1
00:00:25,333 --> 00:00:27,000
‫- NETFLIX ו-LEGENDARY PICTURES מציגות -‬

2
00:00:41,333 --> 00:00:42,500
‫ממה להתחיל?‬

3
00:00:44,500 --> 00:00:45,333
‫- אנגליה -‬

4
00:00:45,958 --> 00:00:46,916
‫- אני בגיל אפס -‬

5
00:00:47,500 --> 00:00:50,666
‫הדבר הראשון שעליכם לדעת‬
‫הוא שאימא שלי קראה לי אנולה.‬

6
00:00:50,750 --> 00:00:52,125
‫התעקשה על השם, למעשה.‬

7
00:00:52,791 --> 00:00:54,083
‫אנולה...‬

8
00:00:54,875 --> 00:00:55,916
‫אנולה.‬

9
00:00:57,458 --> 00:00:58,875
‫זה אכן שם יוצא דופן,‬

10
00:00:58,958 --> 00:01:00,916
‫אבל אימא שלי אוהבת משחקי מילים.‬

11
00:01:01,625 --> 00:01:02,791
‫למקומות.‬
‫-היכון.‬

12
00:01:02,875 --> 00:01:03,708
‫צא!‬

13
00:01:04,666 --> 00:01:07,083
‫ואנולה מהסוף להתחלה זה...‬

14
00:01:07,791 --> 00:01:08,791
‫"לבד" באנגלית.‬

15
00:01:09,416 --> 00:01:10,250
‫- לבד -‬

16
00:01:10,333 --> 00:01:11,291
‫כן!‬

17
00:01:11,375 --> 00:01:13,000
‫היא אמרה לי שוב ושוב...‬

18
00:01:13,083 --> 00:01:15,041
‫את תסתדרי היטב לבדך, אנולה.‬

19
00:01:16,166 --> 00:01:18,375
‫ואף על פי כן, תמיד היינו יחד.‬

20
00:01:19,458 --> 00:01:21,041
‫לא.‬
‫-כן!‬

21
00:01:21,750 --> 00:01:23,416
‫אבי מת כשהייתי צעירה.‬

22
00:01:24,500 --> 00:01:26,208
‫אני לא ממש זוכרת אותו.‬

23
00:01:27,333 --> 00:01:30,250
‫ושני אחיי עזבו את הבית זמן קצר לאחר מכן.‬

24
00:01:30,333 --> 00:01:31,916
‫גם אותם אני בקושי זוכרת.‬

25
00:01:32,666 --> 00:01:34,416
‫וכך נשארנו רק שתינו,‬

26
00:01:34,750 --> 00:01:35,875
‫וזה היה נפלא.‬

27
00:01:38,083 --> 00:01:39,791
‫היא לא הייתה אימא רגילה.‬

28
00:01:39,875 --> 00:01:43,125
‫היא לא לימדה אותי‬
‫להכין שרשרות מצדפים או לרקום.‬

29
00:01:44,208 --> 00:01:45,708
‫עשינו דברים אחרים.‬

30
00:01:47,375 --> 00:01:48,208
‫קריאה.‬

31
00:01:51,083 --> 00:01:52,208
‫מדע.‬

32
00:01:53,041 --> 00:01:54,125
‫ספורט.‬

33
00:01:55,458 --> 00:01:57,000
‫אימונים מסוגים שונים,‬

34
00:01:57,666 --> 00:01:58,750
‫גם גופניים...‬

35
00:01:59,583 --> 00:02:00,625
‫וגם מנטליים.‬

36
00:02:03,375 --> 00:02:06,166
‫אימא אמרה‬
‫שאנחנו חופשיות לעשות הכול בפרנדל...‬

37
00:02:11,125 --> 00:02:12,125
‫סליחה, סבא.‬

38
00:02:13,250 --> 00:02:15,083
‫...ולהיות כל מי שנרצה.‬

39
00:02:23,208 --> 00:02:24,708
‫היא הייתה כל עולמי.‬

40
00:02:28,291 --> 00:02:30,166
‫אבל היא לא חלקה איתי הכול.‬

41
00:02:30,250 --> 00:02:32,166
‫לסיכום, גבירותיי, אלה האפשרויות:‬

42
00:02:32,250 --> 00:02:33,958
‫המאמן בטנק,‬

43
00:02:34,416 --> 00:02:35,708
‫גרב לתנין,‬

44
00:02:37,458 --> 00:02:39,166
‫נילי האוסמייל.‬
‫-אוי, זה נהדר.‬

45
00:02:39,250 --> 00:02:40,375
‫כולנו מסכימות?‬
‫-כן.‬

46
00:02:40,458 --> 00:02:41,291
‫אני חושבת שכן.‬

47
00:02:41,375 --> 00:02:43,000
‫נילי האוסמייל.‬

48
00:02:43,083 --> 00:02:44,041
‫כמובן.‬

49
00:02:48,041 --> 00:02:50,875
‫אימא האמינה שפרטיות היא ערך ראשון במעלה,‬

50
00:02:51,166 --> 00:02:53,750
‫אך גם הערך המופר לעיתים קרובות ביותר.‬

51
00:02:59,833 --> 00:03:01,750
‫וזה מוביל לדבר השני שעליכם לדעת.‬

52
00:03:02,708 --> 00:03:06,041
‫לפני שבוע, בבוקר יולי של יום הולדתי ה-16,‬

53
00:03:06,125 --> 00:03:07,041
‫התעוררתי...‬

54
00:03:08,833 --> 00:03:09,666
‫אימא?‬

55
00:03:10,583 --> 00:03:12,250
‫...וגיליתי שאימא שלי נעדרת.‬

56
00:03:16,541 --> 00:03:18,291
‫היא עזבה את פרנדל הול, ביתנו,‬

57
00:03:19,208 --> 00:03:20,958
‫בשלב כלשהו במהלך הלילה.‬

58
00:03:21,041 --> 00:03:22,208
‫אימא?‬

59
00:03:23,166 --> 00:03:24,791
‫והיא לא חזרה.‬

60
00:03:34,000 --> 00:03:38,000
‫כל שהשאירה לי היו כמה מתנות,‬
‫שאותן הורתה לגברת ליין לתת לי בשעת התה.‬

61
00:03:45,541 --> 00:03:48,000
‫- שפת הפרחים -‬

62
00:03:49,750 --> 00:03:51,583
{\an8}‫אילו מתנות יפות!‬

63
00:03:51,666 --> 00:03:54,000
{\an8}‫תראי, היא הכינה את זה בעצמה.‬

64
00:03:54,083 --> 00:03:56,625
‫- השתמשי במתנות אלה בתבונה -‬

65
00:03:56,708 --> 00:03:57,666
‫היינו מאושרות.‬

66
00:03:57,750 --> 00:03:59,000
‫לא כן, גברת ליין?‬

67
00:04:00,583 --> 00:04:02,833
‫היה עליה לתת לי את המתנות האלה בעצמה.‬

68
00:04:20,541 --> 00:04:22,166
‫והדבר השלישי שעליכם לדעת,‬

69
00:04:22,250 --> 00:04:24,625
‫וייתכן שכמה מכם כבר ניחשו זאת,‬

70
00:04:24,708 --> 00:04:27,208
‫הוא שאני לא מצטיינת ברכיבה על אופניים,‬

71
00:04:27,291 --> 00:04:29,375
‫אבל הצורך במהירות גובר על הכול.‬

72
00:04:40,666 --> 00:04:42,083
‫הדבר הרביעי שעליכם לדעת‬

73
00:04:42,166 --> 00:04:44,625
‫הוא שאני בדרך לאסוף את אחיי,‬

74
00:04:45,041 --> 00:04:46,375
‫מייקרופט ושרלוק,‬

75
00:04:46,791 --> 00:04:49,375
‫ומהסוף להתחלה, בהתאמה,‬

76
00:04:49,458 --> 00:04:51,541
‫טפורקיים וקולרש.‬

77
00:04:53,958 --> 00:04:56,875
‫ייתכן שאין לייחס חשיבות יתרה‬
‫לשמי ההפוך "לבד".‬

78
00:05:01,291 --> 00:05:02,458
‫תודה.‬
‫-כן.‬

79
00:05:03,375 --> 00:05:04,416
‫שרלוק הולמס.‬

80
00:05:04,833 --> 00:05:06,833
‫- בלש צעיר מפצח תעלומה -‬

81
00:05:06,916 --> 00:05:09,375
‫בלש מפורסם, מלומד, כימאי,‬

82
00:05:09,458 --> 00:05:11,041
‫כנר מחונן,‬

83
00:05:11,458 --> 00:05:12,625
‫מומחה בשימוש באקדח,‬

84
00:05:12,708 --> 00:05:14,583
‫בחרב ובמוט עץ,‬

85
00:05:14,666 --> 00:05:15,583
‫מתאגרף‬

86
00:05:16,041 --> 00:05:17,625
‫ואשף דדוקציה מבריק.‬

87
00:05:19,083 --> 00:05:20,458
‫אחי הגאון.‬

88
00:05:22,083 --> 00:05:23,458
‫יהיו לו כל התשובות.‬

89
00:05:31,333 --> 00:05:32,250
‫מר הולמס?‬

90
00:05:32,333 --> 00:05:33,291
‫ו...‬

91
00:05:34,208 --> 00:05:35,875
‫מר הולמס?‬
‫-כן.‬

92
00:05:36,708 --> 00:05:37,791
‫ביקשתם שאבוא?‬

93
00:05:39,583 --> 00:05:40,791
‫שלחתם מברק.‬

94
00:05:41,833 --> 00:05:43,208
‫ביקשתם שאפגוש אתכם כאן.‬

95
00:05:46,458 --> 00:05:48,250
‫והדבר החמישי שעליכם לדעת‬

96
00:05:48,333 --> 00:05:50,833
‫הוא שהם לא ראו אותי מזה זמן רב.‬

97
00:05:52,291 --> 00:05:53,333
‫אנולה.‬

98
00:05:55,333 --> 00:05:56,500
‫אלוהים.‬

99
00:05:57,333 --> 00:05:58,208
‫תראו אותך.‬

100
00:05:58,958 --> 00:06:00,541
‫את מוזנחת לגמרי.‬

101
00:06:04,583 --> 00:06:06,083
‫איפה הכובע והכפפות שלך?‬

102
00:06:06,625 --> 00:06:09,416
‫היה לי כובע, אבל הוא גירד לי בראש.‬

103
00:06:09,500 --> 00:06:10,416
‫ואין לי כפפות.‬

104
00:06:11,083 --> 00:06:12,291
‫אין לה כפפות?‬

105
00:06:12,375 --> 00:06:13,625
‫מובן שלא, מייקרופט.‬

106
00:06:15,250 --> 00:06:18,000
‫לא ביקשנו שתבואי, ילדה טיפשה.‬
‫ביקשנו כרכרה.‬

