1
00:00:06,041 --> 00:00:09,750
‫בפרקים הקודמים
של הפריפראל‬

2
00:00:09,958 --> 00:00:12,750
‫בציר הזמן שלנו,
פלין פישר כבר לא קיימת.‬

3
00:00:14,375 --> 00:00:16,083
‫זה די פשוט, רבותיי.‬

4
00:00:16,125 --> 00:00:19,250
‫אנחנו מתקדמים מקומה לקומה,
הורגים או מנטרלים הכול.‬

5
00:00:20,750 --> 00:00:22,000
‫מה הפחד הגדול ביותר שלך?‬

6
00:00:22,083 --> 00:00:23,166
‫העבר.‬

7
00:00:23,708 --> 00:00:26,000
‫אם תנסו לבגוד בי שוב,‬

8
00:00:26,083 --> 00:00:27,125
‫אחתוך אתכם לחתיכות.‬

9
00:00:27,583 --> 00:00:29,250
‫יש לנו בעיה.‬

10
00:00:30,666 --> 00:00:32,416
‫אני זקוק לזקן הזה בחיים.‬

11
00:00:33,791 --> 00:00:35,625
‫הטכנולוגיה שנגנבה מכם‬

12
00:00:35,666 --> 00:00:37,666
‫עלולה להיות נשק קטלני
בידיים הלא נכונות.‬

13
00:00:51,708 --> 00:00:52,625
‫היי.‬

14
00:00:57,083 --> 00:00:59,375
‫מרכז וולטר ריד לרפואה צבאית - 2028‬

15
00:01:03,833 --> 00:01:05,250
‫חשבתי על זה.‬

16
00:01:05,583 --> 00:01:06,375
‫כן?‬

17
00:01:06,708 --> 00:01:07,625
‫כששכבתי פה.‬

18
00:01:09,500 --> 00:01:11,166
‫עלייך ועל הסימולציות שלך.‬

19
00:01:12,166 --> 00:01:15,125
‫איך את יכולה לחזור אחורה, לאתחל.‬

20
00:01:18,041 --> 00:01:19,375
‫הלוואי שגם אני יכולתי.‬

21
00:01:21,666 --> 00:01:24,125
‫לחזור שוב לשלב ההוא עם הכלבה.‬

22
00:01:24,875 --> 00:01:26,666
‫והפעם לירות בבת-כלבה.‬

23
00:01:29,041 --> 00:01:30,791
‫זה העניין בשחמט.‬

24
00:01:33,791 --> 00:01:34,708
‫מט,‬

25
00:01:36,541 --> 00:01:38,041
‫והלך עלייך.‬

26
00:01:41,583 --> 00:01:43,416
‫זה מה שהופך את החיים
לקשים כל כך.‬

27
00:01:45,041 --> 00:01:46,208
‫אי אפשר לאתחל.‬

28
00:03:12,333 --> 00:03:15,375
‫הפריפריאל‬

29
00:04:17,458 --> 00:04:21,000
‫ניידת 204 מבקשת לשלוח
גיבוי מיידי לדרך בייטוויל 27.‬

30
00:04:21,125 --> 00:04:24,541
‫יש לי שלוש גופות.
החשוד מסתובב חופשי, ככל הנראה חמוש.‬

31
00:04:24,625 --> 00:04:27,500
‫אומר שנית, החשוד מסתובב חופשי,
ככל הנראה חמוש.‬

32
00:04:28,416 --> 00:04:31,791
‫רות, 204. אמבולנס 1052 נשלח. עבור.‬

33
00:04:43,875 --> 00:04:45,458
‫אל תדאג לגבי זה.‬

34
00:04:45,541 --> 00:04:48,541
‫תעשה כמיטב יכולתך, אולי תחזור לזה בבוקר.‬

35
00:05:02,416 --> 00:05:05,041
‫סגן, החובש מצא דופק.‬

36
00:05:05,958 --> 00:05:06,916
‫אצל מי? ‬

37
00:05:16,083 --> 00:05:18,333
‫מוקדן, נורו יריות ב"רפואה דחופה קלנטון",‬

38
00:05:18,416 --> 00:05:20,500
‫1052 מבקשים תגבורת.‬

39
00:05:20,583 --> 00:05:23,583
‫אומר שנית, 1052 מבקשים תגבורת. קוד שלוש.‬

40
00:05:29,875 --> 00:05:31,541
‫- מה קרה?
- נורו יריות.‬

41
00:05:31,625 --> 00:05:34,125
‫ב"רפואה דחופה קלנטון".
זה בטח העבריין שלנו.‬

42
00:06:05,041 --> 00:06:06,125
‫ריס מת.‬

43
00:06:06,958 --> 00:06:08,916
‫שמעתי. בדרך לפה.‬

44
00:06:09,875 --> 00:06:12,416
‫אמרו שהאיש הזה הרג גם את השריף.‬

45
00:06:13,375 --> 00:06:14,458
‫ואת בני הזוג פיקט.‬

46
00:06:15,125 --> 00:06:16,750
‫קורבל עדיין מחזיק מעמד.‬

47
00:06:17,916 --> 00:06:19,541
‫אבל הוא הרג את השריף ג'קמן?‬

48
00:06:21,875 --> 00:06:22,750
‫טומי?‬

49
00:06:23,708 --> 00:06:24,875
‫כן, הוא הרג אותו.‬

50
00:06:26,041 --> 00:06:27,125
‫הוא ירה בו למוות.‬

51
00:06:34,291 --> 00:06:37,625
‫אם זה תלוי בד"ר ניולנד,
החבר שלכם לא יהיה האחרון.‬

52
00:06:38,750 --> 00:06:40,666
‫אני מניחה שתרצו לעצור בעדה.‬

53
00:06:41,041 --> 00:06:42,166
‫כן, כמובן.‬

54
00:06:43,458 --> 00:06:44,958
‫אני רוצה להציע לכם ברית.‬

55
00:06:45,833 --> 00:06:49,666
‫יש בידיי משאבים
שיוכלו לתת לכם עוצמה בעולמכם.‬

56
00:06:49,750 --> 00:06:53,458
‫ומתברר שאתם מסוגלים לפעול בעולמי בדרכים‬

57
00:06:54,458 --> 00:06:58,208
‫שאני לא מסוגלת,
בהתחשב בגורמים שמשחקים פה תפקיד,‬

58
00:06:58,291 --> 00:07:00,416
‫שרק עכשיו גיליתי על קיומם.‬

59
00:07:00,500 --> 00:07:01,625
‫מה כוונתך?‬

60
00:07:01,708 --> 00:07:04,541
‫עליכם להתמודד
עם הרבה יותר מאשר שריז ניולנד בלבד,‬

61
00:07:04,625 --> 00:07:07,416
‫למרות שאין ספק שהרופאה הטובה מאיימת ביותר.‬

62
00:07:08,958 --> 00:07:11,250
‫העולם שלכם נמצא על סף קופה משלו.‬

63
00:07:12,166 --> 00:07:17,083
‫אני מאמינה שבדרכי שלי,
אוכל לעזור לכם לנווט בסערה המתקרבת.‬

64
00:07:21,375 --> 00:07:25,458
‫אם אנחנו מתקרבים להסכמה,
עכשיו הזמן האידאלי‬

65
00:07:25,541 --> 00:07:29,625
‫בשבילכם להציג את האולטימטומים
או הדרישות שלכם.‬

66
00:07:31,916 --> 00:07:32,916
‫אימא שלי.‬

67
00:07:34,125 --> 00:07:36,708
‫היא שוב עיוורת, וחולה.‬

68
00:07:39,291 --> 00:07:40,666
‫אני צריכה שתרפאו אותה.‬

69
00:07:41,916 --> 00:07:44,375
‫כפי שהבטחתם בתחילת כל העניין הזה.‬

70
00:07:49,750 --> 00:07:50,666
‫גברתי?‬

71
00:07:51,083 --> 00:07:52,791
‫היא מתייעצת עם ה"דודות".‬

72
00:07:54,750 --> 00:07:55,958
‫אני מצטערת מאוד.‬

73
00:07:56,666 --> 00:07:58,416
‫מתברר שהטכניים של מר זובוב‬

74
00:07:58,500 --> 00:08:00,791
‫כבר ניסו כל דבר אפשרי.‬

75
00:08:08,083 --> 00:08:11,000
‫מה? אז את לא יכולה לעזור לה?‬

76
00:08:12,791 --> 00:08:14,041
‫אני חוששת שלא.‬

77
00:08:15,625 --> 00:08:20,750
‫ההערכה של ה"דודות"
היא שיש לאימך עוד 554 שעות לחיות.‬

