 210 00:19:43,280 --> 00:19:47,360 ‫- ג׳ון ס. ווקר, משרד עורכי דין -‬ 211 00:19:51,120 --> 00:19:55,960 ‫שני ג׳ון ס. ווקר‬ ‫ואני עוסק במשפטים מזה 50 שנה.‬ 212 00:19:59,240 --> 00:20:03,360 ‫בשנת 1984 הייתי תובע במחוז פנולה.‬ 213 00:20:05,840 --> 00:20:08,440 ‫שימשתי כתובע בכל תיק אפשרי.‬ 214 00:20:09,160 --> 00:20:12,080 ‫רצח, אונס, שוד. מה שתרצה, עשיתי הכול.‬ 215 00:20:12,640 --> 00:20:15,640 ‫אחד המקרים היה המדינה נגד טובי ויליאמס.‬ 216 00:20:16,000 --> 00:20:20,520 ‫- משפחה מגרינווד נחטפה,‬ ‫האם נרצחה, נתפסו שלושה -‬ 217 00:20:20,600 --> 00:20:23,000 ‫היה ידוע בקרב הציבור‬ 218 00:20:23,120 --> 00:20:26,480 ‫על האופי המזעזע של עובדות המקרה.‬ 219 00:20:32,920 --> 00:20:38,400 ‫טובי ויליאמס למעשה חטף את הקורבנות.‬ 220 00:20:41,320 --> 00:20:44,600 ‫הוא לקח אותם מחוץ לעיר‬ 221 00:20:45,200 --> 00:20:48,400 ‫לכביש מבודד.‬ 222 00:20:51,360 --> 00:20:54,400 ‫והפשיט אותם.‬ 223 00:20:55,680 --> 00:20:57,640 ‫באמצע הכביש בחורף.‬ 224 00:21:00,160 --> 00:21:02,960 ‫הם בכו וחיבקו את עצמם...‬ 225 00:21:03,640 --> 00:21:05,080 ‫באוויר הקר.‬ 226 00:21:06,200 --> 00:21:07,600 ‫באמצע הכביש.‬ 227 00:21:10,400 --> 00:21:14,400 ‫ואז הוא החליט שהוא רוצה לראות‬ ‫שני אנשים לבנים מקיימים יחסי מין.‬ 228 00:21:19,920 --> 00:21:22,000 ‫אני לא משתמש בשפה כזו, אבל...‬ 229 00:21:22,680 --> 00:21:27,320 ‫הוא בעצם אמר:‬ ‫"אני רוצה לראות אנשים לבנים מזדיינים".‬ 230 00:21:35,920 --> 00:21:40,440 ‫- טובי ויליאמס הורשע ברצח מדרגה ראשונה -‬ 231 00:21:40,520 --> 00:21:43,600 ‫- על רציחתה של דבורה מור -‬ 232 00:21:44,040 --> 00:21:51,040 ‫- נגזר עליו עונש מוות ב-27 בספטמבר 1985 - ‬ 233 00:21:56,160 --> 00:22:00,200 ‫אני ציפיתי שזה יהיה פסק הדין, באמת שכן.‬ 234 00:22:02,600 --> 00:22:03,680 ‫ו...‬ 235 00:22:05,200 --> 00:22:07,080 ‫אני חושב שגם הוא ציפה לזה.‬ 236 00:22:11,080 --> 00:22:15,760 ‫אני זוכר שמר ויליאמס מלמל מתחת לשפם,‬ 237 00:22:17,400 --> 00:22:20,720 ‫״אני רק רוצה שיגמרו עם זה מהר.״‬ 238 00:22:21,960 --> 00:22:23,840 ‫- על ויליאמס נגזר מוות בזריקה -‬ 239 00:22:23,920 --> 00:22:29,120 ‫- ״אני יודע שחיי נגמרו,‬ ‫אני מעדיף למות כאן בבית המשפט״ -‬ 240 00:22:29,200 --> 00:22:32,600 ‫אני חושב שהתנהגותו המזעזעת של מר ויליאמס‬ 241 00:22:32,720 --> 00:22:35,760 ‫זה דבר שהחברה לא יכולה לסבול.‬ 242 00:22:45,160 --> 00:22:49,120 ‫- שריבפורט, לואיזיאנה -‬ 243 00:22:56,640 --> 00:22:57,960 ‫דפיקה בדלת,‬ 244 00:22:58,360 --> 00:23:01,960 ‫ומקבלים את פניי עם אקדח 9 מ"מ.‬ 245 00:23:03,320 --> 00:23:07,520 ‫- ברוכים הבאים -‬ 246 00:23:07,760 --> 00:23:09,720 ‫אתה יודע, זה נמשך שעות.‬ 247 00:23:12,400 --> 00:23:14,320 ‫טובי אמר שנצא לסיבוב.‬ 248 00:23:16,160 --> 00:23:17,800 ‫דבי החזיקה את ג׳ורג׳.