1 00:00:07,841 --> 00:00:12,387 ‫ב-2004, ה"קרוליינה פנתרס"‬ ‫התמודדו מול ה"ניו אינגלנד פטריוטס".‬ 2 00:00:13,013 --> 00:00:16,599 ‫המשחק נחשב לאחד ממשחקי הסופרבול‬ ‫הטובים ביותר אי פעם,‬ 3 00:00:17,267 --> 00:00:19,978 ‫אבל הוא נתפש כהיסטורי מסיבה אחרת.‬ 4 00:00:20,729 --> 00:00:24,315 ‫רבים מהצופים במשחק בערוץ "סי-בי-אס"‬ ‫ראו משהו שלא ציפו לו‬ 5 00:00:24,399 --> 00:00:28,361 ‫במהלך מופע המחצית‬ ‫כשהזמרת ג'נט ג'קסון נחשפה יתר על המידה.‬ 6 00:00:28,445 --> 00:00:30,780 ‫תאונה או כוונה לזעזע,‬ 7 00:00:30,864 --> 00:00:33,283 ‫או תקלת מלתחה, מה שזה לא היה.‬ 8 00:00:33,366 --> 00:00:35,243 ‫"ויאקום", הבעלים של "סי-בי-אס"‬ 9 00:00:35,326 --> 00:00:38,621 ‫תידרש לשלם 550 אלף דולר.‬ 10 00:00:38,705 --> 00:00:42,250 ‫למחרת, ג'נט ג'קסון התנצלה.‬ 11 00:00:42,333 --> 00:00:44,919 ‫אני ממש מצטערת‬ 12 00:00:45,003 --> 00:00:48,131 ‫אם פגעתי במישהו.‬ ‫זאת באמת לא הייתה הכוונה שלי.‬ 13 00:00:48,882 --> 00:00:51,384 ‫אבל התקשורת לא שבעה.‬ 14 00:00:51,468 --> 00:00:54,304 ‫"חבר" של ג'סטין טימברלייק‬ 15 00:00:54,387 --> 00:00:56,473 ‫מסר בעילום שם לצהובונים‬ 16 00:00:56,556 --> 00:00:59,601 ‫שהיא שיקרה לו וניצלה אותו‬ 17 00:00:59,684 --> 00:01:01,352 ‫כדי לשמר את הקריירה שלה.‬ 18 00:01:01,978 --> 00:01:06,066 ‫זה הזין את הביקורת שהאשימה את ג'נט.‬ 19 00:01:06,149 --> 00:01:07,984 ‫- כך היא ג'נט ג'קסון -‬ 20 00:01:08,068 --> 00:01:11,112 ‫ושבוע לאחר מכן, כשג'סטין התנצל,‬ 21 00:01:11,196 --> 00:01:12,572 ‫הוא פתח את דבריו בהלצה.‬ 22 00:01:13,323 --> 00:01:16,493 ‫אני יודע שעבר על כולם שבוע קשה ו…‬ 23 00:01:16,576 --> 00:01:18,703 ‫ובקושי הצליח להסתיר את לעגו.‬ 24 00:01:18,787 --> 00:01:20,705 ‫מה שקרה היה לא מכוון,‬ 25 00:01:21,372 --> 00:01:25,251 ‫מעורר חרטה ואני מתנצל אם מישהו נפגע.‬ 26 00:01:25,877 --> 00:01:28,379 ‫זה לא היה מתקבל כהתנצלות היום.‬ 27 00:01:29,339 --> 00:01:31,132 ‫אנחנו חיים בעידן של התנצלויות.‬ 28 00:01:31,216 --> 00:01:33,301 ‫אי אפשר לקרוא חדשות‬ 29 00:01:33,384 --> 00:01:36,054 ‫בלי להיתקל בהתנצלות פומבית חדשה.‬ 30 00:01:36,137 --> 00:01:38,807 ‫פוליטיקאים, ידוענים,‬ 31 00:01:39,516 --> 00:01:43,103 ‫ואפילו ממשלות מתנצלים על פשעי עבר.‬ 32 00:01:43,186 --> 00:01:46,648 ‫אני חושב שאחד החששות שיש לאנשים הוא‬ 33 00:01:46,731 --> 00:01:49,317 ‫שמתפרסמות הרבה מאוד התנצלויות‬ 34 00:01:49,400 --> 00:01:51,152 ‫וזה עלול לפגוע ביעילותן.‬ 35 00:01:51,236 --> 00:01:53,530 ‫זה נקרא דילול נורמות.‬ 36 00:01:53,613 --> 00:01:55,824 ‫ככל שאנשים מתנצלים יותר,‬ 37 00:01:55,907 --> 00:01:58,118 ‫כך אנחנו מצפים יותר להתנצלויות נוספות‬ 38 00:01:58,201 --> 00:02:01,329 ‫אבל מוכנים פחות לסלוח.‬ 39 00:02:01,412 --> 00:02:03,248 ‫האנשים נעשים מתוחכמים יותר‬ 40 00:02:03,331 --> 00:02:06,501 ‫ונתקלים בהתנצלויות נוספות כאלו‬ ‫ולכן הם מקווים ליותר.‬ 41 00:02:06,584 --> 00:02:09,629 ‫הם מקווים לסימן כלשהו שמעיד‬ ‫שההתנצלות יוצאת מהלב.‬ 42 00:02:09,712 --> 00:02:12,132 ‫אז מה הופך התנצלות לטובה,‬ 43 00:02:12,215 --> 00:02:14,509 ‫ומה כוחן האמיתי של התנצלויות?‬ 44 00:02:15,927 --> 00:02:17,470 ‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬ 45 00:02:17,554 --> 00:02:18,972 ‫אין לי מלים לבטא כמה אני מצטער.‬ 46 00:02:19,639 --> 00:02:23,560 ‫ודאי יש לו הסבר הגיוני לאיחור.‬ 47 00:02:23,643 --> 00:02:24,727 ‫ואז הוא יתנצל.‬ 48 00:02:24,811 --> 00:02:26,104 ‫התנצלות!