1
00:00:06,131 --> 00:00:08,550
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:11,845 --> 00:00:13,680
‫- טד -‬

3
00:00:17,350 --> 00:00:18,810
‫מוזר שאנשים עושים את זה.‬

4
00:00:19,352 --> 00:00:22,313
‫מה? מקימים מקדש?‬
‫-שמים כאן מלא קשקושים.‬

5
00:00:23,273 --> 00:00:25,358
‫המקום הזה לא היה מיוחד בעיני טד.‬

6
00:00:26,109 --> 00:00:28,570
‫זה המקום האחרון שהוא היה בו בחיים.‬

7
00:00:28,653 --> 00:00:31,239
‫זה גם המקום הראשון שהוא היה בו מת.‬

8
00:00:34,117 --> 00:00:36,411
‫למה תמיד יש צלב? תמיד מקימים צלב.‬

9
00:00:36,494 --> 00:00:38,913
‫זה כל כך יומרני. הוא לא היה אדם דתי.‬

10
00:00:38,997 --> 00:00:39,914
‫היי...‬

11
00:00:40,040 --> 00:00:41,916
‫מה?‬
‫-‬‫אולי כדאי ש‬‫תשאירי את זה שם.‬

12
00:00:42,000 --> 00:00:42,917
‫ליתר ביטחון.‬

13
00:00:43,251 --> 00:00:44,419
‫מה זאת אומרת?‬

14
00:00:46,171 --> 00:00:48,715
‫כדי שאל דמיוני לא יכה בי?‬

15
00:00:49,674 --> 00:00:53,011
‫אני עומדת‬
‫ליד מקדש לזכר בעלי המת לצד הכביש.‬

16
00:00:53,344 --> 00:00:55,764
‫תאמיני לי, כבר הכו בי.‬

17
00:01:01,853 --> 00:01:02,812
‫ניפטר מזה.‬

18
00:01:06,608 --> 00:01:07,650
‫סליחה.‬

19
00:01:10,028 --> 00:01:11,488
‫הנה החבר שלך.‬

20
00:01:11,571 --> 00:01:14,074
‫הוא לא החבר שלי. אנחנו רק מבלים יחד.‬

21
00:01:14,574 --> 00:01:17,452
‫יש לו גבולות בריאים מאוד.‬
‫מתברר שזה דבר אמיתי.‬

22
00:01:17,702 --> 00:01:19,537
‫לא. בלתי אפשרי. אין דבר כזה.‬

23
00:01:19,621 --> 00:01:21,206
‫זה נראה כמו מפית?‬
‫-לא.‬

24
00:01:22,290 --> 00:01:23,625
‫היי.‬
‫-היי.‬

25
00:01:23,833 --> 00:01:25,794
‫תודה רבה שהסכמת לבוא.‬
‫-בטח. היי.‬

26
00:01:26,419 --> 00:01:28,713
‫נחמד מצידך שבאת.‬
‫-אני שמח לעזור.‬

27
00:01:28,797 --> 00:01:32,300
‫אז... כאן מצאו את הגופה של טד.‬

28
00:01:33,051 --> 00:01:35,261
‫זה היתרון היחיד של המקדש. אני תמיד...‬

29
00:01:35,678 --> 00:01:37,764
‫יכולה למצוא את המקום שבו בעלי נדרס.‬

30
00:01:38,348 --> 00:01:39,182
‫מי מצא אותו?‬

31
00:01:39,599 --> 00:01:42,102
‫שנדי אדמס. היא הייתה בדרך לבית הספר.‬

32
00:01:42,977 --> 00:01:45,980
‫ילדה מצאה אותו?‬
‫-כן. היא בכיתה של הנרי.‬

33
00:01:46,815 --> 00:01:48,483
‫היא בת עשר?‬
‫-תשע.‬

34
00:01:49,025 --> 00:01:52,070
‫אין מצלמות תנועה.‬
‫שום בית לא משקיף על הכביש.‬

35
00:01:52,153 --> 00:01:55,448
‫התאונה קרתה בסביבות אחת בבוקר?‬
‫-כן, אחת בבוקר.‬

36
00:01:55,573 --> 00:01:56,991
‫אין עדי ראייה, אני מניח?‬

37
00:01:57,075 --> 00:02:00,453
‫לא, אבל בטח יש איזו ראיה‬
‫שהשוטרים פספסו, נכון?‬

38
00:02:00,537 --> 00:02:04,207
‫אולי בדל סיגריה או חתיכה מהאוטו?‬

39
00:02:04,791 --> 00:02:06,459
‫אני בטוח שערכו חיפוש יסודי.‬

40
00:02:07,377 --> 00:02:10,171
‫אם היו כאן ראיות, הן כבר נעלמו מזמן.‬

41
00:02:21,015 --> 00:02:23,434
‫כן. טוב, אני לא ממש יודעת‬

42
00:02:24,185 --> 00:02:26,396
‫מה השוטרים עשו, כי הם לא מדברים איתי.‬

43
00:02:26,980 --> 00:02:27,939
‫הם חייבים.‬

44
00:02:28,148 --> 00:02:28,982
‫טוב...‬

45
00:02:30,191 --> 00:02:31,818
‫הייתי כלבה מטורפת.‬
‫-תובענית.‬

46
00:02:32,152 --> 00:02:33,653
‫זה תיאור מדויק.‬

47
00:02:33,736 --> 00:02:35,488
‫הם שונאים אותי.‬
‫-זה גם נכון.‬

48
00:02:36,322 --> 00:02:37,157
‫בסדר.‬

49
00:02:37,490 --> 00:02:39,909
‫אז התחנה הראשונה שלי תהיה משטרת לגונה.‬

50
00:02:40,410 --> 00:02:42,120
‫סביר שיסכימו לדבר עם שוטר.‬

51
00:02:42,328 --> 00:02:44,497
‫אני בטוחה שהם כבר דיברו עם שנדי,‬

52
00:02:44,581 --> 00:02:46,166
‫הילדה שמצאה אותו, נכון?‬

53
00:02:46,457 --> 00:02:48,960
‫היא הייתה בסדר. היא הלכה לבית הספר למחרת.‬

54
00:02:49,502 --> 00:02:50,879
‫מה שלום הילדים שלך?‬

55
00:02:51,462 --> 00:02:54,549
‫אנשים תמיד שואלים, ואני ממש מעריכה את זה,‬

56
00:02:54,632 --> 00:02:55,717
‫אבל הם...‬

57
00:02:56,467 --> 00:02:58,052
‫מתמודדים היטב, במפתיע.‬

58
00:02:58,845 --> 00:03:00,972
‫כן. לילדים יש חוסן נפשי.‬

59
00:03:01,347 --> 00:03:03,057
‫הבן שלך מכר סמים.‬

60
00:03:05,185 --> 00:03:06,186
‫אלוהים.‬

61
00:03:07,103 --> 00:03:07,937
‫אני...‬

62
00:03:08,021 --> 00:03:10,481
‫אני מצטערת, לא ידעתי.‬

63
00:03:10,565 --> 00:03:12,859
‫צ'רלי, מה לעזאזל חשבת לעצמך?‬

64
00:03:14,068 --> 00:03:16,154
‫ניהלתי עסק קטן.‬
‫-סליחה?‬

65
00:03:16,487 --> 00:03:18,573
‫לעסק הקטן שלך יש ביטוח חבות?‬

66
00:03:19,240 --> 00:03:22,327
‫כי טאקר טאנר התנגש עם האוטו‬
‫בחממה של אימא שלו‬

