1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:25,333 --> 00:00:27,000 ‫- NETFLIX ו-LEGENDARY PICTURES מציגות -‬ 4 00:00:41,333 --> 00:00:42,500 ‫ממה להתחיל?‬ 5 00:00:44,500 --> 00:00:45,333 ‫- אנגליה -‬ 6 00:00:45,958 --> 00:00:46,916 ‫- אני בגיל אפס -‬ 7 00:00:47,500 --> 00:00:50,666 ‫הדבר הראשון שעליכם לדעת‬ ‫הוא שאימא שלי קראה לי אנולה.‬ 8 00:00:50,750 --> 00:00:52,125 ‫התעקשה על השם, למעשה.‬ 9 00:00:52,791 --> 00:00:54,083 ‫אנולה...‬ 10 00:00:54,875 --> 00:00:55,916 ‫אנולה.‬ 11 00:00:57,458 --> 00:00:58,875 ‫זה אכן שם יוצא דופן,‬ 12 00:00:58,958 --> 00:01:00,916 ‫אבל אימא שלי אוהבת משחקי מילים.‬ 13 00:01:01,625 --> 00:01:02,791 ‫למקומות.‬ ‫-היכון.‬ 14 00:01:02,875 --> 00:01:03,708 ‫צא!‬ 15 00:01:04,666 --> 00:01:07,083 ‫ואנולה מהסוף להתחלה זה...‬ 16 00:01:07,791 --> 00:01:08,791 ‫"לבד" באנגלית.‬ 17 00:01:09,416 --> 00:01:10,250 ‫- לבד -‬ 18 00:01:10,333 --> 00:01:11,291 ‫כן!‬ 19 00:01:11,375 --> 00:01:13,000 ‫היא אמרה לי שוב ושוב...‬ 20 00:01:13,083 --> 00:01:15,041 ‫את תסתדרי היטב לבדך, אנולה.‬ 21 00:01:16,166 --> 00:01:18,375 ‫ואף על פי כן, תמיד היינו יחד.‬ 22 00:01:19,458 --> 00:01:21,041 ‫לא.‬ ‫-כן!‬ 23 00:01:21,750 --> 00:01:23,416 ‫אבי מת כשהייתי צעירה.‬ 24 00:01:24,500 --> 00:01:26,208 ‫אני לא ממש זוכרת אותו.‬ 25 00:01:27,333 --> 00:01:30,250 ‫ושני אחיי עזבו את הבית זמן קצר לאחר מכן.‬ 26 00:01:30,333 --> 00:01:31,916 ‫גם אותם אני בקושי זוכרת.‬ 27 00:01:32,666 --> 00:01:34,416 ‫וכך נשארנו רק שתינו,‬ 28 00:01:34,750 --> 00:01:35,875 ‫וזה היה נפלא.‬ 29 00:01:38,083 --> 00:01:39,791 ‫היא לא הייתה אימא רגילה.‬ 30 00:01:39,875 --> 00:01:43,125 ‫היא לא לימדה אותי‬ ‫להכין שרשרות מצדפים או לרקום.‬ 31 00:01:44,208 --> 00:01:45,708 ‫עשינו דברים אחרים.‬ 32 00:01:47,375 --> 00:01:48,208 ‫קריאה.‬ 33 00:01:51,083 --> 00:01:52,208 ‫מדע.‬ 34 00:01:53,041 --> 00:01:54,125 ‫ספורט.‬ 35 00:01:55,458 --> 00:01:57,000 ‫אימונים מסוגים שונים,‬ 36 00:01:57,666 --> 00:01:58,750 ‫גם גופניים...‬ 37 00:01:59,583 --> 00:02:00,625 ‫וגם מנטליים.‬ 38 00:02:03,375 --> 00:02:06,166 ‫אימא אמרה‬ ‫שאנחנו חופשיות לעשות הכול בפרנדל...‬ 39 00:02:11,125 --> 00:02:12,125 ‫סליחה, סבא.‬ 40 00:02:13,250 --> 00:02:15,083 ‫...ולהיות כל מי שנרצה.‬ 41 00:02:23,208 --> 00:02:24,708 ‫היא הייתה כל עולמי.‬ 42 00:02:28,291 --> 00:02:30,166 ‫אבל היא לא חלקה איתי הכול.‬ 43 00:02:30,250 --> 00:02:32,166 ‫לסיכום, גבירותיי, אלה האפשרויות:‬ 44 00:02:32,250 --> 00:02:33,958 ‫המאמן בטנק,‬ 45 00:02:34,416 --> 00:02:35,708 ‫גרב לתנין,‬ 46 00:02:37,458 --> 00:02:39,166 ‫נילי האוסמייל.‬ ‫-אוי, זה נהדר.‬ 47 00:02:39,250 --> 00:02:40,375 ‫כולנו מסכימות?‬ ‫-כן.‬ 48 00:02:40,458 --> 00:02:41,291 ‫אני חושבת שכן.‬ 49 00:02:41,375 --> 00:02:43,000 ‫נילי האוסמייל.‬ 50 00:02:43,083 --> 00:02:44,041 ‫כמובן.‬ 51 00:02:48,041 --> 00:02:50,875 ‫אימא האמינה שפרטיות היא ערך ראשון במעלה,‬ 52 00:02:51,166 --> 00:02:53,750 ‫אך גם הערך המופר לעיתים קרובות ביותר.‬ 53 00:02:59,833 --> 00:03:01,750 ‫וזה מוביל לדבר השני שעליכם לדעת.‬ 54 00:03:02,708 --> 00:03:06,041 ‫לפני שבוע, בבוקר יולי של יום הולדתי ה-16,‬ 55 00:03:06,125 --> 00:03:07,041 ‫התעוררתי...‬ 56 00:03:08,833 --> 00:03:09,666 ‫אימא?‬ 57 00:03:10,583 --> 00:03:12,250 ‫...וגיליתי שאימא שלי נעדרת.‬ 58 00:03:16,541 --> 00:03:18,291 ‫היא עזבה את פרנדל הול, ביתנו,‬ 59 00:03:19,208 --> 00:03:20,958 ‫בשלב כלשהו במהלך הלילה.‬ 60 00:03:21,041 --> 00:03:22,208 ‫אימא?‬ 61 00:03:23,166 --> 00:03:24,791 ‫והיא לא חזרה.‬ 62 00:03:34,000 --> 00:03:38,000 ‫כל שהשאירה לי היו כמה מתנות,‬ ‫שאותן הורתה לגברת ליין לתת לי בשעת התה.‬ 63 00:03:45,541 --> 00:03:48,000 ‫- שפת הפרחים -‬ 64 00:03:49,750 --> 00:03:51,583 ‫אילו מתנות יפות!‬ 65 00:03:51,666 --> 00:03:54,000 ‫תראי, היא הכינה את זה בעצמה.‬ 66 00:03:54,083 --> 00:03:56,625 ‫- השתמשי במתנות אלה בתבונה -‬ 67 00:03:56,708 --> 00:03:57,666 ‫היינו מאושרות.‬ 68 00:03:57,750 --> 00:03:59,000 ‫לא כן, גברת ליין?‬ 69 00:04:00,583 --> 00:04:02,833 ‫היה עליה לתת לי את המתנות האלה בעצמה.‬ 70 00:04:20,541 --> 00:04:22,166 ‫והדבר השלישי שעליכם לדעת,‬ 71 00:04:22,250 --> 00:04:24,625 ‫וייתכן שכמה מכם כבר ניחשו זאת,‬ 72 00:04:24,708 --> 00:04:27,208 ‫הוא שאני לא מצטיינת ברכיבה על אופניים,‬ 73 00:04:27,291 --> 00:04:29,375 ‫אבל הצורך במהירות גובר על הכול.‬ 74 00:04:40,666 --> 00:04:42,083 ‫הדבר הרביעי שעליכם לדעת‬ 75 00:04:42,166 --> 00:04:44,625 ‫הוא שאני בדרך לאסוף את אחיי,‬ 76 00:04:45,041 --> 00:04:46,375 ‫מייקרופט ושרלוק,‬ 77 00:04:46,791 --> 00:04:49,375 ‫ומהסוף להתחלה, בהתאמה,‬ 78 00:04:49,458 --> 00:04:51,541 ‫טפורקיים וקולרש.‬ 79 00:04:53,958 --> 00:04:56,875 ‫ייתכן שאין לייחס חשיבות יתרה‬ ‫לשמי ההפוך "לבד".‬ 80 00:05:01,291 --> 00:05:02,458 ‫תודה.‬ ‫-כן.‬ 81 00:05:03,375 --> 00:05:04,416 ‫שרלוק הולמס.‬ 82 00:05:04,833 --> 00:05:06,833 ‫- בלש צעיר מפצח תעלומה -‬ 83 00:05:06,916 --> 00:05:09,375 ‫בלש מפורסם, מלומד, כימאי,‬ 84 00:05:09,458 --> 00:05:11,041 ‫כנר מחונן,‬ 85 00:05:11,458 --> 00:05:12,625 ‫מומחה בשימוש באקדח,‬ 86 00:05:12,708 --> 00:05:14,583 ‫בחרב ובמוט עץ,‬ 87 00:05:14,666 --> 00:05:15,583 ‫מתאגרף‬ 88 00:05:16,041 --> 00:05:17,625 ‫ואשף דדוקציה מבריק.‬ 89 00:05:19,083 --> 00:05:20,458 ‫אחי הגאון.‬ 90 00:05:22,083 --> 00:05:23,458 ‫יהיו לו כל התשובות.‬ 91 00:05:31,333 --> 00:05:32,250 ‫מר הולמס?‬ 92 00:05:32,333 --> 00:05:33,291 ‫ו...‬ 93 00:05:34,208 --> 00:05:35,875 ‫מר הולמס?‬ ‫-כן.‬ 94 00:05:36,708 --> 00:05:37,791 ‫ביקשתם שאבוא?‬ 95 00:05:39,583 --> 00:05:40,791 ‫שלחתם מברק.‬ 96 00:05:41,833 --> 00:05:43,208 ‫ביקשתם שאפגוש אתכם כאן.‬ 97 00:05:46,458 --> 00:05:48,250 ‫והדבר החמישי שעליכם לדעת‬ 98 00:05:48,333 --> 00:05:50,833 ‫הוא שהם לא ראו אותי מזה זמן רב.‬ 99 00:05:52,291 --> 00:05:53,333 ‫אנולה.‬ 100 00:05:55,333 --> 00:05:56,500 ‫אלוהים.‬ 101 00:05:57,333 --> 00:05:58,208 ‫תראו אותך.‬ 102 00:05:58,958 --> 00:06:00,541 ‫את מוזנחת לגמרי.‬ 103 00:06:04,583 --> 00:06:06,083 ‫איפה הכובע והכפפות שלך?‬ 104 00:06:06,625 --> 00:06:09,416 ‫היה לי כובע, אבל הוא גירד לי בראש.‬ 105 00:06:09,500 --> 00:06:10,416 ‫ואין לי כפפות.‬ 106 00:06:11,083 --> 00:06:12,291 ‫אין לה כפפות?‬ 107 00:06:12,375 --> 00:06:13,625 ‫מובן שלא, מייקרופט.‬ 108 00:06:15,250 --> 00:06:18,000 ‫לא ביקשנו שתבואי, ילדה טיפשה.‬ ‫ביקשנו כרכרה.‬ 109 00:06:18,416 --> 00:06:20,583 ‫לפחות הבאת אותה?‬ ‫-את הכרכרה?‬ 110 00:06:21,583 --> 00:06:22,416 ‫כן.‬ 111 00:06:23,083 --> 00:06:26,208 ‫איזו כרכרה תרצו? כי יש לי כמה אפשרויות...‬ 112 00:06:26,291 --> 00:06:28,208 ‫הכרכרה שאני משלם עליה.‬ 113 00:06:29,166 --> 00:06:30,000 ‫נכון.‬ 114 00:06:30,500 --> 00:06:33,625 ‫אני חושבת‬ ‫שאולי התבלבלת בינינו לבין בית אחר.‬ 115 00:06:36,750 --> 00:06:38,625 ‫ילד, הבא לנו כרכרה.‬ 116 00:06:38,708 --> 00:06:39,583 ‫מהר!‬ 117 00:06:44,250 --> 00:06:45,333 ‫מה לכל...‬ 118 00:06:46,541 --> 00:06:48,583 ‫אלוהים ישמור. תראה את הבית.‬ 119 00:06:51,583 --> 00:06:52,958 ‫נכון שזה נפלא?‬ 120 00:06:55,375 --> 00:06:57,916 ‫מה לכל הרוחות היא חושבת לעצמה?‬ 121 00:07:03,458 --> 00:07:05,750 ‫רבותיי, ברוך שובכם הביתה.‬ 122 00:07:06,708 --> 00:07:07,958 ‫עבר זמן רב.‬ 123 00:07:21,791 --> 00:07:22,750 ‫מה זה?‬ 124 00:07:24,708 --> 00:07:25,583 ‫טניס?‬ 125 00:07:28,208 --> 00:07:30,166 ‫אימא אומרת שנעשיתי די מיומנת בזה.‬ 126 00:07:37,500 --> 00:07:38,916 ‫אני מניחה שזה סוף המשחק.‬ 127 00:07:47,791 --> 00:07:49,083 ‫איפה היא, לעזאזל?‬ 128 00:07:54,333 --> 00:07:56,541 ‫נראה לי שזה הולך די טוב, לא?‬ 129 00:07:58,166 --> 00:07:59,541 ‫המיטה שלה לא הוצעה.‬ 130 00:08:00,375 --> 00:08:03,125 ‫חרציות.‬ ‫-הבגדים לא הוחזרו למקום.‬ 131 00:08:03,208 --> 00:08:06,791 ‫מורן החורש ופרחי גזר הגינה.‬ ‫-חדל לקשקש על פרחים, שרלוק!‬ 132 00:08:14,541 --> 00:08:15,750 ‫אבל היא עזבה מרצונה.‬ 133 00:08:17,000 --> 00:08:20,916 ‫מניין לך? אתה בטוח?‬ ‫-מלאי עפרונות הציור שלה הצטמק כמעט לאפס.‬ 134 00:08:21,000 --> 00:08:23,375 ‫ברור שהיא החליטה לא לחדש את המלאי,‬ 135 00:08:23,458 --> 00:08:27,458 ‫וקורבנות חטיפה מתכוננים להיעלמותם‬ ‫רק לעיתים נדירות.‬ 136 00:08:27,791 --> 00:08:29,041 ‫היא לא התכוונה לחזור,‬ 137 00:08:29,583 --> 00:08:33,208 ‫אך היא הסוותה את כוונותיה באופן מושלם.‬ 138 00:08:35,416 --> 00:08:36,916 ‫אלה חדשות טובות, לא כן?‬ 139 00:08:38,125 --> 00:08:40,333 ‫תלוי אם אתה מקווה שהיא תחזור או לא.‬ 140 00:08:44,541 --> 00:08:45,416 ‫- שעבוד האישה -‬ 141 00:08:45,500 --> 00:08:46,750 ‫אוי, אלוהים. פמיניזם.‬ 142 00:08:47,875 --> 00:08:49,583 ‫אולי היא מטורפת. או סנילית.‬ 143 00:08:50,958 --> 00:08:53,166 ‫אבל טירוף במשפחה שלנו? קשה לי להאמין.‬ 144 00:08:54,500 --> 00:08:57,583 ‫מאופן היעלמותה‬ ‫ומהעובדה שלא הותירה עקבות ברורים,‬ 145 00:08:57,666 --> 00:08:59,583 ‫אפשר להניח שמוחה עדיין צלול.‬ 146 00:08:59,666 --> 00:09:03,333 ‫ומשוגעת לא הייתה מסוגלת לשלוח לי‬ ‫חשבונות מפורטים במשך עשר שנים.‬ 147 00:09:03,416 --> 00:09:05,250 ‫חשבונות ברורים ומסודרים להפליא‬ 148 00:09:05,333 --> 00:09:06,291 ‫על חדר אמבטיה...‬ 149 00:09:06,375 --> 00:09:08,208 ‫שאינו קיים.‬ ‫-...ושירותים...‬ 150 00:09:08,291 --> 00:09:10,666 ‫כנ"ל.‬ ‫-...והמשכורות ההולכות וגדלות‬ 151 00:09:10,750 --> 00:09:14,250 ‫של המשרת, המנקות, עובדות המטבח,‬ ‫הגננים, הגננים הזוטרים...‬ 152 00:09:14,333 --> 00:09:15,375 ‫הבנתם את הרעיון.‬ 153 00:09:15,458 --> 00:09:17,208 ‫...ולאנולה, מורה למוזיקה,‬ 154 00:09:17,291 --> 00:09:19,166 ‫מדריך ריקודים, אומנת.‬ 155 00:09:19,250 --> 00:09:20,958 ‫אנולה, לפחות הייתה לך אומנת?‬ 156 00:09:23,375 --> 00:09:24,583 ‫היא לא תרצה שתהיו כאן.‬ 157 00:09:25,166 --> 00:09:26,541 ‫זה החלל הפרטי שלה.‬ 158 00:09:28,583 --> 00:09:31,166 ‫אמרי לי, היא לפחות וידאה שתקבלי השכלה?‬ 159 00:09:32,250 --> 00:09:33,375 ‫היא העריכה השכלה.‬ 160 00:09:35,583 --> 00:09:36,833 ‫היא חינכה אותי בעצמה.‬ 161 00:09:39,833 --> 00:09:42,541 ‫היא הכריחה אותי לקרוא‬ ‫כל ספר וספר בספרייה שלנו.‬ 162 00:09:45,708 --> 00:09:47,791 ‫שייקספיר, לוק,‬ 163 00:09:48,875 --> 00:09:49,875 ‫האנציקלופדיה,‬ 164 00:09:50,958 --> 00:09:54,541 ‫תאקרי והמסות של מרי וולסטונקראפט.‬ 165 00:09:55,375 --> 00:09:57,166 ‫ועשיתי את זה למען עצמי.‬ 166 00:09:58,083 --> 00:09:59,083 ‫כדי להשכיל.‬ 167 00:10:00,041 --> 00:10:02,458 ‫אימא אמרה שזו הדרך הטובה ביותר להפוך ל...‬ 168 00:10:04,166 --> 00:10:05,041 ‫אישה צעירה.‬ 169 00:10:05,458 --> 00:10:07,291 ‫זה מה שהיא רצתה שתהיי?‬ 170 00:10:07,375 --> 00:10:08,750 ‫מייקרופט.‬ ‫-מה?‬ 171 00:10:10,500 --> 00:10:12,208 ‫איני יודעת מה היא רצתה שאהיה.‬ 172 00:10:13,541 --> 00:10:14,750 ‫היא עזבה גם אותי.‬ 173 00:10:21,875 --> 00:10:23,750 ‫היא תחזור, נכון, שרלוק?‬ 174 00:10:29,250 --> 00:10:30,083 ‫לא?‬ 175 00:10:35,250 --> 00:10:38,291 ‫מה היא זוממת, שרלוק?‬ ‫היא מבוגרת מכדי להינשא מחדש,‬ 176 00:10:38,375 --> 00:10:40,583 ‫אין לה תשוקות או שאיפות, למיטב ידיעתי.‬ 177 00:10:41,166 --> 00:10:43,791 ‫כל תפקידה‬ ‫היה לוודא שלאנולה יהיו חיים סבירים‬ 178 00:10:43,875 --> 00:10:46,750 ‫ולחיות בכבוד במעט השנים שנותרו לה.‬ 179 00:10:47,875 --> 00:10:51,291 ‫זה הבית שלי, לא שלה. ירשתי אותו כשאבא מת.‬ 180 00:10:51,375 --> 00:10:53,875 ‫היא ביקשה 16 שנים כדי לגדל כאן את אנולה.‬ 181 00:10:53,958 --> 00:10:56,333 ‫נעתרתי לבקשתה. האם זו סיבה לשדוד אותי?‬ 182 00:10:56,416 --> 00:10:58,500 ‫אני לא הנבל כאן.‬ 183 00:10:58,583 --> 00:11:00,333 ‫אולי היא הייתה זקוקה לכסף.‬ 184 00:11:01,333 --> 00:11:04,166 ‫אתה לא זקוק לו,‬ ‫או שמא הממשלה קיצצה את משכורתך?‬ 185 00:11:05,166 --> 00:11:08,125 ‫זה תמיד אותו דבר, נכון? תמיד אותו דבר.‬ 186 00:11:08,750 --> 00:11:11,958 ‫אנחנו לא מתראים במשך חודשים,‬ ‫ואז אתה צץ לך, נטול דאגות,‬ 187 00:11:12,041 --> 00:11:13,916 ‫ומגנה אותי במילים יפות.‬ 188 00:11:14,666 --> 00:11:16,625 ‫אני רק שואל.‬ ‫-אתה שופט אותי.‬ 189 00:11:16,708 --> 00:11:19,250 ‫אתה שופט אותי‬ ‫על משהו שלא לקחת עליו אחריות.‬ 190 00:11:21,625 --> 00:11:23,916 ‫מעולם לא גילית עניין במשפחה הזאת.‬ 191 00:11:27,041 --> 00:11:28,333 ‫אני לא מתכוון לשפוט.‬ 192 00:11:31,958 --> 00:11:33,875 ‫להבנתי, יש לנו שתי בעיות.‬ 193 00:11:34,458 --> 00:11:35,291 ‫אחת:‬ 194 00:11:36,125 --> 00:11:37,041 ‫למצוא פנימייה‬ 195 00:11:37,125 --> 00:11:38,833 ‫שתסכים לקבל את אנולה,‬ 196 00:11:38,916 --> 00:11:42,458 ‫כדי שהיא לא תהיה כישלון מוחלט בעולם הזה.‬ 197 00:11:44,125 --> 00:11:46,083 ‫את הבעיה הזאת אני עומד לפתור...‬ 198 00:11:46,166 --> 00:11:48,500 ‫- הפנימייה של מיס הריסון‬ ‫לגברות צעירות -‬ 199 00:11:48,583 --> 00:11:49,666 ‫בעזרת ידידה ותיקה.‬ 200 00:11:54,166 --> 00:11:56,208 ‫ושתיים: למצוא את אימא.‬ 201 00:11:57,875 --> 00:12:00,833 ‫הראשונה היא הבעיה שלי,‬ ‫את השנייה אני מעביר לטיפולך.‬ 202 00:12:01,208 --> 00:12:04,041 ‫יקירתי!‬ 203 00:12:06,125 --> 00:12:06,958 ‫הרשי לי.‬ 204 00:12:07,958 --> 00:12:09,208 ‫מכונית.‬ 205 00:12:09,541 --> 00:12:11,125 ‫כמה מקסים, מיס הריסון.