‬ 49 00:02:27,105 --> 00:02:30,775 ‫התקבצנו היום כדי להתנצל כאומה.‬ 50 00:02:30,859 --> 00:02:33,486 ‫עליי לקחת אחריות מלאה על כל מעשיי.‬ 51 00:02:34,070 --> 00:02:36,072 ‫לא באתי לכאן כדי להתנצל.‬ 52 00:02:36,156 --> 00:02:39,242 ‫לא אשנה את דעתי ולא אתנצל על כך.‬ 53 00:02:40,910 --> 00:02:43,037 ‫זוהי הזדמנות‬ 54 00:02:43,121 --> 00:02:46,332 ‫להשאיר את העבר מאחורינו.‬ 55 00:02:47,458 --> 00:02:52,172 ‫- התנצלויות -‬ 56 00:02:54,257 --> 00:02:56,759 ‫"סלח לי, אלי, כי חטאתי."‬ 57 00:02:56,843 --> 00:02:59,554 ‫במשך אלפי שנים בעולם דובר האנגלית,‬ 58 00:02:59,637 --> 00:03:03,016 ‫ככל הידוע לנו, זאת הייתה ההתנצלות היחידה.‬ 59 00:03:03,600 --> 00:03:05,894 ‫התנצלות בפני כוח עליון.‬ 60 00:03:06,394 --> 00:03:10,565 ‫בניתוח כל הכתבים ששרדו באנגלית עתיקה‬ 61 00:03:10,648 --> 00:03:14,402 ‫לא נמצא אף לא מקרה אחד של התנצלות כנה.‬ 62 00:03:15,236 --> 00:03:17,572 ‫אבל אז, בשנות ה-90 של המאה ה-16,‬ 63 00:03:17,655 --> 00:03:19,991 ‫שייקספיר כתב את המילים הבאות:‬ 64 00:03:20,074 --> 00:03:22,994 ‫"אדוני, אין כל צורך בהתנצלות שכזו.‬ 65 00:03:23,077 --> 00:03:25,788 ‫אתחנן אני בפני רוממותו שימחל לי."‬ 66 00:03:26,706 --> 00:03:30,710 ‫זהו השימוש הידוע הראשון‬ ‫ב"התנצלות" במשמעותה המודרנית,‬ 67 00:03:30,793 --> 00:03:32,545 ‫ומנהג חדש לגמרי‬ 68 00:03:32,629 --> 00:03:35,965 ‫של הבעת חרטה בפני אדם אחר.‬ 69 00:03:36,799 --> 00:03:38,593 ‫קשה להתנצל,‬ 70 00:03:38,676 --> 00:03:41,763 ‫וקשה להתנצל בכנות ומכל הלב.‬ 71 00:03:42,347 --> 00:03:45,308 ‫אבל בדרך כלל יש כמה מרכיבי מפתח.‬ 72 00:03:45,934 --> 00:03:48,561 ‫ראשית, הבעת חרטה.‬ 73 00:03:48,645 --> 00:03:51,731 ‫זה מה שעולה בדעתנו בקשר להתנצלות.‬ 74 00:03:51,814 --> 00:03:55,902 ‫"אני מצטערת. אני מתנצלת. אני מרגישה נורא."‬ ‫הצהרות מסוג זה.‬ 75 00:03:55,985 --> 00:03:57,528 ‫שתיים.‬ 76 00:03:57,612 --> 00:04:00,448 ‫הכרה בנזק ובסבל שהקורבן חווה‬ 77 00:04:00,531 --> 00:04:03,952 ‫כתוצאה ממה שעשינו.‬ ‫כך הם זוכים לתיקוף ומרגישים מובנים.‬ 78 00:04:04,619 --> 00:04:07,288 ‫חשוב גם לקחת אחריות.‬ 79 00:04:07,372 --> 00:04:10,291 ‫יש חשיבות פסיכולוגית רבה‬ ‫לכך שהקורבן ישמע זאת.‬ 80 00:04:10,375 --> 00:04:13,711 ‫הסבר להתנהגות עשוי לעזור.‬ 81 00:04:14,212 --> 00:04:15,630 ‫ואז, כדי להתקדם,‬ 82 00:04:15,713 --> 00:04:18,549 ‫הצעה לתיקון או התחייבות לשינוי.‬ 83 00:04:19,050 --> 00:04:22,053 ‫ולבסוף, בקשת מחילה.‬ 84 00:04:23,137 --> 00:04:26,975 ‫במחקר של קרינה, רוב האנשים מדווחים‬ ‫על ארבעה או חמישה‬ 85 00:04:27,058 --> 00:04:29,852 ‫מהמרכיבים האלו בהתנצלויות השגרתיות שלהם.‬ 86 00:04:29,936 --> 00:04:32,689 ‫אבל בפועל, הממוצע הוא שניים.‬ 87 00:04:33,231 --> 00:04:38,361 ‫זהו מאבק בין הרצון לעשות את הדבר הנכון,‬ 88 00:04:38,444 --> 00:04:42,824 ‫הרצון לתקן את היחסים‬ ‫ולגרום לאחר להרגיש טוב יותר,‬ 89 00:04:42,907 --> 00:04:46,286 ‫לבין הרצון להגן על הזהות העצמית כאדם טוב,‬ 90 00:04:46,369 --> 00:04:48,871 ‫לא רק בעיני האדם האחר, אלא גם בעיני עצמך.‬ 91 00:04:48,955 --> 00:04:50,498 ‫זה עשוי להיות לא נוח מאוד.‬ 92 00:04:51,082 --> 00:04:54,877 ‫והתנצלויות פומביות עלולות להיות‬ ‫מסובכות עוד יותר.‬ 93 00:04:54,961 --> 00:04:58,131 ‫קשה לרצות קהל של מיליונים.‬ 94 00:04:58,214 --> 00:05:02,176 ‫יש שיקולים רבים בהחלטה האם להתנצל.‬ 95 00:05:02,260 --> 00:05:05,596 ‫אחד המרכזיים הוא הקהל החשוב לך ביותר.‬ 96 00:05:05,680 --> 00:05:08,308 ‫מת'יו הילציק עוסק בניהול משברים‬ 97 00:05:08,391 --> 00:05:10,435 ‫ויש לו לקוחות ידועים רבים.