1
00:00:13,920 --> 00:00:18,320
‫אני מרגישה שעליי לספר את הסיפור שלי,‬
‫כי אני לא מרגישה כמו רוצחת.‬

2
00:00:22,040 --> 00:00:24,080
‫הייתי פשוט ילדה קטנה ופגועה‬

3
00:00:24,960 --> 00:00:27,520
‫שכאבה מאוד.‬

4
00:00:29,160 --> 00:00:32,240
‫אני לא בן אדם רע. רק עשיתי טעות.‬

5
00:00:36,400 --> 00:00:39,080
‫- מדי שנה בארצות הברית -‬

6
00:00:39,160 --> 00:00:43,360
‫- מעל 8,000 איש מורשעים ברצח -‬

7
00:00:44,480 --> 00:00:50,720
‫- מתוכם, פחות מעשרה אחוזים הן נשים -‬

8
00:00:51,840 --> 00:00:58,520
‫- זה סיפורה של אסירה מספר #1218896 -‬

9
00:01:00,360 --> 00:01:01,720
‫זה יכול היה להיות אחרת.‬

10
00:01:02,520 --> 00:01:04,440
‫יכולתי ללכת משם,‬

11
00:01:04,520 --> 00:01:08,360
‫כי זה לא בסדר לקחת חיים של בן אדם.‬

12
00:01:09,000 --> 00:01:11,960
‫ואם יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור,‬
‫הייתי עושה את זה.‬

13
00:01:12,680 --> 00:01:13,880
‫כן, כי...‬

14
00:01:17,240 --> 00:01:18,160
‫זו הייתה טעות.‬

15
00:01:23,480 --> 00:01:26,480
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

16
00:01:28,200 --> 00:01:29,360
‫זה סיפור אמיתי.‬

17
00:01:31,840 --> 00:01:33,040
‫ככה התחלתי.‬

18
00:01:34,240 --> 00:01:36,360
‫רק רציתי למרוד, רציתי לגרום למהומה.‬

19
00:01:36,840 --> 00:01:39,520
‫הבטתי בו. נראה מי יהרוג את מי, אה?‬

20
00:01:39,600 --> 00:01:40,800
‫קיבלתי החלטה.‬

21
00:01:41,840 --> 00:01:43,080
‫לקחתי את חייו.‬

22
00:01:43,600 --> 00:01:48,720
‫זה משהו שמעולם לא התכוונתי לעשות.‬
‫הלוואי שלא הייתי עושה את זה.‬

23
00:01:52,840 --> 00:01:55,680
‫ידעתי שאצא מהמכונית הזו‬
‫וארצח את שני הגברים האלה.‬

24
00:01:56,600 --> 00:02:00,320
‫כשהוא כרע ברך לפניי,‬
‫אני רק זוכר שלחצתי על ההדק.‬

25
00:02:02,280 --> 00:02:04,520
‫הרגתי את שניהם.‬

26
00:02:05,680 --> 00:02:07,120
‫דקרתי אותם למוות.‬

27
00:02:19,960 --> 00:02:25,120
‫- לחצות את הקו -‬

28
00:02:34,800 --> 00:02:39,440
‫- מתקן כליאה "צ'יליקוטה",‬
‫ליבינגסטון, מיזורי -‬

29
00:02:40,360 --> 00:02:44,560
‫- אזור מוגבל, הכניסה לאנשי צוות בלבד -‬

30
00:02:58,080 --> 00:02:59,760
‫שמי קאוונה פלנוי.‬

31
00:03:01,360 --> 00:03:04,400
‫אני כלואה כבר עשר שנים על ירי.‬

32
00:03:10,160 --> 00:03:12,320
‫- בתשעה במרץ 2010 -‬

33
00:03:12,400 --> 00:03:18,520
‫- קאוונה פלנוי ירתה בחסן עבאס‬
‫ופצעה אותו אנושות -‬

34
00:03:24,640 --> 00:03:28,720
‫- קנזס סיטי, קנזס -‬

35
00:03:35,440 --> 00:03:37,600
‫נולדתי בקנזס סיטי, קנזס.‬

36
00:03:40,840 --> 00:03:45,320
‫גדלתי במעמד הביניים והיה לי כל מה שרציתי.‬

37
00:03:45,800 --> 00:03:47,440
‫לא היה חסר לי כלום.‬

38
00:03:48,840 --> 00:03:50,960
‫אימא שלי הייתה רועה רוחנית.‬

39
00:03:51,640 --> 00:03:54,040
‫נהגתי לעזור לה בכנסייה שלה,‬

40
00:03:54,120 --> 00:03:58,120
‫ועזרתי לה לשיר ולנקות את הבית.‬

41
00:04:00,680 --> 00:04:02,280
‫אהבתי את האימא הגדולה שלי.‬

42
00:04:02,640 --> 00:04:04,040
‫אני בתה של אימא גדולה.‬

43
00:04:10,960 --> 00:04:15,560
‫הכול התחיל להיהרס כשהלכתי לחטיבה.‬

44
00:04:18,760 --> 00:04:24,160
‫- כנערה, קאוונה פלנוי הייתה קורבן‬
‫למספר תקיפות מיניות -‬

45
00:04:25,240 --> 00:04:29,240
‫הייתה לי מערכת יחסים לא יציבה עם ילד אחד,‬

46
00:04:30,480 --> 00:04:31,720
‫הוא הפיל אותי‬

47
00:04:32,520 --> 00:04:34,200
‫והרים לי את החולצה.‬

48
00:04:35,520 --> 00:04:37,760
‫הוא התחיל ללקק את השדיים שלי.‬

49
00:04:43,560 --> 00:04:45,960
‫עברתי סוגים רבים של התעללות.‬

50
00:04:46,360 --> 00:04:51,280
‫איבדתי את החלק הכי טוב שבי.‬
‫איבדתי את הבתולין.‬

51
00:04:51,360 --> 00:04:55,960
‫איבדתי תקווה. איבדתי את הכבוד העצמי שלי.‬
‫ואני מרגישה שאיש לא נענש על כך.‬

52
00:04:56,040 --> 00:04:56,880
‫הם פשוט...‬

53
00:04:58,600 --> 00:05:01,920
‫קיבלו נזיפה. שום דבר חמור.‬
‫הצדק לא נעשה איתי.‬

54
00:05:09,440 --> 00:05:12,440
‫הייתי אבודה מאוד ומבולבלת‬

55
00:05:12,520 --> 00:05:15,920
‫ורציתי לשאול את אלוהים למה זה קרה לי.‬

56
00:05:20,760 --> 00:05:24,800
‫ואז הפכתי לילדה קטנה ממורמרת וכועסת.‬

57
00:05:29,400 --> 00:05:30,680
‫לקחו אותי לייעוץ.‬

58
00:05:30,760 --> 00:05:33,000
‫כשאני מדברת על זה, אני מתחילה לכעוס,‬

59
00:05:33,080 --> 00:05:37,360
‫כי זה מחזיר אותי לאירועים שקרו בעבר.‬

60
00:05:42,160 --> 00:05:44,200
‫נתנו לי תרופות וישנתי כל הזמן.‬

61
00:05:44,280 --> 00:05:46,560
‫איך זה עזר לבעיות שלי בדיוק?‬

62
00:05:51,080 --> 00:05:55,600
‫התחלתי להשתמש בסמים ובאלכוהול‬
‫כדי להקהות את המחשבות,‬

63
00:05:55,760 --> 00:05:56,720
‫אבל לא את הלב.‬

64
00:05:58,000 --> 00:06:00,280
‫הרגשתי שאני חיה בגיהינום.‬

65
00:06:15,800 --> 00:06:18,840
‫הייתי בת 16, כמעט בת 17,‬

66
00:06:19,200 --> 00:06:20,680
‫כשילדתי את הבן שלי.‬

67
00:06:22,800 --> 00:06:24,600
‫זה היה הדבר הכי יפה בעולם,‬

68
00:06:24,680 --> 00:06:27,960
‫כי הרגשתי שהבן שלי יהיה הגבר היחיד‬

69
00:06:28,040 --> 00:06:29,520
‫שבטח לא יפגע בי בחיים.‬

70
00:06:29,600 --> 00:06:33,480
‫הייתי צריכה לומר: "לא עוד" לפגיעות ולכאב,‬

71
00:06:33,600 --> 00:06:38,040
‫כי עכשיו התפקיד שלי היה להגן עליו.‬

72
00:06:38,120 --> 00:06:41,720
‫אז אם לא יכולתי להגן על עצמי,‬
‫איך יכולתי להגן על בני?‬

