1
00:00:12,200 --> 00:00:16,240
‫אני חושב שהוגן לומר שהרסתי את המשפחה שלי‬
‫לפני הרבה מאוד זמן.‬

2
00:00:18,400 --> 00:00:21,760
‫כשיריתי באבא שלי, ואפילו לפני כן.‬

3
00:00:26,320 --> 00:00:29,400
‫ואז אני חושב שפגעתי במשפחה שלי שוב.‬

4
00:00:30,880 --> 00:00:31,800
‫אני מתכוון‬

5
00:00:32,400 --> 00:00:34,600
‫שהכאב היה קורע לב.‬

6
00:00:41,240 --> 00:00:48,160
‫- מאז החזרתו של גזר דין המוות בשנת 1976 -‬

7
00:00:49,280 --> 00:00:56,200
‫- יותר מ-8,000 איש נשפטו למוות בעוון רצח -‬

8
00:00:57,160 --> 00:01:04,080
‫- זה סיפורו של אסיר מספר #990142‬
‫באגף הנידונים למוות -‬

9
00:01:08,280 --> 00:01:10,680
‫אנשים תמיד רוצים לומר: "אני מצטער."‬

10
00:01:13,200 --> 00:01:14,200
‫זה לא עובד.‬

11
00:01:14,720 --> 00:01:16,040
‫כשמצלצלים בפעמון,‬

12
00:01:16,320 --> 00:01:17,760
‫אי אפשר לבטל את הצלצול.‬

13
00:01:18,320 --> 00:01:20,520
‫אי אפשר לפצח את הזמן ולחזור אחורה.‬

14
00:01:25,640 --> 00:01:28,640
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

15
00:01:30,480 --> 00:01:31,760
‫זה סיפור אמיתי.‬

16
00:01:34,080 --> 00:01:35,440
‫ככה התחלתי.‬

17
00:01:36,440 --> 00:01:38,920
‫רק רציתי למרוד, רציתי לגרום למהומה.‬

18
00:01:39,320 --> 00:01:41,720
‫הבטתי בו. נראה מי יהרוג את מי, אה?‬

19
00:01:41,880 --> 00:01:43,040
‫קיבלתי את ההחלטה.‬

20
00:01:44,320 --> 00:01:45,320
‫לקחתי את חייו.‬

21
00:01:45,760 --> 00:01:51,080
‫זה משהו שמעולם לא התכוונתי לעשות.‬
‫הלוואי שלא הייתי עושה את זה.‬

22
00:01:55,120 --> 00:01:57,960
‫ידעתי שאצא מהמכונית הזו‬
‫וארצח את שני הגברים האלה.‬

23
00:01:58,760 --> 00:02:02,480
‫כשהוא כרע ברך לפניי,‬
‫אני רק זוכר שלחצתי על ההדק.‬

24
00:02:04,440 --> 00:02:06,680
‫הרגתי את שניהם.‬

25
00:02:08,240 --> 00:02:09,280
‫דקרתי אותם למוות.‬

26
00:02:19,480 --> 00:02:26,120
‫- כוח השליטה -‬

27
00:02:31,680 --> 00:02:36,040
‫- החותם הגדול של מדינת מיזורי -‬

28
00:02:36,120 --> 00:02:38,640
‫- מתקן הכליאה של פוטוסי -‬

29
00:02:38,720 --> 00:02:42,280
‫- ביטחון הוא סטנדרט, לא רק מטרה -‬

30
00:02:57,480 --> 00:02:59,120
‫שמי צ'ארלס ארמנטרוט.‬

31
00:02:59,440 --> 00:03:01,920
‫כשהייתי צעיר יותר, כולם קראו לי בילי.‬

32
00:03:05,440 --> 00:03:12,360
‫- ב-1995 בילי ארמנטרוט רצח בן משפחה -‬

33
00:03:16,160 --> 00:03:17,560
‫זה סיפור אמיתי.‬

34
00:03:17,920 --> 00:03:19,120
‫ככה התחלתי.‬

35
00:03:24,400 --> 00:03:26,000
‫נולדתי בסנט לואיס,‬

36
00:03:26,080 --> 00:03:29,480
‫בביה"ח "סנט לואיס", בשניים באוגוסט, 1965.‬

37
00:03:35,240 --> 00:03:37,880
‫הייתי די צעיר כשההורים שלי נפרדו.‬

38
00:03:38,280 --> 00:03:41,480
‫אולי בן שש או שבע.‬

39
00:03:44,440 --> 00:03:46,600
‫אני זוכר איך האבא החורג שלי‬

40
00:03:47,520 --> 00:03:49,040
‫נהיה בן הזוג של אימא שלי.‬

41
00:03:55,800 --> 00:03:58,200
‫אני חושב שמערכת היחסים שלי עם אבי החורג‬

42
00:03:58,440 --> 00:04:01,720
‫היא שגרמה לכעס להתחיל לצאת.‬

43
00:04:06,040 --> 00:04:08,760
‫הוא לא התעלל בי כל כך מבחינה פיזית,‬

44
00:04:09,120 --> 00:04:12,280
‫אלא מבחינה מילולית ונפשית.‬

45
00:04:12,640 --> 00:04:15,560
‫ואני חושב שעם הזמן זה נתן בי את אותותיו.‬

46
00:04:15,880 --> 00:04:19,680
‫כשיש מישהו מבוגר‬
‫שכל הזמן קורא לך טיפש, מטומטם,‬

47
00:04:20,920 --> 00:04:24,240
‫זה משחק תפקיד בהתפתחות שלך.‬

48
00:04:24,720 --> 00:04:31,560
‫ואני חושב שמשם התחילה להגיע‬
‫כל ההתנהגות השלילית.‬

49
00:04:35,480 --> 00:04:40,320
‫כשהייתי בן 18,‬
‫אבי החורג ואני לא הסתדרנו בכלל.‬

50
00:04:40,760 --> 00:04:43,960
‫זה כמעט הגיע‬
‫למצב של התפרצויות אלימות בינינו.‬

51
00:04:44,040 --> 00:04:49,200
‫ואבא שלי התקשר אליי.‬‫ ‬‫הוא אמר, "אתה בן 18.‬
‫אתה יכול לבוא לגור איתי,‬

52
00:04:49,280 --> 00:04:50,920
‫ואימא שלך לא יכולה להתנגד."‬

53
00:04:51,000 --> 00:04:52,720
‫אז עברתי לגור עם אבא שלי.‬

54
00:04:59,000 --> 00:05:00,280
‫בהתחלה זה היה בסדר,‬

55
00:05:00,360 --> 00:05:04,520
‫אבל כשאני מסתכל אחורה,‬
‫אני מבין שלא קיבלתי את ההחלטות הנכונות.‬

56
00:05:06,120 --> 00:05:07,320
‫הייתי במקום רע.‬

57
00:05:08,560 --> 00:05:10,120
‫רציתי להיות הבחור הרע.‬

58
00:05:14,080 --> 00:05:15,800
‫התחלתי לשדוד תחנות דלק.‬

59
00:05:18,640 --> 00:05:22,960
‫אחרי ששדדתי את תחנת הדלק הראשונה,‬
‫ראיתי שזה קל, אז שדדתי עוד אחת.‬

60
00:05:24,080 --> 00:05:26,520
‫השוד הזה גרר שוד נוסף.‬

61
00:05:27,360 --> 00:05:28,720
‫הייתי חסר מעצורים.‬

62
00:05:29,240 --> 00:05:31,480
‫הריגוש היה עז.‬

63
00:05:33,200 --> 00:05:37,320
‫אני זוכר בבירור רגע מכונן מאוד.‬

64
00:05:37,400 --> 00:05:38,840
‫דיברתי לעצמי.‬

65
00:05:38,920 --> 00:05:40,680
‫הייתה לי שיחה עם עצמי.‬

66
00:05:42,520 --> 00:05:46,080
‫ואמרתי: "אם תמשיך לעשות את זה,‬
‫אם תמשיך במורד הדרך הזאת,‬