‬ 98 00:05:11,019 --> 00:05:12,562 ‫זהו עסק משגשג.‬ 99 00:05:12,645 --> 00:05:16,899 ‫אענה על זה אבל אני צריך להתפנות רגע לשיחה.‬ 100 00:05:16,983 --> 00:05:19,277 ‫אלך לעשות זאת ותכף אשוב.‬ 101 00:05:19,360 --> 00:05:22,196 ‫אפשר לעצור לרגע? אני מתנצל. אני צריך רק…‬ 102 00:05:22,280 --> 00:05:24,991 ‫אני מתנצל על העצירות.‬ ‫זה לא אמור לקחת הרבה זמן.‬ 103 00:05:25,074 --> 00:05:28,536 ‫אני עמוס קצת יותר משציפיתי.‬ ‫כן, זה מסוג הימים האלו.‬ 104 00:05:28,619 --> 00:05:30,121 ‫אני מתנצל מראש.‬ 105 00:05:30,705 --> 00:05:35,376 ‫רואים ירידה משמעותית בראיונות החושפניים‬ 106 00:05:35,460 --> 00:05:37,837 ‫שבהם המפורסמים יושבים על הספה.‬ 107 00:05:37,920 --> 00:05:42,091 ‫אני כאן היום כדי להכיר בכך ולהתנצל על כך.‬ 108 00:05:42,175 --> 00:05:43,760 ‫אני רק רוצה להתנצל.‬ 109 00:05:43,843 --> 00:05:48,514 ‫אני מצטער,‬ ‫ואני לא מצפה לסליחה ולא ראוי לה.‬ 110 00:05:48,598 --> 00:05:52,560 ‫הם לא מוכנים לחשוף את עצמם לראיונות כאלו.‬ 111 00:05:52,643 --> 00:05:56,147 ‫יש להם אפשרות לדבר ישירות לקהל שלהם‬ 112 00:05:56,230 --> 00:05:58,399 ‫בצורה שהייתה בלתי אפשרית בעבר.‬ 113 00:05:58,483 --> 00:06:03,321 ‫זוהי הופעה מסוג אחר של דיבור ישיר למצלמה.‬ 114 00:06:03,404 --> 00:06:07,158 ‫אני מתנצלת בפני כל מי שנפגע.‬ 115 00:06:07,241 --> 00:06:10,995 ‫סליחה לכל מי שפגעתי בו.‬ ‫-אני מתנצל.‬ 116 00:06:11,079 --> 00:06:16,042 ‫או הצהרות בעלות נימה אישית‬ ‫שכותבים ביישומון פתקים באייפון,‬ 117 00:06:16,125 --> 00:06:19,504 ‫מתעדים בצילום מסך‬ ‫ומעלים לרשתות החברתיות.‬ 118 00:06:20,129 --> 00:06:23,007 ‫אז מצד אחד זה נהדר כי זה הרבה יותר קל.‬ 119 00:06:23,091 --> 00:06:26,135 ‫אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה,‬ ‫איך שאתה רוצה.‬ 120 00:06:26,219 --> 00:06:28,388 ‫אבל על אף השליטה הנוספת הזאת,‬ 121 00:06:28,471 --> 00:06:31,599 ‫אנשים רבים עדיין מתקשים‬ ‫לכלול את כל המרכיבים.‬ 122 00:06:32,433 --> 00:06:36,312 ‫הטעות הגדולה ביותר שאנשים עושים‬ ‫כשהם מתנצלים היא לשזור בפנים‬ 123 00:06:36,396 --> 00:06:38,689 ‫רכיבי התגוננות קטנים‬ 124 00:06:38,773 --> 00:06:42,110 ‫שעוזרים להם לשמור על כבודם‬ ‫ולהגן על הדימוי העצמי שלהם.‬ 125 00:06:42,193 --> 00:06:46,322 ‫הבעות חרטה שלא נשמעות כנות במיוחד.‬ 126 00:06:46,406 --> 00:06:48,991 {\an8}‫אני מתנצלת בכנות. אני קומיקאית.‬ 127 00:06:49,075 --> 00:06:50,284 ‫- מתגונן קצת -‬ 128 00:06:50,368 --> 00:06:52,286 ‫חציתי את הגבול, הזזתי אותו.‬ 129 00:06:52,370 --> 00:06:53,538 ‫- גלגול עיניים -‬ 130 00:06:53,621 --> 00:06:56,666 ‫או כאלו שנשמעות מוגזמות.‬ 131 00:06:56,749 --> 00:06:58,126 {\an8}‫אני ממש מצטערת.‬ 132 00:06:58,209 --> 00:06:59,502 {\an8}‫- לורה לי, בלוגרית -‬ 133 00:06:59,585 --> 00:07:01,796 ‫אני מקווה שיום אחד…‬ 134 00:07:01,879 --> 00:07:03,339 ‫- הרבה דמעות -‬ 135 00:07:03,423 --> 00:07:05,967 ‫תוכלי לראות אותי כפי שאני באמת.‬ 136 00:07:06,050 --> 00:07:07,468 ‫- התרכזות בעצמי -‬ 137 00:07:07,552 --> 00:07:11,180 ‫לורה לי התנצלה אחר כך על ההתנצלות שלה.‬ 138 00:07:11,264 --> 00:07:13,766 ‫בסרטון ההוא נראיתי הקורבן.‬ 139 00:07:13,850 --> 00:07:16,686 ‫אני לא קורבן בשום פנים ואופן‬ 140 00:07:16,769 --> 00:07:18,688 ‫במצב הזה.‬ 141 00:07:19,480 --> 00:07:22,442 ‫יש גם נטייה להסיט את האשמה‬ 142 00:07:22,525 --> 00:07:25,945 ‫ולרמוז שהתגובה היא הבעיה האמיתית.