1
00:00:15,933 --> 00:00:20,021
‫כל יום מסביב לעולם‬
‫מיליונים נאבקים עם אותה שאלה,‬

2
00:00:20,480 --> 00:00:24,859
‫לשים סימן קריאה או לא לשים סימן קריאה?‬

3
00:00:26,861 --> 00:00:28,529
‫סימני קריאה הם ידידותיים.‬

4
00:00:29,155 --> 00:00:31,365
‫אבל הם יכולים גם להיות ידידותיים מדי.‬

5
00:00:32,450 --> 00:00:33,993
‫הם מראים שאתם נרגשים,‬

6
00:00:34,077 --> 00:00:37,080
‫אבל הם גם יכולים לגרום לזה‬
‫להיראות כאילו אתם צועקים.‬

7
00:00:38,372 --> 00:00:40,625
‫בעבודה דוא"ל, הם יכולים להקל על הטון.‬

8
00:00:40,708 --> 00:00:43,127
‫אבל אתם יכולים גם להיראות פחות רציניים.‬

9
00:00:44,587 --> 00:00:46,798
‫ואם אינכם משתמשים בסימני קריאה,‬

10
00:00:47,256 --> 00:00:49,217
‫לפעמים אתם מסתכנים ברשעות לכאורה.‬

11
00:00:49,300 --> 00:00:52,970
‫כתבת, "מירה ילדה את התינוק."‬
‫אבל לא השתמשת בסימן קריאה.‬

12
00:00:53,054 --> 00:00:55,223
‫איליין, זרקו אותה פעם בגלל זה.‬

13
00:00:55,306 --> 00:00:58,434
‫הייתי מציבה סימני קריאה‬
‫בסוף כל המשפטים האלה!‬

14
00:00:58,518 --> 00:01:00,478
‫כאן וגם כאן!‬

15
00:01:00,561 --> 00:01:04,357
‫את יכולה להציב אחד כאן: אני עוזב!‬

16
00:01:04,440 --> 00:01:06,776
‫הדרך שבה הם נתפסים בסביבה מקצועית‬

17
00:01:06,859 --> 00:01:09,112
‫יכול להשתנות במידה רבה בהתאם למין.‬

18
00:01:09,362 --> 00:01:13,533
‫כאשר נשלח על ידי עמיתה לעבודה,‬
‫כמעט מחצית מהנשאלים הגברים מצאו‬

19
00:01:13,616 --> 00:01:17,870
‫ששימוש בסימני קריאה בדוא"ל‬
‫נתפס כמקצועי מאוד.‬

20
00:01:17,954 --> 00:01:21,457
‫אבל כאשר אותו דוא"ל נשלח ע"י גבר,‬

21
00:01:21,749 --> 00:01:23,835
‫מספר זה ירד באופן משמעותי.‬

22
00:01:24,627 --> 00:01:27,713
‫בני אדם הם מתקשרים וחדשנים.‬

23
00:01:28,297 --> 00:01:31,968
‫שלחנו אדם לירח.‬
‫אבל יש לנו רק שלוש דרכים לסיים משפט.‬

24
00:01:32,051 --> 00:01:34,387
‫- זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" -‬

25
00:01:34,470 --> 00:01:37,682
‫סימני קריאה נמצאים‬
‫בכל מקום בתרבות הפופולרית,‬

26
00:01:37,765 --> 00:01:41,060
‫למרות שזה לא לגמרי ברור מה משמעותם.‬

27
00:01:41,644 --> 00:01:44,438
‫מדוע סימן הקריאה מבלבל כל כך?‬

28
00:01:45,773 --> 00:01:47,275
‫והאם יש משהו יותר טוב?‬

29
00:01:49,777 --> 00:01:53,489
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

30
00:01:53,573 --> 00:01:55,408
‫זה ציפור!‬
‫-זה מטוס!!‬

31
00:01:55,491 --> 00:01:57,535
‫אל תעשי זאת בשבילי. עשי זאת בשביל העיתון.‬
‫-תסתלק, סוונגאלי!‬

32
00:01:57,618 --> 00:01:58,744
‫איפה האנשים?‬

33
00:01:59,954 --> 00:02:01,539
‫אני הגדול מכולם!‬

34
00:02:05,001 --> 00:02:07,420
‫זהו ג'פרדי!‬

35
00:02:07,503 --> 00:02:11,424
‫לשמור על אמריקה גדולה, סימן קריאה!‬

36
00:02:11,757 --> 00:02:13,259
‫והם שולחים טקסט אחר לשני.‬

37
00:02:13,342 --> 00:02:15,469
‫הם לא צריכים לדעת איות.‬
‫הם לא צריכים לדעת דקדוק.‬