107
00:06:18,416 --> 00:06:20,583
‫לפחות הבאת אותה?‬
‫-את הכרכרה?‬

108
00:06:21,583 --> 00:06:22,416
‫כן.‬

109
00:06:23,083 --> 00:06:26,208
‫איזו כרכרה תרצו? כי יש לי כמה אפשרויות...‬

110
00:06:26,291 --> 00:06:28,208
‫הכרכרה שאני משלם עליה.‬

111
00:06:29,166 --> 00:06:30,000
‫נכון.‬

112
00:06:30,500 --> 00:06:33,625
‫אני חושבת‬
‫שאולי התבלבלת בינינו לבין בית אחר.‬

113
00:06:36,750 --> 00:06:38,625
‫ילד, הבא לנו כרכרה.‬

114
00:06:38,708 --> 00:06:39,583
‫מהר!‬

115
00:06:44,250 --> 00:06:45,333
‫מה לכל...‬

116
00:06:46,541 --> 00:06:48,583
‫אלוהים ישמור. תראה את הבית.‬

117
00:06:51,583 --> 00:06:52,958
‫נכון שזה נפלא?‬

118
00:06:55,375 --> 00:06:57,916
‫מה לכל הרוחות היא חושבת לעצמה?‬

119
00:07:03,458 --> 00:07:05,750
‫רבותיי, ברוך שובכם הביתה.‬

120
00:07:06,708 --> 00:07:07,958
‫עבר זמן רב.‬

121
00:07:21,791 --> 00:07:22,750
‫מה זה?‬

122
00:07:24,708 --> 00:07:25,583
‫טניס?‬

123
00:07:28,208 --> 00:07:30,166
‫אימא אומרת שנעשיתי די מיומנת בזה.‬

124
00:07:37,500 --> 00:07:38,916
‫אני מניחה שזה סוף המשחק.‬

125
00:07:47,791 --> 00:07:49,083
‫איפה היא, לעזאזל?‬

126
00:07:54,333 --> 00:07:56,541
‫נראה לי שזה הולך די טוב, לא?‬

127
00:07:58,166 --> 00:07:59,541
‫המיטה שלה לא הוצעה.‬

128
00:08:00,375 --> 00:08:03,125
‫חרציות.‬
‫-הבגדים לא הוחזרו למקום.‬

129
00:08:03,208 --> 00:08:06,791
‫מורן החורש ופרחי גזר הגינה.‬
‫-חדל לקשקש על פרחים, שרלוק!‬

130
00:08:14,541 --> 00:08:15,750
‫אבל היא עזבה מרצונה.‬

131
00:08:17,000 --> 00:08:20,916
‫מניין לך? אתה בטוח?‬
‫-מלאי עפרונות הציור שלה הצטמק כמעט לאפס.‬

132
00:08:21,000 --> 00:08:23,375
‫ברור שהיא החליטה לא לחדש את המלאי,‬

133
00:08:23,458 --> 00:08:27,458
‫וקורבנות חטיפה מתכוננים להיעלמותם‬
‫רק לעיתים נדירות.‬

134
00:08:27,791 --> 00:08:29,041
‫היא לא התכוונה לחזור,‬

135
00:08:29,583 --> 00:08:33,208
‫אך היא הסוותה את כוונותיה באופן מושלם.‬

136
00:08:35,416 --> 00:08:36,916
‫אלה חדשות טובות, לא כן?‬

137
00:08:38,125 --> 00:08:40,333
‫תלוי אם אתה מקווה שהיא תחזור או לא.‬

138
00:08:44,541 --> 00:08:45,416
‫- שעבוד האישה -‬

139
00:08:45,500 --> 00:08:46,750
‫אוי, אלוהים. פמיניזם.‬

140
00:08:47,875 --> 00:08:49,583
‫אולי היא מטורפת. או סנילית.‬

141
00:08:50,958 --> 00:08:53,166
‫אבל טירוף במשפחה שלנו? קשה לי להאמין.‬

142
00:08:54,500 --> 00:08:57,583
‫מאופן היעלמותה‬
‫ומהעובדה שלא הותירה עקבות ברורים,‬

143
00:08:57,666 --> 00:08:59,583
‫אפשר להניח שמוחה עדיין צלול.‬

144
00:08:59,666 --> 00:09:03,333
‫ומשוגעת לא הייתה מסוגלת לשלוח לי‬
‫חשבונות מפורטים במשך עשר שנים.‬

145
00:09:03,416 --> 00:09:05,250
‫חשבונות ברורים ומסודרים להפליא‬

146
00:09:05,333 --> 00:09:06,291
‫על חדר אמבטיה...‬

147
00:09:06,375 --> 00:09:08,208
‫שאינו קיים.‬
‫-...ושירותים...‬

148
00:09:08,291 --> 00:09:10,666
‫כנ"ל.‬
‫-...והמשכורות ההולכות וגדלות‬

149
00:09:10,750 --> 00:09:14,250
‫של המשרת, המנקות, עובדות המטבח,‬
‫הגננים, הגננים הזוטרים...‬

150
00:09:14,333 --> 00:09:15,375
‫הבנתם את הרעיון.‬

151
00:09:15,458 --> 00:09:17,208
‫...ולאנולה, מורה למוזיקה,‬

152
00:09:17,291 --> 00:09:19,166
‫מדריך ריקודים, אומנת.‬

153
00:09:19,250 --> 00:09:20,958
‫אנולה, לפחות הייתה לך אומנת?‬

154
00:09:23,375 --> 00:09:24,583
‫היא לא תרצה שתהיו כאן.‬

155
00:09:25,166 --> 00:09:26,541
‫זה החלל הפרטי שלה.‬

156
00:09:28,583 --> 00:09:31,166
‫אמרי לי, היא לפחות וידאה שתקבלי השכלה?‬

157
00:09:32,250 --> 00:09:33,375
‫היא העריכה השכלה.‬

158
00:09:35,583 --> 00:09:36,833
‫היא חינכה אותי בעצמה.‬

159
00:09:39,833 --> 00:09:42,541
‫היא הכריחה אותי לקרוא‬
‫כל ספר וספר בספרייה שלנו.‬

160
00:09:45,708 --> 00:09:47,791
‫שייקספיר, לוק,‬

161
00:09:48,875 --> 00:09:49,875
‫האנציקלופדיה,‬

162
00:09:50,958 --> 00:09:54,541
‫תאקרי והמסות של מרי וולסטונקראפט.‬

163
00:09:55,375 --> 00:09:57,166
‫ועשיתי את זה למען עצמי.‬

164
00:09:58,083 --> 00:09:59,083
‫כדי להשכיל.‬

165
00:10:00,041 --> 00:10:02,458
‫אימא אמרה שזו הדרך הטובה ביותר להפוך ל...‬

166
00:10:04,166 --> 00:10:05,041
‫אישה צעירה.‬

167
00:10:05,458 --> 00:10:07,291
‫זה מה שהיא רצתה שתהיי?‬

168
00:10:07,375 --> 00:10:08,750
‫מייקרופט.‬
‫-מה?‬

169
00:10:10,500 --> 00:10:12,208
‫איני יודעת מה היא רצתה שאהיה.‬

170
00:10:13,541 --> 00:10:14,750
‫היא עזבה גם אותי.‬

171
00:10:21,875 --> 00:10:23,750
‫היא תחזור, נכון, שרלוק?‬

172
00:10:29,250 --> 00:10:30,083
‫לא?‬

173
00:10:35,250 --> 00:10:38,291
‫מה היא זוממת, שרלוק?‬
‫היא מבוגרת מכדי להינשא מחדש,‬

174
00:10:38,375 --> 00:10:40,583
‫אין לה תשוקות או שאיפות, למיטב ידיעתי.‬

175
00:10:41,166 --> 00:10:43,791
‫כל תפקידה‬
‫היה לוודא שלאנולה יהיו חיים סבירים‬

176
00:10:43,875 --> 00:10:46,750
‫ולחיות בכבוד במעט השנים שנותרו לה.‬

177
00:10:47,875 --> 00:10:51,291
‫זה הבית שלי, לא שלה. ירשתי אותו כשאבא מת.‬

178
00:10:51,375 --> 00:10:53,875
‫היא ביקשה 16 שנים כדי לגדל כאן את אנולה.‬

179
00:10:53,958 --> 00:10:56,333
‫נעתרתי לבקשתה. האם זו סיבה לשדוד אותי?‬

180
00:10:56,416 --> 00:10:58,500
‫אני לא הנבל כאן.‬

181
00:10:58,583 --> 00:11:00,333
‫אולי היא הייתה זקוקה לכסף.‬

182
00:11:01,333 --> 00:11:04,166
‫אתה לא זקוק לו,‬
‫או שמא הממשלה קיצצה את משכורתך?‬

183
00:11:05,166 --> 00:11:08,125
‫זה תמיד אותו דבר, נכון? תמיד אותו דבר.‬

184
00:11:08,750 --> 00:11:11,958
‫אנחנו לא מתראים במשך חודשים,‬
‫ואז אתה צץ לך, נטול דאגות,‬

185
00:11:12,041 --> 00:11:13,916
‫ומגנה אותי במילים יפות.‬

186
00:11:14,666 --> 00:11:16,625
‫אני רק שואל.‬
‫-אתה שופט אותי.‬

187
00:11:16,708 --> 00:11:19,250
‫אתה שופט אותי‬
‫על משהו שלא לקחת עליו אחריות.‬

188
00:11:21,625 --> 00:11:23,916
‫מעולם לא גילית עניין במשפחה הזאת.‬

189
00:11:27,041 --> 00:11:28,333
‫אני לא מתכוון לשפוט.‬

190
00:11:31,958 --> 00:11:33,875
‫להבנתי, יש לנו שתי בעיות.‬

191
00:11:34,458 --> 00:11:35,291
‫אחת:‬

192
00:11:36,125 --> 00:11:37,041
‫למצוא פנימייה‬

193
00:11:37,125 --> 00:11:38,833
‫שתסכים לקבל את אנולה,‬

194
00:11:38,916 --> 00:11:42,458
‫כדי שהיא לא תהיה כישלון מוחלט בעולם הזה.‬

195
00:11:44,125 --> 00:11:46,083
‫את הבעיה הזאת אני עומד לפתור...‬

196
00:11:46,166 --> 00:11:48,500
{\an8}‫- הפנימייה של מיס הריסון‬
‫לגברות צעירות -‬

197
00:11:48,583 --> 00:11:49,666
‫בעזרת ידידה ותיקה.‬

198
00:11:54,166 --> 00:11:56,208
‫ושתיים: למצוא את אימא.‬

199
00:11:57,875 --> 00:12:00,833
‫הראשונה היא הבעיה שלי,‬
‫את השנייה אני מעביר לטיפולך.‬