‬ 249 00:23:18,240 --> 00:23:20,800 ‫ואני החזקתי אותה.‬ 250 00:23:24,360 --> 00:23:27,120 ‫לא הייתה לנו הזדמנות לדבר,‬ ‫רק החלפנו מבטים.‬ 251 00:23:27,200 --> 00:23:29,120 ‫אני מניח שככה אפשר לתאר את זה.‬ 252 00:23:29,200 --> 00:23:31,440 ‫והיא הייתה מפוחדת.‬ 253 00:23:32,520 --> 00:23:36,800 ‫היא החזיקה את בננו, את ג׳ורג׳ קרוב אליה.‬ 254 00:23:41,480 --> 00:23:45,000 ‫ידעתי בליבי שזה לא מצב טוב.‬ 255 00:23:45,960 --> 00:23:47,760 ‫וגם דבי ידעה את זה.‬ 256 00:23:48,320 --> 00:23:50,160 ‫אין לי ספק לגבי זה.‬ 257 00:23:51,560 --> 00:23:53,080 ‫זה לא יסתיים טוב.‬ 258 00:24:01,920 --> 00:24:05,360 ‫כשהבנות דרשו שניתן להן את ג׳ורג׳...‬ 259 00:24:08,680 --> 00:24:11,320 ‫טובי היה רגוע...‬ 260 00:24:12,640 --> 00:24:14,760 ‫ואסוף. הוא ידע מה הוא עושה.‬ 261 00:24:18,760 --> 00:24:21,320 ‫התפשטנו, אבל זה כל מה שהם...‬ 262 00:24:21,880 --> 00:24:24,400 ‫אתה יודע, זה הכול.‬ 263 00:24:25,440 --> 00:24:28,000 ‫נשארתי בתחתונים.‬ 264 00:24:28,080 --> 00:24:30,600 ‫היא הייתה בחזייה ותחתונים.‬ 265 00:24:45,000 --> 00:24:46,680 ‫לא שמעתי את הירייה.‬ 266 00:24:48,280 --> 00:24:51,360 ‫עד היום, לא שמעתי את הירייה.‬ 267 00:24:51,520 --> 00:24:53,160 ‫פתאום הייתי על הקרקע.‬ 268 00:24:57,640 --> 00:25:00,240 ‫שמעתי את הנשימה של דבי נחלשת.‬ 269 00:25:04,680 --> 00:25:06,160 ‫הסתכלתי ו...‬ 270 00:25:08,320 --> 00:25:09,520 ‫ידעתי שהיא מתה.‬ 271 00:25:22,800 --> 00:25:26,280 ‫אחרי שהגעתי לבית החולים הרופא בדק אותי,‬ 272 00:25:26,360 --> 00:25:28,680 ‫והם החליטו שאני צריך ניתוח חירום.‬ 273 00:25:30,800 --> 00:25:32,800 ‫דאגתי יותר לבני.‬ 274 00:25:33,480 --> 00:25:35,840 ‫לא ידעתי איפה הוא.‬ 275 00:25:38,800 --> 00:25:40,920 ‫אני לא זוכר אם הייתי בחדר המיון‬ 276 00:25:41,640 --> 00:25:44,000 ‫או שעזבתי את המיון לחדר הניתוח,‬ 277 00:25:44,880 --> 00:25:49,000 ‫ומישהו אמר לי שהם קיבלו שיחת טלפון‬ 278 00:25:49,080 --> 00:25:53,360 ‫מאישה שמצאה תינוק מונח על מרפסת ביתה.‬ 279 00:25:55,960 --> 00:25:58,600 ‫הם כבר מצאו את בני‬ 280 00:25:58,680 --> 00:26:00,760 ‫וזכיתי לראות אותו לפני...‬ 281 00:26:02,560 --> 00:26:03,400 ‫סליחה.‬ 282 00:26:08,120 --> 00:26:09,960 ‫ראיתי אותו לפני שנכנסתי לניתוח.‬ 283 00:26:28,400 --> 00:26:32,240 ‫כן, אני מרגיש אשם על כך ששרדתי והיא לא.‬ 284 00:26:37,360 --> 00:26:38,960 ‫אבל גם הרגשתי‬ 285 00:26:40,240 --> 00:26:44,240 ‫שאני שמח שהיא מתה מהר.‬ 286 00:26:46,360 --> 00:26:47,840 ‫היא לא נאלצה לסבול.‬ 287 00:26:52,120 --> 00:26:54,600 ‫אני שמח מכך שהיא לא נאלצה לסבול.‬ 288 00:27:01,000 --> 00:27:04,960 ‫אין שום דבר שבה טובי ויליאמס יוכל לשלם...‬ 289 00:27:06,080 --> 00:27:07,360 ‫על מה שקרה באותו ערב.‬ 290 00:27:08,400 --> 00:27:10,520 ‫אי אפשר להחליף את חייו של אדם.