67
00:03:22,660 --> 00:03:24,829
‫בהשפעת הסמים שמכרת לו.‬

68
00:03:25,371 --> 00:03:26,623
‫טאקר בסדר?‬

69
00:03:26,748 --> 00:03:28,958
‫למרבה המזל, הוריו של טאקר גילו הבנה,‬

70
00:03:29,042 --> 00:03:30,710
‫לאור האובדן שחוויתם לאחרונה.‬

71
00:03:30,793 --> 00:03:32,587
‫כמובן, תצטרכו לשאת בהוצאות.‬

72
00:03:32,670 --> 00:03:33,630
‫אלוהים.‬

73
00:03:36,216 --> 00:03:37,258
‫חתיכת חממה.‬

74
00:03:39,260 --> 00:03:40,261
‫אז...‬

75
00:03:42,430 --> 00:03:46,184
‫יש לך בית בלגונה ניגל, נכון?‬

76
00:03:46,684 --> 00:03:49,354
‫הבית... איך הולך לכם שם?‬

77
00:03:49,687 --> 00:03:50,605
‫מה שלום גלן?‬

78
00:03:50,688 --> 00:03:51,564
‫לא יודעת.‬

79
00:03:51,940 --> 00:03:53,274
‫הוא עבר לטמקולה.‬

80
00:03:55,360 --> 00:03:56,611
‫אני מצטערת‬‫.‬

81
00:03:56,694 --> 00:03:58,821
‫לא...‬
‫-לא, אני מאושרת בהרבה עכשיו.‬

82
00:03:58,905 --> 00:04:01,366
‫רואים שהשתנית.‬

83
00:04:01,449 --> 00:04:04,577
‫אפשר ללכת?‬
‫-אתה לא הולך לשום מקום אף פעם.‬

84
00:04:05,536 --> 00:04:07,121
‫מכרת סמים?‬

85
00:04:07,830 --> 00:04:10,041
‫נראה לך שאתה פאקינג מאפיונר? סליחה.‬

86
00:04:11,334 --> 00:04:13,419
‫איזה מין סמים מכרת?‬

87
00:04:13,503 --> 00:04:17,632
‫סמים ממריצים, מדכאים, הידרוקודון, לורזפם.‬

88
00:04:17,715 --> 00:04:18,675
‫לורזפם?‬

89
00:04:18,925 --> 00:04:19,759
‫כן.‬

90
00:04:19,968 --> 00:04:20,802
‫זה טוב.‬

91
00:04:20,885 --> 00:04:22,053
‫בסדר.‬

92
00:04:23,346 --> 00:04:24,597
‫טוב...‬

93
00:04:26,474 --> 00:04:29,060
‫מן הסתם, צריך להעניש אותו.‬

94
00:04:29,560 --> 00:04:33,606
‫אבל זה היה התפקיד של טד,‬
‫אז אני לא... מה עושים?‬

95
00:04:33,690 --> 00:04:36,818
‫באופן רגיל, הייתי מדווחת למשטרה.‬

96
00:04:36,901 --> 00:04:39,112
‫אבל לאור מה שעבר עליו, לא אדווח.‬

97
00:04:40,738 --> 00:04:41,781
‫הפעם.‬

98
00:04:42,657 --> 00:04:43,491
‫תודה.‬

99
00:04:43,574 --> 00:04:46,077
‫אבל אצטרך להשעות אותו לשבועיים.‬

100
00:04:46,577 --> 00:04:48,788
‫אולי בזמן הזה הוא יוכל לפנות לטיפול.‬

101
00:04:49,205 --> 00:04:52,834
‫ואני יודעת שהכומר ויין מנחה בכנסייה‬
‫סדנה לבני נוער בסיכון.‬

102
00:04:52,917 --> 00:04:55,336
‫צריך להעניש אותו, לא לענות אותו.‬

103
00:04:56,796 --> 00:04:59,924
‫אשמח לדעת מניין השיג את הכדורים.‬

104
00:05:01,676 --> 00:05:03,803
‫תגיד לה מניין הכדורים, צ'רלי.‬

105
00:05:03,886 --> 00:05:04,721
‫לא.‬

106
00:05:07,223 --> 00:05:08,224
‫אני לא יכול.‬

107
00:05:20,653 --> 00:05:21,779
‫- הרדינג, קלונזפם -‬

108
00:05:23,114 --> 00:05:24,073
‫- הרדינג, אוקסיקודן -‬

109
00:05:45,219 --> 00:05:47,263
‫- רחוב ביץ', שדרת אושן -‬

110
00:05:48,014 --> 00:05:49,891
‫תודה שהרשית לי להצטרף.‬

111
00:05:50,016 --> 00:05:52,977
‫מרתק לראות איך שוטרים מפענחים פשעים.‬

112
00:05:53,936 --> 00:05:54,812
‫אין בעיה.‬

113
00:05:55,563 --> 00:05:56,773
‫היה נחמד שהצטרפת.‬

114
00:05:57,315 --> 00:06:00,193
‫מה לדעתך קורה לילדה בת תשע‬
‫שמוצאת גופה מכוסה בדם‬

115
00:06:00,276 --> 00:06:01,444
‫בשולי הכביש?‬

116
00:06:02,737 --> 00:06:04,947
‫לדעתי זה מצלק אותה לכל החיים.‬

117
00:06:06,199 --> 00:06:09,077
‫אבל אולי זה נעשה רגע מכונן‬

118
00:06:09,952 --> 00:06:12,789
‫שהופך אותה בבגרותה לאישה מלאת חמלה?‬

119
00:06:13,039 --> 00:06:14,374
‫לא נראה לי.‬

120
00:06:14,624 --> 00:06:18,211
‫אני הבלשית פרז. איך אפשר לעזור?‬
‫ותזכור שיש לי פחות מחמש דקות.‬

