1
00:00:13,120 --> 00:00:14,080
‫כשהייתי ילד,‬

2
00:00:15,480 --> 00:00:17,200
‫סבא שלי הביא הביתה רובה ציד.‬

3
00:00:21,400 --> 00:00:24,040
‫ואני זוכר שהמחשבה הראשונה שעברה לי בראש‬

4
00:00:24,880 --> 00:00:27,800
‫הייתה, "לעזאזל, יהיה הרבה יותר קל בחיים‬

5
00:00:27,800 --> 00:00:30,600
‫"אם פשוט אהרוג אותה ואגמור אם זה."‬

6
00:00:33,480 --> 00:00:35,040
‫אבל זאת הייתה רק מחשבה.‬

7
00:00:35,640 --> 00:00:37,680
‫אתם יודעים, זאת הייתה רק מחשבה.‬

8
00:00:40,120 --> 00:00:46,560
‫- יש נכון להיום יותר מ-160,000 רוצחים‬
‫המרצים עונשי מאסר בבתי כלא אמריקאיים. -‬

9
00:00:48,120 --> 00:00:54,160
‫- מתוכם, יותר מ-20,000‬
‫היו בני נוער כשביצעו את העבירה. -‬

10
00:00:57,120 --> 00:00:59,640
‫הלוואי שיכולתי לחזור אחורה‬
‫ולהגיד לעצמי לא לעשות את זה.‬

11
00:00:59,640 --> 00:01:00,640
‫- חדרים חדשים -‬

12
00:01:00,640 --> 00:01:03,120
‫לעשות פחות או יותר כל דבר חוץ מזה.‬

13
00:01:04,640 --> 00:01:09,400
‫ואני שונא את העובדה שזה השפיע‬
‫על הרבה אנשים בהרבה דרכים שליליות.‬

14
00:01:09,400 --> 00:01:11,040
‫במיוחד על אשלי.‬

15
00:01:12,600 --> 00:01:15,720
‫אלו סיפוריהם של אסיר מספר 02313973‬

16
00:01:15,720 --> 00:01:19,720
‫ואסיר מספר 02097700.‬

17
00:01:23,040 --> 00:01:26,560
‫אובדן חייו של הקורבן שלנו מכביד עליי.‬

18
00:01:29,720 --> 00:01:34,560
‫ואני לא חושבת‬
‫שהתגברתי באופן מלא על מה שקרה, עד היום.‬

19
00:01:37,360 --> 00:01:39,160
‫אבל אני לא באמת רוצחת,‬

20
00:01:39,680 --> 00:01:44,320
‫וזה תואר שאיאלץ לשאת איתי עד סוף חיי.‬

21
00:01:54,320 --> 00:01:56,640
‫כולנו יכולים להיות אנשים מסוכנים.‬

22
00:01:57,160 --> 00:01:59,480
‫אנשים אומרים שאתה מפלצת.‬

23
00:02:00,480 --> 00:02:02,480
‫אני לא יושב פה וטוען שאני חף מפשע.‬

24
00:02:03,000 --> 00:02:04,960
‫רצחתי מישהו בדם קר.‬

25
00:02:04,960 --> 00:02:08,480
‫- אני רוצח -‬

26
00:02:11,400 --> 00:02:15,800
‫- אובדן התמימות -‬

27
00:02:22,240 --> 00:02:27,720
‫- פאריס, טקסס -‬

28
00:02:29,000 --> 00:02:32,320
‫כשמישהו דופק לך בדלת אחרי חצות,‬

29
00:02:33,280 --> 00:02:34,880
‫משהו לא בסדר.‬

30
00:02:36,840 --> 00:02:38,480
‫אשתי הייתה מודאגת.‬

31
00:02:39,200 --> 00:02:41,360
{\an8}‫ובדיעבד, כנראה שהיא צדקה.‬

32
00:02:41,360 --> 00:02:42,680
{\an8}‫- ריי נול‬
‫תושב פאריס -‬

33
00:02:44,400 --> 00:02:47,880
‫כשפתחתי את הדלת, זוג צעיר עמד שם.‬

34
00:02:49,600 --> 00:02:53,000
‫היה להם קר והם היו רטובים.‬

35
00:02:54,080 --> 00:02:56,760
‫הם אמרו לי שיש להם בעיות במכונית.‬

36
00:02:59,800 --> 00:03:04,720
‫אז אמרתי להם שאסיע אותם כמה קילומטרים,‬
‫עד למקום אליו הם רצו להגיע.‬

37
00:03:10,120 --> 00:03:15,000
‫מה שקרה אחר כך‬
‫היה לגמרי מעבר ליכולת ההבנה שלי.‬

38
00:03:16,120 --> 00:03:18,800
{\an8}‫- תמונות מזירת הפשע -‬

39
00:03:18,800 --> 00:03:23,120
{\an8}‫לא יכולתי לדמיין שהם מסוגלים לדבר כזה.‬

40
00:03:51,800 --> 00:03:56,360
‫שמי אשלי מוריסון,‬
‫ונגזר עליי מאסר של 30 שנה.‬

41
00:03:57,720 --> 00:03:59,600
‫הייתי בת 17 כשנעצרתי.‬

42
00:04:04,840 --> 00:04:06,400
‫שמי כריסטיאן סימס.‬

43
00:04:07,080 --> 00:04:09,680
‫אני מרצה מאסר של 35 שנה‬
‫על רצח ממדרגה ראשונה.‬

44
00:04:12,760 --> 00:04:14,600
‫הייתי בן 16 כשנעצרתי.‬

45
00:04:16,640 --> 00:04:23,120
‫- כריסטיאן סימס ואשלי מוריסון‬
‫הורשעו ברצח אנני לויס סימס בשנת 2014. -‬

46
00:04:25,240 --> 00:04:26,920
{\an8}‫הרבה דברים הכבידו עליי בחיי.‬

47
00:04:26,920 --> 00:04:28,480
{\an8}‫- כלא לות'ר יוניט, טקסס -‬

48
00:04:28,480 --> 00:04:29,560
{\an8}‫זה היה יותר מדי.‬

49
00:04:31,560 --> 00:04:32,920
‫לא עמדתי בזה יותר.‬

50
00:04:33,560 --> 00:04:37,480
‫לכל אחד יש נקודת שבירה,‬
‫ואני חושב שזאת הייתה שלי.‬

51
00:04:39,920 --> 00:04:42,000
{\an8}‫- יחידת ויליאם פ' הובי, טקסס -‬

52
00:04:42,000 --> 00:04:43,440
{\an8}‫כשאני מביטה לאחור,‬

53
00:04:44,760 --> 00:04:47,800
{\an8}‫אני מרגישה תחושת אובדן גדולה מאוד.‬

54
00:04:48,920 --> 00:04:51,760
‫ותמיד עולה השאלה של,‬

55
00:04:52,920 --> 00:04:53,840
‫"מה אם?"‬

56
00:05:03,000 --> 00:05:08,360
‫- בשנת 2008 אשלי מוריסון‬
‫עברה עם משפחתה לפאריס, טקסס. -‬

57
00:05:08,360 --> 00:05:12,800
‫- ברוכים הבאים למרכז העיר ההיסטורי‬
‫פאריס טקסס -‬

58
00:05:13,600 --> 00:05:16,720
‫עברנו לטקסס כשהייתי בת 11.‬

59
00:05:17,240 --> 00:05:20,080
‫- אולם קולנוע קהילתי -‬

60
00:05:20,080 --> 00:05:21,280
‫- קניון עתיקות -‬

61
00:05:21,280 --> 00:05:22,840
‫זאת הייתה עיירה קטנה.‬

62
00:05:24,920 --> 00:05:27,560
‫דורות שלמים של אנשים גדלו שם.‬

63
00:05:30,280 --> 00:05:32,880
‫ובבית הספר שבו למדנו‬

64
00:05:33,480 --> 00:05:36,560
‫תמיד הייתי מאוד שקטה וביישנית.‬

65
00:05:38,400 --> 00:05:40,120
‫הייתי מאוד חסרת ביטחון.‬

66
00:05:41,240 --> 00:05:44,200
‫אז כן, אני מניחה שהייתי סוג של חנונית.‬

67
00:05:45,320 --> 00:05:46,760
‫בהחלט סבלתי מבריונות.‬

68
00:05:48,160 --> 00:05:50,440
‫אבל התזמורת נתנה לחיי תכלית.‬

69
00:05:51,000 --> 00:05:54,360
‫הצלחתי להיות מנהיגה במדור שלי.‬

70
00:05:55,160 --> 00:05:58,160
‫כמעט כל החברים שלי היו בתזמורת, כן.‬

71
00:05:59,960 --> 00:06:05,480
‫- כריסטיאן סימס הצטרף לתזמורת בית הספר‬
‫שנה אחרי אשלי. -‬

72
00:06:08,920 --> 00:06:11,520
‫אני וכריסטיאן הכרנו‬
‫כי שנינו ניגנו בקלרינט.‬

73
00:06:12,120 --> 00:06:15,600
‫ובהתחלה הוא היה מאוד לא ידידותי.‬

74
00:06:15,600 --> 00:06:18,760
‫הוא לא דיבר עם אף אחד, לא היו לו חברים.‬

75
00:06:20,960 --> 00:06:23,800
‫ואני זוכרת שאהבתי את המסתורין שבזה,‬

76
00:06:23,800 --> 00:06:30,080
‫את העובדה שהוא נתן רושם של מישהו שלא...‬

77
00:06:30,080 --> 00:06:34,200
‫מישהו שכמעט בלתי אפשרי לגעת בו,‬
‫כי אף אחד לא ידע עליו שום דבר.‬