‬ 291 00:27:15,280 --> 00:27:17,760 ‫איך אתה מרגיש כלפי טובי ויליאמס כיום?‬ 292 00:27:20,280 --> 00:27:22,560 ‫אני מעדיף לא לדבר על טובי ויליאמס.‬ 293 00:27:26,080 --> 00:27:29,400 ‫מתוך הרצון שהוא לא ישפיע עליך יותר?‬ 294 00:27:32,640 --> 00:27:34,640 ‫אני מעדיף לא לדבר על טובי ויליאמס.‬ 295 00:27:44,760 --> 00:27:51,760 ‫- לוויה -‬ 296 00:27:52,280 --> 00:27:54,800 ‫- דאלאס, טקסס -‬ 297 00:27:54,880 --> 00:27:56,960 ‫- בית הלוויות "בלאק אנד קלארק" -‬ 298 00:27:57,120 --> 00:28:01,400 ‫אי אפשר פשוט לשפוט אנשים על פי העבר שלהם.‬ 299 00:28:04,680 --> 00:28:05,920 ‫האנשים האלה, הרוצחים,‬ 300 00:28:06,000 --> 00:28:08,320 ‫הם לא אותם האנשים שהם היו באותו הרגע.‬ 301 00:28:11,640 --> 00:28:14,760 ‫יש אפשרות לגאולה.‬ 302 00:28:22,880 --> 00:28:24,560 ‫שמי תומס ווטלי.‬ 303 00:28:25,880 --> 00:28:28,400 ‫אני מכיר את טובי וילאימס כבר 10 שנים.‬ 304 00:28:32,720 --> 00:28:36,080 ‫אני עומד בראש כנסיית הכלא‬ ‫ב-"ג׳ורג׳ ביטו יוניט"‬ 305 00:28:36,160 --> 00:28:38,360 ‫בטנסי קולוני, טקסס.‬ 306 00:28:41,200 --> 00:28:43,320 ‫כשהוא נכנס לכלא, הוא היה בריון.‬ 307 00:28:44,160 --> 00:28:48,520 ‫הוא הלך מכות, עשה סמים.‬ 308 00:28:51,680 --> 00:28:53,880 ‫הוא גנב, הוא שיקר, הוא הרג.‬ 309 00:28:55,640 --> 00:28:58,800 ‫הוא היה טיפוס רע.‬ 310 00:29:08,080 --> 00:29:10,720 ‫- בשנת 1992, בית המשפט לערעורים פסק -‬ 311 00:29:10,800 --> 00:29:15,040 ‫- כי ראיות המעידות‬ ‫על פיגורו השכלי של ויליאמס -‬ 312 00:29:15,120 --> 00:29:17,480 ‫- הושמטו מהליך המשפט -‬ 313 00:29:17,720 --> 00:29:24,720 ‫- פסק הדין בוטל, והוא נשפט למאסר עולם -‬ 314 00:29:25,240 --> 00:29:29,680 ‫- בית הלוויות "בלאק אנד קלארק" -‬ 315 00:29:35,040 --> 00:29:36,480 ‫- בערעורו של ויליאמס -‬ 316 00:29:36,560 --> 00:29:42,440 ‫- הצוות המשפטי שלו‬ ‫תיאר בפרוטרוט את ילדותו הקשה -‬ 317 00:29:43,400 --> 00:29:45,480 ‫- בעיות רציניות בבית הספר -‬ 318 00:29:45,560 --> 00:29:46,960 ‫- לקויות למידה -‬ 319 00:29:47,040 --> 00:29:48,960 ‫- רגשות בידוד ודחייה -‬ 320 00:29:49,040 --> 00:29:51,040 ‫- תהפוכות רבות -‬ 321 00:29:51,120 --> 00:29:52,720 ‫- כאב רגשי -‬ 322 00:29:52,800 --> 00:29:55,000 ‫- אף אחד לא רצה אותו -‬ 323 00:29:55,080 --> 00:29:56,840 ‫- תחושות דחייה -‬ 324 00:29:56,920 --> 00:29:58,800 ‫- טראומות רגשיות -‬ 325 00:29:58,880 --> 00:30:00,080 ‫- מנת משכל נמוכה -‬ 326 00:30:00,160 --> 00:30:01,520 ‫- היפראקטיביות ברורה -‬ 327 00:30:01,600 --> 00:30:02,920 ‫- הפרעת קשב -‬ 328 00:30:03,000 --> 00:30:04,960 ‫- תוצאות איי.קיו: 53 ו-69 -‬ 329 00:30:11,840 --> 00:30:13,200 ‫כאשר פגשתי את טובי,‬ 330 00:30:13,760 --> 00:30:18,160 ‫הוא ניסה להגדיר את עצמו,‬ 331 00:30:18,240 --> 00:30:21,840 ‫להבין מי הוא בכלא.