1
00:00:07,757 --> 00:00:08,758
‫כילד צעיר,‬

2
00:00:09,551 --> 00:00:11,511
‫כל יום נחווה כנצח.‬

3
00:00:13,430 --> 00:00:16,433
‫כמתבגר, אפשר לחוות חיים שלמים‬

4
00:00:16,516 --> 00:00:17,809
‫בקיץ אחד.‬

5
00:00:19,185 --> 00:00:21,229
‫שנות ה-20 נמשכות עוד ועוד.‬

6
00:00:22,856 --> 00:00:26,276
‫ואז פתאום, קשה להאמין שהגעת לגיל 40.‬

7
00:00:27,444 --> 00:00:29,154
‫והקצב רק הולך וגובר.‬

8
00:00:30,572 --> 00:00:33,783
‫תחושת הזמן שלנו משתנה גם בקנה מידה קטן.‬

9
00:00:33,867 --> 00:00:35,618
‫כולם מכירים ביטויים כמו‬

10
00:00:35,702 --> 00:00:39,039
‫"הזמן טס כשנהנים",‬
‫"הזמן לא עובר כשמשועממים".‬

11
00:00:39,122 --> 00:00:42,375
‫מחקרים מראים שמריחואנה‬
‫יכולה להאט את תחושת הזמן,‬

12
00:00:43,209 --> 00:00:45,670
‫ואלכוהול וקוקאין מאיצים אותה.‬

13
00:00:46,171 --> 00:00:47,797
‫גם מוזיקה יכולה להשפיע כך.‬

14
00:00:49,549 --> 00:00:52,927
‫מנגינת המתנה יכולה להפוך כל שנייה לעינוי.‬

15
00:00:53,011 --> 00:00:54,179
‫תודה על ההמתנה.‬

16
00:00:54,262 --> 00:00:55,430
‫אבל השקט…‬

17
00:00:58,683 --> 00:00:59,726
‫גרוע יותר.‬

18
00:00:59,809 --> 00:01:03,104
‫השאלה שעניינה אותי הייתה "למה?"‬

19
00:01:03,897 --> 00:01:05,065
‫שאלה מצוינת.‬

20
00:01:05,565 --> 00:01:08,276
‫כי נדמה שהזמן חולף בקצב קבוע ובלתי משתנה,‬

21
00:01:08,359 --> 00:01:11,488
‫אבל תחושת הזמן שונה.‬

22
00:01:12,113 --> 00:01:16,242
‫התחושה היא שיום רודף יום,‬
‫והם חולפים כל כך מהר.‬

23
00:01:16,326 --> 00:01:19,204
‫מסוף שבוע לסוף שבוע, וזה קורה כל הזמן.‬

24
00:01:19,287 --> 00:01:21,873
‫הימים שלי חולפים,‬

25
00:01:21,956 --> 00:01:24,375
‫נדמה שמהר יותר ואני לא בטוח למה.‬

26
00:01:24,959 --> 00:01:28,838
‫אז מדוע אנחנו חווים את הזמן בצורה כזאת?‬

27
00:01:29,547 --> 00:01:32,675
‫ואיך נוכל להשיב לעצמנו קצת שליטה?‬

28
00:01:38,765 --> 00:01:41,976
‫כדי לחקור את הזמן,‬
‫עלינו להרחיק מעבר לרגיל.‬

29
00:01:42,060 --> 00:01:44,729
‫וכשעושים זאת, עולם חדש נפתח.‬

30
00:01:44,813 --> 00:01:46,523
‫זמן ומרחב.‬

31
00:01:47,941 --> 00:01:51,402
‫נניח שיכולנו להאט את הזמן.‬

32
00:01:52,487 --> 00:01:53,947
‫או להאיץ אותו.‬

33
00:01:55,532 --> 00:01:57,992
‫לשאלה, "מהו הזמן?"‬

34
00:01:58,535 --> 00:02:00,370
‫אין תשובה אחת.‬

35
00:02:02,580 --> 00:02:09,546
‫- זמן -‬

36
00:02:15,969 --> 00:02:17,554
‫ב-1962,‬

37
00:02:18,054 --> 00:02:22,100
‫גאולוג צעיר יצא למסע חקר‬
‫בהרי האלפים הצרפתיים.‬

38
00:02:23,143 --> 00:02:27,355
‫הוא יצא עם קבוצה,‬
‫אבל מישל סיפר, בן 23 בלבד,‬