121
00:06:18,586 --> 00:06:20,880
‫היי. אני הבלש לשעבר פרגר.‬

122
00:06:21,047 --> 00:06:22,632
‫זו חברתי, גברת ג'ודי הייל.‬

123
00:06:22,965 --> 00:06:23,966
‫אני מכירה אותה.‬

124
00:06:24,592 --> 00:06:26,677
‫באמת?‬
‫-זה סיפור ארוך. אין לה זמן.‬

125
00:06:26,969 --> 00:06:27,929
‫נעים לראות אותך.‬

126
00:06:28,971 --> 00:06:29,931
‫השיער שלך נראה טוב.‬

127
00:06:30,014 --> 00:06:32,600
‫אז... אני פה בשם ג'ן הרדינג.‬

128
00:06:32,809 --> 00:06:35,520
‫אני מתאר לעצמי שאת יודעת‬
‫ש‬‫היא נוטה‬‫ ‬‫ל‬‫אבד סבלנות.‬

129
00:06:36,104 --> 00:06:38,356
‫סליחה, אמרת "בלש לשעבר"?‬

130
00:06:39,774 --> 00:06:41,734
‫אני בחופשה כרגע. משטרת סנטה אנה.‬

131
00:06:41,943 --> 00:06:44,320
‫את מכירה במקרה את...‬

132
00:06:44,612 --> 00:06:45,696
‫פיט אוסטין?‬

133
00:06:45,863 --> 00:06:47,865
‫הוא עבר לכאן ב-2012.‬

134
00:06:48,074 --> 00:06:49,033
‫שפם,‬

135
00:06:49,283 --> 00:06:52,036
‫חוש הומור קצת ציני?‬

136
00:06:53,454 --> 00:06:54,414
‫לא.‬

137
00:06:55,540 --> 00:06:59,293
‫בסדר. הצעתי לעזור לגברת הרדינג,‬

138
00:06:59,377 --> 00:07:02,797
‫אולי לתווך ביניכן, לסייע בהעברת המידע.‬

139
00:07:03,840 --> 00:07:05,842
‫אתה יודע שהחקירה פתוחה כבר חודשים?‬

140
00:07:05,967 --> 00:07:07,385
‫אנחנו לא צריכים עזרה.‬

141
00:07:07,468 --> 00:07:08,553
‫את צריכה ראיות.‬
‫-כן.‬

142
00:07:09,053 --> 00:07:10,096
‫ואין לי.‬

143
00:07:10,304 --> 00:07:11,431
‫וואו, שום ראיה?‬

144
00:07:13,683 --> 00:07:15,893
‫אני יודעת שגברת הרדינג רוצה עוד מידע,‬

145
00:07:16,269 --> 00:07:19,188
‫אבל ללא עדי ראייה, מצלמות אבטחה או רכב,‬
‫אני תקועה.‬

146
00:07:19,272 --> 00:07:21,941
‫יש לי רק אלמנה זועמת‬
‫ששותה יין לבן ולוקחת את החוק לידיים.‬

147
00:07:22,400 --> 00:07:25,945
‫אז, "בלש לשעבר",‬
‫אם אתה רוצה לשמש כמתווך,‬

148
00:07:26,028 --> 00:07:30,324
‫תגיד לגברת הרדינג מה הסיכויים‬
‫לפענח תאונת פגע וברח ללא ראיות.‬

149
00:07:30,575 --> 00:07:32,535
‫מה הסיכויים בדיוק?‬

150
00:07:32,660 --> 00:07:34,245
‫כי באינטרנט יש מידע סותר.‬

151
00:07:35,663 --> 00:07:37,498
‫כשמונה אחוזים מהמקרים מפוענחים.‬

152
00:07:38,374 --> 00:07:39,584
‫שמונה אחוזים?‬

153
00:07:41,794 --> 00:07:42,920
‫זה מעט מאוד.‬

154
00:07:46,382 --> 00:07:47,216
‫בסדר.‬

155
00:07:47,884 --> 00:07:50,928
‫בבקשה. תגידי אם את רוצה‬
‫שאחרבן בקערה או משהו.‬

156
00:07:51,012 --> 00:07:53,514
‫יודע מה? מספיק להתחצף, סוחר סמים.‬

157
00:07:53,931 --> 00:07:55,016
‫מה אביך היה אומר?‬

158
00:07:55,266 --> 00:07:57,435
‫כנראה כלום, כי הוא מת.‬

159
00:07:57,810 --> 00:07:59,854
‫יודע מה? זה לא נותן לך רשות‬

160
00:07:59,937 --> 00:08:02,190
‫להתעלם מכל הכללים ולהתנהג כמו שמוק.‬

161
00:08:02,648 --> 00:08:04,859
‫בסדר. תראו מי מדברת.‬
‫-יודע מה? היי!‬

162
00:08:04,942 --> 00:08:06,360
‫אני לא צוחקת איתך!‬

163
00:08:06,694 --> 00:08:09,238
‫בלי לפטופ, בלי טלפון, בלי טלוויזיה.‬

164
00:08:09,822 --> 00:08:13,117
‫וזו רק ההתחלה, כי לא עולה לי‬
‫שום רעיון יצירתי יותר כרגע.‬

165
00:08:13,493 --> 00:08:15,536
‫שיהיה.‬
‫-לא "שיהיה". מספיק. היי!‬

166
00:08:16,829 --> 00:08:18,456
‫אבני הדומינו נפלו, חבר.‬

167
00:08:18,873 --> 00:08:19,749
‫דחפת אותן.‬

168
00:08:20,041 --> 00:08:22,502
‫ועצבנת אותי, וזה היה רעיון רע מאוד.‬

169
00:08:24,879 --> 00:08:26,422
‫אני לא מפחד ממך.‬

170
00:08:27,507 --> 00:08:29,133
‫אתה צריך לפחד ממני.‬

171
00:08:35,723 --> 00:08:38,017
‫זו בירה? אם יש עוד, אני אשמח.‬

172
00:08:38,100 --> 00:08:39,769
‫האמת שזה השתן של צ'רלי.‬

173
00:08:40,144 --> 00:08:42,855
‫אין לי עוד, אבל הוא יכול להכין חדש.‬

174
00:08:44,065 --> 00:08:45,024
‫הוא משתמש בסמים?‬

175
00:08:45,733 --> 00:08:48,903
‫לא יודעת, אבל הוא מוכר כדורים.‬

176
00:08:49,028 --> 00:08:50,613
‫לא.‬
‫-כן.‬

177
00:08:51,072 --> 00:08:53,407
‫מתברר שטד היה אבא טוב, ואני אימא גרועה.‬

178
00:08:53,533 --> 00:08:56,410
‫זה לא נכון. את אימא טובה.‬
‫-ואת שקרנית טובה.‬