‬ 143 00:07:26,028 --> 00:07:27,905 {\an8}‫לא רציתי שכל המהומה‬ 144 00:07:27,989 --> 00:07:29,991 {\an8}‫בנוגע לנסיעה הזאת‬ 145 00:07:30,074 --> 00:07:33,327 ‫תסיח את הדעת מהנושאים האמיתיים‬ 146 00:07:33,411 --> 00:07:35,079 ‫שמעסיקים את אזרחי טקסס.‬ 147 00:07:35,163 --> 00:07:37,665 {\an8}‫או הימנעות מהצהרות בגוף ראשון.‬ 148 00:07:37,874 --> 00:07:41,043 {\an8}‫מצער שזה היחס שהיא זכתה לו.‬ 149 00:07:41,127 --> 00:07:43,045 ‫או כמו במקרה של ג'ה רול,‬ 150 00:07:43,129 --> 00:07:45,965 ‫שהיה שותף בהפקת "פסטיבל פיירי" השערורייתי,‬ 151 00:07:46,048 --> 00:07:47,550 ‫הדברים מובהקים הרבה יותר.‬ 152 00:07:47,633 --> 00:07:49,385 ‫- לא אשמתי אבל אני מצטער -‬ 153 00:07:49,469 --> 00:07:53,264 ‫לעמוד על שלך ולהגיד,‬ ‫"אני עומדת מאחורי מה שעשיתי,‬ 154 00:07:53,347 --> 00:07:56,267 ‫אני מסרבת להתנצל על כך",‬ 155 00:07:56,350 --> 00:07:59,145 ‫מתלווה לזה חיזוק הכוח והדימוי העצמי‬ 156 00:07:59,228 --> 00:08:04,317 ‫כי אנשים מרגישים‬ ‫שהם מחזירים לעצמם שליטה במצב.‬ 157 00:08:04,901 --> 00:08:06,569 ‫וזהו דחף טבעי,‬ 158 00:08:06,652 --> 00:08:09,780 ‫במיוחד כשהמצב אינו חד משמעי.‬ 159 00:08:10,323 --> 00:08:13,910 ‫לעתים קרובות, כולנו מרגישים כקורבנות קצת.‬ 160 00:08:14,577 --> 00:08:17,121 ‫וכולנו מרגישים שאנחנו אלו‬ 161 00:08:17,205 --> 00:08:19,707 ‫שראויים להתנצלות ממישהו אחר.‬ 162 00:08:19,790 --> 00:08:21,667 ‫משום כך יש מומחים שטוענים‬ 163 00:08:21,751 --> 00:08:24,629 ‫שהתנצלות טובה לא אמורה להיות פומבית כלל‬ 164 00:08:24,712 --> 00:08:26,964 ‫אלא שיחה.‬ 165 00:08:28,049 --> 00:08:31,052 ‫שמי דונל פני. אני מברוקלין, ניו יורק.‬ 166 00:08:31,135 --> 00:08:33,262 ‫מ"לאפייט גרדנס", לא רחוק מכאן.‬ 167 00:08:33,846 --> 00:08:37,934 ‫בקיץ 2011, דונל היה עסוק בשגרת יומו‬ 168 00:08:38,017 --> 00:08:40,353 ‫כשאחיו פרץ לחדר.‬ 169 00:08:40,853 --> 00:08:43,564 ‫העין שלו הייתה נפוחה, האף מדמם.‬ 170 00:08:43,648 --> 00:08:46,025 ‫הוא נראה ממש רע. אמרתי, "מה קרה?"‬ 171 00:08:46,526 --> 00:08:49,737 ‫והוא סיפר לי שתקפו אותו בתחנת אוטובוס.‬ 172 00:08:49,820 --> 00:08:54,158 ‫צריך לזכור שתמיד הייתה‬ ‫אנרגיה רעה בפינת הרחוב ההיא,‬ 173 00:08:54,242 --> 00:08:58,204 ‫כי שם עובר הגבול בין שתי כנופיות יריבות.‬ 174 00:08:58,287 --> 00:09:01,541 ‫אחיו של דונל היה ילד שקט, תולעת ספרים.‬ 175 00:09:01,624 --> 00:09:05,753 ‫אז אמרתי, "בוא נצא החוצה‬ ‫כדי שהם יראו מי אני,‬ 176 00:09:05,836 --> 00:09:08,256 ‫מי אחיו, ונוכל לרדת לשורש העניין".‬ 177 00:09:08,839 --> 00:09:13,135 ‫דונל ואחיו חזרו לזירה ואחרים הצטרפו אליהם.‬ 178 00:09:13,219 --> 00:09:15,972 ‫בתחנת האוטובוס, הם התעמתו עם בחור‬ 179 00:09:16,055 --> 00:09:17,848 ‫שהיה מעורב, כך חשבו.‬ 180 00:09:18,349 --> 00:09:21,310 ‫הם הקיפו אותי במעגל‬ 181 00:09:21,394 --> 00:09:22,687 ‫והם שאלו אותי‬ 182 00:09:22,770 --> 00:09:25,565 ‫למה עשיתי משהו לאחד החברים שלהם‬ 183 00:09:25,648 --> 00:09:27,567 ‫באוטובוס מוקדם יותר באותו יום.‬ 184 00:09:27,650 --> 00:09:29,235 ‫אמרתי להם,‬ 185 00:09:29,318 --> 00:09:33,155 ‫"לא. אני לא יודע על מה אתם מדברים.‬ ‫זה לא אני".‬ 186 00:09:33,239 --> 00:09:35,491 ‫הם המשיכו להגיד שזה כן אני.‬ 187 00:09:35,575 --> 00:09:37,326 ‫התרגזתי.‬ 188 00:09:37,410 --> 00:09:39,662 ‫ואז ברנדון שלף סכין,‬ 189 00:09:39,745 --> 00:09:43,040 ‫חתך את פניו של אחיו של דונל וברח בריצה.‬ 190 00:09:43,124 --> 00:09:45,001 ‫התלקח בי זעם.