78
00:08:21,958 --> 00:08:23,583
‫בערך 23 ימים.‬

79
00:08:34,500 --> 00:08:35,666
‫אלך לדבר איתה.‬

80
00:08:37,791 --> 00:08:38,750
‫בבקשה.‬

81
00:08:51,041 --> 00:08:51,958
‫פלין.‬

82
00:08:54,875 --> 00:08:56,458
‫הם הבטיחו לנו, ברטון.‬

83
00:09:01,416 --> 00:09:02,541
‫הם הבטיחו לנו.‬

84
00:09:28,875 --> 00:09:31,708
‫אני יודעת שאת עצובה, פלין, אבל...‬

85
00:09:34,291 --> 00:09:37,833
‫הייתה לי הרגשה מוזרה,
כשרק גיליתי על הגליומה.‬

86
00:09:37,916 --> 00:09:39,083
‫לגבייך.‬

87
00:09:40,041 --> 00:09:43,875
‫שכבתי שם, בחדר הבדיקה,
ופשוט נתתי לדברים לשקוע.‬

88
00:09:45,541 --> 00:09:50,083
‫וחשבתי לעצמי, "טוב, אולי זה לא כל כך נורא.‬

89
00:09:51,625 --> 00:09:54,250
‫"אולי פלין באמת תוכל לחיות עכשיו את חייה".‬

90
00:09:58,333 --> 00:10:01,500
‫חייתי את חיי
בדיוק כפי שרציתי, אימא, אוקיי?‬

91
00:10:03,375 --> 00:10:05,375
‫לא הייתי בוחרת בשום דרך אחרת.‬

92
00:10:05,458 --> 00:10:06,333
‫אני יודעת.‬

93
00:10:07,083 --> 00:10:09,000
‫ואל תחשבי שאני לא אוהבת אותך על זה.‬

94
00:10:09,916 --> 00:10:12,625
‫החזקת אותנו עם הראש מעל המים כבר הרבה זמן.‬

95
00:10:14,333 --> 00:10:15,833
‫אבל מגיע לך יותר.‬

96
00:10:17,041 --> 00:10:20,791
‫חשבתי, "אם הם ירצו,
אולי הם יוכלו למכור את הבית.‬

97
00:10:20,875 --> 00:10:22,666
‫"זה ייתן להם קצת כסף.‬

98
00:10:23,958 --> 00:10:27,375
‫"ברטון ימשיך להיות ברטון,
עם כל הטוב והרע שבכך.‬

99
00:10:29,375 --> 00:10:31,916
‫"אבל מי יודע מה פלין עשויה לעשות?"‬

100
00:10:33,291 --> 00:10:35,791
‫והמחשבה הזו די הלהיבה אותי.‬

101
00:10:37,375 --> 00:10:39,541
‫שתהיה לך הזדמנות להפוך‬

102
00:10:40,833 --> 00:10:42,625
‫למה שרק תרצי.‬

103
00:10:57,041 --> 00:10:58,416
‫לאן את הולכת?‬

104
00:11:00,791 --> 00:11:03,541
‫נראה לי שהתרופות שלך מתחילות להשפיע, אימא.‬

105
00:11:03,625 --> 00:11:05,083
‫אני פשוט אתן לך לנוח.‬

106
00:11:10,208 --> 00:11:13,750
‫אבא שלך היה קורא לך
"הבלוט הקטן שלנו" כשהיית תינוקת.‬

107
00:11:15,250 --> 00:11:16,083
‫למה?‬

108
00:11:17,250 --> 00:11:19,875
‫משום שלמרות שהיית יצור קטנטן,‬

109
00:11:19,958 --> 00:11:22,791
‫הוא הרגיש את הכוח והחוסן שבך,‬

110
00:11:23,666 --> 00:11:25,541
‫שמחכים להזדמנות שלהם לצמוח.‬

111
00:11:27,916 --> 00:11:29,833
‫ממש כמו עץ אלון גדול.‬

112
00:11:32,166 --> 00:11:33,375
‫אני מתגעגעת אליו, אימא.‬

113
00:11:35,541 --> 00:11:36,541
‫גם אני.‬

114
00:11:37,500 --> 00:11:38,916
‫תבטיחי לי, פלין,‬

115
00:11:40,000 --> 00:11:41,833
‫שתיתני לכוח הזה לצמוח.‬

116
00:12:06,666 --> 00:12:09,250
‫מריה אנאת'מה אאש.‬

117
00:12:10,791 --> 00:12:12,333
‫קורות חיים מסקרנים.‬

118
00:12:13,541 --> 00:12:16,083
‫איך, לכל הרוחות,
מצאת את עצמך מועסקת אצל לב זובוב?‬

119
00:12:16,583 --> 00:12:18,333
‫זה סיפור מסובך,‬

120
00:12:18,416 --> 00:12:21,625
‫והוא לא רלוונטי במיוחד
לעניין שבגללו פניתי אלייך.‬

121
00:12:21,708 --> 00:12:22,583
‫והוא?‬

122
00:12:24,458 --> 00:12:26,083
‫הנתונים שאליתה וסט גנבה.‬

123
00:12:26,916 --> 00:12:29,166
‫אני יודעת איפה הם. ואיך להשיג אותם.‬

124
00:12:30,000 --> 00:12:32,125
‫הם במוח של פלין פישר.‬

125
00:12:34,166 --> 00:12:35,666
‫לב זובוב יודע את זה,‬

126
00:12:36,583 --> 00:12:39,291
‫אז כל מה שאליתה גנבה
יהיה בקרוב בידי הקלפט.‬

127
00:12:39,375 --> 00:12:41,250
‫אני לא רוצה לחיות בעולם כזה.‬

128
00:12:41,333 --> 00:12:44,916
‫- ובכן, המפקחת לוביר...
- ברור שיש לה אג'נדה משלה.‬

129
00:12:45,000 --> 00:12:48,833
‫אני לא יודעת מהי,
אבל אי אפשר לסמוך עליה שתתקן את המצב.‬

130
00:12:49,583 --> 00:12:51,291
‫את מוכרחה לעצור בעדו.‬

131
00:12:52,208 --> 00:12:53,291
‫את מסוגלת לכך?‬

132
00:12:58,375 --> 00:12:59,333
‫כן.‬

133
00:13:01,166 --> 00:13:03,625
‫אבל יידרש לכך צעד דרסטי.‬

134
00:13:04,750 --> 00:13:07,583
‫דרסטי יותר משקיוויתי שיידרש.‬

135
00:13:08,458 --> 00:13:11,083
‫והמחיר שלו בלתי נתפס.‬

136
00:13:13,083 --> 00:13:14,625
‫כמה זמן יש לי?‬

137
00:13:15,250 --> 00:13:16,166
‫מעט מאוד.‬

138
00:13:16,875 --> 00:13:21,541
‫אני מניחה שאת מצפה לתגמול
על שהבאת לידיעתי את הבשורות הרעות האלה?‬

139
00:13:22,791 --> 00:13:24,166
‫אני רוצה שתהרגי אותו.‬

140
00:13:25,166 --> 00:13:26,000
‫את מי?‬

141
00:13:26,333 --> 00:13:27,250
‫את זובוב.‬

142
00:13:31,125 --> 00:13:32,791
‫מותר לי לשאול למה?‬

143
00:13:36,375 --> 00:13:37,708
‫הפרת כללי התנהגות.‬

144
00:13:41,500 --> 00:13:43,958
‫טוב, מה שאת מבקשת הוא לא כל כך קל,‬

145
00:13:44,041 --> 00:13:45,791
‫בהתחשב בסטטוס שלו כקלפט.‬

146
00:13:48,333 --> 00:13:49,166
‫אלא אם...‬

147
00:13:51,291 --> 00:13:55,000
‫תסכימי להשתמש בנוכחותך בביתו של מר זובוב‬

148
00:13:55,083 --> 00:13:56,666
‫כדי לסייע במאמץ?‬

149
00:13:59,208 --> 00:14:01,625
‫אסכים. בשמחה.‬

150
00:14:03,750 --> 00:14:05,958
‫נהדר. אצור איתך קשר.‬

151
00:14:06,041 --> 00:14:07,166
‫הצעד הדרסטי שלך.‬

152
00:14:08,583 --> 00:14:09,500
‫מהו?‬

153
00:14:12,500 --> 00:14:16,625
‫אני חוששת שאיאלץ לשנות את התנאים בבדל‬

154
00:14:16,708 --> 00:14:22,250
‫בצורה שתהרוס או תשלול את תוקפם
של מחקרים של עשרות שנים.‬