‬ 332 00:30:27,000 --> 00:30:28,120 ‫בהתחלה בכיתה,‬ 333 00:30:28,200 --> 00:30:32,920 ‫הוא פשוט ספג את מה שדיברנו עליו.‬ 334 00:30:36,320 --> 00:30:38,400 ‫ואז הוא התחיל לחלוק...‬ 335 00:30:39,520 --> 00:30:44,000 ‫את הטראומות שהוא חווה בתחילת חייו.‬ 336 00:30:53,880 --> 00:30:56,640 ‫אימא שלי, לא הכרתי אותה.‬ 337 00:30:58,000 --> 00:31:02,600 ‫עברתי את מסע החיים עם התחושה הזאת.‬ 338 00:31:02,680 --> 00:31:06,040 ‫אם אימא שלך לא אוהבת אותך,‬ ‫אף אחד בעולם לא יאהב אותך.‬ 339 00:31:10,440 --> 00:31:12,600 ‫טובי סובל מבפנים.‬ 340 00:31:12,680 --> 00:31:14,440 ‫- "השלך על אדוני יהבך" -‬ 341 00:31:14,520 --> 00:31:16,080 ‫אפשר לשמוע את זה בקולו.‬ 342 00:31:17,560 --> 00:31:20,320 ‫כולנו רוצים להכיר את אימנו.‬ 343 00:31:21,160 --> 00:31:23,480 ‫אנחנו רוצים להכיר את אבינו.‬ 344 00:31:24,240 --> 00:31:26,640 ‫אנחנו רוצים לדעת מי אנחנו.‬ 345 00:31:28,680 --> 00:31:30,000 ‫אותי תמיד אהבו,‬ 346 00:31:30,080 --> 00:31:34,040 ‫אבל אני חושב שבלי אהבה, החיים מאוד קשים.‬ 347 00:31:35,000 --> 00:31:38,080 ‫אין לאדם תחושת ערך עצמי.‬ 348 00:31:39,720 --> 00:31:40,880 ‫תחושת זהות.‬ 349 00:31:41,920 --> 00:31:48,600 ‫אהבה משמעה שערכך כאדם מתפתח.‬ 350 00:31:52,360 --> 00:31:54,080 ‫כשהייתי בן עשר,‬ 351 00:31:54,160 --> 00:31:56,840 ‫התחברתי עם בחור צעיר בקהילה.‬ 352 00:31:57,240 --> 00:32:00,160 ‫הסתובבנו, רכבנו על אופניים.‬ 353 00:32:00,240 --> 00:32:03,280 ‫ומדי פעם היינו גונבים אופניים.‬ 354 00:32:03,680 --> 00:32:05,880 ‫והיה מישהו במשפחה שלו,‬ 355 00:32:06,320 --> 00:32:09,680 ‫אני לא יודע‬ ‫אם זה היה אח או דוד שלו שפגשתי,‬ 356 00:32:10,280 --> 00:32:13,600 ‫ורציתי להסתכל עליו כדמות אב או אח גדול.‬ 357 00:32:15,280 --> 00:32:20,160 ‫אז היינו יוצאים לתעלת הניקוז של דאלאס‬ ‫ודגים סרטני נהרות.‬ 358 00:32:22,280 --> 00:32:25,640 ‫ופתאום הוא הביט בי בתאווה,‬ 359 00:32:26,000 --> 00:32:28,160 ‫ואז הוא...‬ 360 00:32:28,960 --> 00:32:29,840 ‫הוא אנס אותי.‬ 361 00:32:30,680 --> 00:32:33,120 ‫ורציתי לזעוק לעזרה,‬ 362 00:32:33,200 --> 00:32:35,400 ‫רציתי שמישהו יציל אותי.‬ 363 00:32:36,040 --> 00:32:41,080 ‫אבל החלטתי שאני לא רוצה שיבואו להציל אותי.‬ 364 00:32:41,160 --> 00:32:42,960 ‫כי כשחשבתי על זה,‬ 365 00:32:43,040 --> 00:32:47,320 ‫מישהו יכול לבוא לעזרתי וללעוג לי.‬ 366 00:32:48,840 --> 00:32:50,000 ‫אז פשוט שכבתי שם,‬ 367 00:32:50,080 --> 00:32:52,240 ‫וקיוויתי שזה ייגמר מהר.‬ 368 00:32:55,800 --> 00:32:57,440 ‫אחר כך הוא נעמד,‬ 369 00:32:57,520 --> 00:32:59,160 ‫והרים את המכנסיים שלו.‬ 370 00:32:59,600 --> 00:33:02,480 ‫והוא אמר, ״ואל תגיד לאף אחד.״‬ 371 00:33:03,320 --> 00:33:05,880 ‫אז הבנתי שאני יכול לקום.‬ 372 00:33:05,960 --> 00:33:10,680 ‫אז קמתי ולבשתי את המכנסיים ויצאתי מהתעלה.