1
00:00:14,360 --> 00:00:18,120
‫זה משהו שמעולם לא התכוונתי לעשות. ‬

2
00:00:19,000 --> 00:00:20,960
‫הלוואי שלא הייתי עושה את זה.‬

3
00:00:22,560 --> 00:00:25,560
‫אם יכולתי לשנות את זה, הייתי עושה זאת.‬

4
00:00:29,080 --> 00:00:30,960
‫אבל ברור שאני לא יכול.‬

5
00:00:36,640 --> 00:00:42,400
‫- מאז החזרתו של עונש המוות‬
‫בארצות הברית בשנת 1976 -‬

6
00:00:43,480 --> 00:00:49,040
‫- מעל ל-8,000 אנשים נשפטו למוות בגין רצח -‬

7
00:00:50,160 --> 00:00:55,720
‫- זה סיפורו של הנידון למוות מספר #199042 -‬

8
00:01:06,200 --> 00:01:09,000
‫קצת שמחתי להיות נידון למוות.‬

9
00:01:10,240 --> 00:01:13,720
‫כי קיבלתי יחס טוב יותר מאשר בבית.‬

10
00:01:15,640 --> 00:01:19,000
‫אבל הלוואי שלא היה צורך בקורבן‬
‫כדי שאגיע לשם.‬

11
00:01:21,600 --> 00:01:23,920
‫אני מתפלל עבורה מדי יום,‬

12
00:01:24,000 --> 00:01:26,720
‫ומבקש מאלוהים לשמור על נשמתה ולדאוג לה.‬

13
00:01:28,960 --> 00:01:33,200
‫ואני יודע שהיא רואה אותי וגם משגיחה עליי.‬

14
00:01:37,240 --> 00:01:40,200
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

15
00:01:42,000 --> 00:01:43,200
‫זה סיפור אמיתי.‬

16
00:01:45,560 --> 00:01:46,840
‫ככה התחלתי.‬

17
00:01:47,960 --> 00:01:50,280
‫רק רציתי למרוד, רציתי לגרום למהומה.‬

18
00:01:50,560 --> 00:01:53,240
‫הבטתי בו. נראה מי יהרוג את מי, אה?‬

19
00:01:53,400 --> 00:01:54,680
‫קיבלתי את ההחלטה.‬

20
00:01:55,560 --> 00:01:56,800
‫לקחתי את חייו.‬

21
00:01:57,320 --> 00:02:02,560
‫זה משהו שמעולם לא התכוונתי לעשות.‬
‫הלוואי שלא הייתי עושה את זה.‬

22
00:02:06,520 --> 00:02:09,360
‫ידעתי שאצא מהמכונית הזו‬
‫וארצח את שני הגברים האלה.‬

23
00:02:10,320 --> 00:02:14,040
‫כשהוא כרע ברך לפניי,‬
‫אני רק זוכר שלחצתי על ההדק.‬

24
00:02:16,000 --> 00:02:18,240
‫הרגתי את שניהם.‬

25
00:02:19,400 --> 00:02:20,840
‫דקרתי אותם למוות.‬

26
00:02:31,880 --> 00:02:37,160
‫- ג'ו המדליק -‬

27
00:02:52,040 --> 00:02:55,760
‫- מנספילד, אוהיו -‬

28
00:02:55,840 --> 00:02:59,800
‫- מתקן הכליאה של ריצ'לנד -‬

29
00:03:01,400 --> 00:03:04,240
‫היי, ג׳ו. אתה חושב שתוכל‬
‫להכניס את זה לחולצה שלך?‬

30
00:03:04,480 --> 00:03:05,600
‫לחולצה העליונה.‬

31
00:03:09,880 --> 00:03:16,200
‫- בשנת 1987, רצח ג׳וסף מרפי‬
‫את רות פרדמור בת ה-72 -‬

32
00:03:21,960 --> 00:03:23,720
‫שמי ג׳וסף מרפי.‬

33
00:03:24,320 --> 00:03:26,720
‫מספר 199042.‬

34
00:03:27,640 --> 00:03:30,600
‫אני נתון במעצר במתקן הכליאה של אוהיו.‬

35
00:03:38,480 --> 00:03:41,640
‫- מחוז קליי, וירג׳יניה המערבית -‬

36
00:03:41,880 --> 00:03:46,400
‫הבית שלנו במחוז קליי בורג׳יניה המערבית‬
‫היה בקתת נייר זפת.‬

37
00:03:46,760 --> 00:03:49,480
‫הוא היה פשוט נייר זפת שעטף קורות עץ.‬

38
00:03:49,560 --> 00:03:50,800
‫ובזה חיינו.‬

39
00:03:52,520 --> 00:03:57,440
‫היו לנו שלושה חדרים.‬
‫סלון, מטבח וחדר שינה אחד‬

40
00:03:57,600 --> 00:03:58,920
‫למשפחה בת שמונה נפשות.‬

41
00:04:02,040 --> 00:04:06,760
‫אימא שלי מגיעה ממשפחה של 17 אחים ואחיות,‬

42
00:04:06,960 --> 00:04:09,760
‫והיא רצתה לצאת מהבית שבו חיה.‬

43
00:04:10,000 --> 00:04:12,480
‫אז היא נכנסה להיריון בגיל צעיר.‬

44
00:04:12,880 --> 00:04:17,120
‫והתחתנה עם אבא שלי, ג׳רי מרפי.‬

45
00:04:17,600 --> 00:04:20,160
‫והם המשיכו להביא ילדים.‬

46
00:04:20,240 --> 00:04:22,600
‫לא הייתה להם הכנסה או תוכניות.‬

47
00:04:26,280 --> 00:04:30,160
‫לא היו לנו מים, חשמל, גז או טלפון.‬

48
00:04:32,560 --> 00:04:34,720
‫השגנו מים מהנחל.‬

49
00:04:35,840 --> 00:04:37,720
‫ובתור שירותים,‬

50
00:04:37,800 --> 00:04:43,560
‫היינו משתמשים בדליים גדולים,‬

51
00:04:43,640 --> 00:04:45,560
‫או פחיות גדולות.‬

52
00:04:45,640 --> 00:04:48,280
‫והם היו מפוזרים ברחבי הבית.‬

53
00:04:51,960 --> 00:04:56,920
‫אבא שלי היה מעין אדם‬
‫שאם לא ראיתי אותו שיכור,‬

54
00:04:57,520 --> 00:05:00,080
‫אם ראיתי אותו פיקח חשבתי שמשהו לא בסדר,‬

55
00:05:00,160 --> 00:05:03,800
‫כי הוא תמיד היה שיכור.‬

56
00:05:03,880 --> 00:05:08,960
‫והוא היה אלים כשהוא היה שיכור.‬
‫לא היה לו אכפת.‬

57
00:05:16,760 --> 00:05:20,360
‫הוריי תמיד אמרו שאני מפגר,‬
‫אבל לא ידעתי מה זה אומר.‬

58
00:05:20,880 --> 00:05:25,720
‫פשוט חשבתי שזה קשור למי שאני.‬

59
00:05:27,000 --> 00:05:32,000
‫אימי הייתה מקבלת דמי ביטוח לאומי‬
‫על פיגור שכלי.‬

60
00:05:34,280 --> 00:05:36,600
‫לא הורשיתי לשחק עם אחיי ואחיותיי.‬

61
00:05:36,680 --> 00:05:39,080
‫אימי אמרה להם שאני חולה‬

62
00:05:39,320 --> 00:05:42,800
‫ושאם ידברו איתי או ישחקו איתי גם הם יחלו.‬

63
00:05:42,880 --> 00:05:45,640
‫אז היא לא נתנה להם לדבר איתי או לשחק איתי.‬

64
00:05:45,720 --> 00:05:47,560
‫אז תמיד הייתי לבד.‬

65
00:05:48,880 --> 00:05:55,720
‫אבל לפעמים אחותי ‬
‫הייתה גונבת קופסת רסק תפוחים מהמטבח,‬

66
00:05:56,200 --> 00:05:59,840
‫ומביאה אותה לראש הגבעה,‬
‫פותחת אותה עם אבן ומאכילה אותי.‬

67
00:05:59,920 --> 00:06:02,200
‫כי אימי לא הייתה מאכילה אותי.‬

68
00:06:02,760 --> 00:06:08,000
‫היא תמיד ניסתה לדאוג לכך‬
‫שלא אמות מרעב או משהו.‬

69
00:06:12,200 --> 00:06:15,440
‫בדרך כלל ישנתי למרגלות מיטתה של אימי.‬

70
00:06:16,040 --> 00:06:17,600
‫הייתי קשור למיטה.‬

71
00:06:18,120 --> 00:06:20,360
‫תמיד חשבתי שזה נורמאלי.‬

72
00:06:22,360 --> 00:06:26,480
‫יום אחד העובדת הסוציאלית שלי‬
‫הביאה לי בגדים.‬