73
00:06:44,800 --> 00:06:48,240
‫ואז חשבתי שאם אמצא לעצמי חבר,‬

74
00:06:48,800 --> 00:06:51,720
‫יהיה מישהו שיוכל להגן עליי.‬

75
00:06:52,640 --> 00:06:56,960
‫וגם זה לא הצליח.‬

76
00:07:06,880 --> 00:07:09,040
‫כשהוא התחיל לשתות ולעשן יחד איתי,‬

77
00:07:09,120 --> 00:07:10,920
‫הוא התחיל להשתגע.‬

78
00:07:11,000 --> 00:07:13,080
‫הוא היה דוחף אותי,‬

79
00:07:13,160 --> 00:07:15,480
‫והיה מתעלל בי הרבה.‬

80
00:07:20,360 --> 00:07:25,520
‫הוא הרביץ לי חזק כל כך שאיבדתי הכרה,‬
‫והיו צריכים להבהיל אותי לביה"ח.‬

81
00:07:28,480 --> 00:07:30,040
‫וכשהייתי בבית החולים‬

82
00:07:30,120 --> 00:07:33,320
‫השוטרים שאלו אם אני רוצה להגיש תלונה.‬

83
00:07:33,600 --> 00:07:37,320
‫סירבתי, כי מה הוא כבר היה מקבל?‬
‫מאסר על תנאי?‬

84
00:07:51,480 --> 00:07:55,160
‫אחרי שזה קרה הייתי מפוחדת‬
‫והתקשרתי לבן דוד שלי.‬

85
00:07:56,800 --> 00:07:58,920
‫סיפרתי לו מה קרה.‬

86
00:07:59,440 --> 00:08:02,760
‫הוא אמר שיש אקדח למכירה.‬

87
00:08:02,840 --> 00:08:07,120
‫והוא אמר שהוא עלה 100 דולר, אז קניתי אותו.‬

88
00:08:10,600 --> 00:08:13,480
‫לקחתי את האקדח איתי לכל מקום.‬

89
00:08:14,640 --> 00:08:16,560
‫הוא תמיד היה בתיק שלי.‬

90
00:08:26,600 --> 00:08:31,960
‫באותו זמן גרתי ברחוב 78 פינת סטייט,‬
‫בקנזס סיטי, קנזס,‬

91
00:08:32,080 --> 00:08:36,400
‫ברחוב שלי הייתה חנות משקאות‬
‫שבה פגשתי את חסן.‬

92
00:08:38,480 --> 00:08:41,720
‫נסעתי לשם כדי לקנות אלכוהול.‬

93
00:08:45,760 --> 00:08:52,560
‫והאיש שהיה בדלפק אמר שהוא יודע‬
‫שזו לא התעודה המזהה שלי.‬

94
00:08:54,800 --> 00:08:58,600
‫ושאני אוכל לקבל את האלכוהול‬
‫אם אצא לדייט עם חסן,‬

95
00:08:58,680 --> 00:09:00,160
‫כי הוא מחפש חברה.‬

96
00:09:03,040 --> 00:09:05,280
‫אז הסכמתי ללכת לדייט.‬

97
00:09:22,920 --> 00:09:26,480
‫ביום של הדייט השארתי את הבן שלי‬
‫בבית של אימא שלי.‬

98
00:09:27,040 --> 00:09:30,520
‫ואימא שלי לא רצתה שאלך לשום מקום.‬

99
00:09:30,600 --> 00:09:35,600
‫היא אמרה שהיא מרגישה שמשהו רע עומד לקרות.‬

100
00:09:35,680 --> 00:09:38,040
‫אמרתי, "אימא, זה בסדר. הכול יהיה טוב."‬

101
00:09:44,360 --> 00:09:46,480
‫חסן אסף אותי מהבית שלי.‬

102
00:09:47,120 --> 00:09:51,760
‫יצאתי והוא אמר שהוא לוקח אותי‬
‫ל-"גולדן קוראל".‬

103
00:09:53,000 --> 00:09:54,480
‫עלינו על הכביש המהיר.‬

104
00:09:55,320 --> 00:09:58,720
‫בזמן שנסענו, אמרתי:‬
‫"אנחנו נוסעים כבר הרבה זמן."‬

105
00:09:58,800 --> 00:10:04,800
‫והוא אמר: "כן, בא לי לנסוע הביתה ולהתקלח."‬

106
00:10:05,600 --> 00:10:07,000
‫אז חשבתי לעצמי...‬

107
00:10:07,080 --> 00:10:09,760
‫בתור מישהי שעובדת בעצמה,‬

108
00:10:09,840 --> 00:10:12,520
‫כשאני חוזרת מהעבודה גם אני אוהבת להתקלח.‬

109
00:10:12,600 --> 00:10:14,560
‫אז גיליתי הרבה הבנה.‬

110
00:10:22,640 --> 00:10:26,600
‫- הם נסעו מקנזס סיטי, קנזס,‬
‫חצו את קו הגבול -‬

111
00:10:26,680 --> 00:10:31,280
‫- ‬‫ונכנסו למחוז פלאטה, מיזורי -‬

112
00:10:34,720 --> 00:10:37,680
‫- מחוז פלאטה, מיזורי -‬

113
00:10:41,600 --> 00:10:43,360
‫כשנכנסתי לבית,‬

114
00:10:43,440 --> 00:10:47,040
‫הוא שאל אם אני רוצה לשתות קצת הנסי.‬
‫אמרתי שכן.‬

115
00:10:52,840 --> 00:10:57,760
‫ואז הוא נתן לי משהו שבכלל לא הכרתי,‬

116
00:10:57,840 --> 00:10:59,720
‫והוא אמר שזה PCP.‬

117
00:11:01,320 --> 00:11:02,920
‫אז ניסיתי את זה.‬

118
00:11:12,560 --> 00:11:14,480
‫כשהוא יצא מהמקלחת,‬

119
00:11:14,560 --> 00:11:15,880
‫הוא היה ערום לגמרי.‬

120
00:11:16,200 --> 00:11:17,320
‫הוא לבש קונדום.‬

121
00:11:22,560 --> 00:11:24,360
‫והוא אמר לי שאני חייבת לו‬

122
00:11:25,240 --> 00:11:28,920
‫על האלכוהול ועל כל השאר.‬

123
00:11:29,000 --> 00:11:33,400
‫והוא אמר לי שאני חייבת למצוץ לו‬
‫ולשכב איתו,‬

124
00:11:33,480 --> 00:11:35,960
‫או שהוא לא ישחרר אותי.‬

125
00:11:42,920 --> 00:11:44,840
‫אמרתי לו, "בבקשה, לא.‬

126
00:11:44,920 --> 00:11:46,640
‫בבקשה, תן לי לחזור הביתה.‬

127
00:11:47,240 --> 00:11:49,280
‫תן לי לחזור הביתה לבן שלי."‬

128
00:11:49,680 --> 00:11:54,000
‫והוא אמר: "לא, את נשארת איתי."‬

129
00:11:57,640 --> 00:11:59,400
‫והאיש הזה היה...‬

130
00:12:00,040 --> 00:12:01,200
‫בגובה של שני מטרים,‬

131
00:12:02,080 --> 00:12:03,480
‫90 ק"ג.‬

132
00:12:05,080 --> 00:12:10,400
‫ובפנים הבנתי שאין לי סיכוי‬
‫לברוח מהאיש הזה.‬

133
00:12:22,720 --> 00:12:23,760
‫אז...‬

134
00:12:26,040 --> 00:12:28,640
‫הוא נשכב, ו...‬

135
00:12:29,680 --> 00:12:34,120
‫כשהוא נשכב, ניסיתי לעבור לצד השני.‬
‫הוא אמר "לא".‬

136
00:12:38,760 --> 00:12:43,120
‫אז בהזדמנות הראשונה‬
‫הוצאתי את האקדח מהתיק שלי.‬

137
00:12:44,960 --> 00:12:48,640
‫עצמתי את העיניים ויריתי.‬

138
00:12:50,800 --> 00:12:53,080
‫אחרי שיריתי, הוא רץ אליי.‬

139
00:12:53,440 --> 00:12:56,160
‫וכשהוא רץ אליי, חשבתי...‬

140
00:12:56,400 --> 00:12:58,600
‫כשצפיתי בסרטים בתור ילדה,‬

141
00:12:58,680 --> 00:13:02,800
‫ראיתי שאחרי שיורים,‬
‫אי אפשר לזוז לשום מקום.‬

142
00:13:02,880 --> 00:13:06,680
‫אבל לא, הוא רץ אחריי‬
‫ואמר לי לתת לו את האקדח.‬