‬ 373 00:33:13,120 --> 00:33:14,480 ‫מעולם לא סיפרתי לאיש...‬ 374 00:33:15,160 --> 00:33:17,480 ‫איך יצאתי מהתעלה באותו רגע‬ 375 00:33:17,560 --> 00:33:22,400 ‫וחזרתי לבית שבו גרתי עם סבתי,‬ ‫ונפטרתי מהתחתונים המוכתמים בזרע,‬ 376 00:33:23,000 --> 00:33:25,880 ‫וכלאתי את הילד הקטן ההוא במרתפי נשמתי.‬ 377 00:33:31,800 --> 00:33:32,640 ‫״מעולם...‬ 378 00:33:33,560 --> 00:33:35,680 ‫מעולם לא סיפרתי לאיש.״‬ 379 00:33:37,440 --> 00:33:38,960 ‫איך אפשר לכאוב...‬ 380 00:33:40,000 --> 00:33:41,800 ‫ולא לספר לאף אחד?‬ 381 00:33:43,640 --> 00:33:44,480 ‫איך?‬ 382 00:33:45,880 --> 00:33:47,560 ‫הוא זעק לעזרה‬ 383 00:33:48,080 --> 00:33:50,120 ‫כל חייו.‬ 384 00:33:55,040 --> 00:33:58,400 ‫קשה לבצע את ההיקש האינטלקטואלי הזה,‬ 385 00:33:58,680 --> 00:34:02,520 ‫שזה מה שגרם לו לרצוח.‬ 386 00:34:03,440 --> 00:34:06,480 ‫אבל אנחנו יודעים שיש‬ ‫סדרה של אירועים בחייו,‬ 387 00:34:06,560 --> 00:34:09,720 ‫שנהיו קשים יותר ויותר,‬ 388 00:34:09,960 --> 00:34:11,560 ‫שהובילו אותו בדרך הזו.‬ 389 00:34:11,760 --> 00:34:14,720 ‫- טובי ויליאמס, ילדות -‬ 390 00:34:14,840 --> 00:34:18,120 ‫טובי ראוי להזדהות.‬ 391 00:34:19,200 --> 00:34:21,640 ‫הוא ביצע פשע נוראי.‬ 392 00:34:21,760 --> 00:34:23,160 ‫אי אפשר לשכוח את זה.‬ 393 00:34:23,400 --> 00:34:25,760 ‫וכשאנחנו עושים דבר פסול,‬ 394 00:34:25,880 --> 00:34:27,800 ‫כן, אנחנו נענשים.‬ 395 00:34:28,800 --> 00:34:30,480 ‫אבל באותו זמן,‬ 396 00:34:30,840 --> 00:34:32,720 ‫עלינו להיות סלחניים.‬ 397 00:34:33,520 --> 00:34:39,520 ‫ולהתפלל שטובי, עם הזמן, ילמד מכך‬ 398 00:34:40,160 --> 00:34:42,120 ‫וישנה את דרכיו.‬ 399 00:34:42,600 --> 00:34:44,320 ‫על זה אנחנו מדברים.‬ 400 00:34:49,680 --> 00:34:56,480 ‫- טובי ויליאמס זכאי לשחרור על תנאי‬ ‫מאז דצמבר 2004 -‬ 401 00:35:02,160 --> 00:35:05,880 ‫- גראנברי, טקסס -‬ 402 00:35:08,960 --> 00:35:11,200 ‫אני יוצא לדוג לעיתים קרובות ככל האפשר.‬ 403 00:35:15,000 --> 00:35:16,920 ‫אני דג כאן בחצר האחורית.‬ 404 00:35:17,560 --> 00:35:19,040 ‫אני דג על הסירה שלי.‬ 405 00:35:21,720 --> 00:35:24,480 ‫אני הולך למזח הדיג המקומי.‬ 406 00:35:28,960 --> 00:35:34,880 ‫במאסר, אתה בכלוב.‬ 407 00:35:35,320 --> 00:35:38,600 ‫ואתה לא זוכה‬ ‫לתענוגות החיים הקטנים והפשוטים הללו.‬ 408 00:35:42,040 --> 00:35:45,440 ‫ולא לעשות את זה במשך 20 שנה...‬ 409 00:35:46,320 --> 00:35:47,480 ‫זה חסר מאוד.‬ 410 00:35:51,360 --> 00:35:56,560 ‫טובי ויליאמס היה השותף לתא הראשון שלי‬ 411 00:35:56,920 --> 00:35:59,720 ‫כשנאסרתי למשך כשמונה חודשים.‬ 412 00:36:01,800 --> 00:36:04,720 ‫היינו נעולים בתא 24 שעות ביממה,‬ ‫7 ימים בשבוע.‬ 413 00:36:05,360 --> 00:36:08,400 ‫ואין הרבה מה לעשות‬ 414 00:36:08,480 --> 00:36:10,800 ‫חוץ מלהכיר את מי שאתה נמצא איתו,‬ 415 00:36:10,880 --> 00:36:11,920 ‫שזה אדם אחד.