200
00:12:01,208 --> 00:12:04,041
‫יקירתי!‬

201
00:12:06,125 --> 00:12:06,958
‫הרשי לי.‬

202
00:12:07,958 --> 00:12:09,208
‫מכונית.‬

203
00:12:09,541 --> 00:12:11,125
‫כמה מקסים, מיס הריסון.‬

204
00:12:11,416 --> 00:12:14,083
‫טוב, אני אשת חינוך, מר הולמס.‬

205
00:12:14,416 --> 00:12:16,125
‫אני אוהבת להתעדכן בחידושים.‬

206
00:12:16,916 --> 00:12:19,000
‫אולי אנולה תעדיף להישאר כאן.‬

207
00:12:19,625 --> 00:12:21,000
‫אתה יכול לשכור אומנת.‬

208
00:12:21,750 --> 00:12:24,000
‫היא צריכה יד חזקה, שרלוק.‬

209
00:12:24,083 --> 00:12:24,916
‫איפה היא?‬

210
00:12:25,333 --> 00:12:28,625
‫היא בפנים.‬
‫אבל עליי להזהיר אותך מראש, היא לא מאולפת.‬

211
00:12:29,708 --> 00:12:31,125
‫נטפל בזה עד מהרה.‬

212
00:12:31,583 --> 00:12:33,583
‫עלינו לשבור אותה ולבנות אותה מחדש.‬

213
00:12:34,541 --> 00:12:35,416
‫הזדקפי, ילדה.‬

214
00:12:37,000 --> 00:12:37,875
‫כך טוב יותר.‬

215
00:12:37,958 --> 00:12:39,000
‫בהיעדרה של אימא,‬

216
00:12:39,083 --> 00:12:40,708
‫היא בת החסות שלי, לא שלך.‬

217
00:12:40,791 --> 00:12:42,583
‫מותניים: 61 ס"מ.‬

218
00:12:43,375 --> 00:12:45,500
‫חזה: 84 ס"מ.‬
‫-זה קטן מדי.‬

219
00:12:45,583 --> 00:12:46,708
‫החזה שלי בסדר גמור.‬

220
00:12:46,791 --> 00:12:48,208
‫ירכיים: 89 ס"מ.‬

221
00:12:48,291 --> 00:12:49,583
‫כמה מאכזב.‬

222
00:12:49,666 --> 00:12:51,458
‫נצטרך להשתמש במגבר.‬

223
00:12:51,541 --> 00:12:56,375
‫אישה פרועה ומסוכנת גידלה ילדה פרועה.‬

224
00:12:56,458 --> 00:12:57,833
‫היא נראית נבונה.‬

225
00:12:57,916 --> 00:13:00,208
‫הירכיים הן רק שלוחה של הרגליים, לא?‬

226
00:13:00,708 --> 00:13:02,291
‫איזה צורך יש להן בהגברה?‬

227
00:13:02,375 --> 00:13:04,416
‫את חדת-לשון, לא כן? אני איהנה מזה.‬

228
00:13:04,500 --> 00:13:07,958
‫אני לא איהנה אם תכלאי אותי‬
‫בבגדים המגוחכים האלה.‬

229
00:13:08,041 --> 00:13:09,500
‫הבגדים האלה לא יכלאו.‬

230
00:13:09,958 --> 00:13:10,791
‫הם ישחררו.‬

231
00:13:11,458 --> 00:13:16,083
‫הם יאפשרו לך להשתלב בחברה,‬
‫ליהנות מתענוגותיה הרבים,‬

232
00:13:16,166 --> 00:13:17,916
‫לצוד את עין הזולת, למשוך.‬

233
00:13:18,541 --> 00:13:21,750
‫בעזרת מיס הריסון‬
‫נהפוך אותה למקובלת בעיני החברה.‬

234
00:13:21,833 --> 00:13:23,958
‫אבא ודאי מתהפך בקברו.‬

235
00:13:24,041 --> 00:13:25,625
‫בפנימייה שלי‬

236
00:13:26,041 --> 00:13:28,041
‫תלמדי להיות גברת צעירה‬

237
00:13:28,125 --> 00:13:31,291
‫ותכירי הרבה חברות חדשות.‬

238
00:13:32,250 --> 00:13:35,000
‫אני לא צריכה חברות. נוח לי בחברת עצמי.‬

239
00:13:35,416 --> 00:13:37,708
‫היא בורה, לבושה ברישול,‬

240
00:13:37,791 --> 00:13:39,375
‫פרועה וחסרת נימוסים.‬

241
00:13:39,458 --> 00:13:41,916
‫ואני לא צריכה ללמוד בבית הספר המגוחך שלך.‬

242
00:13:50,541 --> 00:13:52,833
‫לא! בבקשה, אל תעשה לי את זה.‬

243
00:13:53,250 --> 00:13:57,083
‫תן לי להישאר מאושרת. אני מאושרת כאן.‬
‫-את אישה צעירה עכשיו, אנולה.‬

244
00:13:57,166 --> 00:13:58,375
‫את צריכה השכלה.‬

245
00:13:58,750 --> 00:14:02,416
‫תבחן אותי על כל מה שלדעתך עליי לדעת‬
‫כדי להתאים לעולם הזה.‬

246
00:14:02,500 --> 00:14:06,750
‫אילו היא חינכה אותך כהלכה,‬
‫לא היית עומדת מולי בתחתונים.‬

247
00:14:06,833 --> 00:14:09,208
‫אין לך שום סיכוי למצוא בעל במצבך הנוכחי.‬

248
00:14:09,291 --> 00:14:10,875
‫אני לא רוצה בעל!‬

249
00:14:10,958 --> 00:14:14,125
‫וזה עוד רעיון שהשכלה נאותה תוציא מראשך.‬

250
00:14:16,666 --> 00:14:17,500
‫שרלוק.‬

251
00:14:19,458 --> 00:14:22,250
‫אל תיתן לו לעשות לי את זה.‬
‫-את בת החסות שלו.‬

252
00:14:22,666 --> 00:14:23,958
‫הפוך אותי לבת חסותך.‬

253
00:14:24,041 --> 00:14:25,541
‫הדרך אותי. למד אותי.‬

254
00:14:25,625 --> 00:14:27,875
‫בעיניו אני מטרד. בעיניך...‬
‫-אנולה.‬

255
00:14:31,333 --> 00:14:32,166
‫צר לי.‬

256
00:14:33,416 --> 00:14:34,541
‫זה לא בשליטתי.‬

257
00:14:35,666 --> 00:14:38,291
‫כפי שהאכזריות שלו כלפי אימא‬
‫לא הייתה בשליטתך?‬

258
00:14:39,791 --> 00:14:41,333
‫היא לא מסוכנת.‬

259
00:14:41,416 --> 00:14:44,375
‫היא מדהימה, וכך תמיד הייתה.‬

260
00:14:44,875 --> 00:14:47,916
‫ואם עדיין אינכם מבינים זאת,‬
‫שניכם צריכים להתבייש!‬

261
00:14:48,583 --> 00:14:50,958
‫מדהימה עד כדי כך שהשאירה אותך לטיפולי.‬

262
00:14:54,125 --> 00:14:55,000
‫ובכן...‬

263
00:14:55,666 --> 00:14:58,833
‫ניהלנו שיחה חביבה מאוד, לא כן?‬

264
00:14:59,500 --> 00:15:01,708
‫אני בטוחה שנהיה חברות טובות.‬

265
00:15:01,791 --> 00:15:04,500
‫מיס הריסון, אני אסיר תודה על אדיבותך.‬

266
00:15:06,625 --> 00:15:07,500
‫מר הולמס,‬

267
00:15:08,458 --> 00:15:09,291
‫לכבוד הוא לי.‬

268
00:15:10,208 --> 00:15:11,500
‫אביא אותה מחר,‬

269
00:15:11,583 --> 00:15:12,416
‫באופן אישי.‬

270
00:15:12,833 --> 00:15:13,833
‫באופן אישי?‬

271
00:15:15,000 --> 00:15:15,833
‫יופי.‬

272
00:15:32,375 --> 00:15:33,416
‫גם אני אוהב לצייר.‬

273
00:15:36,291 --> 00:15:38,708
‫זה עוזר לי לחשוב, לעבד את המחשבות שלי.‬

274
00:15:40,333 --> 00:15:41,583
‫כמוני כמוך.‬

275
00:15:54,916 --> 00:15:55,875
‫קריקטורה.‬

276
00:15:56,750 --> 00:15:58,375
‫מוטב שמייקרופט לא יראה אותה.‬

277
00:16:00,458 --> 00:16:03,125
‫את מתכוונת להישאר שם?‬
‫-קיוויתי לקצת פרטיות.‬

278
00:16:04,208 --> 00:16:07,166
‫בפעם האחרונה שפגשתי אותך,‬
‫היית ילדה קטנה וביישנית.‬

279
00:16:08,208 --> 00:16:09,708
‫היה לך אצטרובל עטוף בצמר.‬

280
00:16:10,500 --> 00:16:11,916
‫גררת אותו איתך לכל מקום,‬

281
00:16:12,500 --> 00:16:13,625
‫קראת לו דאש.‬

282
00:16:16,333 --> 00:16:20,166
‫מישהו אמר לך שלמלכה ויקטוריה‬
‫היה קבליר קינג צ'ארלס ספנייל בשם דאש,‬

283
00:16:20,250 --> 00:16:21,916
‫והחלטת שגם לך יהיה אחד כזה. ‬

284
00:16:24,833 --> 00:16:27,000
‫ומעולם לא הסכמת ללבוש מכנסיים.‬

285
00:16:27,916 --> 00:16:29,375
‫הישבן שלך תמיד היה חשוף.‬

286
00:16:32,833 --> 00:16:34,791
‫אני חושב שאלה כל הזיכרונות שלי.‬

287
00:16:34,875 --> 00:16:35,708
‫תודה.‬

288
00:16:36,708 --> 00:16:38,333
‫עכשיו שכח את כולם, בבקשה.‬

289
00:16:40,833 --> 00:16:43,541
‫אצטרובל בשם דאש?‬

290
00:16:44,208 --> 00:16:45,791
‫זה נשמע מגוחך.‬

291
00:16:46,041 --> 00:16:48,000
‫אבא נהג לרדוף אחרייך בצעקות,‬

292
00:16:48,083 --> 00:16:50,291
‫"תוציאי את הכלב הארור הזה מהבית שלי!"‬

293
00:16:55,083 --> 00:16:56,541
‫למה מעולם לא ביקרת?‬

294
00:17:00,458 --> 00:17:01,375
‫אני אדם עסוק.‬

295
00:17:06,541 --> 00:17:07,791
‫למה מעולם לא כתבת לי?‬

296
00:17:08,833 --> 00:17:10,333
‫רצית מכתבים ממני?‬

297
00:17:15,708 --> 00:17:19,375
‫שמרתי כל כתבה שמצאתי‬
‫על כל אחת מן החקירות שלך.‬

298
00:17:19,625 --> 00:17:20,750
‫זה מחמיא.‬

299
00:17:20,833 --> 00:17:23,791
‫ובכל זאת, רק היעלמותה של אימנו‬
‫החזירה אותך הביתה.‬