67
00:05:46,920 --> 00:05:48,760
‫אתה תמות בסוף,‬

68
00:05:49,600 --> 00:05:52,360
‫או שתסתבך מאוד. אתה חייב להפסיק."‬

69
00:05:55,080 --> 00:05:58,840
‫ואמרתי לעצמי: "למי אכפת."‬

70
00:06:08,040 --> 00:06:11,000
‫מאותו רגע, המצב רק החמיר.‬

71
00:06:17,720 --> 00:06:19,760
‫התחלתי לגנוב כסף מאבא שלי.‬

72
00:06:21,400 --> 00:06:23,840
‫הוא תפס אותי רושם צ'קים על שמו.‬

73
00:06:24,440 --> 00:06:26,000
‫הוא התעצבן מאוד.‬

74
00:06:27,640 --> 00:06:29,960
‫חשבתי שהוא יעיף אותי מהבית.‬

75
00:06:31,080 --> 00:06:31,920
‫ו...‬

76
00:06:32,680 --> 00:06:35,920
‫חששתי שאצטרך לחזור לאבא החורג שלי.‬

77
00:06:36,320 --> 00:06:39,000
‫וידעתי שהאבא החורג שלי ייטפל אליי.‬

78
00:06:39,720 --> 00:06:41,400
‫לא יכולתי לעשות את זה.‬

79
00:06:48,240 --> 00:06:50,040
‫הרגשתי שאני דחוק לפינה.‬

80
00:06:51,920 --> 00:06:53,640
‫ולא הייתה לי דרך מוצא.‬

81
00:06:59,160 --> 00:07:01,920
‫הייתה לי אי-שפיות מסוימת באותו זמן.‬

82
00:07:07,320 --> 00:07:09,400
‫נופפתי לאבא שלי שייכנס הביתה.‬

83
00:07:19,040 --> 00:07:22,240
‫הייתה לנו דלת במעלה המדרגות‬
‫ואני הייתי מצידה השני.‬

84
00:07:33,880 --> 00:07:36,520
‫כשהוא הגיע לידית הדלת, התחלתי לירות.‬

85
00:07:48,440 --> 00:07:50,680
‫כבר שכחתי כמה פעמים פגעתי בו.‬

86
00:07:50,960 --> 00:07:53,680
‫אני חושב שאולי שש או שבע פעמים‬

87
00:07:53,960 --> 00:07:55,320
‫מתוך תשע יריות.‬

88
00:08:00,200 --> 00:08:01,280
‫תקפתי אותו בהפתעה.‬

89
00:08:09,200 --> 00:08:11,400
‫הוא לא עשה לי שום דבר רע.‬

90
00:08:11,680 --> 00:08:12,800
‫באמת שלא.‬

91
00:08:13,600 --> 00:08:15,760
‫לא היה לי אכפת. היה אכפת לי מעצמי.‬

92
00:08:17,240 --> 00:08:18,400
‫הייתי מפלצת.‬

93
00:08:22,960 --> 00:08:26,320
‫- למרות שנורה שש פעמים בחזה מטווח קצר -‬

94
00:08:26,400 --> 00:08:33,080
‫- אביו של ארמנטרוט שרד -‬

95
00:08:36,520 --> 00:08:40,960
‫המשטרה רצתה שהוא יגיש נגדי תלונה,‬
‫אבל הוא לא רצה.‬

96
00:08:42,960 --> 00:08:44,080
‫הוא חשב שאני...‬

97
00:08:46,760 --> 00:08:48,120
‫הוא חשב שאני לא-שפוי.‬

98
00:08:52,200 --> 00:08:54,680
‫בשעות שלאחר שאבי נורה,‬

99
00:08:54,760 --> 00:08:58,360
‫המחלקה המשטרתית הבינה‬
‫ששדדתי מספר תחנות דלק.‬

100
00:08:59,440 --> 00:09:00,760
‫נעצרתי על זה,‬

101
00:09:00,840 --> 00:09:04,200
‫הורשעתי ונשפטתי לאחר מספר חודשים ל-19 שנה.‬

102
00:09:04,280 --> 00:09:06,960
‫- דוח מעצר,‬
‫ארמנטרוט צ'ארלס הועבר לכלא מחוזי -‬

103
00:09:13,000 --> 00:09:14,400
‫ריציתי עשר שנים מתוכן‬

104
00:09:14,640 --> 00:09:16,080
‫במתקן הכליאה.‬

105
00:09:41,800 --> 00:09:43,480
‫כששוחררתי בגיל 28,‬

106
00:09:43,880 --> 00:09:46,440
‫האדם היחיד שהסכים לקבל אותי,‬

107
00:09:46,920 --> 00:09:50,120
‫כי הייתי חייב לגור במקום כלשהו‬
‫בשחרור על תנאי.‬

108
00:09:50,240 --> 00:09:51,160
‫הייתה סבתא שלי.‬

109
00:09:51,720 --> 00:09:52,840
‫אינז נוטר.‬

110
00:09:53,120 --> 00:09:54,280
‫אימו של אבא שלי.‬

111
00:09:55,120 --> 00:09:56,640
‫היא הייתה מלאת אנרגיה.‬

112
00:09:57,240 --> 00:09:59,200
‫היא הייתה אישה קטנה.‬

113
00:10:00,320 --> 00:10:01,640
‫היה לה לב גדול.‬

114
00:10:04,160 --> 00:10:07,080
‫ובסופו של דבר היא סלחה לי‬
‫על כך שיריתי בבן שלה.‬

115
00:10:08,840 --> 00:10:10,240
‫זה פשוט מדהים.‬

116
00:10:15,960 --> 00:10:19,720
‫זו הייתה שכונה באזור בוו מיל‬
‫בדרום סנט לואיס.‬

117
00:10:21,360 --> 00:10:23,160
‫זו הייתה שכונה טובה ושקטה.‬

118
00:10:26,720 --> 00:10:29,920
‫אבל בתקופה ההיא הסתובבתי‬
‫עם האנשים הלא נכונים.‬

119
00:10:30,120 --> 00:10:32,720
‫רציתי להיות מסמר הערב, הבחור החשוב.‬

120
00:10:36,440 --> 00:10:40,160
‫רוג'ר ברנן היה מוזר. אבל הוא היה מגניב.‬

121
00:10:41,520 --> 00:10:44,640
‫בילינו בבית שלו, עישנו חשיש, עשינו מסיבות.‬

122
00:10:46,440 --> 00:10:49,040
‫ריק לייסי היה שונה מרוג'ר ברנן.‬

123
00:10:49,440 --> 00:10:51,240
‫ריק לייסי היה גבר-גבר.‬

124
00:10:53,760 --> 00:10:55,080
‫הוא היה נרקומן.‬

125
00:10:55,320 --> 00:10:57,240
‫הוא היה פושע זעיר.‬

126
00:10:57,840 --> 00:11:02,160
‫הסתובבנו ביחד ועשינו סמים כל הזמן,‬
‫עשרים וארבע שעות ביממה.‬

127
00:11:06,200 --> 00:11:08,200
‫התחלתי לצאת עם בחורה אחת.‬

128
00:11:09,440 --> 00:11:11,600
‫ודרכה נחשפתי לקוקאין.‬

129
00:11:12,240 --> 00:11:17,160
‫וברגע שהתחלתי, הוא תפס אותי‬
‫ולא יכולתי להשתחרר ממנו.‬

130
00:11:22,440 --> 00:11:28,120
‫- עד גיל 28, בילי ארמנטרוט‬
‫פיתח תלות בקוקאין קראק -‬

131
00:11:28,200 --> 00:11:31,960
‫- הוא היה מבזבז עליו 300 דולר ביום -‬

132
00:11:34,800 --> 00:11:37,160
‫הייתי מבקש כסף מסבתא שלי.‬

133
00:11:38,000 --> 00:11:39,680
‫והיא הייתה נותנת לי כסף.‬

134
00:11:41,760 --> 00:11:44,120
‫ואז היא הפסיקה לתת לי כסף.‬

135
00:11:44,640 --> 00:11:48,440
‫אז גנבתי צ'קים והתחלתי לכתוב צ'קים על שמה,‬

136
00:11:49,000 --> 00:11:50,040
‫וגנבתי כסף.‬

137
00:11:51,560 --> 00:11:54,240
‫היא גילתה את זה והתעמתה איתי על זה.‬

138
00:11:54,320 --> 00:11:58,640
‫ואמרתי: "סליחה, סבתא.‬
‫לא התכוונתי. אחזיר לך את הכסף."‬