‬ 416 00:36:12,720 --> 00:36:15,200 ‫וטובי ואני נשארנו חברים מאז.‬ 417 00:36:19,640 --> 00:36:24,640 ‫אנשים מניחים שטובי הוא מפלצת נוראית.‬ 418 00:36:25,440 --> 00:36:28,960 ‫שאם הוא יימצא ליד מישהו‬ 419 00:36:29,040 --> 00:36:31,960 ‫הוא יתכנן איך לפגוע בו,‬ 420 00:36:32,440 --> 00:36:35,280 ‫לנצל אותו, לקחת לו את הרכוש.‬ 421 00:36:36,040 --> 00:36:38,640 ‫כל מיני דברים רעים.‬ 422 00:36:38,840 --> 00:36:40,360 ‫וטובי לא כזה בכלל.‬ 423 00:36:43,400 --> 00:36:46,120 ‫אני לא חושב...‬ 424 00:36:47,520 --> 00:36:50,320 ‫שעובר יום, שבוע או חודש‬ 425 00:36:51,000 --> 00:36:54,240 ‫שבהם הנזק שהוא גרם לא מכביד עליו.‬ 426 00:36:57,440 --> 00:37:01,080 ‫באגף הנידונים למוות, לבדך יום אחר יום,‬ 427 00:37:01,400 --> 00:37:03,760 ‫אתה מבין שמשהו השתבש.‬ 428 00:37:05,120 --> 00:37:09,560 ‫הנתיב שטובי בחר הוא לנסות לתקן את עצמו,‬ ‫וזה מה שהוא עשה.‬ 429 00:37:12,240 --> 00:37:14,160 ‫הוא התחיל לרכוש השכלה.‬ 430 00:37:14,920 --> 00:37:18,840 ‫הוא התחיל להקשיב‬ ‫לדעותיהם של אחרים בנושאים שונים.‬ 431 00:37:21,440 --> 00:37:23,240 ‫יש לו תיק למופת.‬ 432 00:37:23,320 --> 00:37:25,280 ‫הוא משתתף בכל דבר.‬ 433 00:37:25,640 --> 00:37:27,920 ‫אם צריך משהו, הוא שם.‬ 434 00:37:29,440 --> 00:37:32,440 ‫הוא לא מנסה לקחת, הוא מנסה לתת.‬ 435 00:37:33,720 --> 00:37:35,120 ‫בגלל מה שהוא לקח.‬ 436 00:37:40,440 --> 00:37:41,760 ‫טובי מבוגר עכשיו.‬ 437 00:37:43,280 --> 00:37:46,480 ‫ואני חושב שפרק הזמן שהוא בילה שם‬ 438 00:37:47,320 --> 00:37:48,880 ‫שילמה על מה שהוא עשה.‬ 439 00:37:49,120 --> 00:37:50,000 ‫באמת.‬ 440 00:37:54,520 --> 00:37:56,400 ‫הוא לא עשה משהו‬ 441 00:37:56,680 --> 00:37:58,800 ‫שמונע ממנו להשתחרר על תנאי.‬ 442 00:37:58,880 --> 00:38:00,960 ‫אז למה הוא לא משתחרר על תנאי?‬ 443 00:38:05,440 --> 00:38:07,920 ‫אם מחזיקים אותו בכלא לנצח,‬ ‫זה גזר דין מוות.‬ 444 00:38:08,640 --> 00:38:11,440 ‫זה גזר דין מוות חי, אבל גזר דין מוות.‬ 445 00:38:12,640 --> 00:38:14,880 ‫אז שוב, כמה זה "מספיק"?‬ 446 00:38:22,880 --> 00:38:27,080 ‫- שריבפורט, לואיזיאנה -‬ 447 00:38:35,760 --> 00:38:37,760 ‫השקפתי על החיים השתנתה מאוד.‬ 448 00:38:39,880 --> 00:38:41,400 ‫אני שמח בחלקי.‬ 449 00:38:44,280 --> 00:38:47,400 ‫אני נשוי שוב מזה כ-13 שנים.‬ 450 00:38:49,840 --> 00:38:52,160 ‫כאן קפצתי לים התיכון.‬ 451 00:38:52,840 --> 00:38:55,080 ‫זה היה כיף.‬ ‫-כן, זה היה קר.‬ 452 00:38:56,200 --> 00:38:57,960 ‫נכון, אבל נכנסנו בכל אופן.‬ 453 00:38:59,560 --> 00:39:01,400 ‫אשתי בלינדה.‬ 454 00:39:03,720 --> 00:39:06,720 ‫היא עברה הרבה ממה שאני עברתי.‬ 455 00:39:09,240 --> 00:39:11,280 ‫אנחנו מנסים ליהנות מדברים,‬ 456 00:39:11,960 --> 00:39:14,360 ‫לעשות דברים, לטייל כשאפשר.