1
00:00:22,560 --> 00:00:23,920
‫הסכמתי שיאמצו אותי.‬

2
00:00:27,200 --> 00:00:28,440
‫היה לי חדר משלי.‬

3
00:00:29,200 --> 00:00:31,520
‫היה לי מחנה קיץ שאליו הלכתי מדי שנה.‬

4
00:00:33,640 --> 00:00:36,000
‫הייתי מאושר, שמחתי עד הגג.‬

5
00:00:36,840 --> 00:00:38,840
‫יכולתי לחיות, הכול היה בסדר.‬

6
00:00:41,280 --> 00:00:42,360
‫תמיד היה כיף.‬

7
00:00:44,400 --> 00:00:45,880
‫אבל היו השלכות.‬

8
00:00:50,720 --> 00:00:56,480
‫- מאז חידוש חוק עונש המוות בארה"ב ב-1976 -‬

9
00:00:57,280 --> 00:01:02,760
‫- מעל ל-8,000 איש נידונו למוות בגין רצח -‬

10
00:01:03,640 --> 00:01:09,200
‫- זה סיפורו של אסיר מספר #990135‬
‫באגף הנידונים למוות‬‫ -‬

11
00:01:17,640 --> 00:01:21,120
‫אני חושב שרציתי שהעולם ירגיש את הכאב שלי.‬

12
00:01:23,280 --> 00:01:25,720
‫לא רציתי להתקיים. רק רציתי למות.‬

13
00:01:25,800 --> 00:01:27,000
‫אני... לא עוד.‬

14
00:01:28,160 --> 00:01:30,200
‫- הגבלת מהירות: 20 -‬

15
00:01:30,280 --> 00:01:32,800
‫- זהירות, ילדים! -‬

16
00:01:36,600 --> 00:01:39,600
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

17
00:01:41,280 --> 00:01:42,480
‫זה סיפור אמיתי.‬

18
00:01:44,880 --> 00:01:46,240
‫ככה התחלתי.‬

19
00:01:47,240 --> 00:01:49,600
‫רק רציתי למרוד, רציתי לגרום למהומה.‬

20
00:01:49,960 --> 00:01:52,520
‫הבטתי בו. נראה מי יהרוג את מי, אה?‬

21
00:01:52,680 --> 00:01:53,880
‫קיבלתי את ההחלטה.‬

22
00:01:54,960 --> 00:01:56,160
‫לקחתי את חייו.‬

23
00:01:56,720 --> 00:02:01,840
‫זה משהו שמעולם לא התכוונתי לעשות.‬
‫הלוואי שלא הייתי עושה את זה.‬

24
00:02:05,760 --> 00:02:08,640
‫ידעתי שאצא מהמכונית הזו‬
‫וארצח את שני הגברים האלה.‬

25
00:02:09,720 --> 00:02:13,440
‫כשהוא כרגע ברך לפניי,‬
‫אני רק זוכר שלחצתי על ההדק.‬

26
00:02:15,400 --> 00:02:17,080
‫הרגתי את שניהם.‬

27
00:02:18,800 --> 00:02:20,240
‫דקרתי אותם למוות.‬

28
00:02:31,320 --> 00:02:37,480
‫- כוח מופרז -‬

29
00:02:50,760 --> 00:02:54,960
‫אחת המלצריות ב״סטייק אנד שייק״‬
‫התקשרה אליי ואמרה,‬

30
00:02:55,120 --> 00:02:59,520
‫אביו של בנך היה כאן,‬
‫ישב באחד התאים שלנו,‬‫ ‬‫ישב ושתה‬

31
00:02:59,600 --> 00:03:00,840
‫- סנט לואיס, מיזורי -‬

32
00:03:01,360 --> 00:03:03,560
‫במשך יותר מ-24 שעות."‬

33
00:03:05,080 --> 00:03:08,720
‫מייד הלכתי לשם, לראות מה קורה,‬

34
00:03:08,800 --> 00:03:10,160
‫וניסיתי לדבר איתו.‬

35
00:03:11,200 --> 00:03:16,200
‫והוא הביט בי במבט הכי מרושע שראיתי בחיי.‬

36
00:03:18,760 --> 00:03:22,320
‫והוא אמר, ״תעופי לי מהעיניים.״‬

37
00:03:25,080 --> 00:03:27,840
‫לא ידעתי מה לחשוב, ופשוט עמדתי שם.‬

38
00:03:29,520 --> 00:03:31,880
‫ואז פשוט עזבתי.‬

39
00:03:33,280 --> 00:03:36,680
‫- ״סטייק אנד שייק״, דרייב ת׳רו -‬

40
00:03:38,440 --> 00:03:45,120
‫- שעות לאחר מכן,‬
‫דקר דיוויד בארנט את סביו המאמצים למוות -‬

41
00:03:45,200 --> 00:03:51,600
‫- המניע מעולם לא התגלה -‬

42
00:03:55,400 --> 00:04:00,080
‫- מתקן הכליאה "פוטוסי"‬
‫מחוז וושינגטון, מיזורי -‬

43
00:04:01,200 --> 00:04:05,560
‫- "הביטחון הוא סטנדרט, לא רק מטרה" -‬

44
00:04:13,240 --> 00:04:14,080
‫מוכנים?‬

45
00:04:14,440 --> 00:04:15,840
‫שמי דיוויד בארנט.‬

46
00:04:15,920 --> 00:04:18,880
‫במקור הואשמתי בשני מקרי רצח מדרגה ראשונה,‬

47
00:04:18,960 --> 00:04:20,680
‫ונידונתי למוות בשני המקרים.‬

48
00:04:31,360 --> 00:04:33,480
‫נולדי בסנט לואיס, מיזורי.‬

49
00:04:36,120 --> 00:04:38,880
‫אני לא זוכר את המקומות שבהם באמת גרתי.‬

50
00:04:41,200 --> 00:04:45,880
‫אבל את המראות והריחות של סנט לואיס‬
‫אי אפשר לשכוח.‬

51
00:04:50,480 --> 00:04:53,080
‫אימא שלי לא רצתה אותי כשנולדתי.‬

52
00:04:55,560 --> 00:04:58,720
‫בעיקרון הייתי תחת חסותו של רוברט ביגרסטף,‬

53
00:04:58,800 --> 00:04:59,920
‫ידיד של אימא שלי.‬

54
00:05:02,040 --> 00:05:05,480
‫הוא היה אלכוהוליסט,‬
‫וכל הזמן היה נכנס למאסרים.‬

55
00:05:12,120 --> 00:05:16,080
‫שנות ילדותי המוקדמות מעורפלות‬
‫על ידי התעללות מינית,‬

56
00:05:16,320 --> 00:05:18,080
‫מכות, אף שבור.‬

57
00:05:18,160 --> 00:05:20,760
‫הסתובבתי בבגדים מרופטים ומלוכלכים.‬

58
00:05:20,920 --> 00:05:23,520
‫הייתי מטונף, והייתי מתקלח פעם בכמה ימים.‬

59
00:05:23,880 --> 00:05:27,760
‫לפעמים הייתי צריך להשתמש בקולבים‬
‫כדי להשיג אוכל ממכונות אוטומטיות.‬

60
00:05:33,800 --> 00:05:36,440
‫הייתי כמו בובה שישבה על המדף,‬

61
00:05:36,520 --> 00:05:38,440
‫וכשאנשים רצו אותי, הם לקחו.‬

62
00:05:39,200 --> 00:05:40,160
‫מעבר לכך,‬

63
00:05:40,600 --> 00:05:43,520
‫בכל זיכרונות הילדות שלי אני לבד.‬

64
00:05:49,000 --> 00:05:51,480
‫אני מאמין שהייתי בן ארבע או חמש‬

65
00:05:52,040 --> 00:05:54,080
‫כשלשכת הרווחה‬

66
00:05:54,160 --> 00:05:57,120
‫סוף סוף קלטה שאני קיים, אני מניח.‬

67
00:05:59,920 --> 00:06:01,960
‫ועד היום אני זוכר את האישה ההיא,‬

68
00:06:02,440 --> 00:06:04,800
‫אבל אני לא זוכר איך היא נראתה.‬

69
00:06:06,400 --> 00:06:10,760
‫ואני לא יודע למה המוח שלי מערפל את זה,‬
‫אבל זה היה החיבוק האוהב הראשון‬

70
00:06:11,640 --> 00:06:13,080
‫שקיבלתי מזה זמן רב.‬

71
00:06:16,160 --> 00:06:19,480
‫אני רק זוכר שהיא אמרה,‬
‫״אני אקח אותך הרחק מכל זה.״‬

72
00:06:22,480 --> 00:06:25,080
‫אני לא יודע כמה זמן‬
‫נשארתי עם שירותי הרווחה.‬