78
00:06:36,160 --> 00:06:37,840
‫זה משך אותי אליו יותר.‬

79
00:06:44,200 --> 00:06:45,400
‫- א' ל' לות'ר -‬

80
00:06:45,400 --> 00:06:49,040
‫כנער, הייתי מאוד מופנם.‬

81
00:06:51,400 --> 00:06:52,720
‫גרתי עם סבא וסבתא שלי,‬

82
00:06:53,240 --> 00:06:55,560
‫ואם לדבר בכנות, שנאתי את זה.‬

83
00:06:55,560 --> 00:06:57,400
‫זה לא היה מהנה.‬

84
00:06:58,440 --> 00:07:00,000
‫סבתא שלי לא הייתה מאוד...‬

85
00:07:02,280 --> 00:07:03,560
‫איך לנסח את זה?‬

86
00:07:04,880 --> 00:07:06,280
‫היא הייתה מאוד נוקשה.‬

87
00:07:07,280 --> 00:07:09,040
‫היא, אם לומר את האמת,‬

88
00:07:09,040 --> 00:07:13,080
‫יצאה מגדרה כדי להרוס כמה חברויות שיצרתי.‬

89
00:07:14,280 --> 00:07:17,080
‫אז אף פעם לא נתתי לעצמי‬
‫להתקרב מאוד לאנשים,‬

90
00:07:17,080 --> 00:07:20,000
‫כי תמיד הרחקתי את עצמי בכוונה.‬

91
00:07:22,400 --> 00:07:26,240
‫אבל אפשר לומר שאשלי‬
‫סוף סוף גרמה לי להרגיש שמקבלים אותי.‬

92
00:07:28,000 --> 00:07:30,400
‫הייתי בכיתה ו' כשהכרתי את אשלי מוריסון.‬

93
00:07:30,400 --> 00:07:32,640
‫היא הייתה בכיתה ז'.‬

94
00:07:36,400 --> 00:07:38,000
‫היא הייתה ילדה יפה.‬

95
00:07:39,120 --> 00:07:40,760
‫לא יודע אם לקרוא לזה כימיה.‬

96
00:07:41,680 --> 00:07:44,360
‫זה היה מצחיק, הייתה בינינו יריבות כלשהי.‬

97
00:07:45,160 --> 00:07:47,960
‫היא סימסה לי, ומשם זה המשיך.‬

98
00:07:49,080 --> 00:07:51,680
‫- יחידת ויליאם פ' הובי‬
‫מחלקת הכליאה של טקסס -‬

99
00:07:51,680 --> 00:07:53,800
‫כשהכרתי אותו יותר,‬

100
00:07:53,800 --> 00:08:00,880
‫כריסטיאן סיפר לי‬
‫על כך שסבא וסבתא שלו אימצו אותו‬

101
00:08:00,880 --> 00:08:05,640
‫כי החיים שלו בבית לא היו בסדר,‬
‫וההורים שלו לא היו יכולים לטפל בו.‬

102
00:08:07,440 --> 00:08:09,920
‫ולכן הוא אף פעם לא הרגיש שהוא שייך.‬

103
00:08:11,560 --> 00:08:17,280
‫הוא סיפר לי על סבא וסבתא שלו,‬
‫ועל כך שהוא לא ממש מאושר.‬

104
00:08:20,320 --> 00:08:23,840
‫גם לי ולאימא שלי‬
‫לא הייתה מערכת יחסים טובה במיוחד.‬

105
00:08:25,280 --> 00:08:28,880
‫אבל הוא גרם לי להרגיש‬
‫כאילו סוף סוף פגשתי מישהו שמבין אותי.‬

106
00:08:29,480 --> 00:08:36,400
‫והיה ממש נחמד להרגיש לגמרי מובנת,‬
‫לראשונה בחיי.‬

107
00:08:37,080 --> 00:08:40,120
‫אני חושבת שהרגע הזה‬

108
00:08:40,120 --> 00:08:43,040
‫הוא הרגע בו התאהבתי בו.‬

109
00:08:46,680 --> 00:08:48,320
‫היינו אובססיביים זה לזה.‬

110
00:08:49,640 --> 00:08:54,760
‫במבט לאחור, זה כאילו שבכלל לא הייתי עצמי.‬
‫הייתי מעין שלוחה שלו.‬

111
00:08:54,760 --> 00:08:57,360
‫לא משנה מה רציתי, מה חשבתי...‬

112
00:08:57,360 --> 00:09:00,520
‫הכול וכל דבר בשבילו. והייתי בסדר עם זה.‬

113
00:09:04,440 --> 00:09:06,800
‫בסופו של דבר זה ניצת מהר למדי.‬

114
00:09:07,920 --> 00:09:09,640
‫היינו מתראים בכל יום.‬

115
00:09:10,200 --> 00:09:14,600
‫אני מניח שמכיוון שהתאהבתי,‬
‫או מה שזה לא היה, נתתי לה להיכנס,‬

116
00:09:14,600 --> 00:09:19,680
‫התקרבתי אליה, דיברתי איתה על דברים‬
‫שלא דיברתי עליהם עם אף אחד.‬

117
00:09:21,960 --> 00:09:24,640
‫סביר להניח שזה מה שמשך אותנו זה לזה.‬

118
00:09:25,200 --> 00:09:27,400
‫ניסינו למצוא נחמה זה בזה.‬

119
00:09:33,640 --> 00:09:36,920
‫לילה אחד אימא שלי ואני‬
‫נכנסנו לוויכוח ממש רציני,‬

120
00:09:38,640 --> 00:09:43,240
‫והאינסטינקט הראשוני שלי‬
‫היה לספר לכריסטיאן,‬

121
00:09:43,240 --> 00:09:45,520
‫כי הוא יגן עליי, הוא יהיה שם בשבילי.‬

122
00:09:46,120 --> 00:09:49,280
‫הוא ואני נפגשנו והמצאנו סיפור‬

123
00:09:49,280 --> 00:09:51,680
‫כדי שהוא יוכל לעבור לגור איתי,‬

124
00:09:53,080 --> 00:09:55,520
‫כי חשבתי שהוא יוכל להגן עליי.‬

125
00:09:58,160 --> 00:10:03,120
‫- באוקטובר 2014‬
‫כריסטיאן עבר לגור עם אשלי בבית הוריה. -‬

126
00:10:03,120 --> 00:10:07,240
‫- הם היו בני 16 ו-17 באותו זמן. -‬

127
00:10:10,080 --> 00:10:11,640
‫בהתחלה היה מעולה.‬

128
00:10:13,520 --> 00:10:20,480
‫אבל לא ידעתי על מצב בריאותו הנפשית‬
‫לפני שהוא עבר לגור איתי ועם המשפחה שלי.‬

129
00:10:22,800 --> 00:10:25,560
‫אני לא חושבת שלגמרי הבנתי את זה.‬

130
00:10:27,800 --> 00:10:30,840
‫דברים קטנים היו מכעיסים אותו נורא.‬

131
00:10:32,360 --> 00:10:34,480
‫הוא היה מתעצבן ליד האחיות שלי,‬

132
00:10:35,040 --> 00:10:39,000
‫במיוחד ליד האחות הכי צעירה,‬
‫שהייתה רק בת שלוש בזמנו.‬

133
00:10:39,560 --> 00:10:43,120
‫והוא הביא איתו אקדחים לבית.‬

134
00:10:43,720 --> 00:10:45,960
‫זה הפך את המצב למפחיד.‬

135
00:10:49,200 --> 00:10:50,600
‫בהתחלה היה מעולה.‬

136
00:10:51,240 --> 00:10:55,200
‫מן הסתם, לא הייתה לי שם את סבתא שלי‬
‫שתהפוך את חיי לגיהינום.‬

137
00:10:57,000 --> 00:10:59,440
‫אבל נראה שככל שעבר הזמן,‬

138
00:10:59,440 --> 00:11:01,440
‫העניינים הפכו להיות פחות חלקים.‬

139
00:11:02,600 --> 00:11:06,440
‫היה נראה שהכול מידרדר ומחמיר,‬

140
00:11:07,520 --> 00:11:09,000
‫ורק רציתי להתרחק מזה.‬

141
00:11:10,160 --> 00:11:13,400
‫אז פתאום חשבתי,‬
‫"זין על זה. אני פשוט אעזוב".‬

142
00:11:15,200 --> 00:11:18,520
‫אמרתי לאשלי, "היי,‬
‫אני לא יודע אם תרצי לבוא איתי,‬

143
00:11:19,200 --> 00:11:20,200
‫"אבל אני עוזב."‬

144
00:11:20,880 --> 00:11:22,840
‫והיא אמרה, "אני רוצה לבוא איתך".‬

145
00:11:22,840 --> 00:11:23,960
‫אמרתי לה...‬

146
00:11:25,600 --> 00:11:26,640
‫טוב...‬

147
00:11:28,360 --> 00:11:31,640
‫בכל מקרה, בסוף היא החליטה לבוא איתי.‬

148
00:11:35,720 --> 00:11:38,440
‫הייתה לנו תוכנית אחת, שהייתה לברוח ביחד.‬

149
00:11:39,040 --> 00:11:42,160
‫עניינים טיפוסיים של בני נוער.‬

150
00:11:43,920 --> 00:11:46,520
‫אבל התוכנית השתנתה.‬

151
00:11:48,400 --> 00:11:52,320
‫הוא דיבר על כך‬
‫שהוא רוצה להרוג את סבא וסבתא שלו,‬

152
00:11:52,320 --> 00:11:53,880
‫לגנוב מהם הכול,‬

153
00:11:53,880 --> 00:11:56,920
‫ושנתחיל חיים משלנו בלי חוקים, בלי סמכות.‬

154
00:11:58,000 --> 00:11:59,160
‫זה לא היה בסדר מבחינתי.‬

155
00:12:01,360 --> 00:12:02,920
‫האם האמנתי לו?‬

156
00:12:02,920 --> 00:12:04,000
‫לא ממש.‬

157
00:12:05,160 --> 00:12:09,720
‫אבל אני רק זוכרת‬
‫שבשלב הזה כבר לא הייתי ממש מאושרת‬

158
00:12:09,720 --> 00:12:11,080
‫מלהיות איתו.‬

159
00:12:12,640 --> 00:12:16,560
‫אבל הוא הכניס לזה‬
‫את המשפחה שלי ואיים עליהם.‬

160
00:12:18,840 --> 00:12:24,120
‫כשהוא אמר, "טוב, אם פשוט אסלק‬
‫את הסיבה שבגללה לא תבואי איתי,‬

161
00:12:24,120 --> 00:12:28,280
‫"אז את תבואי איתי ככה או ככה",‬
‫בכל מקרה, בעיקרון.‬