155
00:14:22,333 --> 00:14:24,375
‫מחקרים חשובים ביותר.‬

156
00:14:25,250 --> 00:14:29,750
‫אבל אני אגדע גף בשביל להציל את הגוף כולו.‬

157
00:14:29,833 --> 00:14:30,875
‫אני לא מבינה.‬

158
00:14:32,333 --> 00:14:35,625
‫הקופה, אקדם אותה לשלב הבא.‬

159
00:14:36,125 --> 00:14:39,291
‫בכך אוציא את הבחורה לגמרי מהמשוואה.‬

160
00:14:39,708 --> 00:14:43,541
‫ביחד עם ביתה, עיירתה,
משפחתה והאזור הנבער כולו.‬

161
00:15:16,625 --> 00:15:17,541
‫ברוכה השבה.‬

162
00:15:20,875 --> 00:15:22,125
‫מה שלום אימא שלך?‬

163
00:15:24,333 --> 00:15:25,166
‫היא גוססת.‬

164
00:15:27,583 --> 00:15:29,625
‫אני מניחה שחשדת בכך מההתחלה, נכון?‬

165
00:15:30,625 --> 00:15:31,708
‫אני מצטער, פלין.‬

166
00:15:33,958 --> 00:15:38,250
‫הצגתי בפנייך אפשרות כוודאות
כדי לגרום לך לעשות כרצוננו.‬

167
00:15:39,916 --> 00:15:40,750
‫זה לא היה בסדר.‬

168
00:15:48,250 --> 00:15:50,166
‫נראה לך שעדיין
נוכל למצוא את אחותך?‬

169
00:15:57,125 --> 00:15:58,083
‫היא מתה.‬

170
00:15:59,250 --> 00:16:00,541
‫אני לא רואה אפשרות אחרת.‬

171
00:16:00,833 --> 00:16:01,750
‫ווילף.‬

172
00:16:06,625 --> 00:16:07,791
‫צר לי, ווילף.‬

173
00:16:18,416 --> 00:16:20,875
‫אני כל הזמן מרגיש שאני מפספס משהו ברור,‬

174
00:16:21,541 --> 00:16:23,375
‫כאילו אני קרוב מכדי לראות אותו.‬

175
00:16:25,791 --> 00:16:27,708
‫אליתה אמרה שהיה לי בית בצעירותי.‬

176
00:16:28,208 --> 00:16:29,541
‫אמרה שנהגתי לספר עליו.‬

177
00:16:30,916 --> 00:16:33,958
‫דשא שמשתפל עד לאגם.‬

178
00:16:38,125 --> 00:16:40,000
‫אבל זיכרונותיי הראשונים הם מהמעברה.‬

179
00:16:41,000 --> 00:16:42,166
‫התורים לאוכל.‬

180
00:16:43,250 --> 00:16:45,041
‫גשם יורד על הברזנט הכחול.‬

181
00:16:45,541 --> 00:16:46,458
‫פנים של אישה‬

182
00:16:47,333 --> 00:16:49,541
‫שתמיד בחרתי להאמין שהייתה אימי.‬

183
00:16:50,958 --> 00:16:52,500
‫למרות שזו ודאי פנטזיה.‬

184
00:16:52,833 --> 00:16:54,291
‫מה לגבי אבא שלך?‬

185
00:16:56,416 --> 00:16:58,333
‫הם לקחו את כל הגברים בשלב מוקדם.‬

186
00:16:59,291 --> 00:17:01,916
‫אין לי זיכרונות מהפשיטות על המחנות,‬

187
00:17:02,000 --> 00:17:04,708
‫אבל אליתה סיפרה לי
שהשתמשו באש לגרום לנו לצאת.‬

188
00:17:07,750 --> 00:17:09,083
‫היא לקחה אותי תחת חסותה.‬

189
00:17:09,875 --> 00:17:11,291
‫לא הייתי שורד בלעדיה.‬

190
00:17:12,083 --> 00:17:13,833
‫לאן הלכתם אחר כך?‬

191
00:17:13,916 --> 00:17:16,041
‫לרחובות. בין ההריסות.‬

192
00:17:18,125 --> 00:17:19,291
‫במשך כמעט שלוש שנים.‬

193
00:17:20,625 --> 00:17:21,500
‫ואז?‬

194
00:17:23,458 --> 00:17:24,416
‫עשיתי משהו מטופש.‬

195
00:17:24,500 --> 00:17:25,416
‫וולף!‬

196
00:17:25,500 --> 00:17:26,333
‫וולף!‬

197
00:17:26,708 --> 00:17:27,791
‫לכדו אותנו,‬

198
00:17:28,291 --> 00:17:29,166
‫ניקו אותנו.‬

199
00:17:29,541 --> 00:17:31,333
‫אליתה נלחמה כדי שנישאר ביחד.‬

200
00:17:31,416 --> 00:17:35,416
‫אבל היא תמיד ערגה לחיים ההם.
"כשהיינו חופשיים," היא הייתה אומרת.‬

201
00:17:35,500 --> 00:17:38,291
‫אז ברחנו כמה שנים לאחר שאימצו אותנו.‬

202
00:17:38,833 --> 00:17:39,958
‫אליתה תכננה את הבריחה.‬

203
00:17:40,666 --> 00:17:43,500
‫אגרה אספקה, מיפתה את הדרך שלנו חזרה.‬

204
00:17:44,541 --> 00:17:47,000
‫החזקנו מעמד כשמונה חודשים בממלכתנו הקטנה.‬

205
00:17:48,041 --> 00:17:51,875
‫אפילו הכנו לה דגל, יד בלי אגודל.‬

206
00:17:52,458 --> 00:17:53,375
‫למה?‬

207
00:17:55,000 --> 00:17:57,708
‫אליתה הייתה אומרת
שכולנו חיינו פעם בגן עדן,‬

208
00:17:59,250 --> 00:18:01,083
‫לפני שהתפתחנו למה שאנחנו עכשיו.‬

209
00:18:02,416 --> 00:18:05,833
‫היא טענה שכל החטאים שלנו,
מקורם באגודלים המנוגדים.‬

210
00:18:06,875 --> 00:18:08,208
‫היכולת לאחוז.‬

211
00:18:09,500 --> 00:18:10,333
‫בכלי עבודה,‬

212
00:18:11,375 --> 00:18:12,291
‫בכלי נשק,‬

213
00:18:14,041 --> 00:18:14,916
‫בגרונות.‬

214
00:18:17,416 --> 00:18:19,250
‫מה קרה אחרי שמונת החודשים?‬

215
00:18:21,041 --> 00:18:22,000
‫חליתי.‬

216
00:18:23,458 --> 00:18:24,583
‫הייתי מת.‬

217
00:18:25,250 --> 00:18:26,791
‫אליתה החזירה אותי.‬

218
00:18:28,208 --> 00:18:30,500
‫היא ויתרה שוב על הכול כדי להציל אותי.‬

219
00:18:32,208 --> 00:18:33,583
‫היא ממש אהבה אותך.‬

220
00:18:38,666 --> 00:18:40,750
‫המפקחת לוביר ביקשה שאדבר איתך‬

221
00:18:41,666 --> 00:18:42,791
‫על ההצעה שלה,‬

222
00:18:44,833 --> 00:18:47,083
‫אבל אני חושש שאני לא ממש בטוח מה לומר,‬

223
00:18:47,166 --> 00:18:50,708
‫משום שעלינו להניח שהיא מסוגלת לשמוע אותנו,
אם היא תבחר בכך.‬