73
00:06:26,680 --> 00:06:29,360
‫בזמן שהייתי שם נקשרתי לחיית צעצוע.‬

74
00:06:30,160 --> 00:06:31,200
‫אני לא יודע למה.‬

75
00:06:32,280 --> 00:06:33,360
‫היא הייתה שלי.‬

76
00:06:33,720 --> 00:06:36,960
‫- ילדים ומשפחות, ‬
‫מרכז השירותים של קנזס סיטי -‬

77
00:06:37,080 --> 00:06:40,280
‫שירותי הרווחה יצרו קשר עם רוברט איכשהו,‬

78
00:06:41,240 --> 00:06:42,560
‫והם הנחו אותי‬

79
00:06:43,720 --> 00:06:46,320
‫להתנהג יפה כשהוא יגיע לביקור.‬

80
00:06:48,560 --> 00:06:50,800
‫בביקור הם השאירו אותנו לבד בחדר,‬

81
00:06:51,400 --> 00:06:53,600
‫והוא פשוט לקח אותי וברח.‬

82
00:06:56,160 --> 00:06:59,600
‫הזיכרון האחרון שלי מהמקום ההוא‬
‫הוא שהפלתי את החיה במסדרון.‬

83
00:07:12,400 --> 00:07:16,040
‫הוא החביא אותי כשבועיים‬
‫בתא המטען של המכונית שלו.‬

84
00:07:17,800 --> 00:07:20,720
‫נראה היה שבמשך כל אותו זמן‬
‫היו סופות רעמים.‬

85
00:07:22,440 --> 00:07:24,520
‫ישבתי מכונס בתא המטען החשוך.‬

86
00:07:25,280 --> 00:07:27,680
‫פחדתי, לא ידעתי מה קורה.‬

87
00:07:28,800 --> 00:07:32,000
‫לא רחצו אותי, לא אכלתי כל יום.‬

88
00:07:35,160 --> 00:07:38,800
‫אבל לאחר כשבועיים‬
‫שירותי הרווחה מצאו אותנו.‬

89
00:07:40,320 --> 00:07:43,520
‫הוא נעצר ולא ראיתי אותו שוב.‬

90
00:08:00,720 --> 00:08:07,720
‫- בגיל שש, דיוויד נשלח לאומנה‬
‫אצל משפחת רימס -‬

91
00:08:09,560 --> 00:08:13,240
‫מייד התאהבתי במשפחה הזו,‬
‫כי היא הייתה משפחה.‬

92
00:08:17,000 --> 00:08:19,440
‫ריטה הייתה הראשונה שיכולתי לקרוא לה אימא.‬

93
00:08:20,000 --> 00:08:23,520
‫היא לא הייתה אימא שלי,‬
‫אבל הרגשתי שאם הייתה לי אימא,‬

94
00:08:24,000 --> 00:08:25,480
‫זה היחס שהייתי מקבל.‬

95
00:08:25,560 --> 00:08:28,400
‫וכל מה שהם עשו היה בניסיון לשפר אותי.‬

96
00:08:31,040 --> 00:08:31,880
‫אהבתי אותם.‬

97
00:08:36,760 --> 00:08:41,880
‫ויום אחד ריטה קיבלה הזדמנות‬
‫ללמוד מעבר לים.‬

98
00:08:43,360 --> 00:08:45,720
‫הם בישרו לי את החדשות שאני אעזוב אותם.‬

99
00:08:46,000 --> 00:08:48,680
‫והם לא יכלו לקחת אותי איתם, כי הם עוזבים.‬

100
00:08:48,960 --> 00:08:51,360
‫וכל מה שחשבתי הוא, ״עשיתי משהו לא בסדר.״‬

101
00:08:53,320 --> 00:08:57,920
‫פשוט חשבתי, לאחר שהתעללו בי ואנסו אותי‬
‫כל כך הרבה בחיי,‬

102
00:08:58,160 --> 00:08:59,840
‫בחמש או שש השנים הראשונות...‬

103
00:09:00,680 --> 00:09:01,600
‫זה הפסיק.‬

104
00:09:02,320 --> 00:09:03,160
‫ואז פתאום,‬

105
00:09:03,240 --> 00:09:05,960
‫הם נפטרים ממני כי עשיתי משהו לא בסדר.‬

106
00:09:11,920 --> 00:09:18,880
‫- לאחר שישה חודשים עם משפחת רימס,‬
‫דיוויד שב אל מערכת האומנה -‬

107
00:09:19,480 --> 00:09:26,000
‫- בגיל שמונה,‬
‫הוא הועבר לביתו של אדם בשם ג׳ון בארנט -‬

108
00:09:32,320 --> 00:09:34,080
‫ג׳ון היה מורה למחשבים.‬

109
00:09:35,440 --> 00:09:38,120
‫הוא לא היה אדם ממוצע,‬

110
00:09:38,280 --> 00:09:39,800
‫הוא היה משכיל מאוד.‬

111
00:09:41,320 --> 00:09:44,840
‫אפילו לא הפריעה לי העובדה‬
‫שלא הייתה איתו אישה.‬

112
00:09:44,920 --> 00:09:47,280
‫לא ידעתי שהוא לא היה נשוי, הוא היה רווק.‬

113
00:09:47,360 --> 00:09:49,720
‫הוא היה אימא ואבא באדם אחד.‬

114
00:09:50,040 --> 00:09:52,040
‫לא יכולתי לבקש משהו טוב יותר.‬

115
00:09:55,880 --> 00:09:57,320
‫הוא היה אדם מקסים.‬

116
00:09:58,040 --> 00:09:59,200
‫הוא היה אוהב מאוד.‬

117
00:10:00,440 --> 00:10:03,480
‫ואהבתי את זה שהוא לא נגע בי.‬

118
00:10:05,480 --> 00:10:09,960
‫כמעט כאילו הוא ידע: ״הילד הזה פגוע.‬
‫אני לא רוצה לדחות אותו.״‬

119
00:10:11,280 --> 00:10:14,240
‫אז לא ידעתי את זה. עכשיו אני מבין.‬

120
00:10:17,480 --> 00:10:20,360
‫יום אחד הוא לקח אותי לארוחת ערב,‬
‫הושיב אותי ושאל:‬

121
00:10:21,600 --> 00:10:23,240
‫״היית רוצה להיות הבן שלי?״‬

122
00:10:24,120 --> 00:10:25,320
‫אמרתי, ״זה מה שאני.״‬

123
00:10:25,400 --> 00:10:28,200
‫והוא שאל, ״תרצה להיות מאומץ?״‬

124
00:10:34,560 --> 00:10:36,920
‫הייתי מאושר, שמחתי עד הגג.‬

125
00:10:37,880 --> 00:10:38,720
‫אז...‬

126
00:10:40,360 --> 00:10:41,560
‫הסכמתי שיאמצו אותי.‬

127
00:10:42,000 --> 00:10:43,800
‫והלכנו לבית המשפט,‬

128
00:10:43,880 --> 00:10:47,400
‫וזה אחד מזיכרונות הילדות‬
‫המאושרים ביותר שלי.‬

129
00:10:47,880 --> 00:10:51,480
‫היום שבו אומצתי, וידעתי שיש לי הורה לנצח.‬

130
00:10:59,320 --> 00:11:03,560
‫הרגשתי שאני מתקדם לסגנון חיים טוב יותר‬
‫עם ג׳ון בארנט בוובסטר גרובס.‬

131
00:11:05,200 --> 00:11:08,120
‫וובסטר הייתה עיר במעמד הביניים.‬

132
00:11:08,720 --> 00:11:12,000
‫זה לא היה העוני שאליו התרגלתי כשכגדלתי.‬

133
00:11:13,040 --> 00:11:14,480
‫המקומות נראו טוב.‬

134
00:11:14,720 --> 00:11:18,240
‫העיר הייתה נקייה והבתים היו במצב טוב יותר.‬

135
00:11:32,200 --> 00:11:35,080
‫כמה חודשים לאחר האימוץ,‬

136
00:11:37,000 --> 00:11:40,640
‫התחלתי לדאוג לגבי האישיות האמיתית של ג׳ון.‬

137
00:11:43,720 --> 00:11:47,880
‫התחלתי לקבל מכות כשלא עמדתי בציפיות שלו,‬

138
00:11:48,120 --> 00:11:51,640
‫והציפיות היו גבוהות לילד בגילי.‬

139
00:11:51,720 --> 00:11:55,600
‫הוא הכריח אותי‬
‫להגיע לביצועים שלא התאימו לגילי.‬

140
00:11:58,640 --> 00:12:00,440
‫ג'ון התחיל להשתמש בכוח.‬

141
00:12:00,520 --> 00:12:05,280
‫הוא השאיר סימנים, חבורות בעור,‬
‫פצע, מה שלא יהיה...‬