139
00:12:04,200 --> 00:12:07,720
‫ואחרי כשבוע גררו לי את האוטו.‬

140
00:12:07,800 --> 00:12:09,360
‫לא היה לי כסף.‬

141
00:12:11,240 --> 00:12:14,240
‫והלכתי לבית של סבתא שלי,‬

142
00:12:14,680 --> 00:12:15,960
‫וניסיתי לקחת כסף.‬

143
00:12:17,440 --> 00:12:18,680
‫היא סירבה.‬

144
00:12:27,800 --> 00:12:31,760
‫הדרך היחידה שבה חשבתי שאוכל להשיג כסף‬
‫היא לשדוד אותה.‬

145
00:12:34,080 --> 00:12:35,040
‫להכות אותה.‬

146
00:12:52,120 --> 00:12:56,040
‫זה היה די מחריד, אבל זה התחיל משוד,‬

147
00:12:56,880 --> 00:12:58,960
‫והתדרדר לשליפת מחבט.‬

148
00:13:02,040 --> 00:13:03,640
‫ואז ידעתי שעליי להרוג אותה.‬

149
00:13:08,760 --> 00:13:12,920
‫הלכתי אחריה לחדר השינה שלה,‬
‫והתחלתי להרביץ לה עם המחבט.‬

150
00:13:16,880 --> 00:13:21,120
‫הכיתי אותה עד שאיבדה הכרה,‬
‫קשרתי אותה והשכבתי אותה על המיטה.‬

151
00:13:21,560 --> 00:13:24,400
‫חיטטתי במגירות, מצאתי כסף והלכתי.‬

152
00:13:30,520 --> 00:13:31,360
‫כן.‬

153
00:13:31,720 --> 00:13:33,800
‫זה מה שעשיתי. ורצחתי אותה.‬

154
00:13:49,040 --> 00:13:50,760
‫חזרתי ביום למוחרת.‬

155
00:13:51,560 --> 00:13:55,640
‫לקחתי את הגופה והחבאתי אותה בארגז במרתף,‬
‫וניסיתי לנקות את זירת הרצח.‬

156
00:14:00,320 --> 00:14:06,240
‫- המשטרה מצאה את גופתה של אינז נוטר‬
‫יומיים אחר כך -‬

157
00:14:06,320 --> 00:14:10,560
‫- כשבני משפחתה דווחו על היעדרותה -‬

158
00:14:20,360 --> 00:14:23,960
‫- בני המשפחה סיפרו למשטרה -‬

159
00:14:24,040 --> 00:14:28,600
‫- שהם חושדים בכך שבילי עומד מאחורי זה -‬

160
00:14:42,000 --> 00:14:44,800
‫התחלנו במצוד אחר בילי ארמנטרוט.‬

161
00:14:46,800 --> 00:14:49,240
‫הוא היה החשוד העיקרי בזה.‬

162
00:14:49,640 --> 00:14:52,320
‫מאה אחוז ממאמצינו הושקעו במציאתו.‬

163
00:14:56,120 --> 00:14:57,200
‫שמי ביל מקדונו,‬

164
00:14:57,320 --> 00:15:02,600
‫ואני אחד מהחוקרים הראשונים‬
‫שמונו לטפל בתיק הזה.‬

165
00:15:05,480 --> 00:15:10,280
‫גילינו שבילי ניסה לפדות‬
‫את אחד מהצ'קים של סבתו באותו יום,‬

166
00:15:10,360 --> 00:15:12,200
‫ונדחה על ידי הבנק.‬

167
00:15:13,640 --> 00:15:15,800
‫זה היה קצה חוט מצוין וטרי.‬

168
00:15:19,640 --> 00:15:23,880
‫כל המעורבים דיווחו‬
‫שהוא הכיר היטב את הרחובות.‬

169
00:15:24,160 --> 00:15:26,920
‫לכן כולם יצרו קשר עם החברים שלהם‬

170
00:15:27,000 --> 00:15:30,120
‫כדי להודיע שאנחנו מחפשים אחריו.‬
‫וקיבלנו שיחת טלפון.‬

171
00:15:30,280 --> 00:15:35,080
‫אני זוכר שאמרו לי:‬
‫"הוא נראה בבית של ריקי לייסי."‬

172
00:15:35,160 --> 00:15:38,560
‫נתנו לי את הכתובת ואנחנו קפצנו לתוך הרכב,‬

173
00:15:38,640 --> 00:15:41,400
‫ונסענו לשם במהירות האפשרית.‬

174
00:15:43,520 --> 00:15:46,720
‫בדרך הודענו ברדיו‬
‫שאנחנו הולכים לאגוף מאחור,‬

175
00:15:48,000 --> 00:15:49,840
‫כי הרעים תמיד יוצאים מאחור.‬

176
00:15:54,320 --> 00:15:56,600
‫קלעתי בול, 3436.‬

177
00:15:57,560 --> 00:15:59,280
‫ממש כאן. קומה ראשונה.‬

178
00:16:01,400 --> 00:16:04,840
‫הרוצח עבר מלפנים, ודרך החלון האחורי‬

179
00:16:05,400 --> 00:16:06,880
‫יצא בילי ארמנטרוט.‬

180
00:16:07,520 --> 00:16:11,120
‫הוא היה כמו מתנה משמיים,‬
‫שנפלה ממש לרגליי.‬

181
00:16:12,320 --> 00:16:15,560
‫התקוטטנו קצת והשתלטתי עליו.‬

182
00:16:15,640 --> 00:16:19,720
‫עצרנו אותו וזה היה הסוף. בילי נעצר.‬

183
00:16:30,720 --> 00:16:34,440
‫- בירה קרה -‬

184
00:16:36,160 --> 00:16:38,720
‫- "התחנה של לאו טסון", בר -‬

185
00:16:49,760 --> 00:16:52,040
‫הועברתי לבולשת.‬

186
00:16:52,200 --> 00:16:56,720
‫ומייד צוותי עם רובין.‬

187
00:16:58,560 --> 00:17:00,160
‫ויצאנו לדרך.‬

188
00:17:01,000 --> 00:17:03,800
‫בשנות ה-90 היה את מלחמות הקראק.‬

189
00:17:03,880 --> 00:17:05,680
‫- רובין המן, משטרת סנט לואיס -‬

190
00:17:05,760 --> 00:17:09,160
‫הם ביצעו מעל 200 רציחות בעיר‬

191
00:17:10,000 --> 00:17:10,840
‫בשנה.‬

192
00:17:15,880 --> 00:17:18,680
‫למעשה, אחרי שתפסנו את בילי,‬

193
00:17:18,760 --> 00:17:20,920
‫התחלנו לדבר וקיבלתי מושג‬

194
00:17:21,560 --> 00:17:24,240
‫לגבי הרמה שבה שהקראק לכד אותו,‬

195
00:17:24,560 --> 00:17:26,960
‫כשהוא שאל: "זה בגלל סבתא שלי?"‬

196
00:17:27,640 --> 00:17:29,760
‫ואמרנו: "כן, זה בגלל סבתא שלך."‬

197
00:17:30,360 --> 00:17:33,960
‫והוא אמר: "אם תתנו לי לעשן קראק‬
‫עוד פעם אחת,‬

198
00:17:34,840 --> 00:17:36,200
‫אספר לכם כל מה שתרצו."‬

199
00:17:37,280 --> 00:17:41,560
‫והייתי המום לגמרי. לקחתי את זה אישית.‬

200
00:17:41,800 --> 00:17:43,440
‫ואמרתי: "בילי, אתה יודע,‬

201
00:17:43,960 --> 00:17:46,400
‫בסוף אתה תבין מה קרה פה.‬

202
00:17:46,480 --> 00:17:51,160
‫הרגת את סבתא שלך בגלל הדבר הזה,‬
‫שאתה רוצה עוד שכטה ממנו.‬