39
00:02:28,314 --> 00:02:30,316
‫רצה לחוות לבדו מהו מסע אמיתי.‬

40
00:02:31,651 --> 00:02:34,279
‫מישל רצה לגלות איך זה‬

41
00:02:34,362 --> 00:02:36,865
‫לחיות רחוק מכל האנשים,‬

42
00:02:36,948 --> 00:02:40,326
‫מכל השעונים, ואפילו מהזריחה והשקיעה,‬

43
00:02:40,410 --> 00:02:43,121
‫ולהתגורר במערה במשך חודשיים.‬

44
00:02:43,204 --> 00:02:45,290
‫זה היה אחד המחקרים הראשונים‬

45
00:02:45,373 --> 00:02:48,293
‫על מחזור השינה-ערות של האדם‬

46
00:02:48,376 --> 00:02:52,547
‫בהיעדר סימנים חיצוניים שמעידים על השעה.‬

47
00:02:53,590 --> 00:02:55,383
‫כפי שהוא תיאר אחר כך בריאיון,‬

48
00:02:56,259 --> 00:02:59,220
‫זה היה קיום מחוץ לזמן.‬

49
00:02:59,304 --> 00:03:01,681
‫הייתי מחוץ לזמן, בלי סימני זמן.‬

50
00:03:01,764 --> 00:03:04,684
‫בלי טלוויזיה, בלי רדיו. כלום.‬

51
00:03:04,767 --> 00:03:06,102
‫בלי שעון.‬

52
00:03:07,353 --> 00:03:09,314
‫אתה מתבסס על התפישה שלך.‬

53
00:03:10,481 --> 00:03:12,901
‫בכל פעם שמישל התעורר, אכל והלך לישון,‬

54
00:03:12,984 --> 00:03:16,404
‫הוא התקשר לעמיתיו שהתמקמו בכניסה למערה.‬

55
00:03:17,197 --> 00:03:20,116
‫לפעמים הוא היה ער שש שעות בלבד‬

56
00:03:20,200 --> 00:03:21,284
‫ואז חזר לישון.‬

57
00:03:21,784 --> 00:03:24,704
‫ולפעמים הוא נשאר ער 27 שעות ברצף.‬

58
00:03:25,538 --> 00:03:28,416
‫אבל בממוצע, הוא ניהל מחזור שינה-ערות‬

59
00:03:28,499 --> 00:03:30,585
‫של 24 שעות בערך.‬

60
00:03:31,461 --> 00:03:32,795
‫זאת הייתה תובנה חשובה.‬

61
00:03:33,880 --> 00:03:36,883
‫גם כשהוא מנותק מסימנים חיצוניים לשעה ביום,‬

62
00:03:37,634 --> 00:03:39,761
‫גופו המשיך לעקוב אחר הזמן.‬

63
00:03:41,804 --> 00:03:44,182
‫השעונים הקדומים ביותר שלנו‬

64
00:03:44,807 --> 00:03:45,892
‫נמצאים בתוכנו.‬

65
00:03:46,851 --> 00:03:49,103
‫הם נקראים שעונים צירקדיים.‬

66
00:03:49,187 --> 00:03:52,982
‫"צירקה" פירושו בקירוב ו"דיאס" משמעו יום,‬

67
00:03:53,066 --> 00:03:55,818
‫כי הם סופרים את הזמן במחזור של 24 שעות.‬

68
00:03:55,902 --> 00:03:56,903
‫מעניין לגלות‬

69
00:03:56,986 --> 00:04:00,531
‫שלרוב התאים בגוף שלנו יש שעון צירקדי.‬

70
00:04:01,282 --> 00:04:04,786
{\an8}‫התאים מייצרים חלבונים מיוחדים‬
‫שתפקידם לעקוב אחר הזמן.‬

71
00:04:05,453 --> 00:04:07,038
‫וכשהם מגיעים לגבול מסוים…‬

72
00:04:07,121 --> 00:04:11,376
‫החלבון הזה יכול לכבות את הסינתזה של עצמו.‬

73
00:04:12,043 --> 00:04:13,836
‫כך החלבונים האלו נהרסים,‬

74
00:04:14,337 --> 00:04:16,005
‫והתא מייצר חדשים.‬

75
00:04:16,714 --> 00:04:19,634
‫המחזור הזה חוזר על עצמו כל 24 שעות.‬

76
00:04:20,218 --> 00:04:23,930
‫יש בגופנו מיליוני לולאות זעירות כאלו.‬

77
00:04:24,013 --> 00:04:28,142
‫אבל יש במוח האנושי שעון ראשי‬
‫שממוקם בהיפותלמוס,‬

78
00:04:28,226 --> 00:04:31,354
{\an8}‫באזור שנקרא הגרעין העל-תצלובתי.‬

79
00:04:31,437 --> 00:04:33,731
{\an8}‫הוא אחראי במובנים רבים‬

80
00:04:33,815 --> 00:04:37,318
‫לתזמון כל השעונים האחרים בגוף שלנו.‬

81
00:04:37,819 --> 00:04:39,904
‫בגופו של כל יונק שנחקר אי פעם‬

82
00:04:39,988 --> 00:04:42,615
‫יש שעון פנימי של 24 שעות.‬

83
00:04:43,283 --> 00:04:44,575
‫כל ציפור,‬

84
00:04:44,659 --> 00:04:45,868
‫וזוחל,‬

85
00:04:45,952 --> 00:04:47,078
‫ודג,‬

86
00:04:47,161 --> 00:04:48,955
‫וחרק.‬

87
00:04:49,038 --> 00:04:51,874
‫למעשה, אין צורך אפילו במוח.‬

88
00:04:51,958 --> 00:04:56,421
‫לצמחים יש שעון צירקדי,‬
‫ואפילו ליצורים חד-תאיים יש אותו.‬

89
00:04:57,046 --> 00:04:58,464
‫לפי אחת התאוריות,‬

90
00:04:58,548 --> 00:05:02,302
‫לפני מיליארדי שנים,‬
‫כשהופיע ניצוץ החיים הראשון,‬

91
00:05:02,385 --> 00:05:04,429
‫תאים שהתפצלו במהלך היום‬

92
00:05:04,512 --> 00:05:06,556
‫נפגעו מהקרינה העל-סגולה של השמש.‬

93
00:05:07,140 --> 00:05:10,351
‫אבל התאים שלמדו להתפצל בלילה,‬

94
00:05:10,435 --> 00:05:11,269
‫שרדו.‬

95
00:05:11,811 --> 00:05:14,188
‫במילים אחרות, המעקב אחר הזמן‬

96
00:05:14,272 --> 00:05:16,149
‫היה חיוני כנראה‬

97
00:05:16,649 --> 00:05:19,110
‫להתפתחות החיים בכדור הארץ.‬

98
00:05:21,612 --> 00:05:24,157
‫אבל השעונים הצירקדיים פשוטים למדי.‬

99
00:05:24,657 --> 00:05:27,702
‫הם שומרים רק על קצב תפקודי הגוף שלנו,‬

100
00:05:27,785 --> 00:05:30,330
‫ומסמנים לנו מתי לאכול, לישון, להתעורר.‬

101
00:05:31,205 --> 00:05:32,290
‫ועוד כמה דברים.‬

102
00:05:32,999 --> 00:05:34,625
‫והם מתאפסים כל יום.‬

103
00:05:37,295 --> 00:05:40,840
‫היכולת לעקוב אחרי חלוף הזמן,‬

104
00:05:40,923 --> 00:05:42,717
‫מיום ליום, מחודש לחודש,‬

105
00:05:42,800 --> 00:05:43,926
‫משנה לשנה,‬

106
00:05:44,469 --> 00:05:46,137
‫היא משהו אחר לגמרי.‬

107
00:05:47,096 --> 00:05:51,225
‫ב-14 בספטמבר,‬
‫חברי הצוות של מישל סיפר התקשרו אליו‬