143
00:13:06,760 --> 00:13:08,440
‫טרקתי את הדלת וניסיתי...‬

144
00:13:08,520 --> 00:13:11,200
‫הוא ניסה למשוך את הדלת.‬

145
00:13:11,720 --> 00:13:12,560
‫לכיוון הזה.‬

146
00:13:12,640 --> 00:13:16,440
‫יריתי דרך הדלת ואמרתי: "בבקשה, תפסיק."‬

147
00:13:17,640 --> 00:13:21,600
‫אחרי זה יצאתי בריצה.‬
‫לקחתי את המפתחות לאוטו שלו,‬

148
00:13:22,040 --> 00:13:24,120
‫והוא עדיין רדף אחריי.‬

149
00:13:24,200 --> 00:13:26,640
‫ונכנסתי לאוטו שלו.‬

150
00:13:27,240 --> 00:13:29,200
‫לא ידעתי לאן אני נוסעת.‬

151
00:13:29,280 --> 00:13:31,800
‫אז נסעתי ישר.‬

152
00:13:40,440 --> 00:13:44,320
‫נסעתי לבית של הבן דוד שלי,‬

153
00:13:44,400 --> 00:13:47,040
‫ואמרתי: "אני מפחדת, ו...‬

154
00:13:48,360 --> 00:13:52,160
‫עשיתי משהו רע ואני לא יודעת מה לעשות."‬

155
00:13:52,440 --> 00:13:57,000
‫ולא רציתי להתקשר למשטרה כי חשבתי,‬

156
00:13:57,760 --> 00:13:59,200
‫"איך הם יוכלו לעזור לי?"‬

157
00:14:01,120 --> 00:14:06,880
‫- חסן עבאס מת מפצעיו -‬

158
00:14:06,960 --> 00:14:13,920
‫- שלושה ימים אחר כך, קאוונה פלנוי נעצרה -‬

159
00:14:15,000 --> 00:14:21,960
‫- תשעה חודשים לאחר מכן,‬
‫היא הודתה באשמת רצח מדרגה שנייה -‬

160
00:14:27,160 --> 00:14:32,320
‫- וות'רבי לייק, מיזורי -‬

161
00:14:48,000 --> 00:14:51,000
‫אני לא חושבת שהבת שלי רצתה לפגוע באיש הזה.‬

162
00:14:53,200 --> 00:14:56,080
‫הוא ניסה לכפות עליה מגע מיני‬

163
00:14:56,160 --> 00:14:57,760
‫שהיא לא הייתה מעוניינת בו.‬

164
00:15:01,920 --> 00:15:07,000
‫שמי סטייסי לואיס‬
‫ואני אימה של קאוונה פלנוי.‬

165
00:15:14,640 --> 00:15:17,560
‫היא הייתה מיוחדת מאוד עוד בתור תינוקת.‬

166
00:15:17,680 --> 00:15:21,600
‫היו לה עיניים גדולות ובהירות ודברים כאלה,‬

167
00:15:21,680 --> 00:15:24,760
‫אבל הכישרון העיקרי שלה היה ריקוד.‬

168
00:15:25,840 --> 00:15:30,200
‫קאוונה הייתה רקדנית.‬
‫היא יכלה לרקוד גם מתחת לשולחן.‬

169
00:15:35,920 --> 00:15:40,440
‫קאוונה אמרה לעורכת הדין‬
‫שהיא רוצה לטעון להגנה עצמית,‬

170
00:15:41,640 --> 00:15:45,440
‫הגנה עצמית גוררת חמש עד שבע,‬
‫שבע עד עשר שנות מאסר.‬

171
00:15:48,360 --> 00:15:54,000
‫אבל עורכת הדין של קאוונה‬
‫יעצה לה להודות באשמת רצח מדרגה שנייה,‬

172
00:15:54,200 --> 00:15:57,200
‫כי היא אמרה שקאוונה תפסיד במשפט.‬

173
00:16:00,120 --> 00:16:02,520
‫הם לא השאירו לה ברירה אחרת,‬

174
00:16:03,560 --> 00:16:04,880
‫מלבד רצח מדרגה שנייה.‬

175
00:16:11,120 --> 00:16:17,040
‫- אם פלנוי הייתה טוענת לחפות מפשע,‬
‫היא הייתה מואשמת על רצח מדרגה ראשונה -‬

176
00:16:17,120 --> 00:16:21,640
‫- עם עונש מקסימלי של מאסר עולם‬
‫ללא אפשרות לשחרור על תנאי -‬

177
00:16:23,400 --> 00:16:25,320
‫- בכך שהודתה באשמה -‬

178
00:16:25,400 --> 00:16:28,800
‫- פלנוי קיבלה עונש קל יותר‬
‫על רצח מדרגה שנייה -‬

179
00:16:28,880 --> 00:16:34,720
‫- אבל היא ויתרה על זכותה למשפט‬
‫או לטענה שפעלה מתוך הגנה עצמית -‬

180
00:16:35,280 --> 00:16:37,000
‫- מחוז פלאטה, משרדי הממשלה -‬

181
00:16:37,080 --> 00:16:38,480
‫ידעתי שהיא תלך לכלא.‬

182
00:16:39,120 --> 00:16:40,840
‫אבל עוה"ד אמרה לי‬

183
00:16:40,920 --> 00:16:44,720
‫שאורך המאסר שלה נתון לשיקול דעתו של השופט.‬

184
00:16:44,800 --> 00:16:46,160
‫- ביה"מ של מחוז פלאטה -‬

185
00:16:46,280 --> 00:16:49,920
‫חשבתי שהבת שלי לא תקבל יותר מעשר שנים.‬

186
00:16:52,440 --> 00:16:55,160
‫חשבתי שאת שאר הזמן היא תקבל‬
‫כמאסר על תנאי.‬

187
00:17:03,320 --> 00:17:09,520
‫- ב-21 בינואר 2011,‬
‫שופט הכריע בתיק של קאוונה פלנוי -‬

188
00:17:10,720 --> 00:17:13,400
‫- מואשמת נשפטה ל-25 שנה‬
‫על רצח תושב ריברסייד -‬

189
00:17:13,480 --> 00:17:16,760
‫הייתי המומה כששמעתי שהבת שלי קיבלה 25 שנה.‬

190
00:17:21,320 --> 00:17:25,840
‫כל מה שעניין אותם‬
‫היה שהילדה הזאת הגיעה למחוז פלאטה,‬

191
00:17:26,040 --> 00:17:28,280
‫והיא הייתה שחורה.‬

192
00:17:29,080 --> 00:17:31,160
‫היא הרגה מישהו במחוז שלהם.‬

193
00:17:31,880 --> 00:17:34,440
‫והם רצו להרשיע אותה.‬

194
00:17:34,640 --> 00:17:36,920
‫הם רצו להיפטר ממנה.‬

195
00:17:37,720 --> 00:17:39,760
‫והם העבירו את המסר הבא:‬

196
00:17:40,000 --> 00:17:43,880
‫"אם את מגיעה למחוז פלאטה, זה מה שתקבלי".‬

197
00:17:45,920 --> 00:17:49,080
‫האפשרות הטובה יותר בשבילה‬
‫הייתה לעבור משפט,‬

198
00:17:49,160 --> 00:17:51,800
‫כי אז כל הראיות והאמת היו יוצאות לאור.‬

199
00:18:06,440 --> 00:18:10,160
‫- קנזס סיטי, קנזס -‬

200
00:18:17,280 --> 00:18:22,240
‫הטיעון של קוואנה‬
‫לרצח מדרגה שנייה היה טעות.‬

201
00:18:24,600 --> 00:18:27,040
‫העובדה שהיא טענה לרצח מדרגה שנייה‬

202
00:18:27,600 --> 00:18:30,360
‫פירושה שהיא הודתה בדברים שלא קרו.‬

203
00:18:33,520 --> 00:18:37,120
‫לא הייתה לה כוונה להרוג אותו.‬

204
00:18:37,200 --> 00:18:39,200
‫היא ניסתה להגן על עצמה.‬

205
00:18:41,240 --> 00:18:45,160
‫אפשר היה להציג את זה בפני השופט,‬

206
00:18:45,280 --> 00:18:48,440
‫וזה היה מוביל לתוצאות אחרות לגמרי, לדעתי.‬

207
00:18:55,080 --> 00:18:56,600
‫שמי מרילין האצ'ינסון.‬

208
00:18:56,840 --> 00:18:58,440
‫אני פסיכולוגית בקנזס סיטי.‬

209
00:18:59,160 --> 00:19:03,920
‫והועסקתי ע"י עורכת הדין של קוואנה פלנוי,‬
‫כדי לבצע לה הערכה.‬