300
00:17:26,500 --> 00:17:27,500
‫היא עזבה מרצונה.‬

301
00:17:29,375 --> 00:17:30,583
‫היא לא תחזור.‬

302
00:17:31,500 --> 00:17:32,333
‫לא.‬

303
00:17:33,625 --> 00:17:36,625
‫אבל האמת היא שלאימא תמיד יש סיבה לכל דבר.‬

304
00:17:37,250 --> 00:17:38,833
‫דרך פעולה משלה.‬

305
00:17:39,291 --> 00:17:42,916
‫ומפיצוחן של תעלומות כאלה‬
‫תמיד שואבים את הסיפוק הגדול ביותר.‬

306
00:17:43,000 --> 00:17:45,000
‫אני לא רוצה תעלומה, שרלוק.‬

307
00:17:46,000 --> 00:17:49,083
‫אני רוצה שאימא תחזור‬
‫ושהחיים שלי יחזרו לקדמותם.‬

308
00:17:49,166 --> 00:17:50,083
‫את נסערת.‬

309
00:17:51,583 --> 00:17:52,416
‫זה מובן,‬

310
00:17:53,333 --> 00:17:54,208
‫אבל מיותר.‬

311
00:17:58,125 --> 00:17:59,333
‫חפשי את הקיים בפועל,‬

312
00:18:00,250 --> 00:18:01,833
‫לא את מה שאת רוצה למצוא.‬

313
00:18:03,833 --> 00:18:05,291
‫את תגלי את האמת בקרוב.‬

314
00:18:10,333 --> 00:18:12,125
‫"דרך פעולה משלה"...‬

315
00:18:12,208 --> 00:18:14,041
‫תראי, היא הכינה את זה בעצמה.‬

316
00:18:38,750 --> 00:18:39,708
‫"לבד."‬

317
00:18:41,625 --> 00:18:42,875
‫זה השם שלי.‬

318
00:18:44,625 --> 00:18:46,333
‫ר', ח'...‬

319
00:18:46,958 --> 00:18:47,958
‫י'...‬

320
00:18:48,458 --> 00:18:49,291
‫צ'.‬

321
00:18:51,250 --> 00:18:52,416
‫נסי מהסוף להתחלה.‬

322
00:18:53,958 --> 00:18:54,791
‫סבלנות.‬

323
00:18:56,833 --> 00:18:58,583
‫"בחרציות…‬

324
00:18:58,666 --> 00:19:00,625
‫הסתכלי שלי...‬

325
00:19:00,708 --> 00:19:01,666
‫אנולה."‬

326
00:19:05,375 --> 00:19:07,083
‫- אנולה, הסתכלי בחרציות שלי -‬

327
00:19:11,208 --> 00:19:12,500
‫אני שומעת אותך, אימא.‬

328
00:19:21,416 --> 00:19:24,083
‫חרציות...‬

329
00:19:25,416 --> 00:19:28,583
‫"הענקת חרציות מעידה על קשר משפחתי,‬

330
00:19:29,000 --> 00:19:30,916
‫ובמשתמע מכך, על חיבה."‬

331
00:19:44,583 --> 00:19:46,375
‫"החרציות שלי."‬

332
00:19:49,458 --> 00:19:51,083
‫לא החרציות שהיא קנתה.‬

333
00:19:52,291 --> 00:19:53,875
‫החרציות שהיא ציירה.‬

334
00:20:01,375 --> 00:20:02,500
‫- אנולה -‬

335
00:20:06,083 --> 00:20:06,958
‫כסף.‬

336
00:20:07,250 --> 00:20:08,791
‫היא ודאי השאירה גם הודעה.‬

337
00:20:14,083 --> 00:20:16,125
‫"עתידנו תלוי בנו."‬

338
00:20:16,958 --> 00:20:18,041
‫איזה עתיד?‬

339
00:20:19,041 --> 00:20:21,000
‫שתי דרכים פתוחות בפנייך, אנולה.‬

340
00:20:21,500 --> 00:20:22,333
‫הדרך שלך...‬

341
00:20:23,333 --> 00:20:25,541
‫או הדרך שאחרים בוחרים עבורך.‬

342
00:20:31,458 --> 00:20:33,000
‫"עתידנו תלוי בנו."‬

343
00:20:35,041 --> 00:20:37,041
‫- ש' הולמס -‬

344
00:20:38,666 --> 00:20:40,875
‫אימא הצליחה להיעלם מפרנדל,‬

345
00:20:41,041 --> 00:20:42,250
‫וכעת גם אני איעלם,‬

346
00:20:42,750 --> 00:20:45,500
‫בבגדים ששרלוק עצמו לבש בילדותו.‬

347
00:20:51,875 --> 00:20:53,458
‫זו הסחת דעת הכרחית.‬

348
00:20:54,000 --> 00:20:55,750
‫חבל, דווקא התחלתי להשתפר בזה.‬

349
00:20:56,583 --> 00:20:58,500
‫השלב הראשון בתוכנית הושלם.‬

350
00:20:59,000 --> 00:21:00,583
‫אני באה למצוא אותך, אימא.‬

351
00:21:01,250 --> 00:21:02,750
‫המשחק מתחיל.‬

352
00:21:03,833 --> 00:21:05,125
‫- למצוא את אימא -‬

353
00:21:05,208 --> 00:21:06,625
‫- שלב ראשון -‬

354
00:21:09,041 --> 00:21:10,000
‫- שלב שני -‬

355
00:21:13,541 --> 00:21:17,916
‫לא יכולתי ללכת לתחנה המקומית, מן הסתם,‬
‫אז בחרתי בקו אחר לגמרי.‬

356
00:21:18,083 --> 00:21:20,666
‫אחיי ירדפו אחריי, ואין לדעת היכן הם יחפשו.‬

357
00:21:24,125 --> 00:21:25,791
‫אין לו זכר בשום מקום, אדוני.‬

358
00:21:27,291 --> 00:21:31,250
‫אני רוצה לדעת בוודאות שבני...‬
‫-הוא לא ברכבת הזאת.‬

359
00:21:31,333 --> 00:21:34,416
‫מובן שהוא ברכבת! לא חיפשתם כמו שצריך.‬

360
00:21:34,500 --> 00:21:38,000
‫אדוני,‬
‫השוטרים שלי ערכו חיפוש מדוקדק ברכבת.‬

361
00:21:38,083 --> 00:21:40,416
‫יקירי, אולי מוטב ש...‬
‫-שקט, אימא.‬

362
00:21:40,500 --> 00:21:43,875
‫נהג הכרכרה הוריד אותו כאן הבוקר.‬
‫הוא מוכרח להיות כאן.‬

363
00:21:43,958 --> 00:21:46,583
‫כלל לא בטוח שהילד המתוק אכן ברכבת.‬

364
00:21:46,666 --> 00:21:48,541
‫אני מתנצלת על הטרחה שגרמנו.‬

365
00:21:48,875 --> 00:21:50,041
‫הרכבת חייבת לצאת.‬

366
00:21:50,291 --> 00:21:51,958
‫אנחנו מאחרים מאוד.‬

367
00:21:52,041 --> 00:21:55,375
‫אתה לא מבין. זה הבן שלי.‬
‫-הרכבת יוצאת עכשיו.‬

368
00:21:56,333 --> 00:21:58,458
‫מישהו מטעמנו חייב לעלות על הרכבת!‬

369
00:21:58,541 --> 00:22:00,000
‫כולם לעלות!‬
‫-אני מתעקשת!‬

370
00:22:23,708 --> 00:22:25,833
‫אנולה! הגיע הזמן ללכת!‬

371
00:22:27,541 --> 00:22:29,666
‫אנולה, הכרכרה מחכה.‬

372
00:22:32,125 --> 00:22:33,041
‫אנולה?‬

373
00:22:43,916 --> 00:22:44,833
‫שרלוק!‬

374
00:23:30,958 --> 00:23:31,791
‫שלום.‬

375
00:23:34,166 --> 00:23:36,708
‫בבקשה, צא מהקרון הזה.‬
‫-אני לא יכול.‬

376
00:23:36,791 --> 00:23:38,416
‫אני מסתתר.‬

377
00:23:39,083 --> 00:23:42,416
‫זה לא היה קל. שיחדתי סבל‬
‫כדי שיבריח אותי לרכבת בתיק.‬

378
00:23:43,416 --> 00:23:44,458
‫מבצע נועז מאוד.‬

379
00:23:44,875 --> 00:23:46,708
‫צא מהקרון ברגע זה.‬

380
00:23:48,708 --> 00:23:49,666
‫אתה...‬

381
00:23:50,500 --> 00:23:52,000
‫ג'נטלמן מוזר למראה.‬

382
00:23:52,458 --> 00:23:53,625
‫ואתה נראה נורמלי?‬

383
00:23:53,708 --> 00:23:54,708
‫את כלל לא בן!‬

384
00:23:55,458 --> 00:23:56,291
‫אולי אני בן.‬

385
00:23:56,375 --> 00:23:57,875
‫מי את?‬
‫-מה אתה?‬

386
00:23:59,208 --> 00:24:00,666
‫אני הוויקונט טיוקסברי,‬

387
00:24:00,750 --> 00:24:02,416
‫מרקיז בזילוות'ר.‬

388
00:24:03,000 --> 00:24:04,166
‫אתה טמבל.‬

389
00:24:06,916 --> 00:24:10,125
‫לידיעתך, זה עתה השלמתי‬
‫מבצע הימלטות נועז...‬

390
00:24:10,208 --> 00:24:12,708
‫לא נמלטת. גבר במגבעת חומה‬

391
00:24:12,791 --> 00:24:15,375
‫מחפש אותך ברכבת ברגע זה, וכשימצא אותך,‬

392
00:24:15,458 --> 00:24:18,291
‫הוא יחשוב שעזרתי לך להסתתר,‬
‫ואהיה בסכנה בשל כך.‬

393
00:24:18,375 --> 00:24:20,958
‫לפיכך, אני מבקשת שתצא מהקרון הזה.‬

394
00:24:27,083 --> 00:24:29,833
‫את מזכירה לי את הדוד שלי.‬
‫חמקתי ממנו בתחנה.‬

395
00:24:30,166 --> 00:24:33,083
‫מובן שהוא ברכבת. לא חיפשתם כמו שצריך.‬

396
00:24:34,041 --> 00:24:35,208
‫גם הוא שתלטן.‬

397
00:24:36,166 --> 00:24:38,250
‫עזבתי את כולם: אימא שלי, סבתא שלי.‬

398
00:24:38,750 --> 00:24:40,708
‫אבל אני בסדר. אני חופשי.‬

399
00:24:41,250 --> 00:24:42,083
‫יופי.‬

400
00:24:42,750 --> 00:24:44,250
‫אז צא מהקרון.‬

401
00:24:48,291 --> 00:24:49,750
‫גבר במגבעת חומה?‬

402
00:24:57,166 --> 00:24:58,041
‫יהיה בסדר.‬

403
00:25:00,083 --> 00:25:00,916
‫יהיה בסדר.‬

404
00:25:05,416 --> 00:25:08,708
‫- כעבור 37 שניות -‬

405
00:25:09,791 --> 00:25:11,291
‫הוא בא!‬
‫-כמובן.‬

406
00:25:11,375 --> 00:25:13,541
‫הוא מחפש בכל הקרונות.‬
‫-נפלא.‬

407
00:25:13,958 --> 00:25:15,041
‫את חייבת לעזור לי.‬

408
00:25:16,250 --> 00:25:19,208
‫הוא לא ראה אותי.‬
‫-מובן שראה אותך. ובזאת אנו נפרדים,‬