108
00:05:51,309 --> 00:05:55,063
‫כדי להודיע לו שחודשי שהותו במערה הסתיימו.‬

109
00:05:55,772 --> 00:05:57,315
‫סיפר חשב שזו בדיחה.‬

110
00:05:58,191 --> 00:06:00,693
‫לפי הספירה שלו, התאריך היה ה-20 באוגוסט.‬

111
00:06:01,361 --> 00:06:04,447
‫הגוף שלו עקב בהצלחה אחר הימים,‬

112
00:06:05,156 --> 00:06:08,868
‫אבל השכל שלו איבד חודש שלם.‬

113
00:06:10,453 --> 00:06:11,662
‫שישים שנה לאחר מכן.‬

114
00:06:15,083 --> 00:06:16,626
‫שנה חדשה טובה, 2020.‬

115
00:06:16,709 --> 00:06:18,711
‫העולם כולו חווה‬

116
00:06:19,462 --> 00:06:21,506
‫מעין ניסוי בבידוד.‬

117
00:06:22,965 --> 00:06:26,844
‫בסגר הראשון בבריטניה,‬
‫הייתי עם תינוק בן שישה חודשים,‬

118
00:06:26,928 --> 00:06:30,014
‫ויש לי גם ילדים בני שש ושמונה.‬

119
00:06:30,098 --> 00:06:31,849
‫חוויית הזמן שלי הייתה‬

120
00:06:31,933 --> 00:06:34,936
‫ש-24 שעות ביממה זה מגוחך.‬

121
00:06:35,019 --> 00:06:38,189
‫הזמן עבר לאט נורא מבחינתי.‬

122
00:06:39,440 --> 00:06:42,610
‫תהיתי האם מדובר בתופעה נפוצה יותר.‬

123
00:06:42,693 --> 00:06:46,114
‫אז היא קיימה סקר‬
‫בקרב כ-700 אנשים ברחבי בריטניה.‬

124
00:06:46,697 --> 00:06:51,494
‫רוב האנשים חוו עיוות משמעותי בתחושת הזמן.‬

125
00:06:51,577 --> 00:06:53,413
‫שמונים ואחד אחוזים מהם.‬

126
00:06:53,496 --> 00:06:57,458
‫ומעניין לגלות שהם‬
‫התחלקו לשניים באופן שווה כמעט.‬

127
00:06:57,542 --> 00:07:00,461
‫כמחצית מהם, כמו רות', חשו שהזמן לא עובר,‬

128
00:07:01,003 --> 00:07:03,631
‫וכמחצית חשו שהזמן האיץ.‬

129
00:07:04,173 --> 00:07:07,510
‫אז באופן כללי, תחושות של שעמום, עצב‬

130
00:07:07,593 --> 00:07:10,304
‫ודיכאון מקושרות‬

131
00:07:10,388 --> 00:07:13,307
‫לתחושת האטה בזמן בתקופת הקורונה.‬

132
00:07:13,933 --> 00:07:17,395
‫תוצאות דומות נמצאו‬
‫במחקרים כאלו במדינות אחרות.‬

133
00:07:17,478 --> 00:07:21,482
‫צרפת, איטליה, ארגנטינה,‬
‫ומחקרים שנערכים עכשיו בעיראק.‬

134
00:07:21,566 --> 00:07:24,652
‫אז ברמה עולמית, נראה שאנו חווים‬

135
00:07:24,735 --> 00:07:28,990
‫עיוות עמוק בתחושת הזמן שלנו‬
‫בתקופת הקורונה.‬

136
00:07:29,073 --> 00:07:33,244
{\an8}‫בזמן מגפה, אנחנו יודעים שהיא תיגמר יום אחד‬
‫אבל זה נראה רחוק מאוד,‬

137
00:07:33,327 --> 00:07:36,289
{\an8}‫ועליך לשקול את האפשרות שכך תחיה עכשיו,‬

138
00:07:36,372 --> 00:07:38,458
‫שאלו החיים שלך, שזאת המציאות שלך.‬

139
00:07:39,125 --> 00:07:43,212
‫סקוט קלי היה מוכן לחוויה הזאת יותר מאחרים.‬

140
00:07:44,088 --> 00:07:46,382
‫ב-2015, הוא יצא לחלל‬

141
00:07:46,466 --> 00:07:48,468
‫ושהה שם שנה שלמה,‬

142
00:07:48,551 --> 00:07:51,262
‫המשימה המאוישת הארוכה ביותר בתולדות נאס"א.‬

143
00:07:52,013 --> 00:07:54,557
‫הוא חזר לכדור הארץ כגיבור לאומי.‬

144
00:07:55,725 --> 00:07:58,895
‫כי שנה שלמה בפחית מתוחכמת מאלומיניום,‬

145
00:07:59,479 --> 00:08:01,147
‫בגובה 400 מטר מעל כדור הארץ,‬

146
00:08:01,939 --> 00:08:03,024
‫היא הרבה זמן.‬

147
00:08:03,983 --> 00:08:08,070
‫ניסיתי באופן מודע‬
‫לא לספור את הימים כשהייתי בחלל,‬