73
00:06:27,040 --> 00:06:29,400
‫והיא הביאה ארגז לשים בו את הבגדים,‬

74
00:06:29,920 --> 00:06:33,120
‫אז הלכנו הביתה‬
‫ואימי עשתה את מה שתמיד עשתה.‬

75
00:06:33,200 --> 00:06:35,840
‫היא נתנה את הכול לילדים האחרים,‬

76
00:06:35,920 --> 00:06:37,880
‫כדי שייראו טוב בבית הספר.‬

77
00:06:40,480 --> 00:06:44,480
‫את הארגז היא הניחה למרגלות המיטה‬
‫ואותי בפנים.‬

78
00:06:44,560 --> 00:06:47,200
‫כך היא ידעה שלא אוכל לברוח בלילה,‬

79
00:06:47,280 --> 00:06:48,840
‫להתרוצץ או לעשות משהו.‬

80
00:06:50,040 --> 00:06:53,440
‫היא לא ידעה שזה היה קצת יותר נוח‬
‫מלישון על הרצפה.‬

81
00:07:03,600 --> 00:07:08,080
‫העובדת הסוציאלית שלי‬
‫הייתה מגיעה לביתנו באופן קבוע,‬

82
00:07:08,160 --> 00:07:09,680
‫כדי לוודא שאני בסדר.‬

83
00:07:10,320 --> 00:07:12,800
‫ויום אחד אימי הכתה אותי קשות,‬

84
00:07:12,880 --> 00:07:17,040
‫והיו לי סימני דם על הגב‬
‫ועל החלק האחורי של הרגליים.‬

85
00:07:17,120 --> 00:07:20,200
‫והיא אמרה לאבי, ״אתה חייב לסדר את זה.‬

86
00:07:20,280 --> 00:07:22,880
‫כי היא תגיע מחר, היא תראה את זה,‬

87
00:07:22,960 --> 00:07:26,400
‫ותיקח את ג׳ואי,‬
‫ואנחנו לא נקבל את הצ׳ק שלו החודש.״‬

88
00:07:29,240 --> 00:07:32,680
‫אז אבא שלי אמר שיטפל בזה, ולקח אותי לחצר.‬

89
00:07:34,320 --> 00:07:37,240
‫או קשר אותי לקפיצים של מיטה.‬

90
00:07:39,400 --> 00:07:42,000
‫ולאחר שקשר אותי,‬

91
00:07:42,080 --> 00:07:44,680
‫הוא שפך בנזין על גבי והצית אותי.‬

92
00:07:49,720 --> 00:07:52,880
‫ואני צרחתי עד השמיים כי זה כאב כל כך.‬

93
00:08:02,040 --> 00:08:07,640
‫- העובדת הסוציאלית של ג׳וסף‬
‫גילתה את הכוויות ולקחת אותו לבית החולים -‬

94
00:08:07,720 --> 00:08:13,720
‫- לאחר מכן היה נתון לטיפול הרשויות -‬

95
00:08:17,360 --> 00:08:22,080
‫כשגדלתי הייתי ב-17 מוסדות שונים‬
‫בארבע מדינות.‬

96
00:08:25,280 --> 00:08:31,160
‫במכונים עברתי התעללות מינית באופן קבוע.‬

97
00:08:32,680 --> 00:08:37,240
‫חשבתי שזה משהו שכולם מתמודדים איתו‬
‫ומשלימים איתו.‬

98
00:08:40,240 --> 00:08:43,480
‫שמחתי להיות באותם מוסדות,‬

99
00:08:43,560 --> 00:08:45,960
‫כי שם האכילו אותי, הלבישו אותי,‬

100
00:08:46,040 --> 00:08:49,600
‫ולא היכו אותי מדי יום, ויכולתי לאכול.‬

101
00:08:51,560 --> 00:08:53,640
‫הייתי נשאר שם זמן מה.‬

102
00:08:54,560 --> 00:08:58,400
‫והשופט היה משחרר אותי חזרה לאימי ואבי.‬

103
00:09:11,600 --> 00:09:15,320
‫- בזמן שחי במוסד בפנסילבניה -‬

104
00:09:15,400 --> 00:09:18,080
‫- עברה משפחתו של ג׳וסף‬
‫למריון, אוהיו, בלעדיו -‬

105
00:09:22,240 --> 00:09:27,000
‫משפחתי מעולם לא שמרה על קשר‬
‫כשהייתי במוסד כלשהו.‬

106
00:09:29,120 --> 00:09:32,520
‫והם עברו דירה מבלי לספר לי.‬

107
00:09:36,760 --> 00:09:41,160
‫- כשהשתחרר, נאלצו עובדות סוציאליות‬
‫לאתר את משפחתו של ג׳וסף -‬

108
00:09:41,240 --> 00:09:43,200
‫- על מנת להשיב אותו לחיקם -‬

109
00:09:47,640 --> 00:09:54,040
‫כשעברנו למריון, אוהיו,‬
‫היו לנו שירותים בבית בפעם הראשונה.‬

110
00:09:56,000 --> 00:09:58,840
‫זו הייתה עיר נחמדה.‬

111
00:10:00,520 --> 00:10:03,480
‫בלילות רבים הייתי יוצא לטייל ברחובות‬

112
00:10:03,560 --> 00:10:07,240
‫בשביל השקט, בשביל לברוח מהתעללות.‬

113
00:10:11,880 --> 00:10:14,520
‫פעם אחת אימי אמרה שתכה אותי.‬

114
00:10:15,360 --> 00:10:19,320
‫ואני הצתתי בטעות ערימת בגדים.‬

115
00:10:20,240 --> 00:10:25,800
‫והמטבח נשרף, והקיר נלכד בלהבות.‬

116
00:10:28,080 --> 00:10:31,880
‫והגיעו כבאיות וניידות משטרה.‬

117
00:10:31,960 --> 00:10:34,920
‫הסירנות ייללו והאורות הבהבו.‬

118
00:10:36,840 --> 00:10:38,600
‫היינו צריכים לעבור למקום אחר,‬

119
00:10:38,680 --> 00:10:41,600
‫והבנתי שאימי שכחה להכות אותי.‬

120
00:10:42,720 --> 00:10:46,600
‫אז בגיל צעיר למדתי שאם אגרום לשרפה,‬

121
00:10:47,040 --> 00:10:48,520
‫לא אקבל מכות.‬

122
00:10:53,440 --> 00:10:57,280
‫לאחר מכן אני חושב שנשלחתי למוסד,‬

123
00:10:57,360 --> 00:11:01,800
‫והם ערכו עליי בדיקות ואמרו שאני פירומן.‬

124
00:11:02,760 --> 00:11:04,320
‫אבל זה ממש לא היה המצב.‬

125
00:11:06,000 --> 00:11:08,800
‫אף אחד לא ידע מדוע אני גורם לשריפות.‬

126
00:11:14,960 --> 00:11:20,840
‫- פסי רכבת -‬

127
00:11:30,480 --> 00:11:37,440
‫- בשנת 1987, אחותו של ג׳וסף דרמה‬
‫אושפזה לאחר שנפגעה על ידי רכבת -‬

128
00:11:38,640 --> 00:11:45,440
‫- למשפחה לא היה כסף לטיפול הרפואי -‬

129
00:11:47,240 --> 00:11:52,480
‫גיסי אמר לי שאם נביא אותה‬
‫לבית החולים של קולומבוס,‬

130
00:11:52,720 --> 00:11:55,960
‫היא תשרוד, כי הם יטפלו בה טוב יותר.‬

131
00:11:56,440 --> 00:12:00,960
‫הוא הציע שנבצע שוד זריז.‬

132
00:12:01,160 --> 00:12:03,160
‫פשוט לקחת משהו ולברוח.‬

133
00:12:03,240 --> 00:12:05,080
‫והוא חשב על...‬

134
00:12:06,680 --> 00:12:08,960
‫מכשיר וידאו.‬

135
00:12:09,160 --> 00:12:13,000
‫ואמרתי לו, ״אני מכיר מישהי שיש לה וידאו.‬
‫אני חושב שיש לה וידאו.״‬

136
00:12:13,440 --> 00:12:15,840
‫והוא שאל: ״מי?״ ואמרתי, ״רות פרדמור.״‬

137
00:12:16,400 --> 00:12:19,280
‫אישה שעבדנו אצלה כמה פעמים בעבר.‬

138
00:12:27,240 --> 00:12:29,160
‫אז הלכנו לבית.‬

139
00:12:30,160 --> 00:12:34,000
‫והוא ניסה את הדלת האחורית,‬
‫ואני ניסיתי את הדלת הקדמית.‬