224
00:18:52,708 --> 00:18:54,541
‫יש משהו שהיית רוצה לומר לי‬

225
00:18:56,041 --> 00:18:57,416
‫ואתה מרגיש שאתה לא יכול?‬

226
00:18:58,083 --> 00:18:59,708
‫זה ניסוח חריף מדי.‬

227
00:19:00,250 --> 00:19:02,458
‫זה יותר עניין של גוון משל דבר ספציפי.‬

228
00:19:04,041 --> 00:19:05,708
‫למה שלא נתחבר שוב?‬

229
00:19:06,291 --> 00:19:07,291
‫למה?‬

230
00:19:07,375 --> 00:19:09,125
‫אוכל לשאול אותך כמה שאלות,‬

231
00:19:09,916 --> 00:19:13,291
‫אתה לא צריך לומר שום דבר.
אני פשוט יכולה, אני לא יודעת,‬

232
00:19:13,375 --> 00:19:16,208
‫להסיק מהרגשות שלך מסקנות משלי.‬

233
00:19:30,250 --> 00:19:32,041
‫איך אתה מרגיש לגבי לוביר?‬

234
00:19:33,625 --> 00:19:35,333
‫אני רוצה להציע לכם ברית.‬

235
00:19:38,750 --> 00:19:39,583
‫לב?‬

236
00:19:40,791 --> 00:19:43,958
‫לעולם לא תהיה עצמך לגמרי‬

237
00:19:44,041 --> 00:19:46,583
‫עד שתאמץ את החלק הזה בנשמתך.‬

238
00:19:47,708 --> 00:19:48,541
‫אליתה?‬

239
00:19:50,250 --> 00:19:53,875
‫אותו אדם שאתה מכיר.
ההצעה שלו, או מה שתרצה לקרוא לזה,‬

240
00:19:54,333 --> 00:19:56,250
‫היא תעניק לי אושר?‬

241
00:19:59,916 --> 00:20:00,875
‫פלין פישר?‬

242
00:20:14,708 --> 00:20:15,708
‫ווילף נת'רטון.‬

243
00:20:17,958 --> 00:20:19,916
‫כולך נופת צופים, גברת פישר.‬

244
00:20:41,333 --> 00:20:42,208
‫רגע,‬

245
00:20:43,916 --> 00:20:44,750
‫איפה זה היה?‬

246
00:20:45,875 --> 00:20:46,750
‫מה?‬

247
00:20:46,833 --> 00:20:49,916
‫היד בלי האגודל, המקום הסודי שלכם.‬

248
00:20:51,541 --> 00:20:52,375
‫אלוהים.‬

249
00:20:54,125 --> 00:20:55,125
‫אני כזה אידיוט.‬

250
00:21:05,125 --> 00:21:06,416
‫שנתקשר לזובוב?‬

251
00:21:13,250 --> 00:21:14,250
‫לא.‬

252
00:21:15,666 --> 00:21:17,291
‫עכשיו אנחנו משרתים אדון חדש.‬

253
00:21:24,250 --> 00:21:25,625
‫אתה בטוח שזה המקום?‬

254
00:21:25,708 --> 00:21:27,041
‫אבל הוא לא נראה ככה.‬

255
00:21:27,125 --> 00:21:29,416
‫זה היה יער. רק עצים בכל כיוון.‬

256
00:21:41,708 --> 00:21:42,541
‫ווילף.‬

257
00:21:50,541 --> 00:21:52,208
‫מה לקח לך כל כך הרבה זמן, וולף?‬

258
00:21:52,291 --> 00:21:54,333
‫מספיק עם המשחקים, אליתה. איפה את?‬

259
00:21:54,708 --> 00:21:56,916
‫בוא אחריי, אבל בלעדיה.‬

260
00:21:57,666 --> 00:21:59,500
‫לא, היא לב העניין. היא באה.‬

261
00:21:59,583 --> 00:22:02,416
‫עיניים ואוזניים, וולף.
היא חולקת את שלה עם אחרים.‬

262
00:22:03,375 --> 00:22:04,833
‫נכון, אאש?‬

263
00:22:05,541 --> 00:22:08,500
‫היא יכולה לעזוב מיוזמתה,
או שאשלח אותה מפה בעצמי.‬

264
00:22:11,458 --> 00:22:12,333
‫ההחלטה בידייך.‬

265
00:22:13,916 --> 00:22:14,750
‫אבל...‬

266
00:22:15,166 --> 00:22:16,083
‫לכי הביתה.‬

267
00:22:17,666 --> 00:22:19,750
‫אספר לך הכול. על דברתי.‬

268
00:22:48,208 --> 00:22:49,250
‫נראה מוכר?‬

269
00:22:50,750 --> 00:22:52,458
‫פה היה המחנה.‬

270
00:22:53,125 --> 00:22:54,250
‫פה נפגשנו לראשונה.‬

271
00:22:56,125 --> 00:22:57,750
‫אתה לא זוכר, נכון?‬

272
00:22:58,208 --> 00:22:59,208
‫הייתי צעיר מדי.‬

273
00:22:59,875 --> 00:23:01,125
‫היית בן שבע, וולף.‬

274
00:23:01,791 --> 00:23:05,958
‫גיל צעיר מדי בשביל הרבה דברים,
אבל לא בשביל לזכור.‬

275
00:23:19,541 --> 00:23:22,708
‫הסיבה שאתה לא זוכר היא שאתה לא אמור לזכור.‬

276
00:23:25,833 --> 00:23:26,750
‫אליתה.‬

277
00:23:28,000 --> 00:23:31,250
‫מתברר שהשתלים שלנו
הם מכשירים מתוחכמים למדי.‬

278
00:23:31,833 --> 00:23:34,958
‫הדבר שהם באמת מצטיינים בו
הוא הדחקת זיכרונות.‬

279
00:23:35,333 --> 00:23:37,833
‫כולם יודעים את זה. הם מקהים טראומה.‬

280
00:23:38,166 --> 00:23:40,291
‫רוצה לדעת מה קרה כשעקרתי את שלי?‬

281
00:23:40,375 --> 00:23:43,208
‫איבדת את חיזוק המערכת החיסונית שלך,
בין השאר,‬

282
00:23:43,291 --> 00:23:45,458
‫ואני חושד שבקרוב תתחרטי על כך.‬

283
00:23:46,250 --> 00:23:48,250
‫לא, התחלתי להיזכר בדברים.‬

284
00:23:49,500 --> 00:23:50,541
‫בכול.‬

285
00:23:52,833 --> 00:23:54,041
‫יש פה גופות,‬

286
00:23:54,833 --> 00:23:57,000
‫מתחת לדשא הירוק והיפה הזה.‬

287
00:23:57,083 --> 00:23:59,083
‫אלפי גופות.‬

288
00:24:00,583 --> 00:24:01,708
‫תחפרי בור, מתוקה.‬

289
00:24:06,041 --> 00:24:07,250
‫אימא שלך פה,‬

290
00:24:07,583 --> 00:24:08,666
‫והאחיות שלך‬

291
00:24:09,416 --> 00:24:10,666
‫ואחיך הקטן.‬

292
00:24:11,500 --> 00:24:14,208
‫ואתה תזכור אותם,
אם תעקור את השתלים ותשתחרר.‬

293
00:24:15,375 --> 00:24:18,333
‫גם המשפחה שלי. כולם נטבחו.‬

294
00:24:22,416 --> 00:24:23,666
‫לא, תני לו את זה.‬

295
00:24:30,791 --> 00:24:33,208
‫אתה פשוט תעמוד שם עם הידיים בכיסים?‬

296
00:24:33,291 --> 00:24:34,750
‫תיקח אותה, לעזאזל.‬

297
00:24:37,916 --> 00:24:41,708
‫רוצה לדעת מי
הרג את המשפחות שלנו, וולף? הקלפט!‬

298
00:24:42,750 --> 00:24:46,625
‫אבא של החבר שלך, לב, ואנשים כמוהו,‬

299
00:24:46,708 --> 00:24:48,750
‫כי בתקופה ההיא, הם כבר ניהלו הכול.‬

300
00:24:48,833 --> 00:24:52,958
‫עברה במחנות מחלה מידבקת,
ומפחד ממנה, הם חיסלו את כולנו.‬

301
00:24:53,041 --> 00:24:55,416
‫ולא רק פה, אלא בכל רחבי אנגליה!‬

302
00:24:55,500 --> 00:24:59,458
‫זה היה מבצע מתואם.
חמישה מיליון אנשים, בתוך פחות משבועיים.‬