148
00:08:08,154 --> 00:08:12,533
‫כי ידעתי שלאורך שנה זה עלול להיות מרגיז.‬

149
00:08:12,617 --> 00:08:14,827
‫אבל אז, יום אחד לקראת הסוף,‬

150
00:08:14,911 --> 00:08:17,997
‫הקוסמונאוט הרוסי,‬
‫מיכאיל קורניינקו, אמר לו…‬

151
00:08:18,080 --> 00:08:19,832
‫"סקוט, יודע איזה יום היום?"‬

152
00:08:19,916 --> 00:08:22,919
‫היום שבו נותרו לנו רק עוד עשרה ימים בחלל.‬

153
00:08:23,586 --> 00:08:26,506
‫כל יום לאחר מכן‬
‫הוא שאל אותי כמה ימים נותרו לנו.‬

154
00:08:26,589 --> 00:08:29,800
‫כך הוא ספר לאחור מעשר לאפס.‬

155
00:08:29,884 --> 00:08:33,346
‫זה הטריף אותי קצת‬
‫כי זה לא היה חלק מהתוכנית שלי.‬

156
00:08:33,429 --> 00:08:36,015
‫ולא צריך להיות אסטרונאוט,‬

157
00:08:36,098 --> 00:08:38,017
‫או לחוות מגפה,‬

158
00:08:38,726 --> 00:08:40,603
‫כדי לדעת שלחץ‬

159
00:08:40,686 --> 00:08:42,396
‫עלול לגרום לתחושה שהזמן נמתח.‬

160
00:08:44,732 --> 00:08:48,611
‫אנחנו יודעים שרגש הוא אחד הדברים‬
‫שמעוותים את תחושת הזמן שלנו.‬

161
00:08:48,694 --> 00:08:52,448
‫זה לא באמת משפיע‬
‫על השעונים הצירקדיים שלנו,‬

162
00:08:52,949 --> 00:08:56,911
‫אבל נדמה שיש שעון מסוג נוסף במוח שלנו,‬

163
00:08:56,994 --> 00:09:00,831
‫מעין שעון עצר שעוקב עבורנו אחר הזמן.‬

164
00:09:00,915 --> 00:09:04,085
‫אבל שעון העצר במקרה הזה הוא לא מכונה.‬

165
00:09:04,585 --> 00:09:06,712
‫הוא דומה ליותר לבן אדם.‬

166
00:09:08,047 --> 00:09:10,049
‫כשהוא משועמם או בודד,‬

167
00:09:10,132 --> 00:09:12,093
‫הוא סופר בכפייתיות כל פעימה.‬

168
00:09:13,010 --> 00:09:16,430
‫וכשהוא לחוץ מאוד,‬
‫הוא עשוי לספור פעמיים כל פעימה.‬

169
00:09:17,265 --> 00:09:21,185
‫במצב ההפוך, כשאנחנו עסוקים,‬
‫רגועים ושוהים בחברה,‬

170
00:09:21,686 --> 00:09:25,273
‫השכל שלנו עסוק בדברים אחרים,‬
‫אנחנו מדלגים על פעימות רבות,‬

171
00:09:25,356 --> 00:09:27,775
‫ואז נדמה שהזמן טס.‬

172
00:09:29,110 --> 00:09:31,946
‫אני אוהבת את הרעיון הזה כי הגיוני‬

173
00:09:32,029 --> 00:09:34,865
‫שיש לנו במוח מנגנון דמוי שעון כלשהו.‬

174
00:09:35,908 --> 00:09:37,868
‫אבל הבעיה ברעיון הזה היא‬

175
00:09:37,952 --> 00:09:41,497
‫שהתקשינו מאוד לקבוע היכן השעון הזה ממוקם.‬

176
00:09:43,207 --> 00:09:44,917
‫ניסינו למצוא אותו.‬

177
00:09:45,001 --> 00:09:48,963
‫בדקנו אנשים בדימות תהודה מגנטית‬
‫וביקשנו מהם לספור את הזמן החולף.‬