‬ 191 00:09:45,084 --> 00:09:47,420 ‫הם רדפו אחרי ברנדון למעדנייה.‬ 192 00:09:47,503 --> 00:09:48,754 ‫התחלנו להילחם.‬ 193 00:09:48,838 --> 00:09:50,840 ‫אחד האדונים שהיה איתנו‬ 194 00:09:50,923 --> 00:09:54,176 ‫לקח סכין מהדלפק ודקר אותו.‬ 195 00:09:54,677 --> 00:09:58,681 ‫הוא ניקב כמעט את הריאות שלי.‬ ‫נזקקתי ל-160 סיכות.‬ 196 00:09:59,432 --> 00:10:03,394 ‫גם דונל וגם ברנדון נעצרו‬ ‫ועמדו להישלח לשנים בכלא.‬ 197 00:10:05,396 --> 00:10:07,064 ‫שמי דניאל סרד.‬ 198 00:10:07,148 --> 00:10:09,900 ‫אני המנהלת של "צדק משותף".‬ 199 00:10:09,984 --> 00:10:12,987 ‫לשכת התובע ובית המשפט הגיעו להסכמה‬ 200 00:10:13,070 --> 00:10:16,574 ‫שכל עוד האדם משתתף באופן מלא ב"צדק משותף",‬ 201 00:10:16,657 --> 00:10:18,701 ‫הם יסכימו, בסוף התהליך,‬ 202 00:10:18,784 --> 00:10:21,370 ‫לבטל את האישומים נגד אותו אדם.‬ 203 00:10:21,454 --> 00:10:26,417 ‫לב העבודה שלנו הוא‬ ‫חלופה צודקת ומשקמת לעונש מאסר.‬ 204 00:10:27,001 --> 00:10:28,919 ‫המונח "צדק מאחה"‬ 205 00:10:29,003 --> 00:10:33,174 ‫נהפך לפופולרי בארה"ב בשנות ה-70,‬ 206 00:10:33,257 --> 00:10:37,178 ‫אף שהוא מבוסס על מסורות ישנות הרבה יותר.‬ 207 00:10:37,720 --> 00:10:40,306 ‫הרעיון המרכזי הוא מעגל.‬ 208 00:10:40,389 --> 00:10:43,267 ‫הוא כולל את האחראי לפגיעה,‬ 209 00:10:43,351 --> 00:10:44,977 ‫את האדם שנפגע,‬ 210 00:10:45,061 --> 00:10:47,605 ‫את אנשי התמיכה, המקורבים.‬ 211 00:10:47,688 --> 00:10:50,024 ‫אחת הייתה אמי ואחת הייתה דודתי.‬ 212 00:10:50,107 --> 00:10:53,694 ‫באתי למעגל עם אמי ועם החברה שלי.‬ 213 00:10:53,778 --> 00:10:54,904 ‫ומנחה.‬ 214 00:10:55,571 --> 00:10:58,908 ‫התהליך עובר דרך רבים משלבי ההתנצלות,‬ 215 00:10:58,991 --> 00:11:01,118 ‫אבל המילה "סליחה" לא נדרשת.‬ 216 00:11:01,202 --> 00:11:03,454 ‫הם מתחילים בהסבר.‬ 217 00:11:03,579 --> 00:11:05,539 ‫היינו צריכים לחבר את הסיפור‬ 218 00:11:05,623 --> 00:11:08,250 ‫כדי להבין למה הגבנו כפי שעשינו.‬ 219 00:11:08,334 --> 00:11:11,921 ‫והיו חלקים בסיפור שהם לא הכירו.‬ 220 00:11:12,505 --> 00:11:15,758 ‫רגע לפני שחתכתי את פניו של אחיו של פני,‬ 221 00:11:16,258 --> 00:11:17,343 ‫ראיתי אקדח.‬ 222 00:11:18,177 --> 00:11:19,261 ‫האקדח.‬ 223 00:11:20,221 --> 00:11:23,808 ‫דונל לא ידע שמישהו מהקבוצה שלו שלף אקדח.‬ 224 00:11:23,891 --> 00:11:27,812 ‫וחוויתי רגע של התגלות. "ברור שתתקוף."‬ 225 00:11:27,895 --> 00:11:29,438 ‫הכעס שלי שינה כתובת.‬ 226 00:11:29,522 --> 00:11:31,857 ‫הוא הופנה לבחור שהיה מאחוריי‬ 227 00:11:31,941 --> 00:11:34,860 ‫וכלפי עצמי על שהייתי מוקף באנשים כאלו.‬ 228 00:11:34,944 --> 00:11:37,488 ‫התחלתי למלמל שוב ושוב, ואמרתי,‬ 229 00:11:37,571 --> 00:11:40,658 ‫"אני מצטער". חזרתי על זה שוב ושוב.‬ 230 00:11:40,741 --> 00:11:43,661 ‫יצאתי החוצה כדי להגן על אחי‬ 231 00:11:43,744 --> 00:11:45,079 ‫ופגעתי באח.‬ 232 00:11:45,705 --> 00:11:47,707 ‫ואני מצטער שפגעתי באחי האחר.‬ 233 00:11:48,290 --> 00:11:51,752 ‫ההתנצלות שלא נדרשה ניתנה מרצון חופשי.‬ 234 00:11:52,294 --> 00:11:56,048 ‫אני זוכר כמה אמיתית הייתה ההתנצלות של פני.‬ 235 00:11:56,132 --> 00:11:58,092 ‫התחושה הייתה שזה טבעי.‬ 236 00:11:58,175 --> 00:11:59,802 ‫גם אני התנצלתי,‬ 237 00:11:59,885 --> 00:12:03,305 ‫והרגשתי שאנחנו מכירים שנים.‬ 238 00:12:03,389 --> 00:12:04,724 ‫במובנים רבים,‬ 239 00:12:05,307 --> 00:12:08,728 ‫טראומה נחווית כחוסר אונים,‬ 240 00:12:08,811 --> 00:12:12,022 ‫ולכן הדבר ההפוך לטראומה הוא לא עזרה.