142
00:12:06,240 --> 00:12:08,160
‫אבל הנחמה שלו‬

143
00:12:08,400 --> 00:12:11,640
‫הייתה להחזיק אותי קרוב אליו ולערסל אותי,‬

144
00:12:11,720 --> 00:12:14,720
‫ולנשק לי את האוזניים, ולא הרגשתי בנוח.‬

145
00:12:16,320 --> 00:12:21,720
‫ובהדרגה זה הפך מכמה פעמים בשבוע‬
‫לכל לילה. ‬

146
00:12:21,800 --> 00:12:24,160
‫״בוא שב עליי קצת. תן לי חיבוק.״‬

147
00:12:26,600 --> 00:12:27,840
‫ושמתי לב‬

148
00:12:28,320 --> 00:12:30,200
‫משהו קרה עם הגוף שלו.‬

149
00:12:30,720 --> 00:12:32,960
‫הייתי רק בן שמונה או תשע.‬

150
00:12:33,640 --> 00:12:35,040
‫ידעתי שמשהו לא בסדר.‬

151
00:12:37,120 --> 00:12:39,200
‫הוא נגע בי בצורה לא הולמת.‬

152
00:12:39,720 --> 00:12:42,720
‫איברי מין.‬
‫הוא היה דוחף את הלשון לאוזן שלי.‬

153
00:12:44,840 --> 00:12:48,200
‫הייתי כמעט מאבד הכרה כשישבתי עליו.‬

154
00:12:48,800 --> 00:12:51,080
‫לפעמים לא הייתי זוכר מה הוא עשה‬

155
00:12:51,360 --> 00:12:55,400
‫כי אמרתי לעצמי שאם אני לא רוצה להרגיש,‬
‫אני חייב להיות רדום.‬

156
00:12:56,320 --> 00:12:58,800
‫לא רציתי להתקיים. רק רציתי למות.‬

157
00:12:58,880 --> 00:13:00,080
‫לא עוד.‬

158
00:13:09,440 --> 00:13:15,280
‫- לאחר יום הולדתו התשיעי של דיוויד,‬
‫אימץ ג׳ון בארנט שני ילדים נוספים -‬

159
00:13:15,360 --> 00:13:21,080
‫- הצעיר, אריק, החל מייד להעריץ את דיוויד -‬

160
00:13:23,520 --> 00:13:25,240
‫מייד חיבבתי את אריק.‬

161
00:13:26,200 --> 00:13:27,360
‫הוא היה מקסים.‬

162
00:13:27,840 --> 00:13:32,240
‫הוא היה מאוד מודע‬
‫לשתי השיניים הבולטות שהיו לו מלפנים.‬

163
00:13:32,320 --> 00:13:36,960
‫הן היו קצת עקומות. ואני אהבתי אותו.‬
‫הוא היה מלא שמחה.‬

164
00:13:39,400 --> 00:13:42,280
‫אבל אז התחלתי לראות את ג׳ון קורא לאריק,‬

165
00:13:42,960 --> 00:13:44,880
‫בדרך שבה היה קורא לי.‬

166
00:13:46,600 --> 00:13:47,880
‫וחשתי חסר הגנה.‬

167
00:13:47,960 --> 00:13:51,920
‫הרגשתי כאילו שדדתי מאריק את הילדות שלו.‬

168
00:13:56,760 --> 00:13:59,240
‫אני הגדול ביותר, והייתי אמור להגן עליהם.‬

169
00:14:01,440 --> 00:14:02,400
‫אבל לא יכולתי.‬

170
00:14:03,160 --> 00:14:05,480
‫אבל גם שמחתי שזה לא הייתי אני.‬

171
00:14:06,120 --> 00:14:08,800
‫הרגשתי רע על כך שהרשיתי שזה יהיה הוא.‬

172
00:14:18,280 --> 00:14:21,760
‫- הוריו של ג׳ון בארנט, קליפורד וליאונה -‬

173
00:14:21,840 --> 00:14:25,280
‫- גרו ברחוב של בנם -‬

174
00:14:28,520 --> 00:14:33,000
‫פעם בשבועיים, ביום ראשון,‬
‫התכנסנו אצל הוריו לארוחה משפחתית.‬

175
00:14:36,240 --> 00:14:39,760
‫אהבתי את ליאונה מהרגע הראשון.‬
‫היא הייתה חמה מאוד ומזמינה.‬

176
00:14:40,320 --> 00:14:41,520
‫היא לימדה אותי לבשל.‬

177
00:14:43,480 --> 00:14:47,040
‫מעולם לא סיפרנו להם על מה שקרה עם ג׳ון.‬

178
00:14:49,640 --> 00:14:54,560
‫פחדתי מהתגובה של קליפורד,‬
‫כי הוא היה די חסון.‬

179
00:14:56,200 --> 00:14:57,360
‫וקרה שקליפורד...‬

180
00:14:58,080 --> 00:15:00,520
‫היה נותן מכה קלה על הראש,‬

181
00:15:01,000 --> 00:15:03,400
‫כמו שכל הורה עושה לילד.‬

182
00:15:04,000 --> 00:15:06,520
‫זה לא היה חזק, אבל תמיד עם הטבעת.‬

183
00:15:07,800 --> 00:15:10,160
‫והייתה לו טבעת זהה לזו שהייתה לג׳ון.‬

184
00:15:11,760 --> 00:15:15,320
‫אז כל פעם שהוא היכה‬
‫זה היה כאילו ג׳ון מכה אותי שוב עם הטבעת‬

185
00:15:15,880 --> 00:15:17,360
‫שוב ושוב.‬

186
00:15:18,720 --> 00:15:22,320
‫אז התחלתי לראות את קליפורד בתור ג׳ון,‬
‫ולא יכולתי להתגבר על זה.‬

187
00:15:22,960 --> 00:15:25,680
‫כשראיתי את ג׳ון, ראיתי את קליפורד ולהפך.‬

188
00:15:29,200 --> 00:15:32,560
‫אבל כשראיתי את ליאונה, חשבתי:‬
‫״אפשר לחבק אותך?״‬

189
00:15:33,880 --> 00:15:35,720
‫רק היא ידעה לאהוב במשפחה ההיא.‬

190
00:15:45,520 --> 00:15:50,800
‫- דיוויד גר עם ג׳ון בארנט עד גיל 18 -‬

191
00:15:50,880 --> 00:15:57,040
‫- הוא עזב לאחר ויכוח -‬

192
00:16:02,440 --> 00:16:04,680
‫גרתי עם חברים פה ושם,‬

193
00:16:04,760 --> 00:16:07,160
‫ולא סיפרתי לחברים שלי בדיוק מה קורה.‬

194
00:16:07,520 --> 00:16:08,800
‫אבל לדעתי הם ידעו.‬

195
00:16:10,760 --> 00:16:13,920
‫הייתה לי עבודה, אבל ישנתי בכל מיני מקומות.‬

196
00:16:15,440 --> 00:16:17,000
‫ליאונה הבינה במידה מסוימת.‬

197
00:16:17,600 --> 00:16:22,360
‫והיא שאלה מה שלומי. אמרתי, ״אני בסדר.״‬
‫והיא אמרה, ״לא, מה שלומך באמת?״‬