140
00:12:35,680 --> 00:12:38,400
‫ואני חשבתי, ״אם היא שם, היא תשמע אותנו,‬

141
00:12:38,480 --> 00:12:39,960
‫ואולי תתקשר למשטרה.״‬

142
00:12:42,520 --> 00:12:45,720
‫אז הוצאתי סכין מהכיס‬

143
00:12:45,800 --> 00:12:48,280
‫והלכתי לצד הבית כדי לחתוך את קו הטלפון.‬

144
00:12:50,680 --> 00:12:53,240
‫אבל כשחזרתי למרפסת, לדלת,‬

145
00:12:53,640 --> 00:12:57,680
‫רות פרדמור הייתה שם ואמרה,‬
‫״מה אתה עושה? לך מפה!״‬

146
00:12:57,760 --> 00:13:01,920
‫וזה הבהיל אותי ופחדתי,‬
‫אז הנפתי את הסכין וברחתי.‬

147
00:13:14,040 --> 00:13:17,000
‫כעבור כשעתיים חזרתי לבית.‬

148
00:13:17,440 --> 00:13:23,600
‫והלכתי לאט מאוד ופחדתי,‬
‫לא ידעתי למה לצפות.‬

149
00:13:23,680 --> 00:13:26,520
‫וכשהגעתי לדלת הקדמית, פתחתי אותה באיטיות‬

150
00:13:26,600 --> 00:13:29,400
‫וראיתי את הגופה שלה על הרצפה.‬

151
00:13:32,160 --> 00:13:33,360
‫פחדתי.‬

152
00:13:34,520 --> 00:13:39,560
‫אבל עדיין הייתי צריך לעזור לאחותי.‬

153
00:13:39,640 --> 00:13:42,480
‫ולכן נכנסתי לבית בכל מקרה,‬

154
00:13:42,560 --> 00:13:46,800
‫לקחתי מה שנראה לי בעל ערך‬
‫ויצאתי מהדלת האחורית.‬

155
00:13:51,600 --> 00:13:58,560
‫- ג׳וסף גנב מעיל, תיק וקערת מטבעות -‬

156
00:14:06,480 --> 00:14:11,760
‫- הוא נעצר תוך 48 שעות‬
‫והואשם ברצח בנסיבות מחמירות -‬

157
00:14:11,840 --> 00:14:16,000
‫- גיסו מעולם לא הואשם באף פשע -‬

158
00:14:21,600 --> 00:14:26,480
‫גברת פרדמור לא הייתה צריכה למות מידי.‬

159
00:14:27,680 --> 00:14:31,360
‫היא הייתה אדם מתוק, אוהב, נדיב ורחב לב.‬

160
00:14:31,440 --> 00:14:34,600
‫ואני מלא חרטה על מה שעשיתי.‬

161
00:14:35,160 --> 00:14:37,720
‫וזה לא היה צריך לקרות.‬

162
00:14:45,560 --> 00:14:49,400
‫במשפט היו גם עובדים סוציאליים‬

163
00:14:49,760 --> 00:14:52,160
‫שהגיעו כדי לתת עדות.‬

164
00:14:52,440 --> 00:14:57,200
‫ואז הבנתי שמה שעברתי לא נורמאלי.‬

165
00:14:57,280 --> 00:14:58,400
‫זה לא בסדר.‬

166
00:14:58,560 --> 00:15:02,400
‫ושעכשיו אקבל גזר דין מוות,‬

167
00:15:02,480 --> 00:15:05,360
‫בלי לחוות קשר של משפחה אמיתית.‬

168
00:15:19,560 --> 00:15:24,000
‫- מריון, אוהיו -‬

169
00:15:35,440 --> 00:15:38,040
‫קוראים לה שיקגו הקטנה.‬

170
00:15:38,120 --> 00:15:41,640
‫כי שיקגו מלאה בסמים וכנופיות וכל זה.‬

171
00:15:41,720 --> 00:15:44,880
‫עכשיו גם מריון כזאת.‬

172
00:15:51,320 --> 00:15:55,040
‫זה הבר בו שברו לי את השיניים.‬

173
00:15:59,640 --> 00:16:04,920
‫וגברת פרדמור, הגברת שנהרגה, גרה ממש כאן.‬

174
00:16:06,320 --> 00:16:07,600
‫הבית הקטן ששם.‬

175
00:16:20,680 --> 00:16:23,400
‫אני מייקל מרפי. אני אחיו של ג׳ואי מרפי.‬

176
00:16:24,360 --> 00:16:26,880
‫אני הצעיר מששת הילדים.‬

177
00:16:29,480 --> 00:16:33,720
‫כשעברנו מווירג׳יניה המערבית למריון,‬
‫עברנו לעולם אחר.‬

178
00:16:34,200 --> 00:16:37,200
‫בוירג׳יניה המערבית האנשים היו כפריים.‬

179
00:16:37,800 --> 00:16:41,080
‫כאן אפשר לפגוש כל מיני סוגי אנשים.‬

180
00:16:41,840 --> 00:16:44,160
‫אנשים שלא פוגשים בווירג׳יניה המערבית.‬

181
00:16:44,240 --> 00:16:48,040
‫וכולם תמיד נטפלו אלינו בכלל המבטא הכפרי,‬

182
00:16:48,120 --> 00:16:52,240
‫או כי לא היו לנו נעליים טובות,‬
‫בגדים טובים, כלום.‬

183
00:16:54,880 --> 00:16:56,560
‫אבי היה אלכוהוליסט.‬

184
00:16:56,640 --> 00:17:00,440
‫כשהוא לא השיג אלכוהול,‬
‫הוא פשוט היה הולך לשירותים‬

185
00:17:00,520 --> 00:17:04,320
‫ושותה אלכוהול לחיטוי.‬

186
00:17:04,880 --> 00:17:07,080
‫הוא היה נהיה חולה, אבל ממשיך לשתות.‬

187
00:17:08,680 --> 00:17:14,000
‫יכולנו להוציא 100 דולר על מיקרוגל,‬
‫ולמוחרת הוא היה נעלם.‬

188
00:17:14,640 --> 00:17:16,280
‫תמורת בקבוק יין בשני דולר.‬

189
00:17:21,600 --> 00:17:26,640
‫ג׳ואי היה ילד עם בעיות, באמת.‬
‫הוא היה מסתבך.‬

190
00:17:27,240 --> 00:17:28,960
‫גונב או משהו.‬

191
00:17:29,640 --> 00:17:33,560
‫והוא היה נשלח מהבית לחצי שנה, שנה כל פעם.‬

192
00:17:33,960 --> 00:17:36,400
‫רק רציתי שיישאר בבית, אבל זה לא קרה.‬

193
00:17:38,480 --> 00:17:40,360
‫הוא היה גורם לשרפות.‬

194
00:17:40,600 --> 00:17:41,960
‫הוא הרג כלב.‬

195
00:17:42,560 --> 00:17:45,360
‫הוא הרג את הכלב שלי, סנופי, בבית הקודם.‬

196
00:17:46,960 --> 00:17:48,400
‫הוא עשה את זה מול משאית.‬

197
00:17:48,520 --> 00:17:52,360
‫ופעם אחרת, עליתי להר והיה לו שם כלב תלוי.‬

198
00:17:53,840 --> 00:17:55,240
‫והיו מכים אותו על כך.‬

199
00:17:55,520 --> 00:17:58,040
‫וזה לא הזיז לג׳ואי. הוא לא בכה.‬

200
00:17:58,120 --> 00:18:00,680
‫הוא הסתכל עליה ואמר,‬
‫״אני עדיין אעשה את זה.״‬

201
00:18:08,000 --> 00:18:11,200
‫היו מספר שרפות במריון.‬

202
00:18:12,040 --> 00:18:15,920
‫הרבה בניינים שנשרפו.‬

203
00:18:16,000 --> 00:18:21,040
‫ובעיתונים כתבו על כך שיש מצית במריון,‬
‫והסתבר שזה הוא.‬

204
00:18:22,360 --> 00:18:24,200
‫ממה שנאמר לי, זה היה...‬

205
00:18:25,120 --> 00:18:26,960
‫אני אהבתי ממתקים כשהייתי ילד.‬

206
00:18:28,480 --> 00:18:29,440
‫הוא אהב אש.‬

207
00:18:38,480 --> 00:18:41,560
‫ג׳ואי שאל אותי, ״אם היית שודד מישהו,‬
‫מה היית עושה?״‬

208
00:18:42,200 --> 00:18:44,720
‫אמרתי, ״לא הייתי שודד.‬
‫הייתי שם פתק על הדלת‬