‬ 457 00:39:16,160 --> 00:39:18,120 ‫כי לא מובטח שיגיע המחר.‬ 458 00:39:19,440 --> 00:39:21,760 ‫אתה יודע, אז...‬ 459 00:39:24,680 --> 00:39:26,240 ‫לא מפסיקים להתגעגע.‬ 460 00:39:29,720 --> 00:39:31,360 ‫זה משתפר עם הזמן.‬ 461 00:39:33,080 --> 00:39:36,960 ‫בלינדה מבינה שדבי היא חלק מחיי‬ 462 00:39:37,040 --> 00:39:38,960 ‫וזה ממשיך משם.‬ 463 00:39:43,800 --> 00:39:47,480 ‫אני כן חושב שאדם שמקבל גזר דין מוות‬ 464 00:39:47,560 --> 00:39:50,560 ‫זכאי לערעור.‬ 465 00:39:50,640 --> 00:39:54,040 ‫לדעתי זה הוגן.‬ 466 00:39:55,920 --> 00:39:58,680 ‫אבל אם הם מבצעים פשע,‬ 467 00:39:59,040 --> 00:40:01,680 ‫אתה יודע, הם צריכים לשלם את המחיר.‬ 468 00:40:03,600 --> 00:40:08,520 ‫כי אנשים שמתים, כמו דבי,‬ 469 00:40:09,320 --> 00:40:11,440 ‫להם אין ערעור,‬ 470 00:40:11,520 --> 00:40:15,440 ‫להם אין הזדמנות שנייה.‬ 471 00:40:15,520 --> 00:40:19,800 ‫כל זה נלקח מהם כהרף עין.‬ 472 00:40:26,240 --> 00:40:30,480 ‫אני מבורך מאוד כי אימי ואחותי היו לצידי‬ 473 00:40:31,080 --> 00:40:33,400 ‫ועזרו לי עם ג׳ורג׳.‬ 474 00:40:35,040 --> 00:40:37,080 ‫אבל הייתה חסרה לו אימא.‬ 475 00:40:39,520 --> 00:40:40,720 ‫היא פספסה...‬ 476 00:40:41,480 --> 00:40:42,680 ‫אותו הולך.‬ 477 00:40:44,040 --> 00:40:47,000 ‫הולך לבית הספר, מסיים, מתחתן.‬ 478 00:40:48,960 --> 00:40:50,560 ‫אני עדיין חושב על זה היום,‬ 479 00:40:50,640 --> 00:40:54,520 ‫שהיא לא זוכה לראות איך התפתחו החיים שלו.‬ 480 00:40:56,600 --> 00:40:57,680 ‫הוא פספס את כל זה.‬ 481 00:40:58,280 --> 00:41:00,840 ‫היא פספסה את כל זה. אנחנו פספסנו את כל זה.‬ 482 00:41:05,160 --> 00:41:12,160 ‫- ג׳ורג׳ מור כעת בן 35 ונשאר קרוב לאביו -‬ 483 00:41:12,320 --> 00:41:18,960 ‫- הוא סירב להזמנה להשתתף בסרט -‬ 484 00:41:28,000 --> 00:41:32,600 ‫- לאחר הפוגה בת 90 יום‬ ‫לפי נהלי משרד המשפטים בטקסס -‬ 485 00:41:32,680 --> 00:41:36,320 ‫- הורשנו לצלם ראיון שני עם טובי ויליאמס -‬ 486 00:41:48,280 --> 00:41:49,800 ‫הרבה פעמים התפללתי למוות.‬ 487 00:41:52,800 --> 00:41:55,640 ‫הרבה פעמים התפללתי לאלוהים שייקח את חיי.‬ 488 00:41:58,640 --> 00:41:59,760 ‫זה כבר לא המצב.‬ 489 00:42:01,560 --> 00:42:03,720 ‫תודה לאלוהים, זה כבר לא המצב.‬ 490 00:42:06,400 --> 00:42:08,120 ‫קיבלתי את המשיח‬ 491 00:42:08,600 --> 00:42:11,040 ‫ואני רואה דברים מנקודת מבט אחרת,‬ 492 00:42:11,600 --> 00:42:14,000 ‫מכיוון שכעת יש לי הערכה לחיים.‬ 493 00:42:18,160 --> 00:42:19,480 ‫דבי הייתה...‬ 494 00:42:19,560 --> 00:42:20,880 ‫אשתי,‬ 495 00:42:20,960 --> 00:42:22,360 ‫ידידתי,‬ 496 00:42:22,600 --> 00:42:23,440 ‫אשת סודי.‬ 497 00:42:27,200 --> 00:42:31,200 ‫אין דרך שבה טובי ויליאמס יוכל לשלם...‬ 498 00:42:32,240 --> 00:42:33,560 ‫על מה שקרה באותו לילה.