409
00:25:19,291 --> 00:25:21,416
‫הווויקונט טיוקסברי, מרקיז בזילוות'ר.‬

410
00:25:24,750 --> 00:25:27,916
‫את באמת מזכירה לי את הדוד שלי.‬
‫לשניכם יש את אותו המבט.‬

411
00:25:39,666 --> 00:25:40,833
‫הנה אתה, אדוני.‬

412
00:25:47,500 --> 00:25:49,583
‫ציירי את הציור שלך, אנולה.‬

413
00:25:49,666 --> 00:25:52,083
‫אל תניחי לאנשים אחרים להסיט אותך ממסלולך.‬

414
00:25:52,708 --> 00:25:53,791
‫בייחוד גברים!‬

415
00:26:13,666 --> 00:26:17,291
‫הצילו!‬

416
00:26:17,375 --> 00:26:18,625
‫שמישהו יעזור לי!‬

417
00:26:38,666 --> 00:26:42,208
‫מי זה? הוא ניסה להרוג אותי!‬
‫אני לא מוכן למות ברכבת.‬

418
00:26:42,291 --> 00:26:44,666
‫אני לא מוכנה למות כלל,‬
‫וחיי לא היו בסכנה עד שנפגשנו.‬

419
00:26:47,750 --> 00:26:49,875
‫לאן אנו הולכים?‬
‫-אני לא יודעת. תן לי לחשוב.‬

420
00:26:52,833 --> 00:26:53,666
‫אני מתנצל.‬

421
00:27:12,208 --> 00:27:15,166
‫זה באמת הפתרון הכי טוב?‬
‫-יש לך פתרון טוב יותר?‬

422
00:27:41,708 --> 00:27:42,833
‫אתה סומך עליי?‬

423
00:27:43,333 --> 00:27:44,166
‫לא!‬

424
00:27:49,375 --> 00:27:51,833
‫אם נתזמן את זה כהלכה, נוכל לחמוק ממנו.‬

425
00:27:52,291 --> 00:27:53,208
‫מה נתזמן כהלכה?‬

426
00:27:59,333 --> 00:28:01,916
‫תקשיב, טיוקסברי, יש לך שתי אפשרויות.‬

427
00:28:02,000 --> 00:28:04,000
‫ואיזו מהן לא מסתיימת במותי?‬

428
00:28:09,041 --> 00:28:10,083
‫האפשרות הזאת!‬

429
00:28:37,625 --> 00:28:39,333
‫אתה עושה הרבה רעש, לא כן?‬

430
00:28:40,333 --> 00:28:42,583
‫מתברר שלהיזרק מרכבת‬

431
00:28:42,666 --> 00:28:44,625
‫זו חוויה כואבת יותר משאת חושבת.‬

432
00:28:45,958 --> 00:28:47,166
‫ואיבדתי כפתור.‬

433
00:28:55,375 --> 00:28:56,875
‫עכשיו איבדנו את שתיהן.‬

434
00:28:58,375 --> 00:29:01,791
‫אני מניח שלשוטרים אין מושג‬
‫לאן היא הלכה, גברת ליין?‬

435
00:29:01,875 --> 00:29:05,250
‫לא. מצאו רק את האופניים שלה.‬
‫-שהושארו שם כדי להטעות אותנו.‬

436
00:29:05,958 --> 00:29:09,000
‫זה לא כיף כמו שנדמה לך, אדון שרלוק.‬

437
00:29:09,958 --> 00:29:11,000
‫היא חריפה כמוך.‬

438
00:29:11,541 --> 00:29:14,000
‫היא מערימה עליי בקלות, כפי שאתה עשית פעם,‬

439
00:29:14,083 --> 00:29:14,916
‫אבל...‬

440
00:29:16,000 --> 00:29:18,583
‫כן?‬
‫-היא לא יודעת דבר על העולם.‬

441
00:29:20,083 --> 00:29:23,458
‫עליי להודות שאני חוששת לה מאוד.‬

442
00:29:23,541 --> 00:29:25,041
‫מייקרופט ימצא אותה.‬

443
00:29:25,125 --> 00:29:27,375
‫מייקרופט לא בורך בכישרון כמוך.‬

444
00:29:27,458 --> 00:29:28,375
‫כמוה.‬

445
00:29:29,291 --> 00:29:30,750
‫זה עורר בו מרירות רבה‬

446
00:29:30,833 --> 00:29:33,000
‫ותרם תרומה לא מבוטלת לתסבוכת הזאת.‬

447
00:29:34,916 --> 00:29:36,166
‫אנולה מיוחדת.‬

448
00:29:37,208 --> 00:29:38,583
‫יש לה לב טוב כל כך.‬

449
00:29:39,791 --> 00:29:42,166
‫היא אפילו השאירה לי כסף על השידה.‬

450
00:29:42,416 --> 00:29:43,291
‫כסף?‬

451
00:29:45,625 --> 00:29:47,500
‫כבר נטשת אותה פעם אחת, אדוני.‬

452
00:29:48,041 --> 00:29:50,208
‫אני מבקשת שלא תנטוש אותה שוב.‬

453
00:30:04,958 --> 00:30:07,875
‫אתה יודע שהרסת לחלוטין‬
‫את השלב השלישי בתוכנית שלי?‬

454
00:30:08,250 --> 00:30:09,083
‫איזה שלב?‬

455
00:30:09,708 --> 00:30:10,833
‫מי את, לכל הרוחות?‬

456
00:30:12,666 --> 00:30:15,500
‫נמלטנו יחד מציפורני המוות.‬
‫מגיע לי לדעת מה שמך.‬

457
00:30:15,583 --> 00:30:16,791
‫אנולה הולמס.‬

458
00:30:18,208 --> 00:30:19,916
‫הולמס. כמו שרלוק?‬

459
00:30:20,583 --> 00:30:23,791
‫וירדתי למחתרת,‬
‫אז תשכח ששיתפתי אותך במידע הזה.‬

460
00:30:24,291 --> 00:30:27,125
‫ירדת למחתרת כדי לעזור לו?‬
‫-כדי להימלט ממנו.‬

461
00:30:28,166 --> 00:30:31,625
‫לכן את לבושה בבגדי נער...‬
‫-לכן אסור לך לומר שום מילה.‬

462
00:30:35,041 --> 00:30:35,875
‫נו?‬

463
00:30:38,125 --> 00:30:38,958
‫מה?‬

464
00:30:41,416 --> 00:30:42,250
‫תודה?‬

465
00:30:43,041 --> 00:30:44,875
‫אתה אמור לומר תודה.‬

466
00:30:44,958 --> 00:30:45,833
‫על מה?‬

467
00:31:01,958 --> 00:31:03,458
‫מוטב שנלך לישון בקרוב.‬

468
00:31:04,291 --> 00:31:05,833
‫מוטב שנאכל בקרוב.‬

469
00:31:07,583 --> 00:31:09,000
‫אין לנו אוכל.‬

470
00:31:09,708 --> 00:31:10,750
‫מובן שיש לנו.‬

471
00:31:11,541 --> 00:31:14,291
‫ארקטיום לפה.‬
‫את מכירה אותה בשם "לפה גדולה".‬

472
00:31:15,375 --> 00:31:16,250
‫טעימה מאוד.‬

473
00:31:17,083 --> 00:31:19,500
‫ויש כאן גם... טריפוליום.‬

474
00:31:20,041 --> 00:31:20,916
‫תלתן.‬

475
00:31:21,000 --> 00:31:22,166
‫והאם אלה...‬

476
00:31:22,250 --> 00:31:23,833
‫כן, ידעתי!‬

477
00:31:25,041 --> 00:31:25,875
‫פטריות!‬

478
00:31:26,916 --> 00:31:28,166
‫אגריקוס לאניפס.‬

479
00:31:28,958 --> 00:31:30,083
‫פטריית הנסיכה.‬

480
00:31:31,250 --> 00:31:32,208
‫טעימה מאוד.‬

481
00:31:33,250 --> 00:31:36,375
‫אם תצליחי להדליק אש, אכין לנו סעודה.‬

482
00:31:38,375 --> 00:31:39,208
‫בסדר.‬

483
00:31:44,833 --> 00:31:46,666
‫אני לא אידיוט גמור, את יודעת.‬

484
00:32:00,000 --> 00:32:01,083
‫חשבתי לעצמי.‬

485
00:32:01,250 --> 00:32:02,916
‫אתה צריך להסוות את עצמך קצת.‬

486
00:32:03,333 --> 00:32:05,875
‫מה דעתך על השיער שלך?‬
‫-מעולם לא אהבתי אותו.‬

487
00:32:10,333 --> 00:32:11,375
‫תקצצי אותו בסכין.‬

488
00:32:11,791 --> 00:32:12,750
‫כמובן.‬

489
00:32:17,250 --> 00:32:18,666
‫מי לימד אותך להשחיז ככה?‬

490
00:32:20,500 --> 00:32:21,375
‫אימא שלי.‬

491
00:32:22,958 --> 00:32:24,541
‫אימא שלך שונה מאוד משלי.‬

492
00:32:26,875 --> 00:32:29,416
‫מי לימד אותך על פרחים ועשבי תיבול?‬
‫-אבא שלי.‬

493
00:32:30,791 --> 00:32:32,291
‫מעולם לא הכרתי את אבי.‬

494
00:32:33,208 --> 00:32:34,208
‫גם אבא שלי מת.‬

495
00:32:37,250 --> 00:32:38,583
‫אני מצטערת.‬
‫-אני מצטער.‬

496
00:32:44,583 --> 00:32:46,541
‫למה ברחת? כלומר, מהבית.‬

497
00:32:47,375 --> 00:32:51,375
‫לא רציתי ללכת‬
‫לפנימייה של מיס הריסון לגברות צעירות.‬

498
00:32:52,333 --> 00:32:53,166
‫למה אתה ברחת?‬

499
00:32:54,916 --> 00:32:55,750
‫ובכן...‬

500
00:32:55,833 --> 00:32:59,375
‫ענף של עץ נשבר מעליי‬
‫בזמן שליקטתי פטריות בר.‬

501
00:32:59,458 --> 00:33:03,333
‫הוא כמעט מחץ אותי, אבל התגלגלתי הצידה‬
‫ברגע האחרון, ואז הבנתי ש...‬