‬ 206 00:12:11,416 --> 00:12:14,083 ‫טוב, אני אשת חינוך, מר הולמס.‬ 207 00:12:14,416 --> 00:12:16,125 ‫אני אוהבת להתעדכן בחידושים.‬ 208 00:12:16,916 --> 00:12:19,000 ‫אולי אנולה תעדיף להישאר כאן.‬ 209 00:12:19,625 --> 00:12:21,000 ‫אתה יכול לשכור אומנת.‬ 210 00:12:21,750 --> 00:12:24,000 ‫היא צריכה יד חזקה, שרלוק.‬ 211 00:12:24,083 --> 00:12:24,916 ‫איפה היא?‬ 212 00:12:25,333 --> 00:12:28,625 ‫היא בפנים.‬ ‫אבל עליי להזהיר אותך מראש, היא לא מאולפת.‬ 213 00:12:29,708 --> 00:12:31,125 ‫נטפל בזה עד מהרה.‬ 214 00:12:31,583 --> 00:12:33,583 ‫עלינו לשבור אותה ולבנות אותה מחדש.‬ 215 00:12:34,541 --> 00:12:35,416 ‫הזדקפי, ילדה.‬ 216 00:12:37,000 --> 00:12:37,875 ‫כך טוב יותר.‬ 217 00:12:37,958 --> 00:12:39,000 ‫בהיעדרה של אימא,‬ 218 00:12:39,083 --> 00:12:40,708 ‫היא בת החסות שלי, לא שלך.‬ 219 00:12:40,791 --> 00:12:42,583 ‫מותניים: 61 ס"מ.‬ 220 00:12:43,375 --> 00:12:45,500 ‫חזה: 84 ס"מ.‬ ‫-זה קטן מדי.‬ 221 00:12:45,583 --> 00:12:46,708 ‫החזה שלי בסדר גמור.‬ 222 00:12:46,791 --> 00:12:48,208 ‫ירכיים: 89 ס"מ.‬ 223 00:12:48,291 --> 00:12:49,583 ‫כמה מאכזב.‬ 224 00:12:49,666 --> 00:12:51,458 ‫נצטרך להשתמש במגבר.‬ 225 00:12:51,541 --> 00:12:56,375 ‫אישה פרועה ומסוכנת גידלה ילדה פרועה.‬ 226 00:12:56,458 --> 00:12:57,833 ‫היא נראית נבונה.‬ 227 00:12:57,916 --> 00:13:00,208 ‫הירכיים הן רק שלוחה של הרגליים, לא?‬ 228 00:13:00,708 --> 00:13:02,291 ‫איזה צורך יש להן בהגברה?‬ 229 00:13:02,375 --> 00:13:04,416 ‫את חדת-לשון, לא כן? אני איהנה מזה.‬ 230 00:13:04,500 --> 00:13:07,958 ‫אני לא איהנה אם תכלאי אותי‬ ‫בבגדים המגוחכים האלה.‬ 231 00:13:08,041 --> 00:13:09,500 ‫הבגדים האלה לא יכלאו.‬ 232 00:13:09,958 --> 00:13:10,791 ‫הם ישחררו.‬ 233 00:13:11,458 --> 00:13:16,083 ‫הם יאפשרו לך להשתלב בחברה,‬ ‫ליהנות מתענוגותיה הרבים,‬ 234 00:13:16,166 --> 00:13:17,916 ‫לצוד את עין הזולת, למשוך.‬ 235 00:13:18,541 --> 00:13:21,750 ‫בעזרת מיס הריסון‬ ‫נהפוך אותה למקובלת בעיני החברה.‬ 236 00:13:21,833 --> 00:13:23,958 ‫אבא ודאי מתהפך בקברו.‬ 237 00:13:24,041 --> 00:13:25,625 ‫בפנימייה שלי‬ 238 00:13:26,041 --> 00:13:28,041 ‫תלמדי להיות גברת צעירה‬ 239 00:13:28,125 --> 00:13:31,291 ‫ותכירי הרבה חברות חדשות.‬ 240 00:13:32,250 --> 00:13:35,000 ‫אני לא צריכה חברות. נוח לי בחברת עצמי.‬ 241 00:13:35,416 --> 00:13:37,708 ‫היא בורה, לבושה ברישול,‬ 242 00:13:37,791 --> 00:13:39,375 ‫פרועה וחסרת נימוסים.‬ 243 00:13:39,458 --> 00:13:41,916 ‫ואני לא צריכה ללמוד בבית הספר המגוחך שלך.‬ 244 00:13:50,541 --> 00:13:52,833 ‫לא! בבקשה, אל תעשה לי את זה.‬ 245 00:13:53,250 --> 00:13:57,083 ‫תן לי להישאר מאושרת. אני מאושרת כאן.‬ ‫-את אישה צעירה עכשיו, אנולה.‬ 246 00:13:57,166 --> 00:13:58,375 ‫את צריכה השכלה.‬ 247 00:13:58,750 --> 00:14:02,416 ‫תבחן אותי על כל מה שלדעתך עליי לדעת‬ ‫כדי להתאים לעולם הזה.‬ 248 00:14:02,500 --> 00:14:06,750 ‫אילו היא חינכה אותך כהלכה,‬ ‫לא היית עומדת מולי בתחתונים.‬ 249 00:14:06,833 --> 00:14:09,208 ‫אין לך שום סיכוי למצוא בעל במצבך הנוכחי.‬ 250 00:14:09,291 --> 00:14:10,875 ‫אני לא רוצה בעל!‬ 251 00:14:10,958 --> 00:14:14,125 ‫וזה עוד רעיון שהשכלה נאותה תוציא מראשך.‬ 252 00:14:16,666 --> 00:14:17,500 ‫שרלוק.‬ 253 00:14:19,458 --> 00:14:22,250 ‫אל תיתן לו לעשות לי את זה.‬ ‫-את בת החסות שלו.‬ 254 00:14:22,666 --> 00:14:23,958 ‫הפוך אותי לבת חסותך.‬ 255 00:14:24,041 --> 00:14:25,541 ‫הדרך אותי. למד אותי.‬ 256 00:14:25,625 --> 00:14:27,875 ‫בעיניו אני מטרד. בעיניך...‬ ‫-אנולה.‬ 257 00:14:31,333 --> 00:14:32,166 ‫צר לי.‬ 258 00:14:33,416 --> 00:14:34,541 ‫זה לא בשליטתי.‬ 259 00:14:35,666 --> 00:14:38,291 ‫כפי שהאכזריות שלו כלפי אימא‬ ‫לא הייתה בשליטתך?‬ 260 00:14:39,791 --> 00:14:41,333 ‫היא לא מסוכנת.‬ 261 00:14:41,416 --> 00:14:44,375 ‫היא מדהימה, וכך תמיד הייתה.‬ 262 00:14:44,875 --> 00:14:47,916 ‫ואם עדיין אינכם מבינים זאת,‬ ‫שניכם צריכים להתבייש!‬ 263 00:14:48,583 --> 00:14:50,958 ‫מדהימה עד כדי כך שהשאירה אותך לטיפולי.‬ 264 00:14:54,125 --> 00:14:55,000 ‫ובכן...‬ 265 00:14:55,666 --> 00:14:58,833 ‫ניהלנו שיחה חביבה מאוד, לא כן?‬ 266 00:14:59,500 --> 00:15:01,708 ‫אני בטוחה שנהיה חברות טובות.‬ 267 00:15:01,791 --> 00:15:04,500 ‫מיס הריסון, אני אסיר תודה על אדיבותך.‬ 268 00:15:06,625 --> 00:15:07,500 ‫מר הולמס,‬ 269 00:15:08,458 --> 00:15:09,291 ‫לכבוד הוא לי.‬ 270 00:15:10,208 --> 00:15:11,500 ‫אביא אותה מחר,‬ 271 00:15:11,583 --> 00:15:12,416 ‫באופן אישי.‬ 272 00:15:12,833 --> 00:15:13,833 ‫באופן אישי?‬ 273 00:15:15,000 --> 00:15:15,833 ‫יופי.‬ 274 00:15:32,375 --> 00:15:33,416 ‫גם אני אוהב לצייר.‬ 275 00:15:36,291 --> 00:15:38,708 ‫זה עוזר לי לחשוב, לעבד את המחשבות שלי.‬ 276 00:15:40,333 --> 00:15:41,583 ‫כמוני כמוך.‬ 277 00:15:54,916 --> 00:15:55,875 ‫קריקטורה.‬ 278 00:15:56,750 --> 00:15:58,375 ‫מוטב שמייקרופט לא יראה אותה.‬ 279 00:16:00,458 --> 00:16:03,125 ‫את מתכוונת להישאר שם?‬ ‫-קיוויתי לקצת פרטיות.‬ 280 00:16:04,208 --> 00:16:07,166 ‫בפעם האחרונה שפגשתי אותך,‬ ‫היית ילדה קטנה וביישנית.‬ 281 00:16:08,208 --> 00:16:09,708 ‫היה לך אצטרובל עטוף בצמר.‬ 282 00:16:10,500 --> 00:16:11,916 ‫גררת אותו איתך לכל מקום,‬ 283 00:16:12,500 --> 00:16:13,625 ‫קראת לו דאש.‬ 284 00:16:16,333 --> 00:16:20,166 ‫מישהו אמר לך שלמלכה ויקטוריה‬ ‫היה קבליר קינג צ'ארלס ספנייל בשם דאש,‬ 285 00:16:20,250 --> 00:16:21,916 ‫והחלטת שגם לך יהיה אחד כזה. ‬ 286 00:16:24,833 --> 00:16:27,000 ‫ומעולם לא הסכמת ללבוש מכנסיים.‬ 287 00:16:27,916 --> 00:16:29,375 ‫הישבן שלך תמיד היה חשוף.‬ 288 00:16:32,833 --> 00:16:34,791 ‫אני חושב שאלה כל הזיכרונות שלי.‬ 289 00:16:34,875 --> 00:16:35,708 ‫תודה.‬ 290 00:16:36,708 --> 00:16:38,333 ‫עכשיו שכח את כולם, בבקשה.‬ 291 00:16:40,833 --> 00:16:43,541 ‫אצטרובל בשם דאש?‬ 292 00:16:44,208 --> 00:16:45,791 ‫זה נשמע מגוחך.‬ 293 00:16:46,041 --> 00:16:48,000 ‫אבא נהג לרדוף אחרייך בצעקות,‬ 294 00:16:48,083 --> 00:16:50,291 ‫"תוציאי את הכלב הארור הזה מהבית שלי!"‬ 295 00:16:55,083 --> 00:16:56,541 ‫למה מעולם לא ביקרת?‬ 296 00:17:00,458 --> 00:17:01,375 ‫אני אדם עסוק.‬ 297 00:17:06,541 --> 00:17:07,791 ‫למה מעולם לא כתבת לי?‬ 298 00:17:08,833 --> 00:17:10,333 ‫רצית מכתבים ממני?‬ 299 00:17:15,708 --> 00:17:19,375 ‫שמרתי כל כתבה שמצאתי‬ ‫על כל אחת מן החקירות שלך.‬ 300 00:17:19,625 --> 00:17:20,750 ‫זה מחמיא.‬ 301 00:17:20,833 --> 00:17:23,791 ‫ובכל זאת, רק היעלמותה של אימנו‬ ‫החזירה אותך הביתה.‬ 302 00:17:26,500 --> 00:17:27,500 ‫היא עזבה מרצונה.‬ 303 00:17:29,375 --> 00:17:30,583 ‫היא לא תחזור.‬ 304 00:17:31,500 --> 00:17:32,333 ‫לא.‬ 305 00:17:33,625 --> 00:17:36,625 ‫אבל האמת היא שלאימא תמיד יש סיבה לכל דבר.‬ 306 00:17:37,250 --> 00:17:38,833 ‫דרך פעולה משלה.‬ 307 00:17:39,291 --> 00:17:42,916 ‫ומפיצוחן של תעלומות כאלה‬ ‫תמיד שואבים את הסיפוק הגדול ביותר.‬ 308 00:17:43,000 --> 00:17:45,000 ‫אני לא רוצה תעלומה, שרלוק.‬ 309 00:17:46,000 --> 00:17:49,083 ‫אני רוצה שאימא תחזור‬ ‫ושהחיים שלי יחזרו לקדמותם.‬ 310 00:17:49,166 --> 00:17:50,083 ‫את נסערת.‬ 311 00:17:51,583 --> 00:17:52,416 ‫זה מובן,‬ 312 00:17:53,333 --> 00:17:54,208 ‫אבל מיותר.‬ 313 00:17:58,125 --> 00:17:59,333 ‫חפשי את הקיים בפועל,‬ 314 00:18:00,250 --> 00:18:01,833 ‫לא את מה שאת רוצה למצוא.‬ 315 00:18:03,833 --> 00:18:05,291 ‫את תגלי את האמת בקרוב.‬ 316 00:18:10,333 --> 00:18:12,125 ‫"דרך פעולה משלה"...‬ 317 00:18:12,208 --> 00:18:14,041 ‫תראי, היא הכינה את זה בעצמה.‬ 318 00:18:38,750 --> 00:18:39,708 ‫"לבד."‬ 319 00:18:41,625 --> 00:18:42,875 ‫זה השם שלי.‬ 320 00:18:44,625 --> 00:18:46,333 ‫ר', ח'...‬ 321 00:18:46,958 --> 00:18:47,958 ‫י'...‬ 322 00:18:48,458 --> 00:18:49,291 ‫צ'.‬ 323 00:18:51,250 --> 00:18:52,416 ‫נסי מהסוף להתחלה.‬ 324 00:18:53,958 --> 00:18:54,791 ‫סבלנות.‬ 325 00:18:56,833 --> 00:18:58,583 ‫"בחרציות…‬ 326 00:18:58,666 --> 00:19:00,625 ‫הסתכלי שלי...‬ 327 00:19:00,708 --> 00:19:01,666 ‫אנולה."‬ 328 00:19:05,375 --> 00:19:07,083 ‫- אנולה, הסתכלי בחרציות שלי -‬ 329 00:19:11,208 --> 00:19:12,500 ‫אני שומעת אותך, אימא.‬ 330 00:19:21,416 --> 00:19:24,083 ‫חרציות...‬ 331 00:19:25,416 --> 00:19:28,583 ‫"הענקת חרציות מעידה על קשר משפחתי,‬ 332 00:19:29,000 --> 00:19:30,916 ‫ובמשתמע מכך, על חיבה."‬ 333 00:19:44,583 --> 00:19:46,375 ‫"החרציות שלי."‬ 334 00:19:49,458 --> 00:19:51,083 ‫לא החרציות שהיא קנתה.‬ 335 00:19:52,291 --> 00:19:53,875 ‫החרציות שהיא ציירה.‬ 336 00:20:01,375 --> 00:20:02,500 ‫- אנולה -‬ 337 00:20:06,083 --> 00:20:06,958 ‫כסף.‬ 338 00:20:07,250 --> 00:20:08,791 ‫היא ודאי השאירה גם הודעה.‬ 339 00:20:14,083 --> 00:20:16,125 ‫"עתידנו תלוי בנו."‬ 340 00:20:16,958 --> 00:20:18,041 ‫איזה עתיד?‬ 341 00:20:19,041 --> 00:20:21,000 ‫שתי דרכים פתוחות בפנייך, אנולה.‬ 342 00:20:21,500 --> 00:20:22,333 ‫הדרך שלך...‬ 343 00:20:23,333 --> 00:20:25,541 ‫או הדרך שאחרים בוחרים עבורך.‬ 344 00:20:31,458 --> 00:20:33,000 ‫"עתידנו תלוי בנו."‬ 345 00:20:35,041 --> 00:20:37,041 ‫- ש' הולמס -‬ 346 00:20:38,666 --> 00:20:40,875 ‫אימא הצליחה להיעלם מפרנדל,‬ 347 00:20:41,041 --> 00:20:42,250 ‫וכעת גם אני איעלם,‬ 348 00:20:42,750 --> 00:20:45,500 ‫בבגדים ששרלוק עצמו לבש בילדותו.‬ 349 00:20:51,875 --> 00:20:53,458 ‫זו הסחת דעת הכרחית.‬ 350 00:20:54,000 --> 00:20:55,750 ‫חבל, דווקא התחלתי להשתפר בזה.‬ 351 00:20:56,583 --> 00:20:58,500 ‫השלב הראשון בתוכנית הושלם.‬ 352 00:20:59,000 --> 00:21:00,583 ‫אני באה למצוא אותך, אימא.‬ 353 00:21:01,250 --> 00:21:02,750 ‫המשחק מתחיל.‬ 354 00:21:03,833 --> 00:21:05,125 ‫- למצוא את אימא -‬ 355 00:21:05,208 --> 00:21:06,625 ‫- שלב ראשון -‬ 356 00:21:09,041 --> 00:21:10,000 ‫- שלב שני -‬ 357 00:21:13,541 --> 00:21:17,916 ‫לא יכולתי ללכת לתחנה המקומית, מן הסתם,‬ ‫אז בחרתי בקו אחר לגמרי.‬ 358 00:21:18,083 --> 00:21:20,666 ‫אחיי ירדפו אחריי, ואין לדעת היכן הם יחפשו.‬ 359 00:21:24,125 --> 00:21:25,791 ‫אין לו זכר בשום מקום, אדוני.‬ 360 00:21:27,291 --> 00:21:31,250 ‫אני רוצה לדעת בוודאות שבני...‬ ‫-הוא לא ברכבת הזאת.‬ 361 00:21:31,333 --> 00:21:34,416 ‫מובן שהוא ברכבת! לא חיפשתם כמו שצריך.‬ 362 00:21:34,500 --> 00:21:38,000 ‫אדוני,‬ ‫השוטרים שלי ערכו חיפוש מדוקדק ברכבת.‬ 363 00:21:38,083 --> 00:21:40,416 ‫יקירי, אולי מוטב ש...‬ ‫-שקט, אימא.‬ 364 00:21:40,500 --> 00:21:43,875 ‫נהג הכרכרה הוריד אותו כאן הבוקר.‬ ‫הוא מוכרח להיות כאן.‬ 365 00:21:43,958 --> 00:21:46,583 ‫כלל לא בטוח שהילד המתוק אכן ברכבת.‬ 366 00:21:46,666 --> 00:21:48,541 ‫אני מתנצלת על הטרחה שגרמנו.‬ 367 00:21:48,875 --> 00:21:50,041 ‫הרכבת חייבת לצאת.‬ 368 00:21:50,291 --> 00:21:51,958 ‫אנחנו מאחרים מאוד.‬ 369 00:21:52,041 --> 00:21:55,375 ‫אתה לא מבין. זה הבן שלי.‬ ‫-הרכבת יוצאת עכשיו.‬ 370 00:21:56,333 --> 00:21:58,458 ‫מישהו מטעמנו חייב לעלות על הרכבת!‬ 371 00:21:58,541 --> 00:22:00,000 ‫כולם לעלות!‬ ‫-אני מתעקשת!‬ 372 00:22:23,708 --> 00:22:25,833 ‫אנולה! הגיע הזמן ללכת!‬ 373 00:22:27,541 --> 00:22:29,666 ‫אנולה, הכרכרה מחכה.‬ 374 00:22:32,125 --> 00:22:33,041 ‫אנולה?‬ 375 00:22:43,916 --> 00:22:44,833 ‫שרלוק!‬ 376 00:23:30,958 --> 00:23:31,791 ‫שלום.‬ 377 00:23:34,166 --> 00:23:36,708 ‫בבקשה, צא מהקרון הזה.‬ ‫-אני לא יכול.‬ 378 00:23:36,791 --> 00:23:38,416 ‫אני מסתתר.‬ 379 00:23:39,083 --> 00:23:42,416 ‫זה לא היה קל. שיחדתי סבל‬ ‫כדי שיבריח אותי לרכבת בתיק.‬ 380 00:23:43,416 --> 00:23:44,458 ‫מבצע נועז מאוד.‬ 381 00:23:44,875 --> 00:23:46,708 ‫צא מהקרון ברגע זה.‬ 382 00:23:48,708 --> 00:23:49,666 ‫אתה...‬ 383 00:23:50,500 --> 00:23:52,000 ‫ג'נטלמן מוזר למראה.‬ 384 00:23:52,458 --> 00:23:53,625 ‫ואתה נראה נורמלי?‬ 385 00:23:53,708 --> 00:23:54,708 ‫את כלל לא בן!‬ 386 00:23:55,458 --> 00:23:56,291 ‫אולי אני בן.‬ 387 00:23:56,375 --> 00:23:57,875 ‫מי את?‬ ‫-מה אתה?‬ 388 00:23:59,208 --> 00:24:00,666 ‫אני הוויקונט טיוקסברי,‬ 389 00:24:00,750 --> 00:24:02,416 ‫מרקיז בזילוות'ר.‬ 390 00:24:03,000 --> 00:24:04,166 ‫אתה טמבל.‬ 391 00:24:06,916 --> 00:24:10,125 ‫לידיעתך, זה עתה השלמתי‬ ‫מבצע הימלטות נועז...‬ 392 00:24:10,208 --> 00:24:12,708 ‫לא נמלטת. גבר במגבעת חומה‬ 393 00:24:12,791 --> 00:24:15,375 ‫מחפש אותך ברכבת ברגע זה, וכשימצא אותך,‬ 394 00:24:15,458 --> 00:24:18,291 ‫הוא יחשוב שעזרתי לך להסתתר,‬ ‫ואהיה בסכנה בשל כך.‬ 395 00:24:18,375 --> 00:24:20,958 ‫לפיכך, אני מבקשת שתצא מהקרון הזה.‬ 396 00:24:27,083 --> 00:24:29,833 ‫את מזכירה לי את הדוד שלי.‬ ‫חמקתי ממנו בתחנה.‬ 397 00:24:30,166 --> 00:24:33,083 ‫מובן שהוא ברכבת. לא חיפשתם כמו שצריך.‬ 398 00:24:34,041 --> 00:24:35,208 ‫גם הוא שתלטן.‬ 399 00:24:36,166 --> 00:24:38,250 ‫עזבתי את כולם: אימא שלי, סבתא שלי.‬ 400 00:24:38,750 --> 00:24:40,708 ‫אבל אני בסדר. אני חופשי.‬ 401 00:24:41,250 --> 00:24:42,083 ‫יופי.‬ 402 00:24:42,750 --> 00:24:44,250 ‫אז צא מהקרון.‬ 403 00:24:48,291 --> 00:24:49,750 ‫גבר במגבעת חומה?‬ 404 00:24:57,166 --> 00:24:58,041 ‫יהיה בסדר.‬ 405 00:25:00,083 --> 00:25:00,916 ‫יהיה בסדר.‬ 406 00:25:05,416 --> 00:25:08,708 ‫- כעבור 37 שניות -‬ 407 00:25:09,791 --> 00:25:11,291 ‫הוא בא!