‬ 499 00:42:34,680 --> 00:42:36,640 ‫אי אפשר להחליף את חייו של אדם.‬ 500 00:42:40,520 --> 00:42:45,640 ‫קודם כול אבקש ממר ג׳וני וכל משפחתו‬ ‫לסלוח לי‬ 501 00:42:46,680 --> 00:42:48,920 ‫על שהתערבתי בחייהם,‬ 502 00:42:49,000 --> 00:42:51,360 ‫כי לא הייתה לי זכות לעשות את זה.‬ 503 00:42:52,000 --> 00:42:57,320 ‫אני מבין ומכיר בכך שעשיתי משהו מחריד.‬ 504 00:42:57,760 --> 00:43:00,560 ‫ואם הייתי יכול לקחת את זה בחזרה,‬ ‫הייתי עושה זאת.‬ 505 00:43:05,160 --> 00:43:07,680 ‫לעיתים קרובות אני מתפלל עבור מר מור.‬ 506 00:43:09,160 --> 00:43:11,040 ‫אני מתפלל גם עבור משפחתו.‬ 507 00:43:13,560 --> 00:43:17,920 ‫חשבתי על כך שוודאי היה לו קשה‬ ‫לבנות מחדש את חייו.‬ 508 00:43:19,680 --> 00:43:21,360 ‫אני אנסה לכפר.‬ 509 00:43:21,640 --> 00:43:22,720 ‫כתבתי ספר‬ 510 00:43:23,080 --> 00:43:25,800 ‫בשם ״פגישה עם המוות: גאולה״.‬ 511 00:43:26,240 --> 00:43:28,320 ‫הוא מספר על השינוי שעברתי.‬ 512 00:43:29,360 --> 00:43:32,440 ‫אני רוצה לקחת רווחים מהספר הזה‬ 513 00:43:32,600 --> 00:43:36,280 ‫כדי לפתוח עמותה על שם דבי מור‬ 514 00:43:36,640 --> 00:43:39,920 ‫שמטרתה להושיט יד לאנשים שסבלו‬ 515 00:43:40,440 --> 00:43:43,200 ‫מפשעים כפי שאני ביצעתי נגדה.‬ 516 00:43:48,800 --> 00:43:52,680 ‫טובי ויליאמס הפשיט אותם.‬ 517 00:43:53,920 --> 00:43:55,840 ‫באמצע הכביש, בחורף.‬ 518 00:43:57,520 --> 00:44:01,920 ‫"אני רוצה לראות אנשים לבנים מזדיינים".‬ 519 00:44:05,080 --> 00:44:06,520 ‫זה נכון?‬ ‫-לא, אדוני.‬ 520 00:44:08,480 --> 00:44:10,080 ‫אבל רצית שיהיו עירומים?‬ 521 00:44:10,480 --> 00:44:11,320 ‫כן, אדוני.‬ 522 00:44:12,600 --> 00:44:14,640 ‫למה לא סיפרת לנו את זה?‬ 523 00:44:15,960 --> 00:44:17,280 ‫לא חשבתי על זה.‬ 524 00:44:17,440 --> 00:44:19,440 ‫אבל לא מפריע לי לדבר על זה בכלל.‬ 525 00:44:19,880 --> 00:44:25,120 ‫המטרה הייתה שיהיו מיושרים.‬ 526 00:44:25,200 --> 00:44:27,720 ‫שיהיו מיושרים לירייה אחת.‬ 527 00:44:28,800 --> 00:44:32,320 ‫רציתי לברוח משם כמה שיותר מהר‬ 528 00:44:32,560 --> 00:44:35,680 ‫בלי למשוך תשומת לב למה שקרה.‬ 529 00:44:39,840 --> 00:44:46,840 ‫- טובי ויליאמס ריצה 34 שנים‬ ‫על הרצח של דבורה מור -‬ 530 00:44:47,280 --> 00:44:53,200 ‫- הוא סורב לשחרור על תנאי‬ ‫חמש פעמים מאז 2004 -‬ 531 00:44:53,320 --> 00:44:57,200 ‫זה יהיה שובר לב אם אצטרך להישאר בכלא הזה.‬ 532 00:44:59,840 --> 00:45:02,720 ‫אני מצפה ליום שבו אצא מכאן.‬ 533 00:45:06,280 --> 00:45:09,280 ‫אין לדעתך ירגיש ג׳וני מור אם תשתחרר?‬ 534 00:45:10,720 --> 00:45:15,000 ‫מעולם לא חשבתי על זה.‬ 535 00:45:19,240 --> 00:45:21,480 ‫אני בכלל לא יודע איך לענות על זה.‬ 536 00:45:24,960 --> 00:45:27,680 ‫אני יכול לומר שאני מאמין שהוא יכעס‬ 537 00:45:27,800 --> 00:45:30,240 ‫אם אשתחרר מהכלא.‬