502
00:33:04,291 --> 00:33:05,166
‫מה?‬

503
00:33:05,666 --> 00:33:07,458
‫את תצחקי עליי.‬
‫-לא.‬

504
00:33:10,916 --> 00:33:12,500
‫כל חיי חלפו לנגד עיניי.‬

505
00:33:14,000 --> 00:33:16,083
‫עמדתי להצטרף לבית הלורדים.‬

506
00:33:16,166 --> 00:33:19,583
‫היו לי רעיונות‬
‫לגבי הדרכים שבהן נוכל לקדם את האחוזה.‬

507
00:33:20,125 --> 00:33:24,250
‫אבל המשפחה שלי רצתה שאתגייס לצבא‬
‫ואשרת במדינה זרה, כמו הדוד שלי.‬

508
00:33:26,333 --> 00:33:27,750
‫והבנתי שאני פוחד,‬

509
00:33:27,833 --> 00:33:30,958
‫פוחד שאשנא כל שנייה של שארית חיי.‬

510
00:33:34,000 --> 00:33:35,041
‫למה שאצחק על זה?‬

511
00:33:35,125 --> 00:33:36,791
‫אני לא נשמע פתטי?‬
‫-לא.‬

512
00:33:41,125 --> 00:33:42,791
‫למה רצו לשלוח אותך לפנימייה?‬

513
00:33:47,833 --> 00:33:49,416
‫בבוקר נצטרך להזדרז.‬

514
00:33:49,500 --> 00:33:51,208
‫האיש במגבעת ידלוק אחריך...‬

515
00:33:51,291 --> 00:33:53,291
‫מה היעד שלך? אני הולך ל...‬

516
00:33:53,375 --> 00:33:54,208
‫לונדון.‬

517
00:33:57,416 --> 00:33:58,375
‫ובכן...‬

518
00:33:58,875 --> 00:34:00,833
‫אולי... נישאר יחד?‬

519
00:34:03,000 --> 00:34:03,833
‫אם תרצי.‬

520
00:34:04,916 --> 00:34:05,750
‫לא.‬

521
00:34:07,166 --> 00:34:10,000
‫כשנגיע ללונדון, נלך איש-איש לדרכו. מובן?‬

522
00:34:10,583 --> 00:34:11,416
‫מובן.‬

523
00:34:12,708 --> 00:34:14,500
‫לגמרי. לחלוטין.‬

524
00:34:15,333 --> 00:34:17,416
‫את חייבת לגזור את השיער בפראות כזו?‬

525
00:34:17,833 --> 00:34:18,666
‫כן.‬

526
00:34:23,875 --> 00:34:25,166
‫היה צפוי שתגיד זאת.‬

527
00:34:44,958 --> 00:34:47,000
‫כאן דרכינו נפרדות?‬
‫-כן.‬

528
00:34:49,708 --> 00:34:52,291
‫אז תודה שעזרת לי להגיע לכאן, אנולה הולמס.‬

529
00:34:54,000 --> 00:34:55,791
‫היית אמור לשכוח את השם הזה.‬

530
00:34:56,833 --> 00:34:58,375
‫אז תצטרכי למצוא לך שם אחר.‬

531
00:35:08,291 --> 00:35:09,250
‫הוא יהיה בסדר.‬

532
00:35:13,458 --> 00:35:14,375
‫לונדון:‬

533
00:35:14,458 --> 00:35:16,041
‫הלב הפועם של אנגליה.‬

534
00:35:16,291 --> 00:35:20,083
‫אימא ודאי כאן במקום כלשהו,‬
‫ולמרות שהיא הכינה אותי לדברים רבים...‬

535
00:35:20,166 --> 00:35:23,958
‫אל תמהרי לצאת לעולם.‬
‫הוא יגרום לך די והותר נזק בבוא העת.‬

536
00:35:25,166 --> 00:35:27,250
‫...העולם הגדול לא היה אחד מהם.‬

537
00:35:29,375 --> 00:35:32,083
‫ואף על פי כן, אני כאן, במרכז הציוויליזציה.‬

538
00:35:33,541 --> 00:35:36,791
‫ביתה של החברה המנומסת...‬
‫-עוף מהכביש, ילד!‬

539
00:35:37,333 --> 00:35:38,208
‫...מוזיקה,‬

540
00:35:39,166 --> 00:35:40,000
‫ספרות...‬

541
00:35:40,083 --> 00:35:43,208
‫דיון על חוק הרפורמה בבית הלורדים!‬
‫תעלומת המרקיז הנעדר!‬

542
00:35:43,291 --> 00:35:47,250
‫...ומיטב הדברים שאפשר לקנות בכסף.‬
‫-הכול בשילינג!‬

543
00:35:48,375 --> 00:35:50,500
‫- נעדר: הוויקונט טיוקסברי‬
‫פרס: 50 ליש"ט -‬

544
00:35:50,583 --> 00:35:53,375
‫עליי להודות, לונדון שונה מכפי שדמיינתי.‬

545
00:35:53,666 --> 00:35:56,625
‫האנשים פה הרבה יותר... נמרצים‬
‫מאשר באזור הכפר.‬

546
00:35:56,708 --> 00:36:01,625
‫בלי הרפורמה הזאת,‬
‫המדינה הזאת אינה שלנו, היא שלהם.‬

547
00:36:01,708 --> 00:36:04,291
‫עלינו לעתור לבית הלורדים.‬

548
00:36:04,375 --> 00:36:07,583
‫לא רק למעננו, אלא גם למען הילדים שלנו!‬

549
00:36:08,125 --> 00:36:09,750
‫הצביעו למען שינוי!‬

550
00:36:09,833 --> 00:36:13,541
‫אז אם אני רוצה להשתלב פה ולהסתתר מאחיי,‬

551
00:36:15,666 --> 00:36:17,166
‫עליי להפוך למשהו...‬

552
00:36:18,291 --> 00:36:19,291
‫לא צפוי.‬

553
00:36:19,375 --> 00:36:21,750
‫זו ההזדמנות שלנו! דרשו את זכות ההצבעה!‬

554
00:36:21,833 --> 00:36:24,875
‫זכות הצבעה לכל הגברים!‬

555
00:36:24,958 --> 00:36:29,000
{\an8}‫- חוק הרפורמה‬
‫הצבעה מכריעה בבית הלורדים -‬

556
00:36:29,083 --> 00:36:30,416
{\an8}‫אף אחד ברכבות,‬

557
00:36:30,500 --> 00:36:32,041
‫אף אחד בספינות,‬

558
00:36:32,583 --> 00:36:34,083
‫אף אחד בשום מקום.‬

559
00:36:34,791 --> 00:36:36,250
‫הנערה פשוט נעלמה.‬

560
00:36:37,250 --> 00:36:43,125
‫כמובן, האובססיה הלאומית לגבי היעלמותו‬
‫של המרקיז המגוחך הזה לא עוזרת למצב.‬

561
00:36:43,500 --> 00:36:44,333
‫אדוני?‬

562
00:36:44,416 --> 00:36:45,500
‫שרי, בבקשה.‬
‫-כמובן.‬

563
00:36:46,083 --> 00:36:48,708
‫לא פנו אליך בעניין הזה, נכון?‬
‫-איזה עניין?‬

564
00:36:49,833 --> 00:36:51,083
‫המרקיז הנעדר.‬

565
00:36:53,083 --> 00:36:55,291
‫אתה מכיר את אביו. טיפוס מעצבן.‬

566
00:36:55,833 --> 00:36:57,833
‫ליברלי, אבל שווה הון עתק.‬

567
00:36:58,708 --> 00:37:00,708
‫פנו אליי, וסירבתי.‬

568
00:37:01,208 --> 00:37:03,125
‫אני טרוד בעניין אחר.‬

569
00:37:03,458 --> 00:37:05,958
‫במציאת אימא?‬
‫-במציאת אחותנו.‬

570
00:37:07,416 --> 00:37:09,833
‫לא.‬

571
00:37:10,750 --> 00:37:13,500
‫תפקידך, והבהרתי זאת היטב,‬
‫הוא למצוא את אימא.‬

572
00:37:13,583 --> 00:37:14,625
‫אני מחפש גם אותה.‬

573
00:37:14,708 --> 00:37:17,458
‫ואין לי ספק שגם אנולה מחפשת אותה.‬

574
00:37:22,041 --> 00:37:24,583
‫מעולם לא גילית בה עניין בעבר.‬
‫-היא רק בת 16.‬

575
00:37:34,458 --> 00:37:37,500
‫לא מסרת את שמנו כשחיפשת אחריה, נכון?‬
‫-מובן שלא.‬

576
00:37:37,583 --> 00:37:40,666
‫אני לא רוצה שאיש ידע‬
‫על עניינינו הפרטיים, בדיוק כמוך.‬

577
00:37:41,458 --> 00:37:43,041
‫אל דאגה, אח קטן.‬

578
00:37:43,541 --> 00:37:45,041
‫היא חמקה מאיתנו לעת עתה,‬

579
00:37:45,125 --> 00:37:49,250
‫אבל טובי השוטרים של לונדון‬
‫מחפשים ילדה שמתאימה לתיאור שלה.‬

580
00:37:50,708 --> 00:37:52,333
‫והם ימצאו את הילדה הטיפשה...‬

581
00:37:52,416 --> 00:37:54,125
‫- שני נערים קפצו מהרכבת ללונדון -‬

582
00:37:54,208 --> 00:37:55,333
‫ויחזירו אותה אלינו.‬

583
00:37:59,083 --> 00:37:59,958
‫רפורמה.‬

584
00:38:01,125 --> 00:38:04,541
‫שאלוהים יעזור לנו.‬
‫אם יש דבר אחד שהמדינה הזאת לא צריכה,‬

585
00:38:05,250 --> 00:38:07,833
‫זה עוד מצביעים חסרי השכלה.‬

586
00:38:08,458 --> 00:38:10,458
‫אנגליה יורדת לטמיון.‬

587
00:38:21,250 --> 00:38:23,625
‫למה ילד כמוך מתעניין בשמלות האלה?‬

588
00:38:27,375 --> 00:38:29,208
‫ברצוני לקנות מחוך מעצם לווייתן.‬

589
00:38:29,875 --> 00:38:31,541
‫בשום פנים ואופן.‬

590
00:38:31,958 --> 00:38:33,291
‫זו חנות מכובדת.‬

591
00:38:34,000 --> 00:38:36,708
‫אז אכבד אותה.‬
‫-אבל המראה שלך לא משדר כבוד.‬

592
00:38:37,125 --> 00:38:39,083
‫הריח שלך לא משדר כבוד.‬

593
00:38:40,000 --> 00:38:40,833
‫ואני...‬

594
00:38:47,166 --> 00:38:48,958
‫יש מקום שאוכל להחליף בו בגדים?‬

595
00:38:52,583 --> 00:38:53,416
‫מאחור.‬

596
00:38:57,375 --> 00:38:58,458
‫המחוך:‬

597
00:38:58,750 --> 00:39:01,541
‫סמל של דיכוי עבור מי שנאלצת ללבוש אותו.‬

598
00:39:02,875 --> 00:39:06,583
‫אבל אני בוחרת ללבוש אותו,‬
‫כי הריפוד בחזה ומחטבי הירכיים‬