‬ ‫-כמובן.‬ 408 00:25:11,375 --> 00:25:13,541 ‫הוא מחפש בכל הקרונות.‬ ‫-נפלא.‬ 409 00:25:13,958 --> 00:25:15,041 ‫את חייבת לעזור לי.‬ 410 00:25:16,250 --> 00:25:19,208 ‫הוא לא ראה אותי.‬ ‫-מובן שראה אותך. ובזאת אנו נפרדים,‬ 411 00:25:19,291 --> 00:25:21,416 ‫הווויקונט טיוקסברי, מרקיז בזילוות'ר.‬ 412 00:25:24,750 --> 00:25:27,916 ‫את באמת מזכירה לי את הדוד שלי.‬ ‫לשניכם יש את אותו המבט.‬ 413 00:25:39,666 --> 00:25:40,833 ‫הנה אתה, אדוני.‬ 414 00:25:47,500 --> 00:25:49,583 ‫ציירי את הציור שלך, אנולה.‬ 415 00:25:49,666 --> 00:25:52,083 ‫אל תניחי לאנשים אחרים להסיט אותך ממסלולך.‬ 416 00:25:52,708 --> 00:25:53,791 ‫בייחוד גברים!‬ 417 00:26:13,666 --> 00:26:17,291 ‫הצילו!‬ 418 00:26:17,375 --> 00:26:18,625 ‫שמישהו יעזור לי!‬ 419 00:26:38,666 --> 00:26:42,208 ‫מי זה? הוא ניסה להרוג אותי!‬ ‫אני לא מוכן למות ברכבת.‬ 420 00:26:42,291 --> 00:26:44,666 ‫אני לא מוכנה למות כלל,‬ ‫וחיי לא היו בסכנה עד שנפגשנו.‬ 421 00:26:47,750 --> 00:26:49,875 ‫לאן אנו הולכים?‬ ‫-אני לא יודעת. תן לי לחשוב.‬ 422 00:26:52,833 --> 00:26:53,666 ‫אני מתנצל.‬ 423 00:27:12,208 --> 00:27:15,166 ‫זה באמת הפתרון הכי טוב?‬ ‫-יש לך פתרון טוב יותר?‬ 424 00:27:41,708 --> 00:27:42,833 ‫אתה סומך עליי?‬ 425 00:27:43,333 --> 00:27:44,166 ‫לא!‬ 426 00:27:49,375 --> 00:27:51,833 ‫אם נתזמן את זה כהלכה, נוכל לחמוק ממנו.‬ 427 00:27:52,291 --> 00:27:53,208 ‫מה נתזמן כהלכה?‬ 428 00:27:59,333 --> 00:28:01,916 ‫תקשיב, טיוקסברי, יש לך שתי אפשרויות.‬ 429 00:28:02,000 --> 00:28:04,000 ‫ואיזו מהן לא מסתיימת במותי?‬ 430 00:28:09,041 --> 00:28:10,083 ‫האפשרות הזאת!‬ 431 00:28:37,625 --> 00:28:39,333 ‫אתה עושה הרבה רעש, לא כן?‬ 432 00:28:40,333 --> 00:28:42,583 ‫מתברר שלהיזרק מרכבת‬ 433 00:28:42,666 --> 00:28:44,625 ‫זו חוויה כואבת יותר משאת חושבת.‬ 434 00:28:45,958 --> 00:28:47,166 ‫ואיבדתי כפתור.‬ 435 00:28:55,375 --> 00:28:56,875 ‫עכשיו איבדנו את שתיהן.‬ 436 00:28:58,375 --> 00:29:01,791 ‫אני מניח שלשוטרים אין מושג‬ ‫לאן היא הלכה, גברת ליין?‬ 437 00:29:01,875 --> 00:29:05,250 ‫לא. מצאו רק את האופניים שלה.‬ ‫-שהושארו שם כדי להטעות אותנו.‬ 438 00:29:05,958 --> 00:29:09,000 ‫זה לא כיף כמו שנדמה לך, אדון שרלוק.‬ 439 00:29:09,958 --> 00:29:11,000 ‫היא חריפה כמוך.‬ 440 00:29:11,541 --> 00:29:14,000 ‫היא מערימה עליי בקלות, כפי שאתה עשית פעם,‬ 441 00:29:14,083 --> 00:29:14,916 ‫אבל...‬ 442 00:29:16,000 --> 00:29:18,583 ‫כן?‬ ‫-היא לא יודעת דבר על העולם.‬ 443 00:29:20,083 --> 00:29:23,458 ‫עליי להודות שאני חוששת לה מאוד.‬ 444 00:29:23,541 --> 00:29:25,041 ‫מייקרופט ימצא אותה.‬ 445 00:29:25,125 --> 00:29:27,375 ‫מייקרופט לא בורך בכישרון כמוך.‬ 446 00:29:27,458 --> 00:29:28,375 ‫כמוה.‬ 447 00:29:29,291 --> 00:29:30,750 ‫זה עורר בו מרירות רבה‬ 448 00:29:30,833 --> 00:29:33,000 ‫ותרם תרומה לא מבוטלת לתסבוכת הזאת.‬ 449 00:29:34,916 --> 00:29:36,166 ‫אנולה מיוחדת.‬ 450 00:29:37,208 --> 00:29:38,583 ‫יש לה לב טוב כל כך.‬ 451 00:29:39,791 --> 00:29:42,166 ‫היא אפילו השאירה לי כסף על השידה.‬ 452 00:29:42,416 --> 00:29:43,291 ‫כסף?‬ 453 00:29:45,625 --> 00:29:47,500 ‫כבר נטשת אותה פעם אחת, אדוני.‬ 454 00:29:48,041 --> 00:29:50,208 ‫אני מבקשת שלא תנטוש אותה שוב.‬ 455 00:30:04,958 --> 00:30:07,875 ‫אתה יודע שהרסת לחלוטין‬ ‫את השלב השלישי בתוכנית שלי?‬ 456 00:30:08,250 --> 00:30:09,083 ‫איזה שלב?‬ 457 00:30:09,708 --> 00:30:10,833 ‫מי את, לכל הרוחות?‬ 458 00:30:12,666 --> 00:30:15,500 ‫נמלטנו יחד מציפורני המוות.‬ ‫מגיע לי לדעת מה שמך.‬ 459 00:30:15,583 --> 00:30:16,791 ‫אנולה הולמס.‬ 460 00:30:18,208 --> 00:30:19,916 ‫הולמס. כמו שרלוק?‬ 461 00:30:20,583 --> 00:30:23,791 ‫וירדתי למחתרת,‬ ‫אז תשכח ששיתפתי אותך במידע הזה.‬ 462 00:30:24,291 --> 00:30:27,125 ‫ירדת למחתרת כדי לעזור לו?‬ ‫-כדי להימלט ממנו.‬ 463 00:30:28,166 --> 00:30:31,625 ‫לכן את לבושה בבגדי נער...‬ ‫-לכן אסור לך לומר שום מילה.‬ 464 00:30:35,041 --> 00:30:35,875 ‫נו?‬ 465 00:30:38,125 --> 00:30:38,958 ‫מה?‬ 466 00:30:41,416 --> 00:30:42,250 ‫תודה?‬ 467 00:30:43,041 --> 00:30:44,875 ‫אתה אמור לומר תודה.‬ 468 00:30:44,958 --> 00:30:45,833 ‫על מה?‬ 469 00:31:01,958 --> 00:31:03,458 ‫מוטב שנלך לישון בקרוב.‬ 470 00:31:04,291 --> 00:31:05,833 ‫מוטב שנאכל בקרוב.‬ 471 00:31:07,583 --> 00:31:09,000 ‫אין לנו אוכל.‬ 472 00:31:09,708 --> 00:31:10,750 ‫מובן שיש לנו.‬ 473 00:31:11,541 --> 00:31:14,291 ‫ארקטיום לפה.‬ ‫את מכירה אותה בשם "לפה גדולה".‬ 474 00:31:15,375 --> 00:31:16,250 ‫טעימה מאוד.‬ 475 00:31:17,083 --> 00:31:19,500 ‫ויש כאן גם... טריפוליום.‬ 476 00:31:20,041 --> 00:31:20,916 ‫תלתן.‬ 477 00:31:21,000 --> 00:31:22,166 ‫והאם אלה...‬ 478 00:31:22,250 --> 00:31:23,833 ‫כן, ידעתי!‬ 479 00:31:25,041 --> 00:31:25,875 ‫פטריות!‬ 480 00:31:26,916 --> 00:31:28,166 ‫אגריקוס לאניפס.‬ 481 00:31:28,958 --> 00:31:30,083 ‫פטריית הנסיכה.‬ 482 00:31:31,250 --> 00:31:32,208 ‫טעימה מאוד.‬ 483 00:31:33,250 --> 00:31:36,375 ‫אם תצליחי להדליק אש, אכין לנו סעודה.‬ 484 00:31:38,375 --> 00:31:39,208 ‫בסדר.‬ 485 00:31:44,833 --> 00:31:46,666 ‫אני לא אידיוט גמור, את יודעת.‬ 486 00:32:00,000 --> 00:32:01,083 ‫חשבתי לעצמי.‬ 487 00:32:01,250 --> 00:32:02,916 ‫אתה צריך להסוות את עצמך קצת.‬ 488 00:32:03,333 --> 00:32:05,875 ‫מה דעתך על השיער שלך?‬ ‫-מעולם לא אהבתי אותו.‬ 489 00:32:10,333 --> 00:32:11,375 ‫תקצצי אותו בסכין.‬ 490 00:32:11,791 --> 00:32:12,750 ‫כמובן.‬ 491 00:32:17,250 --> 00:32:18,666 ‫מי לימד אותך להשחיז ככה?‬ 492 00:32:20,500 --> 00:32:21,375 ‫אימא שלי.‬ 493 00:32:22,958 --> 00:32:24,541 ‫אימא שלך שונה מאוד משלי.‬ 494 00:32:26,875 --> 00:32:29,416 ‫מי לימד אותך על פרחים ועשבי תיבול?‬ ‫-אבא שלי.‬ 495 00:32:30,791 --> 00:32:32,291 ‫מעולם לא הכרתי את אבי.‬ 496 00:32:33,208 --> 00:32:34,208 ‫גם אבא שלי מת.‬ 497 00:32:37,250 --> 00:32:38,583 ‫אני מצטערת.‬ ‫-אני מצטער.‬ 498 00:32:44,583 --> 00:32:46,541 ‫למה ברחת? כלומר, מהבית.‬ 499 00:32:47,375 --> 00:32:51,375 ‫לא רציתי ללכת‬ ‫לפנימייה של מיס הריסון לגברות צעירות.‬ 500 00:32:52,333 --> 00:32:53,166 ‫למה אתה ברחת?‬ 501 00:32:54,916 --> 00:32:55,750 ‫ובכן...‬ 502 00:32:55,833 --> 00:32:59,375 ‫ענף של עץ נשבר מעליי‬ ‫בזמן שליקטתי פטריות בר.‬ 503 00:32:59,458 --> 00:33:03,333 ‫הוא כמעט מחץ אותי, אבל התגלגלתי הצידה‬ ‫ברגע האחרון, ואז הבנתי ש...‬ 504 00:33:04,291 --> 00:33:05,166 ‫מה?‬ 505 00:33:05,666 --> 00:33:07,458 ‫את תצחקי עליי.‬ ‫-לא.‬ 506 00:33:10,916 --> 00:33:12,500 ‫כל חיי חלפו לנגד עיניי.‬ 507 00:33:14,000 --> 00:33:16,083 ‫עמדתי להצטרף לבית הלורדים.‬ 508 00:33:16,166 --> 00:33:19,583 ‫היו לי רעיונות‬ ‫לגבי הדרכים שבהן נוכל לקדם את האחוזה.‬ 509 00:33:20,125 --> 00:33:24,250 ‫אבל המשפחה שלי רצתה שאתגייס לצבא‬ ‫ואשרת במדינה זרה, כמו הדוד שלי.‬ 510 00:33:26,333 --> 00:33:27,750 ‫והבנתי שאני פוחד,‬ 511 00:33:27,833 --> 00:33:30,958 ‫פוחד שאשנא כל שנייה של שארית חיי.‬ 512 00:33:34,000 --> 00:33:35,041 ‫למה שאצחק על זה?‬ 513 00:33:35,125 --> 00:33:36,791 ‫אני לא נשמע פתטי?‬ ‫-לא.‬ 514 00:33:41,125 --> 00:33:42,791 ‫למה רצו לשלוח אותך לפנימייה?‬ 515 00:33:47,833 --> 00:33:49,416 ‫בבוקר נצטרך להזדרז.‬ 516 00:33:49,500 --> 00:33:51,208 ‫האיש במגבעת ידלוק אחריך...‬ 517 00:33:51,291 --> 00:33:53,291 ‫מה היעד שלך? אני הולך ל...‬ 518 00:33:53,375 --> 00:33:54,208 ‫לונדון.‬ 519 00:33:57,416 --> 00:33:58,375 ‫ובכן...‬ 520 00:33:58,875 --> 00:34:00,833 ‫אולי... נישאר יחד?‬ 521 00:34:03,000 --> 00:34:03,833 ‫אם תרצי.‬ 522 00:34:04,916 --> 00:34:05,750 ‫לא.‬ 523 00:34:07,166 --> 00:34:10,000 ‫כשנגיע ללונדון, נלך איש-איש לדרכו. מובן?‬ 524 00:34:10,583 --> 00:34:11,416 ‫מובן.‬ 525 00:34:12,708 --> 00:34:14,500 ‫לגמרי. לחלוטין.‬ 526 00:34:15,333 --> 00:34:17,416 ‫את חייבת לגזור את השיער בפראות כזו?‬ 527 00:34:17,833 --> 00:34:18,666 ‫כן.‬ 528 00:34:23,875 --> 00:34:25,166 ‫היה צפוי שתגיד זאת.‬ 529 00:34:44,958 --> 00:34:47,000 ‫כאן דרכינו נפרדות?‬ ‫-כן.‬ 530 00:34:49,708 --> 00:34:52,291 ‫אז תודה שעזרת לי להגיע לכאן, אנולה הולמס.‬ 531 00:34:54,000 --> 00:34:55,791 ‫היית אמור לשכוח את השם הזה.‬ 532 00:34:56,833 --> 00:34:58,375 ‫אז תצטרכי למצוא לך שם אחר.‬ 533 00:35:08,291 --> 00:35:09,250 ‫הוא יהיה בסדר.‬ 534 00:35:13,458 --> 00:35:14,375 ‫לונדון:‬ 535 00:35:14,458 --> 00:35:16,041 ‫הלב הפועם של אנגליה.‬ 536 00:35:16,291 --> 00:35:20,083 ‫אימא ודאי כאן במקום כלשהו,‬ ‫ולמרות שהיא הכינה אותי לדברים רבים...‬ 537 00:35:20,166 --> 00:35:23,958 ‫אל תמהרי לצאת לעולם.‬ ‫הוא יגרום לך די והותר נזק בבוא העת.‬ 538 00:35:25,166 --> 00:35:27,250 ‫...העולם הגדול לא היה אחד מהם.‬ 539 00:35:29,375 --> 00:35:32,083 ‫ואף על פי כן, אני כאן, במרכז הציוויליזציה.‬ 540 00:35:33,541 --> 00:35:36,791 ‫ביתה של החברה המנומסת...‬ ‫-עוף מהכביש, ילד!‬ 541 00:35:37,333 --> 00:35:38,208 ‫...מוזיקה,‬ 542 00:35:39,166 --> 00:35:40,000 ‫ספרות...‬ 543 00:35:40,083 --> 00:35:43,208 ‫דיון על חוק הרפורמה בבית הלורדים!‬ ‫תעלומת המרקיז הנעדר!‬ 544 00:35:43,291 --> 00:35:47,250 ‫...ומיטב הדברים שאפשר לקנות בכסף.‬ ‫-הכול בשילינג!‬ 545 00:35:48,375 --> 00:35:50,500 ‫- נעדר: הוויקונט טיוקסברי‬ ‫פרס: 50 ליש"ט -‬ 546 00:35:50,583 --> 00:35:53,375 ‫עליי להודות, לונדון שונה מכפי שדמיינתי.‬ 547 00:35:53,666 --> 00:35:56,625 ‫האנשים פה הרבה יותר... נמרצים‬ ‫מאשר באזור הכפר.‬ 548 00:35:56,708 --> 00:36:01,625 ‫בלי הרפורמה הזאת,‬ ‫המדינה הזאת אינה שלנו, היא שלהם.‬ 549 00:36:01,708 --> 00:36:04,291 ‫עלינו לעתור לבית הלורדים.‬ 550 00:36:04,375 --> 00:36:07,583 ‫לא רק למעננו, אלא גם למען הילדים שלנו!‬ 551 00:36:08,125 --> 00:36:09,750 ‫הצביעו למען שינוי!‬ 552 00:36:09,833 --> 00:36:13,541 ‫אז אם אני רוצה להשתלב פה ולהסתתר מאחיי,‬ 553 00:36:15,666 --> 00:36:17,166 ‫עליי להפוך למשהו...‬ 554 00:36:18,291 --> 00:36:19,291 ‫לא צפוי.‬ 555 00:36:19,375 --> 00:36:21,750 ‫זו ההזדמנות שלנו! דרשו את זכות ההצבעה!‬ 556 00:36:21,833 --> 00:36:24,875 ‫זכות הצבעה לכל הגברים!‬ 557 00:36:24,958 --> 00:36:29,000 ‫- חוק הרפורמה‬ ‫הצבעה מכריעה בבית הלורדים -‬ 558 00:36:29,083 --> 00:36:30,416 ‫אף אחד ברכבות,‬ 559 00:36:30,500 --> 00:36:32,041 ‫אף אחד בספינות,‬ 560 00:36:32,583 --> 00:36:34,083 ‫אף אחד בשום מקום.‬ 561 00:36:34,791 --> 00:36:36,250 ‫הנערה פשוט נעלמה.‬ 562 00:36:37,250 --> 00:36:43,125 ‫כמובן, האובססיה הלאומית לגבי היעלמותו‬ ‫של המרקיז המגוחך הזה לא עוזרת למצב.‬ 563 00:36:43,500 --> 00:36:44,333 ‫אדוני?‬ 564 00:36:44,416 --> 00:36:45,500 ‫שרי, בבקשה.‬ ‫-כמובן.‬ 565 00:36:46,083 --> 00:36:48,708 ‫לא פנו אליך בעניין הזה, נכון?‬ ‫-איזה עניין?‬ 566 00:36:49,833 --> 00:36:51,083 ‫המרקיז הנעדר.‬ 567 00:36:53,083 --> 00:36:55,291 ‫אתה מכיר את אביו. טיפוס מעצבן.‬ 568 00:36:55,833 --> 00:36:57,833 ‫ליברלי, אבל שווה הון עתק.‬ 569 00:36:58,708 --> 00:37:00,708 ‫פנו אליי, וסירבתי.‬ 570 00:37:01,208 --> 00:37:03,125 ‫אני טרוד בעניין אחר.‬ 571 00:37:03,458 --> 00:37:05,958 ‫במציאת אימא?‬ ‫-במציאת אחותנו.‬ 572 00:37:07,416 --> 00:37:09,833 ‫לא.‬ 573 00:37:10,750 --> 00:37:13,500 ‫תפקידך, והבהרתי זאת היטב,‬ ‫הוא למצוא את אימא.‬ 574 00:37:13,583 --> 00:37:14,625 ‫אני מחפש גם אותה.‬ 575 00:37:14,708 --> 00:37:17,458 ‫ואין לי ספק שגם אנולה מחפשת אותה.‬ 576 00:37:22,041 --> 00:37:24,583 ‫מעולם לא גילית בה עניין בעבר.‬ ‫-היא רק בת 16.‬ 577 00:37:34,458 --> 00:37:37,500 ‫לא מסרת את שמנו כשחיפשת אחריה, נכון?‬ ‫-מובן שלא.‬ 578 00:37:37,583 --> 00:37:40,666 ‫אני לא רוצה שאיש ידע‬ ‫על עניינינו הפרטיים, בדיוק כמוך.‬ 579 00:37:41,458 --> 00:37:43,041 ‫אל דאגה, אח קטן.‬ 580 00:37:43,541 --> 00:37:45,041 ‫היא חמקה מאיתנו לעת עתה,‬ 581 00:37:45,125 --> 00:37:49,250 ‫אבל טובי השוטרים של לונדון‬ ‫מחפשים ילדה שמתאימה לתיאור שלה.‬ 582 00:37:50,708 --> 00:37:52,333 ‫והם ימצאו את הילדה הטיפשה...‬ 583 00:37:52,416 --> 00:37:54,125 ‫- שני נערים קפצו מהרכבת ללונדון -‬ 584 00:37:54,208 --> 00:37:55,333 ‫ויחזירו אותה אלינו.‬ 585 00:37:59,083 --> 00:37:59,958 ‫רפורמה.‬ 586 00:38:01,125 --> 00:38:04,541 ‫שאלוהים יעזור לנו.‬ ‫אם יש דבר אחד שהמדינה הזאת לא צריכה,‬ 587 00:38:05,250 --> 00:38:07,833 ‫זה עוד מצביעים חסרי השכלה.‬ 588 00:38:08,458 --> 00:38:10,458 ‫אנגליה יורדת לטמיון.‬ 589 00:38:21,250 --> 00:38:23,625 ‫למה ילד כמוך מתעניין בשמלות האלה?‬ 590 00:38:27,375 --> 00:38:29,208 ‫ברצוני לקנות מחוך מעצם לווייתן.‬ 591 00:38:29,875 --> 00:38:31,541 ‫בשום פנים ואופן.‬ 592 00:38:31,958 --> 00:38:33,291 ‫זו חנות מכובדת.‬ 593 00:38:34,000 --> 00:38:36,708 ‫אז אכבד אותה.‬ ‫-אבל המראה שלך לא משדר כבוד.‬ 594 00:38:37,125 --> 00:38:39,083 ‫הריח שלך לא משדר כבוד.‬ 595 00:38:40,000 --> 00:38:40,833 ‫ואני...‬ 596 00:38:47,166 --> 00:38:48,958 ‫יש מקום שאוכל להחליף בו בגדים?‬ 597 00:38:52,583 --> 00:38:53,416 ‫מאחור.‬ 598 00:38:57,375 --> 00:38:58,458 ‫המחוך:‬ 599 00:38:58,750 --> 00:39:01,541 ‫סמל של דיכוי עבור מי שנאלצת ללבוש אותו.‬ 600 00:39:02,875 --> 00:39:06,583 ‫אבל אני בוחרת ללבוש אותו,‬ ‫כי הריפוד בחזה ומחטבי הירכיים‬ 601 00:39:07,166 --> 00:39:09,916 ‫יסתירו את ההון שאימי נתנה לי.