178
00:09:49,046 --> 00:09:52,258
‫ואין אזור מסוים אחד שתמיד מופעל.‬

179
00:09:53,342 --> 00:09:54,635
‫תחושת הזמן שלנו‬

180
00:09:54,719 --> 00:09:57,305
‫מוטמעת, כך נראה, בכל רחבי המוח שלנו.‬

181
00:09:57,805 --> 00:10:00,558
‫אז אנחנו מדברים על תחושת הזמן שלנו,‬

182
00:10:00,641 --> 00:10:03,978
‫אבל אין לנו איבר כלשהו שמזהה זמן.‬

183
00:10:04,061 --> 00:10:06,314
‫אי אפשר לראות או לשמוע‬

184
00:10:06,397 --> 00:10:08,232
‫או להריח או לגעת בו.‬

185
00:10:08,316 --> 00:10:11,277
‫אין לנו שום דרך ישירה לחוש בו.‬

186
00:10:11,360 --> 00:10:13,571
‫אז במובנים רבים, תחושת הזמן שלנו‬

187
00:10:13,654 --> 00:10:16,574
‫היא יצירה, מבנה, של השכל האנושי.‬

188
00:10:17,491 --> 00:10:19,452
‫במשך מאות שנים, הנחנו‬

189
00:10:19,535 --> 00:10:22,455
‫שהזמן נמצא אי שם בחוץ,‬

190
00:10:22,538 --> 00:10:25,416
‫חולף לו בדיוק כפי שהוא מתקיים בראש שלנו.‬

191
00:10:26,208 --> 00:10:28,669
‫קשה לדמיין אפילו אפשרות אחרת.‬

192
00:10:29,253 --> 00:10:31,756
‫אבל עכשיו, מדענים רבים מאמינים‬

193
00:10:32,381 --> 00:10:34,759
‫שאנחנו חווים רק חלק זעיר‬

194
00:10:34,842 --> 00:10:36,427
‫מהזמן האמיתי.‬

195
00:10:37,678 --> 00:10:39,430
‫ושהמציאות של הזמן היא‬

196
00:10:40,014 --> 00:10:42,016
‫משהו הרבה יותר גדול.‬

197
00:10:42,725 --> 00:10:44,101
‫משהו שדומה יותר‬

198
00:10:44,852 --> 00:10:45,686
‫לחלל.‬

199
00:10:47,688 --> 00:10:51,567
‫אפשר לומר שאנחנו חושבים כבר על הזמן כמרחב,‬

200
00:10:52,276 --> 00:10:54,403
‫אף שזה תלוי בתרבות,‬

201
00:10:54,487 --> 00:10:56,489
‫או ליתר דיוק, במסורת הכתיבה.‬

202
00:10:57,740 --> 00:11:00,409
‫במערב מדמיינים את הזמן כנע משמאל לימין,‬

203
00:11:00,493 --> 00:11:02,119
‫כמו מילים על דף.‬

204
00:11:02,203 --> 00:11:05,456
‫בישראל, העבר מימין והעתיד משמאל,‬

205
00:11:05,539 --> 00:11:07,458
‫כי כך כותבים בעברית.‬

206
00:11:08,125 --> 00:11:09,919
‫במנדרינית כותבים אנכית,‬

207
00:11:10,002 --> 00:11:12,505
‫ולכן העבר למעלה והעתיד למטה.‬

208
00:11:13,881 --> 00:11:17,093
‫אבל בכל מקום,‬
‫אנחנו חושבים על זמן כנע בכיוון מסוים,‬

209
00:11:17,176 --> 00:11:19,595
‫כמו נקודות ציון במפה.‬

210
00:11:19,679 --> 00:11:23,099
‫זה כמו רשת, להניח רשת על החלל.‬

211
00:11:23,182 --> 00:11:27,186
‫יש הרבה נקודות ציון בכיוון הזה‬
‫והרבה נקודות ציון בכיוון הזה,‬

212
00:11:27,269 --> 00:11:30,481
‫והרבה נקודות ציון אנכיות,‬
‫ואז מצמידים להן זמן.‬

213
00:11:30,564 --> 00:11:32,858
{\an8}‫כל דבר נמצא בנקודה מסוימת בזמן אחד,‬

214
00:11:32,942 --> 00:11:35,069
{\an8}‫ובנקודה אחרת בזמן אחר.‬

215
00:11:35,152 --> 00:11:37,905
‫אז אם לחלל יש שלושה ממדים,‬

216
00:11:38,781 --> 00:11:41,617
‫אפשר לחשוב על הזמן כממד הרביעי.‬

217
00:11:43,244 --> 00:11:45,996
‫קשה לדמיין ארבעה ממדים. בנוסף, הזמן מוזר.‬

218
00:11:46,080 --> 00:11:49,750
‫אבל כשמחברים ביחד את ארבעת הממדים האלו,‬
‫קוראים לזה מרחב-זמן.‬

219
00:11:49,834 --> 00:11:52,294
‫ממד שבו המרחב והזמן‬

220
00:11:52,378 --> 00:11:53,963
‫שלובים זה בזה‬

221
00:11:54,046 --> 00:11:57,299
‫ויוצרים בד אחד גמיש.‬

222
00:11:58,259 --> 00:12:02,263
‫והבד הזה מתעוות בכל מיני מקומות.‬

223
00:12:02,346 --> 00:12:05,808
‫חומר ואנרגיה יכולים לכופף את המרחב,‬

224
00:12:05,891 --> 00:12:09,019
‫ובאופן דרמטי עוד יותר, לכופף את הזמן.‬

225
00:12:09,854 --> 00:12:14,066
{\an8}‫אז בכדור הארץ,‬
‫הזמן חולף קצת יותר לאט מבחלל.‬

226
00:12:15,067 --> 00:12:16,152
{\an8}‫והזמן על השמש‬

227
00:12:16,819 --> 00:12:18,571
{\an8}‫חולף לאט יותר אף מזה.‬

228
00:12:19,488 --> 00:12:21,240
{\an8}‫והזמן גם מאט‬

229
00:12:21,866 --> 00:12:24,034
{\an8}‫במהירויות גבוהות במיוחד.‬

230
00:12:25,244 --> 00:12:28,998
‫כל זה קורה בקנה מידה שאנו,‬
‫כבני אדם זעירים,‬

231
00:12:29,707 --> 00:12:30,958
‫לא חשים בו בשל גודלו.‬

232
00:12:31,459 --> 00:12:33,294
‫אבל עד שנות ה-70,‬

233
00:12:33,377 --> 00:12:35,713
‫המצאנו שעונים אטומיים‬

234
00:12:35,796 --> 00:12:38,591
‫מדויקים מספיק כדי לבחון זאת.‬

235
00:12:38,674 --> 00:12:42,136
‫התקנו אותם במטוסים‬
‫והטסנו אותם מסביב לעולם.‬

236
00:12:42,803 --> 00:12:44,263
‫והתוצאה שהתקבלה היא‬

237
00:12:44,847 --> 00:12:48,934
‫שלפי השעונים האלו, חלף פחות זמן.‬

238
00:12:51,270 --> 00:12:55,149
‫ואם הזמן נע לאט יותר‬
‫במהירויות גבוהות יותר,‬

239
00:12:55,232 --> 00:12:58,611
‫משמעו גם שהאדם יזדקן לאט יותר.‬

240
00:12:59,737 --> 00:13:01,739
‫למשל, אם אתה אסטרונאוט‬

241
00:13:01,822 --> 00:13:04,074
‫שבילה זמן רב בהקפות מסביב לכדור הארץ,‬

242
00:13:05,451 --> 00:13:08,412
‫בעת שאחיך התאום, שגם הוא אסטרונאוט,‬

243
00:13:08,496 --> 00:13:09,622
‫נשאר על הקרקע.‬

244
00:13:10,122 --> 00:13:12,666
‫כעת, אני צעיר יותר בשלוש אלפיות השנייה‬

245
00:13:13,375 --> 00:13:14,627
‫ממנו.‬

246
00:13:15,294 --> 00:13:18,547
‫פעם הייתי צעיר ממנו בשש דקות בערך,‬

247
00:13:18,631 --> 00:13:21,884
{\an8}‫ועכשיו אני צעיר יותר‬
‫בשש דקות ושלוש אלפיות השנייה.‬