162
00:12:29,520 --> 00:12:32,720
‫באותה נקודה כבר לא היה חשוב‬
‫אם האמנתי לו או לא,‬

163
00:12:32,720 --> 00:12:35,440
‫כי לא התכוונתי לקחת את הסיכון‬

164
00:12:35,440 --> 00:12:38,160
‫של לא להאמין שהוא מסוגל לעשות משהו כזה,‬

165
00:12:38,160 --> 00:12:39,560
‫ולטעות.‬

166
00:12:45,520 --> 00:12:48,720
‫אני באמת לא זוכרת איך היום ההוא התחיל.‬

167
00:12:51,120 --> 00:12:54,280
‫אני זוכרת שארזתי את התיקים שלי...‬

168
00:12:56,480 --> 00:13:02,560
‫ואימא שלי נכנסה לחדר שלי‬
‫ושאלה אותי מה קורה.‬

169
00:13:03,160 --> 00:13:05,680
‫ואני זוכרת שבכיתי ואמרתי לה,‬

170
00:13:05,680 --> 00:13:09,560
‫"אני חייבת לצאת מהבית.‬
‫אנחנו עוברים דירה, אנחנו עוזבים."‬

171
00:13:10,080 --> 00:13:12,560
‫וכשהתקרבתי לדלת, אימא שלי דחפה אותי החוצה.‬

172
00:13:12,560 --> 00:13:14,920
‫היא לקחה את המפתחות ואת הטלפון שלי.‬

173
00:13:14,920 --> 00:13:19,200
‫כבר לא הייתי חוזרת.‬
‫הייתי גמורה במשפחה הזאת.‬

174
00:13:24,880 --> 00:13:31,200
‫- זמן קצר אחרי חצות ב-17 בדצמבר 2014,‬
‫אשלי עזבה את בית משפחתה יחד עם כריסטיאן. -‬

175
00:13:33,400 --> 00:13:35,160
‫אז התחלנו ללכת.‬

176
00:13:35,720 --> 00:13:37,160
‫היה לילה.‬

177
00:13:39,320 --> 00:13:41,040
‫הלכנו הרבה זמן.‬

178
00:13:44,640 --> 00:13:46,600
‫בסופו של דבר הגענו לבית...‬

179
00:13:48,560 --> 00:13:51,960
‫שדפקנו על הדלת שלו וביקשנו הסעה.‬

180
00:13:57,160 --> 00:13:58,920
‫האיש הזה הסיע אותנו‬

181
00:13:58,920 --> 00:14:02,720
‫למקום קרוב לבית של סבא וסבתא של כריסטיאן.‬

182
00:14:13,160 --> 00:14:14,920
‫זמן קצר אחרי עלות השחר,‬

183
00:14:14,920 --> 00:14:19,040
‫השניים התקרבו לביתה של דודה של כריסטיאן,‬
‫שגרה גם היא באזור.‬

184
00:14:19,040 --> 00:14:22,080
‫אף אחד לא היה בבית.‬

185
00:14:25,280 --> 00:14:26,720
‫הלכנו לבית של דודה שלי.‬

186
00:14:27,520 --> 00:14:28,760
‫הדלת נעולה.‬

187
00:14:28,760 --> 00:14:32,320
‫אני שובר את המחיצה,‬
‫פותח את החלון, ואנחנו נכנסים.‬

188
00:14:33,440 --> 00:14:36,400
‫אני מחפש בבית, ומוצא את הרובה.‬

189
00:14:36,400 --> 00:14:39,560
‫אני בודק את כל הכדורים, ומחזיר אותו.‬

190
00:14:39,560 --> 00:14:43,760
‫אני אומר לאשלי,‬
‫"היי, אני אחזור עוד רבע שעה. פשוט חכי פה".‬

191
00:14:44,400 --> 00:14:45,280
‫ואני יוצא.‬

192
00:14:51,240 --> 00:14:56,120
‫כריסטיאן לקח את הרובה‬
‫והלך לבית של סבא וסבתא שלו.‬

193
00:14:56,120 --> 00:15:00,520
‫הוא השאיר את אשלי מאחור.‬

194
00:15:03,440 --> 00:15:05,280
‫אני הולך לבית של סבא וסבתא שלי.‬

195
00:15:08,960 --> 00:15:11,080
‫אני רואה את סבתא שלי בתוך הבית.‬

196
00:15:12,200 --> 00:15:14,520
‫אני לוקח כמה אבנים משביל הגישה עם החצץ.‬

197
00:15:15,040 --> 00:15:20,080
‫וזרקתי את האבנים על הגיגית מאחור,‬
‫בניסיון לגרום לה לצאת החוצה.‬

198
00:15:21,600 --> 00:15:23,320
‫אני לא יודע. זה...‬

199
00:15:26,640 --> 00:15:27,640
‫אז,‬

200
00:15:28,240 --> 00:15:30,920
‫היא יצאה. ברגע שהיא הסתכלה עליי, יריתי.‬

201
00:15:38,760 --> 00:15:40,480
‫בסוף התקרבתי אליה.‬

202
00:15:41,320 --> 00:15:42,640
‫היא עדיין רעדה,‬

203
00:15:43,840 --> 00:15:45,800
‫אז חשבתי, "אולי היא עדיין חיה",‬

204
00:15:45,800 --> 00:15:47,880
‫ויריתי בה שוב בחלק האחורי של הראש.‬

205
00:15:54,320 --> 00:15:55,280
‫"פישלתי."‬

206
00:15:55,960 --> 00:15:58,480
‫זה היה הדבר הראשון שעבר לי בראש. "פישלתי.‬

207
00:15:59,240 --> 00:16:00,120
‫"מה עשיתי?"‬

208
00:16:07,040 --> 00:16:11,800
‫- אחרי שירה בסבתו, כריסטיאן חזר לאשלי. -‬

209
00:16:13,720 --> 00:16:17,640
‫הוא חזר והתנהג בטירוף.‬

210
00:16:18,160 --> 00:16:22,400
‫באותו רגע ידעתי שמשהו לא בסדר, שקרה משהו.‬

211
00:16:25,400 --> 00:16:29,200
‫הוא נופף ברובה ואמר, "מהר,‬
‫תביאי את הדברים שלנו, תיכנסי למכונית".‬

212
00:16:30,000 --> 00:16:32,760
‫הוא צרח עליי שאני לא זזה מספיק מהר.‬

213
00:16:34,000 --> 00:16:35,480
‫הייתי מבולבלת.‬

214
00:16:37,920 --> 00:16:40,600
‫הוא אמר לי שהוא הרג את סבתא שלו.‬

215
00:16:43,680 --> 00:16:47,680
‫אני לא חושבת‬
‫שלגמרי הבנתי את זה ברגע הראשון,‬

216
00:16:47,680 --> 00:16:49,560
‫או אפילו רגע אחר כך.‬

217
00:16:50,800 --> 00:16:56,160
‫הוא אמר לי,‬
‫אבל כמו שאמרתי, לא ממש האמנתי לו.‬

218
00:16:58,040 --> 00:17:01,600
‫אני לא יודעת באיזה רגע בדיוק‬
‫המוח שלי החליט לכבות את עצמו,‬

219
00:17:01,600 --> 00:17:03,400
‫תוך כדי שהכול קרה.‬

220
00:17:05,320 --> 00:17:08,320
‫זו הייתה כמו מציאות‬
‫שלא יכולתי להתמודד איתה.‬

221
00:17:09,120 --> 00:17:12,240
‫כל מה שהוא אמר לעשות, עשיתי בלי להסס.‬

222
00:17:12,760 --> 00:17:15,240
‫לרגע לא חשבתי להציל את עצמי.‬

223
00:17:17,880 --> 00:17:20,880
‫ואני לא יודעת‬
‫למה אף פעם לא חשבתי לעשות את זה.‬

224
00:17:29,360 --> 00:17:33,080
‫- השניים גנבו את המכונית‬
‫של סבתא של כריסטיאן וברחו. -‬

225
00:17:33,080 --> 00:17:39,200
‫- ארבע שעות לאחר מכן,‬
‫סבא של כריסטיאן מצא את אשתו מתה. -‬

226
00:17:48,120 --> 00:17:52,400
‫- אין חדרים פנויים -‬

227
00:17:54,440 --> 00:17:57,800
‫- אשלי וכריסטיאן נעצרו יום לאחר מכן. -‬

228
00:17:57,800 --> 00:18:03,600
‫- הם נסעו יותר מ-320 קילומטר‬
‫למוטל באוקלהומה. -‬

229
00:18:05,680 --> 00:18:09,040
‫מייד אמרתי לשוטר שאני עשיתי הכול,‬
‫שאין לה שום קשר לזה.‬

230
00:18:10,720 --> 00:18:15,240
‫אם לדבר בכנות,‬
‫היא צופה תמימה מן הצד בכל הסיפור.‬

231
00:18:16,560 --> 00:18:17,560
‫כאילו, היא...‬

232
00:18:19,040 --> 00:18:23,480
‫בהחלט לא מגיע לה לשבת בכלא בגלל הטעות שלי.‬

233
00:18:48,920 --> 00:18:55,160
‫אין ממש מילים שיתארו את ההרגשה‬
‫של להתעורר בוקר אחד‬

234
00:18:55,720 --> 00:18:59,720
‫בידיעה שישבת ליד רוצח‬
‫באוטובוס ההסעה לבית הספר.‬

235
00:19:01,640 --> 00:19:04,200
‫עד היום אני מתקשה להבין את זה.‬

236
00:19:05,920 --> 00:19:07,560
‫אבל אני חושב‬

237
00:19:07,560 --> 00:19:11,080
‫שאם אשלי לא הייתה בתמונה,‬
‫זה לא היה קורה מלכתחילה.‬

238
00:19:12,800 --> 00:19:14,160
{\an8}‫אני אריק שלטון,‬

239
00:19:14,160 --> 00:19:18,320
{\an8}‫ולמדתי בבית הספר‬
‫עם אשלי מוריסון וכריסטיאן סימס.‬