198
00:16:23,840 --> 00:16:28,440
‫וכל כך רציתי לספר לה על מה שקורה עם ג׳ון,‬

199
00:16:28,880 --> 00:16:30,480
‫רציתי להביט בה ולומר,‬

200
00:16:31,200 --> 00:16:34,120
‫״את לא יודעת על ההתעללות ועל הניסיונות שלו‬

201
00:16:34,200 --> 00:16:37,240
‫לשכב איתי, כשהייתי בן תשע או עשר,‬

202
00:16:37,680 --> 00:16:39,000
‫כשהוא שכב עליי.״‬

203
00:16:39,160 --> 00:16:41,000
‫רציתי לספר לה את כל זה.‬

204
00:16:41,080 --> 00:16:44,600
‫וחשבתי שכל מה שאומר שיהיה נגד ג׳ון,‬

205
00:16:44,680 --> 00:16:48,880
‫היא תגיב באופן תומך או מגונן.‬

206
00:16:50,280 --> 00:16:54,800
‫אז הרגשתי שאם אתעקש, מיד אדחה.‬

207
00:17:04,680 --> 00:17:06,720
‫- בבוקרו של הארבעה בפברואר, 1996 -‬

208
00:17:06,800 --> 00:17:10,800
‫- נכנס דיוויד בארנט לבית סביו -‬

209
00:17:11,280 --> 00:17:15,360
‫- הוא המתין שישובו מהכנסייה -‬

210
00:17:19,360 --> 00:17:20,920
‫כשהם חזרו, ישנתי.‬

211
00:17:21,000 --> 00:17:24,040
‫וכשהתעוררתי, התחלנו לדבר.‬

212
00:17:25,480 --> 00:17:27,800
‫הדבר האחרון שאני זוכר הוא שדיברתי איתה,‬

213
00:17:28,560 --> 00:17:29,800
‫ואני...‬

214
00:17:30,400 --> 00:17:35,360
‫ניסיתי להיזכר כל יום מאז מה קרה,‬

215
00:17:35,520 --> 00:17:36,960
‫איך האירועים השתלשלו,‬

216
00:17:37,040 --> 00:17:39,280
‫מה נאמר שהיה הטריגר.‬

217
00:17:41,920 --> 00:17:45,080
‫היא דיברה על שיחה שהייתה לה עם ג׳ון.‬

218
00:17:47,400 --> 00:17:49,040
‫אני זוכר שראיתי את קליפורד.‬

219
00:17:49,720 --> 00:17:51,480
‫הוא אמר משהו על ג׳ון.‬

220
00:17:52,200 --> 00:17:53,040
‫ו...‬

221
00:17:53,960 --> 00:17:55,880
‫ואני לא יודע מה קרה לי.‬

222
00:17:56,600 --> 00:17:57,600
‫קרה לי משהו.‬

223
00:18:03,680 --> 00:18:06,000
‫כשלבסוף הבנתי מה קורה,‬

224
00:18:06,360 --> 00:18:08,240
‫עמדתי והבטתי בקיר.‬

225
00:18:08,520 --> 00:18:10,800
‫וכשהבטתי מטה, קליפורד היה משמאלי.‬

226
00:18:11,600 --> 00:18:13,800
‫ולא היה לי דם על הידיים.‬

227
00:18:13,880 --> 00:18:16,280
‫אז לא הבנתי מאיפה הגיע כל הדם.‬

228
00:18:21,840 --> 00:18:22,960
‫ולא ידעתי מה קרה.‬

229
00:18:23,040 --> 00:18:25,120
‫פחדתי פחד מוות. לא ידעתי מה לעשות.‬

230
00:18:26,720 --> 00:18:28,920
‫וחשבתי, ״מה עשית?״‬

231
00:18:30,160 --> 00:18:33,200
‫והסתכלתי וניסיתי להבין‬
‫אם יש כאן עוד מישהו.‬

232
00:18:33,640 --> 00:18:37,360
‫וראיתי את ליאונה...‬
‫צעדתי וראיתי את ליאונה במסדרון.‬

233
00:18:39,360 --> 00:18:40,280
‫ופחדתי.‬

234
00:18:42,880 --> 00:18:44,640
‫הרגתי את שניהם.‬

235
00:18:45,160 --> 00:18:46,440
‫דקרתי אותם למוות.‬

236
00:18:51,840 --> 00:18:55,760
‫- תוך 24 שעות התוודה‬
‫דיוויד בארנט בפני המשטרה -‬

237
00:18:55,840 --> 00:18:59,120
‫- על שני מעשי הרצח -‬

238
00:19:05,160 --> 00:19:09,080
‫הנזק שנעשה לגופות שלהם, כשראיתי את הדוח...‬

239
00:19:09,400 --> 00:19:13,040
‫צלעות שבורות, לסת פרוקה,‬

240
00:19:13,680 --> 00:19:16,560
‫תריסר פצעים מסכינים שונות.‬

241
00:19:17,280 --> 00:19:19,760
‫אני לא יודע מאיפה הן הגיעו.‬
‫אומרים שמהמטבח.‬

242
00:19:19,840 --> 00:19:21,280
‫אני לא זוכר שלקחתי אותן.‬

243
00:19:23,000 --> 00:19:26,280
‫נכנסתי למצב של שימוש בכוח מופרז‬
‫או להתקף זעם.‬

244
00:19:26,720 --> 00:19:28,160
‫איבדתי הכרה.‬

245
00:19:28,640 --> 00:19:31,240
‫והרגתי שני אנשים חפים מפשע.‬

246
00:19:38,960 --> 00:19:41,560
‫- במרץ 1997 -‬

247
00:19:41,640 --> 00:19:46,240
‫- נשפט דיוויד בארנט‬
‫על שני סעיפים של רצח מדרגה ראשונה -‬

248
00:20:00,840 --> 00:20:05,360
‫- בית המשפט המחוזי, סנט לואיס -‬

249
00:20:11,160 --> 00:20:14,160
‫זה היה הבית במשך שמונה, תשעה, עשרה ימים.‬

250
00:20:16,880 --> 00:20:17,960
‫ישבתי ממש כאן.‬

251
00:20:18,800 --> 00:20:21,360
‫שורה אמצעית, כיסא שני מימין.‬

252
00:20:23,240 --> 00:20:25,400
‫וזה מעלה המון זיכרונות.‬

253
00:20:28,200 --> 00:20:30,320
‫אני רואה את פניו של דיוויד כל הזמן.‬

254
00:20:31,480 --> 00:20:33,880
‫פניו של דיוויד לא עוזבות.‬

255
00:20:39,120 --> 00:20:40,440
‫שמי אנדי דייזי.‬

256
00:20:40,520 --> 00:20:46,600
‫הייתי יושב ראש חבר המושבעים‬
‫במשפטו של דיוויד בארנט בשנת 1997.‬

257
00:20:50,640 --> 00:20:53,880
‫אי אפשר שלא להרגיש בעתה‬

258
00:20:54,040 --> 00:20:57,520
‫מחומרת האישומים נגד דיוויד בארנט.‬

259
00:20:58,840 --> 00:21:01,760
‫אני מאמין שנעשה שימוש בכחמישה סכינים,‬

260
00:21:02,200 --> 00:21:05,800
‫היו מעל ל-20 פצעי דקירה.‬

261
00:21:07,440 --> 00:21:10,720
‫התקיפה הזו הייתה כה אלימה‬

262
00:21:11,360 --> 00:21:14,960
‫שלהבי סכינים נתלשו מהידית.‬

263
00:21:15,640 --> 00:21:19,840
‫סכינים חדרו כל כך עמוק, עד שנתקעו...‬

264
00:21:20,520 --> 00:21:22,200
‫במבנה העצם.‬

265
00:21:22,680 --> 00:21:27,360
‫עד כדי כך שצריך היה לחזור למטבח‬
‫ולהביא מספר סכינים נוספות.‬

266
00:21:28,680 --> 00:21:34,160
‫אז כל אחד מסביו סבל ממוות איטי, אלים,‬

267
00:21:35,040 --> 00:21:37,400
‫מייסר ואכזרי.‬

268
00:21:39,040 --> 00:21:44,960
‫ועל כל אחד מאיתנו היה לחליט בלב כבד‬
‫מהו הדבר הנכון לעשות.‬

269
00:21:45,040 --> 00:21:49,800
‫- דיוני חברי המושבעים, 417 -‬

270
00:21:49,880 --> 00:21:51,640
‫על מנת לאכוף גזר דין מוות,‬

271
00:21:51,720 --> 00:21:54,920
‫צריכה להתקבל הצבעה פה אחד‬
‫מכל חברי חבר המושבעים.‬

272
00:21:58,800 --> 00:22:03,200
‫ואני זוכר שקמתי מהשולחן והלכתי לעבר החלון.‬

273
00:22:04,800 --> 00:22:07,080
‫וכמעט עצרתי את הדמעות‬

274
00:22:07,440 --> 00:22:10,840
‫כשאמרתי, ״כל ה-12 צריכים לקבל החלטה.‬

275
00:22:11,640 --> 00:22:14,240
‫אחד עשר קבר קיבלו אותה. האם אני שם?‬

276
00:22:15,680 --> 00:22:18,760
‫האם הגעתי ל...‬

277
00:22:19,600 --> 00:22:23,800
‫נחישות בלב כדי לומר,‬
‫״הבחור הזה לא צריך לחיות״?‬

278
00:22:24,840 --> 00:22:25,960
‫והגעתי.‬

279
00:22:29,880 --> 00:22:36,880
‫- ב-21 במרץ 1997, חבר המושבעים המליץ‬
‫על גזר דין מוות לדיוויד בארנט -‬

280
00:22:45,600 --> 00:22:50,960
‫- סוואנה, ג׳ורג׳יה -‬

281
00:23:07,800 --> 00:23:11,440
‫"יום הולדת שמח לאמי האוהבת. בנך, דיוויד."‬

282
00:23:12,520 --> 00:23:15,600
‫הוא שולח הרבה פרחים,‬
‫אבל לפעמים גם דברים אחרים.‬

283
00:23:16,360 --> 00:23:19,560
‫הוא לא שוכח ימי הולדת,‬
‫את יום האם או את חג המולד.‬

284
00:23:19,640 --> 00:23:22,840
‫ואני חייבת לומר,‬
‫יש לי שני ילדים ביולוגיים, והם שוכחים.‬

285
00:23:22,920 --> 00:23:24,200
‫דיוויד לא שוכח.‬

286
00:23:25,280 --> 00:23:26,680
‫הוא מאוד מתוק ומתחשב.‬

287
00:23:27,680 --> 00:23:28,720
‫הוא קורא לי אימא.‬

288
00:23:29,480 --> 00:23:31,000
‫אני הדבר הכי קרוב שיש לו.‬

289
00:23:38,600 --> 00:23:40,640
‫שמי ריטה רימס.‬

290
00:23:41,480 --> 00:23:44,560
‫דיוויד בארנט היה בננו באומנה,‬

291
00:23:45,120 --> 00:23:49,480
‫מאז שהיה בן שש וחצי,‬
‫עד מעט לאחר יום הולדתו השביעי.‬