179
00:08:57,119 --> 00:08:58,079
‫זה רע.‬

180
00:08:59,080 --> 00:09:00,164
‫נרדמתי בשמירה.‬

181
00:09:00,373 --> 00:09:03,501
‫איך היית אמורה לדעת?‬
‫אלה לא הכדורים שלך, נכון?‬

182
00:09:04,418 --> 00:09:05,253
‫לא.‬

183
00:09:07,547 --> 00:09:09,423
‫תראו אותך!‬
‫-רשמי מדי?‬

184
00:09:10,508 --> 00:09:11,926
‫אולי לרסיטל כיתתי.‬

185
00:09:12,301 --> 00:09:14,136
‫זה בסדר. יש לי עוד אופציה חזקה.‬

186
00:09:14,262 --> 00:09:15,263
‫בסדר.‬

187
00:09:18,099 --> 00:09:18,933
‫מה פסק הדין?‬

188
00:09:20,601 --> 00:09:21,602
‫הוא נקי.‬

189
00:09:22,019 --> 00:09:23,104
‫כאילו, פאק!‬

190
00:09:23,187 --> 00:09:24,814
‫הוא היה יכול להרוג ילד.‬

191
00:09:25,064 --> 00:09:26,983
‫תתארי לעצמך שהוא היה רוצח מישהו.‬

192
00:09:27,233 --> 00:09:29,110
‫נראה לי שזה נחשב הריגה.‬
‫-כן, אבל...‬

193
00:09:29,193 --> 00:09:30,820
‫זה היה הורס לו את החיים.‬

194
00:09:31,279 --> 00:09:33,573
‫ומשא האשמה תמיד היה רודף אותו.‬

195
00:09:34,115 --> 00:09:34,949
‫זה קשה.‬

196
00:09:35,032 --> 00:09:36,826
‫ובל נשכח את משפחת הקורבן.‬

197
00:09:36,909 --> 00:09:38,160
‫והוא לא שם זין.‬

198
00:09:38,578 --> 00:09:40,663
‫מה תעשי?‬
‫-אני אכריח אותו לשים זין.‬

199
00:09:40,746 --> 00:09:41,581
‫איך?‬

200
00:09:41,664 --> 00:09:45,710
‫אימא טובה הייתה שולחת אותו לפסיכולוג‬
‫ונותנת לו לדבר על זה,‬

201
00:09:45,793 --> 00:09:47,628
‫אבל זה ייקח יותר מדי זמן, אז...‬

202
00:09:48,170 --> 00:09:49,589
‫אני אפחיד אותו עד מוות.‬

203
00:09:49,714 --> 00:09:50,548
‫אימא?‬

204
00:09:52,008 --> 00:09:53,092
‫אני נאה?‬

205
00:09:53,301 --> 00:09:55,595
‫ממש נאה.‬
‫-הכי נאה.‬

206
00:09:57,888 --> 00:09:58,931
‫לפחות יש לי אותו.‬

207
00:09:59,015 --> 00:10:00,641
‫הוא מושלם.‬
‫-נכון.‬

208
00:10:18,409 --> 00:10:21,162
‫הוא הכי טוב מכולם, אם כי זה לא הישג גדול.‬

209
00:10:21,245 --> 00:10:24,498
‫אני יודעת, תודה.‬
‫הוא ירש את הגנים המוזיקליים של אבא שלו.‬