209
00:18:44,800 --> 00:18:47,240
‫וכותב: 'שימו לי את כל הכסף בשקית נייר.'"‬

210
00:18:49,240 --> 00:18:51,600
‫זה מה שהוא עשה.‬‫ ‬‫הוא כתב לה פתק:‬

211
00:18:51,880 --> 00:18:54,240
‫תשאירי לי את כל הכסף בשקית נייר חומה."‬

212
00:18:54,640 --> 00:18:57,600
‫והיא לא עשתה את זה, אז הוא הרג אותה.‬

213
00:19:02,240 --> 00:19:07,000
‫אני לא מבין איך אפשר לשסף למישהו את הגרון,‬
‫בתור תגובת הפתעה.‬

214
00:19:09,000 --> 00:19:10,560
‫והגברת הייתה נחמדה אליי.‬

215
00:19:11,360 --> 00:19:13,600
‫הייתי מכסח לה את הדשא מדי שבוע,‬

216
00:19:13,680 --> 00:19:15,240
‫מנקה את השביל כל שבוע.‬

217
00:19:15,320 --> 00:19:18,640
‫היא הייתה משלמת לי,‬
‫הייתי סוחב לה את המצרכים מהחנות.‬

218
00:19:18,720 --> 00:19:20,840
‫היא הייתה כמו סבתא בשבילי.‬

219
00:19:20,960 --> 00:19:25,480
‫וכשזה קרה, פשוט לא ידעתי איך להגיב.‬

220
00:19:25,560 --> 00:19:28,000
‫אהבתי את האישה הזאת, ואחי עשה את זה.‬

221
00:19:28,920 --> 00:19:32,880
‫די קשה להתמודד‬

222
00:19:33,480 --> 00:19:38,520
‫עם אחיך, ומישהי שהחשבת לסבתא.‬

223
00:19:53,800 --> 00:19:58,520
‫- מריון, מרכז העיר -‬

224
00:20:04,640 --> 00:20:06,200
‫שמי ויין קרסאפ.‬

225
00:20:07,560 --> 00:20:10,400
‫אני שוטר בגמלאות בעיר מריון.‬

226
00:20:17,360 --> 00:20:20,800
‫ברגע שקבענו מה נלקח מהבית,‬

227
00:20:21,560 --> 00:20:24,000
‫לאחר שעברנו מבית לבית‬

228
00:20:24,640 --> 00:20:26,200
‫השם עלה ממש מהר.‬

229
00:20:28,320 --> 00:20:33,040
‫ג׳ו מרפי היה מוכר למשטרה במחוז מריון.‬

230
00:20:33,640 --> 00:20:38,760
‫הרבה מהשוטרים קראו לו ״ג׳ו המדליק״.‬

231
00:20:39,400 --> 00:20:42,080
‫בימי צעירותו הוא אהב לשחק עם אש.‬

232
00:20:42,840 --> 00:20:46,080
‫הוא היה ידוע כמי שנהג להצית חיות קטנות.‬

233
00:20:47,400 --> 00:20:48,640
‫גנב זעיר.‬

234
00:20:49,720 --> 00:20:51,120
‫פשוט אהב להסתבך.‬

235
00:20:55,480 --> 00:20:59,840
‫ג׳וסף מרפי גר כמה בתים מגברת פרדמור,‬

236
00:21:00,160 --> 00:21:05,440
‫ונקבע שהוא כתב פתק לגברת פרדמור‬

237
00:21:05,520 --> 00:21:07,720
‫ביום לפני שהתגלתה הגופה שלה.‬

238
00:21:08,160 --> 00:21:10,440
‫- אין לך טלפון. אני רוצה את הכסף שלך -‬

239
00:21:10,560 --> 00:21:13,160
‫ובעיקרון היה כתוב בו,‬

240
00:21:13,400 --> 00:21:17,280
‫״תשאירי את הכסף בחוץ או שאהרוג אותך.״‬

241
00:21:17,720 --> 00:21:20,360
‫- אין כסף -‬

242
00:21:20,440 --> 00:21:22,240
‫- אין חיים -‬

243
00:21:22,320 --> 00:21:23,600
‫- הערב בשעה שמונה -‬

244
00:21:23,680 --> 00:21:28,520
‫כשהכסף לא הגיע, הוא מימש את האיום שלו.‬

245
00:21:40,440 --> 00:21:42,480
‫הרבה זמן לא ראיתי את אלה.‬

246
00:21:44,480 --> 00:21:50,200
‫אני עדיין רואה אותה‬
‫שוכבת על הרצפה ככה, בראשי.‬

247
00:21:50,560 --> 00:21:52,480
‫זה נשאר כמו תמונה לנצח.‬

248
00:21:55,400 --> 00:21:57,960
‫זה היה פשע נורא ואיום.‬

249
00:21:58,720 --> 00:22:04,360
‫אני לא חושב שהוא ניסה לפגוע בה בטעות,‬

250
00:22:05,280 --> 00:22:06,800
‫כתגובה להפתעה.‬

251
00:22:07,760 --> 00:22:10,880
‫ברור שהוא עמד מאחוריה.‬

252
00:22:11,920 --> 00:22:15,440
‫החתך בגרונה היה כה עמוק‬

253
00:22:15,520 --> 00:22:17,400
‫הוא כמעט הוריד לה את הראש.‬

254
00:22:17,480 --> 00:22:20,120
‫הוא פשוט נשאר תלוי.‬

255
00:22:20,760 --> 00:22:22,600
‫זה דרש כוח רב,‬

256
00:22:22,720 --> 00:22:26,440
‫לעמוד מאחורי מישהי, להכניס את הסכין,‬

257
00:22:26,720 --> 00:22:28,600
‫לסובב אותה ולשסף את גרונה.‬

258
00:22:34,880 --> 00:22:40,120
‫- חבר המושבעים פסק פה אחד שמרפי אשם -‬

259
00:22:40,200 --> 00:22:47,200
‫- שימוע גזר הדין‬
‫תוכנן ל-14 בספטמבר, 1987 -‬

260
00:22:56,240 --> 00:22:58,800
‫אני לא יכול לומר שהייתה לי חמלה כלפי ג׳ו.‬

261
00:22:59,880 --> 00:23:02,000
‫אנשים ניסו לעבוד איתו לאורך השנים,‬

262
00:23:02,080 --> 00:23:05,080
‫בעזרת שירותי הרווחה, ניסו לשפר אותו.‬

263
00:23:05,160 --> 00:23:08,640
‫ניסו לעזור לו להתרחק מפעילות פלילית.‬

264
00:23:09,080 --> 00:23:11,240
‫ניסו לעזור לו, ניסו לעזור למשפחתו.‬

265
00:23:14,240 --> 00:23:16,520
‫אפשר לעזור רק למי שרוצה שיעזרו לו.‬

266
00:23:29,680 --> 00:23:33,440
‫- קולומבוס, אוהיו -‬

267
00:23:38,320 --> 00:23:42,800
‫- בשימוע גזר הדין, היה על חבר המושבעים‬
‫להחליט אם מרפי זכאי לגזר דין מוות -‬

268
00:23:42,880 --> 00:23:48,120
‫- גזר דין השמור ״לגרועים שבגרועים״ -‬

269
00:23:54,960 --> 00:23:56,360
‫שמי לינדה ריכטר,‬

270
00:23:56,440 --> 00:24:01,000
‫ואני טוענת פלילית במדינת אוהיו.‬

271
00:24:02,320 --> 00:24:05,640
‫העבודה שלי היא להסביר כיצד הרקע של מישהו‬

272
00:24:05,880 --> 00:24:08,760
‫יכול להקל על החומרה של פשע נוראי.‬

273
00:24:09,240 --> 00:24:13,280
‫לעזור למושבעים לראות‬
‫שהאנשים הללו היו גם הם קורבנות,‬

274
00:24:13,680 --> 00:24:15,600
‫הרבה לפני שפגעו במישהו.‬

275
00:24:18,400 --> 00:24:23,760
‫אני חושבת שהרקע של ג׳ואי היה מהעניים‬

276
00:24:23,880 --> 00:24:28,880
‫והמנותקים רגשית ביותר שנתקלתי בהם.‬

277
00:24:29,720 --> 00:24:31,720
‫רמת הניקיון בבית הייתה נוראית.‬

278
00:24:32,160 --> 00:24:34,280
‫מקקים, חיות.‬

279
00:24:35,240 --> 00:24:36,560
‫צואת בעלי חיים.‬

280
00:24:36,960 --> 00:24:38,000
‫היה ריח רע.‬

281
00:24:38,080 --> 00:24:42,240
‫וכל זה היה במריון.‬
‫זו הייתה עלייה ברמה לעומת המקום שממנו באו.‬