203
00:17:51,480 --> 00:17:52,320
‫זה לא יקרה."‬

204
00:17:58,360 --> 00:18:00,920
‫- ב-22 במרץ 1995 -‬

205
00:18:01,000 --> 00:18:07,320
‫- בילי ארמנטרוט הסכים לריאיון מצולם -‬

206
00:18:09,040 --> 00:18:11,880
‫יש לך זכות לשמור על שתיקה. אתה מבין את זה?‬
‫-כן.‬

207
00:18:12,040 --> 00:18:14,880
‫כל דבר שתאמר עלול לשמש‬
‫ואף ישמש נגדך בבית המשפט.‬

208
00:18:14,960 --> 00:18:16,480
‫אתה מבין את זה?‬
‫-כן.‬

209
00:18:19,400 --> 00:18:21,280
‫תספר לנו מה קרה בשבת בבוקר.‬

210
00:18:21,840 --> 00:18:24,160
‫תתחיל מהשעה שבה התעוררת.‬

211
00:18:26,400 --> 00:18:27,640
‫ריק בא אליי.‬

212
00:18:28,320 --> 00:18:29,160
‫איזה ריק?‬

213
00:18:31,760 --> 00:18:32,600
‫לייסי.‬

214
00:18:33,360 --> 00:18:34,800
‫ריק לייסי בא אליי.‬

215
00:18:35,880 --> 00:18:36,760
‫דפק בדלת.‬

216
00:18:38,720 --> 00:18:40,240
‫שאלתי את ריק מה קורה.‬

217
00:18:41,240 --> 00:18:43,640
‫דיברנו וניסינו להחליט איך להשיג כסף.‬

218
00:18:44,520 --> 00:18:47,640
‫ואמרתי, "בוא נלך לסבתא שלי‬
‫וננסה להוציא אותו ממנה."‬

219
00:18:48,800 --> 00:18:51,360
‫וריק אמר: "אולי אני אשתק אותה."‬

220
00:18:52,920 --> 00:18:54,520
‫אז הלכתי לחדר השינה שלי.‬

221
00:18:55,080 --> 00:18:57,960
‫לקחתי את המחבט שלי מהשידה.‬

222
00:18:58,120 --> 00:18:59,680
‫נתתי אותו לריק.‬

223
00:19:00,440 --> 00:19:02,400
‫אז ריק הלך אחריה לחדר השינה.‬

224
00:19:02,800 --> 00:19:04,600
‫שמעתי מאבק.‬

225
00:19:06,280 --> 00:19:10,120
‫וריק אמר: "בילי!‬
‫אתה חייב לצאת מפה. אתה חייב ללכת."‬

226
00:19:10,200 --> 00:19:11,280
‫אני וריק הלכנו.‬

227
00:19:11,360 --> 00:19:12,600
‫למה לא זרקת את המחבט?‬

228
00:19:12,680 --> 00:19:15,680
‫ריק הציע לזרוק אותו לנהר,‬
‫אבל ידעתי שאין בזה טעם.‬

229
00:19:15,760 --> 00:19:17,640
‫עוד מישהו ידע שהיית שם?‬
‫-ריק.‬

230
00:19:17,960 --> 00:19:19,560
‫ריק הלך להביא הרואין.‬

231
00:19:20,040 --> 00:19:22,240
‫הלכנו לבית של ריק והתמסטלנו.‬

232
00:19:23,000 --> 00:19:24,760
‫הוא לא היה מרואיין טיפוסי.‬

233
00:19:24,840 --> 00:19:28,520
‫הוא לא הפסיק לשקר‬
‫ולספר שריקי לייסי עשה את מה שהוא עשה.‬

234
00:19:28,600 --> 00:19:32,440
‫כשאתה אומר שריק לייסי תקף את סבתא שלך‬
‫עם מחבט הבייסבול,‬

235
00:19:32,600 --> 00:19:35,000
‫האם הוא השתמש רק במחבט או שהיה עוד משהו?‬

236
00:19:35,680 --> 00:19:37,160
‫רק המחבט, למיטב ידיעתי.‬

237
00:19:38,560 --> 00:19:41,760
‫היינו בטוחים למדי‬
‫שלריקי לייסי לא היה קשר לזה.‬

238
00:19:42,520 --> 00:19:46,440
‫ריקי לייסי אמר שהוא מעולם לא ביקר‬
‫בבית סבתו של ארמנטרוט.‬

239
00:19:46,880 --> 00:19:50,000
‫לא מצאנו שום ראיות פיזיות, טביעות אצבע.‬

240
00:19:50,120 --> 00:19:51,440
‫לא היה שם כלום.‬

241
00:19:58,680 --> 00:20:03,480
‫- המשטרה הגיעה למסקנה -‬

242
00:20:03,560 --> 00:20:09,440
‫- שבילי ארמנטרוט היה האחראי היחיד‬
‫לרצח סבתו -‬

243
00:20:11,080 --> 00:20:15,520
‫- ב-22 במרץ 1995‬
‫הוא הורשע ברצח מדרגה ראשונה -‬

244
00:20:15,600 --> 00:20:22,600
‫- ריק לייסי שוחרר ללא הרשעה -‬

245
00:20:28,040 --> 00:20:31,800
‫יש לנו בחור שמעשן קראק.‬

246
00:20:32,000 --> 00:20:36,080
‫הוא צונאמי מהלך שעובר בשכונה ‬

247
00:20:36,160 --> 00:20:41,880
‫וכל מה שהוא רואה,‬
‫הוא לוקח בתחבולות או באלימות.‬

248
00:20:43,720 --> 00:20:47,080
‫בילי חצה את כל הגבולות כשרצח את סבתו.‬

249
00:20:49,000 --> 00:20:52,680
‫הוא הכה אישה בת 81‬
‫שלא שקלה יותר מ-45 ק"ג.‬

250
00:20:53,760 --> 00:20:55,200
‫הוא בטח יעשה את זה שוב,‬

251
00:20:55,400 --> 00:20:57,920
‫ויבחר את הקורבן הכי פגיע.‬

252
00:20:59,120 --> 00:21:02,320
‫אני חושב שהוא מרושע, אבל גם פחדן.‬

253
00:21:33,320 --> 00:21:35,800
‫מה אני חושב על בילי ארמנטרוט?‬

254
00:21:37,440 --> 00:21:42,360
‫אני חושב שהוא חולה ודוחה‬

255
00:21:42,640 --> 00:21:46,040
‫על מה שהוא עשה לסבתא שלו.‬

256
00:21:48,920 --> 00:21:50,640
‫היא עשתה בשבילו הכול.‬

257
00:21:51,320 --> 00:21:53,320
‫וככה הוא מחזיר לה.‬

258
00:21:55,120 --> 00:22:00,240
‫אסור לתת לו להתהלך שוב‬
‫ברחובות האלה אי פעם.‬

259
00:22:08,440 --> 00:22:10,200
‫שמי רוג'ר ברנן,‬

260
00:22:10,600 --> 00:22:13,120
‫ואני מסנט לואיס, מיזורי.‬

261
00:22:15,040 --> 00:22:19,680
‫הייתי חבר של בילי ארמנטרוט וריק לייסי פעם.‬

262
00:22:20,640 --> 00:22:25,880
‫אפשר לומר שאלה היו הימים הפרועים שלי.‬

263
00:22:26,760 --> 00:22:30,560
‫זה מה שהיה. ביליתי את רובם במסיבות.‬

264
00:22:30,920 --> 00:22:34,840
‫אני לקחתי סמים בעצמי.‬

265
00:22:34,960 --> 00:22:38,040
‫מריחואנה.‬

266
00:22:38,880 --> 00:22:42,480
‫מעולם לא לקחתי דברים אחרים כמו קראק,‬

267
00:22:42,920 --> 00:22:44,040
‫הרואין,‬

268
00:22:44,480 --> 00:22:46,200
‫אבל הם כן.‬

269
00:22:47,360 --> 00:22:49,440
‫הם העבירו את הזמן בבית של ריק.‬

270
00:22:49,880 --> 00:22:53,040
‫איפה שהם רק יכלו לעשות סמים, הם עשו.‬

271
00:23:04,320 --> 00:23:09,400
‫כשגיליתי לראשונה מה קורה, על הרצח,‬

272
00:23:10,680 --> 00:23:12,040
‫אני הייתי עצור‬

273
00:23:13,040 --> 00:23:17,120
‫על כך שניסיתי לפדות צ'ק בשביל בילי.‬

274
00:23:20,880 --> 00:23:21,840
‫ישנתי.‬

275
00:23:22,520 --> 00:23:25,720
‫הם באו ודפקו לי בדלת‬

276
00:23:26,160 --> 00:23:29,720
‫והסתבר שהם היו לפחות 20 איש.‬

277
00:23:31,840 --> 00:23:33,880
‫הם לקחו אותי לתחנת המשטרה.‬

278
00:23:34,360 --> 00:23:39,400
‫וכשהם אמרו "רצח",‬
‫סיפרתי להם את כל מה שהם רצו לשמוע.‬