248
00:13:21,967 --> 00:13:24,470
‫אז זה פועל לטובתי, אני מניח.‬

249
00:13:25,137 --> 00:13:28,724
‫אבל אם הזמן הוא ממד, כמו המרחב,‬

250
00:13:29,558 --> 00:13:32,937
‫זה מעלה שאלה גדולה מאוד.‬

251
00:13:33,562 --> 00:13:37,650
‫אפשר לנוע לימין או לשמאל בכל כיוון מרחבי.‬

252
00:13:37,733 --> 00:13:40,194
‫אז מדוע איני יכול לעלות או לרדת בזמן?‬

253
00:13:40,277 --> 00:13:42,655
‫לזמן מאוחר יותר או למוקדם יותר?‬

254
00:13:42,738 --> 00:13:46,033
‫זו שאלה מסובכת ומעניינת מאוד.‬

255
00:13:46,116 --> 00:13:49,829
‫כי למיטב ידיעתנו, לא ניתן לנוע לאחור בזמן.‬

256
00:13:50,412 --> 00:13:52,331
‫אבל אם כל המרחב שסביבנו,‬

257
00:13:52,414 --> 00:13:54,208
‫לפנים ולאחור,‬

258
00:13:54,291 --> 00:13:57,461
‫אמיתי לא פחות מהמקום שאנחנו נמצאים בו,‬

259
00:13:57,962 --> 00:13:59,839
{\an8}‫אז העבר והעתיד‬

260
00:13:59,922 --> 00:14:02,800
{\an8}‫אמורים להיות אמיתיים בדיוק כמו ההווה.‬

261
00:14:03,509 --> 00:14:06,804
‫כאילו שהכול הוקלט כבר.‬

262
00:14:07,596 --> 00:14:09,306
‫הדברים שכבר קרו.‬

263
00:14:09,390 --> 00:14:12,852
‫הזמן טס כשנהנים.‬
‫-הדברים שעדיין לא קרו.‬

264
00:14:13,686 --> 00:14:14,937
‫הכי טוב בראש השנה…‬

265
00:14:15,020 --> 00:14:16,856
‫אי אפשר להגיד שהכול קורה עכשיו,‬

266
00:14:17,398 --> 00:14:19,358
‫כי רק עכשיו זה עכשיו.‬

267
00:14:20,401 --> 00:14:24,113
‫אנחנו אפילו לא יודעים באילו מילים להשתמש.‬

268
00:14:24,905 --> 00:14:26,282
{\an8}‫אבל אפשר לומר,‬

269
00:14:26,365 --> 00:14:30,160
{\an8}‫שכמו שכל מה שקורה עכשיו קורה איפשהו,‬

270
00:14:31,161 --> 00:14:34,331
{\an8}‫כל מה שבעבר ובעתיד עשוי לקרות‬

271
00:14:35,165 --> 00:14:36,709
{\an8}‫מתישהו.‬

272
00:14:40,504 --> 00:14:42,089
‫בחור צעיר ומשונה‬

273
00:14:42,172 --> 00:14:43,841
‫בשם אלברט איינשטיין‬

274
00:14:43,924 --> 00:14:46,969
‫העלה לראשונה את התאוריות האלו ב-1905.‬

275
00:14:48,387 --> 00:14:49,972
‫ו-50 שנה אחר כך,‬

276
00:14:50,055 --> 00:14:52,766
‫כששותפו למחקר וחברו הטוב‬

277
00:14:52,850 --> 00:14:55,144
‫מיקלה בסו נפטר,‬

278
00:14:55,227 --> 00:14:57,563
‫איינשטיין שלח מכתב למשפחתו.‬

279
00:14:58,689 --> 00:15:01,775
‫"עכשיו הוא נפרד מהעולם המוזר הזה‬

280
00:15:01,859 --> 00:15:03,152
‫לפניי קצת.‬

281
00:15:04,069 --> 00:15:05,571
‫אין לכך כל משמעות.‬

282
00:15:06,572 --> 00:15:08,657
‫אנשים כמונו, שמאמינים בפיזיקה,‬

283
00:15:09,325 --> 00:15:12,745
‫יודעים שההבחנה בין עבר, הווה ועתיד‬

284
00:15:13,662 --> 00:15:17,374
‫היא אשליה עיקשת בלבד."‬

285
00:15:21,086 --> 00:15:23,088
‫רעיון הזמן הזה‬

286
00:15:23,172 --> 00:15:25,841
‫קשה לבליעה מכמה סיבות.‬

287
00:15:26,592 --> 00:15:29,929
‫ראשית, הסוגיה הקטנה של הרצון החופשי.‬

288
00:15:31,388 --> 00:15:33,390
‫אם העתיד נקבע כבר,‬

289
00:15:34,266 --> 00:15:36,393
‫משמעו שכל מעשינו‬

290
00:15:37,019 --> 00:15:38,228
‫אינם תלויים בנו.‬

291
00:15:38,938 --> 00:15:42,066
‫ההקלטה ידעה שזה יקרה בכל מקרה.‬

292
00:15:43,275 --> 00:15:45,069
‫זו מחשבה אומללה למדי.‬

293
00:15:46,570 --> 00:15:49,323
‫ואף שאנחנו יכולים להתקין שעונים במטוסים‬

294
00:15:49,406 --> 00:15:51,575
‫ולהוכיח שהזמן מתעוות,‬

295
00:15:51,659 --> 00:15:54,745
‫אנחנו לא יכולים לשלוח את המטוסים האלו‬
‫לעבר או לעתיד,‬