210
00:10:24,582 --> 00:10:26,375
‫תרשמי אותו למקהלה בכנסייה שלי.‬

211
00:10:26,459 --> 00:10:27,293
‫ברור.‬

212
00:10:27,376 --> 00:10:28,419
‫כשאני אמות.‬

213
00:10:35,635 --> 00:10:37,720
‫מי מהן זו שנדי אדמס?‬

214
00:10:37,803 --> 00:10:40,890
‫היא בשורה הראשונה, בצד שמאל. שם.‬

215
00:10:43,434 --> 00:10:44,644
‫אני מרחמת עליה.‬

216
00:10:46,228 --> 00:10:48,606
‫אני יודעת. אימא שלה קראה לה שנדי.‬

217
00:10:49,106 --> 00:10:50,524
‫והלבישה אותה בשמלה הזאת.‬

218
00:10:51,275 --> 00:10:52,109
‫עצוב.‬

219
00:11:18,886 --> 00:11:20,680
‫הוא כל כך מתהלב.‬
‫-איזה חמוד.‬

220
00:11:21,847 --> 00:11:22,890
‫מה הקטע?!‬

221
00:11:23,307 --> 00:11:26,477
‫אתם עושים את זה לא נכון, מטומטמים!‬

222
00:11:26,727 --> 00:11:28,270
‫הם הרסו את כל המופע!‬

223
00:11:28,646 --> 00:11:30,564
‫אני עוזב את המקהלה הטיפשית הזאת!‬

224
00:11:30,898 --> 00:11:32,483
‫אוי, איזה זין.‬

225
00:11:33,401 --> 00:11:36,821
‫לצערי, זו לא תקרית חד פעמית.‬

226
00:11:36,904 --> 00:11:38,447
‫- העצמה, עידוד, מצוינות -‬

227
00:11:38,531 --> 00:11:42,618
‫הנרי מתעצבן בקלות כשמשהו לא לרוחו.‬

228
00:11:42,868 --> 00:11:46,372
‫בסדר, אבל למה אף אחד לא הודיע לי מה קורה?‬

229
00:11:46,455 --> 00:11:50,042
‫הייתי מודיעה לך, אבל טד היה איש הקשר שלי.‬

230
00:11:50,501 --> 00:11:51,877
‫לא עדכנת את הפרטים.‬

231
00:11:52,878 --> 00:11:55,297
‫הוא היה אבא מסור כל כך.‬

232
00:11:56,716 --> 00:11:59,468
‫כן, טוב, אני עושה כמיטב יכולתי.‬

233
00:12:00,136 --> 00:12:02,012
‫כולנו מתגעגעים אליו מאוד.‬

234
00:12:05,266 --> 00:12:06,475
‫תודה.‬

235
00:12:07,643 --> 00:12:08,519
‫אלוהים.‬

236
00:12:09,145 --> 00:12:10,146
‫מה קרה ליד שלך?‬

237
00:12:10,521 --> 00:12:11,981
‫אוטובוס דרס אותי.‬

238
00:12:12,064 --> 00:12:14,817
‫אלוהים. וזו הפציעה היחידה שלך?‬

239
00:12:14,984 --> 00:12:15,943
‫כן...‬

240
00:12:16,235 --> 00:12:20,531
‫יש לי גם קרע בתוספתן ושבר בעצם העוקץ ו...‬

241
00:12:21,198 --> 00:12:23,033
‫חור בעור התוף.‬

242
00:12:28,122 --> 00:12:29,248
‫היי, שנדי.‬

243
00:12:29,874 --> 00:12:30,833
‫היי.‬

244
00:12:31,375 --> 00:12:33,252
‫היית נהדרת בהופעה.‬

245
00:12:33,586 --> 00:12:35,254
‫יש לך המון קסם אישי.‬

246
00:12:35,421 --> 00:12:36,255
‫אני יודעת.‬

247
00:12:38,174 --> 00:12:40,885
‫רציתי שתדעי שאני מצטערת על כל מה שעברת‬

248
00:12:40,968 --> 00:12:42,303
‫כשמצאת את אבא של הנרי.‬

249
00:12:44,221 --> 00:12:45,973
‫זה בטח היה מפחיד מאוד.‬

250
00:12:47,391 --> 00:12:48,517
‫את בסדר?‬

251
00:12:50,644 --> 00:12:52,229
‫היית לבד באותו בוקר?‬

252
00:12:52,938 --> 00:12:55,065
‫אולי ראית משהו...‬

253
00:12:55,816 --> 00:12:56,650
‫מוזר?‬

254
00:12:57,026 --> 00:12:58,152
‫כן, גופה.‬

255
00:12:58,611 --> 00:12:59,695
‫זה היה דוחה.‬

256
00:13:00,529 --> 00:13:01,489
‫באמת?‬

257
00:13:01,655 --> 00:13:04,492
‫כן, כי הרגל שלו התקפלה לרוחב הגוף,‬

258
00:13:04,700 --> 00:13:07,077
‫והפרצוף שלו היה מעוות,‬

259
00:13:07,161 --> 00:13:09,455
‫כאילו מישהו נשך אותו, לעס אותו,‬

260
00:13:09,705 --> 00:13:13,000
‫ירק אותו בחזרה על הראש, ואז דרס אותו.‬

261
00:13:13,375 --> 00:13:15,252
‫זה נשמע טראומטי מאוד.‬

262
00:13:15,336 --> 00:13:16,587
‫זה היה אדיר.‬

263
00:13:16,796 --> 00:13:18,339
‫חזרתי הביתה וציירתי את זה,‬

264
00:13:18,422 --> 00:13:21,509
‫אבל אימא הכריחה אותי לזרוק את הציור.‬
‫-כן, כי זה מורבידי.‬

265
00:13:23,844 --> 00:13:26,931
‫אני מצטערת, אמרתי לה להפסיק לדבר על זה.‬

266
00:13:27,598 --> 00:13:30,226
‫יש לה זיכרון מעולה לפרטים.‬

267
00:13:30,309 --> 00:13:32,311
‫זה מרשים.‬
‫-זה מטריד.‬

268
00:13:33,938 --> 00:13:35,606
‫מי מהפסיכופתים האלה שייך לך?‬

269
00:13:37,608 --> 00:13:40,194
‫הנרי. אני חברה של אימא שלו.‬

270
00:13:40,569 --> 00:13:41,529
‫אז בערך.‬

271
00:13:42,738 --> 00:13:43,572
‫אני ג'ודי.‬

272
00:13:43,656 --> 00:13:44,573
‫אלי.‬

273
00:13:46,158 --> 00:13:49,954
‫התכוונתי לדרוש בשלומה של ג'ן.‬
‫תפסו את הדורס?‬

274
00:13:51,413 --> 00:13:52,331
‫לא.‬

275
00:13:54,583 --> 00:13:57,336
‫אין שום ראיות, אז...‬

276
00:13:57,628 --> 00:13:58,671
‫אני מצטערת לשמוע.‬

277
00:13:59,797 --> 00:14:01,715
‫כן, זה באמת חבל.‬

278
00:14:02,675 --> 00:14:03,676
‫בסדר. אז...‬

279
00:14:05,636 --> 00:14:07,471
‫בואי נניח לגברת הנחמדה.‬

280
00:14:08,806 --> 00:14:09,849
‫תסלחי לנו.‬

281
00:14:10,266 --> 00:14:12,518
‫באמת היית חייבת לדבר איתה כל הזמן הזה?‬

282
00:14:12,852 --> 00:14:14,687
‫אני לא מבינה למה עצרת את המופע‬

283
00:14:14,770 --> 00:14:16,438
‫וצרחת על כל הילדים.‬
‫-אימא.‬

284
00:14:17,648 --> 00:14:19,984
‫הם בסך הכול היו צריכים לשיר צליל עוגב.‬

285
00:14:20,192 --> 00:14:22,945
‫אבל כולם רוצים להשוויץ ולשיר את המנגינה.‬

286
00:14:23,028 --> 00:14:24,822
‫אבל לא כל אחד הוא סופרן טבעי.‬

287
00:14:25,906 --> 00:14:27,491
‫סליחה, מה זה צליל עוגב?‬

288
00:14:27,575 --> 00:14:30,703
‫זה פשוט תו אחד שחוזר על עצמו שוב ושוב.‬

289
00:14:30,828 --> 00:14:32,955
‫הם צריכים ללמוד לשיר תו אחד.‬

290
00:14:33,247 --> 00:14:35,165
‫תו טיפשי אחד.‬

291
00:14:35,416 --> 00:14:36,959
‫כאילו, בחייכם!‬

292
00:14:37,251 --> 00:14:40,045
‫שרת את התפקיד שלך כמו שצריך?‬
‫-אימא, בחייך.‬

293
00:14:41,255 --> 00:14:43,507
‫סליחה.‬
‫-רק רציתי שנישמע טוב.‬

294
00:14:43,924 --> 00:14:46,635
‫אני לא רוצה שיאשימו אותי בטעויות שלהם.‬
‫-מותק,‬

295
00:14:47,761 --> 00:14:50,806
‫אף אחד לא טעה היום חוץ ממך.‬

296
00:14:52,641 --> 00:14:54,518
‫סליחה.‬
‫-זה בסדר.‬

297
00:14:54,935 --> 00:14:55,936
‫אני מבינה.‬

298
00:14:57,354 --> 00:14:59,273
‫לא הצבתי לך דוגמה טובה.‬

299
00:15:00,399 --> 00:15:01,400
‫אבל אתה יודע מה?‬

300
00:15:01,859 --> 00:15:03,277
‫אימא תפסה את ההגה.‬

301
00:15:03,861 --> 00:15:04,695
‫בסדר?‬

302
00:15:07,823 --> 00:15:09,533
‫תישאר בחדר שלך, טוב?‬

303
00:15:15,039 --> 00:15:16,123
‫משטרה! לפתוח!‬

304
00:15:17,374 --> 00:15:18,375
‫צ'רלי הרדינג!‬

305
00:15:22,212 --> 00:15:23,756
‫היי.‬
‫-בסדר. מתחילים.‬

306
00:15:24,423 --> 00:15:25,299
‫איפה צ'רלי?‬

307
00:15:27,468 --> 00:15:30,012
‫מה קורה פה? אימא?‬

308
00:15:30,095 --> 00:15:32,139
‫כן? היי. מה קורה פה?‬

309
00:15:32,222 --> 00:15:34,767
‫אל תזוזי, גברתי. אתה, תיצמד לקיר. עכשיו!‬

310
00:15:34,850 --> 00:15:36,393
‫ידיים על הקיר, לפשק רגליים.‬

311
00:15:36,477 --> 00:15:39,313
‫זה יפחיד אותו בטירוף.‬
‫-אלוהים, אני נבהלתי מזה.‬