279
00:23:39,640 --> 00:23:45,160
‫כי אני לא הולך לשבת בכלא‬
‫על משהו שמישהו אחר עשה.‬

280
00:23:45,640 --> 00:23:46,560
‫נכון?‬

281
00:23:46,760 --> 00:23:48,200
‫זה ממש הפחיד אותי.‬

282
00:23:56,560 --> 00:23:59,360
‫חשבתי שבילי הוא זה שעשה את זה.‬

283
00:23:59,920 --> 00:24:04,280
‫המחשבה על כך שריק לייסי עזר לבילי‬
‫לרצוח את סבתא שלו...‬

284
00:24:04,640 --> 00:24:09,080
‫המחשבה הזאת בכלל לא עלתה לי בראש.‬

285
00:24:09,680 --> 00:24:13,320
‫הפעם הראשונה שבה חשבתי על זה‬
‫הייתה כשבילי אמר את זה.‬

286
00:24:15,760 --> 00:24:19,800
‫הוא ניסה להאשים מישהו אחר ובחר בריק לייסי.‬

287
00:24:41,240 --> 00:24:45,880
‫- בילי ארמנטרוט הועמד למשפט ב-1998 -‬

288
00:24:45,960 --> 00:24:51,960
‫- הוא המשיך לטעון שריק לייסי רצח את סבתו -‬

289
00:24:58,000 --> 00:25:01,880
‫- קולומביה, מיזורי -‬

290
00:25:12,760 --> 00:25:15,200
‫אני חושב שאדם כמו בילי ארמנטרוט,‬

291
00:25:15,880 --> 00:25:19,960
‫שחי חיים של שקרים כדי להשיג סמים,‬

292
00:25:20,480 --> 00:25:23,000
‫ושיקר כדי להיחלץ מצרות,‬

293
00:25:23,320 --> 00:25:26,840
‫שיקר גם בבית המשפט ואמר שהוא לא עשה כלום.‬

294
00:25:27,000 --> 00:25:30,960
‫זה היה המשך של ההתנהגות הקודמת שלו.‬

295
00:25:32,840 --> 00:25:34,160
‫שמי כריס סלאשר.‬

296
00:25:34,280 --> 00:25:38,960
‫אני עו״ד בקולומביה, מיזורי,‬
‫ואני פרקליט פלילי כבר 25 שנים.‬

297
00:25:40,880 --> 00:25:45,560
‫אני זוכר שבילי ארמנטרוט‬
‫רצה לייצג את עצמו מההתחלה.‬

298
00:25:45,640 --> 00:25:49,840
‫הייתי אומר שהיה לנו תפקיד מעורב בתיק הזה.‬

299
00:25:50,160 --> 00:25:54,240
‫בהתחלה, מונינו למועצה זמינה, מה שנקרא.‬

300
00:25:55,280 --> 00:25:58,560
‫אתה נמצא שם, אתה עוקב אחרי העניינים,‬

301
00:25:58,720 --> 00:26:01,760
‫ואם הוא צריך אותך, אתה שם כדי להתערב.‬

302
00:26:06,400 --> 00:26:08,440
‫אז ריק עקב אחריה לחדר השינה.‬

303
00:26:09,120 --> 00:26:11,480
‫אני זוכר את טענתו של מר ארמנטרוט‬

304
00:26:11,560 --> 00:26:15,600
‫שמר לייסי היה האחראי העיקרי למכות‬

305
00:26:15,680 --> 00:26:17,800
‫שגרמו למות סבתו.‬

306
00:26:17,880 --> 00:26:19,120
‫שיהיה... הוא קרא לי.‬

307
00:26:19,400 --> 00:26:23,040
‫המדינה לא האמינה לתיאור של מר ארמנטרוט‬

308
00:26:23,120 --> 00:26:25,120
‫את תפקידו של ריקי לייסי.‬

309
00:26:25,720 --> 00:26:29,720
‫והם הרגישו שמר ארמנטרוט הוא האחראי היחידי.‬

310
00:26:33,320 --> 00:26:34,960
‫- ב-14 בפברואר 1998 -‬

311
00:26:35,040 --> 00:26:38,520
‫- בילי ארמנטרוט נמצא אשם‬
‫ברצח מדרגה ראשונה -‬

312
00:26:38,600 --> 00:26:41,160
‫- ונפסק לו גזר דין מוות -‬

313
00:26:41,240 --> 00:26:47,680
‫- הוא המשיך לטעון לחפותו -‬

314
00:26:49,800 --> 00:26:52,680
‫- מדינת מיזורי, בית המשפט העליון -‬

315
00:26:56,320 --> 00:26:59,120
‫מניסיוני בייצוג אנשים בתיקים כאלה,‬

316
00:26:59,360 --> 00:27:01,280
‫יש בהרבה מהם‬

317
00:27:01,720 --> 00:27:05,200
‫פחד יסודי מהודאה באשמה,‬

318
00:27:05,400 --> 00:27:08,000
‫כי הם מבינים כמה נורא מה שעשו.‬

319
00:27:08,240 --> 00:27:12,080
‫ולכן הם בקונפליקט פנימי‬
‫שגורם להם לא לרצות להודות בזה.‬

320
00:27:13,600 --> 00:27:18,160
‫הם צריכים להגיע לשלב‬
‫שבו הם יכולים לקחת אחריות.‬

321
00:27:18,520 --> 00:27:22,200
‫ומהמגעים שלי עם מר ארמנטרוט בשלבי המשפט, ‬

322
00:27:22,400 --> 00:27:24,600
‫לא ראיתי את זה, כי הוא עוד לא היה שם.‬

323
00:27:32,520 --> 00:27:39,040
‫- לאחר שמונה שנים באגף הנידונים למוות,‬
‫הרשעתו של ארמנטרוט נידונה בשנית -‬

324
00:27:39,160 --> 00:27:41,760
‫- עקב סעיף חוקי הומתק גזר דינו -‬

325
00:27:41,840 --> 00:27:47,280
‫- למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור על תנאי -‬

326
00:27:56,000 --> 00:28:00,080
‫- בשנת 2006 הועבר בילי ארמנטרוט‬
‫לאוכלוסייה הכללית -‬

327
00:28:00,160 --> 00:28:02,640
‫- במתקן הכליאה פוטוסי -‬

328
00:28:07,240 --> 00:28:11,400
‫בילי תמיד טען לחפותו לגבי הפשע שלו.‬

329
00:28:13,840 --> 00:28:16,080
‫הוא התעקש שהוא חף מפשע,‬

330
00:28:16,360 --> 00:28:20,200
‫שהוא לא ביצע את הפשע,‬
‫ושהוא קיבל יחס לא הוגן.‬

331
00:28:20,560 --> 00:28:23,680
‫ואני חושב שהרבה מהמרירות שלו הגיעה משם.‬

332
00:28:24,800 --> 00:28:29,240
‫יכולתי להתחבר אליו ולכעס שלו על המערכת.‬

333
00:28:29,320 --> 00:28:32,920
‫או לתסכול שלו בניסיון להוכיח את חפותו.‬

334
00:28:37,000 --> 00:28:39,920
‫שמי רנדל ברנרד ניס. כולם קוראים לי רנדי.‬

335
00:28:40,960 --> 00:28:46,880
‫הגעתי למתקן הכליאה פוטוסי בשנת 1997,‬

336
00:28:47,720 --> 00:28:49,800
‫והכרתי את בילי ארנמטרוט,‬

337
00:28:50,240 --> 00:28:53,640
‫חיינו באותו אגף ונהיינו חברים טובים.‬

338
00:29:04,800 --> 00:29:06,800
‫במערכת הכליאה של מיזורי,‬

339
00:29:06,880 --> 00:29:11,280
‫יש שיעור שנקרא:‬
‫״שיעור השפעת הפשע על הקורבנות״. ‬