38
00:02:15,553 --> 00:02:18,264
‫רק אתם יכולים למנוע שריפות!‬

39
00:02:18,347 --> 00:02:20,349
‫זה סימן קריאה!‬

40
00:02:20,433 --> 00:02:22,602
‫זה קו עם נקודה מתחתיו.‬

41
00:02:25,771 --> 00:02:29,066
‫מי טוב יותר כדי לעזור לנו להבין‬
‫כיצד להשתמש בסימן קריאה‬

42
00:02:29,150 --> 00:02:33,905
‫מאשר הכוהנים הגדולים של פיסוק, עורכי טקסט.‬

43
00:02:33,988 --> 00:02:36,949
‫ואיזו דרך טובה יותר להגיע לאמת לאמיתה‬

44
00:02:37,033 --> 00:02:40,411
‫מאשר בשעת הקוקטייל בכנס עורכי טקסט.‬

45
00:02:40,494 --> 00:02:42,788
‫היי! הקבוצה שלך ניצחה במשחק. זה פנטסטי!‬

46
00:02:42,872 --> 00:02:44,123
‫בתדהמה!‬

47
00:02:44,207 --> 00:02:45,291
‫הולי שיט!‬

48
00:02:45,374 --> 00:02:49,295
‫או שאני בהריון! או שהתגרשתי!‬

49
00:02:49,378 --> 00:02:51,214
‫אני לא כל הדברים האלה. וואו.‬

50
00:02:51,297 --> 00:02:55,259
‫אתם מקבלים סימן קריאה אחד בקריירה שלכם.‬
‫תשתמשו בו בתבונה.‬

51
00:02:55,343 --> 00:02:58,554
‫בבית הספר לעריכה,‬
‫אמרו לי להשתמש בהם כמה שפחות.‬

52
00:02:59,555 --> 00:03:00,556
‫ואני לא הקשבתי...‬

53
00:03:01,015 --> 00:03:02,433
‫כי אני חושבת שהם אחלה.‬

54
00:03:02,516 --> 00:03:07,563
‫אם אתם משתמשים בסימני קריאה מרובים,‬
‫אתם נשמעים כמו בני 14 נרגשים יתר על המידה.‬

55
00:03:07,647 --> 00:03:11,025
‫בהתכתבות מקצועית,‬
‫לא הייתי משתמש בו יותר מפעמיים.‬

56
00:03:11,108 --> 00:03:15,738
‫אני משתמשת בסימן הקריאה, באופן אישי...‬
‫כל הזמן.‬

57
00:03:16,656 --> 00:03:20,034
‫כאילו, זה באמת מחריד‬
‫ואני באמת צריכה לקבל עזרה בעניין.‬

58
00:03:20,117 --> 00:03:23,955
‫אבל שאלת השימוש בסימן קריאה‬
‫הייתה פעם פשוטה.‬

59
00:03:24,872 --> 00:03:27,625
‫שמים סימני קריאה, אחרי קריאות.‬

60
00:03:27,708 --> 00:03:29,001
‫- אבוי! או זמן! או נימוסים! -‬

61
00:03:29,585 --> 00:03:33,673
‫מילים כמו: "הנה", "הקשיבו", "ראו"‬

62
00:03:33,756 --> 00:03:35,883
‫שאמורות לתפוס את תשומת הלב של הקורא.‬

63
00:03:35,967 --> 00:03:39,720
‫המשורר האיטלקי, אקופו אלפוליו‬
‫דה רביסאיה טען שהמציא אותו.‬

64
00:03:39,804 --> 00:03:41,389
‫- אקופו אלפוליו דה רביסאיה,‬
‫משורר הומאניסטי, 1400 -‬

65
00:03:41,472 --> 00:03:44,558
‫בתקופת הרנסאנס הייתה תחושה‬
‫שהתרבות העכשווית...‬

66
00:03:44,642 --> 00:03:46,727
‫- אריק ויסקוט, פרופסור,‬
‫ספרות אנגלית של ימי הביניים -‬