‬ 602 00:39:10,791 --> 00:39:12,000 ‫ובמקביל לכך,‬ 603 00:39:12,500 --> 00:39:15,625 ‫הם יגרמו לי להיראות‬ ‫כמו דבר בלתי צפוי בעליל...‬ 604 00:39:17,250 --> 00:39:18,083 ‫ליידי!‬ 605 00:39:24,083 --> 00:39:25,750 ‫"עלייך ללכת לביה"ס, אנולה!"‬ 606 00:39:25,833 --> 00:39:28,333 ‫"אבל אני לא רוצה ללכת לפנימייה, מייקרופט."‬ 607 00:39:28,666 --> 00:39:30,583 ‫"מה עוד אפשר לעשות איתך?‬ 608 00:39:30,666 --> 00:39:31,916 ‫את בת!"‬ 609 00:39:36,875 --> 00:39:39,000 ‫נו, באמת. ברצינות?‬ 610 00:39:46,250 --> 00:39:48,375 ‫וכעת, איפה אוכל למצוא מגורים?‬ 611 00:39:49,208 --> 00:39:50,916 ‫אשלם בעין יפה על חדר טוב.‬ 612 00:39:54,500 --> 00:39:55,833 ‫זה באמת חדר טוב?‬ 613 00:39:55,916 --> 00:39:57,750 ‫החדר הכי טוב שתמצאי.‬ 614 00:39:58,166 --> 00:39:59,875 ‫יש לך מזל שמצאת אותי.‬ 615 00:40:01,125 --> 00:40:02,625 ‫הרי לך.‬ 616 00:40:22,750 --> 00:40:23,708 ‫הוא מקסים.‬ 617 00:40:31,000 --> 00:40:35,375 ‫עכשיו אני יכולה לחשוב בשקט סוף כל סוף,‬ ‫והגיע הזמן לשלב החמישי בתוכנית שלי.‬ 618 00:40:36,958 --> 00:40:38,208 ‫- שלב חמישי -‬ 619 00:40:38,666 --> 00:40:39,875 ‫או אולי השלב הרביעי.‬ 620 00:40:39,958 --> 00:40:41,708 ‫- שלב רביעי -‬ 621 00:40:42,250 --> 00:40:43,375 ‫או אולי השלב השישי.‬ 622 00:40:43,791 --> 00:40:45,166 ‫כבר התבלבלתי לגמרי.‬ 623 00:40:47,666 --> 00:40:49,416 ‫הגיע הזמן למצוא את אימי.‬ 624 00:40:49,833 --> 00:40:54,083 ‫כדי למצוא את אימא, ראשית עליי לפרסם‬ ‫מסר מוצפן בכל עיתון שהיא עשויה לקרוא.‬ 625 00:40:55,458 --> 00:40:57,083 ‫"תודה, חרצית שלי.‬ 626 00:40:57,166 --> 00:41:00,166 ‫האם את פורחת? שלחי אירוס, בבקשה."‬ 627 00:41:00,250 --> 00:41:01,708 ‫אירוס פירושו "הודעה".‬ 628 00:41:01,791 --> 00:41:03,416 ‫- אירוס‬ ‫יש לי הודעה בשבילך -‬ 629 00:41:03,500 --> 00:41:04,791 ‫איך אצפין את המסר?‬ 630 00:41:05,291 --> 00:41:07,250 ‫אימא יכולה לפצח כל צופן,‬ 631 00:41:07,750 --> 00:41:10,375 ‫אז עליי להמציא צופן ערמומי ביותר.‬ 632 00:41:12,625 --> 00:41:14,875 ‫פרסמתי אותו במדור מודעות השידוכים‬ 633 00:41:14,958 --> 00:41:16,375 ‫של עיתון "פאל מאל גאזט",‬ 634 00:41:16,458 --> 00:41:17,708 ‫שאימא קוראת באדיקות.‬ 635 00:41:19,250 --> 00:41:21,375 ‫וגם במגזין האישה המודרנית...‬ 636 00:41:21,458 --> 00:41:22,708 ‫- נדוניה‬ ‫דעי את ערכך -‬ 637 00:41:23,708 --> 00:41:25,041 ‫...ובמגזין רפורמת הלבוש.‬ 638 00:41:25,125 --> 00:41:26,250 ‫- קרסוליים: זמן לחשוף? -‬ 639 00:41:27,958 --> 00:41:30,375 ‫חשבתי שהבחירה בשני כתבי העת הללו‬ ‫תשעשע אותה.‬ 640 00:41:33,875 --> 00:41:35,875 ‫נראה שהאדון הזה מעורר עניין רב.‬ 641 00:41:35,958 --> 00:41:37,291 ‫הוא מרקיז, ככלות הכול.‬ 642 00:41:39,291 --> 00:41:41,250 ‫ואז היה עליי לגלות מי הייתה באמת.‬ 643 00:41:41,333 --> 00:41:42,166 ‫מי היא.‬ 644 00:41:42,250 --> 00:41:43,083 ‫מי הייתה.‬ 645 00:41:43,583 --> 00:41:46,791 ‫אימי שלחה מכתבים בקביעות רק לכתובת אחת.‬ 646 00:41:46,875 --> 00:41:49,000 ‫היה חצוף מצידי לבדוק למי הם ממוענים,‬ 647 00:41:49,458 --> 00:41:51,875 ‫וחצוף עוד יותר לשנן את הכתובת.‬ 648 00:41:51,958 --> 00:41:53,750 ‫אבל כשאת גדלה באזור הכפר,‬ 649 00:41:53,833 --> 00:41:55,208 ‫אין הרבה ריגושים בחייך,‬ 650 00:41:55,291 --> 00:41:57,875 ‫ולכן את עטה כמוצאת שלל רב‬ ‫על כל סיפור חדש.‬ 651 00:42:06,583 --> 00:42:08,791 ‫עוד מקרונים, בבקשה, ג'ייסון.‬ 652 00:42:08,875 --> 00:42:11,125 ‫- חדרי תה -‬ 653 00:42:13,916 --> 00:42:16,000 ‫צוהריים טובים.‬ ‫-צוהריים טובים.‬ 654 00:42:22,125 --> 00:42:22,958 ‫מה יש למעלה?‬ 655 00:42:23,333 --> 00:42:24,875 ‫נשים רועשות ארורות!‬ 656 00:42:28,291 --> 00:42:30,833 ‫לא, חזק יותר. אל תפחדי ממנה.‬ 657 00:42:31,083 --> 00:42:32,958 ‫תתקדמי הפעם. יופי.‬ 658 00:42:34,500 --> 00:42:35,375 ‫צוהריים טובים.‬ 659 00:42:37,250 --> 00:42:38,625 ‫את רוצה להירשם לקורס?‬ 660 00:42:38,708 --> 00:42:39,541 ‫לא.‬ 661 00:42:40,958 --> 00:42:43,166 ‫אני מחפשת את יודוריה ורנט הולמס.‬ 662 00:42:44,541 --> 00:42:45,375 ‫אנולה?‬ 663 00:42:46,291 --> 00:42:47,583 ‫אנולה הולמס.‬ 664 00:42:48,000 --> 00:42:49,083 ‫זו את, נכון?‬ 665 00:42:51,500 --> 00:42:53,500 ‫למה את לבושה כמו כרית פודרה?‬ 666 00:42:54,916 --> 00:42:56,208 ‫שכה אחיה!‬ 667 00:42:57,125 --> 00:42:58,583 ‫את נראית בדיוק כמוה.‬ 668 00:43:01,416 --> 00:43:02,583 ‫את מזהה אותי?‬ 669 00:43:03,083 --> 00:43:04,000 ‫כמובן.‬ 670 00:43:04,833 --> 00:43:06,333 ‫הייתי המורה הראשונה שלך.‬ 671 00:43:07,125 --> 00:43:08,125 ‫את לא זוכרת?‬ 672 00:43:14,333 --> 00:43:16,291 ‫אני רואה שהתקדמת יפה.‬ 673 00:43:20,083 --> 00:43:21,041 ‫את לבד?‬ 674 00:43:21,125 --> 00:43:21,958 ‫בלונדון?‬ 675 00:43:23,208 --> 00:43:24,041 ‫כן.‬ 676 00:43:24,791 --> 00:43:27,166 ‫היה איתי נער חסר תועלת, אבל נפטרתי ממנו.‬ 677 00:43:28,916 --> 00:43:31,416 ‫יש לי כסף ומגורים.‬ ‫אני רק צריכה למצוא אותה.‬ 678 00:43:32,208 --> 00:43:34,291 ‫למה את חושבת שהיא רוצה שימצאו אותה?‬ 679 00:43:35,666 --> 00:43:37,875 ‫יודוריה הסתתרה במשך כל חייה.‬ 680 00:43:38,291 --> 00:43:40,375 ‫אם היא רוצה להמשיך להסתתר, כך יהיה.‬ 681 00:43:41,541 --> 00:43:44,208 ‫וחוץ מזה, יש לה עבודה.‬ ‫-איזו עבודה?‬ 682 00:43:46,083 --> 00:43:47,041 ‫איני יכולה לומר.‬ 683 00:43:49,500 --> 00:43:51,333 ‫טוב, גבירותיי, אלה האפשרויות:‬ 684 00:43:52,000 --> 00:43:54,041 ‫המאמן בטנק, גרב לתנין,‬ 685 00:43:54,625 --> 00:43:56,083 ‫או נילי האוסמייל.‬ 686 00:44:00,750 --> 00:44:02,375 ‫אז גם את היית בפגישה ההיא.‬ 687 00:44:03,083 --> 00:44:05,666 ‫ובכן, כולנו מסכימות? נילי האוסמייל.‬ 688 00:44:06,583 --> 00:44:08,041 ‫מי זאת נילי האוסמייל?‬ 689 00:44:12,375 --> 00:44:15,333 ‫הלוואי שיכולתי לעזור יותר.‬ ‫-את יכולה, אבל לא תעזרי.‬ 690 00:44:15,833 --> 00:44:17,333 ‫עליי לחזור לתלמידות שלי.‬ 691 00:44:17,416 --> 00:44:19,166 ‫את יכולה ללכת עכשיו.‬ ‫-היי!‬ 692 00:44:31,458 --> 00:44:32,750 ‫חולץ הפקקים.‬ 693 00:44:32,833 --> 00:44:33,750 ‫- ג'ו ג'וטסו -‬ 694 00:44:34,458 --> 00:44:37,375 ‫- חולץ הפקקים -‬ 695 00:44:37,458 --> 00:44:39,125 ‫מעולם לא הצלחת להשתחרר ממנו.‬ 696 00:44:42,083 --> 00:44:43,625 ‫אם את רוצה להישאר בלונדון,‬ 697 00:44:44,166 --> 00:44:45,291 ‫תהיי קשוחה.‬ 698 00:44:46,166 --> 00:44:47,083 ‫תהיי קשוחה,‬ 699 00:44:47,625 --> 00:44:48,625 ‫תחיי את החיים,‬ 700 00:44:49,291 --> 00:44:51,083 ‫אבל לא כי את מחפשת מישהי אחרת,‬ 701 00:44:51,750 --> 00:44:53,458 ‫אלא כי את מחפשת את עצמך.‬ 702 00:45:22,125 --> 00:45:23,333 ‫...אלה האפשרויות:‬ 703 00:45:23,750 --> 00:45:26,250 ‫המאמן בטנק, גרב לתנין,‬ 704 00:45:27,041 --> 00:45:28,416 ‫או נילי האוסמייל.‬ 705 00:45:28,958 --> 00:45:30,291 ‫"המאמן בטנק."‬ 706 00:45:30,750 --> 00:45:32,750 ‫אימא שלי אוהבת משחקי מילים.‬ 707 00:45:33,541 --> 00:45:36,166 ‫היא הכריחה אותי לקרוא‬ ‫כל ספר וספר בספרייה שלנו.‬ 708 00:45:36,250 --> 00:45:37,083 ‫- הנדסה מודרנית -‬ 709 00:45:37,166 --> 00:45:38,041 ‫"מאמן בטנק."‬ 710 00:45:38,583 --> 00:45:40,875 ‫מאמן... בטנק.‬ 711 00:45:41,375 --> 00:45:43,458 ‫...המאמן בטנק...‬ 712 00:45:43,541 --> 00:45:44,416 ‫האמבנקמנט!‬ 713 00:45:45,041 --> 00:45:46,083 ‫עלינו להחליט.‬ 714 00:45:46,583 --> 00:45:47,875 ‫גרב לתנין.‬ 715 00:45:48,333 --> 00:45:49,166 ‫- מפת לונדון -‬ 716 00:45:49,250 --> 00:45:50,125 ‫"גרב לתנין."‬ 717 00:45:50,958 --> 00:45:52,250 ‫...גרב לתנין...‬ 718 00:45:52,333 --> 00:45:53,625 ‫בתנל גרין.‬ 719 00:45:55,000 --> 00:45:56,083 ‫כולנו מסכימות?‬ 720 00:45:57,458 --> 00:45:59,333 ‫נילי האוסמייל.‬ ‫-...מסכימות?‬ 721 00:45:59,416 --> 00:46:00,791 ‫נילי האוסמייל.‬ 722 00:46:00,875 --> 00:46:03,333 ‫נילי האוסמייל.‬ ‫-נילי האוסמייל.‬ 723 00:46:03,416 --> 00:46:05,416 ‫נילי האוס... מייל.‬ 724 00:46:06,208 --> 00:46:07,166 ‫האוס.‬ 725 00:46:15,875 --> 00:46:17,458 ‫ליימהאוס ליין.‬ 726 00:46:17,541 --> 00:46:18,791 ‫נילי האוסמייל.‬ 727 00:46:18,875 --> 00:46:19,791 ‫כולנו מסכימות?‬ 728 00:46:21,291 --> 00:46:22,250 ‫- זיקוקי דרקון -‬ 729 00:46:22,333 --> 00:46:23,166 ‫ליימהאוס ליין.‬ 730 00:46:36,583 --> 00:46:38,583 ‫- ליימהאוס ליין -‬ 731 00:46:51,458 --> 00:46:53,458 ‫אנחנו הולכות הביתה עכשיו?‬ 732 00:46:54,416 --> 00:46:55,250 ‫כן.‬ 733 00:46:55,875 --> 00:46:57,500 ‫אני רעבה, אימא.‬ 734 00:46:58,083 --> 00:46:59,291 ‫אני יודעת, יקירה.‬ 735 00:47:44,875 --> 00:47:48,166 ‫נסי להתרגש, לא להתאכזב,‬ 736 00:47:48,833 --> 00:47:51,083 ‫מהאפשרויות הטמונות במשהו חדש.‬ 737 00:48:11,208 --> 00:48:13,583 ‫- כנס למען זכות הצבעה לנשים‬ ‫השמיעו את קולכן -‬ 738 00:48:26,791 --> 00:48:28,500 ‫- אבקת שרפה -‬ 739 00:48:31,166 --> 00:48:34,791 ‫- מחאה, התקוממות ומרי אזרחי:‬ ‫שלושת הכלים לשיבוש מרבי של הסדר -‬ 740 00:48:38,125 --> 00:48:39,083 ‫- פצצת אורסיני -‬ 741 00:48:44,500 --> 00:48:45,875 ‫מייקרופט צדק.‬ 742 00:48:47,416 --> 00:48:48,750 ‫את מסוכנת.‬ 743 00:48:48,833 --> 00:48:50,375 ‫- כנס אגודת מנצ'סטר‬ ‫למען זכות הצבעה לנשים -‬ 744 00:48:56,166 --> 00:48:57,791 ‫וגם שרלוק צדק.‬ 745 00:49:00,208 --> 00:49:01,833 ‫יש לך תוכנית.‬ 746 00:49:06,125 --> 00:49:07,833 ‫מה את מתכננת, אימא?‬ 747 00:49:10,458 --> 00:49:11,916 ‫האם אני רוצה למצוא אותך?‬ 748 00:49:14,333 --> 00:49:15,541 ‫בואי נעשה את זה שוב.‬ 749 00:49:43,791 --> 00:49:47,083 ‫אשאל אותך רק פעם אחת. איפה המרקיז?‬ 750 00:49:48,625 --> 00:49:49,625 ‫למי כוונתך?‬ 751 00:49:54,583 --> 00:49:55,791 ‫הלכנו איש-איש לדרכו.‬ 752 00:50:01,041 --> 00:50:04,250 ‫לא ראיתי אותו. אין לי שום קשר אליו.‬ 753 00:50:04,666 --> 00:50:05,750 ‫חבל.‬ 754 00:50:07,250 --> 00:50:08,708 ‫ראית את הפרצוף שלי.‬ 755 00:50:09,500 --> 00:50:11,250 ‫לא, הפרצוף שלך לא זכיר בעליל!‬ 756 00:50:55,916 --> 00:50:59,375 ‫אני לא בטוחה אם תיארתי לכם‬ ‫יום לימודים טיפוסי עם אימי.‬ 757 00:51:00,625 --> 00:51:02,416 ‫התחלנו בהיסטוריה. היא תמיד אמרה...‬ 758 00:51:02,500 --> 00:51:05,333 ‫פרספקטיבה היסטורית‬ ‫היא הדרך היחידה לפתוח את היום.‬ 759 00:51:06,666 --> 00:51:09,791 ‫ואז ארוחת צוהריים ולימודי פיזיקה.‬ 760 00:51:10,291 --> 00:51:13,208 ‫לאחר האוכל התמקדתי בכושר גופני...‬ ‫-תפסתי אותך!‬ 761 00:51:13,291 --> 00:51:14,750 ‫...ואז אימוני קרב.‬ 762 00:51:15,750 --> 00:51:17,208 ‫ידיים למעלה!‬ 763 00:51:29,541 --> 00:51:31,083 ‫קומי. קדימה.‬ 764 00:53:23,666 --> 00:53:25,625 ‫ידעתי שאמצא לזה שימוש מוצלח יותר.‬ 765 00:53:27,625 --> 00:53:29,333 ‫בלי הפתעות נוספות.‬ 766 00:53:30,166 --> 00:53:31,000 ‫לא...‬ 767 00:53:33,250 --> 00:53:34,083 ‫לא.‬ 768 00:54:08,791 --> 00:54:12,458 ‫כשהייתי ילדה נחתכתי בברך‬ ‫כשניסיתי להציל כבשה שעמדה על פי תהום.‬ 769 00:54:14,875 --> 00:54:16,625 ‫כמעט מתתי, למען האמת.‬ 770 00:54:19,958 --> 00:54:21,041 ‫אימא כעסה.‬ 771 00:54:27,458 --> 00:54:28,625 ‫כעסה מאוד.‬ 772 00:54:29,583 --> 00:54:31,583 ‫טוב ויפה לדאוג לחסרי הישע,‬ 773 00:54:32,041 --> 00:54:34,083 ‫אבל אל תסכני את חייך לשם כך.‬ 774 00:54:35,750 --> 00:54:39,375 ‫לפעמים צריך לתת לטבע לעשות את שלו.‬ 775 00:54:39,916 --> 00:54:40,791 ‫את שומעת אותי?‬ 776 00:54:42,875 --> 00:54:43,833 ‫האמת היא ש...‬ 777 00:54:44,291 --> 00:54:47,625 ‫לא ביקשתי שהוויקונט טיוקסברי,‬ ‫מרקיז בזילוות'ר, יהיה בחיי.‬ 778 00:54:48,708 --> 00:54:52,375 ‫לא רציתי שהוויקונט טיוקסברי,‬ ‫מרקיז בזילוות'ר, יהיה בחיי.‬ 779 00:54:53,750 --> 00:54:55,250 ‫אז למה אני מרגישה אחריות‬ 780 00:54:55,708 --> 00:54:58,083 ‫כלפי הוויקונט טיוקסברי, מרקיז בזילוות'ר?‬ 781 00:54:59,541 --> 00:55:00,375 ‫כי...‬ 782 00:55:01,541 --> 00:55:03,166 ‫יש אנשים שרוצים לפגוע בו...‬ 783 00:55:04,666 --> 00:55:06,375 ‫והוא אינו חזק דיו לעצור אותם.‬ 784 00:55:07,708 --> 00:55:09,458 ‫אבל אני חזקה דיי.‬ 785 00:55:11,291 --> 00:55:12,416 ‫היא תרצה שאעזוב אותו.‬ 786 00:55:13,500 --> 00:55:17,541 ‫הוא טיפש וגאה ומגוחך לגמרי.‬ 787 00:55:21,250 --> 00:55:22,666 ‫אבל הוא עומד על פי תהום.‬ 788 00:55:24,375 --> 00:55:26,583 ‫אימא, תיאלצי לחכות.‬ 789 00:55:28,125 --> 00:55:30,250 ‫- למצוא את טיוקסברי -‬ 790 00:55:30,333 --> 00:55:31,583 ‫- להציל את טיוקסברי -‬ 791 00:55:40,791 --> 00:55:42,375 ‫- בזילוות'ר הול -‬ 792 00:55:42,458 --> 00:55:44,416 ‫- ביתם ומקום מושבם של: -‬ 793 00:55:44,500 --> 00:55:46,000 ‫- לורד טיוקסברי (מרקיז בזילוות'ר) -‬ 794 00:55:46,083 --> 00:55:47,416 ‫- סר וימברל טיוקסברי (דודו) -‬ 795 00:55:47,500 --> 00:55:49,083 ‫- ליידי טיוקסברי (אימו) -‬ 796 00:55:49,166 --> 00:55:51,583 ‫- המרקיזה האם (סבתו) -‬ 797 00:55:52,166 --> 00:55:54,875 ‫- והמשרתים שלהם -‬ 798 00:56:01,333 --> 00:56:03,666 ‫אם ברצונך להסתיר את זהותך בעת נסיעה,‬ 799 00:56:03,750 --> 00:56:05,666 ‫הכי בטוח להתחזות לאלמנה.‬ 800 00:56:06,583 --> 00:56:09,708 ‫אנשים תמיד רוצים להימנע משיחות על מוות.‬ 801 00:56:10,541 --> 00:56:11,750 ‫אלמנות מפחידות אותם,‬ 802 00:56:12,500 --> 00:56:15,083 ‫ואין תחפושת טובה יותר מפחד.‬ 803 00:56:24,750 --> 00:56:27,250 ‫מיס מיי ביאטריס פוזי.‬ 804 00:56:32,083 --> 00:56:33,083 ‫זו אני.‬ 805 00:56:33,166 --> 00:56:37,041 ‫לפגישה עם ליידי טיוקסברי,‬ ‫מרקיזת בזילוות'ר.‬ 806 00:56:58,458 --> 00:56:59,625 ‫מה מבוקשך כאן?