340
00:29:11,360 --> 00:29:13,440
‫אנחנו קוראים לו שהפע״ק.‬

341
00:29:15,040 --> 00:29:18,120
‫בסופו מתקיים פאנל קורבנות,‬
‫כפי שקוראים לזה,‬

342
00:29:18,240 --> 00:29:21,280
‫שבו אנשים מספרים איך היקירים שלהם נרצחו.‬

343
00:29:22,760 --> 00:29:24,520
‫זה היה מאוד...‬

344
00:29:26,920 --> 00:29:30,760
‫זה השאיר אותך במקום‬
‫שבו אי אפשר להתחבא יותר.‬

345
00:29:31,800 --> 00:29:33,480
‫שבו אתה חושב:‬

346
00:29:33,800 --> 00:29:36,840
‫״לעזאזל, אני עשיתי את זה למישהו.״‬

347
00:29:38,320 --> 00:29:41,800
‫וככה המשפחה שלהם מרגישה.‬

348
00:29:42,200 --> 00:29:45,400
‫ואני לא יודע מה גרם לבילי להשתנות,‬

349
00:29:45,480 --> 00:29:47,360
‫אבל התרחש שינוי,‬

350
00:29:47,760 --> 00:29:49,440
‫והוא לא ממש דיבר איתי עליו.‬

351
00:29:49,520 --> 00:29:54,280
‫ויום אחד הוא אמר שהוא יירשם לשהפע״ק.‬

352
00:29:54,400 --> 00:29:56,960
‫חשבתי: ״אני אשתתף בשיעור,‬

353
00:29:57,040 --> 00:29:59,680
‫ואנסה להוציא ממנו את האמת.״‬

354
00:30:02,960 --> 00:30:06,040
‫האם בילי יכול להפוך לאדם אחר‬

355
00:30:06,280 --> 00:30:09,120
‫מהאיש שלקח חלק ברצח של סבתא שלו?‬

356
00:30:15,520 --> 00:30:18,520
‫האם הוא יכול לא להיות יותר אותו הבחור‬

357
00:30:19,160 --> 00:30:20,640
‫שביצע את הפשע?‬

358
00:30:27,200 --> 00:30:29,880
‫משהו באותו שיעור השפיע עליו.‬

359
00:30:30,160 --> 00:30:35,000
‫זה הביא אותו למצב שבו הייתה לו הארה,‬
‫והוא הדהים את כולנו.‬

360
00:30:38,240 --> 00:30:39,760
‫היית בשהפע״ק,‬

361
00:30:40,360 --> 00:30:44,360
‫כמה מהאסירים היו אנשים‬
‫שהיו קרובים אליי, שהכירו אותי,‬

362
00:30:44,800 --> 00:30:48,400
‫ואז רנדי ניס עשה את הפרק האחרון‬
‫שהיה על רצח,‬

363
00:30:49,640 --> 00:30:51,320
‫והוא דיבר על הפשע שלו.‬

364
00:30:51,880 --> 00:30:53,600
‫התחלנו להסתובב בחדר.‬

365
00:30:56,320 --> 00:30:59,160
‫לבסוף אמרתי, ״רצחתי את סבתא שלי.״‬

366
00:31:01,400 --> 00:31:04,720
‫לתדהמתם המוחלטת של כולם בחדר.‬

367
00:31:08,320 --> 00:31:10,320
‫אמרתי ששמה היה אינז נוטר.‬

368
00:31:10,920 --> 00:31:13,120
‫והכיתי אותה למוות במחבט בייסבול.‬

369
00:31:14,840 --> 00:31:15,960
‫כשאמרתי את זה,‬

370
00:31:16,320 --> 00:31:21,440
‫כל האנשים שהיו בפאנל ההוא הבינו,‬

371
00:31:22,040 --> 00:31:25,080
‫שבפעם הראשונה בחיי‬

372
00:31:25,920 --> 00:31:28,280
‫לקחתי אחריות על הבחירות שלי.‬

373
00:31:29,760 --> 00:31:33,320
‫זה לא שלא ידעתי שעשיתי את זה.‬

374
00:31:33,880 --> 00:31:35,480
‫זה פשוט היה כל כך...‬

375
00:31:38,160 --> 00:31:39,120
‫כואב...‬

376
00:31:42,040 --> 00:31:43,800
‫שלא יכולתי להכיר בזה‬

377
00:31:45,000 --> 00:31:46,800
‫בצורה משמעותית.‬

378
00:31:48,040 --> 00:31:49,040
‫אני מצטער.‬

379
00:31:49,920 --> 00:31:51,240
‫אבל איך מבטאים את זה?‬

380
00:31:52,120 --> 00:31:52,960
‫אי אפשר.‬

381
00:31:53,840 --> 00:31:58,400
‫אבל אני יכול להיות אדם שונה, טוב יותר.‬

382
00:31:59,040 --> 00:32:00,720
‫מישהו כל כך שונה‬

383
00:32:00,880 --> 00:32:06,160
‫עד שלא יוכלו לזהות את מעשיי, מחשבותיי,‬

384
00:32:07,480 --> 00:32:09,080
‫או את התנהגותי.‬

385
00:32:16,400 --> 00:32:19,320
‫הוא מודה בכך שהוא עשה את זה.‬

386
00:32:20,520 --> 00:32:23,200
‫אחרי כל השנים האלה. וואו.‬

387
00:32:24,640 --> 00:32:27,200
‫והוא יודע שזה היה פסול.‬

388
00:32:27,440 --> 00:32:29,280
‫הוא יודע בדיוק במה הוא פשע.‬

389
00:32:29,640 --> 00:32:31,160
‫ואתה יודע מה?‬

390
00:32:35,440 --> 00:32:37,360
‫מסיבה מוזרה כלשהי אני מאמין לו.‬

391
00:32:38,600 --> 00:32:39,520
‫בהחלט.‬

392
00:32:48,160 --> 00:32:50,120
‫אני קצת מרחם על הבחור.‬

393
00:32:53,200 --> 00:32:54,400
‫אבל הוא פשע. ‬

394
00:32:56,000 --> 00:32:56,880
‫ו...‬

395
00:32:58,440 --> 00:33:00,880
‫הוא צריך לשלם על מה שעשה.‬

396
00:33:01,120 --> 00:33:03,120
‫זה כל מה שאני יכול לומר.‬

397
00:33:05,440 --> 00:33:06,480
‫זה הכול.‬

398
00:33:20,480 --> 00:33:23,080
‫לא ידעתי שאני אבכה בגלל הדבר הזה.‬

399
00:33:29,000 --> 00:33:29,880
‫ו...‬

400
00:33:30,840 --> 00:33:34,760
‫אני באמת מאחל לו אושר, אם זה אפשרי,‬

401
00:33:35,120 --> 00:33:36,400
‫במאסר.‬

402
00:33:36,600 --> 00:33:39,280
‫אני יודע שהוא היה אדם רע.‬

403
00:33:39,640 --> 00:33:41,080
‫הוא אומר שהשתנה.‬

404
00:33:41,440 --> 00:33:44,200
‫אבל השינוי לא יוציא אותך.‬

405
00:33:44,280 --> 00:33:48,000
‫השינוי לא יחזיר את סבתא שלך.‬

406
00:34:07,360 --> 00:34:09,640
‫אנשים תמיד רוצים לומר: "אני מצטער."‬

407
00:34:12,280 --> 00:34:13,280
‫זה לא עובד.‬

408
00:34:16,160 --> 00:34:17,400
‫כשמצלצלים בפעמון,‬

409
00:34:17,600 --> 00:34:19,120
‫אי אפשר לבטל את הצלצול.‬

410
00:34:20,920 --> 00:34:23,000
‫אי אפשר לפצח את הזמן ולחזור אחורה.‬

411
00:34:27,640 --> 00:34:31,560
‫אני חושב שהוגן לומר שהרסתי את המשפחה שלי‬
‫לפני הרבה מאוד זמן.‬