312
00:15:39,438 --> 00:15:43,025
‫אדוני השוטר, אני לא מבינה.‬
‫בבית הספר אמרו שלא יתקשרו למשטרה.‬

313
00:15:43,484 --> 00:15:44,568
‫מישהו התקשר.‬

314
00:15:45,027 --> 00:15:49,531
‫צ'רלי מעורב בעסק מסוכן מאוד.‬

315
00:15:49,865 --> 00:15:52,368
‫מכרתי רק לחברים שלי, נשבע.‬

316
00:15:53,661 --> 00:15:57,456
‫לפני שאבצע חיפוש גופני,‬
‫יש לך בכיסים חפצים חדים?‬

317
00:15:57,539 --> 00:15:58,499
‫לא.‬
‫-לא?‬

318
00:15:58,582 --> 00:15:59,959
‫כן. עט המזל שלי.‬

319
00:16:00,751 --> 00:16:01,585
‫עט המזל.‬

320
00:16:01,669 --> 00:16:03,629
‫אימא, את יכולה לעשות משהו?‬

321
00:16:03,754 --> 00:16:04,797
‫לא.‬

322
00:16:05,172 --> 00:16:06,090
‫זה התיק שלך?‬

323
00:16:06,340 --> 00:16:08,801
‫עצור!‬
‫-אל תגיד לי לעצור, ילד.‬

324
00:16:10,010 --> 00:16:12,554
‫אלוהים, אתה מעולה.‬
‫-סופר סקסי.‬

325
00:16:14,056 --> 00:16:16,058
‫יש משהו בתיק שאתה לא רוצה שאמצא?‬

326
00:16:16,684 --> 00:16:19,603
‫אולי סמים?‬

327
00:16:20,229 --> 00:16:22,648
‫אולי כדורים?‬

328
00:16:27,152 --> 00:16:27,987
‫מה זה לעזאזל?‬

329
00:16:28,070 --> 00:16:29,822
‫אלוהים אדירים!‬
‫-שאני אמות!‬

330
00:16:31,532 --> 00:16:34,660
‫למה לעזאזל יש לך אקדח?‬
‫-מאיפה האקדח, צ'רלי?‬

331
00:16:35,661 --> 00:16:36,954
‫גנבתי אותו מסבתא.‬

332
00:16:37,037 --> 00:16:38,789
‫הנצרה פתוחה.‬
‫-אלוהים אדירים.‬

333
00:16:39,248 --> 00:16:40,124
‫בסדר.‬

334
00:16:40,874 --> 00:16:43,627
‫זה כבר לא משחק. זה רציני.‬
‫-לא, זה בסדר.‬

335
00:16:43,711 --> 00:16:45,754
‫ממתי אתה מסתובב עם אקדח טעון בתיק?‬

336
00:16:46,255 --> 00:16:47,715
‫יכולת להרוג מישהו.‬

337
00:16:48,632 --> 00:16:49,925
‫סטטיסטית, את עצמך.‬

338
00:16:50,009 --> 00:16:53,554
‫לא התכוונתי להשתמש בו, נשבע.‬
‫לקחתי אותו למקרה שמשהו יקרה.‬

339
00:16:53,929 --> 00:16:55,639
‫מה יקרה, מותק?‬

340
00:16:55,723 --> 00:16:57,516
‫לא יודע. משהו רע. סליחה.‬

341
00:16:57,975 --> 00:16:59,018
‫מותק.‬

342
00:16:59,685 --> 00:17:01,562
‫אני מצטער.‬
‫-לא, זה בסדר.‬

343
00:17:01,645 --> 00:17:03,939
‫בואו נשכח מכל העניין, בסדר?‬

344
00:17:04,231 --> 00:17:05,232
‫אפשר לעשות את זה?‬

345
00:17:05,315 --> 00:17:07,651
‫כן, כי אני אישה בעלת השפעה.‬

346
00:17:11,530 --> 00:17:13,073
‫הוא היה עלול לירות במישהו.‬

347
00:17:13,615 --> 00:17:14,908
‫אלוהים, אני יודעת.‬

348
00:17:15,701 --> 00:17:18,078
‫אין דבר מסוכן יותר מילד טיפש עם אקדח.‬

349
00:17:19,079 --> 00:17:20,122
‫אתה בסדר?‬

350
00:17:21,915 --> 00:17:23,250
‫ככה זה קרה.‬

351
00:17:24,585 --> 00:17:26,170
‫ככה נהרג לוקאס, השותף שלי.‬

352
00:17:27,671 --> 00:17:31,175
‫אלוהים, אני מצטערת.‬
‫-כן. תודה.‬

353
00:17:34,803 --> 00:17:38,348
‫אני יכולה לעשות משהו שישפר את ההרגשה שלך?‬

354
00:17:41,060 --> 00:17:42,686
‫אני יכול לחשוב על משהו.‬

355
00:17:44,438 --> 00:17:45,981
‫אבל קודם כול איפטר מהאקדח.‬

356
00:17:47,941 --> 00:17:50,027
‫כן, בבקשה.‬
‫-ללא דיחוי ובזהירות.‬

357
00:17:51,278 --> 00:17:52,946
‫ארוחת צהריים מחר?‬

358
00:17:53,113 --> 00:17:54,448
‫כן, אני אשמח.‬

359
00:17:55,491 --> 00:17:56,492
‫תלבש את המדים?‬

360
00:17:57,409 --> 00:18:00,037
‫אני אשמח גם לזה.‬
‫-טוב, אני אחשוב על זה.‬

361
00:18:00,120 --> 00:18:01,288
‫בסדר.‬
‫-טוב.‬

362
00:18:07,252 --> 00:18:11,048
‫"למקרה שמשהו רע יקרה". מה זה בכלל אומר?‬

363
00:18:11,840 --> 00:18:12,841
‫לא יודעת.‬

364
00:18:13,300 --> 00:18:16,261
‫מתוק שלי. למה הוא לא מרגיש מוגן?‬

365
00:18:16,512 --> 00:18:18,097
‫מפחיד להיות ילד.‬

366
00:18:18,347 --> 00:18:21,058
‫בייחוד אם אבא שלך נלקח ממך באמצע הלילה.‬

367
00:18:22,476 --> 00:18:23,435
‫כן.‬

368
00:18:25,062 --> 00:18:28,023
‫לא הכרתי את אבא שלי,‬
‫והייתי משוגעת על כל הראש.‬