210
00:19:09,520 --> 00:19:11,760
‫ברוב המקרים שמגיעים אליי‬

211
00:19:12,080 --> 00:19:14,600
‫מעורבת טרגדיה מסוג מסוים.‬

212
00:19:15,400 --> 00:19:17,440
‫אנשים שהתעללו בהם בילדותם,‬

213
00:19:17,640 --> 00:19:21,520
‫אנשים שסבלו לאורך זמן אלימות בבית.‬

214
00:19:22,560 --> 00:19:25,840
‫זה נכון גם לגבי המקרה הספציפי הזה.‬

215
00:19:29,760 --> 00:19:33,520
‫- האצ'ינסון ושות' -‬

216
00:19:33,600 --> 00:19:36,760
‫פגשתי את קאוונה בחמישה באוגוסט, 2010.‬

217
00:19:37,440 --> 00:19:42,640
‫לפני כן קראתי מספר תשאולים וחקירות‬

218
00:19:42,720 --> 00:19:44,560
‫ודוחות משטרה.‬

219
00:19:48,320 --> 00:19:51,760
‫בסרטון שבו מתועדת החקירה המשטרתית,‬

220
00:19:52,000 --> 00:19:55,040
‫אחד הדברים שהדהימו אותי כשהקשבתי לה,‬

221
00:19:55,120 --> 00:19:59,840
‫היה שהיא עברה מספר התעללויות מיניות‬

222
00:20:00,000 --> 00:20:01,400
‫שהתחילו בגיל צעיר.‬

223
00:20:02,960 --> 00:20:05,040
‫אנסו אותי במשך כל חיי.‬

224
00:20:05,520 --> 00:20:08,640
‫אני לא בוטחת באף אחד.‬

225
00:20:09,480 --> 00:20:13,160
‫האנשים שאנסו אותי כל כך הרבה פעמים...‬

226
00:20:14,640 --> 00:20:18,880
‫אף אחד מהם לא נענש על זה.‬

227
00:20:19,760 --> 00:20:20,720
‫אף אחד מהם.‬

228
00:20:21,440 --> 00:20:23,160
‫איך זה קרה?‬

229
00:20:27,640 --> 00:20:29,200
‫כמה פעמים אנסו אותך?‬

230
00:20:30,200 --> 00:20:31,120
‫הקרובים שלך?‬

231
00:20:31,680 --> 00:20:33,480
‫קרובים שלך? חברים של המשפחה?‬

232
00:20:33,560 --> 00:20:36,240
‫כולם. אנשים שגרו בשכונה שלי.‬

233
00:20:36,320 --> 00:20:38,320
‫כשהייתי בכיתה ו'.‬

234
00:20:39,760 --> 00:20:43,120
‫הוא אנס אותי בבית שלו.‬
‫הייתה חקירה והיא נסגרה.‬

235
00:20:43,320 --> 00:20:48,840
‫שבוע לאחר מכן,‬
‫חבר שלו לקח אותי ליער ואנס אותי.‬

236
00:20:49,000 --> 00:20:52,720
‫בשבוע לאחר מכן, חבר שלו הגיע ואנס אותי.‬

237
00:20:54,480 --> 00:20:57,080
‫שלושתם עשו את זה.‬

238
00:20:58,720 --> 00:21:01,400
‫ראיתי בקאוונה בחורה מתוחה,‬

239
00:21:01,960 --> 00:21:02,920
‫מדוכאת,‬

240
00:21:03,480 --> 00:21:06,880
‫עם נטיות אובדניות מעט.‬
‫היא הייתה מפוחדת מאוד.‬

241
00:21:07,400 --> 00:21:11,440
‫היא עברה התעללות מינית מספר פעמים‬

242
00:21:11,680 --> 00:21:12,920
‫שהתחילו בגיל צעיר.‬

243
00:21:13,880 --> 00:21:17,440
‫- בכיתה ו' היא נאנסה ע"י נער מהשכונה‬
‫זה דווח למשטרה ב-2004 -‬

244
00:21:17,520 --> 00:21:19,880
‫בפעם הראשונה שבה נאנסה, היא הייתה בת 12.‬

245
00:21:19,960 --> 00:21:21,800
‫- בכיתה ז' ילד ליקק את שדיה -‬

246
00:21:21,880 --> 00:21:23,040
‫היא התלוננה עליהם,‬

247
00:21:23,400 --> 00:21:25,600
‫ולא קרה כלום.‬

248
00:21:25,640 --> 00:21:28,360
‫- גב' פלנוי יצאה ממערכת יחסים‬
‫לאחר אלימות קשה -‬

249
00:21:28,440 --> 00:21:30,000
‫היא בבירור הגיעה למסקנה...‬

250
00:21:30,080 --> 00:21:32,680
‫- נאנסה שוב ע"י זר‬
‫שצילם אותה בהלבשה תחתונה -‬

251
00:21:32,760 --> 00:21:33,640
‫"אני לא חשובה.‬

252
00:21:33,760 --> 00:21:35,320
‫- וכפה עליה מין אוראלי -‬

253
00:21:35,400 --> 00:21:37,480
‫אנשים יכולים לעשות בי כרצונם.‬

254
00:21:38,520 --> 00:21:41,320
‫אנשים בעלי סמכות לא באמת יעזרו לי.‬

255
00:21:42,240 --> 00:21:43,480
‫ואני לבד."‬

256
00:21:44,760 --> 00:21:47,360
‫לאחר שהשלמתי את הריאיון שלי איתה,‬

257
00:21:47,440 --> 00:21:51,120
‫האבחון שלי היה ברור: PTSD.‬

258
00:21:51,200 --> 00:21:53,200
‫הפרעת דחק פוסט-טראומטית.‬

259
00:21:58,360 --> 00:22:00,240
‫כשיש הפרעת דחק פוסט-טראומטית,‬

260
00:22:00,360 --> 00:22:03,200
‫יש תגובה מיידית של קיפאון‬
‫ו-"הילחם או ברח".‬

261
00:22:03,360 --> 00:22:06,680
‫זה מצב שאינו בשליטה מודעת.‬

262
00:22:06,760 --> 00:22:08,840
‫זה פשוט דחף רגעי.‬

263
00:22:11,000 --> 00:22:15,200
‫זה משפיע עליך לתגובה קיצונית‬

264
00:22:15,280 --> 00:22:21,120
‫בכל מצב שדומה למצב שגרם לטראומה.‬

265
00:22:26,040 --> 00:22:29,440
‫והוא אמר לי שאני חייבת למצוץ לו‬
‫ולשכב איתו,‬

266
00:22:29,520 --> 00:22:30,880
‫או שהוא לא ישחרר אותי.‬

267
00:22:30,960 --> 00:22:36,160
‫היו לי הבזקים לדברים שקרו לי בגיל 12 ו-13.‬

268
00:22:38,160 --> 00:22:40,720
‫כל זה חלף בראש שלי באותו רגע,‬

269
00:22:41,240 --> 00:22:43,960
‫ולא יכולתי להכיל יותר.‬

270
00:22:51,840 --> 00:22:54,360
‫היסטוריית ההתעללות המינית של קאוונה‬

271
00:22:54,520 --> 00:23:00,400
‫ללא ספק עולה על כל סיפור חיים של אדם רגיל.‬

272
00:23:03,440 --> 00:23:05,240
‫אני יודעת שקוואנה הרגה בן אדם.‬

273
00:23:05,880 --> 00:23:09,680
‫אני מאמינה בכל ליבי‬
‫שהיא עשתה זאת בתור הגנה עצמית.‬

274
00:23:10,240 --> 00:23:14,440
‫אני מאמינה שהחוק תומך‬
‫באנשים שהגנו על עצמם‬

275
00:23:14,520 --> 00:23:17,040
‫אם אחרת היו נפגעים בצורה חמורה.‬

276
00:23:17,640 --> 00:23:21,320
‫וכאחת כזאת, אני מאמינה שנהגו בה בחוסר צדק‬

277
00:23:21,520 --> 00:23:22,840
‫ושנעשה לה עוול.‬

278
00:23:34,120 --> 00:23:38,920
‫- שלוש שנים לאחר הרשעתה -‬

279
00:23:39,040 --> 00:23:45,840
‫- בית המשפט לערעורים קבע‬
‫שהיא קיבלה ייצוג משפטי הולם במשפט שלה -‬

280
00:23:47,000 --> 00:23:51,080
‫- בית המשפט דחה את הניסיון של פלנוי‬
‫לבטל את הודאתה באשמה -‬