292
00:23:52,320 --> 00:23:54,880
‫היה נהדר עבורו רק להיות חלק מהמשפחה.‬

293
00:23:55,360 --> 00:23:56,400
‫הוא אהב את זה.‬

294
00:23:58,520 --> 00:24:01,800
‫הוא מעולם לא היה אלים. הוא היה ילד טוב.‬

295
00:24:04,840 --> 00:24:07,600
‫אני חושבת שהוא היה ממשיך להשתפר ולפרוח‬

296
00:24:07,680 --> 00:24:11,280
‫בסביבה משפחתית יציבה ואוהבת.‬

297
00:24:12,240 --> 00:24:14,960
‫מצד שני, הוא היה אתגר בדרכים מסוימות.‬

298
00:24:15,600 --> 00:24:16,440
‫אפשר היה לראות‬

299
00:24:17,160 --> 00:24:19,920
‫שבסביבה הלא נכונה לא יהיה לו טוב.‬

300
00:24:24,280 --> 00:24:30,880
‫- כאשר ריטה קיבלה עבודה בחו״ל,‬
‫הוחזר דיוויד לשירותי הרווחה -‬

301
00:24:32,000 --> 00:24:36,320
‫- ריטה לא שמעה דבר‬
‫בנוגע לדיוויד במשך 13 שנים -‬

302
00:24:36,400 --> 00:24:42,520
‫- עד שנוצר עימה קשר בנוגע לרציחות -‬

303
00:24:44,720 --> 00:24:48,200
‫כשגיליתי שדיוויד הרג שני אנשים...‬

304
00:24:50,560 --> 00:24:53,280
‫זה היה מזעזע. לא ציפיתי לזה.‬

305
00:24:54,600 --> 00:24:58,400
‫במיוחד כשגיליתי שהם היו אנשים נחמדים.‬

306
00:24:59,600 --> 00:25:01,560
‫הם לא הזיקו לו.‬

307
00:25:12,800 --> 00:25:18,720
‫- ריטה עקבה בקפידה אחר משפטו של דיוויד -‬

308
00:25:22,280 --> 00:25:24,480
‫ישבתי בכל הדיונים בבית המשפט.‬

309
00:25:27,880 --> 00:25:31,720
‫עורכת הדין שלו באותו זמן‬
‫לא השתמשה כלל בחומר הרקע‬

310
00:25:32,400 --> 00:25:35,280
‫על ההתעללות ומה שעבר עליו‬

311
00:25:35,920 --> 00:25:38,280
‫מאז שאומץ ועד שנכלא.‬

312
00:25:40,240 --> 00:25:41,800
‫שאלתי אותה‬

313
00:25:42,400 --> 00:25:45,840
‫מדוע לא נעשה שימוש בכל זה‬
‫על מנת לעזור לדיוויד.‬

314
00:25:46,440 --> 00:25:49,840
‫והתשובה היחידה שלה,‬
‫שהייתה מאוד קצרה, הייתה...‬

315
00:25:50,760 --> 00:25:54,080
‫״אני לא חושבת שזה יועיל לו.‬
‫אני חושבת שזה יעשה יותר נזק."‬

316
00:25:54,880 --> 00:25:57,840
‫זה כל מה שהיא אמרה והיא המשיכה ללכת. כן.‬

317
00:26:06,720 --> 00:26:10,640
‫- סנט לואיס, מיזורי -‬

318
00:26:19,560 --> 00:26:24,280
‫לדיוויד הייתה רשימה ארוכה של שמות‬
‫שהוא היה רוצה שישמשו כעדים במשפט.‬

319
00:26:26,760 --> 00:26:31,040
‫עורכת הדין הראשונה שלו‬
‫לא יצרה קשר עם אדם אחד מהרשימה.‬

320
00:26:31,560 --> 00:26:32,400
‫אף לא אחד.‬

321
00:26:35,440 --> 00:26:36,640
‫- וובסטר גרובס -‬

322
00:26:36,720 --> 00:26:38,160
‫אני ג׳ייסון קינגדון,‬

323
00:26:38,240 --> 00:26:43,240
‫ואנחנו נכנסים לוובסטר גרוב הישנה,‬
‫כדי לראות איפה דיוויד ואני גדלנו.‬

324
00:26:43,320 --> 00:26:45,040
‫- חברו הטוב ביותר של דיוויד -‬

325
00:26:47,800 --> 00:26:52,080
‫דיוויד חי עם ג׳ון בארנט, שאימץ אותו,‬

326
00:26:52,720 --> 00:26:55,960
‫ועם עוד שני בנים שג׳ון אימץ.‬

327
00:26:58,480 --> 00:27:03,480
‫נראה היה בתחילה שהם היו משפחה ממש מגניבה.‬

328
00:27:03,560 --> 00:27:07,000
‫היה להם אבא שהיה מאמן כדורגל,‬

329
00:27:07,080 --> 00:27:09,600
‫ממש אהב ילדים, ממש אהב ספורט.‬

330
00:27:10,000 --> 00:27:15,120
‫רק כשישה חודשים לאחר שהכרתי את דיוויד‬

331
00:27:15,200 --> 00:27:17,840
‫התחילו לקרות כל מיני דברים.‬

332
00:27:20,440 --> 00:27:22,360
‫הם היו ננעלים בחדר‬

333
00:27:23,160 --> 00:27:24,400
‫ומתחבאים מג׳ון.‬

334
00:27:25,680 --> 00:27:28,600
‫הם כל כך פחדו לצאת מהחדר ולהיות ליד ג׳ון‬

335
00:27:28,960 --> 00:27:32,200
‫שכשהיו צריכים לשירותים,‬
‫הם לא היו עוזבים את החדר שלהם.‬

336
00:27:32,280 --> 00:27:34,840
‫הם היו פותחים חלון ומשתינים החוצה.‬

337
00:27:37,040 --> 00:27:40,280
‫סביו של דיוויד גרו ממש בבית הזה שם.‬

338
00:27:43,320 --> 00:27:45,040
‫במרחק של שני בתים.‬

339
00:27:45,760 --> 00:27:47,960
‫במקום הזה הרגשנו יותר בנוח.‬

340
00:27:48,240 --> 00:27:50,560
‫היינו הולכים לשם אחרי בית הספר,‬

341
00:27:50,640 --> 00:27:52,600
‫והם הוציאו לנו חלב ועוגיות.‬

342
00:27:53,880 --> 00:27:56,560
‫מטורף שהבית הזה היה כל כך מפחיד עבורנו,‬

343
00:27:57,120 --> 00:27:59,200
‫והבית הזה היה כל כך נעים.‬

344
00:28:04,400 --> 00:28:08,720
‫- בגיל 15, ג׳ייסון ודיוויד‬
‫גילו תמונת פולארויד -‬

345
00:28:08,800 --> 00:28:12,600
‫- בשידת מיטתו של ג׳ון בארנט -‬

346
00:28:15,160 --> 00:28:16,640
‫התמונה הייתה...‬

347
00:28:17,320 --> 00:28:20,880
‫פלג גוף עליון עם מעט ירכיים‬

348
00:28:21,520 --> 00:28:24,600
‫ורגליים, ואולי מעט מקו הצווארון,‬

349
00:28:25,760 --> 00:28:28,160
‫של נער צעיר, לפני גיל ההתבגרות.‬

350
00:28:28,880 --> 00:28:31,000
‫כלומר שלא היה לו שיער ערווה.‬

351
00:28:31,200 --> 00:28:36,000
‫וידו של ג׳ון‬
‫החזיקה את הפין של הנער בתמונה.‬

352
00:28:36,760 --> 00:28:40,880
‫לג׳ון הייתה זרועה מאוד שעירה,‬
‫והייתה לו טבעת מסוימת שתמיד ענד.‬

353
00:28:40,960 --> 00:28:42,240
‫מעין טבעת כיתה.‬

354
00:28:42,840 --> 00:28:46,880
‫אותה טבעת ואותה זרוע היו בתמונה.‬

355
00:28:48,360 --> 00:28:49,600
‫ידענו שזה היה ג׳ון.‬

356
00:28:54,520 --> 00:28:57,560
‫חשבנו שהתמונה היא ראיה...‬

357
00:28:58,480 --> 00:29:00,400
‫חד משמעית שאי אפשר להתווכח איתה.‬

358
00:29:00,480 --> 00:29:02,800
‫אי אפשר היה לומר שזה לא אמיתי.‬

359
00:29:03,840 --> 00:29:05,920
‫היינו כל כך שמחים.‬

360
00:29:06,160 --> 00:29:08,360
‫זה אמור היה להיות הסוף.‬

361
00:29:08,440 --> 00:29:11,480
‫הרגשנו שעמד לקרות משהו ענק.‬

362
00:29:16,680 --> 00:29:19,680
‫הלכנו ברגל לתחנת המשטרה,‬

363
00:29:19,760 --> 00:29:23,280
‫וחשבנו שאולי זה יסביר לבלשית‬

364
00:29:23,360 --> 00:29:25,040
‫בתחנת המשטרה בוובסטר גרובס,‬

365
00:29:26,080 --> 00:29:28,680
‫למה אנחנו כל כך כועסים ופרועים ופשוט...‬

366
00:29:29,160 --> 00:29:30,880
‫עושים את מה שאנחנו עושים.‬

367
00:29:30,960 --> 00:29:32,800
‫אולי היא תבין.‬

368
00:29:35,360 --> 00:29:38,760
‫ברגע שהיא ראתה את התמונה‬
‫ראיתי שהיא מתה מפחד.‬