‬ 807 00:57:00,208 --> 00:57:02,958 ‫אני בלשית פרטית, ובאתי להציע את שירותיי.‬ 808 00:57:03,041 --> 00:57:05,833 ‫לגיסתי יש כל העזרה הדרושה לה.‬ ‫לווה אותה החוצה.‬ 809 00:57:07,875 --> 00:57:11,583 ‫אני מאמינה שביכולתי לעזור לך.‬ ‫-את כתבת מאחד העיתונים הנבזיים.‬ 810 00:57:11,666 --> 00:57:13,166 ‫אני בלשית.‬ 811 00:57:14,375 --> 00:57:15,291 ‫בבקשה, לכי,‬ 812 00:57:16,083 --> 00:57:17,458 ‫לפני שנכריח אותך לעזוב.‬ 813 00:57:18,833 --> 00:57:20,250 ‫אני עובדת עם שרלוק הולמס.‬ 814 00:57:25,458 --> 00:57:26,291 ‫אני...‬ 815 00:57:26,833 --> 00:57:28,125 ‫אני העוזרת שלו.‬ 816 00:57:31,000 --> 00:57:33,541 ‫הוא שולח אותי מראש ככוח חלוץ.‬ 817 00:57:35,416 --> 00:57:37,291 ‫שרלוק הולמס מתעניין במקרה הזה?‬ 818 00:57:39,375 --> 00:57:41,208 ‫כן.‬ ‫-והוא...‬ 819 00:57:42,541 --> 00:57:43,458 ‫שלח אלמנה...‬ 820 00:57:44,041 --> 00:57:45,375 ‫להכשיר את הקרקע לבואו?‬ 821 00:57:46,500 --> 00:57:47,958 ‫היא מעלה טיעון טוב מאוד.‬ 822 00:57:49,375 --> 00:57:50,958 ‫אולי טעיתי בבחירת התחפושת.‬ 823 00:57:52,916 --> 00:57:55,833 ‫מעמדי כאלמנה‬ ‫אינו משפיע על יכולתי לעשות את עבודתי.‬ 824 00:57:55,916 --> 00:57:57,250 ‫שרלוק סומך עליי...‬ 825 00:57:57,333 --> 00:57:58,291 ‫הבלים!‬ 826 00:57:58,375 --> 00:58:00,250 ‫צר לי, אבל שמעתי מספיק.‬ 827 00:58:00,333 --> 00:58:02,416 ‫אינך מכירה את שרלוק הולמס.‬ 828 00:58:02,500 --> 00:58:06,125 ‫אה, לסטרד. כמה טוב שבאת בזמן‬ ‫לפגוש את הגברת הצעירה.‬ 829 00:58:06,208 --> 00:58:08,208 ‫אני לסטרד מסקוטלנד יארד,‬ 830 00:58:08,291 --> 00:58:11,791 ‫ואני חבר קרוב של שרלוק הולמס.‬ ‫-לטענתך.‬ 831 00:58:12,833 --> 00:58:16,416 ‫הוא מעולם לא הזכיר אותו.‬ ‫-ואת אינך העוזרת שלו.‬ 832 00:58:16,833 --> 00:58:18,166 ‫אין לו עוזרת.‬ 833 00:58:18,583 --> 00:58:21,208 ‫שרלוק הולמס תמיד עובד לבד.‬ 834 00:58:22,000 --> 00:58:25,625 ‫הוא שינה את דרכיו מאז שהכרת אותו, לכאורה.‬ ‫-בלתי אפשרי.‬ 835 00:58:25,916 --> 00:58:29,958 ‫נשאל זה את זה שלוש שאלות עליו,‬ ‫ונגלה מי מכיר אותו טוב יותר. מוסכם?‬ 836 00:58:31,541 --> 00:58:34,291 ‫מספיק! הקרקס הזה אינו הולם את בזילוות'ר.‬ 837 00:58:34,375 --> 00:58:36,208 ‫היא צודקת. לכו, שניכם.‬ 838 00:58:36,875 --> 00:58:39,791 ‫אבל את מכירה אותי, גברתי,‬ ‫אני לסטרד מסקוטלנד יארד,‬ 839 00:58:39,875 --> 00:58:42,083 ‫ואני חוקר את היעלמות בנך.‬ 840 00:58:42,458 --> 00:58:45,083 ‫הוא אכן היה מועיל למדי.‬ ‫-אימא!‬ 841 00:58:45,166 --> 00:58:48,666 ‫לא אכפת לי אם אתה מבתי הפרלמנט.‬ ‫צא מהבית הזה מייד.‬ 842 00:58:59,000 --> 00:58:59,833 ‫גם אני?‬ 843 00:59:07,875 --> 00:59:09,041 ‫תודה על האירוח.‬ 844 00:59:14,791 --> 00:59:16,208 ‫הטבק האהוב עליו?‬ 845 00:59:16,291 --> 00:59:17,125 ‫שאג שחור.‬ 846 00:59:17,666 --> 00:59:18,500 ‫קינוח אהוב?‬ 847 00:59:18,583 --> 00:59:19,458 ‫פאי שזיפים.‬ 848 00:59:20,041 --> 00:59:21,208 ‫המלחין האהוב עליו?‬ 849 00:59:21,916 --> 00:59:22,875 ‫פגניני.‬ 850 00:59:23,666 --> 00:59:24,833 ‫הארוחה האהובה עליו?‬ 851 00:59:25,625 --> 00:59:26,791 ‫ארוחת בוקר.‬ 852 00:59:27,791 --> 00:59:30,208 ‫כל השאלות שלך קשורות לאוכל?‬ 853 00:59:31,958 --> 00:59:33,375 ‫החקירה האהובה עליו?‬ 854 00:59:34,125 --> 00:59:35,208 ‫זו שקדמה לנוכחית.‬ 855 00:59:36,291 --> 00:59:37,416 ‫משחק לוח מועדף?‬ 856 00:59:41,416 --> 00:59:43,083 ‫איך את מכירה את שרלוק הולמס?‬ 857 00:59:43,500 --> 00:59:44,333 ‫שחמט.‬ 858 00:59:45,708 --> 00:59:47,416 ‫אבל רק עם יריב ראוי.‬ 859 01:00:09,166 --> 01:00:10,000 ‫סלח לי!‬ 860 01:00:11,791 --> 01:00:13,083 ‫אתן לך חמישה פאונד...‬ 861 01:00:13,708 --> 01:00:14,875 ‫אם תחליף בגדים איתי.‬ 862 01:00:16,625 --> 01:00:18,708 ‫אם אתה מעדיף, אל תלבש את השמלה שלי.‬ 863 01:00:21,583 --> 01:00:22,708 ‫האדון הצעיר...‬ 864 01:00:23,083 --> 01:00:24,916 ‫הרבה לבלות בחוץ, נכון?‬ 865 01:00:25,333 --> 01:00:26,875 ‫תמיד סירב להיות בפנים.‬ 866 01:00:28,125 --> 01:00:29,125 ‫לאן הוא נהג ללכת?‬ 867 01:00:30,916 --> 01:00:31,750 ‫ליער.‬ 868 01:00:41,583 --> 01:00:44,083 ‫קח ספר ושב, ואגש אליך ברגע שאתפנה.‬ 869 01:00:44,458 --> 01:00:46,875 ‫נפלא. אולי תצטרפי אליי לכוס תה.‬ 870 01:00:48,875 --> 01:00:49,958 ‫אני ממליץ שלא...‬ 871 01:00:50,083 --> 01:00:50,916 ‫תלכי ממני.‬ 872 01:00:53,375 --> 01:00:57,291 ‫ואף על פי כן, את הולכת ממני.‬ ‫-לא משנה מה נדמה לך שאתה יודע,‬ 873 01:00:57,375 --> 01:01:00,750 ‫שרלוק הולמס, ראה הוזהרת,‬ ‫אם תפריע ללקוחות שלי...‬ 874 01:01:00,833 --> 01:01:02,000 ‫תפגעי בי קשות?‬ 875 01:01:02,083 --> 01:01:04,500 ‫אני מודע היטב לכישרונותייך, מיס גרייסטון.‬ 876 01:01:04,583 --> 01:01:06,333 ‫השאלה היא אם את מוכנה להסתכן‬ 877 01:01:06,416 --> 01:01:09,166 ‫בכך שאמליץ לחבריי בממשלה‬ ‫לבחון את המקום הזה.‬ 878 01:01:09,916 --> 01:01:11,500 ‫אני יודע שאחי ישמח מאוד‬ 879 01:01:11,583 --> 01:01:15,625 ‫לעלעל בספרים החתרניים, המסוכנים‬ ‫והאסורים על פי חוק שאת מחזיקה בחנותך.‬ 880 01:01:18,000 --> 01:01:18,875 ‫רואה?‬ 881 01:01:19,458 --> 01:01:21,041 ‫שנינו יכולים לפגוע זה בזה.‬ 882 01:01:23,166 --> 01:01:26,291 ‫הניחי את הקומקום, בבקשה.‬ ‫בידיים שלך, זה נשק מטיל מורא.‬ 883 01:01:28,833 --> 01:01:29,666 ‫תודה.‬ 884 01:01:29,916 --> 01:01:32,125 ‫יש לך מושג כלשהו איפה אימא שלי?‬ 885 01:01:32,625 --> 01:01:33,708 ‫איך מצאת אותי?‬ 886 01:01:33,791 --> 01:01:36,125 ‫מכתבים שהיא החביאה בארובה.‬ 887 01:01:36,208 --> 01:01:39,000 ‫האפר על סוליית נעלה ואבק הפחם‬ ‫הובילו אותי אליהם.‬ 888 01:01:41,625 --> 01:01:45,625 ‫היא תמיד אמרה שאינך מפספס שום פרט.‬ ‫-היא צריכה להיות בבית.‬ 889 01:01:45,708 --> 01:01:47,625 ‫יש לה בת שזקוקה לה.‬ 890 01:01:47,708 --> 01:01:51,250 ‫נראה שאנולה שורדת היטב לבדה.‬ 891 01:01:51,333 --> 01:01:52,541 ‫אז ראית אותה?‬ 892 01:01:55,083 --> 01:01:57,041 ‫היא מוגנת?‬ ‫-היה לה חבר למסע,‬ 893 01:01:57,125 --> 01:01:58,250 ‫נער חסר תועלת.‬ 894 01:01:59,375 --> 01:02:01,625 ‫אבל מתברר שהיא הרגישה שאין לה צורך בו.‬ 895 01:02:02,625 --> 01:02:04,375 ‫אנולה יצאה לדרך משלה,‬ 896 01:02:04,458 --> 01:02:07,708 ‫וכך גם יודוריה, לטוב ולרע.‬ 897 01:02:08,250 --> 01:02:10,500 ‫איני יודע איזה תעלול שתיכן...‬ ‫-"תעלול"?‬ 898 01:02:11,250 --> 01:02:13,250 ‫בחירת מילים אומללה.‬ 899 01:02:14,083 --> 01:02:15,666 ‫נסה לא להישמע כמו אחיך.‬ 900 01:02:18,125 --> 01:02:21,375 ‫אין לך שום סיכוי להבין את זה.‬ ‫אתה יודע זאת, נכון?‬ 901 01:02:21,791 --> 01:02:23,083 ‫הסבירי לי מדוע.‬ 902 01:02:23,916 --> 01:02:26,916 ‫כי אתה לא יודע מה זה להיות נטול כוח.‬ 903 01:02:28,291 --> 01:02:29,791 ‫פוליטיקה לא מעניינת אותך.‬ 904 01:02:29,875 --> 01:02:31,416 ‫למה?‬ ‫-כי היא משעממת להחריד.‬ 905 01:02:31,500 --> 01:02:32,708 ‫כי אין לך שום רצון‬ 906 01:02:32,791 --> 01:02:36,958 ‫לשנות עולם שמתאים לך כל כך.‬ 907 01:02:38,083 --> 01:02:40,125 ‫נאום יפה.‬ ‫-נאום מפחיד.‬ 908 01:02:40,666 --> 01:02:43,625 ‫אתה חכם דייך לדעת שכל מילה בו נכונה.‬ 909 01:02:46,333 --> 01:02:47,666 ‫איזו משפחה!‬ 910 01:02:48,708 --> 01:02:51,083 ‫ילדה אבודה, מיזנתרופ נפוח מחשיבות עצמית,‬ 911 01:02:51,166 --> 01:02:53,833 ‫מהפכנית, ואתה.‬ 912 01:02:55,041 --> 01:02:57,250 ‫בלי אישה, בלי חברים,‬ 913 01:02:57,333 --> 01:02:59,083 ‫רק מקצוע מוזר‬ 914 01:02:59,166 --> 01:03:01,958 ‫ואובססיה לטביעות רגל ולאבק פחם.‬ 915 01:03:02,666 --> 01:03:04,416 ‫אתה בוחן את העולם מקרוב,‬ 916 01:03:04,500 --> 01:03:06,750 ‫אבל האם הבחנת בשינוי המתחולל בו?‬ 917 01:03:07,916 --> 01:03:10,416 ‫חוק הרפורמה הוא רק ההתחלה.‬ 918 01:03:11,041 --> 01:03:12,083 ‫אם הוא יעבור.‬ 919 01:03:14,791 --> 01:03:16,958 ‫אני צריכה לחזור לעבודה, מר הולמס.‬ 920 01:03:17,708 --> 01:03:18,916 ‫לשרת לקוחות.‬ 921 01:03:19,666 --> 01:03:20,833 ‫לאפות עוגות.‬ 922 01:03:24,166 --> 01:03:26,208 ‫אני שמחה שאתה מגלה בה עניין.‬ 923 01:03:26,291 --> 01:03:28,791 ‫יודוריה חשבה שתתעלם מאחותך‬ 924 01:03:28,875 --> 01:03:30,875 ‫ותטמון ראשך בחול כמו יען.‬ 925 01:03:33,916 --> 01:03:35,708 ‫אבל אני חושדת שהיא זקוקה לך.‬ 926 01:03:40,833 --> 01:03:42,541 ‫כך כולם אומרים לי.‬ 927 01:03:53,958 --> 01:03:55,875 ‫גילוח פשוט, בבקשה, מרטין.‬ 928 01:04:03,041 --> 01:04:03,916 ‫שמה?‬ 929 01:04:04,500 --> 01:04:06,291 ‫מיי ביאטריס פוזי.‬ 930 01:04:08,666 --> 01:04:09,666 ‫כיצד נראתה?‬ 931 01:04:10,333 --> 01:04:12,291 ‫נמוכה, שחרחורת, צעירה.‬ 932 01:04:12,375 --> 01:04:13,291 ‫כמה צעירה?‬ 933 01:04:13,375 --> 01:04:14,583 ‫בת 20 לערך.‬ 934 01:04:17,416 --> 01:04:18,250 ‫השכל שלה?‬ 935 01:04:18,333 --> 01:04:19,333 ‫חד כמו סכין.‬ 936 01:04:19,791 --> 01:04:21,083 ‫והידע שלה על שרלוק...‬ 937 01:04:21,166 --> 01:04:22,625 ‫היא ידעה הרבה?‬ 938 01:04:23,791 --> 01:04:24,791 ‫לא פחות ממני.‬ 939 01:04:25,333 --> 01:04:26,708 ‫עוד אחד מחסידיו.‬ 940 01:04:27,125 --> 01:04:28,416 ‫כמה מרגש.‬ 941 01:04:29,875 --> 01:04:31,166 ‫האם תגיד לי מי היא?‬ 942 01:04:31,250 --> 01:04:34,000 ‫יש לך מושג כלשהו לאן היא הלכה?‬ 943 01:04:35,125 --> 01:04:36,791 ‫אתה רוצה לאתר אותה.‬ 944 01:04:36,875 --> 01:04:40,791 ‫אני מנסה לאתר אותה מזה כמה ימים.‬ 945 01:04:40,875 --> 01:04:42,041 ‫כמובן!‬ 946 01:04:42,875 --> 01:04:44,125 ‫היא אחותך.‬ 947 01:04:44,208 --> 01:04:46,041 ‫סכור את פיך!‬ 948 01:04:49,750 --> 01:04:50,666 ‫כן,‬ 949 01:04:51,166 --> 01:04:54,125 ‫ואני מאמין שאמרתי לך מפורשות לחפש אותה.‬ 950 01:04:54,541 --> 01:04:57,833 ‫אמרת לי מפורשות‬ ‫לחפש בחורה מוזנחת ונטולת גינונים.‬ 951 01:04:57,916 --> 01:04:59,041 ‫זו הייתה אישה...‬ 952 01:04:59,375 --> 01:05:00,583 ‫עם גינונים משובחים.‬ 953 01:05:00,666 --> 01:05:02,916 ‫מתחת לפני השטח מסתתר יצור פראי,‬ 954 01:05:03,000 --> 01:05:04,250 ‫היה סמוך ובטוח בכך.‬ 955 01:05:08,291 --> 01:05:09,208 ‫מצא אותה,‬ 956 01:05:10,291 --> 01:05:11,958 ‫ותבוא על שכרך.‬ 957 01:05:32,166 --> 01:05:35,375 ‫ענף של עץ נשבר מעליי‬ ‫בזמן שליקטתי פטריות בר.‬ 958 01:05:40,750 --> 01:05:42,083 ‫הוא כמעט מחץ אותי.‬ 959 01:06:01,791 --> 01:06:02,916 ‫טיוקסברי?‬ 960 01:07:15,833 --> 01:07:17,875 ‫אז כאן רקמת את התוכניות שלך.‬ 961 01:07:19,041 --> 01:07:20,333 ‫- חייו של פועל בנמל לונדון -‬ 962 01:07:22,041 --> 01:07:23,541 ‫ואולי זה מה שרצית שיחשבו.‬ 963 01:07:23,625 --> 01:07:24,541 ‫- פועלים בנמל ליימהאוס -‬ 964 01:07:27,166 --> 01:07:28,625 ‫הולכת אותם שולל.‬ 965 01:07:28,708 --> 01:07:30,833 ‫- נמל לונדון -‬ 966 01:07:30,916 --> 01:07:32,208 ‫- ליימהאוס -‬ 967 01:07:32,291 --> 01:07:34,208 ‫לכן האיש במגבעת היה שם.‬ 968 01:07:35,125 --> 01:07:37,208 ‫הוא עקב אחרי שביל הפירורים שלך.‬ 969 01:07:40,000 --> 01:07:41,666 ‫אז מה התוכנית האמיתית שלך?‬ 970 01:07:48,791 --> 01:07:51,958 ‫אתה משעשע אותי, הוויקונט טיוקסברי.‬ 971 01:07:52,500 --> 01:07:56,916 ‫מרקיז בזילוות'ר, אתה מדהים.‬ 972 01:07:58,291 --> 01:08:01,500 ‫וייתכן שאתה נער חכם יותר‬ ‫מכפי שחשבתי בתחילה.‬ 973 01:08:01,583 --> 01:08:02,666 ‫- שוק קובנט גרדן -‬ 974 01:08:02,750 --> 01:08:04,916 ‫בית העץ הזה לא יציב כמו שנדמה לך.‬ 975 01:08:07,083 --> 01:08:10,583 ‫חלק מהענפים האלה הפכפכים ביותר.‬ 976 01:08:14,583 --> 01:08:15,541 ‫בוקר טוב.‬ 977 01:08:16,458 --> 01:08:18,166 ‫אני מאמינה שכבר נפגשנו,‬ 978 01:08:18,250 --> 01:08:20,333 ‫אם כי היית לבושה אז בבגדים אחרים.‬ 979 01:08:21,291 --> 01:08:23,083 ‫כבר גיליתם את המקום הזה, נכון?‬ 980 01:08:23,750 --> 01:08:25,541 ‫מצאנו אותו לפני כמה ימים.‬ 981 01:08:26,666 --> 01:08:28,000 ‫תרצי לרדת?‬ 982 01:08:30,625 --> 01:08:34,875 ‫ראית משהו שבכוונתך לדווח עליו‬ ‫ל... "מעסיק" שלך?‬ 983 01:08:39,291 --> 01:08:40,125 ‫לא.‬ 984 01:08:41,791 --> 01:08:42,666 ‫שרלוק.‬ 985 01:08:43,875 --> 01:08:45,708 ‫הוא כנראה ירצה לבוא הנה בעצמו.‬ 986 01:08:47,166 --> 01:08:48,375 ‫איך אמרת שקוראים לך?‬ 987 01:08:48,958 --> 01:08:49,833 ‫מיי.‬ 988 01:08:53,916 --> 01:08:55,166 ‫מיי ביאטריס פוזי.‬ 989 01:08:55,875 --> 01:08:58,041 ‫ובת כמה את, מיס פוזי?‬ 990 01:08:59,208 --> 01:09:00,208 ‫עשרים ושתיים.‬ 991 01:09:02,750 --> 01:09:06,291 ‫אצטרך לפטר את הגנן שהלווה לך את המדים שלו.‬ 992 01:09:06,625 --> 01:09:07,458 ‫לא,‬ 993 01:09:08,083 --> 01:09:08,916 ‫הכרחתי אותו.‬ 994 01:09:10,291 --> 01:09:11,166 ‫קשרתי אותו.‬ 995 01:09:12,291 --> 01:09:13,666 ‫אני מומחית בג'ו ג'וטסו.‬ 996 01:09:18,875 --> 01:09:20,000 ‫זו אומנות לחימה.‬ 997 01:09:21,041 --> 01:09:23,083 ‫את מסקרנת ביותר, העלמה פוזי.‬ 998 01:09:24,833 --> 01:09:26,500 ‫או שמא עליי לומר "גברת"?‬ 999 01:09:27,291 --> 01:09:29,375 ‫תנחומיי, אגב.‬ 1000 01:09:33,416 --> 01:09:34,583 ‫יפהפה, לא כן?‬ 1001 01:09:35,500 --> 01:09:40,458 ‫תמיד חשתי גאווה על כך שהאזור הזה באנגליה‬ ‫הופקד בידי משפחתי כדי שתגן עליו.‬ 1002 01:09:41,000 --> 01:09:42,208 ‫כדי שתגן עליו?‬ 1003 01:09:42,666 --> 01:09:45,583 ‫זהו תפקידן של משפחות בעלי הקרקעות.‬ 1004 01:09:46,291 --> 01:09:49,625 ‫הסדר העולמי הולך ומתערער מיום ליום,‬ 1005 01:09:49,708 --> 01:09:54,458 ‫ואני מרגישה‬ ‫שחשוב שנשמר את האידאלים האנגליים‬ 1006 01:09:55,541 --> 01:09:59,125 ‫למען ביטחונו ויציבותו של עתיד המדינה שלנו.