303
00:24:59,541 --> 00:25:02,625
‫זה הישג מרשים, לא? לא נראה לך?‬

304
00:25:03,958 --> 00:25:06,125
‫אז כן, הם הדחיקו את הזיכרונות שלנו‬

305
00:25:06,208 --> 00:25:07,791
‫כי הם עדיין מפחדים מאיתנו.‬

306
00:25:07,875 --> 00:25:08,916
‫מאיתנו?‬

307
00:25:18,750 --> 00:25:20,125
‫אני אוספת אותם.‬

308
00:25:20,708 --> 00:25:23,666
‫צבא קטן של מנושלים.
אתה יודע, להשיב את הצדק על כנו.‬

309
00:25:23,750 --> 00:25:26,333
‫מה כבר תצליחי להשיג עם האספסוף הזה?‬

310
00:25:26,416 --> 00:25:27,750
‫תשברו כמה חלונות?‬

311
00:25:27,833 --> 00:25:29,958
‫אני בטוח שהקלפט ומ"מ ישקשקו מפחד.‬

312
00:25:30,041 --> 00:25:31,583
‫אנחנו זקוקים לכלים המתאימים.‬

313
00:25:31,666 --> 00:25:32,666
‫שהם?‬

314
00:25:32,750 --> 00:25:35,791
‫הסודות שמאחורי כל הפלאים שמ"מ בנו אי פעם.‬

315
00:25:35,875 --> 00:25:38,166
‫אינסוף בכף ידך.‬

316
00:25:39,791 --> 00:25:41,541
‫ואיפה תוכלי להשיג אותם?‬

317
00:25:42,416 --> 00:25:43,791
‫הם בראשה של הבחורה.‬

318
00:25:53,333 --> 00:25:56,791
‫הרופא נתן לך איזו הערכה או משהו, ג'ספר?‬

319
00:25:57,375 --> 00:26:00,958
‫את יודע, נגיד,
סיכוי הישרדות של עשרה אחוז, או משהו כזה?‬

320
00:26:01,041 --> 00:26:02,875
‫הוא אמר לי להתכונן לגרוע מכול.‬

321
00:26:03,333 --> 00:26:07,208
‫טוב, אני משתתף בצערך,
אתה יודע, כולנו משתתפים.‬

322
00:26:07,541 --> 00:26:11,291
‫אבל הוא מת כמו מלך לוחם, לא?‬

323
00:26:11,666 --> 00:26:12,750
‫הוא עדיין לא מת.‬

324
00:26:12,833 --> 00:26:14,083
‫אתה מבין את כוונתי.‬

325
00:26:14,583 --> 00:26:16,625
‫הוא נלחם עד הסוף,‬

326
00:26:17,875 --> 00:26:21,708
‫ואנחנו חבים לו את המשך המורשת שלו.‬

327
00:26:21,833 --> 00:26:24,541
‫אז אני מניח שאני האחראי עכשיו, נכון?‬

328
00:26:25,458 --> 00:26:26,625
‫למה נראה לך?‬

329
00:26:28,583 --> 00:26:31,416
‫- תמיד הייתי יד ימינו.
- זין בעין, היית יד ימינו.‬

330
00:26:31,500 --> 00:26:32,916
‫בסדר, בסדר.‬

331
00:26:34,333 --> 00:26:37,000
‫בוא נסתכל על זה כמו על...‬

332
00:26:37,083 --> 00:26:38,291
‫איך קוראים לזה?‬

333
00:26:38,375 --> 00:26:42,750
‫מה שהרומאים עשו כשהיו שלושה קיסרים.‬

334
00:26:43,666 --> 00:26:44,666
‫מה זה היה?‬

335
00:26:45,916 --> 00:26:46,916
‫זה...‬

336
00:26:48,333 --> 00:26:49,541
‫טריומווירט.‬

337
00:26:50,833 --> 00:26:51,958
‫כן, בדיוק.‬

338
00:26:52,583 --> 00:26:53,958
‫אבל אנחנו ארבעה.‬

339
00:27:00,875 --> 00:27:03,083
‫אתה עדיין יכול להסיע אותנו, ג'ספר.‬

340
00:27:03,166 --> 00:27:04,541
‫לרחוץ לנו את המכוניות.‬

341
00:27:04,625 --> 00:27:07,708
‫בהחלט. אתה עושה יופי של עבודה עם המכוניות.‬

342
00:27:08,541 --> 00:27:09,375
‫עכשיו...‬

343
00:27:13,750 --> 00:27:15,583
‫תביא לנו קנקן מלא.‬

344
00:27:18,791 --> 00:27:19,750
‫קדימה.‬

345
00:27:34,666 --> 00:27:38,208
‫ותרשום אותו על החשבון של הדוד שלך,‬

346
00:27:39,208 --> 00:27:40,500
‫אם עדיין מכבדים אותו.‬

347
00:28:06,833 --> 00:28:08,416
‫תפתח את החלון המזוין.‬

348
00:28:09,166 --> 00:28:10,000
‫מה?‬

349
00:28:10,416 --> 00:28:11,583
‫תפתח את החלון המז...‬

350
00:28:20,000 --> 00:28:22,583
‫תצטרך לנקות את זה, ג'ספר.‬

351
00:28:41,333 --> 00:28:43,000
‫את מי להוריד בבית קודם?‬

352
00:30:18,500 --> 00:30:19,333
‫ג'ספר?‬

353
00:30:21,750 --> 00:30:24,166
‫זוכרת איך רבנו על משחק מונופול?‬

354
00:30:24,833 --> 00:30:25,958
‫מה השעה?‬

355
00:30:27,291 --> 00:30:28,291
‫קצת אחרי 2:00.‬

356
00:30:28,375 --> 00:30:31,750
‫שיחקנו עם פלין, ברטון ואלה בחג ההודיה.‬

357
00:30:32,833 --> 00:30:36,958
‫ואני הובלתי בגדול,‬

358
00:30:38,166 --> 00:30:42,000
‫והרגשתי די רע לגבי זה,
אז כל הזמן הלוויתי לאנשים כסף‬

359
00:30:42,083 --> 00:30:44,000
‫כשנראה שהם עמדו להפסיד?‬

360
00:30:45,625 --> 00:30:50,416
‫ואז, בסוף, ברטון חזר מאפס וניצח?‬

361
00:30:50,500 --> 00:30:52,541
‫מותק, אתה שיכור?‬

362
00:30:55,041 --> 00:30:58,208
‫אחר כך כעסת עליי. אמרת...‬

363
00:30:59,250 --> 00:31:00,708
‫שאף פעם לא אשיג שום דבר‬

364
00:31:00,791 --> 00:31:03,458
‫אם לא אפסיק לראות בחולשה טוב לב.‬

365
00:31:05,458 --> 00:31:07,916
‫ג'ספר. לא התכוונתי לזה.‬

366
00:31:08,000 --> 00:31:08,916
‫דווקא כן.‬

367
00:31:09,208 --> 00:31:11,250
‫לא. באמת שלא.‬

368
00:31:12,166 --> 00:31:16,750
‫הסיבה שהתחתנתי איתך
היא משום שאתה כזה טוב לב.‬