240
00:19:22,640 --> 00:19:24,880
‫- אריק שלטון‬
‫אופוניום - תזמורת כלי נשיפה -‬

241
00:19:24,880 --> 00:19:28,840
‫הכרתי את כריסטיאן 12-13 שנה.‬

242
00:19:30,640 --> 00:19:34,840
‫הייתי מתאר את כריסטיאן כאדם פרטי.‬

243
00:19:36,040 --> 00:19:38,640
‫אפשר היה לראות שהוא ילד מאוד אינטליגנטי.‬

244
00:19:39,240 --> 00:19:41,160
‫חכם, שקדן.‬

245
00:19:42,320 --> 00:19:45,080
‫הוא פשוט לא היה מאוד חברותי.‬

246
00:19:47,800 --> 00:19:51,680
‫אין ספק שכריסטיאן‬
‫התמודד עם כמה שדים מעברו.‬

247
00:19:52,760 --> 00:19:56,320
‫אבל הציונים שלו בבית הספר היו טובים,‬

248
00:19:56,840 --> 00:20:00,400
‫ורק משיחה איתו אפשר היה להבין שיש לו עתיד,‬

249
00:20:00,400 --> 00:20:02,680
‫שיש לו תוכנית, שהוא בדרך לאנשהו.‬

250
00:20:06,360 --> 00:20:09,560
‫אשלי הייתה מבוגרת בשנה מכריסטיאן וממני.‬

251
00:20:11,880 --> 00:20:15,720
‫ובתיכון, פער גילים של שנה הוא ענק.‬

252
00:20:17,800 --> 00:20:20,560
‫דינמיקת הכוח ביניהם הייתה‬

253
00:20:20,560 --> 00:20:22,920
‫שהוא היה מנשק את הקרקע שעליה היא דרכה.‬

254
00:20:23,440 --> 00:20:25,640
‫אם היא הייתה מבקשת ממנו לקפוץ מצוק,‬

255
00:20:25,640 --> 00:20:29,720
‫לא רק שהוא היה קופץ,‬
‫הוא גם היה שואל אותה מה ללבוש כשהוא קופץ.‬

256
00:20:33,240 --> 00:20:37,720
‫קשה לדבר על מה שקורה מאחורי דלתיים סגורות,‬
‫כי מן הסתם אני לא יודע ב-100 אחוז,‬

257
00:20:38,240 --> 00:20:40,840
‫אבל ראיתי איך הייתה מערכת היחסים ביניהם.‬

258
00:20:41,760 --> 00:20:43,240
‫מה שהיא רצתה, קרה.‬

259
00:20:44,360 --> 00:20:48,280
‫אבל פתאום, כשקורה משהו רע כזה,‬

260
00:20:48,280 --> 00:20:50,080
‫משהו שמענישים עליו,‬

261
00:20:50,760 --> 00:20:54,320
‫היא אומרת שלא הייתה לה שום מעורבות.‬

262
00:20:55,840 --> 00:20:57,400
‫זה מה שבולט בעיניי.‬

263
00:21:08,120 --> 00:21:10,200
‫- בית המשפט מחוז לאמאר -‬

264
00:21:10,200 --> 00:21:14,240
‫מהתחלה הסתכלנו על זה כתיק‬

265
00:21:15,720 --> 00:21:18,480
‫בו מעורבים שני בני אדם.‬

266
00:21:19,760 --> 00:21:24,080
‫אבל אחת השאלות הקשות עבורי היא,‬
‫"למה זה קרה?"‬

267
00:21:25,560 --> 00:21:28,560
‫לא מצאתי שום מניע ברור.‬

268
00:21:30,480 --> 00:21:31,840
{\an8}‫אני ג'יל דרייק,‬

269
00:21:31,840 --> 00:21:35,520
{\an8}‫והייתי עוזרת תובע מחוזי‬
‫כאן במחוז לאמאר, טקסס‬

270
00:21:35,520 --> 00:21:37,760
‫כשהרצח הזה התבצע.‬

271
00:21:41,440 --> 00:21:44,320
‫הייתי מעורבת בתיק מהתחלה.‬

272
00:21:45,640 --> 00:21:50,800
‫כשהגיע הדיווח וגילינו שמדובר במשפחת סימס,‬

273
00:21:51,640 --> 00:21:56,080
‫כולנו אמרנו, "אלוהים, כריסטיאן סימס.‬
‫הוא היה קורבן בתיק אחר בעבר",‬

274
00:21:56,080 --> 00:21:59,760
‫והזיכרונות התחילו להציף אותנו שוב.‬

275
00:22:02,160 --> 00:22:08,200
‫כריסטיאן היה קורבן‬
‫בתיק התעללות פיזית בילד בשנת 06'.‬

276
00:22:09,720 --> 00:22:11,920
‫זה היה מקרה איום למדי.‬

277
00:22:12,600 --> 00:22:19,240
‫חבר של אימא שלו התעלל פיזית,‬
‫ואולי גם מינית, בכריסטיאן סימס‬

278
00:22:19,840 --> 00:22:21,600
‫כשכריסטיאן היה בן שמונה.‬

279
00:22:27,680 --> 00:22:30,400
‫אימא שלי הכירה איזה בחור.‬

280
00:22:30,400 --> 00:22:33,280
‫קראו לו אנתוני טרנטון ברבר.‬
‫אני זוכר את השם שלו.‬

281
00:22:34,600 --> 00:22:36,760
‫לא יודע, קצת קשה לדבר על זה.‬

282
00:22:37,280 --> 00:22:39,720
‫הוא היה מה שנקרא מטורף.‬

283
00:22:41,600 --> 00:22:43,480
‫בסוף קרו כל מיני דברים.‬

284
00:22:44,080 --> 00:22:46,320
‫זאת אומרת, מכות, כל מיני דברים כאלה.‬

285
00:22:47,040 --> 00:22:49,120
‫פחדתי, הרטבתי במיטה,‬

286
00:22:49,680 --> 00:22:53,200
‫ואחד הפתרונות שלו לזה היה לקחת אטב‬

287
00:22:53,200 --> 00:22:56,480
‫ולשים אותו על האיברים הפרטיים שלי.‬

288
00:22:57,560 --> 00:22:59,760
‫אני מניח שאפשר לקרוא לזה מיני.‬

289
00:23:04,120 --> 00:23:08,280
‫כתובעת בתיקי התעללות בילדים,‬
‫קשה לי מאוד לשמוע‬

290
00:23:08,280 --> 00:23:12,880
‫את הדברים שכריסטיאן אומר שקרו לו,‬
‫שחלקם אני יודעת שהם נכונים.‬

291
00:23:13,480 --> 00:23:15,920
‫וכואב לי לשמוע את זה.‬

292
00:23:15,920 --> 00:23:17,760
‫- האטו‬
‫ילדים משחקים -‬

293
00:23:17,760 --> 00:23:23,520
‫זה היה מצב נורא לילד להיות בו.‬

294
00:23:26,080 --> 00:23:32,640
‫- ביולי 2007 תבע משרדה של ג'יל דרייק‬
‫את אנתוני "טרנטון" ברבר על התעללות בילד. -‬

295
00:23:34,440 --> 00:23:38,080
‫נגזר עליו עונש מאסר של 20 שנה,‬

296
00:23:38,080 --> 00:23:43,440
‫וכריסטיאן הועבר למשמורת של סבו וסבתו.‬

297
00:23:45,400 --> 00:23:49,760
‫המשפחה של סבא וסבתא שלו‬
‫הייתה מאוד מוכרת ומאוד מכובדת.‬

298
00:23:51,000 --> 00:23:54,560
‫והם עשו כמיטב יכולתם, ונתנו לו בית,‬

299
00:23:55,080 --> 00:23:59,960
‫אבל היה ברור שהילד הזה‬
‫יסבול מהפרעת דחק פוסט-טראומטית,‬

300
00:23:59,960 --> 00:24:03,320
‫שהוא יצטרך לטפל בבעיות האלה‬

301
00:24:03,320 --> 00:24:06,160
‫לכל אורך שנות גיל ההתבגרות שלו.‬

302
00:24:06,160 --> 00:24:11,840
‫וקיווינו שהשהות בבית אוהב עם משפחת סימס‬
‫תעניק לו את העזרה הזאת.‬

303
00:24:15,480 --> 00:24:17,760
‫אז אני עובר לגור עם סבא וסבתא שלי.‬

304
00:24:18,880 --> 00:24:21,080
‫וסליחה על השפה, אבל זין על זה.‬

305
00:24:21,080 --> 00:24:23,520
‫עדיף שכבר אדבר על זה.‬

306
00:24:25,120 --> 00:24:27,160
‫לא אמורים לדבר רעה על המתים,‬

307
00:24:27,160 --> 00:24:31,680
‫אבל סבתא שלי הייתה ללא ספק‬
‫האדם הכי רעיל שהכרתי אי פעם.‬

308
00:24:32,800 --> 00:24:35,720
‫סבתא שלי התעללה בי נפשית, פיזית ומינית.‬

309
00:24:38,800 --> 00:24:42,880
‫היא הייתה נכנסת מאוחר בלילה.‬
‫היא הייתה עושה פחות או יותר מה שטרנט עשה,‬

310
00:24:42,880 --> 00:24:46,920
‫רק שבמקום להכות אותי וכאלה,‬
‫היא ניסתה להכאיב לי בדרכים אחרות.‬

311
00:24:48,040 --> 00:24:51,600
‫היא הייתה תופסת אותי‬
‫באיברים הפרטיים שלי ומסובבת.‬

312
00:24:51,600 --> 00:24:56,520
‫אני לא יודע, היא הייתה ממש סדיסטית‬
‫בדברים שהיא הייתה עושה.‬

313
00:24:58,160 --> 00:24:59,480
‫הרבה יותר גרועה מטרנט.‬

314
00:25:05,240 --> 00:25:07,360
‫טוב, זה היה מעניין מאוד.‬

315
00:25:08,280 --> 00:25:12,960
‫זאת הפעם הראשונה שאני שומעת האשמות כאלה.‬

316
00:25:13,560 --> 00:25:18,680
‫אני לא אוהבת להתייחס בביטול‬
‫לאדם שטוען שעבר התעללות.‬