369
00:18:29,024 --> 00:18:31,318
‫הכרתי את אבא שלי, והייתי מלאכית.‬

370
00:18:31,568 --> 00:18:34,822
‫ברצינות?‬
‫-לא, הייתי זונה. אימא שלי שנאה אותי.‬

371
00:18:38,200 --> 00:18:41,078
‫למה דווקא אקדח? אני שונאת אקדחים.‬

372
00:18:41,161 --> 00:18:43,205
‫אין לך אקדח בכספת?‬
‫-לא, הוא של טד.‬

373
00:18:43,831 --> 00:18:46,333
‫לורנה נתנה לו אותו בחג המולד.‬
‫-לא.‬

374
00:18:46,583 --> 00:18:47,584
‫בגרב שלו.‬

375
00:18:47,668 --> 00:18:48,919
‫לא.‬
‫-כן.‬

376
00:18:49,711 --> 00:18:52,339
‫אלוהים, היא מתה על אקדחים.‬
‫-אני יודעת.‬

377
00:18:53,715 --> 00:18:54,800
‫מה אני אעשה?‬

378
00:18:55,843 --> 00:18:56,677
‫כלומר...‬

379
00:18:57,094 --> 00:19:01,265
‫אני אמורה לתת לו תחושה שהוא מוגן ובטוח,‬

380
00:19:01,348 --> 00:19:03,267
‫שמישהו שומר עליו. זה...‬

381
00:19:04,143 --> 00:19:05,644
‫זה מה שהורה טוב עושה, לא?‬

382
00:19:06,645 --> 00:19:09,106
‫לדעתי זה מה שאלוהים עושה.‬

383
00:19:09,189 --> 00:19:12,734
‫הידיעה שיש כוח עליון משרה ביטחון.‬

384
00:19:12,985 --> 00:19:14,319
‫אפילו אם זה בולשיט.‬

385
00:19:14,736 --> 00:19:16,113
‫לכן שמרת את זה?‬

386
00:19:17,156 --> 00:19:18,699
‫לא הרגשתי בנוח לזרוק אותו.‬

387
00:19:19,158 --> 00:19:21,034
‫את מכסה את כל האפשרויות.‬

388
00:19:21,535 --> 00:19:23,203
‫אני צריכה כמה עזרה שרק אפשר.‬

389
00:19:28,250 --> 00:19:29,668
‫הכדורים היו שייכים לטד.‬

390
00:19:30,419 --> 00:19:32,629
‫הכדורים שצ'רלי מכר היו שייכים לטד.‬

391
00:19:34,047 --> 00:19:35,465
‫כולם?‬
‫-כן.‬

392
00:19:39,386 --> 00:19:41,513
‫נראה לך שהייתה לו בעיה?‬

393
00:19:42,014 --> 00:19:44,016
‫אני באמת לא יודעת. אני...‬

394
00:19:44,975 --> 00:19:46,894
‫אם כן, לא שמתי לב.‬

395
00:19:48,061 --> 00:19:49,104
‫זה מטורף.‬

396
00:19:49,188 --> 00:19:52,649
‫איך אפשר לגור עם מישהו‬
‫ולא לדעת מה עובר עליו?‬

397
00:20:03,243 --> 00:20:04,536
‫טד לקח הרבה כדורים.‬

398
00:20:05,621 --> 00:20:06,455
‫הוא בגד בה.‬

399
00:20:07,372 --> 00:20:10,000
‫והוא יצא לרוץ באחת בבוקר? מי עושה את זה?‬

400
00:20:10,250 --> 00:20:13,212
‫אולי הוא היה מדוכא וקפץ מול האוטו.‬

401
00:20:13,587 --> 00:20:14,463
‫זה אפשרי.‬

402
00:20:15,631 --> 00:20:17,799
‫מסריח מצידו לעשות את זה למשפחתו.‬

403
00:20:18,175 --> 00:20:20,219
‫אולי הוא היה מוצף בכאב‬

404
00:20:20,594 --> 00:20:21,720
‫או באשמה.‬

405
00:20:22,846 --> 00:20:25,057
‫מסריח מצידו לעשות את זה לנהג.‬
‫-נכון?‬

406
00:20:25,432 --> 00:20:29,144
‫אם הוא לקח כדורים, סביר בהרבה‬
‫שהוא מעד לכביש כשהמכונית התקרבה.‬

407
00:20:30,187 --> 00:20:31,188
‫אבל, את יודעת...‬

408
00:20:32,856 --> 00:20:37,611
‫לא חייבים לדבר על טד‬
‫בכל פעם שאנחנו נפגשים.‬

409
00:20:37,986 --> 00:20:38,946
‫ברור.‬

410
00:20:40,572 --> 00:20:42,282
‫אני אוהב לבלות איתך, ג'ודי.‬

411
00:20:43,492 --> 00:20:44,409
‫זה עושה לי טוב.‬

412
00:20:45,369 --> 00:20:46,912
‫זה עושה טוב גם לי.‬

413
00:20:48,413 --> 00:20:49,873
‫סליחה, אבל אם טד מעד,‬

414
00:20:50,249 --> 00:20:51,833
‫הנהג לא אשם, נכון?‬

415
00:20:52,668 --> 00:20:53,627
‫נכון.‬

416
00:20:54,211 --> 00:20:58,257
‫נתקלת במקרים שבהם הקורבן‬
‫היה נתון להשפעת סמים ומעד לכביש,‬

417
00:20:58,340 --> 00:21:00,300
‫והנהג שדרס אותו זוכה מאשמה?‬

418
00:21:01,009 --> 00:21:03,303
‫ברור, אם הוא עצר.‬

419
00:21:03,845 --> 00:21:06,723
‫הפגיעה אינה הפשע. הבריחה היא הפשע.‬

420
00:21:06,974 --> 00:21:09,559
‫כן.‬
‫-אבל זה לא רלבנטי במקרה הזה.‬

421
00:21:09,893 --> 00:21:10,727
‫למה לא?‬

422
00:21:10,811 --> 00:21:13,355
‫כי אין ראיות שיובילו אותנו לאוטו הדורס,‬

423
00:21:13,438 --> 00:21:17,067
‫ואין אוטו שיוביל אותנו לאדם.‬
‫אם אין אוטו, אין פשע.‬