369
00:31:20,375 --> 00:31:21,875
‫אז למה אמרת את זה?‬

370
00:31:22,708 --> 00:31:25,250
‫אני מניחה שפשוט רציתי שתנצח לשם שינוי.‬

371
00:31:26,166 --> 00:31:27,875
‫הרגשתי שזה מגיע לך.‬

372
00:31:33,791 --> 00:31:35,958
‫למה אנחנו מדברים על זה?‬

373
00:31:43,083 --> 00:31:45,583
‫עמדתי לעשות טעות ענקית.‬

374
00:31:45,666 --> 00:31:46,750
‫למה אתה מתכוון?‬

375
00:31:52,583 --> 00:31:54,583
‫כלום. אוהב אותך. תכף אגיע הביתה.‬

376
00:31:59,625 --> 00:32:00,458
‫אטיקוס!‬

377
00:32:05,583 --> 00:32:07,208
‫זין! אטיקוס!‬

378
00:32:10,625 --> 00:32:12,833
‫אטיקוס, תתעורר, אחי. אטיקוס!‬

379
00:32:12,916 --> 00:32:16,666
‫זין, תתעורר כבר, לעזאזל. אטיקוס!‬

380
00:32:17,166 --> 00:32:19,041
‫קאש!‬

381
00:32:19,458 --> 00:32:20,583
‫קאש!‬

382
00:32:28,375 --> 00:32:30,625
‫אטיקוס! חבר'ה!‬

383
00:32:33,250 --> 00:32:35,125
‫מעבר רכבת‬

384
00:32:35,208 --> 00:32:36,166
‫אטיקוס!‬

385
00:32:37,041 --> 00:32:39,541
‫אטיקוס! אטיקוס, תתעורר!‬

386
00:32:39,875 --> 00:32:41,208
‫פאקינג תתעורר, לעזאזל!‬

387
00:32:41,625 --> 00:32:42,625
‫אטיקוס!‬

388
00:32:47,541 --> 00:32:49,125
‫מה לעזאזל?‬

389
00:32:54,666 --> 00:32:55,666
‫אוי, זין.‬

390
00:33:45,875 --> 00:33:47,583
‫שמעתי על תאונת הרכבת ההיא, טומי.‬

391
00:33:47,916 --> 00:33:49,333
‫זו לא הסיבה שבאתי.‬

392
00:33:52,625 --> 00:33:55,166
‫תקשיבי, אני יודע שיש לך סודות, פלין.‬

393
00:33:55,250 --> 00:33:58,250
‫- טומי.
- את לא צריכה לחרטט אותי. אני מבין.‬

394
00:34:00,625 --> 00:34:04,083
‫התקשרו אליי מהמחלקה לביטחון המולדת.‬

395
00:34:05,083 --> 00:34:06,708
‫פטפוטי אנשי מיליציה ימניים.‬

396
00:34:06,791 --> 00:34:08,791
‫רציניים מספיק שהביטחוניים
יתריעו על סכנה.‬

397
00:34:09,541 --> 00:34:13,000
‫בהתחשב בכל הדברים המוזרים
שמסתובבים סביבך וסביב ברטון,‬

398
00:34:14,166 --> 00:34:16,208
‫אני צריך לדעת
אם את יודעת על זה משהו.‬

399
00:34:16,291 --> 00:34:17,375
‫על מה?‬

400
00:34:18,000 --> 00:34:20,291
‫הם אומרים שהם מתכננים לפוצץ בונקר טילים.‬

401
00:34:21,416 --> 00:34:25,125
‫ואת יודעת, יש בונקר חדש של חיל האוויר
בכיוון ספרינג קריק.‬

402
00:34:25,208 --> 00:34:26,083
‫הגדול ההוא.‬

403
00:34:29,291 --> 00:34:33,083
‫פלין, אם את יודעת על זה משהו...‬

404
00:34:33,166 --> 00:34:34,208
‫אני לא.‬

405
00:34:35,791 --> 00:34:37,000
‫אני חייבת לזוז, טומי.‬

406
00:34:51,791 --> 00:34:55,291
‫מייקון, תכין את הקסדה.‬

407
00:34:56,000 --> 00:34:57,250
‫אני מוכרחה לחזור.‬

408
00:35:07,375 --> 00:35:09,250
‫אאש. אאש!‬

409
00:35:09,833 --> 00:35:10,708
‫איפה ווילף?‬

410
00:35:12,541 --> 00:35:13,666
‫למה חזרת?‬

411
00:35:15,125 --> 00:35:18,500
‫הפיצוץ ההוא בבונקר?
זה שראינו במוזאון הקופה?‬

412
00:35:18,583 --> 00:35:21,166
‫שריז מנסה לגרום לו לקרות בציר הזמן שלי.‬

413
00:35:21,250 --> 00:35:22,166
‫אני בטוחה בזה.‬

414
00:35:27,125 --> 00:35:28,125
‫כבר ידעת?‬

415
00:35:35,500 --> 00:35:37,500
‫מה לעזאזל עשית, אאש?‬

416
00:35:39,791 --> 00:35:44,916
‫המידע שאת ואליתה גנבתן ממ"מ,
הוא מאוחסן בתוך דנ"א.‬

417
00:35:46,541 --> 00:35:48,583
‫זה החרא שבראש שלי, לא?‬

418
00:35:49,708 --> 00:35:51,958
‫הסיבה לפרכוסים המזוינים שלי.‬

419
00:35:53,583 --> 00:35:54,625
‫מה המידע הזה?‬

420
00:35:55,333 --> 00:35:57,375
‫אני חושדת שמדובר בספרייה כולה.‬

421
00:35:58,166 --> 00:36:00,791
‫גדולה מספיק לזרוע הרס
בעולם שלך ובעולם שלי.‬

422
00:36:02,625 --> 00:36:04,250
‫עכשיו לב יודע על כך.‬

423
00:36:06,125 --> 00:36:08,750
‫תביני, אם הקלפט יניחו ידיים על הנתונים...‬

424
00:36:12,500 --> 00:36:13,916
‫סיפרתי לשריז ניולנד.‬

425
00:36:14,583 --> 00:36:15,583
‫הייתי מוכרחה.‬

426
00:36:16,333 --> 00:36:19,416
‫עכשיו היא עומדת לאייד
את כל המדינה המזוינת שלי‬

427
00:36:19,500 --> 00:36:22,625
‫רק כדי לוודא שלב לא ישיג את הנתונים.‬

428
00:36:23,708 --> 00:36:26,416
‫החיים שלי, המשפחה שלי,‬

429
00:36:26,750 --> 00:36:28,125
‫כל מי שאני אוהבת.‬

430
00:36:30,375 --> 00:36:32,500
‫הכול סתם משחק מזוין בעינייך, לא?‬

431
00:36:34,000 --> 00:36:35,125
‫והמנצח לוקח הכול.‬

432
00:36:42,375 --> 00:36:43,583
‫לאן את הולכת?‬

433
00:36:44,166 --> 00:36:45,166
‫אני הולכת לנצח.‬

434
00:37:09,166 --> 00:37:10,583
‫זו לונדון האמיתית.‬

435
00:37:11,958 --> 00:37:13,833
‫לפחות החלק שעדיין לא בנו מחדש.‬

436
00:37:14,291 --> 00:37:16,666
‫יש להם הרבה עבודה, מה?‬

437
00:37:17,625 --> 00:37:18,666
‫למה באנו הנה?‬

438
00:37:19,875 --> 00:37:20,916
‫כדי שנוכל לדבר.‬

439
00:37:22,125 --> 00:37:23,333
‫בלי שיאזינו לנו.‬

440
00:37:26,875 --> 00:37:28,083
‫שריז ניולנד.‬

441
00:37:28,958 --> 00:37:32,458
‫היא מתכננת לפוצץ
את הבונקר ההוא בספרינג קריק.‬

442
00:37:33,541 --> 00:37:36,625
‫לחסל את כולנו, רק כדי לוודא שאני אמות.‬

443
00:37:37,500 --> 00:37:39,041
‫אז היה לי רעיון‬

444
00:37:39,791 --> 00:37:41,333
‫לפתוח בדל חדש.‬

445
00:37:42,083 --> 00:37:43,666
‫את אומרת את מה שאני חושב?‬

446
00:37:45,916 --> 00:37:48,916
‫את רוצה לאתחל את התרחיש, כמו בסימולציה?‬

447
00:37:49,000 --> 00:37:50,875
‫כך אולי נינצל, קונור.‬

448
00:37:52,250 --> 00:37:55,625
‫אבל אני אזדקק לעזרתך.
וגם לעזרתה של לוביר.‬

449
00:37:58,166 --> 00:37:59,291
‫זה חור שחור.‬

450
00:37:59,958 --> 00:38:02,583
‫בסימולציה, אפשר להגיע לרמה
שבה, לא משנה מה תעשי,‬

451
00:38:02,666 --> 00:38:04,666
‫את תמותי, שוב ושוב,‬

452
00:38:04,750 --> 00:38:08,208
‫משום שבלי לקלוט את זה,
עשית טעות בשלב מוקדם יותר במשחק.‬