67
00:03:46,811 --> 00:03:48,062
‫...שבורה או רקובה‬

68
00:03:48,145 --> 00:03:51,357
‫ואת הצורך לחזור ולמצוא בסיס טוב יותר‬

69
00:03:51,440 --> 00:03:54,235
‫עבור האמנויות והתרבות והחברה.‬

70
00:03:54,819 --> 00:03:59,991
‫והם פנו אל העת העתיקה, אל אתונה העתיקה‬
‫ורומא וכן מנהיגים כמו קיקרו.‬

71
00:04:00,074 --> 00:04:01,701
‫- מרקוס טוליוס קיקרו, פוליטיקאי רומאי,‬
‫עורך דין, סופר, 43-106 לפנה"ס -‬

72
00:04:01,784 --> 00:04:04,495
‫דה רביסאיה החליט לסמן בסימן קריאה‬

73
00:04:04,578 --> 00:04:07,832
‫כדי להצביע על אופן מלא החיים‬
‫שיש להגותם בקריאה בקול רם.‬

74
00:04:07,915 --> 00:04:11,127
‫הוא קרא ליצירתו, הפונקטוס אדמירטיבוס‬

75
00:04:11,210 --> 00:04:13,671
‫או הפונקטוס אקסלמטיבוס.‬

76
00:04:13,754 --> 00:04:16,299
‫"התחלתי להדגיש קצות פסקאות אלו‬

77
00:04:16,382 --> 00:04:20,720
‫עם פונקטוס פשוט ופסיק שמונח לאורך מעליו."‬

78
00:04:20,803 --> 00:04:25,224
‫הפונקטוס החדש תפס תאוצה,‬
‫ושימש בדרך זו במשך מאות שנים.‬

79
00:04:26,058 --> 00:04:32,606
‫עד שנת 1700, הסטנדרט בספרדית‬
‫היה להפוך אותו וגם להציב אותו מלפנים.‬

80
00:04:33,482 --> 00:04:36,027
‫מיסיונרים וכוחות קולוניאליים אירופיים‬

81
00:04:36,110 --> 00:04:39,822
‫הפיצו את השימוש בו ברחבי העולם‬
‫ובעשרות שפות.‬

82
00:04:42,158 --> 00:04:43,909
‫אבל להחיל את סימן הקריאה‬

83
00:04:43,993 --> 00:04:47,496
‫למסורות כתובות שבמקור‬
‫לא היה מצויי בהן עלול להיות מסובך.‬

84
00:04:48,164 --> 00:04:51,876
‫כאשר אחת מיצירות המופת הגדולות‬
‫של אנגלית עתיקה, "ביוולף",‬

85
00:04:51,959 --> 00:04:54,545
‫התגלתה מחדש בתחילת 1800,‬

86
00:04:54,628 --> 00:04:59,925
‫עורכים רבים התלבטו אם להחיל או לא,‬
‫סימן הקריאה למילה הראשונה בשיר.‬

87
00:05:01,677 --> 00:05:02,511
‫מה?‬

88
00:05:02,595 --> 00:05:04,889
‫"הוואט!" כלומר הקשיבו,‬

89
00:05:04,972 --> 00:05:07,600
‫או, במוסיקה ראפ,‬
‫זה קצת כמו "יו!" או "הייו!"‬

90
00:05:13,689 --> 00:05:18,319
‫וביוולף הוא סיפור שונה לגמרי‬
‫בהתאם לאופן שבו הוא מנוקד.‬

91
00:05:18,402 --> 00:05:20,571
‫- "להקשיב! שמענו על התהילה של חנית-דנים,‬

92
00:05:20,654 --> 00:05:24,825
‫מלכי שבטים, בימים של ימינו,‬
‫איך האצילים ביצעו מעשים אמיצים!" -‬

93
00:05:26,911 --> 00:05:28,579
‫אם יש שם סימן קריאה,‬

94
00:05:28,662 --> 00:05:30,748
‫אז המספר די נלהב לגבי העבר הזה.‬

95
00:05:31,332 --> 00:05:36,962
‫אין שום סימן פיסוק אחר‬
‫עם אותה עוצמה, כמו סימן הקריאה.‬

96
00:05:37,046 --> 00:05:39,173
‫לסמן תחושה.‬

97
00:05:39,256 --> 00:05:41,050
‫- דקדוק אנגלית: העקרונות והחוקים -‬

98
00:05:41,133 --> 00:05:45,679
‫כאשר מגיעים למאה ה-18, אנשים התחילו‬
‫להשתמש בו, לא רק לדקדוק, אלא גם לטון.‬