‬ 241 00:12:12,106 --> 00:12:14,567 ‫הדבר ההפוך לטראומה הוא כוח.‬ 242 00:12:14,650 --> 00:12:17,069 ‫וזאת הגישה שלהם לתיקון.‬ 243 00:12:17,153 --> 00:12:18,988 ‫משתתפי המעגל מתכננים ביחד‬ 244 00:12:19,071 --> 00:12:21,991 ‫רשימת פעולות שיעזרו לתקן את המעוות‬ 245 00:12:22,074 --> 00:12:25,786 ‫ומנסחים הסכם מחייב שיימסר לבית המשפט.‬ 246 00:12:25,870 --> 00:12:28,956 ‫התבקשתי לנסח מכתב לבן שלי‬ 247 00:12:29,039 --> 00:12:30,833 ‫ולהסביר מה קרה,‬ 248 00:12:30,916 --> 00:12:34,295 ‫ואיזה לקח לחיים הייתי רוצה‬ ‫שהוא ילמד מהמצב הזה.‬ 249 00:12:34,879 --> 00:12:38,466 ‫דונל וברנדון חזרו גם לזירת התקרית ביחד.‬ 250 00:12:38,549 --> 00:12:40,301 ‫חזרנו לתחנת האוטובוס ההיא,‬ 251 00:12:40,384 --> 00:12:43,387 ‫מוקדם בבוקר, כשאיש לא היה שם.‬ 252 00:12:43,471 --> 00:12:45,973 ‫עם פרחים ודובון.‬ 253 00:12:46,056 --> 00:12:49,059 ‫וגם שחררנו כמה בלונים.‬ 254 00:12:49,143 --> 00:12:50,519 ‫כמו טקס אזכרה.‬ 255 00:12:50,603 --> 00:12:53,689 ‫כשאתה נתקל באזכרה בשכונה שלך, אתה חושב,‬ 256 00:12:53,773 --> 00:12:57,902 ‫"האדם הזה עבר למקום טוב יותר,‬ ‫אבל הדבר השלילי הזה קרה".‬ 257 00:12:59,403 --> 00:13:02,531 ‫גם ממשלות אימצו מודלים של "צדק מאחה".‬ 258 00:13:02,615 --> 00:13:05,785 ‫"ועדת האמת והפיוס" בדרום אפריקה,‬ 259 00:13:05,868 --> 00:13:08,871 ‫טי-אר-סי, היא הדוגמה הידועה ביותר לכך.‬ 260 00:13:09,455 --> 00:13:11,499 ‫בראשות הארכיבישוף דזמונד טוטו‬ 261 00:13:12,082 --> 00:13:14,627 ‫נעשה מאמץ להחלים אחרי שלטון האפרטהייד‬ 262 00:13:14,710 --> 00:13:19,173 ‫באמצעות איסוף עדויות מקורבנות‬ ‫על הפשעים שהתרחשו‬ 263 00:13:19,256 --> 00:13:21,801 ‫ומתן חנינה למעורבים במעשים‬ 264 00:13:21,884 --> 00:13:24,261 ‫שקמו וסיפרו את האמת כולה.‬ 265 00:13:25,638 --> 00:13:29,016 ‫כ-40 אחוז מהדרום אפריקאים צפו‬ 266 00:13:29,099 --> 00:13:31,060 ‫בעדותם של הקורבנות הראשונים,‬ 267 00:13:31,644 --> 00:13:34,688 ‫וביניהם אישה בשם נומנדה.‬ 268 00:13:35,356 --> 00:13:38,025 {\an8}‫ידעתי במשך הרבה זמן‬ 269 00:13:38,859 --> 00:13:43,739 {\an8}‫שאנשי הסוכנות לביטחון המדינה הרגו את בעלי.‬ 270 00:13:43,823 --> 00:13:46,951 ‫רציתי מאוד לומר זאת בפומבי.‬ 271 00:13:47,034 --> 00:13:48,619 ‫ב-1985,‬ 272 00:13:48,702 --> 00:13:51,038 ‫בעלה של נומנדה, פורט קלאטה,‬ 273 00:13:51,121 --> 00:13:54,208 ‫לצד שלושה מתנגדי אפרטהייד נוספים,‬ 274 00:13:54,792 --> 00:13:56,544 ‫הוכה, נדקר,‬ 275 00:13:57,294 --> 00:13:59,964 ‫וננטש במכונית שרופה.‬ 276 00:14:00,047 --> 00:14:02,424 ‫האחריות מעולם לא הוטלה על איש.‬ 277 00:14:07,179 --> 00:14:08,931 ‫הארכיבישוף דזמונד טוטו‬ 278 00:14:09,014 --> 00:14:13,018 ‫כינה את זעקתה‬ ‫"קולה הרם של ועדת האמת והפיוס".‬ 279 00:14:13,561 --> 00:14:15,813 ‫לא יכולתי לשאת זאת.‬ 280 00:14:16,939 --> 00:14:18,232 ‫לא זכיתי‬ 281 00:14:19,024 --> 00:14:21,944 ‫למספיק זמן עם בעלי‬ 282 00:14:22,653 --> 00:14:24,446 ‫כשהיינו נשואים.‬ 283 00:14:24,530 --> 00:14:27,199 ‫זה היה מהיר מדי וקצר מדי.‬ 284 00:14:27,283 --> 00:14:30,786 ‫כל יום אני מרגישה כאילו זה קרה אתמול.‬ 285 00:14:31,453 --> 00:14:33,706 ‫היא ייצגה‬ 286 00:14:33,789 --> 00:14:36,458 {\an8}‫כל אישה אחרת‬ 287 00:14:36,542 --> 00:14:40,045 {\an8}‫שלא זכתה לרגע של קתרזיס.‬ 288 00:14:40,129 --> 00:14:44,592 ‫כמה חודשים אחר כך,‬ ‫"ועדת האמת והפיוס" יצרה קשר עם נומנדה.‬ 289 00:14:44,675 --> 00:14:46,427 ‫מישהו החליט לדבר.