424
00:21:18,527 --> 00:21:20,112
‫אין אוטו, אין פשע?‬

425
00:21:22,406 --> 00:21:23,657
‫אין אוטו, אין פשע.‬

426
00:21:24,616 --> 00:21:27,035
‫מה עושים כאשר ניצבים בפני בחירה‬

427
00:21:27,411 --> 00:21:30,497
‫שיכולה לשנות כליל את מסלול חייכם?‬

428
00:21:31,456 --> 00:21:33,166
‫החלטה שגויה אחת,‬

429
00:21:33,458 --> 00:21:35,335
‫ותקדישו את שארית חייכם‬

430
00:21:35,419 --> 00:21:38,422
‫לניסיון לצאת מבור‬
‫שאפילו לא ידעתם שחפרתם לעצמכם.‬

431
00:21:40,424 --> 00:21:41,925
‫בעשר השבתות הבאות‬

432
00:21:42,009 --> 00:21:44,803
‫ננסה להבין מהי החלטה טובה.‬

433
00:21:55,188 --> 00:21:56,773
‫- הרמוניית הקודש -‬

434
00:21:59,026 --> 00:22:00,610
‫לזוז.‬

435
00:22:00,694 --> 00:22:01,820
‫לנענע.‬

436
00:22:03,322 --> 00:22:04,156
‫יופי, אליסה.‬

437
00:22:04,239 --> 00:22:06,408
‫"אני מאמין בניסים‬

438
00:22:08,035 --> 00:22:09,161
‫מאיפה באת‬

439
00:22:10,162 --> 00:22:11,413
‫דבר קדוש שכמוך?‬

440
00:22:11,496 --> 00:22:13,081
‫אתה דבר קדוש..."‬

441
00:22:14,207 --> 00:22:15,292
‫הנה הוא.‬

442
00:22:16,752 --> 00:22:18,211
‫"...מאז שהגעת‬

443
00:22:18,879 --> 00:22:19,796
‫דבר קדוש שכמוך"‬

444
00:22:19,880 --> 00:22:20,714
‫היי.‬

445
00:22:21,340 --> 00:22:22,174
‫הם טובים, נכון?‬

446
00:22:22,799 --> 00:22:24,926
‫כן.‬
‫-הכוריאוגרפיה קצת מיושנת.‬

447
00:22:25,802 --> 00:22:27,387
‫בחייך, אימא. הם מגניבים.‬

448
00:22:28,096 --> 00:22:29,181
‫הם מגניבים.‬

449
00:22:29,556 --> 00:22:32,100
‫אפרופו ניסים, הנה שני המלאכים שלי.‬

450
00:22:32,184 --> 00:22:33,685
‫אל תתלהב. אנחנו הולכים.‬

451
00:22:34,394 --> 00:22:35,771
‫הם מדהימים.‬

452
00:22:36,355 --> 00:22:38,899
‫אולי מישהו פה רוצה להצטרף‬
‫ל"הרמוניית הקודש".‬

453
00:22:39,149 --> 00:22:39,983
‫באמת?‬

454
00:22:40,359 --> 00:22:42,277
‫כלומר, אני עוד לא ברמה שלהם,‬

455
00:22:42,361 --> 00:22:44,154
‫אבל אני עובד קשה ומשקיע.‬

456
00:22:44,529 --> 00:22:46,948
‫הנרי, המקהלה תמיד מחפשת בנים.‬

457
00:22:47,032 --> 00:22:49,159
‫לא.‬

458
00:22:49,242 --> 00:22:51,995
‫למה? אימא.‬
‫-אני לא רוצה לדחוף את האף,‬

459
00:22:52,454 --> 00:22:54,706
‫אבל זה יעשה לו טוב,‬

460
00:22:54,790 --> 00:22:57,334
‫ויהיה מרושע מצידך לסרב.‬

461
00:23:00,295 --> 00:23:02,506
‫אפשר לנסות?‬
‫-בבקשה. אני אעשה הכול.‬

462
00:23:02,714 --> 00:23:04,424
‫בבקשה. מותר לי לנסות?‬

463
00:23:05,675 --> 00:23:07,511
‫נו, בסדר.‬

464
00:23:08,762 --> 00:23:10,931
‫בהצלחה, ילדון.‬
‫-תודה. בוא נלך!‬

465
00:23:11,765 --> 00:23:13,600
‫"...מאז שהגעת‬

466
00:23:13,975 --> 00:23:15,352
‫דבר קדוש שכמוך"‬

467
00:23:20,982 --> 00:23:22,025
‫אלי, היי.‬

468
00:23:22,109 --> 00:23:24,444
‫סליחה שקפצנו בלי להודיע.‬

469
00:23:26,238 --> 00:23:29,783
‫דיברתי עכשיו עם שנדי‬
‫על הבוקר שבו מצאה את הגוויה של טד.‬

470
00:23:30,242 --> 00:23:31,326
‫פשוט תגידי "גופה".‬

471
00:23:32,786 --> 00:23:33,829
‫בסדר.‬
‫-כן.‬

472
00:23:34,121 --> 00:23:35,038
‫סליחה.‬

473
00:23:36,498 --> 00:23:38,542
‫שנדי צריכה להראות לך משהו.‬

474
00:23:41,711 --> 00:23:42,963
‫תני לה את זה.‬

475
00:23:46,716 --> 00:23:48,301
‫היא לקחה מזכרת קטנה‬

476
00:23:49,136 --> 00:23:50,387
‫מזירת התאונה של טד.‬

477
00:23:50,929 --> 00:23:53,849
‫ועכשיו אני צריכה להתמודד‬
‫עם העובדה שהילדה שלי סוציופתית.‬

478
00:23:54,141 --> 00:23:55,142
‫מה זה?‬

479
00:23:55,600 --> 00:23:57,686
‫נראה לי שזו חתיכת פנס.‬

480
00:23:58,353 --> 00:23:59,229
‫אולי.‬

481
00:24:02,441 --> 00:24:04,860
‫אולי זה יעזור למשטרה למצוא את הרכב הדורס?‬

482
00:24:05,235 --> 00:24:06,111
‫אלוהים.‬

483
00:24:06,987 --> 00:24:08,113
‫אני מצטערת.‬

484
00:24:08,738 --> 00:24:11,199
‫זה היה תקוע בגוויה של מר הרדינג.‬
‫-גופה.‬

485
00:24:16,371 --> 00:24:17,289
‫תודה.‬

486
00:24:25,297 --> 00:24:27,883
‫אם תרצי לשבת לקפה או...‬