369
00:29:38,840 --> 00:29:41,000
‫היא פחדה מהתמונה יותר מאיתנו.‬

370
00:29:41,080 --> 00:29:42,040
‫היא...‬

371
00:29:42,320 --> 00:29:46,320
‫החליקה את התמונה בחזרה לדיוויד,‬
‫בדיוק כפי שהחליק אותה אליה,‬

372
00:29:46,880 --> 00:29:49,080
‫ומייד אמרה לי לצאת מהחדר.‬

373
00:29:49,520 --> 00:29:51,000
‫- מקום בטוח -‬

374
00:29:51,080 --> 00:29:53,560
‫כשהיא סיימה לשוחח איתו,‬

375
00:29:54,480 --> 00:29:56,560
‫הוא יצא בסערה מהדלת הזו כאן.‬

376
00:29:57,640 --> 00:29:59,440
‫ראיתי שהתמונה הייתה בידו. ‬

377
00:29:59,520 --> 00:30:02,400
‫״מה אתה עושה עם התמונה,‬
‫למה עוד יש לך את התמונה?״‬

378
00:30:03,640 --> 00:30:06,040
‫״הם לא יעשו שום דבר, הם לא יעזרו לנו.״‬

379
00:30:08,880 --> 00:30:10,000
‫הוא היה הרוס.‬

380
00:30:10,720 --> 00:30:14,120
‫מבחינתנו זו הייתה הסמכות העליונה.‬
‫לא היה לנו עוד לאן ללכת.‬

381
00:30:14,400 --> 00:30:16,040
‫לא היה עוד במי לבטוח.‬

382
00:30:18,480 --> 00:30:20,520
‫אני יודע שאותו יום שינה את דיוויד.‬

383
00:30:25,360 --> 00:30:29,880
‫- בשנת 2017, ג׳ון בארנט מת מסיבות טבעיות -‬

384
00:30:29,960 --> 00:30:36,920
‫- הוא מעולם לא הואשם בהתעללות מינית -‬

385
00:30:46,320 --> 00:30:47,480
‫ג׳ון היה חבר נהדר.‬

386
00:30:48,160 --> 00:30:49,040
‫הוא היה מצחיק,‬

387
00:30:49,440 --> 00:30:51,440
‫שנון מאוד והיה נהדר להיות בחברתו.‬

388
00:30:51,520 --> 00:30:52,760
‫- הספד לג׳ון בארנט -‬

389
00:30:53,440 --> 00:30:55,880
‫הוא היה מצליח בתחום טכנולוגיית מידע,‬

390
00:30:55,960 --> 00:30:57,400
‫והחזיק בעמדה ניהולית.‬

391
00:30:58,040 --> 00:30:59,760
‫אבל הוא ויתר על משכורות ענק,‬

392
00:30:59,840 --> 00:31:02,440
‫ולימד ילדים, רבים מהם בסיכון,‬

393
00:31:03,120 --> 00:31:05,680
‫עיבוד מידע בבית הספר התיכון במחוז ווסט.‬

394
00:31:06,600 --> 00:31:09,560
‫הוא היה נהג אוטובוס בי״ס טוב ואהוב.‬

395
00:31:09,640 --> 00:31:12,960
‫טוב מספיק על מנת לזכות מספר שנים‬
‫בתואר נהג השנה.‬

396
00:31:15,000 --> 00:31:16,240
‫אבל ג׳ון גם היה חכם.‬

397
00:31:16,880 --> 00:31:20,240
‫הייתה לו החוכמה להבחין במטרת חייו,‬

398
00:31:20,680 --> 00:31:21,880
‫וזו הייתה ילדים.‬

399
00:31:23,760 --> 00:31:26,520
‫הוא היה אב אומנה ואב מאמץ אוהב,‬

400
00:31:26,600 --> 00:31:31,440
‫ולילדיו הייתה ההזדמנות‬
‫לגדול, לחיות ולהצליח.‬

401
00:31:34,000 --> 00:31:37,600
‫אני פרד דומקי,‬
‫ואני הייתי חברו הטוב ביותר של ג׳ון בארנט.‬

402
00:31:38,160 --> 00:31:42,760
‫והייתה לי הזכות לשאת הספד בלווייתו.‬

403
00:31:43,560 --> 00:31:47,280
‫ורציתי לחלוק את זה איתכם כדי לתת מושג‬

404
00:31:47,640 --> 00:31:49,440
‫לגבי סוג האדם שג׳ון בארנט היה.‬

405
00:31:52,560 --> 00:31:56,200
‫מעולם לא התעמקתי בהאשמות,‬

406
00:31:56,480 --> 00:32:00,800
‫אבל אני יכול באופן כללי לומר‬
‫שהוא היה בחור טוב.‬

407
00:32:01,640 --> 00:32:05,400
‫ןאני לא צריך לדעת עוד.‬

408
00:32:05,480 --> 00:32:06,360
‫אני כבר יודע.‬

409
00:32:07,320 --> 00:32:09,440
‫אז אם מישהו רואה משהו אחר,‬

410
00:32:10,400 --> 00:32:13,720
‫איך הם חושבים שהם יודעים יותר טוב ממני,‬

411
00:32:14,040 --> 00:32:18,440
‫כשאני ביליתי 49 שנים עם ג׳ון,‬
‫אני לא מבין איך זה יכול להיות.‬

412
00:32:31,280 --> 00:32:35,280
‫אף פעם לא ראיתי אותו נוגע בבנים או משהו.‬

413
00:32:42,440 --> 00:32:45,400
‫אף פעם לא ראיתי אותו עושה להם את זה.‬

414
00:32:49,400 --> 00:32:51,040
‫שמי ססיל שודרוסקי.‬

415
00:32:53,200 --> 00:32:56,240
‫הייתי בתיכון, בכיתה י׳,‬
‫בבית הספר הטכני במחוז ווסט.‬

416
00:32:57,720 --> 00:33:00,680
‫וג׳ון בארנט היה המורה שלי למחשבים.‬

417
00:33:02,160 --> 00:33:04,640
‫הוא היה גבוה, נחמד, עם עיניים כחולות.‬

418
00:33:05,960 --> 00:33:09,040
‫היה בו משהו שגרם לי לרצות‬
‫לראות אותו כל בוקר,‬

419
00:33:09,120 --> 00:33:11,680
‫ולדבר איתו ושיחייך אליי.‬

420
00:33:11,760 --> 00:33:14,160
‫זה גרם לי להרגיש מיוחדת.‬

421
00:33:17,160 --> 00:33:18,640
‫הייתי בת 14.‬

422
00:33:19,280 --> 00:33:21,640
‫הכו אותי הרבה בבית.‬

423
00:33:22,680 --> 00:33:24,560
‫כך הגעתי לבית בארנט.‬

424
00:33:26,280 --> 00:33:31,160
‫מעולם לא חזיתי בהתעללות,‬
‫מכות או התעללות מינית.‬

425
00:33:33,920 --> 00:33:35,640
‫אבל איתי זה היה אחרת.‬

426
00:33:38,760 --> 00:33:42,400
‫הוא היה מחכה שהבנים ילכו לישון.‬

427
00:33:43,480 --> 00:33:45,760
‫הייתי על הספה או משהו,‬

428
00:33:45,840 --> 00:33:48,800
‫הוא היה מגיע, מתחכך בי, מנשק אותי,‬

429
00:33:48,880 --> 00:33:51,480
‫שם ידיים בכל מיני מקומות. דברים כאלה.‬

430
00:33:52,960 --> 00:33:56,560
‫וחשבתי שזה בסדר, כי אהבתי אותו.‬

431
00:33:58,960 --> 00:34:00,960
‫הייתי ילדה קטנה, אתה יודע.‬

432
00:34:03,480 --> 00:34:04,720
‫הייתי אומרת,‬

433
00:34:05,880 --> 00:34:10,040
‫שהוא פדופיל, או היה, ועבריין מין.‬

434
00:34:11,000 --> 00:34:14,720
‫- האמונה היא הביטחון במה שאינו נראה -‬

435
00:34:16,000 --> 00:34:21,880
‫- ססיל גרה בביתו של ג׳ון בארנט‬
‫במשך קיץ אחד -‬