99
00:05:45,763 --> 00:05:48,682
‫"ידידי! ההתנהגות הזאת מדהימה אותי!"‬

100
00:05:48,766 --> 00:05:54,063
‫סופרים אמריקאים גדולים, כמו הרמן מלוויל,‬
‫אימצו את סימן הקריאה כדי להעביר תשוקה.‬

101
00:05:54,146 --> 00:05:55,898
‫- שימוש בסימן קריאה בספרות האמריקנית -‬

102
00:05:55,981 --> 00:06:00,986
‫בספרו הקלאסי, מובי דיק, היו 1,683.‬

103
00:06:01,070 --> 00:06:07,993
‫"אני רואה את הדמות עכשיו - מסודרת להחריד,‬
‫מכובדת, ללא נשוא!"‬

104
00:06:08,077 --> 00:06:13,207
‫אבל אז, אחרי 1920,‬
‫סימני הקריאה הפכו ללא מגניבים.‬

105
00:06:13,290 --> 00:06:15,960
‫סופרים מתחילים לשייך את סימן הקריאה...‬

106
00:06:16,043 --> 00:06:17,002
‫- גאוף נונברג, בלשן -‬

107
00:06:17,086 --> 00:06:20,256
‫...מצד אחד, עם הכותרות הסנסציוניות‬
‫של העיתונות הצהובה,‬

108
00:06:20,339 --> 00:06:23,426
‫ומצד שני, עם הרומנים הסנטימנטליים‬
‫שנכתבו על ידי נשים.‬

109
00:06:23,509 --> 00:06:25,094
‫- סודה של אימא, 1,834 סימני קריאה -‬

110
00:06:25,261 --> 00:06:26,887
‫כמו של גברת סאות'וורת'.‬

111
00:06:26,971 --> 00:06:28,639
‫- היד הנעלמת, 1,580 סימני קריאה -‬

112
00:06:28,722 --> 00:06:31,767
‫בכל מקרה, סימן הקריאה הוא לא גברי, זה בוז.‬

113
00:06:31,851 --> 00:06:34,562
‫ואחד הסופרים המשפיעים ביותר באותה תקופה‬

114
00:06:34,645 --> 00:06:38,232
‫היה גם אחד הגבריים ביותר, ארנסט המינגווי.‬

115
00:06:38,315 --> 00:06:41,694
‫בספר "הזקן והים" היה רק סימן קריאה אחד.‬

116
00:06:41,777 --> 00:06:43,737
‫- "עכשיו!" -‬

117
00:06:43,821 --> 00:06:47,074
‫המינגוויי המודרני, סקוט פיצג'רלד‬
‫נראה כי נכנע ללחץ.‬

118
00:06:47,158 --> 00:06:50,286
‫- סיפורי עידן הג'ז: 544 סימני קריאה,‬
‫ענוג הוא הלילה: 248 סימני קריאה -‬

119
00:06:50,369 --> 00:06:52,037
‫בספר הזיכרונות לגבי הרומן שלהם,‬

120
00:06:52,121 --> 00:06:55,040
‫טענה שילה גרהם, שפיצג'רלד פעם אמר לה,‬

121
00:06:55,124 --> 00:06:57,293
‫"תוציאי את כל הסימני הקריאה האלה.‬

122
00:06:57,376 --> 00:07:00,880
‫סימן קריאה הוא כמו לצחוק מהבדיחה של עצמך."‬

123
00:07:01,755 --> 00:07:05,301
‫זו עמדה שנמשכת בקרב סופרים אפילו היום.‬

124
00:07:05,384 --> 00:07:09,680
‫אני חושב שסימן קריאה הוא חסר תועלת.‬
‫זה מוסיף סוג של המתנה מיותרת בסוף משפט.‬

125
00:07:09,763 --> 00:07:11,307
‫- ג'ייסון פרהאם, כתב בכיר, ווירד -‬

126
00:07:11,390 --> 00:07:15,060
‫כך שהתרחקתי מהם בכתיבה האישית שלי‬
‫ובכתיבה המקצועית שלי.‬

127
00:07:16,061 --> 00:07:18,230
‫סופרים אולי נידו את סימן הקריאה,‬

128
00:07:18,314 --> 00:07:19,607
‫אבל לא כולם עשו זאת.‬

129
00:07:20,483 --> 00:07:24,278
‫הפרסום לקח את הסימן‬
‫ורץ עם זה,‬

130
00:07:24,361 --> 00:07:27,448
‫על מנת לקבל את תשומת הלב שלך‬
‫למכור את הדברים שלך.‬