317
00:25:20,400 --> 00:25:23,280
‫אני יכולה להגיד‬
‫שאני לא בטוחה שאני מאמינה לזה.‬

318
00:25:24,400 --> 00:25:29,640
‫אם סבתא שלו עשתה לו משהו‬
‫שגרם לו להרוג אותה,‬

319
00:25:30,360 --> 00:25:34,120
‫אז בטוח היה חשוב לו‬
‫לספר על כך לעורך הדין שלו במשפט.‬

320
00:25:37,400 --> 00:25:41,640
‫- התיק של כריסטיאן סימס לא הגיע למשפט. -‬

321
00:25:43,080 --> 00:25:48,680
‫- במקום זאת, הוא הודה באשמה‬
‫בתמורה לעונש מאסר של 35 שנה. -‬

322
00:25:50,840 --> 00:25:57,600
‫מזעזע אותי לשמוע את כריסטיאן‬
‫אומר שסבתא שלו התעללה בו.‬

323
00:25:58,560 --> 00:26:00,520
‫אם המידע הזה היה מתגלה,‬

324
00:26:00,520 --> 00:26:05,280
‫אין ספק שהיינו חוקרים את העניין יותר לעומק‬
‫ומתחשבים בו בשיקולינו.‬

325
00:26:05,280 --> 00:26:08,080
‫זה מה שאנחנו עושים. תובעים מחפשים צדק.‬

326
00:26:09,040 --> 00:26:13,720
‫אבל הוא כיוון עליה רובה וירה בה בלחי,‬
‫ירה בה ישר בפנים.‬

327
00:26:14,360 --> 00:26:15,960
‫ועבורי,‬

328
00:26:15,960 --> 00:26:21,400
‫זאת הדרך שלו לגרום לעצמו להרגיש טוב יותר‬

329
00:26:21,400 --> 00:26:23,680
‫על כך שהוא יושב בכלא כי הוא רצח אותה.‬

330
00:26:33,560 --> 00:26:38,080
‫- לזכרה של אנני לויס סימס האהובה -‬

331
00:26:43,160 --> 00:26:46,160
‫אימא שלי הייתה האימא הכי טובה שאפשר לקבל.‬

332
00:26:48,680 --> 00:26:51,840
‫היא הייתה מלאת נתינה ואהבה.‬

333
00:26:54,920 --> 00:26:59,720
‫זה שכריסטיאן בכלל אומר‬
‫שאימא שלי התייחסה אליו בצורה לא ראויה‬

334
00:27:00,320 --> 00:27:02,200
‫זה פשוט מרתיח.‬

335
00:27:03,840 --> 00:27:06,520
{\an8}‫זאת פשוט עוד דקירה בלב,‬

336
00:27:07,320 --> 00:27:09,040
‫דקירה בגב, ש...‬

337
00:27:09,760 --> 00:27:15,560
‫ההורים שלי עשו את כל זה בשבילך,‬
‫וככה אתה מגיב.‬

338
00:27:18,840 --> 00:27:20,040
‫אני לורי גיר,‬

339
00:27:21,120 --> 00:27:24,200
‫ואימא שלי הייתה אנני לויס סימס.‬

340
00:27:29,680 --> 00:27:32,080
‫הנה תמונה של אימא שלי ואבא שלי,‬

341
00:27:32,080 --> 00:27:36,000
‫שכנראה צולמה ישר אחרי הכנסייה.‬

342
00:27:36,000 --> 00:27:38,040
‫הנה אימא שלי במטבח.‬

343
00:27:38,720 --> 00:27:39,600
‫כן.‬

344
00:27:39,600 --> 00:27:43,080
‫הלוואי שיכולתי להתקשר אליה היום‬
‫ולשאול אותה על בישול.‬

345
00:27:44,960 --> 00:27:47,400
‫כשההורים שלי קיבלו את כריסטיאן לבית שלהם,‬

346
00:27:47,920 --> 00:27:51,320
‫העמדה הייתה ב-100 אחוז,‬
‫"זה מה שאנחנו צריכים לעשות".‬

347
00:27:52,040 --> 00:27:55,400
‫ואין סיכוי שאימא שלי‬
‫אי פעם התייחסה אליו בצורה לא ראויה.‬

348
00:27:56,000 --> 00:28:00,400
‫זו לא מי שהיא הייתה,‬
‫וזה לא משהו שהיא אי פעם הייתה עושה.‬

349
00:28:00,960 --> 00:28:04,640
‫הם גידלו אותו כמו שהם גידלו את אחי ואותי.‬

350
00:28:05,520 --> 00:28:08,720
‫אבל הוא עבר דברים איומים,‬

351
00:28:08,720 --> 00:28:13,000
‫אז הם ניסו להעניק לו‬
‫את העזרה שהוא היה זקוק לה, וייעוץ,‬

352
00:28:13,600 --> 00:28:17,120
‫ולספק לו בית יציב ואוהב,‬

353
00:28:17,120 --> 00:28:20,280
‫שיעזור לו בהיבט הזה.‬

354
00:28:22,320 --> 00:28:26,880
‫אף פעם לא היה משהו שהוא היה צריך ולא קיבל.‬

355
00:28:31,840 --> 00:28:37,400
‫הפעם הראשונה ששמעתי על אשלי‬
‫הייתה כשהם הלכו ביחד לנשף הסיום,‬

356
00:28:37,920 --> 00:28:39,800
‫וראיתי את התמונות.‬

357
00:28:40,560 --> 00:28:47,080
‫אפשר היה להבין מהתמונה‬
‫שהוא היה ממש בקטע שלה.‬

358
00:28:49,400 --> 00:28:54,040
‫אבל מהרגע שאשלי הצטרפה,‬
‫כריסטיאן השתנה לגמרי.‬

359
00:28:56,280 --> 00:29:02,440
‫הוא הפך להיות מרדן ווכחן, דברים כאלה.‬

360
00:29:04,680 --> 00:29:09,240
‫אני פשוט לא מאמינה‬
‫שכריסטיאן היה עושה דבר כזה‬

361
00:29:09,760 --> 00:29:14,040
‫אם הוא לא היה מכיר את אשלי‬
‫ונכנס איתה למערכת יחסים.‬

362
00:29:17,520 --> 00:29:19,200
‫אני שונאת את אשלי מוריסון.‬

363
00:29:20,600 --> 00:29:22,800
‫לא אמורים לשנוא אנשים, אבל אני שונאת.‬

364
00:29:25,520 --> 00:29:30,160
‫אני מאמינה שאשלי‬
‫אשמה לא פחות מכריסטיאן, ב-100 אחוז.‬

365
00:29:32,600 --> 00:29:35,080
‫היא חשבה שהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה,‬

366
00:29:36,400 --> 00:29:40,400
‫ושהיא לא תצטרך לשאת בהשלכות.‬

367
00:29:42,800 --> 00:29:45,600
‫אני יודעת שאשלי שינתה את הסיפור שלה.‬

368
00:29:47,080 --> 00:29:49,320
‫אני חושבת שהיא מאוד מניפולטיבית.‬

369
00:29:58,320 --> 00:30:01,560
{\an8}‫- מחלקת בטיחות הציבור של טקסס -‬

370
00:30:02,680 --> 00:30:09,000
‫- בעקבות מעצרה, אשלי מוריסון‬
‫עברה מספר חקירות במשטרה. -‬

371
00:30:14,040 --> 00:30:17,800
‫כשאתה נכנס לחקירה,‬
‫אתה תמיד מקווה לתוצאה הטובה ביותר.‬

372
00:30:20,240 --> 00:30:23,640
‫וכשעמדתי לחקור את אשלי,‬
‫קיוויתי שהיא תספר לי‬

373
00:30:24,160 --> 00:30:26,800
‫את האמת המוחלטת לגבי כל מה שקרה,‬

374
00:30:26,800 --> 00:30:29,440
‫ושתענה על כל שאלה שאשאל אותה.‬

375
00:30:31,240 --> 00:30:34,400
‫אבל האם מתישהו‬
‫אני מקבל את מה שאני רוצה? לא.‬

376
00:30:35,480 --> 00:30:36,960
{\an8}‫אני סטייסי מק'ניל.‬

377
00:30:36,960 --> 00:30:40,120
{\an8}‫אני טקסס ריינג'ר שעובד בפאריס, טקסס.‬

378
00:30:41,760 --> 00:30:43,600
{\an8}‫- מחלקת בטיחות הציבור של טקסס -‬

379
00:30:43,600 --> 00:30:45,320
{\an8}‫כשפגשתי את אשלי לראשונה,‬

380
00:30:46,520 --> 00:30:48,120
‫הרושם הראשוני שלי ממנה‬

381
00:30:48,120 --> 00:30:53,240
‫היה שהיא נראית‬
‫כמו תלמידת תיכון טיפוסית בת 17,‬

382
00:30:53,840 --> 00:30:56,240
‫אולי מעט לא בוגרת.‬

383
00:30:57,120 --> 00:30:59,800
‫היא דיברה מאוד בחופשיות ובפתיחות,‬

384
00:30:59,800 --> 00:31:04,480
‫והיא בחרה לדבר איתי ללא נוכחות עורך דינה.‬

385
00:31:06,640 --> 00:31:09,640
‫היא הכחישה שבכלל ידעה באותו זמן‬

386
00:31:09,640 --> 00:31:12,120
‫שסבתא של כריסטיאן מתה.‬

387
00:31:13,520 --> 00:31:15,200
‫והיא הצהירה‬

388
00:31:15,200 --> 00:31:18,600
‫שכריסטיאן לא לקח איתו רובה‬
‫כשהוא יצא מהבית.‬

389
00:31:19,920 --> 00:31:21,000
‫אשלי אמרה,‬

390
00:31:21,000 --> 00:31:23,760
‫"אני בסך הכול חברה מסכנה ומפוחדת,‬

391
00:31:23,760 --> 00:31:27,440
‫"ופחדתי שכריסטיאן יעשה משהו למשפחה שלי‬

392
00:31:27,440 --> 00:31:30,080
‫"אם לא אשתף איתו פעולה."‬

393
00:31:31,960 --> 00:31:37,000
‫- שבועיים לאחר מכן,‬
‫סטייסי מק'ניל חקר את אשלי בפעם השנייה. -‬