282
00:24:43,720 --> 00:24:45,400
‫אנחנו יודעים שהמשפחה הזו‬

283
00:24:45,480 --> 00:24:49,200
‫הייתה מושרשת היסטורית‬
‫בדרום-מרכז ורג׳יניה המערבית,‬

284
00:24:49,600 --> 00:24:51,520
‫עם רמות עוני גבוהות מאוד.‬

285
00:24:53,560 --> 00:24:57,320
‫וצילמנו את התמונות הללו,‬
‫כי רציתי שאנשים יבינו‬

286
00:24:57,400 --> 00:25:01,880
‫שזה באמת לא היה יותר מצריף נייר זפת.‬

287
00:25:02,760 --> 00:25:07,880
‫אנחנו מדברים על עוני שלא חוויתי‬
‫או ראיתי מימיי.‬

288
00:25:13,880 --> 00:25:16,960
‫הפסיכולוג שעבד איתנו על התיק הזה חשב‬

289
00:25:17,080 --> 00:25:23,160
‫שבגלל הזעם שג'ואי הביע‬
‫כשהצית והרג בעלי חיים,‬

290
00:25:23,240 --> 00:25:26,080
‫הוא קרוב לוודאי עבר התעללות מינית.‬

291
00:25:26,160 --> 00:25:30,720
‫וזה היה הגורם להרבה מהזעם שיוצא‬

292
00:25:30,800 --> 00:25:34,360
‫ברציחות אימפולסיביות ולא מתוכננות שכאלה.‬

293
00:25:37,720 --> 00:25:40,520
‫- לאחר שמונה שעות בלבד של דיונים -‬

294
00:25:40,600 --> 00:25:45,000
‫- המליץ חבר המושבעים‬
‫שג׳וזף מרפי יוצא להורג -‬

295
00:25:49,240 --> 00:25:52,600
‫הייתי הרוסה כשחבר המושבעים‬
‫המליץ על הוצאה להורג.‬

296
00:25:53,440 --> 00:25:56,800
‫פשוט לא הרגשתי שג׳ואי הוא הגרוע שבגרועים.‬

297
00:25:57,400 --> 00:25:59,440
‫חשבתי שג׳ואי צריך להיות בכלא.‬

298
00:26:00,280 --> 00:26:03,320
‫אבל לא ראיתי מה יושג על ידי לקיחת חייו‬

299
00:26:03,400 --> 00:26:06,160
‫מלבד לפגוע בו פעם נוספת.‬

300
00:26:06,720 --> 00:26:08,880
‫למרות שהוא ביצע פשע מזעזע.‬

301
00:26:17,360 --> 00:26:20,240
‫ההתעללות המינית הראשונה שאני זוכר,‬

302
00:26:20,320 --> 00:26:23,360
‫זה היה גבר שחור במחוז קליי.‬

303
00:26:24,040 --> 00:26:27,800
‫הוא הכין אלכוהול לתושבים בסביבה,‬

304
00:26:27,880 --> 00:26:29,560
‫קראו לו ״מונשיינר״.‬

305
00:26:30,280 --> 00:26:33,680
‫ואבי אהב ללכת לשם ולהשתכר.‬

306
00:26:33,760 --> 00:26:36,160
‫ויום אחד הוא לקח אותי איתו.‬

307
00:26:37,120 --> 00:26:42,120
‫והלכנו לאוטובוס שהיה נטוש לצד הכביש,‬

308
00:26:42,200 --> 00:26:46,320
‫ושם גר אל, שהכין את האלכוהול.‬

309
00:26:46,840 --> 00:26:50,560
‫אבי לקח אותי לאוטובוס‬
‫ואמר שהוא רוצה אלכוהול,‬

310
00:26:50,640 --> 00:26:52,640
‫ואל אמר שאין לו.‬

311
00:26:52,720 --> 00:26:55,800
‫אבי אמר, ״הבן שלי פה.‬

312
00:26:55,920 --> 00:26:58,320
‫תעשה איתו מה שאתה רוצה,‬

313
00:26:58,600 --> 00:27:00,360
‫רק תן לי אלכוהול.״‬

314
00:27:00,960 --> 00:27:06,000
‫אז אל לקח אותי לאחורי האוטובוס,‬
‫שם היה לו מזרן.‬

315
00:27:06,080 --> 00:27:07,960
‫והפשיט אותי.‬

316
00:27:08,640 --> 00:27:11,120
‫לא הבנתי מה קורה,‬

317
00:27:11,200 --> 00:27:14,200
‫ואז הוא התפשט והשכיב אותי על המזרן‬

318
00:27:14,280 --> 00:27:17,640
‫ונשכב מעליי ואנס אותי בצורה אנאלית.‬

319
00:27:18,200 --> 00:27:19,840
‫אני צרחתי לאבא שלי,‬

320
00:27:19,920 --> 00:27:22,040
‫״הצילו, אבא, הוא מכאיב לי, הצילו.״‬

321
00:27:22,120 --> 00:27:23,640
‫והוא פשוט ישב בכיסא,‬

322
00:27:23,720 --> 00:27:26,440
‫שתה אלכוהול והעמיד פנים שהוא לא שומע אותי.‬

323
00:27:27,120 --> 00:27:31,520
‫ולאחר שהוא נאנח כמו חזיר הוא ירד ממני,‬

324
00:27:31,840 --> 00:27:34,840
‫ואני יצאתי מהאוטובוס וברחתי הביתה ערום.‬

325
00:27:35,040 --> 00:27:36,960
‫זה היה במרחק של כמעט קילומטר.‬

326
00:27:37,560 --> 00:27:40,520
‫וכשהגעתי הביתה צעקתי, ״אימא, הצילו.״‬

327
00:27:40,600 --> 00:27:43,560
‫וכשהגעתי הביתה היא יצאה למרפסת‬

328
00:27:43,640 --> 00:27:44,760
‫ושאלה מה קרה.‬

329
00:27:44,840 --> 00:27:47,200
‫אמרתי, ״הוא הכאיב לי.״‬

330
00:27:47,400 --> 00:27:49,800
‫ואימי הכניסה אותי הביתה והכתה אותי.‬

331
00:27:49,960 --> 00:27:53,080
‫היא חשבה ששיחקתי בנחל והתפשטתי‬

332
00:27:53,160 --> 00:27:55,800
‫ונחתכתי בזכוכית בנחל,‬

333
00:27:55,880 --> 00:27:59,040
‫ולכן יש לי דם על הישבן‬
‫והחלק האחורי של הרגליים.‬

334
00:28:01,920 --> 00:28:04,680
‫הייתי בן שש כשזה קרה.‬

335
00:28:15,000 --> 00:28:16,720
‫שמעתי את הסיפור הזה בעבר.‬

336
00:28:18,400 --> 00:28:20,960
‫וזה מעציב אותי בדיוק באותה מידה היום.‬

337
00:28:21,880 --> 00:28:23,680
‫אני לא מסוגלת לדמיין‬

338
00:28:25,120 --> 00:28:29,360
‫את תחושת הבגידה וחוסר האונים‬

339
00:28:29,440 --> 00:28:32,400
‫מהאדם בחייך שאמור להגן עליך,‬

340
00:28:32,480 --> 00:28:34,280
‫לאהוב אותך ולשמור עליך.‬

341
00:28:38,000 --> 00:28:39,280
‫והכול בשביל אלכוהול.‬

342
00:28:42,080 --> 00:28:45,800
‫כשעוברים טאומה כזו כילד,‬

343
00:28:46,400 --> 00:28:47,480
‫תחושת הבטיחות שלך,‬

344
00:28:47,560 --> 00:28:52,080
‫תחושת הביטחון, תחושת האנושיות‬

345
00:28:53,040 --> 00:28:53,920
‫מתרסקים.‬

346
00:28:55,000 --> 00:28:56,640
‫אני לא יודעת איך מישהו‬

347
00:28:58,280 --> 00:29:04,560
‫בגיל כה צעיר עובר משהו כה אלים כלפיו,‬

348
00:29:05,760 --> 00:29:07,840
‫ואז יוצר קשר רגיל עם העולם.‬

349
00:29:08,840 --> 00:29:10,800
‫כי העולם כבר לא רגיל.‬

350
00:29:10,880 --> 00:29:13,880
‫זה מקום רע ועוין ומפחיד.‬

351
00:29:21,680 --> 00:29:27,680
‫- ג׳וסף מרפי בילה את 24 השנים הבאות‬
‫באגף הנידונים למוות -‬