453
00:38:08,791 --> 00:38:09,833
‫את לכודה.‬

454
00:38:09,916 --> 00:38:11,500
‫אני מצטערת, יקירתי.‬

455
00:38:12,166 --> 00:38:14,000
‫הלוואי שזה לא היה מגיע לכך.‬

456
00:38:14,083 --> 00:38:16,000
‫כשנפגשנו, שאלתי אם יש בידייך כוח‬

457
00:38:16,083 --> 00:38:18,166
‫לנתק את הקשר לבדל שלי.‬

458
00:38:19,125 --> 00:38:20,000
‫יש לך?‬

459
00:38:20,916 --> 00:38:21,750
‫לא.‬

460
00:38:22,583 --> 00:38:24,333
‫מה לגבי פתיחת אחד חדש?‬

461
00:38:25,750 --> 00:38:28,625
‫אני חוששת שאיזון הכוחות העדין
ששולט בעולם הזה‬

462
00:38:28,708 --> 00:38:31,625
‫יהפוך צעד כזה להכרזת מלחמה ישירה מצידי.‬

463
00:38:33,583 --> 00:38:37,750
‫אבל אני יודעת איך מישהו יוכל לעשות את זה.‬

464
00:38:39,000 --> 00:38:40,791
‫אני צריכה שתפתחי בדל חדש.‬

465
00:38:43,083 --> 00:38:45,041
‫אם אני מבינה אותך נכון,‬

466
00:38:45,125 --> 00:38:47,583
‫את מציעה תוכנית קיצונית למדי.‬

467
00:38:48,666 --> 00:38:50,291
‫שריז תחשוב שהיא ניצחה,‬

468
00:38:51,041 --> 00:38:52,833
‫ושאת עזרת לה לנצח.‬

469
00:38:53,541 --> 00:38:56,541
‫תהיה לנו גישה לכל הנתונים שאליטה גנבה,‬

470
00:38:56,625 --> 00:38:59,125
‫והם יצילו את העולם שלי מהקופה.‬

471
00:38:59,208 --> 00:39:01,125
‫את מבינה עד כמה קלושים הסיכויים?‬

472
00:39:01,708 --> 00:39:03,750
‫אולי יעזור לך בן ברית.‬

473
00:39:03,833 --> 00:39:05,458
‫אחיך, למשל...‬

474
00:39:05,541 --> 00:39:06,708
‫אסור שברטון ידע.‬

475
00:39:07,750 --> 00:39:10,708
‫אם הוא יגלה, הוא לא ייתן לי לעשות את זה.‬

476
00:39:11,041 --> 00:39:12,666
‫קונור אמר שהוא יעזור.‬

477
00:39:16,208 --> 00:39:17,833
‫את בטוחה לגמרי?‬

478
00:39:19,833 --> 00:39:20,791
‫כן.‬

479
00:39:23,500 --> 00:39:27,750
‫למ"מ יש כמה אתרי תמיכה במקומות לא ידועים.‬

480
00:39:28,125 --> 00:39:29,625
‫קוראים להם "שערי בדל".‬

481
00:39:29,708 --> 00:39:32,083
‫אפילו השומרים לא יודעים איפה הם.‬

482
00:39:32,166 --> 00:39:34,583
‫הם פריפראלים הנשלטים מרחוק.‬

483
00:39:34,666 --> 00:39:38,208
‫הפריפראלים ששומרים על המתקן
יהיו חזקים בדיוק כמוך.‬

484
00:39:40,125 --> 00:39:41,083
‫תשלחי אותי לאחד.‬

485
00:39:55,625 --> 00:39:56,666
‫הגעתי.‬

486
00:40:07,416 --> 00:40:08,875
‫אוכל לעזור?‬

487
00:40:11,708 --> 00:40:12,708
‫אולי.‬

488
00:40:13,541 --> 00:40:15,250
‫אפשר לשאול אותך שאלה?‬

489
00:40:15,666 --> 00:40:17,875
‫עדיין יש בחילה כשאתה חוזר?‬

490
00:40:18,583 --> 00:40:19,875
‫או שהם תיקנו את זה?‬

491
00:40:20,541 --> 00:40:22,541
‫כשאתה מתעורר בגוף האמיתי שלך,‬

492
00:40:23,083 --> 00:40:25,166
‫אחרי שאתה מסיים את המשמרת בפריפראל.‬

493
00:41:10,125 --> 00:41:11,083
‫לעזאזל.‬

494
00:42:24,875 --> 00:42:28,000
‫באמת חשבת שתוכלי להתחמק ממני בקלות כזו?‬

495
00:42:28,375 --> 00:42:31,541
‫יש לך הרגל מגונה
להשתלט על דברים גוססים, שריז.‬