281
00:23:51,160 --> 00:23:54,720
‫- עונשה של 25 שנות המאסר נשאר בתוקף -‬

282
00:24:03,040 --> 00:24:06,840
‫- קנזס סיטי, מיזורי -‬

283
00:24:10,840 --> 00:24:13,400
‫ברגע שקאוונה הודתה באשמת רצח‬

284
00:24:13,960 --> 00:24:16,160
‫זה הפך לקשה במיוחד‬

285
00:24:16,560 --> 00:24:19,600
‫לשכנע את השופט לבטל את ההודאה.‬

286
00:24:26,080 --> 00:24:27,280
‫שמי קייט וובר.‬

287
00:24:27,840 --> 00:24:30,000
‫אני עורכת דין כבר הרבה שנים.‬

288
00:24:30,200 --> 00:24:33,360
‫וייצגתי את גב' פלנוי בערעור‬

289
00:24:33,440 --> 00:24:36,680
‫של הכחשת העתירה שלאחר הרשעה‬
‫בבית המשפט המדיני.‬

290
00:24:38,320 --> 00:24:41,280
‫הגשתי עתירה לבית המשפט לערעורים...‬

291
00:24:41,360 --> 00:24:42,840
‫- עוזרת הסנגור לערעורים -‬

292
00:24:42,920 --> 00:24:45,920
‫שאומרת שבית המשפט לערעורים טעה,‬

293
00:24:46,080 --> 00:24:48,760
‫והיה אמור לאפשר לה לבטל את ההודאה.‬

294
00:24:53,280 --> 00:24:56,640
‫הדרך שבה המערכת פועלת כיום,‬
‫זה מפעל להודאות באשמה.‬

295
00:24:59,800 --> 00:25:04,360
‫רק כשלושה אחוזים מהנאשמים‬
‫עוברים תהליך משפט.‬

296
00:25:04,960 --> 00:25:10,320
‫והסיבה לכך היא שמופעל לחץ עצום‬
‫מההתחלה עד הסוף להודאה באשמה.‬

297
00:25:12,440 --> 00:25:16,520
‫אם 97 אחוז מהאנשים שהודו באשמה‬
‫היו מבקשים תהליך משפט‬

298
00:25:17,080 --> 00:25:18,720
‫המערכת הייתה קורסת.‬

299
00:25:19,360 --> 00:25:22,440
‫אין לנו את המשאבים הדרושים לכך.‬

300
00:25:29,320 --> 00:25:32,480
‫אני חושבת שמה שיוצא דופן בתיק הזה...‬

301
00:25:36,320 --> 00:25:38,640
‫הוא שההצעה הייתה כל כך מאולצת.‬

302
00:25:40,840 --> 00:25:44,560
‫במחוז פלאטה,‬
‫הצעת הטיעון היא כמו המקל והגזר.‬

303
00:25:45,920 --> 00:25:49,600
‫"אנחנו נעשה משהו טוב.‬
‫אנחנו נמליץ על רצח מדרגה שנייה.‬

304
00:25:50,960 --> 00:25:53,640
‫אבל אם לא תקבלו את ההצעה הזאת‬
‫עד התאריך הזה,‬

305
00:25:53,840 --> 00:25:56,880
‫נהפוך את התיק הזה לרצח מדרגה ראשונה."‬

306
00:25:57,080 --> 00:26:01,200
‫ומהניסיון שלי הם כמעט תמיד ממשים את האיום.‬

307
00:26:01,800 --> 00:26:04,160
‫אז לפי דעתי,‬

308
00:26:04,240 --> 00:26:08,040
‫זו סחיטת הודאה באשמה באופן שאינו חוקתי.‬

309
00:26:09,480 --> 00:26:14,120
‫לא מענישים מישהו על מימוש זכותו החוקתית‬

310
00:26:14,560 --> 00:26:17,800
‫לגרום למדינה להוכיח את אשמתו‬
‫מעבר לכל ספק סביר.‬

311
00:26:17,880 --> 00:26:19,520
‫ואני חושבת שזה מה שקורה.‬

312
00:26:23,640 --> 00:26:26,240
‫איזו ברירה הייתה לגב' פלנוי בשלב ההוא?‬

313
00:26:26,720 --> 00:26:27,720
‫לזרוק קובייה‬

314
00:26:27,800 --> 00:26:32,560
‫ואולי לא לראות שוב את בנה בן השנתיים‬
‫מחוץ לקירות הכלא,‬

315
00:26:33,080 --> 00:26:35,680
‫או לקבל את הפסיקה‬

316
00:26:35,760 --> 00:26:40,000
‫בתקווה שהשופט יראה מעבר לזה‬
‫וייתן עונש ראוי יותר.‬

317
00:26:40,080 --> 00:26:41,520
‫איזו מין ברירה זאת?‬

318
00:26:49,800 --> 00:26:55,560
‫זה ביש מזל שזה קרה במחוז פלאטה, בעיניי.‬

319
00:26:55,640 --> 00:26:58,480
‫כי אני חושבת שבחורה צעירה לבנה‬

320
00:26:58,560 --> 00:27:01,160
‫בעלת אותן הנסיבות ואותו הרקע‬

321
00:27:01,360 --> 00:27:03,520
‫הייתה לבטח מגיעה לתוצאות שונות.‬

322
00:27:08,000 --> 00:27:09,720
‫אני חושבת שזה משחק תפקיד.‬

323
00:27:09,800 --> 00:27:12,440
‫אחרי הכול, התובע הוא נבחר ציבור.‬

324
00:27:12,880 --> 00:27:15,040
‫הוא נבחר על ידי האנשים שסביבו,‬

325
00:27:15,240 --> 00:27:17,320
‫ורוב האנשים שסביבו לבנים.‬

326
00:27:19,640 --> 00:27:22,720
‫הערים הגדולות יותר נוטות להבין‬

327
00:27:23,480 --> 00:27:27,520
‫מקרים כמו המציאות שבה חיה גב' פלנוי.‬

328
00:27:28,240 --> 00:27:30,600
‫ומחוז פלאטה לא מבין.‬

329
00:27:45,840 --> 00:27:49,440
‫- מחוז פלאטה, מיזורי -‬

330
00:27:49,640 --> 00:27:54,280
‫תושבי מחוז פלאטה החליטו‬
‫שהם מאמינים באכיפת חוקים מחמירה.‬

331
00:27:58,280 --> 00:28:03,160
‫יש אצלנו משפטים רבים יותר על רצח‬
‫ממחוזות רבים אחרים.‬

332
00:28:06,000 --> 00:28:08,280
‫זה לא נדיר לשמוע מנאשמים:‬

333
00:28:08,360 --> 00:28:12,360
‫"אם הייתי יודע שאני מבצע את הפשע הזה‬
‫במחוז פלאטה, לא הייתי עושה זאת."‬

334
00:28:14,560 --> 00:28:18,440
‫זה בדיוק מה שאני רוצה שפושעים לעתיד יחשבו.‬

335
00:28:21,320 --> 00:28:24,880
‫אני אריק זאנד.‬
‫אני התובע המחוזי של מחוז פלאטה, מיזורי.‬

336
00:28:25,800 --> 00:28:28,480
‫אני בתפקיד מאז 2003.‬

337
00:28:29,480 --> 00:28:32,760
‫שימשתי תובע בתיק נגד קאוונה פלנוי.‬

338
00:28:35,000 --> 00:28:39,600
‫קאוונה פלנוי נראתה כמו ילדה תמימה וקטנה.‬

339
00:28:40,880 --> 00:28:46,040
‫המעשים שלה הוכיחו שהיא אדם מסוכן מאוד,‬

340
00:28:46,440 --> 00:28:48,920
‫אלים ורצחני.‬

341
00:28:49,600 --> 00:28:55,200
‫אני מאמין שיכולנו להוכיח רצח מדרגה ראשונה,‬

342
00:28:55,480 --> 00:28:58,960
‫וגב' פלנוי הייתה מעבירה את שארית חייה בכלא‬

343
00:28:59,240 --> 00:29:00,880
‫ללא אפשרות לשחרור על תנאי.‬

344
00:29:00,960 --> 00:29:04,840
‫- המילון המשפטי של בלק -‬

345
00:29:05,760 --> 00:29:10,240
‫עם זאת, בגלל גילה הצעיר של גב' פלנוי‬

346
00:29:11,040 --> 00:29:15,400
‫בגלל כמה מהדברים האחרים‬
‫שהיא עברה בתור ילדה, ‬

347
00:29:15,480 --> 00:29:21,720
‫חשבנו שהצדק ייעשה‬
‫בהרשעה של רצח מדרגה שנייה.‬