‬ 1007 01:10:02,416 --> 01:10:03,625 ‫אכן מקסים כאן.‬ 1008 01:10:05,041 --> 01:10:07,666 ‫אבל את ודאי דוגלת ברעיונות מודרניים יותר.‬ 1009 01:10:09,208 --> 01:10:11,375 ‫גם הבן שלי דגל ברעיונות מודרניים.‬ 1010 01:10:11,458 --> 01:10:13,125 ‫הוא מעולם לא התמקד בקיים,‬ 1011 01:10:13,208 --> 01:10:15,208 ‫אלא רק במה שיכול להיות.‬ 1012 01:10:15,916 --> 01:10:18,291 ‫אני חושדת שהנכד שלי דומה לו במובן הזה.‬ 1013 01:10:20,500 --> 01:10:22,500 ‫תהילתה האמיתית של אנגליה...‬ 1014 01:10:23,375 --> 01:10:24,708 ‫טמונה בסדר הקיים.‬ 1015 01:10:26,125 --> 01:10:27,041 ‫את רואה?‬ 1016 01:10:32,875 --> 01:10:34,333 ‫אני רואה יופי רב.‬ 1017 01:10:35,666 --> 01:10:36,958 ‫תשובה נבונה מאוד.‬ 1018 01:10:38,541 --> 01:10:39,375 ‫עכשיו לכי.‬ 1019 01:10:39,458 --> 01:10:42,750 ‫אם בני או כלתי ימצאו אותך כאן,‬ ‫הם יביאו למעצרך.‬ 1020 01:10:45,375 --> 01:10:48,583 ‫אם תראי את הנכד שלי לפניי,‬ 1021 01:10:49,750 --> 01:10:52,625 ‫תגידי לו שהוא יקר מאוד לליבי?‬ 1022 01:10:55,666 --> 01:10:56,500 ‫אגיד לו.‬ 1023 01:10:58,000 --> 01:10:58,916 ‫לכי לך.‬ 1024 01:11:02,958 --> 01:11:05,833 ‫- שוק קובנט גרדן -‬ 1025 01:11:20,958 --> 01:11:23,625 ‫אני רוצה ארבעה פרחים צהובים,‬ ‫שני כחולים ואדום.‬ 1026 01:11:23,958 --> 01:11:26,000 ‫לא משנה איזה סוג. כל פרח יתאים.‬ 1027 01:11:27,083 --> 01:11:28,166 ‫מה את עושה כאן?‬ 1028 01:11:28,625 --> 01:11:31,416 ‫אם אתה חובב פרחים, למה באת דווקא ללונדון?‬ 1029 01:11:31,750 --> 01:11:34,291 ‫כי אני יכול ללכת לאיבוד פה.‬ ‫-אבל מצאתי אותך.‬ 1030 01:11:35,541 --> 01:11:36,500 ‫ולמה עשית זאת?‬ 1031 01:11:39,541 --> 01:11:41,916 ‫באת בגלל הכסף. הם הציעו פרס.‬ 1032 01:11:42,000 --> 01:11:42,875 ‫באמת?‬ 1033 01:11:43,583 --> 01:11:44,750 ‫לא ידעתי.‬ 1034 01:11:46,833 --> 01:11:48,500 ‫אז אקשור אותך ואתבע את הפרס!‬ 1035 01:11:50,416 --> 01:11:52,833 ‫חי נפשי, אתה באמת מגוחך.‬ 1036 01:11:55,041 --> 01:11:58,375 ‫באתי לכאן כי התחלת להתחבב עליי בהיעדרך,‬ 1037 01:11:58,458 --> 01:12:01,416 ‫וכי, כך גיליתי, חייך עדיין בסכנה.‬ 1038 01:12:02,000 --> 01:12:03,500 ‫למה התחלתי להתחבב עלייך?‬ 1039 01:12:04,500 --> 01:12:05,375 ‫באמת?‬ 1040 01:12:05,791 --> 01:12:07,083 ‫זאת השאלה שלך?‬ 1041 01:12:07,458 --> 01:12:08,875 ‫לא "מי מנסה להרוג אותי?"‬ 1042 01:12:14,375 --> 01:12:17,291 ‫מצאתי את הפרחים המיובשים שלך.‬ ‫הם היו יפים מאוד.‬ 1043 01:12:17,375 --> 01:12:20,416 ‫פרחים מעניינים אותי כקליפת השום, כמובן.‬ ‫-כי את בורה.‬ 1044 01:12:20,500 --> 01:12:21,958 ‫"בורה"? איך אתה מעז?‬ 1045 01:12:22,125 --> 01:12:23,875 ‫את בורה בכוונה תחילה.‬ 1046 01:12:23,958 --> 01:12:27,666 ‫מותר לי לשנות את דעתי בנוגע לנער.‬ ‫-אני לא נער. אני גבר.‬ 1047 01:12:27,750 --> 01:12:29,625 ‫תהיה גבר כשאומר לך שאתה גבר.‬ 1048 01:12:30,875 --> 01:12:32,875 ‫את נאה יותר במכנסיים, עליי להודות.‬ 1049 01:12:34,541 --> 01:12:36,208 ‫התגעגעתי אלייך, אנולה הולמס.‬ 1050 01:12:36,541 --> 01:12:37,750 ‫רציתי להתגעגע אליך,‬ 1051 01:12:38,541 --> 01:12:40,416 ‫אבל כל הזמן נגררתי בחזרה אליך.‬ 1052 01:12:40,625 --> 01:12:43,833 ‫בוא נלך. אנחנו בסכנה רצינית, אם לא ידעת.‬ 1053 01:12:45,416 --> 01:12:48,125 ‫- נערה נעדרת‬ ‫עשויה להיות בתחפושת, פרס 4 ליש"ט -‬ 1054 01:12:54,958 --> 01:12:58,208 ‫ככה את חיה?‬ ‫-מה אתה עשית? שכרת חדר במלון ריץ?‬ 1055 01:12:59,083 --> 01:13:01,833 ‫בחרתי לעצמי מגורים מעט יותר נוחים מאלה.‬ 1056 01:13:02,583 --> 01:13:05,375 ‫האישה ששכרתי ממנה את החדר‬ ‫הבטיחה לי שזה חדר טוב.‬ 1057 01:13:07,041 --> 01:13:08,916 ‫האישה ששכרת ממנה את החדר שיקרה.‬ 1058 01:13:13,875 --> 01:13:16,625 ‫יש לי רק מיטה אחת,‬ ‫אז תצטרך לישון על הרצפה.‬ 1059 01:13:20,833 --> 01:13:23,250 ‫את שומרת עיתונים ישנים?‬ ‫-זהירות על העיתון.‬ 1060 01:13:23,458 --> 01:13:25,000 ‫עוד לא סיימתי לקרוא אותו.‬ 1061 01:13:26,125 --> 01:13:26,958 ‫אני מופיע פה.‬ 1062 01:13:27,583 --> 01:13:28,875 ‫אכן כן.‬ ‫-תראי.‬ 1063 01:13:34,375 --> 01:13:37,000 ‫למה את שומרת עיתונים ישנים, אנולה הולמס?‬ 1064 01:13:40,750 --> 01:13:41,583 ‫אימא שלי.‬ 1065 01:13:42,916 --> 01:13:45,416 ‫אני מחכה שהיא תשאיר לי הודעה.‬ 1066 01:13:46,583 --> 01:13:48,541 ‫בינתיים זה לא קרה.‬ ‫-"הודעה"? מה...‬ 1067 01:13:49,125 --> 01:13:50,375 ‫היא אוהבת צפנים.‬ 1068 01:13:51,833 --> 01:13:54,333 ‫הודעות מוצפנות שצריך לפצח.‬ 1069 01:13:55,250 --> 01:13:57,625 ‫למה שהיא תשאיר לך הודעה?‬ 1070 01:14:00,875 --> 01:14:02,041 ‫כי היא עזבה אותי.‬ 1071 01:14:05,375 --> 01:14:08,291 ‫וחשבתי שהיא רצתה שאמצא אותה,‬ ‫אבל אני כבר לא בטוחה.‬ 1072 01:14:09,625 --> 01:14:12,333 ‫אז השארתי לה הודעה, ואני מקווה לקבל תשובה.‬ 1073 01:14:13,791 --> 01:14:15,708 ‫אני שומרת את העיתונים כדי לבדוק.‬ 1074 01:14:19,125 --> 01:14:20,125 ‫אני מסתדרת.‬ 1075 01:14:25,125 --> 01:14:26,541 ‫אל תסתכל עליי ככה.‬ 1076 01:14:27,583 --> 01:14:28,666 ‫אני מצטער.‬ 1077 01:14:29,458 --> 01:14:30,958 ‫אל תרחם עליי, טיוקסברי.‬ 1078 01:14:35,625 --> 01:14:37,458 ‫אם לא תפסיק להסתכל עליי ככה,‬ 1079 01:14:37,541 --> 01:14:40,666 ‫הוויקונט המרגיז, מרקיז חדל אישים,‬ 1080 01:14:40,750 --> 01:14:42,291 ‫ארצח אותך בעצמי.‬ 1081 01:14:44,541 --> 01:14:46,750 ‫אנשים לא רוצים בנו, נכון?‬ 1082 01:14:49,916 --> 01:14:50,750 ‫לא.‬ 1083 01:14:52,291 --> 01:14:54,916 ‫ניחא, לפחות יש לנו זה את זו.‬ 1084 01:15:02,458 --> 01:15:03,625 ‫אכין לנו תה.‬ 1085 01:15:07,708 --> 01:15:10,166 ‫אז את באמת מאמינה שחיי בסכנה?‬ 1086 01:15:11,500 --> 01:15:12,666 ‫מי מאיים עליי?‬ 1087 01:15:12,750 --> 01:15:14,083 ‫העבר שלך והעתיד שלך.‬ 1088 01:15:14,541 --> 01:15:16,125 ‫למה כוונתך?‬ ‫-המשפחה שלך.‬ 1089 01:15:16,208 --> 01:15:19,083 ‫הם לא שלחו בלש לחפש אותך.‬ ‫הם יכלו, אך בחרו שלא.‬ 1090 01:15:19,166 --> 01:15:20,916 ‫במקום זאת, הם שלחו רוצח.‬ 1091 01:15:21,958 --> 01:15:23,416 ‫למה שמישהו ירצה במותי?‬ 1092 01:15:23,708 --> 01:15:25,041 ‫מאין-ספור סיבות.‬ 1093 01:15:26,333 --> 01:15:28,583 ‫האישיות שלך, השיער המגוחך שלך,‬ 1094 01:15:28,666 --> 01:15:29,666 ‫החיוך המטופש שלך,‬ 1095 01:15:29,750 --> 01:15:32,833 ‫ואולי האדמות שלך, האחוזה שלך,‬ ‫התואר שלך, המעמד שלך.‬ 1096 01:15:32,916 --> 01:15:34,791 ‫מאותן הסיבות שהם רצו במות אביך.‬ 1097 01:15:34,875 --> 01:15:36,875 ‫תאוות בצע משנה אנשים, טיוקסברי.‬ 1098 01:15:36,958 --> 01:15:39,166 ‫אז עכשיו את חושבת שהם הרגו את אבי?‬ 1099 01:15:39,625 --> 01:15:40,791 ‫אני לא חושבת.‬ 1100 01:15:42,333 --> 01:15:43,291 ‫אני יודעת.‬ 1101 01:15:43,375 --> 01:15:45,666 ‫לא, זה חסר כל היגיון.‬ 1102 01:15:45,750 --> 01:15:48,083 ‫אבי מת במהלך שוד שהשתבש,‬ 1103 01:15:48,166 --> 01:15:50,708 ‫והיה להם קל בהרבה להרוג אותי לפני שברחתי,‬ 1104 01:15:50,791 --> 01:15:53,208 ‫ואילו עכשיו...‬ ‫-אני מסכימה. לדעתי הם ניסו.‬ 1105 01:15:53,291 --> 01:15:55,166 ‫מצאתי את הענף שכמעט הרג אותך.‬ 1106 01:15:55,250 --> 01:15:57,000 ‫הוא נוסר.‬ ‫-נוסר?‬ 1107 01:15:57,083 --> 01:15:58,166 ‫כדאי ש...‬ 1108 01:15:58,916 --> 01:16:00,208 ‫אלוהים!‬ 1109 01:16:01,541 --> 01:16:02,916 ‫אלוהים, את...‬ ‫-מהר!‬ 1110 01:16:03,333 --> 01:16:04,250 ‫חזרי הנה!‬ 1111 01:16:04,333 --> 01:16:05,166 ‫מי זה?‬ 1112 01:16:06,333 --> 01:16:08,500 ‫לא תפסת אותה, המפקח?‬ ‫-תשתקי!‬ 1113 01:16:09,208 --> 01:16:10,666 ‫תזיז את התיבה!‬ 1114 01:16:11,416 --> 01:16:12,500 ‫איפה הם?‬ 1115 01:16:13,541 --> 01:16:15,458 ‫פתחי את הדלת, מיס פוזי,‬ 1116 01:16:15,541 --> 01:16:18,125 ‫או שמא עליי לומר "מיס הולמס"?‬ 1117 01:16:18,208 --> 01:16:21,291 ‫המפקח לסטרד,‬ ‫אני רוצה לדווח על ניסיון לרצח.‬ 1118 01:16:21,375 --> 01:16:22,958 ‫אתה אמור להיות בצד שלנו.‬ 1119 01:16:25,166 --> 01:16:26,916 ‫עזרי לי לפרוץ את הדלת.‬ 1120 01:16:27,375 --> 01:16:29,041 ‫אעזור לך כשאקבל את הכסף שלי,‬ 1121 01:16:29,125 --> 01:16:32,375 ‫את דמי הפרס.‬ ‫-תקבלי את הכסף כשנתפוס אותה. קדימה!‬ 1122 01:16:32,916 --> 01:16:34,458 ‫רואה את החלון שם?‬ 1123 01:16:35,416 --> 01:16:36,791 ‫הוא מוביל לגג.‬ 1124 01:16:36,875 --> 01:16:39,500 ‫אני רוצה שתטפס החוצה ותיעלם.‬ 1125 01:16:39,583 --> 01:16:40,416 ‫ולעזוב אותך?‬ 1126 01:16:40,500 --> 01:16:43,333 ‫אני צריכה לחסום את הדלת!‬ ‫-אבל גם את צריכה לברוח.‬ 1127 01:16:43,875 --> 01:16:45,958 ‫אם הוא יתפוס אותך, חייך יהיו בסכנה.‬ 1128 01:16:46,041 --> 01:16:49,541 ‫אם הוא יתפוס אותי,‬ ‫רק אחזור לחיים שאני לא רוצה. עכשיו לך.‬ 1129 01:16:50,416 --> 01:16:52,083 ‫איני רוצה לעזוב אותך, אנולה.‬ 1130 01:16:54,750 --> 01:16:57,291 ‫לך!‬ 1131 01:17:14,166 --> 01:17:15,708 ‫עזרי לי עכשיו!‬ 1132 01:17:16,125 --> 01:17:17,208 ‫גבר חסר תועלת!‬ 1133 01:17:21,791 --> 01:17:23,416 ‫לא!‬ 1134 01:17:27,750 --> 01:17:28,958 ‫הוא שווה יותר,‬ 1135 01:17:29,583 --> 01:17:31,416 ‫אבל ממך אני שואב הנאה רבה יותר.‬ 1136 01:17:46,125 --> 01:17:47,458 ‫אולי את לא מחבבת אותי,‬ 1137 01:17:48,750 --> 01:17:50,791 ‫אולי אינך מסכימה עם מעשיי,‬ 1138 01:17:51,291 --> 01:17:53,750 ‫אבל אפילו אימך הארורה מצאה שידוך.‬ 1139 01:17:54,583 --> 01:17:56,583 ‫אפילו אמך הארורה הייתה כלה.‬ 1140 01:17:59,458 --> 01:18:00,916 ‫אני רוצה שתהיי מאושרת.‬ 1141 01:18:01,000 --> 01:18:01,833 ‫לא.‬ 1142 01:18:04,375 --> 01:18:06,250 ‫אתה רוצה שאתה תהיה מאושר.‬ 1143 01:18:06,791 --> 01:18:08,125 ‫אתה רוצה לשלוט בי,‬ 1144 01:18:08,541 --> 01:18:11,250 ‫כי אתה חושש שאשפיע לרעה על המעמד שלך.‬ 1145 01:18:11,333 --> 01:18:13,416 ‫כבר עשית נזק לא יתואר.‬ 1146 01:18:14,666 --> 01:18:16,916 ‫וכמוך גם אחינו הסורר.‬ 1147 01:18:18,416 --> 01:18:20,375 ‫תן לי לצאת מהכרכרה הזאת.‬ 1148 01:18:21,583 --> 01:18:24,375 ‫אכחיש שאני אחותך בפני כל מי שישאל אותי,‬ 1149 01:18:24,458 --> 01:18:26,625 ‫ואעשה זאת בהנאה.‬ 1150 01:18:26,708 --> 01:18:29,083 ‫את בת החסות שלי!‬ 1151 01:18:29,500 --> 01:18:31,458 ‫ואת תעשי מה שאומרים לך!‬ 1152 01:18:42,541 --> 01:18:43,625 ‫עכשיו תני לי אותו.‬ 1153 01:18:45,125 --> 01:18:46,541 ‫זה הכסף שלי, ככלות הכול.‬ 1154 01:18:55,375 --> 01:18:56,458 ‫ילדה טובה.‬ 1155 01:19:08,041 --> 01:19:11,625 ‫פספסת את ארוחת הערב, אבל לא נורא.‬ ‫לא יזיק לך לרדת קילו-שניים.‬ 1156 01:19:16,458 --> 01:19:21,125 ‫השם הולמס הולך וצובר חשיבות במדינה הזאת.‬ 1157 01:19:21,208 --> 01:19:23,833 ‫בית הספר הזה‬ ‫ייתן לך הזדמנות להביא כבוד לשמך.‬ 1158 01:19:23,916 --> 01:19:26,041 ‫אבל אני...‬ ‫-ובתור התחלה, סגרי את פיך.‬ 1159 01:19:27,291 --> 01:19:30,875 ‫בפעם הבאה שתפגשי את האחים שלך,‬ ‫תהיה להם סיבה להתגאות בך.‬ 1160 01:19:32,583 --> 01:19:33,416 ‫ברוכה הבאה.‬ 1161 01:19:37,041 --> 01:19:38,083 ‫בנות,‬ 1162 01:19:38,166 --> 01:19:40,166 ‫אתן כאן למטרה אחת,‬ 1163 01:19:40,500 --> 01:19:42,541 ‫ולמטרה אחת בלבד.‬ 1164 01:19:43,208 --> 01:19:46,291 ‫אתן כאן כדי להפוך לגברות צעירות.‬ 1165 01:19:46,375 --> 01:19:47,500 ‫איך אנחנו צוחקות?‬ 1166 01:19:47,583 --> 01:19:49,083 ‫אנחנו צוחקות בנימוס.‬ 1167 01:19:52,625 --> 01:19:54,291 ‫לכולכן יש פוטנציאל,‬ 1168 01:19:55,250 --> 01:19:58,625 ‫אבל אתן בוסריות, לא מנוסות,‬ 1169 01:19:59,833 --> 01:20:03,000 ‫ויותר מכול, לא מאומנות.‬ 1170 01:20:03,416 --> 01:20:05,333 ‫לכו כפי שנדגים לכן.‬ 1171 01:20:05,416 --> 01:20:07,250 ‫עיניים למעלה!‬ 1172 01:20:07,708 --> 01:20:10,208 ‫דברו כפי שנאמר לכן.‬ 1173 01:20:10,291 --> 01:20:13,708 ‫איזה וילון תלתה ויולה על וו בווילה?‬ 1174 01:20:14,250 --> 01:20:17,916 ‫איזה וילון תלתה ויולה על וו בווילה?‬ 1175 01:20:18,000 --> 01:20:20,666 ‫התנהגו, חשבו, היו כפי שנגיד לכן...‬ 1176 01:20:20,750 --> 01:20:21,958 ‫- שבלנות היא מעלה -‬ 1177 01:20:22,041 --> 01:20:24,583 ‫וכך תהפכו לרעיות ראויות‬ 1178 01:20:25,041 --> 01:20:26,875 ‫ואימהות אחראיות.‬ 1179 01:20:31,833 --> 01:20:34,375 ‫אתן תלכו בעקבותיהן של בנות רבות‬ 1180 01:20:34,458 --> 01:20:36,833 ‫שעמדו פעם במקום שבו אתן נמצאות עכשיו.‬ 1181 01:20:36,916 --> 01:20:39,166 ‫ובדיוק כפי שעיצבנו אותן...‬ 1182 01:20:42,750 --> 01:20:45,541 ‫כך נעצב גם אתכן.‬ 1183 01:20:52,625 --> 01:20:54,625 ‫האם את יודעת מדוע אני אשת חינוך?‬ 1184 01:20:55,791 --> 01:20:57,875 ‫משום שאני רוצה לשמח אנשים.‬ 1185 01:20:58,750 --> 01:21:01,750 ‫אני רוצה שתחיי חיים מלאים ותוססים.‬ 1186 01:21:02,416 --> 01:21:04,583 ‫לא עם כעס ואין-סוף שאלות,‬ 1187 01:21:04,666 --> 01:21:05,750 ‫אלא עם תשובות.‬ 1188 01:21:05,833 --> 01:21:07,833 ‫אני מכינה את הבנות שלי לעולם,‬ 1189 01:21:07,916 --> 01:21:10,375 ‫לעולם האמיתי.‬ 1190 01:21:12,458 --> 01:21:13,666 ‫לעולם לא אנטוש אותך‬ 1191 01:21:15,083 --> 01:21:16,916 ‫ואניח לך להסתדר בכוחות עצמך.‬ 1192 01:21:19,708 --> 01:21:20,541 ‫כן.‬ 1193 01:21:21,666 --> 01:21:22,666 ‫מייקרופט סיפר לי.‬ 1194 01:21:24,708 --> 01:21:26,333 ‫לאימא שלי היו סיבות למעשיה.‬ 1195 01:21:26,916 --> 01:21:28,166 ‫אני בטוחה.‬ 1196 01:21:30,875 --> 01:21:31,916 ‫הכרתי את אימך.‬ 1197 01:21:33,666 --> 01:21:35,333 ‫היינו חברות לזמן מה.‬ 1198 01:21:36,375 --> 01:21:37,250 ‫בבית הספר.‬ 1199 01:21:38,625 --> 01:21:40,125 ‫היא הייתה יצור קטן ומוזר.‬ 1200 01:21:40,625 --> 01:21:43,000 ‫תמיד בלתי צפויה, תמיד מאתגרת.‬ 1201 01:21:43,625 --> 01:21:46,166 ‫לא היה אכפת לה מדבר, פרט ל...