131
00:07:28,574 --> 00:07:31,243
‫משנות ה-30 ועד שנות ה-40 וה-50,‬

132
00:07:31,327 --> 00:07:33,078
‫- סימני קריאה במודעות מודפסות בארה"ב -‬

133
00:07:33,162 --> 00:07:36,290
‫מספר המודעות המודפסות‬
‫עם סימני קריאה בהם הוכפל.‬

134
00:07:36,373 --> 00:07:40,836
‫ובעוד לפרסום היה רומן עם סימן הקריאה,‬

135
00:07:40,920 --> 00:07:44,965
‫אחד מסמני הפיסוק החדשניים‬
‫והמוצלחים ביותר נולד:‬

136
00:07:45,049 --> 00:07:47,510
‫סימן התמיהה‬

137
00:07:49,470 --> 00:07:54,350
‫מעולם לא היה סמל‬
‫ששימשו את שניהם כסמל אחד.‬

138
00:07:54,433 --> 00:07:56,227
‫- פני ספקטר, אשתו של הוגה סימן התמיהה -‬

139
00:07:56,310 --> 00:08:00,147
‫אלו תמיד היו שניים או שלושה סימני פיסוק,‬
‫שזה די לא-אלגנטי.‬

140
00:08:00,231 --> 00:08:02,858
‫פני ובעלה המנוח, מרטין ספקטר,‬

141
00:08:02,942 --> 00:08:07,488
‫ניהלו סוכנות מודעות מוצלחת‬
‫במהלך עידן ה-"מד מן" של הפרסום.‬

142
00:08:07,571 --> 00:08:10,074
‫נפגשנו בספטמבר, התחתנו בדצמבר.‬

143
00:08:10,157 --> 00:08:13,035
‫נהגתי לרקוד ולשתות,‬

144
00:08:13,118 --> 00:08:15,913
‫והוא לא שתה ולא רקד.‬

145
00:08:17,498 --> 00:08:20,042
‫אז הייתי צריכה למצוא אינטרסים אחרים.‬

146
00:08:20,709 --> 00:08:21,794
‫אחד מאותם אינטרסים‬

147
00:08:21,877 --> 00:08:25,673
‫היה לעבוד על מגזין טיפוגרפי קטן‬
‫בשם "שיח טיפוגרפי".‬

148
00:08:25,756 --> 00:08:29,260
‫היינו בארוחת ערב לילה אחד,‬
‫והיו חסרים לו ארבעה עמודים.‬

149
00:08:29,343 --> 00:08:33,222
‫ופתאום, הוא חשב על ה-"סימן התמיהה".‬

150
00:08:33,722 --> 00:08:36,392
‫אז הוא התקשר לסטודיו הגרפי בו השתמשנו,‬

151
00:08:36,475 --> 00:08:40,396
‫והוא אמר, "יש מישהו בסביבה שיכול לצייר?"‬

152
00:08:40,479 --> 00:08:41,855
‫ואנחנו הלכנו לשם.‬

153
00:08:41,939 --> 00:08:43,941
‫היינו שם עד בערך בשלוש לפנות בוקר.‬

154
00:08:44,024 --> 00:08:47,486
‫והוא הגה מספר גרסאות של "סימן התמיהה".‬

155
00:08:47,987 --> 00:08:50,990
‫השם משלב "אינטרו" עבור חקירה‬

156
00:08:51,073 --> 00:08:53,576
‫ו"באנג" עבור סימן קריאה,‬

157
00:08:53,659 --> 00:08:57,371
‫מונח סלנג שעלה מספרי קומיקס.‬

158
00:08:58,455 --> 00:09:01,875
‫"סימן התמיהה" של מרטין ספקטר‬
‫התחיל באופן מבטיח.‬

159
00:09:02,459 --> 00:09:05,212
‫הוא נכלל בגופן הפופולרי אמריקנה‬

160
00:09:05,296 --> 00:09:08,465
‫וכן כאופציה במכונות כתיבה מרובות.‬

161
00:09:09,133 --> 00:09:13,137
‫זה היה אפילו הכותרת‬
‫של מותחן אירוטי משנת 1969.‬

162
00:09:13,220 --> 00:09:15,723
‫את רוצה לעשות איתו אהבה?‬ ‫מה זו החקירה הבלתי פוסקת זו?‬