599
00:39:07,166 --> 00:39:09,916
‫יסתירו את ההון שאימי נתנה לי.‬

600
00:39:10,791 --> 00:39:12,000
‫ובמקביל לכך,‬

601
00:39:12,500 --> 00:39:15,625
‫הם יגרמו לי להיראות‬
‫כמו דבר בלתי צפוי בעליל...‬

602
00:39:17,250 --> 00:39:18,083
‫ליידי!‬

603
00:39:24,083 --> 00:39:25,750
‫"עלייך ללכת לביה"ס, אנולה!"‬

604
00:39:25,833 --> 00:39:28,333
‫"אבל אני לא רוצה ללכת לפנימייה, מייקרופט."‬

605
00:39:28,666 --> 00:39:30,583
‫"מה עוד אפשר לעשות איתך?‬

606
00:39:30,666 --> 00:39:31,916
‫את בת!"‬

607
00:39:36,875 --> 00:39:39,000
‫נו, באמת. ברצינות?‬

608
00:39:46,250 --> 00:39:48,375
‫וכעת, איפה אוכל למצוא מגורים?‬

609
00:39:49,208 --> 00:39:50,916
‫אשלם בעין יפה על חדר טוב.‬

610
00:39:54,500 --> 00:39:55,833
‫זה באמת חדר טוב?‬

611
00:39:55,916 --> 00:39:57,750
‫החדר הכי טוב שתמצאי.‬

612
00:39:58,166 --> 00:39:59,875
‫יש לך מזל שמצאת אותי.‬

613
00:40:01,125 --> 00:40:02,625
‫הרי לך.‬

614
00:40:22,750 --> 00:40:23,708
‫הוא מקסים.‬

615
00:40:31,000 --> 00:40:35,375
‫עכשיו אני יכולה לחשוב בשקט סוף כל סוף,‬
‫והגיע הזמן לשלב החמישי בתוכנית שלי.‬

616
00:40:36,958 --> 00:40:38,208
‫- שלב חמישי -‬

617
00:40:38,666 --> 00:40:39,875
‫או אולי השלב הרביעי.‬

618
00:40:39,958 --> 00:40:41,708
‫- שלב רביעי -‬

619
00:40:42,250 --> 00:40:43,375
‫או אולי השלב השישי.‬

620
00:40:43,791 --> 00:40:45,166
‫כבר התבלבלתי לגמרי.‬

621
00:40:47,666 --> 00:40:49,416
‫הגיע הזמן למצוא את אימי.‬

622
00:40:49,833 --> 00:40:54,083
‫כדי למצוא את אימא, ראשית עליי לפרסם‬
‫מסר מוצפן בכל עיתון שהיא עשויה לקרוא.‬

623
00:40:55,458 --> 00:40:57,083
‫"תודה, חרצית שלי.‬

624
00:40:57,166 --> 00:41:00,166
‫האם את פורחת? שלחי אירוס, בבקשה."‬

625
00:41:00,250 --> 00:41:01,708
‫אירוס פירושו "הודעה".‬

626
00:41:01,791 --> 00:41:03,416
‫- אירוס‬
‫יש לי הודעה בשבילך -‬

627
00:41:03,500 --> 00:41:04,791
‫איך אצפין את המסר?‬

628
00:41:05,291 --> 00:41:07,250
‫אימא יכולה לפצח כל צופן,‬

629
00:41:07,750 --> 00:41:10,375
‫אז עליי להמציא צופן ערמומי ביותר.‬

630
00:41:12,625 --> 00:41:14,875
‫פרסמתי אותו במדור מודעות השידוכים‬

631
00:41:14,958 --> 00:41:16,375
‫של עיתון "פאל מאל גאזט",‬

632
00:41:16,458 --> 00:41:17,708
‫שאימא קוראת באדיקות.‬

633
00:41:19,250 --> 00:41:21,375
‫וגם במגזין האישה המודרנית...‬

634
00:41:21,458 --> 00:41:22,708
‫- נדוניה‬
‫דעי את ערכך -‬

635
00:41:23,708 --> 00:41:25,041
‫...ובמגזין רפורמת הלבוש.‬

636
00:41:25,125 --> 00:41:26,250
‫- קרסוליים: זמן לחשוף? -‬

637
00:41:27,958 --> 00:41:30,375
‫חשבתי שהבחירה בשני כתבי העת הללו‬
‫תשעשע אותה.‬

638
00:41:33,875 --> 00:41:35,875
‫נראה שהאדון הזה מעורר עניין רב.‬

639
00:41:35,958 --> 00:41:37,291
‫הוא מרקיז, ככלות הכול.‬

640
00:41:39,291 --> 00:41:41,250
‫ואז היה עליי לגלות מי הייתה באמת.‬

641
00:41:41,333 --> 00:41:42,166
‫מי היא.‬

642
00:41:42,250 --> 00:41:43,083
‫מי הייתה.‬

643
00:41:43,583 --> 00:41:46,791
‫אימי שלחה מכתבים בקביעות רק לכתובת אחת.‬

644
00:41:46,875 --> 00:41:49,000
‫היה חצוף מצידי לבדוק למי הם ממוענים,‬

645
00:41:49,458 --> 00:41:51,875
‫וחצוף עוד יותר לשנן את הכתובת.‬

646
00:41:51,958 --> 00:41:53,750
‫אבל כשאת גדלה באזור הכפר,‬

647
00:41:53,833 --> 00:41:55,208
‫אין הרבה ריגושים בחייך,‬

648
00:41:55,291 --> 00:41:57,875
‫ולכן את עטה כמוצאת שלל רב‬
‫על כל סיפור חדש.‬

649
00:42:06,583 --> 00:42:08,791
‫עוד מקרונים, בבקשה, ג'ייסון.‬

650
00:42:08,875 --> 00:42:11,125
‫- חדרי תה -‬

651
00:42:13,916 --> 00:42:16,000
‫צוהריים טובים.‬
‫-צוהריים טובים.‬

652
00:42:22,125 --> 00:42:22,958
‫מה יש למעלה?‬

653
00:42:23,333 --> 00:42:24,875
‫נשים רועשות ארורות!‬

654
00:42:28,291 --> 00:42:30,833
‫לא, חזק יותר. אל תפחדי ממנה.‬

655
00:42:31,083 --> 00:42:32,958
‫תתקדמי הפעם. יופי.‬

656
00:42:34,500 --> 00:42:35,375
‫צוהריים טובים.‬

657
00:42:37,250 --> 00:42:38,625
‫את רוצה להירשם לקורס?‬

658
00:42:38,708 --> 00:42:39,541
‫לא.‬

659
00:42:40,958 --> 00:42:43,166
‫אני מחפשת את יודוריה ורנט הולמס.‬

660
00:42:44,541 --> 00:42:45,375
‫אנולה?‬

661
00:42:46,291 --> 00:42:47,583
‫אנולה הולמס.‬

662
00:42:48,000 --> 00:42:49,083
‫זו את, נכון?‬

663
00:42:51,500 --> 00:42:53,500
‫למה את לבושה כמו כרית פודרה?‬

664
00:42:54,916 --> 00:42:56,208
‫שכה אחיה!‬

665
00:42:57,125 --> 00:42:58,583
‫את נראית בדיוק כמוה.‬

666
00:43:01,416 --> 00:43:02,583
‫את מזהה אותי?‬

667
00:43:03,083 --> 00:43:04,000
‫כמובן.‬

668
00:43:04,833 --> 00:43:06,333
‫הייתי המורה הראשונה שלך.‬

669
00:43:07,125 --> 00:43:08,125
‫את לא זוכרת?‬

670
00:43:14,333 --> 00:43:16,291
‫אני רואה שהתקדמת יפה.‬

671
00:43:20,083 --> 00:43:21,041
‫את לבד?‬

672
00:43:21,125 --> 00:43:21,958
‫בלונדון?‬

673
00:43:23,208 --> 00:43:24,041
‫כן.‬

674
00:43:24,791 --> 00:43:27,166
‫היה איתי נער חסר תועלת, אבל נפטרתי ממנו.‬

675
00:43:28,916 --> 00:43:31,416
‫יש לי כסף ומגורים.‬
‫אני רק צריכה למצוא אותה.‬

676
00:43:32,208 --> 00:43:34,291
‫למה את חושבת שהיא רוצה שימצאו אותה?‬

677
00:43:35,666 --> 00:43:37,875
‫יודוריה הסתתרה במשך כל חייה.‬

678
00:43:38,291 --> 00:43:40,375
‫אם היא רוצה להמשיך להסתתר, כך יהיה.‬

679
00:43:41,541 --> 00:43:44,208
‫וחוץ מזה, יש לה עבודה.‬
‫-איזו עבודה?‬

680
00:43:46,083 --> 00:43:47,041
‫איני יכולה לומר.‬

681
00:43:49,500 --> 00:43:51,333
‫טוב, גבירותיי, אלה האפשרויות:‬

682
00:43:52,000 --> 00:43:54,041
‫המאמן בטנק, גרב לתנין,‬

683
00:43:54,625 --> 00:43:56,083
‫או נילי האוסמייל.‬

684
00:44:00,750 --> 00:44:02,375
‫אז גם את היית בפגישה ההיא.‬

685
00:44:03,083 --> 00:44:05,666
‫ובכן, כולנו מסכימות? נילי האוסמייל.‬

686
00:44:06,583 --> 00:44:08,041
‫מי זאת נילי האוסמייל?‬

687
00:44:12,375 --> 00:44:15,333
‫הלוואי שיכולתי לעזור יותר.‬
‫-את יכולה, אבל לא תעזרי.‬

688
00:44:15,833 --> 00:44:17,333
‫עליי לחזור לתלמידות שלי.‬

689
00:44:17,416 --> 00:44:19,166
‫את יכולה ללכת עכשיו.‬
‫-היי!‬

690
00:44:31,458 --> 00:44:32,750
‫חולץ הפקקים.‬

691
00:44:32,833 --> 00:44:33,750
‫- ג'ו ג'וטסו -‬

692
00:44:34,458 --> 00:44:37,375
‫- חולץ הפקקים -‬

693
00:44:37,458 --> 00:44:39,125
‫מעולם לא הצלחת להשתחרר ממנו.‬

694
00:44:42,083 --> 00:44:43,625
‫אם את רוצה להישאר בלונדון,‬

695
00:44:44,166 --> 00:44:45,291
‫תהיי קשוחה.‬

696
00:44:46,166 --> 00:44:47,083
‫תהיי קשוחה,‬

697
00:44:47,625 --> 00:44:48,625
‫תחיי את החיים,‬

698
00:44:49,291 --> 00:44:51,083
‫אבל לא כי את מחפשת מישהי אחרת,‬

699
00:44:51,750 --> 00:44:53,458
‫אלא כי את מחפשת את עצמך.‬

700
00:45:22,125 --> 00:45:23,333
‫...אלה האפשרויות:‬

701
00:45:23,750 --> 00:45:26,250
‫המאמן בטנק, גרב לתנין,‬

702
00:45:27,041 --> 00:45:28,416
‫או נילי האוסמייל.‬

703
00:45:28,958 --> 00:45:30,291
‫"המאמן בטנק."‬

704
00:45:30,750 --> 00:45:32,750
‫אימא שלי אוהבת משחקי מילים.‬

705
00:45:33,541 --> 00:45:36,166
‫היא הכריחה אותי לקרוא‬
‫כל ספר וספר בספרייה שלנו.‬