‬ 1202 01:21:47,208 --> 01:21:48,708 ‫הרעיונות יוצאי הדופן שלה.‬ 1203 01:21:49,750 --> 01:21:51,083 ‫היה לה אכפת ממני.‬ 1204 01:21:53,958 --> 01:21:55,375 ‫אז למה היא עזבה אותך?‬ 1205 01:22:02,166 --> 01:22:04,791 ‫תלמידות בכירות ילוו אותך לשיעור‬ ‫ובחזרה לחדרך.‬ 1206 01:22:04,875 --> 01:22:06,875 ‫הדלת הזאת תמיד תהיה נעולה.‬ 1207 01:22:08,958 --> 01:22:10,083 ‫את תודי לי...‬ 1208 01:22:10,625 --> 01:22:14,375 ‫ביום מן הימים, כשתהיי נשואה באושר‬ ‫ואימא לשני בנים חסונים.‬ 1209 01:22:16,500 --> 01:22:18,291 ‫ליל מנוחה, אנולה.‬ 1210 01:22:36,250 --> 01:22:37,500 ‫אחיך כאן.‬ 1211 01:22:37,666 --> 01:22:38,916 ‫התלבשי יפה לכבודו.‬ 1212 01:22:45,000 --> 01:22:46,000 ‫מר הולמס.‬ 1213 01:22:51,375 --> 01:22:52,208 ‫אתה.‬ 1214 01:22:54,000 --> 01:22:54,833 ‫תודה, מיס הריסון.‬ 1215 01:22:59,333 --> 01:23:00,166 ‫כמובן.‬ 1216 01:23:06,125 --> 01:23:09,000 ‫מעולם לא ראיתי‬ ‫מגוון כזה של רומנים רומנטיים בחיי.‬ 1217 01:23:09,708 --> 01:23:11,375 ‫זה מעורר בי חשק לקרוא עיתון.‬ 1218 01:23:14,666 --> 01:23:16,375 ‫מה את מחפשת שם?‬ 1219 01:23:18,208 --> 01:23:21,083 ‫למה את מתעניינת במדור השידוכים?‬ ‫השתגעת לגמרי.‬ 1220 01:23:21,750 --> 01:23:24,000 ‫הגיוני שאשתגע במקום כזה.‬ 1221 01:23:25,791 --> 01:23:27,875 ‫בילדותי הכריחו אותי ללמוד קליגרפיה.‬ 1222 01:23:30,833 --> 01:23:35,416 ‫שנאתי את זה, אבל כיום רק לעיתים נדירות‬ ‫איני מגלה פרט חשוב מכתב ידו של אדם.‬ 1223 01:23:35,625 --> 01:23:37,916 ‫ומה שיעורי הליכות ונימוסין ילמדו אותי?‬ 1224 01:23:38,000 --> 01:23:42,208 ‫אופן עמידתו של אדם‬ ‫עשוי להסוות את זהותו האמיתית.‬ 1225 01:23:43,250 --> 01:23:44,250 ‫בכל דבר יש תועלת.‬ 1226 01:23:45,500 --> 01:23:46,500 ‫מצאת אותה?‬ 1227 01:23:47,291 --> 01:23:48,916 ‫לא, עוד לא.‬ 1228 01:23:49,375 --> 01:23:52,583 ‫הלכתי לחדרי התה, ואדית איימה עליי בקומקום.‬ 1229 01:23:55,083 --> 01:23:56,250 ‫ולליימהאוס.‬ 1230 01:23:58,250 --> 01:23:59,750 ‫סבורני שגם את הלכת לשם.‬ 1231 01:24:04,416 --> 01:24:06,208 ‫הפכת לבלשית של ממש, אנולה.‬ 1232 01:24:08,083 --> 01:24:09,333 ‫מצאת את אבק השרפה?‬ 1233 01:24:09,416 --> 01:24:10,875 ‫ואת הפצצות?‬ ‫-כן.‬ 1234 01:24:12,625 --> 01:24:14,291 ‫למה שהיא...‬ ‫-איני מעז לנחש.‬ 1235 01:24:17,416 --> 01:24:19,208 ‫אולי היא רוצה לשנות את העולם.‬ 1236 01:24:21,833 --> 01:24:23,833 ‫אולי העולם צריך להשתנות.‬ 1237 01:24:27,875 --> 01:24:28,791 ‫האם תעצור בעדה?‬ 1238 01:24:29,375 --> 01:24:31,000 ‫אין לי עניין בפוליטיקה.‬ 1239 01:24:32,333 --> 01:24:34,458 ‫וגם לא באנשים, אלא אם כן הם רמזים.‬ 1240 01:24:36,291 --> 01:24:38,083 ‫עזרת למייקרופט לתפוס אותי?‬ ‫-לא.‬ 1241 01:24:38,166 --> 01:24:40,250 ‫אבל גילית על הכסף. סיפרת לו.‬ 1242 01:24:40,333 --> 01:24:41,666 ‫נעלמת.‬ 1243 01:24:41,750 --> 01:24:45,458 ‫היינו חייבים לדעת כמה רחוק תברחי.‬ ‫-אני רק תעלומה בעיניך, נכון?‬ 1244 01:24:45,541 --> 01:24:48,416 ‫מקרה מסקרן. לכן באת? כדי לחקור אותי?‬ 1245 01:24:48,500 --> 01:24:50,833 ‫לא.‬ ‫-ואולי אתה מרגיש אשם.‬ 1246 01:24:50,916 --> 01:24:52,375 ‫אני כאן כי אכפת לי ממך.‬ 1247 01:24:57,625 --> 01:24:58,916 ‫אתה נסער.‬ 1248 01:25:00,916 --> 01:25:02,583 ‫זה מובן, אבל מיותר.‬ 1249 01:25:12,000 --> 01:25:13,166 ‫זו חידה, לא כן?‬ 1250 01:25:13,583 --> 01:25:14,416 ‫רגשות?‬ 1251 01:25:15,458 --> 01:25:16,500 ‫תיק טיוקסברי.‬ 1252 01:25:18,666 --> 01:25:21,166 ‫קצת יותר מסובך מהיעלמות פשוטה.‬ 1253 01:25:22,083 --> 01:25:23,458 ‫הוא קפץ מהרכבת...‬ 1254 01:25:24,666 --> 01:25:25,708 ‫עם עוד נער.‬ 1255 01:25:27,291 --> 01:25:28,833 ‫את חושבת שרדפו אחריהם?‬ 1256 01:25:30,041 --> 01:25:31,083 ‫איך ידעת?‬ 1257 01:25:31,625 --> 01:25:34,708 ‫התחקיתי על עקבותייך‬ ‫וגיליתי ששניכם נסעתם מאותה תחנה.‬ 1258 01:25:35,500 --> 01:25:38,291 ‫אדית הזכירה "נער חסר תועלת".‬ 1259 01:25:40,125 --> 01:25:44,416 ‫וקיבלתי מברק בנוגע לעוזרת צעירה שלי‬ 1260 01:25:44,875 --> 01:25:46,875 ‫שביקרה בבית משפחת טיוקסברי.‬ 1261 01:25:49,458 --> 01:25:50,291 ‫פתרת את זה?‬ 1262 01:25:53,208 --> 01:25:54,041 ‫עוד לא.‬ 1263 01:25:55,125 --> 01:25:56,875 ‫אני יכול לתת לך רק עצה אחת,‬ 1264 01:25:58,291 --> 01:25:59,791 ‫מבלש אחד למשנהו:‬ 1265 01:26:01,875 --> 01:26:04,000 ‫לפעמים צריך לטבול את הרגליים במים‬ 1266 01:26:04,625 --> 01:26:06,208 ‫כדי למשוך את הכרישים.‬ 1267 01:26:07,500 --> 01:26:09,000 ‫אז זו הסיבה שבאת הנה...‬ 1268 01:26:10,250 --> 01:26:11,375 ‫שיעורי כרישים.‬ 1269 01:26:13,208 --> 01:26:14,041 ‫לא.‬ 1270 01:26:16,125 --> 01:26:18,375 ‫באתי לתת לך את זה.‬ 1271 01:26:28,416 --> 01:26:29,958 ‫מצאתי אותו מתחת לכרית שלה.‬ 1272 01:26:31,208 --> 01:26:32,375 ‫היא שמרה אותו.‬ 1273 01:26:33,166 --> 01:26:34,041 ‫דאש...‬ 1274 01:26:34,625 --> 01:26:36,541 ‫סנטימנטלי מצידה, אבל היא תמיד...‬ 1275 01:26:38,458 --> 01:26:40,541 ‫היא תמיד חשבה שאת יוצאת דופן.‬ 1276 01:26:47,041 --> 01:26:49,125 ‫וגם אני חושב כך, אנולה הולמס.‬ 1277 01:26:56,041 --> 01:26:57,583 ‫הבחירה תמיד בידייך.‬ 1278 01:26:59,166 --> 01:27:00,750 ‫לא משנה מה החברה טוענת,‬ 1279 01:27:01,708 --> 01:27:02,833 ‫היא לא שולטת בך.‬ 1280 01:27:04,875 --> 01:27:06,250 ‫כפי שאימא הוכיחה.‬ 1281 01:27:10,083 --> 01:27:11,041 ‫שמרי את העיתון.‬ 1282 01:27:40,333 --> 01:27:42,250 ‫אימא חשבה שאני יוצאת דופן.‬ 1283 01:27:44,041 --> 01:27:46,041 ‫יוצאת דופן...‬ 1284 01:27:59,125 --> 01:28:01,041 ‫- חוק הרפורמה‬ ‫שוויון בבית הלורדים לקראת ההצבעה -‬ 1285 01:28:01,125 --> 01:28:01,958 ‫בית הלורדים...‬ 1286 01:28:02,041 --> 01:28:03,041 ‫- סיכוי אחרון לשינוי -‬ 1287 01:28:07,666 --> 01:28:10,125 ‫- אובדת התקווה למציאתו של הלורד הצעיר -‬ 1288 01:28:10,208 --> 01:28:11,083 ‫לורד.‬ 1289 01:28:14,500 --> 01:28:16,500 ‫"כל קול נחשב."‬ 1290 01:28:24,708 --> 01:28:26,166 ‫משלוח מפרנדל הול.‬ 1291 01:28:29,041 --> 01:28:30,541 ‫חבילה ממר מייקרופט הולמס.‬ 1292 01:28:32,125 --> 01:28:33,166 ‫מה הוא רוצה?‬ 1293 01:28:33,791 --> 01:28:35,541 ‫טוב, אני לא יודע מה זה,‬ 1294 01:28:36,125 --> 01:28:37,125 ‫אבל זה כבד.‬ 1295 01:28:41,333 --> 01:28:43,416 ‫מה מייקרופט רוצה, לכל הרוחות?‬ 1296 01:28:56,625 --> 01:28:57,458 ‫טיוקסברי!‬ 1297 01:29:01,083 --> 01:29:04,000 ‫את אמורה לעזור לי לצאת מהסל,‬ ‫לא להיכנס איתי לתוכו.‬ 1298 01:29:05,375 --> 01:29:06,833 ‫איך מצאת אותי?‬ 1299 01:29:06,916 --> 01:29:10,416 ‫אמרת שאת לא רוצה ללכת‬ ‫לפנימייה של מיס הריסון לגברות צעירות.‬ 1300 01:29:11,041 --> 01:29:13,416 ‫יש לי זיכרון מצוין כשאני בוחר להשתמש בו.‬ 1301 01:29:14,833 --> 01:29:17,166 ‫אז חשבתי שנצא באותה דרך שנכנסתי.‬ 1302 01:29:18,958 --> 01:29:20,666 ‫לבשתי את המעיל הכי מרופט שלי.‬ 1303 01:29:21,708 --> 01:29:23,500 ‫זה רעיון מצוין!‬ 1304 01:29:25,375 --> 01:29:27,291 ‫לא! תעזור לי לקום.‬ 1305 01:29:27,375 --> 01:29:28,333 ‫מיס הריסון.‬ 1306 01:29:28,791 --> 01:29:30,291 ‫היא תבין מייד שאתה מתחזה.‬ 1307 01:29:31,458 --> 01:29:32,791 ‫ידעתי שיש פגם בתוכנית!‬ 1308 01:29:33,250 --> 01:29:34,333 ‫תן לי לחשוב.‬ 1309 01:29:37,458 --> 01:29:38,625 ‫יש לכם רעיונות?‬ 1310 01:29:47,125 --> 01:29:47,958 ‫שקט!‬ 1311 01:29:59,125 --> 01:30:00,250 ‫עצור!‬ 1312 01:30:02,250 --> 01:30:03,458 ‫מי אתה?‬ 1313 01:30:04,291 --> 01:30:06,208 ‫יש לך רשות להיות בבית הספר הזה?‬ 1314 01:30:08,000 --> 01:30:10,000 ‫רק הבאתי חבילה, גברתי.‬ 1315 01:30:11,625 --> 01:30:12,666 ‫למנהלת.‬ 1316 01:30:14,958 --> 01:30:17,166 ‫תוכלי בבקשה לכוון אותי למשרד שלה?‬ 1317 01:30:18,708 --> 01:30:20,916 ‫אני המנהלת של בית הספר.‬ 1318 01:30:24,458 --> 01:30:25,291 ‫טוב, אז...‬ 1319 01:30:25,875 --> 01:30:26,708 ‫זה בשבילך.‬ 1320 01:30:28,875 --> 01:30:30,416 ‫תפתח, ונראה מה יש בפנים.‬ 1321 01:30:30,500 --> 01:30:34,000 ‫איני יכול, גברתי. נאמר לי מפורשות‬ ‫שעלייך לפתוח אותה ביחידות.‬ 1322 01:30:34,083 --> 01:30:36,375 ‫כמה מגוחך.‬ ‫-אלה הוראותיו של המעסיק שלי.‬ 1323 01:30:36,458 --> 01:30:38,125 ‫ומיהו המעסיק שלך?‬ 1324 01:30:39,125 --> 01:30:40,083 ‫מייקרופט הולמס.‬ 1325 01:30:43,083 --> 01:30:44,083 ‫מייקרופט הולמס...‬ 1326 01:30:48,500 --> 01:30:49,333 ‫בנות!‬ 1327 01:30:50,416 --> 01:30:54,291 ‫קחו את החבילה הזאת למשרד שלי,‬ 1328 01:30:54,583 --> 01:30:56,916 ‫ואפתח אותה אחר כך.‬ 1329 01:31:00,083 --> 01:31:01,250 ‫אל תתמהמהו.‬ 1330 01:31:02,541 --> 01:31:03,916 ‫זה כבד נורא!‬ 1331 01:31:06,125 --> 01:31:07,500 ‫למה זה כבד כל כך?‬ ‫-אז...‬ 1332 01:31:07,583 --> 01:31:09,250 ‫למה אתה מחכה? תשר?‬ 1333 01:31:10,375 --> 01:31:11,916 ‫קדימה, לך לדרכך.‬ 1334 01:31:56,875 --> 01:32:00,000 ‫את יודעת לנהוג בדבר הזה?‬ ‫-אני מכירה את העיקרון הבסיסי.‬ 1335 01:32:06,500 --> 01:32:07,416 ‫הרכב שלי!‬ 1336 01:32:08,000 --> 01:32:09,333 ‫בסדר. היזהרי, אנולה!‬ 1337 01:32:09,416 --> 01:32:10,708 ‫אוי, לא!‬ ‫-השיח.‬ 1338 01:32:12,250 --> 01:32:17,083 ‫אנולה!‬ ‫-עוד לא סיימתי!‬ 1339 01:32:20,791 --> 01:32:22,750 ‫תודה. זה היה...‬ 1340 01:32:23,541 --> 01:32:24,833 ‫הצלת אותי.‬ 1341 01:32:26,958 --> 01:32:29,458 ‫החלק הראשון היה הרעיון שלי, אבל הצלת אותי.‬ 1342 01:32:29,541 --> 01:32:31,000 ‫על לא דבר. אני חושב.‬ 1343 01:32:31,500 --> 01:32:32,875 ‫לא אהבתי את המקום ההוא.‬ 1344 01:32:33,791 --> 01:32:35,500 ‫לא, ברור שלא.‬ 1345 01:32:37,000 --> 01:32:40,250 ‫בואי נחזור ללונדון ונמצא מקום מסתור מוצלח.‬ 1346 01:32:48,500 --> 01:32:49,791 ‫למה עצרנו?‬ 1347 01:32:53,375 --> 01:32:55,166 ‫אנולה, לא משנה מה את מתכננת...‬ 1348 01:32:55,708 --> 01:32:56,750 ‫בבוא היום‬ 1349 01:32:57,416 --> 01:32:59,458 ‫תצטרכי לבחור בחירה לא קלה.‬ 1350 01:33:00,083 --> 01:33:02,625 ‫אנולה...‬ ‫-ובאותו הרגע‬ 1351 01:33:02,708 --> 01:33:05,500 ‫תגלי מאיזה חומר קורצת‬ 1352 01:33:06,666 --> 01:33:08,666 ‫ומה את מוכנה לסכן,‬ 1353 01:33:09,500 --> 01:33:10,791 ‫או מה חשוב לך.‬ 1354 01:33:12,500 --> 01:33:14,541 ‫המהלך שלך, אנולה.‬ 1355 01:33:20,500 --> 01:33:21,875 ‫עלינו לנסוע לבזילוות'ר.‬ 1356 01:33:22,208 --> 01:33:23,041 ‫מה?‬ 1357 01:33:23,875 --> 01:33:26,625 ‫נעשה אי-צדק. הגיע הזמן לתקן עוולות.‬ 1358 01:33:27,291 --> 01:33:29,041 ‫כדי לתפוס פושע, מצא את המניע.‬ 1359 01:33:29,291 --> 01:33:30,958 ‫- שוויון בבית הלורדים לקראת ההצבעה -‬ 1360 01:33:31,041 --> 01:33:34,000 ‫אני לא מבין.‬ ‫-מתי היית אמור להצטרף לבית הלורדים?‬ 1361 01:33:34,083 --> 01:33:35,666 ‫אני הוויקונט טיוקסברי.‬ 1362 01:33:35,750 --> 01:33:37,833 ‫הוא מרקיז, ככלות הכול.‬ ‫-ממש עכשיו.‬ 1363 01:33:37,916 --> 01:33:40,583 ‫מה עמדתך לגבי חוק הרפורמה?‬ ‫-זכות הצבעה לכל הגברים!‬ 1364 01:33:40,666 --> 01:33:43,666 ‫אני בעדו, בדיוק כמו אבא שלי.‬ ‫-מי ידע זאת?‬ 1365 01:33:43,750 --> 01:33:47,583 ‫היו לי רעיונות, אבל המשפחה שלי‬ ‫רצתה שאתגייס לצבא ואשרת במדינה זרה.‬ 1366 01:33:48,000 --> 01:33:50,666 ‫ובעקבות מות אביך,‬ ‫ומי יירש את האחוזה אם תמות?‬ 1367 01:33:52,166 --> 01:33:53,000 ‫הדוד שלי.‬ 1368 01:33:53,083 --> 01:33:55,750 ‫לגיסתי יש כל העזרה הדרושה לה.‬ ‫לווה אותה החוצה.‬ 1369 01:33:55,833 --> 01:33:57,333 ‫לדעתך זו מזימה של דודי?‬ 1370 01:33:58,500 --> 01:33:59,541 ‫זה הגיוני, לא?‬ 1371 01:34:01,791 --> 01:34:03,916 ‫הוא איש רב עוצמה. מה נוכל לעשות?‬ 1372 01:34:04,416 --> 01:34:05,666 ‫לפתור את הפשע, כמובן.‬ 1373 01:34:06,541 --> 01:34:09,416 ‫אנולה, רק במזל שנינו שרדנו זמן רב כל כך,‬ 1374 01:34:09,500 --> 01:34:12,416 ‫ואת רוצה לנסוע למקום‬ ‫שבו נשקפת לנו סכנה ודאית?‬ 1375 01:34:12,500 --> 01:34:14,083 ‫לפעמים, לורד טיוקסברי,‬ 1376 01:34:14,166 --> 01:34:17,125 ‫צריך לטבול את הרגליים במים‬ ‫כדי למשוך את הכרישים הארורים!‬ 1377 01:34:17,208 --> 01:34:19,541 ‫למה שנרצה למשוך את הכרישים הארורים?‬ 1378 01:34:21,250 --> 01:34:22,125 ‫נקודה טובה.‬ 1379 01:34:26,916 --> 01:34:28,250 ‫זה רעיון נוראי.‬ 1380 01:34:28,750 --> 01:34:31,250 ‫ככל שאנו מתקרבים,‬ ‫כך הרעיון נראה גרוע יותר.‬ 1381 01:34:32,166 --> 01:34:33,500 ‫למה אנחנו עושים את זה?‬ 1382 01:34:35,666 --> 01:34:38,875 ‫בניגוד לרוב הגברות המכובדות,‬ ‫מעולם לא לימדו אותי לרקום.‬ 1383 01:34:39,458 --> 01:34:41,958 ‫לא הכנתי ורדים משעווה, לא תיקנתי ממחטות‬ 1384 01:34:42,041 --> 01:34:43,500 ‫ולא הכנתי שרשרות מצדפים.‬ 1385 01:34:43,583 --> 01:34:45,875 ‫לימדו אותי להתבונן ולהקשיב.‬ 1386 01:34:46,166 --> 01:34:47,250 ‫לימדו אותי להילחם.‬ 1387 01:34:47,333 --> 01:34:49,166 ‫זה מה שאימי הועידה אותי אליו.‬ 1388 01:34:50,791 --> 01:34:51,750 ‫סמוך עליי...‬ 1389 01:34:52,458 --> 01:34:54,250 ‫אמצא את התשובות שאנחנו צריכים.‬ 1390 01:34:55,583 --> 01:34:57,041 ‫את לא יודעת לרקום?‬ 1391 01:34:59,833 --> 01:35:03,833 ‫אנחנו צריכים לעשות את זה.‬ ‫אתה צריך לעשות את זה. אנחנו עושים את זה.‬ 1392 01:35:08,916 --> 01:35:09,791 ‫בוא.‬ 1393 01:35:24,500 --> 01:35:25,875 ‫איפה כל המשרתים?‬ 1394 01:35:26,541 --> 01:35:28,000 ‫ברוך הבא לעתיד.‬ 1395 01:35:33,625 --> 01:35:34,583 ‫אימא?‬ 1396 01:35:48,291 --> 01:35:49,291 ‫מה קורה?‬ 1397 01:35:51,541 --> 01:35:52,791 ‫הם יודעים שאנחנו כאן.‬ 1398 01:35:57,791 --> 01:35:58,625 ‫תתכופף!‬ 1399 01:36:03,958 --> 01:36:04,875 ‫רוץ!