348
00:29:21,800 --> 00:29:25,000
‫לכן התרנו לה להודות באשמת רצח מדרגה שנייה,‬

349
00:29:25,200 --> 00:29:27,920
‫למרות שביקשנו מאסר עולם.‬

350
00:29:28,000 --> 00:29:31,080
‫זה אומר שהיא עדיין תוכל להשתחרר על תנאי‬

351
00:29:31,360 --> 00:29:32,800
‫בסביבות גיל 40,‬

352
00:29:32,920 --> 00:29:36,160
‫וכך או כך תשתחרר בגיל 45.‬

353
00:29:36,240 --> 00:29:40,320
‫כך שתהיה לה הזדמנות לחזור לחברה,‬

354
00:29:40,400 --> 00:29:46,600
‫ולהערכתי לחזור לקשר עם בנה שהיה קטן מאוד.‬

355
00:29:49,480 --> 00:29:51,800
‫אני חושב שלגב' פלנוי הייתה ברירה.‬

356
00:29:51,880 --> 00:29:54,760
‫היא יכלה לבחור‬
‫בין הודאה באשמת רצח מדרגה שנייה,‬

357
00:29:55,240 --> 00:29:57,600
‫ובין הצגת התיק בבית המשפט‬

358
00:29:57,680 --> 00:30:02,080
‫עם הסכנה למאסר עולם‬
‫ללא אפשרות לשחרור על תנאי.‬

359
00:30:05,200 --> 00:30:09,040
‫אני חושב שזה היה הסכם טיעון נדיב מאוד‬
‫בהתחשב בעובדות של התיק.‬

360
00:30:19,120 --> 00:30:22,800
‫- ריברסייד, מחוז פלאטה -‬

361
00:30:38,600 --> 00:30:39,760
‫גב' פלנוי‬

362
00:30:40,680 --> 00:30:44,000
‫הלכה לדירה עם מר עבאס מסיבה אחת בלבד.‬

363
00:30:44,480 --> 00:30:45,560
‫לקחת את כספו.‬

364
00:30:47,000 --> 00:30:48,920
‫היא ירתה בו שלוש פעמים.‬

365
00:30:49,160 --> 00:30:52,480
‫פעם אחת בחזה, פעם אחת בפנים‬
‫ופעם אחת בצד.‬

366
00:30:56,280 --> 00:30:58,680
‫זה לא נראה כמו כוונה להגנה עצמית.‬

367
00:31:01,040 --> 00:31:03,200
‫שמי דניס ג'ונס ואני סמל בילוש.‬

368
00:31:03,680 --> 00:31:10,320
‫הייתי אחד החוקרים בתיק הרצח של חסן עבאס.‬

369
00:31:13,920 --> 00:31:15,800
‫ריברסייד היא לא עיר גדולה,‬

370
00:31:15,960 --> 00:31:19,480
‫לכן כשקורה רצח, זה גורם להלם מסוים.‬

371
00:31:19,840 --> 00:31:22,120
‫האנשים כועסים שמשהו כזה קורה פה,‬

372
00:31:22,200 --> 00:31:24,280
‫כי זה לא אמור לקרות בקהילה שלך.‬

373
00:31:25,080 --> 00:31:26,520
‫במיוחד באחת בגודל כזה.‬

374
00:31:34,360 --> 00:31:37,680
‫אנחנו נמצאים בקומפלקס שבו גר מר עבאס.‬

375
00:31:38,520 --> 00:31:41,400
‫זה הבניין שלו. זו הדלת לדירה שלו.‬

376
00:31:47,720 --> 00:31:51,640
‫קיבלנו שיחת טלפון משותף לדירה,‬
‫שאמר שמצא את מר עבאס על הרצפה.‬

377
00:31:52,080 --> 00:31:53,120
‫הוא כמובן נורה.‬

378
00:31:53,600 --> 00:31:55,600
‫כשהשוטרים הגיעו‬

379
00:31:55,680 --> 00:31:57,640
‫הם מצאו אותו ליד דלת הכניסה.‬

380
00:31:58,400 --> 00:32:01,760
‫אפשר היה לראות בבירור שהקורבן, מר עבאס,‬

381
00:32:03,080 --> 00:32:06,240
‫לא נורה במסדרון, אלא הלך ברחבי הדירה.‬

382
00:32:09,040 --> 00:32:11,480
‫זה תרשים הדירה.‬

383
00:32:12,600 --> 00:32:14,360
‫זה היה חדר השינה שלו.‬

384
00:32:14,760 --> 00:32:18,200
‫שם הוא נורה בפעם הראשונה,‬
‫כשהוא היה במיטה שלו.‬

385
00:32:18,840 --> 00:32:20,120
‫הוא הצליח לקום.‬

386
00:32:20,640 --> 00:32:23,600
‫היא ירתה שוב ופגעה בחזה ופנים שלו.‬

387
00:32:24,800 --> 00:32:26,480
‫הוא הגיע לכאן.‬

388
00:32:26,560 --> 00:32:29,400
‫היא ירתה שוב, פספסה ופגעה בקיר.‬

389
00:32:29,480 --> 00:32:32,000
‫היא יצאה מחדר השינה ‬

390
00:32:32,560 --> 00:32:35,640
‫לחדר הקדמי. הוא הלך אחריה‬

391
00:32:36,240 --> 00:32:38,440
‫והתמוטט מול דלת הכניסה.‬

392
00:32:39,280 --> 00:32:42,320
‫המפתחות לאוטו שלו לא היו שם וגם לא הארנק.‬

393
00:32:42,960 --> 00:32:46,680
‫השותף לדירה נתן לנו מידע חשוב‬
‫לגבי הבחורה שביקרה אצלו.‬

394
00:32:47,000 --> 00:32:49,280
‫וככה זה התחיל.‬

395
00:33:01,040 --> 00:33:05,960
‫הצלחנו לאתר את גב' פלנוי די מהר‬

396
00:33:06,040 --> 00:33:07,680
‫בעזרת המידע מהשותף.‬

397
00:33:08,440 --> 00:33:12,920
‫הצלחנו לקבל את שמה‬
‫מהמוכר בחנות המשקאות.‬

398
00:33:13,320 --> 00:33:15,080
‫ידענו את מי אנחנו מחפשים.‬

399
00:33:15,800 --> 00:33:18,600
‫האוטו שלו היה אצלה,‬
‫אז ידענו איזה רכב לחפש.‬

400
00:33:26,120 --> 00:33:29,600
‫לאחר שנעצרה,‬
‫היא הועברה לתחנת המשטרה המקומית.‬

401
00:33:29,680 --> 00:33:31,480
‫היא רואיינה על ידי שני חוקרים.‬

402
00:33:31,920 --> 00:33:35,040
‫בבקשה ספרי לי על כל סוף השבוע הזה‬
‫ואיך הוא יצא משליטה.‬

403
00:33:35,760 --> 00:33:39,400
‫בהתחלה היא ניסתה לגרום לזה להיראות‬
‫כמו הגנה עצמית.‬

404
00:33:39,480 --> 00:33:42,520
‫הוא עמד לאנוס אותה, זה היה הסיפור,‬

405
00:33:42,600 --> 00:33:45,960
‫והיא הרגישה שהיא צריכה להגן על עצמה.‬

406
00:33:47,440 --> 00:33:50,640
‫אם הוא לא היה עושה את זה,‬
‫בחיים לא הייתי עושה את זה.‬

407
00:33:50,720 --> 00:33:52,680
‫אני נשבעת באלוהים.‬

408
00:33:53,560 --> 00:33:55,760
‫פחדתי כל כך.‬

409
00:33:56,520 --> 00:33:58,000
‫אבל בזמן החקירה‬

410
00:33:58,080 --> 00:34:01,360
‫גילינו שהיא תכננה את כל האירוע הזה.‬

411
00:34:02,200 --> 00:34:03,720
‫היא לא הייתה הקורבן.‬

412
00:34:04,800 --> 00:34:08,720
‫גילינו שהיא חזרה לדירה שלו יותר מפעם אחת.‬

413
00:34:09,520 --> 00:34:11,760
‫האם היית שם ביום ראשון אחר הצוהריים?‬

414
00:34:12,160 --> 00:34:16,080
‫לא, לא הייתי שם ביום ראשון.‬
‫הייתי שם בשישי ובשלישי.‬

415
00:34:16,160 --> 00:34:17,840
‫ישנת שם בשישי בלילה?‬

416
00:34:18,640 --> 00:34:21,720
‫כן, הוא לקח אותי הביתה בשבת בבוקר.‬

417
00:34:22,520 --> 00:34:24,360
‫אז היא בילתה איתו את ליל שישי,‬

418
00:34:24,880 --> 00:34:26,360
‫והוא לקח אותה הביתה.‬

419
00:34:26,720 --> 00:34:29,040
‫בשבת אחר הצוהריים היא קנתה אקדח.‬

420
00:34:29,600 --> 00:34:31,160
‫כמה זמן האקדח היה ברשותך?‬

421
00:34:31,280 --> 00:34:33,200
‫קניתי אותו רק ביום שבת.‬

422
00:34:33,760 --> 00:34:35,000
‫גילינו שהיא ידעה‬

423
00:34:35,080 --> 00:34:40,840
‫שהוא בדיוק קיבל החזר מס בסך 2,400 דולר.‬

424
00:34:40,920 --> 00:34:42,280
‫זה היה המניע האמיתי.‬

425
00:34:42,600 --> 00:34:46,800
‫זה היה סוג של שוד,‬
‫או דרך מסוימת להשיג את המזומנים שלו,‬