394
00:31:38,400 --> 00:31:39,240
‫- חדר חקירות -‬

395
00:31:39,240 --> 00:31:40,480
‫בחקירה השנייה‬

396
00:31:40,480 --> 00:31:44,880
‫היא מנסה לא לערב את עצמה בעבירה פלילית,‬

397
00:31:45,440 --> 00:31:48,040
‫אבל מה שהיא עושה בסוף‬

398
00:31:48,040 --> 00:31:51,280
‫זה רק לערב את עצמה באופן עמוק יותר.‬

399
00:31:52,040 --> 00:31:56,040
‫בחקירה השנייה היא שינתה הרבה מידע חיוני.‬

400
00:31:56,800 --> 00:32:01,920
‫היא הודתה שעזרה לכריסטיאן לטעון רובה.‬

401
00:32:03,440 --> 00:32:08,360
‫זאת הייתה הפעם הראשונה שהיא הודתה‬
‫שלכריסטיאן היה כלי נשק כשהוא יצא.‬

402
00:32:10,440 --> 00:32:14,600
‫ואז אשלי הודתה שכריסטיאן אמר לה‬

403
00:32:14,600 --> 00:32:19,400
‫שהוא מתכוון ללכת לבית‬
‫של מייק ואנני לויס סימס ולהרוג אותם.‬

404
00:32:20,360 --> 00:32:21,600
{\an8}‫- תמונות מזירת הפשע -‬

405
00:32:21,600 --> 00:32:23,760
{\an8}‫היא לא אמרה לאף אחד, היא לא פעלה,‬

406
00:32:23,760 --> 00:32:26,240
{\an8}‫היא לא עשתה דבר כדי לנסות למנוע את זה.‬

407
00:32:27,160 --> 00:32:32,160
‫הם עבדו ביחד כדי לבצע את העבירה הזאת.‬

408
00:32:33,560 --> 00:32:37,040
‫אין ספק שאת חלק מזה. את נאשמת, את רוצחת.‬

409
00:32:47,720 --> 00:32:52,400
‫ב-12 במרץ 2015,‬
‫אשלי מוריסון הואשמה ברצח אנני לויס סימס,‬

410
00:32:52,400 --> 00:32:55,920
‫תחת "חוק המשתתפים" בטקסס.‬

411
00:32:59,240 --> 00:33:00,360
‫אנשים עשויים לחשוב,‬

412
00:33:00,360 --> 00:33:04,800
‫"אוקיי, לא תוכלו להאשים אותי ברצח,‬
‫אלא אם אני הייתי היורה."‬

413
00:33:06,600 --> 00:33:11,280
‫ובכן, בטקסס, אם אתם עוזרים‬
‫באופן כלשהו לביצוע פשע,‬

414
00:33:11,280 --> 00:33:12,840
‫אתם נחשבים למבצעים.‬

415
00:33:12,840 --> 00:33:16,040
‫עשיתם את זה, בין אם לחצתם על ההדק או לא.‬

416
00:33:17,680 --> 00:33:20,800
‫ואנחנו האמנו שאשלי מוריסון סייעה לכריסטיאן‬

417
00:33:20,800 --> 00:33:24,000
‫לפני, במהלך ואחרי הפשע.‬

418
00:33:26,480 --> 00:33:32,240
‫- אשלי מוריסון הכחישה שהייתה משתתפת מרצון‬
‫וסירבה להסדר טיעון. -‬

419
00:33:33,200 --> 00:33:37,920
‫- ב-24 ביולי 2017, התיק שלה הגיע למשפט. -‬

420
00:33:40,360 --> 00:33:43,240
‫אחת הראיות המרכזיות במשפט‬

421
00:33:43,240 --> 00:33:47,360
‫הייתה חלופת הסמסים‬
‫בין אשלי מוריסון לכריסטיאן סימס.‬

422
00:33:48,040 --> 00:33:53,200
‫אלה סמסים מ-16 בדצמבר 2014,‬

423
00:33:53,200 --> 00:33:55,320
‫כלומר יומיים לפני הרצח.‬

424
00:33:55,960 --> 00:33:59,120
‫כריסטיאן: "אלך לבית של סבא וסבתא שלי‬
‫ואגנוב מהם הכול.‬

425
00:33:59,120 --> 00:34:01,280
‫"אני מניח שנצטרך להתחיל מוקדם."‬

426
00:34:01,280 --> 00:34:04,360
‫אשלי: "כן, בלי מכונית או כסף".‬

427
00:34:04,880 --> 00:34:07,600
‫כריסטיאן: "או שכן,‬
‫כל אלה עם סבא וסבתא שלי".‬

428
00:34:07,600 --> 00:34:09,880
‫אשלי: "כן, אני מניחה".‬

429
00:34:09,880 --> 00:34:12,120
‫כריסטיאן: "אפשר לעשות את זה הלילה".‬

430
00:34:12,120 --> 00:34:15,240
‫אשלי: "אני לא יודעת‬
‫אם היא תיתן לי ללכת או לא.‬

431
00:34:15,240 --> 00:34:17,320
‫"במיוחד אם אבא יתערב."‬

432
00:34:17,320 --> 00:34:19,880
‫כריסטיאן: "שיזדיינו.‬
‫אני אהרוג את אבא שלך".‬

433
00:34:19,880 --> 00:34:21,120
‫אשלי: "בסדר גמור".‬

434
00:34:23,200 --> 00:34:25,920
‫כתוצאה מאותם סמסים,‬

435
00:34:25,920 --> 00:34:29,920
‫היה לנו מאוד ברור שהם תכננו לעזוב,‬

436
00:34:29,920 --> 00:34:32,080
‫שהם התכוונו לשדוד את הסבא והסבתא,‬

437
00:34:32,080 --> 00:34:34,680
‫ושהם יהרגו את מי שיצטרכו להרוג.‬

438
00:34:35,640 --> 00:34:36,680
‫הכול שם.‬

439
00:34:37,320 --> 00:34:39,040
‫"אני אהרוג את אבא שלך."‬

440
00:34:39,040 --> 00:34:40,160
‫"בסדר גמור."‬

441
00:34:40,160 --> 00:34:41,400
‫מה זה היה?‬

442
00:34:43,640 --> 00:34:45,200
‫היא משתתפת.‬

443
00:34:52,680 --> 00:34:56,680
‫לא הודיתי באשמה, כי לא הרגשתי שהייתי אשמה.‬

444
00:34:58,160 --> 00:35:01,440
‫חשבתי שהאמת תצא לאור,‬

445
00:35:02,040 --> 00:35:06,480
‫ושהם יראו... שהם פשוט יראו אותי.‬

446
00:35:07,880 --> 00:35:09,240
‫ו...‬

447
00:35:11,120 --> 00:35:14,320
‫שהכול יהיה בסדר, ושאוכל לחזור הביתה.‬

448
00:35:15,920 --> 00:35:20,520
‫אבל הם אמרו שמכיוון‬
‫שלא דיווחתי עליו לפני שזה קרה,‬

449
00:35:20,520 --> 00:35:25,320
‫אחרי שהוא אמר לי מה הוא רוצה לעשות,‬
‫אני אשמה כאילו לחצתי על ההדק,‬

450
00:35:25,320 --> 00:35:27,560
‫אפילו שלא אני לחצתי על ההדק.‬

451
00:35:30,120 --> 00:35:35,200
‫לא ידעתי שהוא באמת מסוגל‬
‫להרוג את סבתא שלו.‬

452
00:35:36,400 --> 00:35:38,960
‫זאת אומרת, הוא אמר לי,‬

453
00:35:39,720 --> 00:35:43,320
‫אבל כמו שאמרתי, לא באמת האמנתי לו.‬

454
00:35:44,760 --> 00:35:47,920
‫אני מבין את הדברים שדיברנו עליהם וכל זה,‬

455
00:35:47,920 --> 00:35:53,120
‫אבל אלה היו רק דיבורים‬
‫של מישהו שהיה כועס ופגוע.‬

456
00:35:53,640 --> 00:35:58,280
‫זאת אומרת, איזו בחורה בת 17 תחשוב‬

457
00:35:58,280 --> 00:36:01,800
‫שהחבר בן ה-16 שלה באמת יעשה את זה?‬

458
00:36:02,400 --> 00:36:05,120
‫זאת אומרת, מי יכול לצפות‬
‫שדבר כזה באמת יקרה?‬

459
00:36:07,680 --> 00:36:11,480
‫- אחרי היום השני במשפט,‬
‫חבר מושבעים הרשיע את אשלי מוריסון ברצח. -‬

460
00:36:11,480 --> 00:36:13,440
‫היא נידונה ל-30 שנות מאסר,‬

461
00:36:13,440 --> 00:36:18,680
‫חמש שנים בלבד פחות מאשר כריסטיאן סימס.‬

462
00:36:19,880 --> 00:36:22,400
‫בכנות, אני מרגישה שזה קצת לא צודק.‬

463
00:36:23,400 --> 00:36:26,520
‫כי בראש שלי, כשאני מביטה לאחור,‬

464
00:36:27,800 --> 00:36:32,560
‫אני לא חושבת שהיה משהו‬
‫שיכולתי לעשות כדי להציל אותה.‬

465
00:36:37,040 --> 00:36:41,520
‫אני שומעת את אשלי‬
‫אומרת שהיא מרגישה שזה לא צודק.‬

466
00:36:43,320 --> 00:36:46,280
‫אבל האשמנו אותה, והיא הורשעה.‬

467
00:36:47,000 --> 00:36:48,280
‫זה כל מה שזה.‬

468
00:36:51,840 --> 00:36:56,440
‫זאת פשוט אשלי מוריסון‬
‫שמשכתבת בראשה את מה שקרה‬

469
00:36:56,440 --> 00:36:58,080
‫כדי שתוכל לחיות עם עצמה.‬

470
00:36:58,640 --> 00:37:00,080
‫מבחינתי, זה תירוץ.‬

471
00:37:00,080 --> 00:37:02,800
‫זה פשוט משהו שהיא אומרת בשלב הזה‬

472
00:37:02,800 --> 00:37:07,360
‫כדי להרגיש טוב יותר‬
‫לגבי העובדה שהיא הלכה איתו מרצון.‬