436
00:34:22,200 --> 00:34:28,120
‫- באותה תקופה‬
‫היא התקרבה לבנו המאומץ, דיוויד -‬

437
00:34:31,600 --> 00:34:33,920
‫דיוויד ואני היינו מבלים‬

438
00:34:34,200 --> 00:34:37,320
‫רקדנו יחד ושרנו שירים.‬

439
00:34:37,400 --> 00:34:39,120
‫משהו התבשל.‬

440
00:34:40,520 --> 00:34:41,600
‫זה פשוט קרה.‬

441
00:34:41,920 --> 00:34:42,880
‫ואנחנו...‬

442
00:34:45,400 --> 00:34:46,560
‫היו יחסי מין.‬

443
00:34:47,440 --> 00:34:49,640
‫אני לא משתמשת באמצעי מניעה או משהו.‬

444
00:34:50,960 --> 00:34:51,880
‫ואז...‬

445
00:34:52,480 --> 00:34:54,000
‫אמרו לי שאני בהיריון.‬

446
00:34:56,760 --> 00:34:59,000
‫ג׳ון בארנט דרש שאפיל.‬

447
00:34:59,080 --> 00:35:00,680
‫הוא הציע לשלם על ההפלה.‬

448
00:35:01,520 --> 00:35:03,520
‫הוא כעס על בנו,‬

449
00:35:03,600 --> 00:35:06,440
‫עכשיו אני מבינה שהוא כנראה קינא.‬

450
00:35:06,520 --> 00:35:09,400
‫הוא כעס שאני כבר לא איתו.‬

451
00:35:13,360 --> 00:35:20,360
‫- לאחר הלידה‬
‫ססיל ודיוויד בארנט עברו לגור יחד -‬

452
00:35:23,760 --> 00:35:25,480
‫דיוויד היה כל כך גאה בסת׳,‬

453
00:35:25,560 --> 00:35:29,720
‫הוא רצה להחזיק אותו, ולהאכיל אותו, אז...‬

454
00:35:30,760 --> 00:35:33,400
‫ניסינו לגרום לזה לעבוד.‬

455
00:35:35,360 --> 00:35:37,040
‫וזה לא הלך כל כך טוב.‬

456
00:35:37,640 --> 00:35:44,360
‫דיוויד היה נשאר ער עד מאוחר.‬
‫היה מעשן עם אחותי ועם חברים, משחק קלפים...‬

457
00:35:45,720 --> 00:35:49,280
‫אני הייתי צריכה ללכת לישון מוקדם.‬
‫למדתי במכללה בבוקר.‬

458
00:35:49,360 --> 00:35:50,640
‫הוא לא למד.‬

459
00:35:50,720 --> 00:35:54,560
‫הייתי צריכה לשלם למישהי‬
‫שתהיה עם סת׳ כי דיוויד לא יכול.‬

460
00:35:56,120 --> 00:35:58,120
‫לא ידעתי איך להתמודד עם זה.‬

461
00:35:59,360 --> 00:36:01,760
‫ולא יכולתי להיות איתו יותר.‬

462
00:36:03,760 --> 00:36:06,440
‫הרחקתי אותו, אני יודעת את זה.‬

463
00:36:07,160 --> 00:36:08,480
‫אני בטוחה שזה פגע בו.‬

464
00:36:08,560 --> 00:36:10,920
‫כל חייו הוא הורחק.‬

465
00:36:13,040 --> 00:36:14,720
‫ואני עשיתי את אותו הדבר.‬

466
00:36:14,800 --> 00:36:18,480
‫- החיים מביאים למקומות בלתי צפויים...‬
‫האהבה מביאה אותנו הביתה -‬

467
00:36:20,240 --> 00:36:24,440
‫- תוך שנה רצח דיוויד את סביו -‬

468
00:36:24,520 --> 00:36:27,720
‫- וקיבל גזר דין מוות -‬

469
00:36:44,120 --> 00:36:47,640
‫- שש שנים לאחר משפטו של דיוויד -‬

470
00:36:47,720 --> 00:36:52,200
‫- החלו פרקליטים פדרלים‬
‫לבחון מחדש את גזר הדין שלו -‬

471
00:37:00,240 --> 00:37:04,240
‫- קנזס סיטי, מיזורי -‬

472
00:37:10,160 --> 00:37:13,640
‫לדעתי, לפני שחבר מושבעים אומר לאדם‬

473
00:37:14,040 --> 00:37:16,280
‫״אנחנו נבקש ממדינת מיזורי להרוג אותך״,‬

474
00:37:16,760 --> 00:37:18,240
‫יש לספר את סיפורו.‬

475
00:37:19,240 --> 00:37:21,000
‫ולדעתי זה לא קרה במשפט שלו.‬

476
00:37:23,600 --> 00:37:25,240
‫שמי אליזבת׳ קרלייל,‬

477
00:37:25,560 --> 00:37:29,640
‫ואני הייתי אחת מעורכי הדין של דיוויד בארנט‬
‫בשלבים האחרונים של משפטו.‬

478
00:37:29,720 --> 00:37:31,640
‫- החותם הגדול של מדינת מיזורי  -‬

479
00:37:32,280 --> 00:37:35,560
‫- צוותה של אליזבת קרלייל -‬

480
00:37:35,640 --> 00:37:40,440
‫- חשף תיעודים שלא נראו קודם לכן‬
‫להתעללות בילדות -‬

481
00:37:43,640 --> 00:37:48,520
‫זהו דוח מספטמבר 1992.‬

482
00:37:49,080 --> 00:37:53,920
‫שירותי הרווחה הובאו‬
‫לאחר שהילדים דיברו עם הבלשית בגלנדייל.‬

483
00:37:54,520 --> 00:38:00,560
‫והם דיברו על הסוגים השונים‬
‫של התעללות פיזית ומינית שהם חוו.‬

484
00:38:04,720 --> 00:38:11,040
‫- ישנה עילה לחשד להתעללות פיזית ומינית -‬

485
00:38:14,160 --> 00:38:18,440
‫ישנם סימני אזהרה, דגלים אדומים‬
‫שלא זכו ליחס.‬

486
00:38:19,760 --> 00:38:21,760
‫אין ספק שזה טרגי,‬

487
00:38:22,160 --> 00:38:26,240
‫אבל אין ספק שזה ממש הכעיס אותנו.‬

488
00:38:27,880 --> 00:38:30,520
‫אני חושבת שבתי הספר אכזבו אותו.‬

489
00:38:30,600 --> 00:38:33,360
‫שירותי הרווחה אכזבו אותו.‬

490
00:38:33,560 --> 00:38:35,080
‫המשטרה אכזבה אותו.‬

491
00:38:36,240 --> 00:38:39,000
‫הוא לא קיבל עזרה בשום מקום שאליו פנה.‬

492
00:38:44,720 --> 00:38:48,400
‫- בשנת 2003,‬
‫ערער צוותה של קרלייל על גזר הדין -‬

493
00:38:48,480 --> 00:38:53,200
‫- הם טענו שלרציחות לא קדמה כוונה תחילה -‬

494
00:38:55,160 --> 00:38:58,160
‫- דיוויד בארנט ישב בכלא 22 שנים -‬

495
00:38:58,240 --> 00:39:01,400
‫- כאשר הגיע בית המשפט להחלטה -‬

496
00:39:03,880 --> 00:39:05,600
‫- פארק לארסון -‬

497
00:39:15,080 --> 00:39:16,880
‫אני חושב שהייתי בקניון,‬

498
00:39:16,960 --> 00:39:19,000
‫קניתי אוכל במסעדה או משהו,‬

499
00:39:19,080 --> 00:39:21,800
‫ופתאום... מגיעות המון הודעות.‬

500
00:39:22,840 --> 00:39:25,080
‫״הצלחנו! הסרנו את גזר הדין של דיוויד!״‬

501
00:39:26,240 --> 00:39:29,160
‫ופשוט צעקתי בכל הכוח בקניון,‬

502
00:39:29,240 --> 00:39:31,440
‫הרבה אנשים הסתכלו עליי, אבל...‬

503
00:39:32,320 --> 00:39:34,160
‫הלב שלי שמח‬

504
00:39:34,240 --> 00:39:36,680
‫מכיוון שידעתי שחוסר צדק גדול מאוד נפתר.‬

505
00:39:43,720 --> 00:39:50,400
‫- ב-15 במרץ 2019, הומתק גזר דינו של דיוויד‬
‫למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור על תנאי -‬