426
00:34:46,880 --> 00:34:50,680
‫או דרך לקבל ערך כספי ממר עבאס.‬

427
00:34:50,760 --> 00:34:53,600
‫וזו הסיבה שהיא הייתה שם.‬
‫זו הסיבה שהיא קנתה אקדח.‬

428
00:34:56,400 --> 00:35:00,160
‫זו לא מישהי שחוששת לביטחון שלה.‬

429
00:35:00,240 --> 00:35:02,760
‫זו אישה שידעה מה היא עושה,‬

430
00:35:02,880 --> 00:35:04,320
‫רק לא תכננה את זה היטב.‬

431
00:35:22,880 --> 00:35:26,880
‫- מחוז פלאטה, מיזורי -‬

432
00:35:34,000 --> 00:35:38,000
‫אולי לעולם לא נדע בדיוק מה קרה בדירה ההיא.‬

433
00:35:39,640 --> 00:35:41,760
‫אבל הראיות מצביעות על העובדה‬

434
00:35:42,040 --> 00:35:45,400
‫שגב' פלנוי רצתה אולי לשדוד את מר עבאס‬

435
00:35:45,480 --> 00:35:47,240
‫והוא מת במפגש ההוא.‬

436
00:35:49,720 --> 00:35:53,680
‫לדעתי, היא לא הבינה את חומרת הרצח שביצעה‬

437
00:35:53,960 --> 00:35:57,200
‫עד שנשארה לבד בחדר החקירות,‬

438
00:35:57,640 --> 00:35:59,880
‫עם כמה דפי מחברת.‬

439
00:36:01,080 --> 00:36:03,040
‫ובין הדברים שהיא כתבה, היה:‬

440
00:36:03,360 --> 00:36:06,680
‫"דחפתי אותו למטה‬
‫בהעמדת פנים שאני הולכת לשכב איתו.‬

441
00:36:07,560 --> 00:36:10,160
‫הוצאתי את האקדח ולחצתי על ההדק."‬

442
00:36:13,200 --> 00:36:17,880
‫בשבילי זו ההצהרה הישירה ביותר מגב' פלנוי‬

443
00:36:18,320 --> 00:36:20,400
‫לגבי מה שקרה באירוע הזה.‬

444
00:36:20,480 --> 00:36:23,800
‫ולמען האמת, במדינת מיזורי זה מספיק‬

445
00:36:23,880 --> 00:36:25,400
‫להרשעה ברצח מדרגה ראשונה.‬

446
00:36:25,800 --> 00:36:27,560
‫רצח מתוכנן.‬

447
00:36:28,000 --> 00:36:31,360
‫לפי ניסוח החוק של מיזורי,‬
‫היא שקלה את מעשיה.‬

448
00:36:31,600 --> 00:36:35,160
‫היא חשבה בקור רוח על העניין‬
‫במשך זמן מה,‬

449
00:36:35,520 --> 00:36:36,960
‫לא חשוב כמה קצר הוא היה,‬

450
00:36:37,320 --> 00:36:40,680
‫והחליטה שהיא תירה במר עבאס,‬

451
00:36:41,120 --> 00:36:43,240
‫מה שהביא למותו.‬

452
00:36:49,640 --> 00:36:54,560
‫חסן עבאס שילם בחייו‬
‫על הפשעים של קוואנה פלנוי.‬

453
00:36:56,720 --> 00:37:01,280
‫אני חושב שפרק זמן ממושך בכלא היה מוצדק.‬

454
00:37:11,880 --> 00:37:15,680
‫- קנזס סיטי, מיזורי -‬

455
00:37:25,640 --> 00:37:28,120
‫אני לא מבינה איך העולם יהיה בטוח יותר‬

456
00:37:28,680 --> 00:37:32,160
‫כי קוואנה פלנוי תהיה 25 שנה בכלא.‬

457
00:37:35,680 --> 00:37:36,560
‫היא לקחה חיים,‬

458
00:37:36,640 --> 00:37:38,000
‫אבל היא לא רוצחת.‬

459
00:37:39,280 --> 00:37:40,920
‫- קייט וובר -‬

460
00:37:41,040 --> 00:37:45,400
‫התיאוריה של המדינה היא שזה היה שוד מתוכנן,‬

461
00:37:45,480 --> 00:37:48,280
‫שזה היה רצח מתוכנן, מעשה במחשבה תחילה.‬

462
00:37:48,360 --> 00:37:52,040
‫שהיא תכננה להרוג מישהו‬
‫ולקחת לו את האוטו ואת כרטיסי האשראי,‬

463
00:37:52,120 --> 00:37:55,000
‫או כל רכוש אחר.‬

464
00:37:55,080 --> 00:38:00,480
‫זה לא תואם את עשרות המקרים האחרים שראיתי‬
‫שבהם זה קרה.‬

465
00:38:05,200 --> 00:38:10,000
‫היא לקחה את האוטו כי הוא הביא אותה לשם.‬
‫לא הייתה לה דרך לחזור.‬

466
00:38:10,720 --> 00:38:14,080
‫היא ניסתה להשתמש בכרטיס הדלק‬
‫כי המכל היה ריק.‬

467
00:38:15,160 --> 00:38:19,960
‫אלה הן הפעולות של מישהי שהרגישה מאוימת,‬
‫נתקפה פאניקה,‬

468
00:38:20,320 --> 00:38:23,040
‫ואז נתקפה פאניקה עוד יותר גדולה‬
‫כשהבינה מה קרה.‬

469
00:38:24,200 --> 00:38:27,280
‫לא משאירים נעליים בזירת פשע.‬

470
00:38:27,680 --> 00:38:28,600
‫לא בורחים.‬

471
00:38:28,680 --> 00:38:31,200
‫אלה הם מעשים של אדם שהיה בפאניקה.‬

472
00:38:37,640 --> 00:38:41,760
‫המשטרה השתמשה בכל השיטות המוכרות‬

473
00:38:42,680 --> 00:38:44,920
‫כדי לגרום לה לדבר איתם.‬

474
00:38:45,440 --> 00:38:48,560
‫היא ממש לא הייתה מוכרחה לעשות את זה.‬

475
00:38:49,560 --> 00:38:56,240
‫המצב הרגשי של קוואנה פלנוי בשלב ההוא...‬

476
00:38:56,440 --> 00:38:58,120
‫אני לא יכולה לדמיין.‬

477
00:38:58,360 --> 00:39:01,640
‫אבל הם קטעו את התחקור,‬

478
00:39:01,880 --> 00:39:06,200
‫והשאירו לה דף נייר ועט.‬

479
00:39:07,040 --> 00:39:09,280
‫תכתבי מכתב לעצמך, לאלוהים, לאימא שלך.‬

480
00:39:09,360 --> 00:39:11,480
‫מה שתרצי, זו החלטה שלך.‬

481
00:39:11,560 --> 00:39:14,600
‫תציירי, תקשקשי.‬
‫כל מה שיעזור לך להירגע, בסדר?‬

482
00:39:15,240 --> 00:39:19,600
‫זו שיטה מוכרת כדי לגרום לאנשים‬
‫לתת הצהרות מפלילות.‬

483
00:39:19,680 --> 00:39:24,040
‫או הצהרות שניתן לעוות למטרת הפללה.‬

484
00:39:27,480 --> 00:39:33,320
‫שורה אחת בלבד מכל זה יכלה להתפרש כמפלילה.‬

485
00:39:33,400 --> 00:39:35,480
‫- הוצאתי את האקדח ולחצתי על ההדק -‬

486
00:39:35,560 --> 00:39:37,760
‫אבל אני חושבת שזו לא הצהרה חד משמעית.‬

487
00:39:38,320 --> 00:39:41,640
‫והיו עוד הצהרות רבות בשרבוט ההוא‬

488
00:39:42,200 --> 00:39:47,040
‫שסותרות באופן ישיר‬
‫את התיאור שהמדינה ניסתה לצייר.‬