496
00:42:31,625 --> 00:42:34,208
‫אין לך מושג כמה את מסכנת.‬

497
00:42:35,750 --> 00:42:38,875
‫כולם פה, נכון? כל החיים האחרים האלה.‬

498
00:42:39,666 --> 00:42:42,250
‫וכל מה שעליי לעשות הוא לבחור מאיפה להתחיל.‬

499
00:42:42,916 --> 00:42:43,875
‫חכי!‬

500
00:42:44,500 --> 00:42:45,791
‫אני אמצא אותך.‬

501
00:42:45,875 --> 00:42:47,125
‫אני מבטיחה לך.‬

502
00:42:47,500 --> 00:42:49,500
‫אל תהיי כל כך בטוחה, שריז.‬

503
00:42:54,208 --> 00:42:56,333
‫נראה לי שאני רוצה להיות הציידת עכשיו.‬

504
00:42:57,708 --> 00:43:00,000
‫תביני, אני יודעת בדיוק איפה את.‬

505
00:43:00,833 --> 00:43:03,208
‫ולך אין מושג איפה אני אהיה.‬

506
00:43:04,541 --> 00:43:06,208
‫לא בלי הקואורדינטות.‬

507
00:43:13,416 --> 00:43:14,250
‫לא!‬

508
00:43:38,333 --> 00:43:40,250
‫את אומרת את מה שאני חושב?‬

509
00:43:41,791 --> 00:43:45,583
‫את רוצה לאתחל את התרחיש, כמו בסימולציה?‬

510
00:43:45,666 --> 00:43:47,541
‫כך אולי נינצל, קונור.‬

511
00:43:48,833 --> 00:43:52,125
‫אבל אני אזדקק לעזרתך.
וגם לעזרתה של לוביר.‬

512
00:43:53,750 --> 00:43:56,250
‫אם אצליח, יהיו שם גרסאות חדשות שלנו.‬

513
00:43:56,333 --> 00:43:59,291
‫כאלה שלשריז לא יהיה שום קשר אליהן.‬

514
00:44:00,875 --> 00:44:02,000
‫נהיה בטוחים שם.‬

515
00:44:02,291 --> 00:44:04,916
‫אבל בעולם שלנו, נמות.‬

516
00:44:09,000 --> 00:44:10,458
‫אלא אם לא אהיה שם בחיים.‬

517
00:44:11,458 --> 00:44:13,875
‫אז, לא תהיה לשריז סיבה לפוצץ את הבונקר.‬

518
00:44:21,416 --> 00:44:22,291
‫זין.‬

519
00:44:25,916 --> 00:44:28,291
‫ברטון אמר שבטקסס, ירית פעם במישהו‬

520
00:44:29,541 --> 00:44:30,833
‫ממרחק של שני ק"מ.‬

521
00:44:31,166 --> 00:44:32,583
‫ברטון מזיין את השכל.‬

522
00:44:34,125 --> 00:44:35,500
‫המרחק היה לפחות שלושה ק"מ.‬

523
00:44:38,000 --> 00:44:39,958
‫בתוכנית שאני מדברת עליה,‬

524
00:44:42,458 --> 00:44:44,500
‫צריך להיות רושם שלוביר שלחה מישהו,‬

525
00:44:44,583 --> 00:44:47,583
‫כטובה לשריז, כדי לפתור בשבילה את הבעיה.‬

526
00:44:50,291 --> 00:44:52,291
‫אתה מבין מה אני מבקשת ממך, קונור?‬

527
00:44:54,708 --> 00:44:55,541
‫כן.‬

528
00:44:57,625 --> 00:44:58,583
‫אני מבין.‬

529
00:45:03,291 --> 00:45:04,625
‫מה לגבי העולם הזה?‬

530
00:45:06,125 --> 00:45:07,083
‫גמרנו איתו?‬

531
00:45:07,541 --> 00:45:08,708
‫לא, אנחנו נחזור.‬

532
00:45:10,583 --> 00:45:11,583
‫למה?‬

533
00:45:13,333 --> 00:45:15,083
‫כי אני עומדת להרוג את הבת-זונה.‬

534
00:45:18,958 --> 00:45:19,791
‫כן?‬

535
00:45:23,083 --> 00:45:23,958
‫כן.‬

536
00:45:27,041 --> 00:45:28,833
‫אני יודעת שזו בקשה גדולה, קונור.‬

537
00:45:30,250 --> 00:45:32,541
‫אבל אם זה עוזר, השלמתי עם זה.‬

538
00:45:36,208 --> 00:45:37,625
‫אני פשוט אהלך לי...‬

539
00:45:39,208 --> 00:45:40,708
‫מעבר להות'ורן קריק,‬

540
00:45:41,708 --> 00:45:44,666
‫ואספור מעשר עד אחת בראשי.‬

541
00:47:04,875 --> 00:47:05,833
‫עשר,‬

542
00:47:07,166 --> 00:47:08,041
‫תשע,‬

543
00:47:09,625 --> 00:47:10,458
‫שמונה,‬

544
00:47:15,416 --> 00:47:16,250
‫שבע,‬

545
00:47:18,166 --> 00:47:19,000
‫שש,‬

546
00:47:24,958 --> 00:47:25,791
‫חמש,‬

547
00:47:28,083 --> 00:47:28,916
‫ארבע,‬

548
00:47:31,208 --> 00:47:32,041
‫שלוש,‬

549
00:47:37,041 --> 00:47:37,875
‫שתיים...‬

550
00:48:19,416 --> 00:48:20,250
‫אם כך,‬

551
00:48:22,416 --> 00:48:23,916
‫שנתחיל בעבודה?‬

552
00:50:40,375 --> 00:50:42,375
‫תרגום כתוביות: אריאן הד‬

553
00:50:42,458 --> 00:50:44,458
‫בקרת כתוביות
דן שצברג‬

554
00:51:04,375 --> 00:51:07,541
‫בכל פעם אתה מבטיח,
אבל בסוף במשך כל הארוחה‬

555
00:51:07,625 --> 00:51:10,416
‫אתה מדבר עם אביך,
בזמן שאני תקועה עם אימא שלך.‬

556
00:51:10,500 --> 00:51:12,583
‫אימא שלי נהנית מחברתך, דומיניקה.‬

557
00:51:12,666 --> 00:51:16,375
‫ואין ספק שזה מקסים ומחמיא מאוד,‬

558
00:51:16,458 --> 00:51:19,958
‫אבל כפי שאתה יודע, הרגשות לא ממש הדדיים.‬

559
00:51:20,958 --> 00:51:23,875
‫אז אם תואיל בטובך להקדיש לי רגע מ...‬

560
00:51:27,625 --> 00:51:31,208
‫אוי, לב. מה עשית?‬

561
00:51:32,458 --> 00:51:34,750
‫שום דבר, אני נשבע.‬

562
00:51:37,708 --> 00:51:38,791
‫אני אוהבת אותך.‬

563
00:52:00,833 --> 00:52:02,750
‫תסלחו לי, רבותיי. נראה שנפלה...‬

564
00:52:05,791 --> 00:52:08,083
‫- שב, בבקשה.
- באתי לפגוש את...‬

565
00:52:08,166 --> 00:52:11,291
‫אביך מוסר שהוא מצטער. הוא לא חש בטוב.‬

566
00:52:11,708 --> 00:52:13,291
‫מצבו הבריאותי לא מזהיר.‬

567
00:52:14,291 --> 00:52:15,208
‫אתה מבין.‬

568
00:52:15,291 --> 00:52:17,916
‫ולכן, הוא ביקש שאנחנו נשוחח איתך.‬

569
00:52:27,458 --> 00:52:28,500
‫על מה?‬

570
00:52:28,583 --> 00:52:32,666
‫התנהגות נאותה פה, בלונדון,
מאז ההגליה של פוטין.‬

571
00:52:32,750 --> 00:52:35,166
‫הדרך שבה אנחנו מסתדרים. שורדים.‬

572
00:52:36,375 --> 00:52:37,625
‫עשיתי משהו לא בסדר?‬

573
00:52:37,708 --> 00:52:40,958
‫מכון המחקר. הצבת אותנו בסיכון.‬

574
00:52:41,041 --> 00:52:43,333
‫זה לא מקובל. לחלוטין.‬

575
00:52:43,416 --> 00:52:45,291
‫יש לזה מחיר, בן.‬

576
00:52:47,333 --> 00:52:48,583
‫תקשיבו, רבותיי,‬

577
00:52:49,000 --> 00:52:52,166
‫גייסתי נכס מתוך מכון המחקר,‬

578
00:52:52,250 --> 00:52:54,083
‫ואין בכך דבר יוצא דופן.‬

579
00:52:54,166 --> 00:52:55,958
‫פשוט ניסיתי לנצל הזדמנות.‬

580
00:52:56,958 --> 00:52:59,916
‫אבל אני מתנצל מעמקי נפשי
אם עשיתי משהו שלדעתכם‬

581
00:53:01,041 --> 00:53:02,625
‫עלול לסכן את מעמדנו.‬

582
00:53:02,708 --> 00:53:07,250
‫אני מבטיח לכם שלא הייתה לי שום כוונה כזו.‬

583
00:53:07,791 --> 00:53:10,833
‫אני מתנצל, באמת ובתמים,‬

584
00:53:11,291 --> 00:53:15,208
‫ואני רק מקווה שתוכלו לסלוח לי.‬

585
00:53:25,291 --> 00:53:28,291
‫הלוואי שיכולת לראות את ההבעה המזוינת שלך!‬

586
00:53:35,916 --> 00:53:36,875
‫אנחנו מבינים.‬

587
00:53:37,583 --> 00:53:40,583
‫האינטרס שלנו הוא תמיד לעקוב אחר מ"מ.‬

588
00:53:40,666 --> 00:53:42,666
‫לא רק בשביל ההזדמנויות הכלכליות,‬

589
00:53:42,750 --> 00:53:44,791
‫אלא כדי להגן על האינטרסים שלנו.‬

590
00:53:44,875 --> 00:53:46,208
‫העסקיים והאחרים.‬

591
00:53:46,291 --> 00:53:50,166
‫זה לא משנה עכשיו.
צריך להחליט לכאן או לכאן.‬

592
00:53:50,250 --> 00:53:52,000
‫תעשה את מה שעליך לעשות.‬

593
00:53:52,083 --> 00:53:53,791
‫פשוט תצרוב את הפצע.‬

594
00:53:53,875 --> 00:53:56,875
‫הנכס שלך וכל השותפים שמובילים אליך,‬

595
00:53:56,958 --> 00:53:58,166
‫עליהם להיעלם.‬

596
00:54:00,000 --> 00:54:00,916
‫כולם?‬

597
00:54:01,416 --> 00:54:02,958
‫כשענף כמש,‬

598
00:54:03,041 --> 00:54:06,083
‫והוא מסכן עצים אחרים,
מה עושה הגנן המטפל בפרדס?‬

599
00:54:06,166 --> 00:54:09,083
‫הוא גודע את הבן-זונה. שורף אותו.‬

600
00:54:09,166 --> 00:54:10,875
‫ולא רק את הענף.‬

601
00:54:10,958 --> 00:54:13,041
‫את כל העץ המזוין.‬

602
00:54:15,458 --> 00:54:17,958
‫אשתך נראית נהדר, לב.‬

603
00:54:19,041 --> 00:54:20,166
‫והילדים?‬

604
00:54:20,250 --> 00:54:22,833
‫זו אזהרה מאיתנו.‬

605
00:54:23,375 --> 00:54:24,333
‫הבנת?‬

606
00:54:25,458 --> 00:54:26,958
‫צרוב את הפצע, בן.‬

607
00:54:27,041 --> 00:54:30,083
‫אחרת הגנן של הפרדס יבוא לביקור.‬

608
00:54:30,166 --> 00:54:31,916
‫עם גרזן.‬

609
00:54:34,541 --> 00:54:35,500
‫אתה רעב?‬

610
00:54:36,333 --> 00:54:38,208
‫איפה המלצר המזוין?‬