‬ 290 00:14:46,510 --> 00:14:49,263 ‫שמו אריק טיילור,‬ 291 00:14:49,346 --> 00:14:52,641 ‫והוא לקח על עצמו אחריות מלאה‬ 292 00:14:52,725 --> 00:14:54,894 ‫לרצח פורט קלאטה.‬ 293 00:14:55,477 --> 00:14:59,607 ‫נומנדה צפתה בעדותו של אריק טיילור.‬ 294 00:15:00,149 --> 00:15:02,443 ‫חבטתי במר קלאטה מאחור‬ 295 00:15:02,526 --> 00:15:04,445 ‫באמצעות חפץ כבד מברזל,‬ 296 00:15:04,987 --> 00:15:08,073 ‫והעליתי באש את שתי הגופות.‬ 297 00:15:10,367 --> 00:15:13,037 ‫הוא קיבל פקודה לביצוע מעשי הרצח,‬ 298 00:15:13,120 --> 00:15:15,414 ‫אבל סירב לגלות מי שלח אותו.‬ 299 00:15:15,998 --> 00:15:19,168 ‫הוא שאל אותי אם אסלח לו.‬ 300 00:15:19,752 --> 00:15:23,047 ‫יש בלבי מקום למחילה,‬ 301 00:15:23,130 --> 00:15:26,759 ‫אבל איך אוכל לסלוח לך‬ 302 00:15:26,842 --> 00:15:29,929 ‫אם אתה עדיין משקר?‬ 303 00:15:30,512 --> 00:15:33,599 ‫"ועדת האמת והפיוס"‬ ‫דחתה את בקשת החנינה של אריק טיילור‬ 304 00:15:33,682 --> 00:15:36,101 ‫אבל הוא מעולם לא הועמד לדין.‬ 305 00:15:36,685 --> 00:15:39,730 ‫קודם תספר את האמת‬ 306 00:15:39,813 --> 00:15:41,649 ‫לעיני כולם,‬ 307 00:15:41,732 --> 00:15:45,277 ‫ותיענש על שהרגת את בעלי,‬ 308 00:15:45,361 --> 00:15:49,073 ‫ואז אשקול מחדש את עניין המחילה.‬ 309 00:15:50,366 --> 00:15:53,744 ‫לא ארחיק לכת ואומר‬ 310 00:15:54,620 --> 00:15:58,916 ‫שכל אדם זקוק למחילה כדי להחלים.‬ 311 00:15:58,999 --> 00:16:01,627 ‫יש שמחלימים טוב יותר באמצעות נקמנות,‬ 312 00:16:01,710 --> 00:16:06,548 ‫יש שמחלימים טוב יותר‬ ‫באמצעות התעלמות והדחקה,‬ 313 00:16:06,632 --> 00:16:11,553 ‫והרחקת הזיכרון‬ ‫מחיי היום יום שלהם כמה שיותר.‬ 314 00:16:12,596 --> 00:16:14,807 ‫האמת תהיה הריפוי שלנו.‬ 315 00:16:14,890 --> 00:16:17,017 ‫כל מי שמסתובב‬ 316 00:16:17,726 --> 00:16:20,854 ‫ומונע מאיתנו את האמת,‬ 317 00:16:22,189 --> 00:16:25,150 ‫מנציח את הטראומה בחיינו.‬ 318 00:16:25,234 --> 00:16:27,987 ‫חלק ממה שעוזר לנו להחלים מטראומה הוא‬ 319 00:16:28,070 --> 00:16:30,447 ‫בניית נרטיב עקבי.‬ 320 00:16:30,531 --> 00:16:33,033 ‫סיפור על מה שקרה,‬ 321 00:16:33,117 --> 00:16:36,412 ‫שמתאר עולם שמאפשר לנו לחיות בו.‬ 322 00:16:36,495 --> 00:16:40,124 ‫כשהתחלנו לדבר על הסיפור,‬ ‫הסברתי את זה לדון,‬ 323 00:16:40,207 --> 00:16:43,794 ‫ואז הם הסבירו לי את נקודת המבט שלהם.‬ 324 00:16:43,877 --> 00:16:45,838 ‫כך ידעתי שזה אמיתי.‬ 325 00:16:45,921 --> 00:16:48,924 ‫הנרטיב אינו תמיד אוניברסלי.‬ 326 00:16:49,008 --> 00:16:51,301 ‫לפעמים יש בו פערים,‬ 327 00:16:51,385 --> 00:16:55,764 ‫יש בו מתחים, אבל הוא אמיתי מספיק‬ ‫כדי לשאת את המשקל הזה.‬ 328 00:16:55,848 --> 00:16:57,099 ‫- שחררו את ד.אפריקה -‬ 329 00:16:57,182 --> 00:17:01,311 ‫כחברות, הסיפורים שאנחנו מספרים‬ ‫לעצמנו לגבי מי שנעשה כלפיו עוול‬ 330 00:17:01,395 --> 00:17:04,273 ‫ומה צריך לתקן משתנים כל הזמן.‬ 331 00:17:05,190 --> 00:17:06,859 ‫בשנים האחרונות,‬ 332 00:17:06,942 --> 00:17:10,863 ‫הטרדה מינית של נשים זכתה להכרה רחבה‬ 333 00:17:10,946 --> 00:17:13,240 ‫כבעיה מתפשטת ורצינית.‬ 334 00:17:13,741 --> 00:17:17,453 ‫ומותו של ג'ורג' פלויד‬ ‫בידי המשטרה בקיץ 2020,‬ 335 00:17:17,536 --> 00:17:20,873 ‫והמחאות והשיחות שהתעוררו ברחבי העולם,‬ 336 00:17:20,956 --> 00:17:23,792 ‫שכנעו מיליוני אמריקאים נוספים‬ 337 00:17:23,876 --> 00:17:27,379 ‫שאפליה גזעית היא בעיה רצינית בארצם.