473
00:37:15,240 --> 00:37:18,280
‫במשפט, התובעים אמרו‬

474
00:37:18,280 --> 00:37:25,280
‫שאשלי מוריסון השתתפה בביצוע הפשע‬
‫מעבר לכל ספק סביר.‬

475
00:37:28,720 --> 00:37:31,680
‫אבל הראיה העיקרית שמטרידה אותי‬

476
00:37:31,680 --> 00:37:33,480
‫היא התצהיר של כריסטיאן סימס.‬

477
00:37:35,280 --> 00:37:38,160
‫"זה הייתי רק אני. לא היה לה שום קשר לזה."‬

478
00:37:42,320 --> 00:37:47,360
‫- מייד אחרי מתן גזר דינה,‬
‫אשלי מוריסון ערערה על הרשעתה. -‬

479
00:37:48,520 --> 00:37:50,080
‫אני רולנד מוז'ר,‬

480
00:37:50,080 --> 00:37:52,840
‫ואני עורך דין במדינת טקסס.‬

481
00:37:53,480 --> 00:37:58,720
‫אני עוסק בסנגוריה פלילית,‬
‫ועשיתי את רוב העבודה בערעור של אשלי.‬

482
00:38:03,080 --> 00:38:05,760
{\an8}‫אני חושב שיש היגיון‬

483
00:38:05,760 --> 00:38:09,520
{\an8}‫בקישור של אשלי לפעולות של כריסטיאן סימס.‬

484
00:38:09,520 --> 00:38:11,480
‫היא לא התקשרה למשטרה.‬

485
00:38:11,480 --> 00:38:13,680
‫היא לא סירבה להיכנס איתו למכונית.‬

486
00:38:14,360 --> 00:38:15,320
‫היא הלכה איתו.‬

487
00:38:17,440 --> 00:38:23,600
‫אבל יש מספיק כדי לטעון שאשלי אולצה.‬

488
00:38:25,200 --> 00:38:29,120
‫כדי להניח את קיומו של חוק המשתתפים,‬
‫קריטי שתהיה משתתף מרצון.‬

489
00:38:29,680 --> 00:38:32,000
‫ואם מאלצים אותך, אתה לא משתתף מרצון.‬

490
00:38:34,680 --> 00:38:39,440
‫הטענה של המדינה, בעיקרון,‬
‫היא שאשלי, נערה בת 17,‬

491
00:38:39,440 --> 00:38:45,280
‫לא עשתה מעל ומעבר כדי לא להסכים,‬
‫או כדי להפריע,‬

492
00:38:45,280 --> 00:38:51,320
‫לחבר שלה, שניתן להראות‬
‫שהיה לא יציב רגשית ובעל נטיות רצחניות.‬

493
00:38:54,320 --> 00:38:58,120
‫אבל אם החבר המשוגע שלך דופק לך בדלת ואומר,‬

494
00:38:58,120 --> 00:39:01,880
‫"אני עוזב ואת באה איתי,‬
‫ואני ארצח אנשים היום",‬

495
00:39:02,960 --> 00:39:09,120
‫הגיוני מאוד להסיק שאם תעשי משהו שיפגע בו,‬
‫או שהמשפחה שלך תעשה משהו שירגיז אותו,‬

496
00:39:09,640 --> 00:39:11,720
‫הם יהיו הבאים בתור.‬

497
00:39:12,440 --> 00:39:15,120
‫- פלזה -‬

498
00:39:15,120 --> 00:39:17,840
‫- הוקם ב-1844‬
‫פאריס, טקסס -‬

499
00:39:18,880 --> 00:39:24,800
‫במרץ 2019 אשלי מוריסון‬
‫ערערה בהצלחה על הרשעתה,‬

500
00:39:24,800 --> 00:39:29,120
‫ונקבע לה משפט חדש.‬

501
00:39:34,960 --> 00:39:38,160
‫האדם האחראי לרצח הזה הוא כריס,‬

502
00:39:39,080 --> 00:39:40,080
‫לא אשלי.‬

503
00:39:43,320 --> 00:39:45,800
‫אני חושבת שכשאנשים משמיצים את אשלי,‬

504
00:39:46,360 --> 00:39:50,680
‫בחלקו זה מכיוון שמיוחסת לה כוונה,‬

505
00:39:51,960 --> 00:39:55,080
‫ואני ממש לא חושבת שזה מדויק.‬

506
00:39:58,400 --> 00:40:02,120
{\an8}‫שמי ריקי מרשל, אני פסיכולוגית קלינית.‬

507
00:40:03,760 --> 00:40:06,440
‫ביצעתי הערכה לאשלי מוריסון,‬

508
00:40:07,880 --> 00:40:12,400
‫וקיבלתי מאשלי רשות מלאה לדון בתיק הזה.‬

509
00:40:15,240 --> 00:40:19,760
‫נפגשתי עם אשלי ארבע פעמים,‬
‫ל-12 שעות בסך הכול.‬

510
00:40:21,400 --> 00:40:25,240
‫היא הייתה ידידותית, אבל היא סבלה מטראומה.‬

511
00:40:26,640 --> 00:40:28,640
‫כמעט כמו ילדה, במובנים מסוימים.‬

512
00:40:29,720 --> 00:40:34,280
‫והיא אדם שניתן לתמרן בקלות.‬

513
00:40:38,920 --> 00:40:40,080
‫עבור נערה מתבגרת,‬

514
00:40:40,600 --> 00:40:44,920
‫לעבור חקירה במשטרה ללא נוכחות של עורך דין‬

515
00:40:45,680 --> 00:40:47,040
‫זו חוויה מבעיתה.‬

516
00:40:48,520 --> 00:40:50,840
‫אלה לא תנאי משחק הוגנים.‬

517
00:40:50,840 --> 00:40:52,640
‫- חדר חקירות -‬

518
00:40:52,640 --> 00:40:56,920
‫ואני ממש לא חושבת‬
‫שזה מפתיע אם הסיפור שלה השתנה.‬

519
00:41:00,880 --> 00:41:02,040
‫כריס אמר,‬

520
00:41:02,800 --> 00:41:04,960
‫"אני יכול להרוג את שני ההורים שלך,‬

521
00:41:05,640 --> 00:41:08,160
‫"ולגרום לזה להיראות כמו רצח והתאבדות."‬

522
00:41:10,440 --> 00:41:13,800
‫זה נראה לה כמו איום אמיתי מאוד,‬

523
00:41:14,480 --> 00:41:16,960
‫אז לא הייתה לה ברירה אלא ללכת.‬

524
00:41:18,680 --> 00:41:21,000
‫זאת הייתה התוכנית של כריס,‬

525
00:41:21,000 --> 00:41:23,520
‫אלה היו הפעולות שלו, אלה היו המחשבות שלו.‬

526
00:41:24,080 --> 00:41:25,760
‫זה לא מה שהיא רצתה.‬

527
00:41:29,760 --> 00:41:33,720
‫אני שונאת לחשוב שמישהו זוכה ליחס לא הוגן.‬

528
00:41:35,320 --> 00:41:39,600
‫ואני חושבת שהיה לה‬
‫סיכוי טוב לקבל תוצאה שונה‬

529
00:41:40,160 --> 00:41:41,720
‫אילו נשפטה שוב.‬

530
00:41:43,520 --> 00:41:46,600
‫אבל לצערי, זה לא מה שקרה.‬

531
00:41:49,920 --> 00:41:54,200
‫שבעה חודשים אחרי ערעורה המוצלח,‬
‫אשלי מוריסון ויתרה על זכותה למשפט שני‬

532
00:41:54,200 --> 00:41:55,840
‫והודתה באשמה.‬

533
00:41:55,840 --> 00:42:00,880
‫- ב-4 במרץ 2020 היא נידונה בפעם השנייה‬
‫לעונש מאסר של 30 שנה. -‬

534
00:42:08,760 --> 00:42:13,200
‫אז שיניתי את עמדתי‬
‫והודיתי באשמה במהלך המשפט השני שלי‬

535
00:42:14,120 --> 00:42:17,000
‫כי הייתי אשמה.‬

536
00:42:17,000 --> 00:42:18,440
‫ואני אשמה.‬

537
00:42:21,640 --> 00:42:25,000
‫בלי קשר למצב הרוח שלי,‬

538
00:42:25,000 --> 00:42:30,280
‫בלי קשר לעובדה שאיימו על המשפחה שלי,‬

539
00:42:30,280 --> 00:42:33,680
‫בלי קשר לדברים האלה, הייתה לי ברירה.‬

540
00:42:33,680 --> 00:42:35,840
‫יכולתי לבחור לנסות לעצור אותו.‬

541
00:42:35,840 --> 00:42:38,320
‫יכולתי לבחור לנסות לקרוא לעזרה.‬

542
00:42:40,560 --> 00:42:44,560
‫אני לוקחת אחריות על הבחירות שלי.‬

543
00:42:47,200 --> 00:42:49,600
‫אני לא יודעת אם הייתי יכולה למנוע את זה,‬

544
00:42:50,920 --> 00:42:54,240
‫אבל יש בי חלק מאוד גדול‬
‫שחבל לו שלא לפחות ניסיתי.‬

545
00:42:57,160 --> 00:42:59,760
‫שלושה חודשים אחרי הריאיון הראשון איתה,‬

546
00:42:59,760 --> 00:43:03,080
‫אשלי מוריסון הסכימה לענות על שאלות נוספות.‬

547
00:43:06,840 --> 00:43:11,160
‫שוב קיבלתי עונש של 30 שנה.‬

548
00:43:12,880 --> 00:43:19,600
‫בכנות, זה מרגיש לא צודק,‬
‫כשלא אני ביצעתי את הרצח.‬

549
00:43:21,880 --> 00:43:24,240
‫זאת אני מדברת מנקודת המבט שלי.‬

550
00:43:24,240 --> 00:43:29,920
‫זאת אני שמדברת כשאני צופה בחיי‬
‫נוזלים לי מבין האצבעות.‬