163
00:09:18,392 --> 00:09:21,979
‫עיצובו מחדש של סימן הקריאה נראה כפתרון.‬

164
00:09:22,062 --> 00:09:23,063
‫- "בואו נתלוש את התנועה" -‬

165
00:09:23,147 --> 00:09:26,859
‫הסופר הצרפתי הרווה באזין‬
‫הציג את ‬‫"‬‫נקודת תשואות",‬

166
00:09:26,942 --> 00:09:29,403
‫הפגנה של רצון טוב או קבלת פנים,‬

167
00:09:29,486 --> 00:09:30,946
‫את "נקודת ההרשעה",‬

168
00:09:31,030 --> 00:09:33,741
‫אם אתם צריכים לומר משהו‬
‫בודאות בלתי מעורערת,‬

169
00:09:33,824 --> 00:09:38,621
‫ואת "נקודת הסמכות",‬
‫לתת למשפט שלך טון של מומחיות.‬

170
00:09:39,622 --> 00:09:44,460
‫אבל אף אחד מהם, וגם לא "סימן התמיהה",‬
‫תפסו, כי הם הגיעו מאוחר מדי.‬

171
00:09:45,377 --> 00:09:48,631
‫מגמת עיצוב שונה כבר תפסה אחיזה.‬

172
00:09:49,256 --> 00:09:52,384
‫המודעות המפורסמות של דויל דאן‬
‫עבור פולקסוואגן‬

173
00:09:52,468 --> 00:09:55,679
‫שהפכו את החיפושית לפופולרית‬
‫בתחילת שנות ה-60‬

174
00:09:55,763 --> 00:09:58,599
‫הלכו בכיוון הפוך לחלוטין.‬

175
00:09:58,682 --> 00:10:02,603
‫פולקסווגן הובילו את הפשטות‬
‫של הלווטיקה ופיסקאות.‬

176
00:10:02,686 --> 00:10:06,231
‫בניגור גמור למתחרים כמו שברולט.‬

177
00:10:07,066 --> 00:10:09,234
‫במודעות דפוס, השימוש שלהם צנח,‬

178
00:10:09,318 --> 00:10:10,986
‫- סימני קריאה במודעות הדפסה בארה"ב -‬

179
00:10:11,070 --> 00:10:15,032
‫אך בתוכניות טלוויזיה המבוססות‬
‫על ספרי קומיקס, הם הפכו איקוניים.‬

180
00:10:15,115 --> 00:10:17,826
‫אם מסתכלים על התכנית המקורית‬
‫של באטמן בטלוויזיה,‬

181
00:10:17,910 --> 00:10:20,788
‫שם הם אומרים, "וואם!" ובלונים קטנים עולים.‬

182
00:10:20,871 --> 00:10:23,791
‫אז אנחנו יכולים להעריך‬
‫את הדברים האלה תמיד עם ההבנה‬

183
00:10:23,874 --> 00:10:25,793
‫שאנחנו לא באמת לוקחים אותם‬
‫ברצינות רבה מדי.‬

184
00:10:25,876 --> 00:10:27,503
‫וזה מה שאפשר לאנשים להשתמש בהם,‬

185
00:10:27,586 --> 00:10:32,132
‫אבל תמיד עם תחושה של,‬
‫"אני לא באמת מתכוון לזה."‬

186
00:10:32,216 --> 00:10:36,220
‫סימני קריאה הופיעו‬
‫באמנות הפופ של רוי ליכטנשטיין,‬

187
00:10:36,303 --> 00:10:40,432
‫כותרות מוסיקליות פופולאריות,‬
‫ולראשונה, סיסמאות הקמפיין,‬

188
00:10:40,516 --> 00:10:44,186
‫עד שלבסוף הבועה התנפצה בסאטירה.‬

189
00:10:44,269 --> 00:10:45,145
‫- מטוס! -‬

190
00:10:45,229 --> 00:10:51,026
‫התרבות הפופולרית באותה תקופה הופכת‬
‫כמעט לאובססיה של התרבות האמריקנית,‬