352
00:29:27,760 --> 00:29:34,600
‫- לבד בתא שלו במשך 23 שעות ביממה -‬

353
00:29:46,600 --> 00:29:47,960
‫שמי קתרין סנפורד,‬

354
00:29:48,400 --> 00:29:49,640
‫אני פרקליטה ציבורית‬

355
00:29:49,720 --> 00:29:51,440
‫במחלקת עונש המוות,‬

356
00:29:51,720 --> 00:29:54,680
‫ואני מגישה ערעורים‬
‫על עונש מוות עבור לקוחותיי.‬

357
00:29:58,240 --> 00:30:00,960
‫- לאחר שהפסיד בכל ערעוריו‬
‫לבית המשפט המדיני -‬

358
00:30:01,040 --> 00:30:03,920
‫- קתרין סנפורד מונתה על התיק‬
‫של מרפי בשנת 1997 -‬

359
00:30:04,400 --> 00:30:07,360
‫- ג׳. מרפי -‬

360
00:30:07,440 --> 00:30:11,440
‫אלה חמש קופסאות מתוך 15, לדעתי, שיש לנו.‬

361
00:30:12,080 --> 00:30:13,560
‫אלה רק של ג׳ואי.‬

362
00:30:15,160 --> 00:30:19,080
‫לא קראתי או ראיתי רקע נורא כמו שלו.‬

363
00:30:19,440 --> 00:30:25,360
‫כל מה שעבר, ואיזה מצב נוראי זה היה.‬

364
00:30:27,760 --> 00:30:30,440
‫לא היה ספק שג׳ואי ביצע את הרצח.‬

365
00:30:30,960 --> 00:30:33,520
‫אז לא ניסינו להשיג לו משפט חדש.‬

366
00:30:33,720 --> 00:30:35,600
‫ניסינו להשיג לו גזר דין חדש.‬

367
00:30:37,680 --> 00:30:40,080
‫אני מאמינה שמישהו עם רקע כזה‬

368
00:30:40,160 --> 00:30:44,080
‫צריך להישפט לפי סטנדרט אחר‬
‫ממישהו שאין לו רקע כזה.‬

369
00:30:44,560 --> 00:30:45,960
‫שיש הבדל.‬

370
00:30:49,560 --> 00:30:56,360
‫- בפברואר 2011 ניתן לג׳וזף מרפי‬
‫תאריך הוצאה להורג -‬

371
00:30:57,280 --> 00:31:04,120
‫- תקוותו האחרונה הייתה להגיש בקשה‬
‫להמתקת הדין ממושל המדינה -‬

372
00:31:06,680 --> 00:31:08,680
‫התחלנו לעבוד על ההמתקה,‬

373
00:31:08,760 --> 00:31:12,240
‫בערך שמונה חודשים לפני תאריך ההוצאה להורג.‬

374
00:31:14,680 --> 00:31:18,400
‫אני זוכרת שחשבתי שאם הוא יוצא להורג‬

375
00:31:18,480 --> 00:31:20,960
‫לא ידעתי אם אוכל להמשיך לעסוק בזה.‬

376
00:31:22,240 --> 00:31:25,720
‫כי חשבתי שאם זה יקרה, באמת אין צדק.‬

377
00:31:51,040 --> 00:31:53,160
‫זה אני, עם המשקפיים.‬

378
00:31:54,560 --> 00:31:57,520
‫באדי עם המכנסיים המשובצים שלו.‬
‫ג׳רי הוא שמו האמיתי.‬

379
00:31:58,520 --> 00:32:00,560
‫דרמה, דריס,‬

380
00:32:00,640 --> 00:32:02,680
‫דיוויד, אימא וג׳ואי.‬

381
00:32:08,840 --> 00:32:11,600
‫אמא הייתה מרביצה עם חגורה או עם שוט.‬

382
00:32:12,880 --> 00:32:14,040
‫בשנות השבעים,‬

383
00:32:14,200 --> 00:32:17,800
‫אני חושב שככה כולם נענשו.‬

384
00:32:19,360 --> 00:32:20,600
‫צריך ללמוד לקח.‬

385
00:32:22,440 --> 00:32:26,840
‫הרבה ילדים לא נענשים, ‬

386
00:32:26,920 --> 00:32:29,440
‫ואפשר לראות את הדרך שבה הם מתנהגים‬

387
00:32:29,520 --> 00:32:33,200
‫בהשוואה למי שכן נענש, והדרך שבה הוא מתנהג.‬

388
00:32:34,520 --> 00:32:36,560
‫אבל הוא, אני לא יודע,‬

389
00:32:37,520 --> 00:32:40,920
‫אני זוכר שהוא סיפר סיפורים,‬

390
00:32:42,200 --> 00:32:44,040
‫רוב הזמן הם לא היו נכונים,‬

391
00:32:44,120 --> 00:32:46,480
‫אבל יש בהם אמת כלשהי.‬

392
00:32:53,840 --> 00:32:56,800
‫אז אבא שלי אמר שיטפל בזה, ולקח אותי לחצר.‬

393
00:32:57,880 --> 00:33:00,680
‫הוא קשר אותי לקפיצים של מיטה.‬

394
00:33:01,000 --> 00:33:06,480
‫ולאחר שקשר אותי, הוא שפך בנזין על גבי‬
‫והצית אותי.‬

395
00:33:06,600 --> 00:33:09,520
‫ואני צרחתי עד השמיים כי זה כאב כל כך.‬

396
00:33:11,480 --> 00:33:13,840
‫אני זוכר שהוא עלה בלהבות.‬

397
00:33:14,400 --> 00:33:16,240
‫כולם היו בסלון.‬

398
00:33:16,360 --> 00:33:17,680
‫הוא היה בחדר השינה.‬

399
00:33:17,800 --> 00:33:19,280
‫אף אחד לא קשר אותו.‬

400
00:33:19,760 --> 00:33:21,200
‫הוא הצית את עצמו.‬

401
00:33:22,880 --> 00:33:24,760
‫לא היה אף אחד אחר בחדר.‬

402
00:33:24,840 --> 00:33:26,760
‫הוא הפחיד את כולם.‬

403
00:33:26,960 --> 00:33:28,920
‫אימא לקחה אותו למיון.‬

404
00:33:29,560 --> 00:33:31,440
‫אבל אני זוכר בבירור.‬

405
00:33:32,120 --> 00:33:35,120
‫הוא מספר את זה מאז המשפט.‬

406
00:33:36,680 --> 00:33:40,080
‫זו הייתה ההגנה שלו,‬
‫כדי שלא יוציאו אותו להורג.‬

407
00:33:43,040 --> 00:33:46,560
‫אבי לקח אותי לאוטובוס‬
‫ואמר שהוא רוצה אלכוהול,‬

408
00:33:46,640 --> 00:33:48,720
‫ואל אמר שאין לו.‬

409
00:33:48,800 --> 00:33:54,400
‫אבי אמר, ״הבן שלי פה.‬
‫תעשה איתו מה שאתה רוצה,‬

410
00:33:54,920 --> 00:33:56,440
‫רק תן לי אלכוהול.״‬

411
00:34:01,200 --> 00:34:03,280
‫האמת היא שזה לא היה קשור אליו.‬

412
00:34:04,520 --> 00:34:08,400
‫אבא שלי כן לקח את דריס לצ׳רלסטון, לא לאל.‬

413
00:34:09,360 --> 00:34:11,880
‫ומכר אותו לבית בושת.‬

414
00:34:13,600 --> 00:34:15,600
‫השאיר אותו שם והלך הביתה.‬

415
00:34:17,480 --> 00:34:19,760
‫אבל ג׳ואי מתבלבל‬

416
00:34:20,440 --> 00:34:24,680
‫בין זה שאבא החליף את דריס‬
‫ביין או ויסקי לבינו.‬

417
00:34:24,760 --> 00:34:27,000
‫הוא לוקח שני סיפורים‬

418
00:34:27,080 --> 00:34:30,520
‫ומשלב אותם כדי שייראו כאילו זה הוא.‬

419
00:34:30,600 --> 00:34:33,360
‫אבל אבא באמת מכר את דריס בשביל ויסקי.‬

420
00:34:38,040 --> 00:34:39,800
‫אם חלק מזה נכון,‬

421
00:34:41,520 --> 00:34:44,240
‫אני מצטער אפילו יותר בשבילו.‬

422
00:34:46,000 --> 00:34:48,760
‫זה מעציב אותי. הוא אחי, אני אוהב אותו.‬

423
00:34:50,920 --> 00:34:55,600
‫אני לא הייתי יכול להתמודד עם זה.‬
‫גם אני הייתי פוגע במישהו בסוף.‬