‬ 338 00:17:28,130 --> 00:17:30,758 ‫אנשים אולי קוראים לזה עידן ההתנצלות,‬ 339 00:17:30,841 --> 00:17:34,678 ‫אבל ב-2020, מספר התנצלויות‬ 340 00:17:34,762 --> 00:17:38,015 ‫שהתפרסמו ב"ניו יורק טיימס"‬ ‫היה דומה למספר ב-2010.‬ 341 00:17:38,098 --> 00:17:42,019 ‫השינוי האמיתי היה תוכן ההתנצלויות,‬ 342 00:17:42,102 --> 00:17:46,106 ‫כולל דברים שעד לפני זמן לא רב‬ ‫לא נתפשו כבעייתיים.‬ 343 00:17:46,190 --> 00:17:49,610 ‫לא חשבתי בזמנו שזה מעשה גזעני‬ 344 00:17:49,693 --> 00:17:53,489 ‫אבל עכשיו אנחנו יודעים יותר,‬ ‫וזה היה פסול, וכן, גזעני.‬ 345 00:17:53,572 --> 00:17:56,283 ‫אני נזכרת איך דיברתי לפעמים כלאחר יד‬ 346 00:17:56,366 --> 00:17:59,661 ‫על אנשים, ועל זהות מגדרית ונטייה מינית,‬ 347 00:17:59,745 --> 00:18:01,288 ‫ואני תוהה מי הייתי בכלל.‬ 348 00:18:01,371 --> 00:18:05,167 ‫אני מבין כעת שהיינו יכולים ואמורים‬ ‫לפעול מוקדם יותר‬ 349 00:18:05,250 --> 00:18:08,045 ‫ומהר יותר לבלימת המעצרים.‬ 350 00:18:08,128 --> 00:18:10,380 ‫אני מצטער שלא עשינו זאת.‬ 351 00:18:10,464 --> 00:18:13,467 ‫התקווה היא שכשמדובר‬ 352 00:18:13,550 --> 00:18:18,138 ‫במצב מושרש עמוקות ומשברי,‬ 353 00:18:18,222 --> 00:18:21,225 ‫שאנשים באמת נפגעים בו‬ ‫ממילים או מעשים של מישהו,‬ 354 00:18:21,308 --> 00:18:23,644 ‫שיש אפשרות למצוא דרך חזרה‬ 355 00:18:23,727 --> 00:18:27,606 ‫שבה הלקוח שלך, ואפילו אתה,‬ ‫יכולים ללמוד משהו.‬ 356 00:18:28,607 --> 00:18:31,485 ‫התנצלויות פומביות אמנם נהפכו למופע,‬ 357 00:18:31,568 --> 00:18:34,488 ‫אבל הן משמשות גם מדד לערכים שלנו‬ 358 00:18:34,571 --> 00:18:37,324 ‫ויכולות לסייע בהפצת הערכים הללו.‬ 359 00:18:37,866 --> 00:18:40,410 ‫שבע עשרה שנה אחרי שג'סטין טימברלייק‬ 360 00:18:40,494 --> 00:18:43,163 ‫וג'נט ג'קסון התנצלו בפני אמריקה,‬ 361 00:18:43,747 --> 00:18:47,209 ‫ג'סטין טימברלייק התנצל בפני ג'נט ג'קסון‬ 362 00:18:47,292 --> 00:18:49,086 ‫על כך שזכה לתועלת ממערכת‬ 363 00:18:49,169 --> 00:18:52,172 ‫שמוחלת על גזענות ושנאת נשים.‬ 364 00:18:53,549 --> 00:18:55,884 ‫התנצלויות עשויות לקחת זמן.‬ 365 00:18:55,968 --> 00:18:59,221 ‫סביר להניח שאתם חבים התנצלות כלשהי‬ ‫שאינכם מוכנים לתת,‬ 366 00:18:59,304 --> 00:19:02,182 ‫כי הן יותר מסתם סעיפים שצריך לסמן.‬ 367 00:19:02,891 --> 00:19:07,062 ‫אני רוצה לעודד אנשים לראות בכך פעולה‬ 368 00:19:07,146 --> 00:19:10,190 ‫שמאפשרת לכל אחד להיות אדון לגורלו בדרכו.‬ 369 00:19:10,274 --> 00:19:12,401 ‫למעשה, מדובר בפעולה אמיצה.‬ 370 00:19:12,484 --> 00:19:15,612 ‫מה שגרם לי להתנצל היה החיבור‬ 371 00:19:15,696 --> 00:19:17,823 ‫וההבנה שהוא אדם שאוהב,‬ 372 00:19:17,906 --> 00:19:20,659 ‫שחולם ושרוצה דברים גדולים בדיוק כמוני.‬ 373 00:19:20,742 --> 00:19:22,995 ‫החיבור הספיק כדי להגיד, "אני מצטער.‬ 374 00:19:23,078 --> 00:19:25,873 ‫אני מצטער על מה שגרמתי, על מה שעשיתי.‬ 375 00:19:25,956 --> 00:19:28,709 ‫אני מצטער על ההשפעות על המשפחה שלך".‬ 376 00:19:28,792 --> 00:19:31,295 ‫קיבלתי את ההתנצלות מיד כי רציתי בזה.‬ 377 00:19:31,378 --> 00:19:33,797 ‫הייתי מוכן ומזומן.‬ 378 00:19:33,881 --> 00:19:36,341 ‫היום ההוא היה ברכה וקללה,‬ 379 00:19:36,425 --> 00:19:39,803 ‫כי הייתי עלול לפגוש שם מישהו אחר,‬ 380 00:19:39,887 --> 00:19:44,349 ‫וזה לא היה מתנהל ככה.‬ ‫זה עזר לי מאוד להתבגר.‬ 381 00:19:44,433 --> 00:19:45,934 ‫והוא אחי עכשיו.‬ 382 00:19:46,018 --> 00:19:49,021 ‫המצב הזה איחד בין שני זרים.‬ 383 00:19:49,605 --> 00:19:50,480 ‫זה די מגניב.‬ 384 00:20:14,463 --> 00:20:19,468 ‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