191
00:10:51,110 --> 00:10:54,154
‫אבל תמיד עם סוג כזה או אחר של ניתוק.‬

192
00:10:54,238 --> 00:10:56,281
‫זה אירוני. זה קמפי.‬

193
00:10:57,074 --> 00:10:59,952
‫ושינוי תרבותי זה עלה בקנה אחד עם אחר:‬

194
00:11:00,411 --> 00:11:02,663
‫קידום נשים במקום העבודה.‬

195
00:11:03,247 --> 00:11:05,708
‫בעמדת סמכות, לאישה יש שתי דרישות למלא.‬

196
00:11:05,791 --> 00:11:06,792
‫- דבורה טנן, בלשנית -‬

197
00:11:08,794 --> 00:11:12,923
‫אם היא ממלאת את הציפיות להיות אישה טובה,‬
‫היא תהיה אהובה, אבל יזלזלו בה.‬

198
00:11:13,006 --> 00:11:14,883
‫- היא נהדרת! ראויה לקידום, אבל לא מנהיגה -‬

199
00:11:14,967 --> 00:11:18,846
‫אם היא ממלאת את הדרישות של‬
‫מנהל או מנהיג, יכבדו אותה...‬

200
00:11:18,929 --> 00:11:21,473
‫- מנהיגות מעולה, מתאימה לניהול,‬
‫אני לא יכול לסבול אותה! -‬

201
00:11:21,557 --> 00:11:24,435
‫...אבל בטח יקראו לה במילה שמתחילה ב-כ'.‬

202
00:11:25,018 --> 00:11:27,646
‫נקודות היו ישירות ויכלו להיראות קשוחות.‬

203
00:11:27,730 --> 00:11:31,150
‫סימני קריאה הפכו לקוד לנחמד.‬

204
00:11:31,233 --> 00:11:33,569
‫אני שואלת אתכם, למשל,‬
‫"האם אתם רוצים לצאת הלילה?"‬

205
00:11:33,652 --> 00:11:35,112
‫ואתם אומרים, "כן."‬

206
00:11:36,196 --> 00:11:37,906
‫אני לא חושבת שאתם באמת רוצים.‬

207
00:11:37,990 --> 00:11:39,032
‫כן!!!‬

208
00:11:39,116 --> 00:11:41,869
‫אתם צריכים להיות נלהבים‬
‫כדי באמת להתכוון לזה.‬

209
00:11:42,077 --> 00:11:46,790
‫בכתב, אם אין לכם סימן קריאה,‬
‫זה כאילו שאתם לא מתכוונים לזה.‬

210
00:11:46,874 --> 00:11:49,376
‫וגם עבור נשים רבות,‬
‫למעשה, צריך מספר סימני קריאה.‬

211
00:11:49,460 --> 00:11:50,753
‫- מגדר ושימוש בסימני קריאה -‬

212
00:11:50,836 --> 00:11:53,881
‫במחקר שנערך בשנת 2006,‬
‫המחקר היחיד שנעשה על זה,‬

213
00:11:53,964 --> 00:11:59,303
‫כמעט שלושה רבעים מכל סימני הקריאה‬
‫בתכתובת מקוונת היו בשימוש על ידי נשים.‬

214
00:12:00,387 --> 00:12:02,431
‫אבל זה לא אומר שסימן הקריאה‬

215
00:12:02,514 --> 00:12:05,184
‫הפסיק להצביע על תשוקה או אירוניה...‬

216
00:12:05,267 --> 00:12:06,101
‫- שביתה! -‬

217
00:12:06,185 --> 00:12:09,605
‫...או עוצמת קול, פקודות,‬
‫פעולה, אזהרה, הפתעה,‬

218
00:12:09,688 --> 00:12:11,732
‫וכמובן, קריאות,‬ ‫כמו הציוצים של דונלד טראמפ.‬

219
00:12:13,942 --> 00:12:15,861
‫במשך היום, אם אני במשרד,‬

220
00:12:15,944 --> 00:12:18,447
‫יש לי כמה אנשים שאני פשוט אקרא להם בציוץ.‬

221
00:12:18,530 --> 00:12:20,783
‫אתה תקרא, "סימן קריאה!"‬
‫-כן.‬

222
00:12:21,366 --> 00:12:24,578
‫סימן הקריאה לא התפתח כל כך עם הזמן‬
‫כמו עד כמה שהוא צבר משמעות.‬

223
00:12:24,661 --> 00:12:27,247
‫- נחמדות, פקודות, תשוקה,‬
‫עוצמת קול, קריאות, הפתעה, פעולה -‬

224
00:12:27,331 --> 00:12:29,625
‫יש כל כך הרבה משמעויות שנתנו לזה, נכון?‬

225
00:12:29,708 --> 00:12:33,253
‫ולכן זה יכול להיות כל דבר, ובמובן זה,‬
‫זה הופך להיות שום דבר.‬