424
00:35:10,920 --> 00:35:15,000
‫- שיקגו, אילינוי -‬

425
00:35:21,440 --> 00:35:24,760
‫שמי מייקל גלבורט. אני נוירופסיכולוג קליני.‬

426
00:35:28,440 --> 00:35:32,840
‫נהייתי מעורב במקרה של ג׳ואי‬

427
00:35:33,200 --> 00:35:35,400
‫מכיוון שהפרקליטה שלו, קאתי סנפורד,‬

428
00:35:35,480 --> 00:35:39,480
‫ביקשה הערכת תפקוד של האיש הזה.‬

429
00:35:40,600 --> 00:35:43,600
‫ג׳ואי יעבור את המבחן.‬
‫הוא יכול להיראות די נורמאלי.‬

430
00:35:43,680 --> 00:35:47,400
‫אבל כשמדובר בהבנת דקויות או רמזים,‬

431
00:35:48,320 --> 00:35:50,360
‫בעיות מורכבות יותר...‬

432
00:35:51,160 --> 00:35:55,000
‫אם תיקח 100 אנשים‬
‫ותסדר אותם לפי אינטיליגנציה,‬

433
00:35:55,080 --> 00:35:56,760
‫הוא יהיה ממש בסוף הטור.‬

434
00:35:58,520 --> 00:36:02,800
‫סופרו הרבה סיפורים על אביו,‬

435
00:36:02,880 --> 00:36:07,040
‫שככל הנראה היה אלכוהוליסט רציני.‬

436
00:36:07,960 --> 00:36:11,840
‫שהלווה את ג׳ואי לאנשים בתמורה לאלכוהול.‬

437
00:36:12,960 --> 00:36:17,600
‫אני לא מאמין באופן אוטומטי‬
‫לכל מה שג'ואי אומר.‬

438
00:36:18,560 --> 00:36:20,800
‫מצד שני, זה היה מספיק עקבי,‬

439
00:36:20,880 --> 00:36:23,240
‫וגם מתאים לאישיות שלו,‬

440
00:36:23,320 --> 00:36:26,640
‫לכן אני חושב שזה בסך הכול מדויק.‬

441
00:36:27,120 --> 00:36:32,440
‫ואני מרגיש בנוח לומר שהיסטוריית ההתעללות‬
‫שהוא מתאר היא די מדויקת.‬

442
00:36:36,760 --> 00:36:38,760
‫האמת היא שזה די נפוץ‬

443
00:36:39,520 --> 00:36:44,240
‫שבני משפחה יספרו סיפור אחר.‬

444
00:36:45,080 --> 00:36:48,240
‫זה דבר אחד אם אחיו של ג'ואי היה אומר:‬

445
00:36:48,320 --> 00:36:49,400
‫״זה אף פעם לא קרה,‬

446
00:36:49,480 --> 00:36:52,600
‫אבי לעולם לא היה עושה דבר כזה.‬
‫הוא לא היה אדם כזה.״‬

447
00:36:53,040 --> 00:36:57,520
‫אבל העובדה שאחיו אומר שזה קרה,‬
‫זה פשוט לא קרה לג׳ואי,‬

448
00:36:57,800 --> 00:37:03,280
‫זה אומר שהוא מאשר שהאב‬
‫הוא אדם שיכול לעשות דבר כזה.‬

449
00:37:03,400 --> 00:37:07,360
‫מי יודע אם זה לא קרה גם לג׳ואי?‬
‫מי יודע אם זה לא קרה אז לג׳ואי?‬

450
00:37:07,920 --> 00:37:10,760
‫אבל לכל הפחות, האח מאשר,‬

451
00:37:10,840 --> 00:37:13,080
‫״כן, אבא היה עושה משהו כזה.״‬

452
00:37:16,440 --> 00:37:20,160
‫השאלה היא לא אם אנחנו מרחמים על האדם.‬

453
00:37:20,560 --> 00:37:25,880
‫אלא שאולי לא הייתה לו היכולת,‬
‫על בסיס ילדותו.‬

454
00:37:26,040 --> 00:37:27,760
‫אולי הוא לא היה מסוגל‬

455
00:37:28,200 --> 00:37:29,760
‫לפעול בצורה טובה יותר.‬

456
00:37:31,440 --> 00:37:35,480
‫אני חושב שאנחנו נכנסים לעולם הזה‬
‫בתור לוח חלק,‬

457
00:37:36,080 --> 00:37:38,280
‫וההשפעות מהסובבים אותנו‬

458
00:37:38,360 --> 00:37:42,200
‫חשובות למדי בקביעת מסלול חיינו.‬

459
00:37:45,200 --> 00:37:47,600
‫זה לא פסיכופת.‬

460
00:37:48,600 --> 00:37:50,960
‫זה לא מישהו שמחפש להרוג אנשים.‬

461
00:37:51,640 --> 00:37:55,440
‫זה מישהו שבעצמו היה קורבן בדרכים רבות.‬

462
00:37:55,520 --> 00:38:00,800
‫ואני יודע שיהיו שיאמרו, ״נכון שהוא קורבן,‬
‫אבל הוא לא צריך להרוג.״‬

463
00:38:01,720 --> 00:38:04,960
‫זה לא שהרקע שלו גרם לו להרוג מישהו.‬

464
00:38:05,800 --> 00:38:08,000
‫זה לא שכל מי שיש לו הרקע הזה‬

465
00:38:08,080 --> 00:38:09,880
‫בהכרח יהרוג.‬

466
00:38:10,640 --> 00:38:12,560
‫אבל זה יותר סביר.‬

467
00:38:12,720 --> 00:38:16,680
‫יש להם פחות סיכוי לא להסתבך בצרות,‬

468
00:38:16,760 --> 00:38:19,280
‫או להתנהג בדרך מקובלת חברתית.‬

469
00:38:19,800 --> 00:38:23,720
‫הם קרובים יותר לקצה, אפשר לומר,‬
‫וחלקם נופלים ממנו.‬

470
00:38:26,040 --> 00:38:27,320
‫הוא נפל מהקצה.‬

471
00:38:34,920 --> 00:38:38,200
‫- לאחר ניתוחו המלא של ד״ר גלבורט -‬

472
00:38:38,280 --> 00:38:42,920
‫- שימוע להמתקת עונשו של מרפי‬
‫נקבע ל-15 בספטמבר, 2011 -‬

473
00:38:50,840 --> 00:38:54,400
‫היה לנו הרבה חומר‬
‫שהכנו כדי להציג בשימוע ההמתקה של ג׳ואי.‬

474
00:38:56,840 --> 00:38:58,840
‫אבל אי אפשר לדעת‬

475
00:38:59,160 --> 00:39:00,720
‫מה תמליץ הוועדה.‬

476
00:39:00,800 --> 00:39:03,440
‫אי אפשר לדעת מה המושל יעשה.‬

477
00:39:06,880 --> 00:39:09,040
‫אבל כמה שנים לפני כן, קראתי מאמר...‬

478
00:39:09,120 --> 00:39:11,360
‫- משפחת הקורבן לא מקבלת סגירת מעגל -‬

479
00:39:11,440 --> 00:39:14,800
‫שבו נאמר שהאחיינית של הקורבן‬
‫לא ידעה אם ג'ואי התחרט.‬

480
00:39:16,520 --> 00:39:18,760
‫אז חשבתי שכדאי ליצור איתה קשר.‬

481
00:39:19,360 --> 00:39:21,720
‫והיא וג׳ואי נפגשו‬

482
00:39:21,840 --> 00:39:27,320
‫לדיאלוג של נאשם ומשפחת הקורבן.‬

483
00:39:30,680 --> 00:39:33,080
‫אם נוכל להשיג קרוב משפחה של הקורבן‬

484
00:39:33,600 --> 00:39:37,080
‫שיאמר שהוא או היא‬
‫לא תומכים בהוצאה להורג של הלקוח,‬

485
00:39:37,200 --> 00:39:38,760
‫זה יהיה ענק.‬

486
00:39:39,720 --> 00:39:42,000
‫אז הפרקליט הציבורי הפדרלי‬

487
00:39:42,080 --> 00:39:45,080
‫דאג שמישהו יסריט את גברת קבנה.‬

488
00:39:45,360 --> 00:39:50,040
‫וקיבלנו את הסרטון‬
‫בלילה שלפני שימוע המתקת העונש.‬

489
00:39:55,520 --> 00:40:01,080
‫כשפגשתי אותו לראשונה,‬
‫ציפיתי לראות פושע קשוח-לב.‬

490
00:40:02,600 --> 00:40:06,320
‫אבל לאחר שלמדתי על עברו של ג׳ואי,‬

491
00:40:07,880 --> 00:40:09,840
‫וכמה התעללות הוא עבר,‬

492
00:40:10,320 --> 00:40:16,160
‫יצאתי משם בתחושה שהמערכת שלנו‬
‫אכזבה אותו נואשות.‬