412
00:34:33,800 --> 00:34:37,280
‫כשיריתי באבא שלי, ואפילו לפני כן.‬

413
00:34:54,880 --> 00:34:59,440
‫- לאס וגאס, נבדה -‬

414
00:35:14,920 --> 00:35:17,600
‫בילי התקשר אליי מהכלא,‬

415
00:35:17,680 --> 00:35:20,120
‫ואני מניחה שהוא ניסה לחדש קשר...‬

416
00:35:20,200 --> 00:35:21,520
‫- מרי, אימו של בילי -‬

417
00:35:21,600 --> 00:35:23,160
‫הייתה לנו שיחה נחמדה,‬

418
00:35:23,240 --> 00:35:27,360
‫אבל זו הייתה הפעם האחרונה שדיברתי עם בילי.‬

419
00:35:31,720 --> 00:35:35,080
‫קיבלתי כמה ברכות לחג לאורך השנים...‬

420
00:35:35,160 --> 00:35:36,720
‫- וונדי, אחותו החורגת -‬

421
00:35:36,800 --> 00:35:38,800
‫לא השבתי וזה קצת מכביד עליי.‬

422
00:35:43,240 --> 00:35:44,880
‫- מאז הרשעתו -‬

423
00:35:44,960 --> 00:35:50,520
‫- לא היה לבילי ארמנטרוט‬
‫כמעט כל קשר עם משפחתו -‬

424
00:35:53,240 --> 00:35:54,920
‫צחקתי כשראיתי את זה,‬

425
00:35:55,000 --> 00:35:57,360
‫כי היה לו פרצוף מצחיק.‬

426
00:35:57,440 --> 00:35:59,080
‫כן.‬

427
00:36:01,120 --> 00:36:02,680
‫שמי מרי אברהארדט,‬

428
00:36:02,800 --> 00:36:07,120
‫ואני מכירה את בילי‬
‫מאז שהייתי נשואה לאביו, ביל.‬

429
00:36:11,000 --> 00:36:12,960
‫שמי וונדי, אני בתה של מרי.‬

430
00:36:15,520 --> 00:36:18,320
‫ציפיתי לסופי השבוע שבהם בילי היה מגיע.‬

431
00:36:18,920 --> 00:36:22,560
‫כי יכולתי להשתובב איתו.‬
‫הוא היה שותף לפשע, אפשר לומר.‬

432
00:36:23,240 --> 00:36:25,720
‫זה היה כיף. נהניתי עם בילי.‬

433
00:36:28,600 --> 00:36:34,960
‫פגשתי את בילי לראשונה כשהיה בן חמש,‬
‫והוא היה ילד ממש מתוק.‬

434
00:36:39,040 --> 00:36:41,320
‫הוא רק רצה להיות עם אביו.‬

435
00:36:41,400 --> 00:36:42,760
‫הוא רק רצה לרצות אותו.‬

436
00:36:42,840 --> 00:36:44,200
‫כן, הוא רצה לרצות אותו.‬

437
00:36:44,280 --> 00:36:47,400
‫הוא ציפה לסופי השבוע כדי להיות עם אביו.‬

438
00:36:49,720 --> 00:36:52,000
‫אבל אז, כשהיה עם אביו,‬

439
00:36:52,200 --> 00:36:54,760
‫זה היה רע.‬

440
00:36:58,880 --> 00:37:00,840
‫אביו, האיש האכזר,‬

441
00:37:01,160 --> 00:37:03,640
‫לא חשב פעמים לפני שפגע במישהו.‬

442
00:37:03,720 --> 00:37:07,640
‫לא רק באימא שלי,‬
‫כי היא אישה ולא חזקה כמוהו,‬

443
00:37:08,120 --> 00:37:13,440
‫אלא שלדעתי ביל היה תוקף‬
‫את כל מי שהרגיז אותו.‬

444
00:37:13,520 --> 00:37:16,720
‫ראיתי את ביל מכה כל כך הרבה פעמים את בילי.‬

445
00:37:16,880 --> 00:37:19,440
‫על דברים קטנים.‬

446
00:37:20,520 --> 00:37:26,000
‫מעולם לא ראיתי את בילי מקבל חמלה,‬
‫או טיפול אוהב.‬

447
00:37:26,440 --> 00:37:28,680
‫אני לא בטוחה שהוא קיבל את זה,‬

448
00:37:28,800 --> 00:37:31,440
‫ואולי זה הקשיח את האופי שלו.‬

449
00:37:35,120 --> 00:37:39,480
‫- לאחר שנים של התעללות,‬
‫עזבה מרי את אביו של בילי בשנת 1974 -‬

450
00:37:39,560 --> 00:37:43,080
‫- בילי היה בן 9 -‬

451
00:37:48,600 --> 00:37:52,280
‫עברו כמה שנים, ולא ראיתי את בילי...‬

452
00:37:53,360 --> 00:37:58,480
‫מזה זמן מה. זכרתי אותו כאחי הגדול.‬

453
00:37:58,560 --> 00:38:03,960
‫ואז הוא חזר לחיינו,‬
‫אבל זה לא היה אותו אח גדול,‬

454
00:38:04,200 --> 00:38:05,640
‫שאיתו הרגשתי בנוח.‬

455
00:38:08,320 --> 00:38:10,800
‫הוא בא לביקור לזמן מה.‬

456
00:38:10,880 --> 00:38:13,360
‫רק לאחר הביקור‬

457
00:38:13,760 --> 00:38:17,600
‫שמתי לב...‬
‫-דברים החלו...‬

458
00:38:17,680 --> 00:38:18,800
‫להיעלם.‬

459
00:38:18,880 --> 00:38:22,000
‫והוא היה פורץ.‬
‫-הדלת הוסרה מהצירים,‬

460
00:38:22,080 --> 00:38:24,320
‫הדירה הושחתה לגמרי.‬

461
00:38:24,400 --> 00:38:25,920
‫זה לא היה רק שוד.‬

462
00:38:26,000 --> 00:38:28,200
‫זו הייתה התפרצות זעם.‬

463
00:38:32,120 --> 00:38:34,360
‫ואז קרתה ההתפרצות הגדולה.‬

464
00:38:34,520 --> 00:38:38,920
‫בילי עמד שם מאחורי הדלת‬
‫והראה לי את האקדח שלו.‬

465
00:38:39,320 --> 00:38:43,400
‫הוא שם אותו על פניי כדי שארגיש שהוא קר.‬

466
00:38:43,480 --> 00:38:44,360
‫זה היה אמיתי. ‬

467
00:38:44,440 --> 00:38:48,360
‫אין ספק שהוא היה מסוגל‬‫ ‬‫לדברים מפחידים. ‬

468
00:38:48,440 --> 00:38:50,320
‫לאחר מכן עברנו.‬

469
00:38:50,400 --> 00:38:51,480
‫כן.‬

470
00:38:55,160 --> 00:38:58,440
‫- סולט ווטר -‬

471
00:39:00,280 --> 00:39:03,320
‫לא ראיתי את בילי שוב‬
‫במשך שלוש או ארבע שנים,‬

472
00:39:03,400 --> 00:39:07,360
‫עד שאביו התקשר ואמר שבילי ירה בו.‬

473
00:39:09,640 --> 00:39:12,280
‫הוא אמר, ״הממזר הקטן״, תסלחו לי,‬

474
00:39:12,360 --> 00:39:15,320
‫אבל זה מה שהוא אמר.‬
‫״הוא חשב שהוא הרג אותי.״‬

475
00:39:17,240 --> 00:39:19,080
‫- זמן קצר לאחר הירי -‬

476
00:39:19,160 --> 00:39:24,520
‫- אביו של בילי ארמנטרוט מת -‬

477
00:39:27,440 --> 00:39:31,560
‫אנחנו לא יודעות אם הוא התאבד‬
‫או שזו הייתה תאונה,‬