226
00:12:34,463 --> 00:12:38,884
‫כתיבה זה לזה כל הזמן בדוא"ל,‬
‫טקסט, מדיה חברתית,‬

227
00:12:38,967 --> 00:12:40,886
‫שינתה את האופן שבו אנחנו מתקשרים.‬

228
00:12:40,969 --> 00:12:45,307
‫ובמובנים רבים, סימן הקריאה‬
‫נמצא בתקופת שיא באינטרנט.‬

229
00:12:45,974 --> 00:12:51,271
‫"דיווח: קניה ווסט נאלץ לעבור לגור‬
‫עם קריס ג'נר... ע"י קים קרדשיאן!!"‬

230
00:12:51,814 --> 00:12:53,732
‫זה כל כך מגוחך.‬

231
00:12:54,441 --> 00:12:57,694
‫אתם תראו משהו כמו כותרת‬
‫של "בוסיפ" או "טייקאוט מדיה"‬

232
00:12:57,778 --> 00:12:59,613
‫שהיא מוגזמת לחלוטין.‬

233
00:12:59,696 --> 00:13:03,659
‫אשר גם מאמצת סוג של שפה ודיבור אינטרנטי.‬

234
00:13:03,742 --> 00:13:05,369
‫באופן ייחודי ומעניין.‬

235
00:13:05,452 --> 00:13:08,497
‫אבל באינטרנט, זה פשוט כיף.‬
‫בואו נכייף עם זה קצת.‬

236
00:13:09,081 --> 00:13:14,503
‫בטוויטר, אני אשים חמש סימני קריאה בציוץ‬
‫רק בגלל שזה כאילו די טיפשי.‬

237
00:13:14,586 --> 00:13:17,756
‫אבל זו גם הנקודה.‬
‫כאילו מנסים לנגן את הרגש.‬

238
00:13:19,758 --> 00:13:24,638
‫אבל באינטרנט ובטלפון שלנו,‬
‫עכשיו יש לנו הרבה דרכים להעביר את הטון.‬

239
00:13:25,097 --> 00:13:28,934
‫סמלי הבעה, אמוג'ים, ממים, קובצי גיף.‬

240
00:13:29,017 --> 00:13:31,144
‫כל הדרכים האלה לומר,‬

241
00:13:31,228 --> 00:13:35,983
‫"אל תיקח את מה שאמרתי פשוטו כמשמעו‬
‫ואני לא חושב שזה בכל אופן שלילי."‬

242
00:13:36,066 --> 00:13:38,110
‫הרבה מזה רק מראה רצון טוב,‬

243
00:13:38,193 --> 00:13:41,572
‫אבל עכשיו כשיש כל כך הרבה שיח באינטרנט,‬

244
00:13:41,655 --> 00:13:46,368
‫שבמיוחד אנשים מבוגרים... דואגים.‬
‫וזה תמיד היה המקרה,‬

245
00:13:46,451 --> 00:13:49,079
‫הם מרגישים שזוהי שפת "לוחית רישוי".‬

246
00:13:49,162 --> 00:13:53,667
‫אל.או.אל, למשל, או אל.אמ.איי.או,‬
‫צוחק את התחת שלי.‬

247
00:13:53,750 --> 00:13:55,544
‫אי.די.קיי עבור אני לא יודע.‬

248
00:13:55,627 --> 00:13:58,505
‫ורבים מאיתנו בלשנים מצביעים על כך‬
‫שתמיד היה לנו את זה.‬

249
00:13:58,589 --> 00:14:01,091
‫לדוגמה, אף.וואי.איי, איי.אס.איי.פי.‬

250
00:14:01,174 --> 00:14:08,140
‫אבל אני חושבת שזה אותו תהליך‬
‫של שינוי שפה והתאמה לצרכים הנוכחיים.‬

251
00:14:08,223 --> 00:14:10,309
‫שפה וכתיבה אמורות להיות גמישות,‬

252
00:14:10,392 --> 00:14:13,520
‫אמורות להיות רופפות.‬
‫אתם אמורים להיות מסוגלים למתוח אותן.‬

253
00:14:13,604 --> 00:14:16,565
‫אבל, בהרבה דרכים,‬
‫האינטרנט עדיין חדש מאוד וצעיר‬

254
00:14:16,648 --> 00:14:20,277
‫ומין סוג של "המערב הפרוע".‬
‫אני חושב שכל דבר די הולך.‬