493
00:40:16,440 --> 00:40:19,400
‫כפי שאכזבה את דודתי.‬

494
00:40:19,840 --> 00:40:22,200
‫כשגברת קבנה פגשה את ג׳ואי לראשונה,‬

495
00:40:22,280 --> 00:40:25,280
‫היא חשבה שהוא צריך להיות מוצא להורג.‬

496
00:40:25,920 --> 00:40:27,960
‫אבל במהלך הפגישה איתו‬

497
00:40:28,640 --> 00:40:29,880
‫היא שינתה את דעתה.‬

498
00:40:31,480 --> 00:40:33,280
‫את רוצה שהוא יוצא להורג?‬

499
00:40:33,880 --> 00:40:35,760
‫לא.‬
‫-למה לא?‬

500
00:40:36,800 --> 00:40:40,560
‫אני מרגישה שהוא מתחרט מאוד.‬

501
00:40:41,400 --> 00:40:46,000
‫ואני מרגישה שהוא יכול להיות מועיל איפשהו.‬

502
00:40:48,000 --> 00:40:53,560
‫ואני רוצה שהוועדה תדע‬
‫כמה אני כועסת על המערכת עצמה.‬

503
00:40:54,920 --> 00:40:56,880
‫ומה שהיא עשתה למשפחתי.‬

504
00:40:58,360 --> 00:41:00,800
‫מה שעשתה לג׳ואי ומשפחתו.‬

505
00:41:01,040 --> 00:41:04,800
‫לא רק ג׳ואי היה נידון למוות במשך 25 שנים.‬

506
00:41:05,080 --> 00:41:08,160
‫אני הייתי נידונה למוות, וגם המשפחה שלי.‬

507
00:41:25,760 --> 00:41:29,480
‫הביקור שלי עם פג קובנה, אחיינית הקורבן,‬

508
00:41:30,560 --> 00:41:33,320
‫היה מאוד רגשי.‬

509
00:41:35,440 --> 00:41:38,360
‫- עשרה שבועות לאחר הריאיון הראשון -‬

510
00:41:38,440 --> 00:41:42,280
‫- הסכים ג׳וזף מרפי לענות על שאלות נוספות -‬

511
00:41:44,560 --> 00:41:46,880
‫אני התחלתי לבכות והיא התחילה לבכות,‬

512
00:41:46,960 --> 00:41:50,240
‫והיא אמרה, ״מותק,‬
‫ההורים שלך צריכים להיות בכלא. לא אתה.״‬

513
00:41:51,120 --> 00:41:53,240
‫ואז התחבקנו.‬

514
00:41:53,320 --> 00:41:57,840
‫וזה היה חיבוק כן, אמיתי ואוהב של מחילה‬

515
00:41:57,920 --> 00:42:00,880
‫ושנינו בכינו אפילו יותר.‬

516
00:42:02,720 --> 00:42:07,200
‫והיא לקחה חלק בשינוי גזר הדין שלי.‬

517
00:42:11,400 --> 00:42:14,520
‫- ב-26 בספטמבר 2011, המושל ג׳ון קסיש -‬

518
00:42:14,600 --> 00:42:19,880
‫- המתיק את גזר דינו של מרפי‬
‫למאסר עולם ללא שחרור על תנאי -‬

519
00:42:23,520 --> 00:42:25,920
‫הייתי ב-30 הימים האחרונים לחיי.‬

520
00:42:27,800 --> 00:42:30,120
‫הייתי מבודד מכולם.‬

521
00:42:30,720 --> 00:42:33,840
‫והסוהר הגיע ואמר:‬

522
00:42:34,600 --> 00:42:37,680
‫״מרפי, יש לנו משהו בשבילך.״‬
‫אמרתי, ״בסדר, מה העניין?״‬

523
00:42:38,160 --> 00:42:40,880
‫הוא אמר, ״המושל המתיק את העונש שלך.״‬

524
00:42:42,760 --> 00:42:46,000
‫ווכמעט רציתי ליפול‬

525
00:42:46,080 --> 00:42:50,320
‫ולהתחיל לבכות והוא אמר,‬
‫״מרפי, אני לא רוצה חיבוק.״‬

526
00:42:50,400 --> 00:42:51,360
‫אמרתי, ״בסדר.״‬

527
00:42:56,280 --> 00:42:57,840
‫אחר כך הוא שאל אותי‬

528
00:42:58,360 --> 00:43:01,040
‫אם אני רוצה להתקשר לעורכת הדין‬
‫ואמרתי, ״כן.״‬

529
00:43:01,800 --> 00:43:03,880
‫וממה ששמעתי‬

530
00:43:03,960 --> 00:43:07,440
‫היו הרבה אנשים‬
‫במשרד הפרקליטות הציבורית באוהיו.‬

531
00:43:07,520 --> 00:43:09,240
‫הם חגגו שם.‬

532
00:43:10,240 --> 00:43:13,520
‫והיא אמרה, ״הצלחנו.‬
‫סוף סוף הצלחנו. היה שווה להילחם.״‬

533
00:43:15,080 --> 00:43:17,560
‫וזה היה מרגש עבורה כפי שזה היה עבורי,‬

534
00:43:17,640 --> 00:43:20,400
‫כי היא עבדה קשה מאוד‬
‫כדי לבטל את גזר דין המוות.‬

535
00:43:24,120 --> 00:43:29,000
‫זה היה מרגש ומדהים‬
‫שסוף סוף לאנשים היה אכפת.‬

536
00:43:33,560 --> 00:43:38,920
‫- מרפי הועבר מאגף הנידונים למוות‬
‫אל האוכלוסייה הכללית -‬

537
00:43:39,000 --> 00:43:42,200
‫- במתקן הכליאה של ריצ׳לנד -‬

538
00:43:46,200 --> 00:43:50,160
‫הרבה פעמים טיילתי בשבילי חצר הכלא‬

539
00:43:50,240 --> 00:43:53,000
‫ומסתכל על השמיים ומטייל בדשא‬

540
00:43:53,080 --> 00:43:56,680
‫ומודה לאלוהים שאני כאן וחי ו...‬

541
00:43:57,040 --> 00:44:00,240
‫האם יש דרך שבה אוכל להשפיע?‬

542
00:44:02,440 --> 00:44:04,560
‫עכשיו יש לי חיים של ממש.‬

543
00:44:04,640 --> 00:44:09,360
‫אז עם ההזדמנות הזו,‬
‫אני עושה כל מה שאני יכול‬

544
00:44:09,440 --> 00:44:12,200
‫כדי שהיא תהיה משמעותית.‬

545
00:44:12,280 --> 00:44:15,120
‫ולעשות משהו בונה ומשמעותי.‬

546
00:44:15,920 --> 00:44:21,440
‫אני מתחבר עם אסירים,‬
‫מבין את הבעיות שלהם מנסה לעזור להם.‬

547
00:44:21,600 --> 00:44:23,840
‫- ג׳וסף מרפי עם קבוצת שירות הכלא -‬

548
00:44:26,320 --> 00:44:27,240
‫היי, דאף.‬

549
00:44:29,120 --> 00:44:31,040
‫זה דאף, חתול המגורים.‬

550
00:44:31,960 --> 00:44:36,800
‫הוא נקרא על שם אנדי דופריין‬
‫מהסרט ״חומות של תקווה.״‬

551
00:44:37,440 --> 00:44:40,800
‫והוא חתול המגורים שלנו.‬
‫הצלנו אותו כשהיה בן ארבעה ימים,‬

552
00:44:40,880 --> 00:44:42,360
‫קפוא עד לשד עצמותיו.‬

553
00:44:43,000 --> 00:44:45,560
‫והוא אוהב להיות על הכתפיים.‬

554
00:44:47,040 --> 00:44:53,240
‫הרבה אנשים נרגעים מלחץ ומכעס‬
‫כשהם משחקים ומבלים איתו זמן.‬

555
00:44:54,240 --> 00:44:58,800
‫זה פשוט מרגיע לשחק עם חתול,‬
‫או להסתכל עליו בחוץ‬

556
00:45:00,440 --> 00:45:02,680
‫משחק בדשא או רודף אחרי ציפורים.‬

557
00:45:09,920 --> 00:45:15,160
‫אם אי פעם אעזוב את הכלא,‬
‫זה יהיה רצון האל וזה יהיה משהו שהוא רוצה.‬

558
00:45:15,640 --> 00:45:17,080
‫אבל אני,‬

559
00:45:17,360 --> 00:45:21,360
‫אני מרוצה מלחיות את חיי בכלא,‬

560
00:45:21,440 --> 00:45:24,200
‫כי הסתגלתי לחיים כאן.‬

561
00:45:26,920 --> 00:45:28,680
‫אני מקבל את העונש הזה,‬

562
00:45:29,120 --> 00:45:31,280
‫ואני בסדר איתו.‬