489
00:39:48,800 --> 00:39:51,440
‫לדוגמה, ברישומים הייתה אמירה‬

490
00:39:51,520 --> 00:39:54,880
‫שלפיה אין סיכוי שהיא תשכב עם הבחור הזה.‬

491
00:39:54,960 --> 00:39:58,280
‫- אמרתי לו שאני לא מוצצת -‬

492
00:39:58,360 --> 00:40:00,640
‫אבל מר זאנד לא ציין את החלק הזה.‬

493
00:40:01,320 --> 00:40:04,240
‫הוא ציין רק את הדבר האחד שהיא אמרה‬

494
00:40:04,320 --> 00:40:08,240
‫שאפשר היה לעוות אותו לראיה מפלילה.‬

495
00:40:11,080 --> 00:40:12,360
‫וברגע שהיה להם את זה,‬

496
00:40:13,120 --> 00:40:16,360
‫המשך התחקור היה בידיים שלהם.‬

497
00:40:16,920 --> 00:40:18,640
‫כי הם יכלו להמשיך משם.‬

498
00:40:19,200 --> 00:40:20,400
‫וזה מה שקרה.‬

499
00:40:30,600 --> 00:40:34,440
‫- מתקן כליאה "צ'יליקוטה", מיזורי  -‬

500
00:40:40,440 --> 00:40:42,240
‫אני מרגישה שאני נמצאת בחלום.‬

501
00:40:42,440 --> 00:40:44,400
‫ויום אחד אתעורר.‬

502
00:40:47,160 --> 00:40:49,880
‫בזמנו עברתי את הסיפור שלי,‬

503
00:40:50,120 --> 00:40:52,640
‫את המחלה הנפשית שלי.‬

504
00:40:54,080 --> 00:40:57,320
‫אני שואלת את עצמי, "למה אני כאן?"‬

505
00:40:58,360 --> 00:41:00,800
‫כי לפעמים אני לא מרגישה שזה הוגן.‬

506
00:41:06,280 --> 00:41:09,320
‫- תשעים יום לאחר הריאיון הראשון -‬

507
00:41:09,400 --> 00:41:13,680
‫- קאוונה פלנוי‬
‫הסכימה לענות על שאלות נוספות -‬

508
00:41:16,720 --> 00:41:18,000
‫הצעת הטיעון שלי...‬

509
00:41:21,160 --> 00:41:23,040
‫לא הייתה הצעת טיעון אמיתית.‬

510
00:41:23,120 --> 00:41:24,720
‫עיקר מה שהם אמרו לי‬

511
00:41:26,040 --> 00:41:30,840
‫היה שאם לא אסכים להרשעה ברצח מדרגה שנייה,‬
‫הם ידאגו לכך שלא אראה שוב את בני‬

512
00:41:30,920 --> 00:41:34,160
‫ואמשיך לחיות בבית הכלא כל שארית חיי.‬

513
00:41:38,480 --> 00:41:42,360
‫אם תהיה לי ההזדמנות, אבקש משפט.‬

514
00:41:42,560 --> 00:41:43,680
‫ואני...‬

515
00:41:45,080 --> 00:41:48,920
‫אסביר את כל מה שקרה.‬

516
00:41:51,480 --> 00:41:53,600
‫כמה פעמים הלכת לדירה ההיא?‬

517
00:41:53,680 --> 00:41:54,520
‫פעם אחת.‬

518
00:41:55,320 --> 00:41:58,680
‫וזה היה היום שבו זה קרה.‬

519
00:42:03,000 --> 00:42:05,520
‫היא תכננה את כל האירוע הזה.‬

520
00:42:06,200 --> 00:42:07,520
‫היא לא הייתה הקורבן.‬

521
00:42:08,240 --> 00:42:10,880
‫היא חזרה לדירה שלו יותר מפעם אחת.‬

522
00:42:12,400 --> 00:42:14,200
‫אז היא בילתה איתו את ליל שישי,‬

523
00:42:14,520 --> 00:42:16,000
‫והוא לקח אותה הביתה.‬

524
00:42:16,400 --> 00:42:18,720
‫בשבת אחר הצוהריים היא קנתה אקדח,‬

525
00:42:18,800 --> 00:42:19,880
‫וירתה בו.‬

526
00:42:27,360 --> 00:42:28,720
‫דברים מסוימים,‬

527
00:42:30,080 --> 00:42:32,080
‫אני לא יודעת.‬

528
00:42:32,160 --> 00:42:37,200
‫בתקופה ההיא שתיתי הרבה אלכוהול‬
‫וצרכתי סמים,‬

529
00:42:37,360 --> 00:42:40,200
‫אני לא זוכרת הכול.‬

530
00:42:40,960 --> 00:42:42,200
‫אז...‬

531
00:42:49,160 --> 00:42:52,440
‫זה לא שאני בן אדם כזה ש...‬

532
00:42:53,160 --> 00:42:56,640
‫קם בבוקר ומחליט שהיום‬
‫הוא הולך לירות במישהו.‬

533
00:42:57,200 --> 00:42:59,120
‫לא, אני...‬

534
00:43:00,760 --> 00:43:03,400
‫לא זכרתי אפילו שהאקדח היה ברשותי,‬

535
00:43:04,320 --> 00:43:07,400
‫בתיק שלי, עד שהייתי בחדר. ‬

536
00:43:07,960 --> 00:43:10,400
‫אבל הוא היה בתיק שלי...‬

537
00:43:11,920 --> 00:43:15,160
‫שבוע וחצי לפני שבכלל פגשתי את חסן.‬

538
00:43:19,200 --> 00:43:22,360
‫לדעתי, היא לא הבינה את חומרת הרצח שביצעה‬

539
00:43:22,760 --> 00:43:25,880
‫עד שנשארה לבד בחדר החקירות,‬

540
00:43:26,400 --> 00:43:28,600
‫עם כמה דפי מחברת.‬

541
00:43:30,440 --> 00:43:33,240
‫ובין הדברים שהיא כתבה, היה:‬

542
00:43:33,320 --> 00:43:36,680
‫"דחפתי אותו למטה‬
‫בהעמדת פנים שאני הולכת לשכב איתו.‬

543
00:43:36,760 --> 00:43:39,200
‫הוצאתי את האקדח ולחצתי על ההדק."‬

544
00:43:41,960 --> 00:43:47,000
‫אני חושבת שבזמן שהווידאו צולם...‬

545
00:43:55,160 --> 00:43:59,840
‫אני לא יודעת. אני מניחה שפשוט רשמתי דברים.‬

546
00:44:01,200 --> 00:44:05,800
‫הרבה דברים שקרו שלא אמרתי. אבל...‬

547
00:44:06,360 --> 00:44:08,480
‫כמו שאמרתי, זה לא יצא לי טוב.‬

548
00:44:09,720 --> 00:44:12,400
‫כמו: "דחפתי אותו למטה כדי לשכב איתו".‬

549
00:44:13,720 --> 00:44:18,040
‫ניסיתי פשוט לחשוב בראש‬
‫מה הדרך המהירה ביותר‬

550
00:44:18,120 --> 00:44:22,480
‫שבה אוכל להשאיר אותו למטה,‬
‫כשאני למעלה, כדי לברוח.‬

551
00:44:24,000 --> 00:44:26,400
‫אבל בראש שלי...‬

552
00:44:27,920 --> 00:44:29,920
‫הרגשתי שאחרי ש...‬

553
00:44:30,680 --> 00:44:32,400
‫אין לי סיכוי.‬

554
00:44:33,960 --> 00:44:36,560
‫הרגשתי שהאפשרות היחידה היא לירות.‬

555
00:44:43,840 --> 00:44:46,280
‫האדם שהיה שם באותו לילה לא היה אני.‬

556
00:44:46,680 --> 00:44:53,120
‫זו הייתה הילדה הקטנה והמפוחדת בת ה-12‬
‫שחוותה את כל הרגשות ההם.‬

557
00:44:54,280 --> 00:44:56,520
‫שלא באמת התרפאה,‬

558
00:44:57,240 --> 00:44:59,360
‫לא באמת סלחה‬

559
00:45:00,320 --> 00:45:02,080
‫על כל הפעמים שבהם נפגעתי.‬

560
00:45:04,280 --> 00:45:06,440
‫כעת יש לי 25 שנה.‬

561
00:45:07,880 --> 00:45:10,040
‫אלה באמת החיים שלי?‬

562
00:45:10,720 --> 00:45:11,800
‫באמת?‬

563
00:45:14,040 --> 00:45:15,880
‫זה באמת מה שמגיע לי?‬

564
00:45:20,480 --> 00:45:21,960
‫אם רק יכולתי לחזור אחורה.‬

565
00:45:24,000 --> 00:45:26,360
‫הלוואי שיכולתי לחזור אחורה, אבל אי אפשר.‬