296
00:15:54,828 --> 00:15:56,538
‫כך שאי אפשר באמת להוכיח‬

297
00:15:56,622 --> 00:15:59,708
‫שהעבר או העתיד אמיתיים.‬

298
00:16:00,209 --> 00:16:03,462
‫למעשה, אנחנו בקושי מסוגלים אפילו‬
‫לשער בנפשנו מה זה אומר.‬

299
00:16:04,463 --> 00:16:08,550
‫בסרטונים ובסרטים תיעודיים רבים‬
‫ניסו לעזור לנו להבין את זה,‬

300
00:16:08,634 --> 00:16:10,094
‫תוך שימוש בדימויים שונים‬

301
00:16:10,636 --> 00:16:12,179
‫כמו תקליטור,‬

302
00:16:12,972 --> 00:16:15,641
‫או תקליט, או…‬

303
00:16:15,724 --> 00:16:17,142
‫כיכר לחם.‬

304
00:16:17,226 --> 00:16:21,063
‫אבל האמת שאין טעם לנסות לדמיין את זה.‬

305
00:16:21,146 --> 00:16:24,274
‫אנחנו התפתחנו מייצורים חד-תאיים‬

306
00:16:24,358 --> 00:16:26,568
‫שלמדו להבחין בין יום ללילה.‬

307
00:16:27,236 --> 00:16:30,656
‫ובשלב כלשהו, פיתחנו תחושת זמן מסוימת לנו,‬

308
00:16:30,739 --> 00:16:33,325
‫כי זה עזר גם לנו לשרוד,‬

309
00:16:34,034 --> 00:16:37,246
‫וזה חלון ההצצה לזמן היחיד שיהיה לנו.‬

310
00:16:38,747 --> 00:16:40,499
‫ולא מדובר רק בחלון אחד‬

311
00:16:40,582 --> 00:16:43,002
‫כי אנחנו מודעים גם לעבר,‬

312
00:16:44,169 --> 00:16:45,879
‫וזו כבר תחושת זמן אחרת לגמרי.‬

313
00:16:46,839 --> 00:16:49,216
‫במובנים רבים, התפקוד העיקרי של המוח‬

314
00:16:49,758 --> 00:16:51,969
‫הוא להשתמש בעבר‬

315
00:16:52,052 --> 00:16:53,762
‫כדי לחזות את העתיד.‬

316
00:16:53,846 --> 00:16:56,724
‫היתרון האבולוציוני בכך‬

317
00:16:56,807 --> 00:16:58,934
‫הוא בעל משמעות רבה מאוד.‬

318
00:17:00,978 --> 00:17:03,814
‫להיזכר בעבר כדי לדמיין את העתיד.‬

319
00:17:04,815 --> 00:17:09,194
‫כך הבנו לראשונה שניתן לדעת מראש‬
‫כיצד הכוכבים ינועו בשמיים.‬

320
00:17:10,487 --> 00:17:12,990
‫ופיתחנו שעונים ולוחות שנה‬
‫כדי לעקוב אחריהם.‬

321
00:17:14,408 --> 00:17:16,952
‫זה מה שאפשר לנו להתארגן,‬

322
00:17:17,661 --> 00:17:19,121
‫לפעול בתיאום זה לזה,‬

323
00:17:19,621 --> 00:17:21,415
‫ולהקים תרבויות.‬

324
00:17:22,166 --> 00:17:26,420
‫יכולת המסע בזמן המנטלי שלנו‬
‫היא שמגדירה את ההומו ספיינס כ"נבונים".‬

325
00:17:27,296 --> 00:17:31,008
‫והעובדה שהזמן הוא תחושה שמתעוותת בקלות‬

326
00:17:31,091 --> 00:17:32,634
‫היא מתנה, במובנים מסוימים,‬

327
00:17:32,718 --> 00:17:36,138
‫כי ביכולתנו להאיץ או להאט‬

328
00:17:36,221 --> 00:17:38,849
‫באופן שבו נבחר לפעול.‬

329
00:17:38,932 --> 00:17:40,642
‫אנחנו סורקים את הזיכרון שלנו,‬

330
00:17:40,726 --> 00:17:44,313
‫וככל שיש לנו זיכרונות רבים יותר‬
‫מתקופת זמן מסוימת,‬

331
00:17:44,396 --> 00:17:47,733
‫כך נדמה לנו שהתקופה הייתה ארוכה יותר.‬

332
00:17:48,525 --> 00:17:49,651
‫מישל סיפר‬

333
00:17:49,735 --> 00:17:52,946
‫חש שהוא שהה רק חודש אחד במערה‬

334
00:17:53,030 --> 00:17:56,200
‫כי היו לו פחות זיכרונות שכדאי היה לאחסן.‬

335
00:17:57,076 --> 00:17:59,078
‫בריאיון מאוחר יותר הוא אמר,‬

336
00:17:59,161 --> 00:18:03,415
‫"כשמוקפים בלילה, הזיכרון לא תופש זמן.‬

337
00:18:03,499 --> 00:18:04,500
‫שוכחים".‬

338
00:18:05,084 --> 00:18:09,004
‫וככל שמתבגרים, ונעשים עסוקים יותר,‬
‫ובונים שגרה,‬