551
00:43:31,280 --> 00:43:35,800
‫אבל עכשיו זאת ההזדמנות שלי לומר את האמת.‬

552
00:43:37,560 --> 00:43:41,040
‫בחקירות שלי במשטרה הייתי מבועתת.‬

553
00:43:43,160 --> 00:43:46,280
‫אבל אני זוכרת בבירור שחשבתי לעצמי,‬

554
00:43:47,320 --> 00:43:50,360
‫"הם בחיים לא יאמינו לי‬
‫אם אספר להם מה באמת קרה."‬

555
00:43:51,600 --> 00:43:53,720
‫רציתי להציג את הדברים באור טוב יותר.‬

556
00:43:54,880 --> 00:43:58,280
‫אבל הלוואי שהייתי מספרת את האמת מהתחלה,‬

557
00:43:58,800 --> 00:44:03,360
‫כי עכשיו תמיד תהיה השאלה של,‬
‫"טוב, מה באמת הייתה האמת?"‬

558
00:44:06,360 --> 00:44:08,160
‫כשחקרתי את אשלי,‬

559
00:44:08,840 --> 00:44:11,000
‫בין החקירה הראשונה לחקירה השנייה,‬

560
00:44:11,000 --> 00:44:13,960
‫היא שינתה הרבה מידע חיוני.‬

561
00:44:14,680 --> 00:44:19,800
‫היא הודתה שעזרה לכריסטיאן לטעון רובה.‬

562
00:44:20,960 --> 00:44:25,080
‫ואז אשלי הודתה שכריסטיאן אמר לה‬

563
00:44:25,080 --> 00:44:28,520
‫שהוא מתכוון להרוג את מייק ואנני לויס סימס.‬

564
00:44:31,160 --> 00:44:34,480
‫לא הלכתי לבית של סבא וסבתא שלו.‬

565
00:44:35,120 --> 00:44:37,520
‫לא ביצעתי את הרצח.‬

566
00:44:38,720 --> 00:44:42,080
‫ובראש שלי, לעולם לא הייתי‬
‫עוזרת לו לטעון את הרובה.‬

567
00:44:43,400 --> 00:44:44,840
‫היו כמה כדורים על הרצפה,‬

568
00:44:45,400 --> 00:44:48,320
‫והוא רצה שארים אותם,‬
‫אספור אותם ואחזיר לו אותם.‬

569
00:44:48,320 --> 00:44:50,440
‫וזה פשוט כל מה שעשיתי.‬

570
00:44:51,680 --> 00:44:53,680
‫מן הסתם, בדיעבד,‬

571
00:44:53,680 --> 00:44:57,560
‫אין סיכוי שלא חשבתי‬
‫שהוא ילך לפגוע במישהו, נכון?‬

572
00:44:58,560 --> 00:45:01,320
‫זה מה שכולם חושבים. אבל יחד עם זאת,‬

573
00:45:01,880 --> 00:45:04,640
‫את לא מאמינה שמישהו מסוגל לעשות דבר כזה,‬

574
00:45:04,640 --> 00:45:08,080
‫במיוחד לא מישהו שאת אוהבת,‬
‫מישהו שאת מאוהבת בו.‬

575
00:45:11,280 --> 00:45:15,120
‫היה מאוד ברור‬
‫שאשלי מוריסון סייעה לכריסטיאן‬

576
00:45:15,120 --> 00:45:18,160
‫לפני, במהלך ואחרי הפשע.‬

577
00:45:19,040 --> 00:45:21,520
‫הם התכוונו להרוג את מי שיצטרכו.‬

578
00:45:22,440 --> 00:45:24,600
‫כריסטיאן: "אני אהרוג את אבא שלך".‬

579
00:45:25,240 --> 00:45:26,840
‫אשלי: "בסדר גמור".‬

580
00:45:27,640 --> 00:45:29,040
‫"אני אהרוג את אבא שלך."‬

581
00:45:29,040 --> 00:45:30,320
‫"בסדר גמור."‬

582
00:45:30,320 --> 00:45:31,680
‫מה זה היה?‬

583
00:45:32,200 --> 00:45:33,320
‫היא משתתפת.‬

584
00:45:34,840 --> 00:45:38,160
‫הסמסים האלה נראים נורא. אני מבינה.‬

585
00:45:38,160 --> 00:45:41,080
‫כשאני מסתכלת מבחוץ פנימה,‬
‫אני מבינה כמה זה רע‬

586
00:45:41,080 --> 00:45:42,400
‫וכמה רע זה נראה.‬

587
00:45:42,960 --> 00:45:46,760
‫אבל אני יודעת שהתייחסתי לכריסטיאן בביטול.‬

588
00:45:47,280 --> 00:45:50,920
‫כל פעם שאמרתי "אוקיי" או "בסדר גמור",‬

589
00:45:50,920 --> 00:45:53,000
‫זה היה ה"מה שתגיד" שלי אליו.‬

590
00:45:55,160 --> 00:45:57,840
‫לא לקחתי אותו ברצינות.‬

591
00:45:58,640 --> 00:46:00,920
‫אבל זה נהיה רציני.‬

592
00:46:04,640 --> 00:46:06,560
‫אני בהחלט מתחרטת‬

593
00:46:08,120 --> 00:46:10,160
‫על כך שלא ניסיתי למנוע את מה שקרה.‬

594
00:46:13,680 --> 00:46:18,960
‫ואם הייתי יכולה להגיד משהו למשפחת סימס,‬
‫הייתי אומרת להם,‬

595
00:46:20,040 --> 00:46:23,680
‫אפילו שזה לא מפצה על כלום,‬
‫שאני באמת מצטערת.‬

596
00:46:26,080 --> 00:46:31,080
‫אבל יחד עם זאת,‬
‫אני לא יכולה לקחת אחריות על מה שהוא עשה.‬

597
00:46:33,400 --> 00:46:37,480
‫אני מאמינה שאני צריכה‬
‫להיות בכלא על המעורבות שלי.‬

598
00:46:38,120 --> 00:46:39,000
‫כן.‬

599
00:46:39,520 --> 00:46:43,640
‫אבל האם אני מאמינה‬
‫שהייתי צריכה לקבל 30 שנה על המעורבות שלי?‬

600
00:46:43,640 --> 00:46:44,840
‫לא.‬

601
00:46:48,000 --> 00:46:50,760
‫כי האדם שלחץ על ההדק‬

602
00:46:51,960 --> 00:46:55,040
‫ורקח את התוכנית קיבל רק 35 שנה.‬

603
00:47:02,520 --> 00:47:07,520
‫- גם כריסטיאן סימס‬
‫הסכים לענות על שאלות נוספות. -‬

604
00:47:09,840 --> 00:47:14,560
‫יריתי בסבתא שלי‬
‫כי היא הרביצה לי והטרידה אותי כשהייתי ילד.‬

605
00:47:15,240 --> 00:47:17,920
‫לא הייתי עושה זאת משום סיבה אחרת.‬

606
00:47:19,640 --> 00:47:22,360
‫אבל לא הייתה שום תוכנית מהתחלה.‬

607
00:47:23,400 --> 00:47:27,320
‫אם לדבר בכנות, אני אדם מאוד אינטליגנטי.‬

608
00:47:27,920 --> 00:47:31,920
‫ואני לא אומר את זה‬
‫כדי להישמע כמו איזה אפס או משהו כזה,‬

609
00:47:31,920 --> 00:47:36,280
‫אבל אם הייתי מתכנן את זה,‬
‫זה היה קורה בצורה שונה לגמרי.‬

610
00:47:38,800 --> 00:47:41,760
‫הסיבה שלא הזכרתי את ההתעללות שקרתה בעבר‬

611
00:47:42,800 --> 00:47:45,760
‫היא שלא חשבתי שיאמינו לי.‬

612
00:47:48,640 --> 00:47:53,480
‫זה שכריסטיאן בכלל אומר‬
‫שאימא שלי התייחסה אליו בצורה לא ראויה‬

613
00:47:54,040 --> 00:47:56,360
‫זה פשוט מרתיח.‬

614
00:47:57,080 --> 00:48:00,240
‫וזה לא משהו שהיא אי פעם הייתה עושה.‬

615
00:48:01,320 --> 00:48:04,000
‫זאת פשוט עוד דקירה בלב,‬

616
00:48:04,760 --> 00:48:05,920
‫דקירה בגב,‬

617
00:48:05,920 --> 00:48:09,320
‫שההורים שלי עשו את כל זה בשבילך,‬

618
00:48:10,080 --> 00:48:13,080
‫וככה אתה מגיב.‬

619
00:48:15,320 --> 00:48:17,920
‫אין שום דבר שאגיד או שאעשה שישכנע מישהו.‬

620
00:48:17,920 --> 00:48:20,240
‫הם לא היו שם, הם לא נאלצו לחוות את זה.‬

621
00:48:21,360 --> 00:48:23,040
‫ואם לדבר בכנות,‬

622
00:48:23,040 --> 00:48:25,600
‫אין לי חרטה על כך שהיא מתה.‬

623
00:48:26,680 --> 00:48:27,720
‫אני חושב...‬

624
00:48:28,760 --> 00:48:31,240
‫שהגיע לה הרבה יותר גרוע ממה שהיא קיבלה.‬

625
00:48:31,840 --> 00:48:35,400
‫פשוט חבל לי שאני זה שעשה את זה.‬

626
00:48:37,760 --> 00:48:40,320
‫אני באמת לא יודע מה אשלי חשבה.‬

627
00:48:42,160 --> 00:48:44,360
‫מה שאני חושב שהיא בטח אמרה לכם‬

628
00:48:44,880 --> 00:48:49,080
‫זו אמת חלקית, מעורבבת בכל מיני שטויות.‬

629
00:48:51,120 --> 00:48:54,480
‫היא אומרת שהיא פחדה ממני‬
‫ושטויות אחרות כאלה...‬

630
00:48:54,480 --> 00:48:56,640
‫התייחסתי אליה כמו לנסיכה.‬

631
00:48:58,480 --> 00:49:02,200
‫אף פעם לא עשיתי משהו כדי לפגוע בה.‬

632
00:49:03,920 --> 00:49:05,760
‫לא הכרחתי אותה לעשות שום דבר.‬

633
00:49:37,120 --> 00:49:40,040
{\an8}‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