506
00:40:12,160 --> 00:40:14,960
‫- מאז המתקת גזר הדין -‬

507
00:40:15,080 --> 00:40:20,320
‫- חידש דיוויד את הקשר עם ג׳ייסון -‬

508
00:40:23,920 --> 00:40:26,640
‫כשרק התחלתי ללכת לבקר אותו, היה קשה.‬

509
00:40:27,840 --> 00:40:30,000
‫דיוויד בכה הרבה בביקורים שלנו.‬

510
00:40:31,160 --> 00:40:33,560
‫אני באמת חושב ש...‬

511
00:40:33,920 --> 00:40:38,120
‫דיוויד לא יודע למה.‬
‫הוא לא יכול היה לשלוט בעצמו.‬

512
00:40:42,440 --> 00:40:47,760
‫- למרות שדיוויד אינו זוכר‬
‫את ביצוע הרציחות -‬

513
00:40:47,880 --> 00:40:50,240
‫- הוא גילה את הסיבה -‬

514
00:40:50,360 --> 00:40:55,200
‫- לכך שהלך לבית סביו באותו יום -‬

515
00:40:58,560 --> 00:41:01,000
‫הוא לא הלך לשם כדי להרוג אותם.‬

516
00:41:01,640 --> 00:41:04,200
‫לדיוויד לא היום שום כוונות זדון כלפיהם.‬

517
00:41:05,480 --> 00:41:06,440
‫הוא פשוט אמר,‬

518
00:41:06,920 --> 00:41:10,160
‫״רציתי כבר לסיים עם זה‬

519
00:41:10,680 --> 00:41:12,800
‫ולספר להם מה ג׳ון עושה.״‬

520
00:41:15,760 --> 00:41:17,560
‫אז הוא סיפר להם הכול.‬

521
00:41:18,600 --> 00:41:20,840
‫הוא סיפר להם מה ג׳ון עשה לו.‬

522
00:41:20,920 --> 00:41:23,720
‫הוא סיפר להם מה ג׳ון עשה לאריק, ו...‬

523
00:41:24,800 --> 00:41:28,040
‫זה לא הלך כמו שדיוויד חשב שזה ילך.‬

524
00:41:28,560 --> 00:41:30,280
‫לא היו זרועות פתוחות ואוהבות.‬

525
00:41:31,640 --> 00:41:34,600
‫הם נפגעו, הם כאבו, הם לא רצו לשמוע את זה.‬

526
00:41:36,240 --> 00:41:39,960
‫הוא שמע את זה משני האנשים‬
‫שהוא חשב שאהבו אותו.‬

527
00:41:40,040 --> 00:41:41,560
‫לא היה לו אף אחד אחר.‬

528
00:41:44,160 --> 00:41:47,320
‫אבל כל האכזריות הזו, כל השנאה והזעם‬

529
00:41:48,000 --> 00:41:52,200
‫לא היה מכוון כלפי הסבים בכלל.‬

530
00:41:54,320 --> 00:41:57,400
‫כל דקירה הייתה לג׳ון.‬

531
00:41:59,560 --> 00:42:02,480
‫זה היה השיא של חייו של דיוויד,‬

532
00:42:02,880 --> 00:42:06,520
‫הווידוי הזה. זה היה הרגע.‬

533
00:42:14,160 --> 00:42:18,840
‫- מתקן הכליאה "פוטוסי"‬‫ -‬

534
00:42:23,320 --> 00:42:26,880
‫אני מאמין‬‫ ‬‫שמגיע לי להיות כאן.‬

535
00:42:28,800 --> 00:42:31,440
‫מגיע לי המצב שאיתו אני מתמודד מדי יום.‬

536
00:42:34,160 --> 00:42:35,440
‫ואני מבורך בו.‬

537
00:42:40,600 --> 00:42:43,560
‫- שלושה חודשים לאחר הריאיון הראשון -‬

538
00:42:43,640 --> 00:42:47,400
‫- דיוויד בארנט הסכים‬
‫לענות על שאלות נוספות -‬

539
00:42:53,560 --> 00:42:56,480
‫אני לא זוכר מה קרה צעד אחר צעד.‬

540
00:42:57,440 --> 00:42:58,280
‫אני זוכר...‬

541
00:42:59,000 --> 00:43:02,760
‫את ההתחלה, ושהתוצאה הייתה מזעזעת.‬

542
00:43:03,680 --> 00:43:06,000
‫בהתחלה הייתי בשיחה‬

543
00:43:06,800 --> 00:43:08,160
‫וניסיתי להסביר להם,‬

544
00:43:08,240 --> 00:43:10,560
‫״תראו, אני לא יכול לחזור לגור עם ג׳ון.״‬

545
00:43:11,000 --> 00:43:15,040
‫לא היו לי המילים הישירות להצביע על ג׳ון.‬

546
00:43:15,120 --> 00:43:16,720
‫״ג׳ון עשה לי ככה.״‬

547
00:43:17,280 --> 00:43:19,280
‫אני לא חושב שיכולתי לעשות זאת אז.‬

548
00:43:19,680 --> 00:43:22,600
‫אבל באותו יום, בדרכי שלי,‬

549
00:43:23,400 --> 00:43:27,680
‫אני מאמין במאת האחוזים‬
‫שחלק ממני ניסה לספר מה קרה.‬

550
00:43:31,080 --> 00:43:33,920
‫לא עובר יום שבו אני לא חושב‬
‫על קליפורד וליאונה.‬

551
00:43:35,520 --> 00:43:36,440
‫הם חיים בליבי.‬

552
00:43:38,000 --> 00:43:42,560
‫אני מאמין שאם ליאונה הייתה עומדת מולי,‬
‫היא הייתה מחבקת אותי ואומרת שהיא מבינה.‬

553
00:43:43,120 --> 00:43:44,080
‫שהיא סולחת לי.‬

554
00:43:44,600 --> 00:43:45,480
‫וגם קליפורד.‬

555
00:43:51,600 --> 00:43:53,000
‫אני לא שונא את ג׳ון.‬

556
00:43:53,680 --> 00:43:55,320
‫גם אז לא שנאתי אותו.‬

557
00:43:56,040 --> 00:43:58,560
‫אני עדיין אוהב את ג׳ון על מה שניסה לעשות.‬

558
00:43:58,760 --> 00:43:59,760
‫אני סולח לו.‬

559
00:44:00,080 --> 00:44:04,840
‫היו לו בעיות משלו,‬
‫דברים משלו שהוא לא הצליח להתגבר עליהם.‬

560
00:44:05,080 --> 00:44:11,560
‫אז הוא נכנע לתשוקות שלו,‬
‫שהיו פסיכולוגיות או גופניות, מיניות.‬

561
00:44:12,120 --> 00:44:13,640
‫היא פשוט לא התגבר עליהן.‬

562
00:44:15,520 --> 00:44:18,760
‫אז אני עדיין מכבד את העובדה‬

563
00:44:19,080 --> 00:44:22,520
‫ומעריך את העובדה שהוא ניסה להיות אבא,‬

564
00:44:22,920 --> 00:44:26,040
‫למרות שהיו לו שדים.‬

565
00:44:26,280 --> 00:44:27,840
‫זו הדרך היחידה לנסח את זה.‬

566
00:44:32,600 --> 00:44:37,880
‫- מאז המתקת עונשו של דייב,‬
‫עתידו היה חיים שלמים מאחורי סורג ובריח -‬

567
00:44:37,960 --> 00:44:43,600
‫- כעת הוא מערער, ומקווה לשחרור על תנאי -‬

568
00:44:47,560 --> 00:44:51,880
‫הדבר המוזר שלא סיפרתי לאף אחד,‬
‫הוא שכשנתנו לי מאסר עולם ללא ערעור,‬

569
00:44:52,320 --> 00:44:55,520
‫הרגשתי שמענים אותי.‬

570
00:44:56,000 --> 00:44:58,520
‫כי נאלצתי לחיות את שארית חיי כך.‬

571
00:44:58,600 --> 00:45:02,200
‫- מבוי סתום.‬
‫שטח הכלא המדיני, הסגת גבול אסורה -‬

572
00:45:02,280 --> 00:45:03,880
‫אבל זה לא ממש המצב.‬

573
00:45:05,120 --> 00:45:06,520
‫ככל שגדלה התמיכה בי,‬

574
00:45:07,800 --> 00:45:09,280
‫כך רציתי לחיות.‬

575
00:45:09,680 --> 00:45:15,560
‫יש חיבור בין אסירים. אפשר לומר:‬
‫״פישלנו. אנחנו לא שונים מאף אחד אחר.‬

576
00:45:15,960 --> 00:45:19,600
‫אנחנו לא נחיה בחרטות שלנו,‬
‫אלא נחיה איתן ונתקדם.״‬

577
00:45:21,640 --> 00:45:23,440
‫אני מאמין שאשתחרר.‬

578
00:45:24,520 --> 00:45:27,440
‫רק עוד כמה שנים והכול ישתנה.‬

579
00:45:28,160 --> 00:45:31,320
‫ואני מקווה להיות חבר פעיל בחברה.‬

580
00:46:03,000 --> 00:46:05,920
‫- תרגום כתוביות: ורה זליבנסקי -‬