339
00:18:09,922 --> 00:18:10,881
‫אפשר גם לשכוח.‬

340
00:18:11,381 --> 00:18:14,510
‫האימיילים לבדם יכולים להעסיק אותך לנצח.‬

341
00:18:14,593 --> 00:18:16,553
‫אז הדבר הזה,‬

342
00:18:16,637 --> 00:18:19,640
‫זה גורם לתחושה שהזמן נדחס.‬

343
00:18:21,183 --> 00:18:22,518
‫אבל לתחושת אנשים רבים,‬

344
00:18:23,102 --> 00:18:25,979
‫הילדות נמשכה הכי הרבה זמן.‬

345
00:18:26,688 --> 00:18:30,275
‫כילדים, אנחנו רוכשים כישורים חדשים,‬

346
00:18:30,359 --> 00:18:32,945
‫אנחנו לומדים חברות ומשחק,‬

347
00:18:33,028 --> 00:18:35,989
‫ומקבלים הרבה ידע חינוכי בבית הספר.‬

348
00:18:36,073 --> 00:18:39,451
‫אני חושב שתפישת הזמן כמהיר או איטי‬

349
00:18:39,535 --> 00:18:41,829
‫קשורה לתשומת הלב.‬

350
00:18:41,912 --> 00:18:44,748
‫הילדים שמים לב לכל דבר.‬
‫הם נוכחים חזק מאוד בהווה.‬

351
00:18:44,832 --> 00:18:47,626
‫והתהליך הזה, שלכל רגע בו יש חשיבות,‬

352
00:18:47,709 --> 00:18:51,421
‫מעורר תחושה של משך זמן ארוך יותר‬
‫שמאטה הכול.‬

353
00:18:52,256 --> 00:18:55,843
‫למעשה, מחקרים מראים ששהייה בטבע‬

354
00:18:57,094 --> 00:18:59,054
‫מאטה את משך הזמן.‬

355
00:19:04,518 --> 00:19:07,437
‫בחברה, מצד שני, הזמן עשוי לחלוף במהירות.‬

356
00:19:08,021 --> 00:19:10,691
‫אחד הדברים שרציתי להראות במחקר היה‬

357
00:19:10,774 --> 00:19:14,820
‫הדבר שבאמת השתנה בבריטניה כתוצאה מהקורונה.‬

358
00:19:14,903 --> 00:19:17,489
‫לא יכולנו להיפגש עם חברים ובני משפחה.‬

359
00:19:17,573 --> 00:19:19,241
‫לא יכולנו לפגוש אנשים בפארק.‬

360
00:19:19,324 --> 00:19:22,703
‫אז המשתנה הנוסף‬
‫והמעניין במיוחד אולי שבדקתי היה‬

361
00:19:22,786 --> 00:19:25,581
‫עד כמה אנשים מרוצים מקשריהם החברתיים,‬

362
00:19:25,664 --> 00:19:28,458
‫כי מספר האנשים בבית חסר חשיבות.‬

363
00:19:29,501 --> 00:19:33,338
‫הדבר החשוב היה שביעות הרצון החברתית.‬

364
00:19:35,257 --> 00:19:39,052
‫וכל החגיגות שאנשים פספסו בגלל המגפה.‬

365
00:19:39,094 --> 00:19:40,470
‫- ברכות לבוגרי מחזור 2020 -‬

366
00:19:40,554 --> 00:19:42,931
‫החגיגות שמשמשות אותנו לציון השנים‬

367
00:19:43,682 --> 00:19:46,101
‫גורמות אולי לזמן לחלוף במהירות,‬

368
00:19:47,352 --> 00:19:50,522
‫אבל הן גם מאלצות אותנו להבחין בחלוף הזמן,‬

369
00:19:51,648 --> 00:19:54,067
‫וליצור ציוני דרך בזיכרונות שלנו.‬

370
00:19:56,195 --> 00:19:57,988
‫זאת אחת הדרכים הטובות‬

371
00:19:58,488 --> 00:20:01,658
‫לנהל חיים ארוכים בראייה לאחור.‬

372
00:20:03,744 --> 00:20:05,621
‫ימי ההולדת בחלל נהדרים.‬

373
00:20:05,704 --> 00:20:08,373
‫החג הכי טוב לדעתי הוא ראש השנה,‬

374
00:20:08,457 --> 00:20:12,711
‫כי כל התרבויות חוגגות את כניסת השנה החדשה.‬

375
00:20:14,213 --> 00:20:16,256
‫באותו יום בדיוק, כל שנה,‬

376
00:20:16,340 --> 00:20:18,467
‫העולם כולו נאסף‬

377
00:20:19,259 --> 00:20:22,095
‫כדי לציין סיבוב נוסף‬
‫של כוכב הלכת שלנו סביב השמש.‬

378
00:20:22,846 --> 00:20:26,099
‫לספור את פעימות הזמן הצועד קדימה,‬

379
00:20:26,975 --> 00:20:29,311
‫כשהעתיד משיג את ההווה,‬

380
00:20:30,020 --> 00:20:32,481
‫ואחרי רגע קצר וחולף…‬

381
00:20:37,986 --> 00:20:39,738
‫נמוג בעבר.‬

382
00:20:41,990 --> 00:20:45,285
‫מישל סיפר, הגאולוג הצעיר,‬

383
00:20:45,369 --> 00:20:47,871
‫היה גבר בן 60 ב-1999.‬

384
00:20:48,538 --> 00:20:51,541
‫הוא הסיר את שעונו במחווה מוכרת,‬

385
00:20:52,125 --> 00:20:54,544
‫נופף לשלום לקהל העיתונאים,‬

386
00:20:55,045 --> 00:20:58,590
‫ונכנס למערה לניסוי נוסף בבידוד.‬

387
00:20:59,591 --> 00:21:01,927
‫סיפר קיבל את פני האלף החדש‬

388
00:21:02,010 --> 00:21:04,638
‫בעומק של כ-3,000 רגל מתחת לאדמה,‬

389
00:21:04,721 --> 00:21:06,765
‫עם שמפניה וכבד אווז.‬

390
00:21:08,267 --> 00:21:12,437
‫ולא היה שם מי שיגיד לו‬
‫שלמעשה, בעולם שמעל הקרקע,‬

391
00:21:13,605 --> 00:21:15,565
‫התאריך היה כבר ארבעה בינואר.‬

392
00:21:47,723 --> 00:21:49,558
‫תרגום כתוביות: דנה סבן -‬