478
00:39:31,640 --> 00:39:35,960
‫כי הוא נמצא במשאית בגראז' שלו.‬

479
00:39:36,440 --> 00:39:37,760
‫והוא היה שתוי.‬

480
00:39:37,840 --> 00:39:40,960
‫זה קרה כארבעה חודשים לאחר שבילי ירה בו.‬

481
00:39:41,040 --> 00:39:45,080
‫הוא התדרדר משם. הוא שתה ושתה.‬

482
00:39:46,480 --> 00:39:51,160
‫אני חושבת שבתוך תוכו‬
‫הוא הרגיש שמגיע לו שירו בו,‬

483
00:39:51,280 --> 00:39:52,840
‫על איך שהתייחס לבילי.‬

484
00:39:55,640 --> 00:39:59,920
‫- מתקן הכליאה פוטוסי -‬

485
00:40:07,120 --> 00:40:08,840
‫כן, אבא שלי היה אדם קשה.‬

486
00:40:12,960 --> 00:40:15,920
‫לומר שאבא שלי היה גרוע מכל אבא רע אחר?‬

487
00:40:16,720 --> 00:40:18,120
‫אולי הוא היה.‬

488
00:40:19,480 --> 00:40:21,720
‫אולי זה כל מה שהוא הכיר.‬

489
00:40:24,520 --> 00:40:27,080
‫האם ראיתי אותו מתעלל באמי החורגת?‬

490
00:40:27,160 --> 00:40:28,080
‫כן.‬

491
00:40:28,360 --> 00:40:30,760
‫האם הוא התעלל בי? בטח.‬

492
00:40:34,240 --> 00:40:36,440
‫האם זו הסיבה שיריתי בו?‬

493
00:40:36,960 --> 00:40:38,960
‫זה בטח חלק מהסיבה.‬

494
00:40:39,720 --> 00:40:43,560
‫אבל צריך להבין שזה לא רק דבר אחד.‬

495
00:40:44,520 --> 00:40:46,360
‫זה שילוב של דברים.‬

496
00:40:52,840 --> 00:40:55,440
‫- תשעים יום לאחר הריאיון הראשון -‬

497
00:40:55,520 --> 00:41:00,120
‫- הסכים בילי לענות על שאלות נוספות -‬

498
00:41:01,320 --> 00:41:02,720
‫- מבוי סתום -‬

499
00:41:02,800 --> 00:41:06,120
‫- שטח כלא מדיני, הסגת גבול אסורה -‬

500
00:41:06,320 --> 00:41:09,760
‫הסיבה שלא הייתי כנה לגבי רצח סבתי,‬

501
00:41:09,840 --> 00:41:11,320
‫מורכבת מכמה רבדים.‬

502
00:41:13,000 --> 00:41:18,040
‫אני חושב שהרובד הראשון הוא הכחשה מצידי‬

503
00:41:18,760 --> 00:41:21,920
‫על כך שהייתי מסוגל לעשות‬

504
00:41:23,680 --> 00:41:25,760
‫דבר כזה למישהו שאהב אותי.‬

505
00:41:27,920 --> 00:41:29,760
‫אני חושב שהרובד השני‬

506
00:41:30,600 --> 00:41:32,600
‫הוא שלא רציתי להתמודד עם זה.‬

507
00:41:35,080 --> 00:41:36,360
‫לא רציתי לקבל את זה.‬

508
00:41:36,880 --> 00:41:38,840
‫רציתי להאשים את כולם.‬

509
00:41:40,200 --> 00:41:42,480
‫המצב הנפשי שלי היה כזה...‬

510
00:41:43,520 --> 00:41:50,000
‫היו פעמים שבהן המציאות והדמיון‬
‫החלו להתערבב.‬

511
00:41:51,040 --> 00:41:56,960
‫עד למצב שבו לא הודיתי בזה אפילו בפני עצמי,‬
‫במחשבותיי.‬

512
00:41:57,520 --> 00:42:00,440
‫קברתי את הרגשות עמוק כל כך,‬

513
00:42:00,840 --> 00:42:06,200
‫שהיו פעמים שהייתי באמת משוכנע‬
‫שריק עשה את זה.‬

514
00:42:13,320 --> 00:42:18,040
‫- ריק לייסי מת בשנת 2014 -‬

515
00:42:18,120 --> 00:42:25,120
‫- ארבע שנים לאחר שבילי ארמנטרוט‬
‫הודה ברצח סבתו -‬

516
00:42:29,440 --> 00:42:33,560
‫מעולם לא הייתה לי הזדמנות‬
‫ליצור קשר עם ריק,‬

517
00:42:34,440 --> 00:42:38,120
‫כדי להודיע לו שהפסקתי להאשים אותו,‬

518
00:42:38,520 --> 00:42:41,400
‫ולקחתי אחריות על רצח סבתי.‬

519
00:42:45,040 --> 00:42:46,840
‫כששמעתי שהוא נפטר‬

520
00:42:48,800 --> 00:42:55,000
‫זה היה רובד נוסף של כאב‬

521
00:42:55,920 --> 00:42:59,360
‫על כך שלא הספקתי לומר לו, ״אני מצטער.‬

522
00:43:00,120 --> 00:43:03,560
‫לא התכוונתי לעשות את זה, אבל עשיתי.״‬

523
00:43:18,600 --> 00:43:23,400
‫הקשר שלי עם המשפחה מוגבל לאנשים בודדים.‬

524
00:43:23,600 --> 00:43:24,560
‫זו אשמתי.‬

525
00:43:24,720 --> 00:43:29,120
‫גרמתי לכל כך הרבה כאב, ‬
‫אני לא יכול לצפות שיסלחו לי בשום צורה.‬

526
00:43:29,200 --> 00:43:32,760
‫האנשים שהיחידים שאיתם הייתי בקשר‬

527
00:43:33,440 --> 00:43:36,400
‫והיו בקשר איתי, הם דודי בובי וואקר,‬

528
00:43:37,400 --> 00:43:38,960
‫וזה היה עד מותו,‬

529
00:43:39,440 --> 00:43:45,040
‫ועם אחותי החורגת וונדי ואמי החורגת מרי.‬

530
00:43:45,120 --> 00:43:48,240
‫ואז התרחקנו קצת.‬

531
00:43:51,880 --> 00:43:55,760
‫אחרי אחד הראיונות שלי עם הצוות‬

532
00:43:56,080 --> 00:43:58,840
‫קיבלתי אימייל מאחותי.‬

533
00:43:59,880 --> 00:44:03,360
‫לא שמעתי ממנה מאז 2009.‬

534
00:44:04,440 --> 00:44:08,560
‫ואני מאמין שהיא מגיעה לבקר אותי היום.‬

535
00:44:09,440 --> 00:44:13,560
‫זו תהיה הפעם הראשונה שאראה אותה‬
‫מאז שהיינו צעירים.‬

536
00:44:21,560 --> 00:44:23,680
‫ותמיד התגעגעתי לתקשורת איתה,‬

537
00:44:30,600 --> 00:44:34,520
‫מכיוון שאותם זיכרונות ילדות‬
‫הם מהטובים שיש לי.‬

538
00:44:44,480 --> 00:44:46,360
‫זה היה שיא חיי‬

539
00:44:46,600 --> 00:44:50,520
‫לבקר את אבי בסופי השבוע‬
‫ולבלות זמן עם אחותי.‬

540
00:44:54,520 --> 00:44:58,160
‫במשך רוב קיומי הייתי חסר כבוד.‬

541
00:44:58,680 --> 00:45:01,720
‫אני לא אמשיך להיות חסר כבוד.‬

542
00:45:02,760 --> 00:45:07,440
‫אהיה מכובד בכל דבר שאעשה.‬

543
00:45:09,200 --> 00:45:11,240
‫אם אתה באמת מתחרט,‬

544
00:45:11,840 --> 00:45:15,360
‫ואתה באמת מכיר בהרס שגרמת‬

545
00:45:15,440 --> 00:45:17,600
‫על ידי לקיחת חייו של אדם,‬

546
00:45:18,080 --> 00:45:19,800
‫אני חשב שאפשר להמשיך הלאה.‬

547
00:45:23,000 --> 00:45:26,480
‫להתנצל, לתקן, להתכוון לזה.‬

548
00:45:28,120 --> 00:45:28,960
‫להכיר בזה.‬

549
00:46:03,160 --> 00:46:05,160
‫- תרגום כתוביות: ורה זליבנסקי -‬