‬ 1400 01:36:10,041 --> 01:36:10,875 ‫הדלת נעולה!‬ 1401 01:36:17,000 --> 01:36:18,083 ‫רוץ!‬ 1402 01:37:01,041 --> 01:37:02,208 ‫הישאר כאן.‬ 1403 01:38:46,625 --> 01:38:47,625 ‫אנולה?‬ 1404 01:38:49,500 --> 01:38:50,833 ‫אל תפחדי.‬ 1405 01:38:51,916 --> 01:38:53,000 ‫אנולה...‬ 1406 01:38:55,833 --> 01:38:57,041 ‫את לא לבד.‬ 1407 01:39:02,291 --> 01:39:03,875 ‫את לא לבד.‬ 1408 01:39:40,625 --> 01:39:42,625 ‫מי שכר אותך?‬ 1409 01:39:43,666 --> 01:39:45,000 ‫בשביל מי אתה עובד?!‬ 1410 01:39:48,375 --> 01:39:49,666 ‫אנגליה.‬ 1411 01:40:21,541 --> 01:40:23,458 ‫סבתא?‬ ‫-כן.‬ 1412 01:40:24,958 --> 01:40:26,250 ‫חוששתני שכן.‬ 1413 01:40:28,583 --> 01:40:30,833 ‫נראה שאם ברצונך שמשהו ייעשה,‬ 1414 01:40:32,666 --> 01:40:35,375 ‫עלייך לעשות אותו בעצמך.‬ ‫-לא, אנולה.‬ 1415 01:40:37,125 --> 01:40:37,958 ‫איפה אימא שלי?‬ 1416 01:40:40,583 --> 01:40:41,750 ‫בלונדון.‬ 1417 01:40:43,708 --> 01:40:44,791 ‫עם הדוד שלך.‬ 1418 01:40:46,500 --> 01:40:47,583 ‫הם מחפשים אותך.‬ 1419 01:40:50,541 --> 01:40:52,083 ‫הם מעולם לא הבינו.‬ 1420 01:40:54,958 --> 01:40:56,708 ‫צר לי מאוד, יקירי.‬ 1421 01:40:58,000 --> 01:41:00,916 ‫עתיד המדינה מונח על כף המאזניים.‬ 1422 01:41:02,958 --> 01:41:04,125 ‫לא!‬ 1423 01:41:21,541 --> 01:41:22,541 ‫זה נעשה.‬ 1424 01:41:24,125 --> 01:41:25,291 ‫זה נעשה.‬ 1425 01:41:36,833 --> 01:41:40,625 ‫טיוקסברי!‬ 1426 01:41:41,875 --> 01:41:44,291 ‫לא! טיוקסברי!‬ 1427 01:41:46,458 --> 01:41:47,833 ‫תתעורר. קדימה.‬ 1428 01:41:49,041 --> 01:41:49,875 ‫לא...‬ 1429 01:41:51,916 --> 01:41:52,791 ‫לא!‬ 1430 01:42:17,833 --> 01:42:18,750 ‫טיוקסברי?‬ 1431 01:42:22,875 --> 01:42:24,833 ‫בזהירות.‬ 1432 01:42:27,541 --> 01:42:29,666 ‫אני לא אידיוט גמור, את יודעת.‬ 1433 01:42:40,833 --> 01:42:42,375 ‫נועדת להילחם.‬ 1434 01:43:15,708 --> 01:43:16,958 ‫זמנך תם.‬ 1435 01:43:32,208 --> 01:43:35,958 ‫- סקוטלנד יארד -‬ 1436 01:43:39,333 --> 01:43:40,916 ‫הייתי המומה לגמרי.‬ ‫-כן.‬ 1437 01:43:41,416 --> 01:43:42,791 ‫אדוני?‬ ‫-אל תהיה מגוחך.‬ 1438 01:43:44,541 --> 01:43:47,083 ‫לסטרד?‬ 1439 01:43:49,500 --> 01:43:51,208 ‫שרלוק הולמס.‬ 1440 01:43:51,833 --> 01:43:53,750 ‫אנחנו נפגשים שוב.‬ ‫-בבקשה.‬ 1441 01:43:59,291 --> 01:44:02,166 ‫יצא לך מוניטין מרשים למדי,‬ 1442 01:44:02,250 --> 01:44:03,958 ‫חרף כל מאמציך‬ 1443 01:44:04,041 --> 01:44:05,750 ‫להתחמק מהתקשורת.‬ ‫-מקרה המרקיז.‬ 1444 01:44:05,833 --> 01:44:07,833 ‫עליך לעצור את סבתו, המרקיזה האם.‬ 1445 01:44:08,791 --> 01:44:10,000 ‫היא מנסה להרוג אותו,‬ 1446 01:44:10,625 --> 01:44:11,791 ‫כפי שהרגה את אביו.‬ 1447 01:44:13,333 --> 01:44:14,333 ‫שתי שאלות.‬ 1448 01:44:14,916 --> 01:44:16,500 ‫איך הגעת למסקנה הזאת?‬ 1449 01:44:18,625 --> 01:44:21,125 ‫זו שאלה של נאמנות חצויה‬ 1450 01:44:21,208 --> 01:44:22,208 ‫ושל ירושה.‬ 1451 01:44:22,750 --> 01:44:26,083 ‫אם הנער ימות,‬ ‫דודו יתפוס את מקומו בבית הלורדים‬ 1452 01:44:26,166 --> 01:44:29,041 ‫ויתנגד לחוק הרפורמה ולהרחבת זכות ההצבעה,‬ 1453 01:44:29,125 --> 01:44:31,625 ‫בדיוק כפי שהמרקיזה האם רצתה.‬ 1454 01:44:32,666 --> 01:44:34,708 ‫הנער, בדומה לאביו, לא יתנגד לחוק.‬ 1455 01:44:35,916 --> 01:44:39,458 ‫אם כן, מדוע אינך חושד‬ ‫שידו של הדוד הייתה במעל?‬ 1456 01:44:39,625 --> 01:44:40,833 ‫במקרה של האב או הבן?‬ 1457 01:44:41,958 --> 01:44:42,791 ‫האב?‬ 1458 01:44:45,291 --> 01:44:48,750 ‫המדים שלו בתמונות בעיתונים.‬ 1459 01:44:50,125 --> 01:44:51,916 ‫המדליות על החזה שלו.‬ 1460 01:44:52,000 --> 01:44:54,875 ‫הוא לא היה במדינה כשאביו של הנער נהרג.‬ 1461 01:44:55,833 --> 01:44:57,541 ‫הוא נלחם במלחמה באפגניסטן.‬ 1462 01:45:00,666 --> 01:45:02,291 ‫האמת תמיד נמצאת מולנו.‬ 1463 01:45:02,375 --> 01:45:03,208 ‫כן.‬ 1464 01:45:04,958 --> 01:45:06,291 ‫צריך רק לחפש אותה.‬ 1465 01:45:07,166 --> 01:45:08,500 ‫שאלה שנייה.‬ 1466 01:45:11,000 --> 01:45:13,333 ‫איך אחותך הבינה זאת לפניך?‬ 1467 01:45:15,666 --> 01:45:16,500 ‫סליחה?‬ 1468 01:45:37,416 --> 01:45:40,000 ‫הוא נראה בסדר. אל תכרכרי סביבו, קרוליין.‬ 1469 01:45:40,541 --> 01:45:42,166 ‫בבקשה, אימא.‬ ‫-אפשר רק...‬ 1470 01:45:42,250 --> 01:45:44,666 ‫די. אני מנסה לזכות בכבוד מצד הגברים האלה.‬ 1471 01:45:45,875 --> 01:45:48,125 ‫זו האופנה עכשיו, את יודעת.‬ ‫-כן.‬ 1472 01:45:48,583 --> 01:45:50,583 ‫זה אכן ממסגר את פניך היטב.‬ 1473 01:45:52,958 --> 01:45:54,791 ‫אביך היה מתגאה בך מאוד.‬ 1474 01:46:09,583 --> 01:46:10,583 ‫ברכותיי.‬ 1475 01:46:10,666 --> 01:46:13,500 ‫סוף כל סוף אתה נראה‬ ‫כמו הטמבל שנולדת להיות.‬ 1476 01:46:15,708 --> 01:46:16,541 ‫לא.‬ 1477 01:46:16,791 --> 01:46:17,875 ‫אתה נראה טוב.‬ 1478 01:46:18,583 --> 01:46:19,875 ‫זה... טוב.‬ 1479 01:46:20,625 --> 01:46:23,458 ‫ההצבעה תיערך בעוד שעה.‬ ‫היא מעוררת עניין רב.‬ 1480 01:46:24,958 --> 01:46:27,958 ‫אני לא אמורה להשתחוות, נכון?‬ ‫עכשיו שאתה מה שלא תהיה?‬ 1481 01:46:28,041 --> 01:46:30,958 ‫ובכן, למען האמת,‬ ‫תמיד היית אמורה להשתחוות. פשוט...‬ 1482 01:46:31,041 --> 01:46:32,333 ‫בחרת שלא לעשות זאת.‬ 1483 01:46:34,833 --> 01:46:35,666 ‫אז...‬ 1484 01:46:35,750 --> 01:46:38,458 ‫את מוגנת? מצאת סידור נוח?‬ 1485 01:46:39,708 --> 01:46:42,416 ‫את כבר לא גרה בחדר השכור הנורא ההוא, נכון?‬ ‫-לא.‬ 1486 01:46:43,000 --> 01:46:45,833 ‫השתמשתי בכספי הפרס מאימך...‬ ‫-שלקחת בחוסר רצון.‬ 1487 01:46:45,916 --> 01:46:47,500 ‫...ומצאתי מקום מגורים חדש.‬ 1488 01:46:48,375 --> 01:46:52,916 ‫ובכן, אימא אמרה שתמיד יהיה לך מקום בביתנו.‬ 1489 01:46:53,000 --> 01:46:55,000 ‫ברור שאימך לא בילתה די זמן בחברתי.‬ 1490 01:46:58,416 --> 01:46:59,750 ‫ואם אני הוא זה ש...‬ 1491 01:47:00,625 --> 01:47:01,708 ‫מזמין אותך לבוא?‬ 1492 01:47:04,625 --> 01:47:05,833 ‫הצעה אדיבה,‬ 1493 01:47:05,916 --> 01:47:07,208 ‫אבל עליי לסרב.‬ 1494 01:47:24,708 --> 01:47:25,625 ‫איך אני...‬ 1495 01:47:26,666 --> 01:47:28,083 ‫מתי אראה אותך שוב?‬ 1496 01:47:30,000 --> 01:47:31,166 ‫עוד לא נפטרת ממני,‬ 1497 01:47:31,250 --> 01:47:33,875 ‫הוויקונט טיוקסברי, מרקיז בזילוות'ר.‬ 1498 01:48:12,291 --> 01:48:13,250 ‫תודה.‬ 1499 01:48:14,916 --> 01:48:15,750 ‫תודה.‬ 1500 01:48:21,000 --> 01:48:21,958 ‫אימא.‬ 1501 01:48:23,708 --> 01:48:25,125 ‫תשאיל לי את העיפרון שלך?‬ 1502 01:48:25,541 --> 01:48:26,625 ‫תודה.‬ 1503 01:48:30,625 --> 01:48:33,541 ‫מספרים הופכים לאותיות‬ 1504 01:48:33,625 --> 01:48:36,083 ‫שמרכיבות את המשפט...‬ 1505 01:48:45,875 --> 01:48:49,083 ‫"פגשי אותי באקדמיה המלכותית‬ ‫הערב בחמש. אימא".‬ 1506 01:48:50,708 --> 01:48:51,541 ‫ובכן...‬ 1507 01:48:52,666 --> 01:48:53,958 ‫זה לא צפוי.‬ 1508 01:48:55,958 --> 01:48:56,791 ‫תודה.‬ 1509 01:48:56,875 --> 01:48:59,250 ‫שלוש מחשבות עולות מייד במוחי:‬ 1510 01:48:59,333 --> 01:49:02,333 ‫א', אימא לא הייתה חותמת במילה "אימא",‬ ‫אלא ב"חרצית".‬ 1511 01:49:03,375 --> 01:49:08,166 ‫ב', האקדמיה המלכותית היא מוסד‬ ‫המדיר נשים באופן עקבי.‬ 1512 01:49:08,666 --> 01:49:10,833 ‫אימא לא הייתה בוחרת להיפגש שם.‬ 1513 01:49:11,291 --> 01:49:12,666 ‫והמחשבה האחרונה שלי היא‬ 1514 01:49:12,750 --> 01:49:16,125 ‫שאולי חשפתי את תוכניתי בפני אחי‬ ‫כשבדקתי את העיתון.‬ 1515 01:49:17,625 --> 01:49:19,208 ‫שרלוק הולמס כתב את ההודעה.‬ 1516 01:49:22,833 --> 01:49:26,125 ‫ואף על פי כן,‬ ‫העובדות אינן מדכאות את התקווה.‬ 1517 01:49:27,333 --> 01:49:29,708 ‫אתן לך חמישה ליש"ט אם תחליף בגדים איתי.‬ 1518 01:49:34,916 --> 01:49:35,916 ‫משהו?‬ 1519 01:49:37,125 --> 01:49:38,166 ‫שום דבר.‬ 1520 01:49:39,125 --> 01:49:41,208 ‫היא כבר ניצחה אותך פעם אחת, אח קטן,‬ 1521 01:49:41,708 --> 01:49:43,541 ‫וייתכן שעכשיו עשתה זאת שוב.‬ 1522 01:49:43,625 --> 01:49:45,875 ‫אני מאמין שהיא הבינה שכתבתי את ההודעה,‬ 1523 01:49:46,208 --> 01:49:50,166 ‫אבל אני מאמין גם שיצר הסקרנות יגבור עליה‬ ‫והיא תבוא לכאן בכל זאת.‬ 1524 01:49:50,500 --> 01:49:52,333 ‫לרוע המזל, טעית.‬ 1525 01:49:54,208 --> 01:49:55,250 ‫זה אפשרי.‬ 1526 01:49:55,916 --> 01:49:58,250 ‫ואף על פי כן, אם נמצא אותה שוב,‬ 1527 01:49:58,666 --> 01:50:01,416 ‫אני רוצה שהיא תהיה בת חסותי. אני אטפל בה.‬ 1528 01:50:03,291 --> 01:50:05,541 ‫ובכן, האחריות עוברת אליך.‬ 1529 01:50:06,458 --> 01:50:07,875 ‫אני מתנער ממנה.‬ 1530 01:50:08,458 --> 01:50:09,375 ‫בסדר גמור.‬ 1531 01:50:10,291 --> 01:50:11,166 ‫מוטב כך.‬ 1532 01:50:13,208 --> 01:50:15,875 ‫אתה טיפוס מוזר, אח קטן.‬ 1533 01:50:16,916 --> 01:50:19,000 ‫ואתה טיפוס זעפן, אח גדול.‬ 1534 01:50:19,625 --> 01:50:22,291 ‫אני מניח שאתה במצב הרוח המלבב הזה‬ ‫בגלל ההצבעה?‬ 1535 01:50:22,791 --> 01:50:24,000 ‫החוק עבר בקול אחד.‬ 1536 01:50:24,083 --> 01:50:27,166 ‫הפרחח הקטן, המרקיז טיוקסברי, הפציע לפתע,‬ 1537 01:50:27,250 --> 01:50:28,916 ‫וקולו הכריע את הכף.‬ 1538 01:50:29,375 --> 01:50:32,000 ‫אומנם אני נהנה לעמוד‬ ‫מחוץ לאקדמיה המלכותית...‬ 1539 01:50:32,083 --> 01:50:33,708 ‫הוא טיפוס מעניין, אתה יודע?‬ 1540 01:50:34,583 --> 01:50:37,750 ‫ואני חושד שהוא להוט אחרי אנולה הצעירה.‬ ‫-אז שיינשא לה.‬ 1541 01:50:37,833 --> 01:50:39,500 ‫אולי נישואים יאלפו את שניהם.‬ 1542 01:50:40,291 --> 01:50:42,291 ‫תצטרף אליי למשקה ניחומים במועדון?‬ 1543 01:50:43,333 --> 01:50:45,916 ‫כן. אקנה לך משקה, מייקרופט.‬ 1544 01:51:09,291 --> 01:51:10,625 ‫בוא כבר, שרלוק!‬ 1545 01:51:35,875 --> 01:51:37,291 ‫מה לכל הרוחות עשית?‬ 1546 01:51:38,750 --> 01:51:39,958 ‫חשבתי שראיתי משהו.‬ 1547 01:52:11,166 --> 01:52:13,166 ‫אחה"צ טובים, אנולה.‬ ‫-אחה"צ טובים.‬ 1548 01:52:13,250 --> 01:52:14,500 ‫יש לך אורחת.‬ 1549 01:52:27,250 --> 01:52:29,541 ‫זה חדר נחמד במפתיע.‬ 1550 01:52:30,916 --> 01:52:32,333 ‫אני אוהבת את המגע האישי.‬ 1551 01:52:39,625 --> 01:52:41,125 ‫איני יכולה להישאר זמן רב.‬ 1552 01:52:42,291 --> 01:52:43,583 ‫ייתכן שצופים בנו.‬ 1553 01:52:46,750 --> 01:52:48,208 ‫איך מצאת את זה?‬ 1554 01:52:49,000 --> 01:52:49,916 ‫שרלוק מצא אותו.‬ 1555 01:52:52,083 --> 01:52:53,958 ‫חשבתי ששכחת אותו.‬ 1556 01:52:55,916 --> 01:52:58,166 ‫כשהיית קטנה, לקחת אותו לכל מקום.‬ 1557 01:52:58,416 --> 01:53:00,916 ‫גררת אותו מאחורייך...‬ ‫-שרלוק סיפר לי.‬ 1558 01:53:03,583 --> 01:53:06,375 ‫שמעת שלמלכה ויקטוריה...‬ ‫-שרלוק סיפר לי גם את זה.‬ 1559 01:53:13,125 --> 01:53:13,958 ‫ובכן...‬ 1560 01:53:14,875 --> 01:53:16,875 ‫נחמד ששניכם התקרבתם זה לזה.‬ 1561 01:53:24,916 --> 01:53:25,833 ‫אני מצטערת.‬ 1562 01:53:30,500 --> 01:53:31,333 ‫אני מצטערת.‬ 1563 01:53:34,458 --> 01:53:36,458 ‫רציתי להגיד לך לאן אני הולכת,‬ 1564 01:53:37,833 --> 01:53:39,083 ‫אבל זה היה מסוכן מדי.‬ 1565 01:53:41,333 --> 01:53:42,458 ‫את כבר לא בסכנה?‬ 1566 01:53:45,291 --> 01:53:48,625 ‫לא עזבתי אותך כי לא אהבתי אותך.‬ 1567 01:53:51,958 --> 01:53:53,458 ‫עזבתי למענך...‬ 1568 01:53:54,708 --> 01:54:01,083 ‫כי לא יכולתי לסבול את המחשבה‬ ‫שהעולם הזה יהיה העתיד שלך.‬ 1569 01:54:03,666 --> 01:54:04,833 ‫הייתי חייבת להיאבק.‬ 1570 01:54:07,041 --> 01:54:08,791 ‫את חייבת לעשות רעש‬ 1571 01:54:09,291 --> 01:54:10,666 ‫אם את רוצה שישמעו אותך.‬ 1572 01:54:14,958 --> 01:54:15,791 ‫זה מצחיק.‬ 1573 01:54:16,416 --> 01:54:17,250 ‫חשבתי ש...‬ 1574 01:54:18,416 --> 01:54:21,666 ‫שאני אהיה זו שתשנה את העולם.‬ 1575 01:54:24,500 --> 01:54:25,541 ‫חוק הרפורמה.‬ 1576 01:54:26,875 --> 01:54:29,500 ‫זה נכון? את עשית זאת?‬ 1577 01:54:33,958 --> 01:54:35,833 ‫איזו אישה מופלאה נהיית.‬ 1578 01:55:07,333 --> 01:55:09,041 ‫תודה על האירוסים.‬ 1579 01:55:10,750 --> 01:55:13,625 ‫אם תזדקקי לי אי פעם,‬ 1580 01:55:14,375 --> 01:55:15,875 ‫אפקח עין ואחפש אותם.‬ 1581 01:55:19,333 --> 01:55:21,166 ‫את חייבת ללכת.‬ ‫-כן, אבל...‬ 1582 01:55:23,000 --> 01:55:25,000 ‫בואי נישאר ככה קצת.‬ 1583 01:55:27,166 --> 01:55:28,333 ‫אני אשמח.‬ 1584 01:55:38,666 --> 01:55:40,625 ‫ובכן, כיצד לסיים?‬ 1585 01:55:43,166 --> 01:55:44,166 ‫שמי אנולה,‬ 1586 01:55:45,041 --> 01:55:47,250 ‫ואנולה מהסוף להתחלה זה "לבד" באנגלית.‬ 1587 01:55:47,708 --> 01:55:49,791 ‫במשפחת הולמס, כל אחד מוצא את דרכו.‬ 1588 01:55:50,625 --> 01:55:51,583 ‫אחיי עשו זאת,‬ 1589 01:55:53,250 --> 01:55:54,333 ‫אימי עשתה זאת,‬ 1590 01:55:55,291 --> 01:55:56,458 ‫וגם עליי לעשות זאת.‬ 1591 01:55:59,333 --> 01:56:02,458 ‫אבל עכשיו אני מבינה שלהיות לבד‬ ‫אין פירושו להיות בודדה.‬ 1592 01:56:03,375 --> 01:56:04,750 ‫אימא מעולם לא רצתה בכך.‬ 1593 01:56:06,041 --> 01:56:08,041 ‫היא רצתה שאמצא את החופש שלי...‬ 1594 01:56:08,125 --> 01:56:09,208 ‫- עתידנו תלוי בך -‬ 1595 01:56:09,291 --> 01:56:10,208 ‫את העתיד שלי,‬ 1596 01:56:10,875 --> 01:56:11,958 ‫את התכלית שלי.‬ 1597 01:56:13,333 --> 01:56:14,583 ‫אני בלשית,‬ 1598 01:56:15,625 --> 01:56:16,875 ‫אני מפצחת צפנים,‬ 1599 01:56:16,958 --> 01:56:19,833 ‫ואני מוצאת נשמות אבודות.‬ 1600 01:56:22,666 --> 01:56:23,958 ‫חיי הם שלי בלבד.‬ 1601 01:56:26,625 --> 01:56:29,041 ‫והעתיד תלוי בנו.‬ 1602 01:57:05,541 --> 01:57:07,041 ‫- מבוסס על ספרה של ננסי ספרינגר -‬ 1603 01:57:07,125 --> 01:57:09,666 ‫- "תעלומת המרקיז הנעלם:‬ ‫סיפור מסתורין של אנולה הולמס" -‬