706
00:45:36,250 --> 00:45:37,083
‫- הנדסה מודרנית -‬

707
00:45:37,166 --> 00:45:38,041
‫"מאמן בטנק."‬

708
00:45:38,583 --> 00:45:40,875
‫מאמן... בטנק.‬

709
00:45:41,375 --> 00:45:43,458
‫...המאמן בטנק...‬

710
00:45:43,541 --> 00:45:44,416
‫האמבנקמנט!‬

711
00:45:45,041 --> 00:45:46,083
‫עלינו להחליט.‬

712
00:45:46,583 --> 00:45:47,875
‫גרב לתנין.‬

713
00:45:48,333 --> 00:45:49,166
‫- מפת לונדון -‬

714
00:45:49,250 --> 00:45:50,125
‫"גרב לתנין."‬

715
00:45:50,958 --> 00:45:52,250
‫...גרב לתנין...‬

716
00:45:52,333 --> 00:45:53,625
‫בתנל גרין.‬

717
00:45:55,000 --> 00:45:56,083
‫כולנו מסכימות?‬

718
00:45:57,458 --> 00:45:59,333
‫נילי האוסמייל.‬
‫-...מסכימות?‬

719
00:45:59,416 --> 00:46:00,791
‫נילי האוסמייל.‬

720
00:46:00,875 --> 00:46:03,333
‫נילי האוסמייל.‬
‫-נילי האוסמייל.‬

721
00:46:03,416 --> 00:46:05,416
‫נילי האוס... מייל.‬

722
00:46:06,208 --> 00:46:07,166
‫האוס.‬

723
00:46:15,875 --> 00:46:17,458
‫ליימהאוס ליין.‬

724
00:46:17,541 --> 00:46:18,791
‫נילי האוסמייל.‬

725
00:46:18,875 --> 00:46:19,791
‫כולנו מסכימות?‬

726
00:46:21,291 --> 00:46:22,250
‫- זיקוקי דרקון -‬

727
00:46:22,333 --> 00:46:23,166
‫ליימהאוס ליין.‬

728
00:46:36,583 --> 00:46:38,583
‫- ליימהאוס ליין -‬

729
00:46:51,458 --> 00:46:53,458
‫אנחנו הולכות הביתה עכשיו?‬

730
00:46:54,416 --> 00:46:55,250
‫כן.‬

731
00:46:55,875 --> 00:46:57,500
‫אני רעבה, אימא.‬

732
00:46:58,083 --> 00:46:59,291
‫אני יודעת, יקירה.‬

733
00:47:44,875 --> 00:47:48,166
‫נסי להתרגש, לא להתאכזב,‬

734
00:47:48,833 --> 00:47:51,083
‫מהאפשרויות הטמונות במשהו חדש.‬

735
00:48:11,208 --> 00:48:13,583
{\an8}‫- כנס למען זכות הצבעה לנשים‬
‫השמיעו את קולכן -‬

736
00:48:26,791 --> 00:48:28,500
‫- אבקת שרפה -‬

737
00:48:31,166 --> 00:48:34,791
‫- מחאה, התקוממות ומרי אזרחי:‬
‫שלושת הכלים לשיבוש מרבי של הסדר -‬

738
00:48:38,125 --> 00:48:39,083
‫- פצצת אורסיני -‬

739
00:48:44,500 --> 00:48:45,875
‫מייקרופט צדק.‬

740
00:48:47,416 --> 00:48:48,750
‫את מסוכנת.‬

741
00:48:48,833 --> 00:48:50,375
‫- כנס אגודת מנצ'סטר‬
‫למען זכות הצבעה לנשים -‬

742
00:48:56,166 --> 00:48:57,791
‫וגם שרלוק צדק.‬

743
00:49:00,208 --> 00:49:01,833
‫יש לך תוכנית.‬

744
00:49:06,125 --> 00:49:07,833
‫מה את מתכננת, אימא?‬

745
00:49:10,458 --> 00:49:11,916
‫האם אני רוצה למצוא אותך?‬

746
00:49:14,333 --> 00:49:15,541
‫בואי נעשה את זה שוב.‬

747
00:49:43,791 --> 00:49:47,083
‫אשאל אותך רק פעם אחת. איפה המרקיז?‬

748
00:49:48,625 --> 00:49:49,625
‫למי כוונתך?‬

749
00:49:54,583 --> 00:49:55,791
‫הלכנו איש-איש לדרכו.‬

750
00:50:01,041 --> 00:50:04,250
‫לא ראיתי אותו. אין לי שום קשר אליו.‬

751
00:50:04,666 --> 00:50:05,750
‫חבל.‬

752
00:50:07,250 --> 00:50:08,708
‫ראית את הפרצוף שלי.‬

753
00:50:09,500 --> 00:50:11,250
‫לא, הפרצוף שלך לא זכיר בעליל!‬

754
00:50:55,916 --> 00:50:59,375
‫אני לא בטוחה אם תיארתי לכם‬
‫יום לימודים טיפוסי עם אימי.‬

755
00:51:00,625 --> 00:51:02,416
‫התחלנו בהיסטוריה. היא תמיד אמרה...‬

756
00:51:02,500 --> 00:51:05,333
‫פרספקטיבה היסטורית‬
‫היא הדרך היחידה לפתוח את היום.‬

757
00:51:06,666 --> 00:51:09,791
‫ואז ארוחת צוהריים ולימודי פיזיקה.‬

758
00:51:10,291 --> 00:51:13,208
‫לאחר האוכל התמקדתי בכושר גופני...‬
‫-תפסתי אותך!‬

759
00:51:13,291 --> 00:51:14,750
‫...ואז אימוני קרב.‬

760
00:51:15,750 --> 00:51:17,208
‫ידיים למעלה!‬

761
00:51:29,541 --> 00:51:31,083
‫קומי. קדימה.‬

762
00:53:23,666 --> 00:53:25,625
‫ידעתי שאמצא לזה שימוש מוצלח יותר.‬

763
00:53:27,625 --> 00:53:29,333
‫בלי הפתעות נוספות.‬

764
00:53:30,166 --> 00:53:31,000
‫לא...‬

765
00:53:33,250 --> 00:53:34,083
‫לא.‬

766
00:54:08,791 --> 00:54:12,458
‫כשהייתי ילדה נחתכתי בברך‬
‫כשניסיתי להציל כבשה שעמדה על פי תהום.‬

767
00:54:14,875 --> 00:54:16,625
‫כמעט מתתי, למען האמת.‬

768
00:54:19,958 --> 00:54:21,041
‫אימא כעסה.‬

769
00:54:27,458 --> 00:54:28,625
‫כעסה מאוד.‬

770
00:54:29,583 --> 00:54:31,583
‫טוב ויפה לדאוג לחסרי הישע,‬

771
00:54:32,041 --> 00:54:34,083
‫אבל אל תסכני את חייך לשם כך.‬

772
00:54:35,750 --> 00:54:39,375
‫לפעמים צריך לתת לטבע לעשות את שלו.‬

773
00:54:39,916 --> 00:54:40,791
‫את שומעת אותי?‬

774
00:54:42,875 --> 00:54:43,833
‫האמת היא ש...‬

775
00:54:44,291 --> 00:54:47,625
‫לא ביקשתי שהוויקונט טיוקסברי,‬
‫מרקיז בזילוות'ר, יהיה בחיי.‬

776
00:54:48,708 --> 00:54:52,375
‫לא רציתי שהוויקונט טיוקסברי,‬
‫מרקיז בזילוות'ר, יהיה בחיי.‬

777
00:54:53,750 --> 00:54:55,250
‫אז למה אני מרגישה אחריות‬

778
00:54:55,708 --> 00:54:58,083
‫כלפי הוויקונט טיוקסברי, מרקיז בזילוות'ר?‬

779
00:54:59,541 --> 00:55:00,375
‫כי...‬

780
00:55:01,541 --> 00:55:03,166
‫יש אנשים שרוצים לפגוע בו...‬

781
00:55:04,666 --> 00:55:06,375
‫והוא אינו חזק דיו לעצור אותם.‬

782
00:55:07,708 --> 00:55:09,458
‫אבל אני חזקה דיי.‬

783
00:55:11,291 --> 00:55:12,416
‫היא תרצה שאעזוב אותו.‬

784
00:55:13,500 --> 00:55:17,541
‫הוא טיפש וגאה ומגוחך לגמרי.‬

785
00:55:21,250 --> 00:55:22,666
‫אבל הוא עומד על פי תהום.‬

786
00:55:24,375 --> 00:55:26,583
‫אימא, תיאלצי לחכות.‬

787
00:55:28,125 --> 00:55:30,250
‫- למצוא את טיוקסברי -‬

788
00:55:30,333 --> 00:55:31,583
‫- להציל את טיוקסברי -‬

789
00:55:40,791 --> 00:55:42,375
‫- בזילוות'ר הול -‬

790
00:55:42,458 --> 00:55:44,416
‫- ביתם ומקום מושבם של: -‬

791
00:55:44,500 --> 00:55:46,000
‫- לורד טיוקסברי (מרקיז בזילוות'ר) -‬

792
00:55:46,083 --> 00:55:47,416
‫- סר וימברל טיוקסברי (דודו) -‬

793
00:55:47,500 --> 00:55:49,083
‫- ליידי טיוקסברי (אימו) -‬

794
00:55:49,166 --> 00:55:51,583
‫- המרקיזה האם (סבתו) -‬

795
00:55:52,166 --> 00:55:54,875
‫- והמשרתים שלהם -‬

796
00:56:01,333 --> 00:56:03,666
‫אם ברצונך להסתיר את זהותך בעת נסיעה,‬

797
00:56:03,750 --> 00:56:05,666
‫הכי בטוח להתחזות לאלמנה.‬

798
00:56:06,583 --> 00:56:09,708
‫אנשים תמיד רוצים להימנע משיחות על מוות.‬

799
00:56:10,541 --> 00:56:11,750
‫אלמנות מפחידות אותם,‬

800
00:56:12,500 --> 00:56:15,083
‫ואין תחפושת טובה יותר מפחד.‬

801
00:56:24,750 --> 00:56:27,250
‫מיס מיי ביאטריס פוזי.‬

802
00:56:32,083 --> 00:56:33,083
‫זו אני.‬

803
00:56:33,166 --> 00:56:37,041
‫לפגישה עם ליידי טיוקסברי,‬
‫מרקיזת בזילוות'ר.‬

804
00:56:58,458 --> 00:56:59,625
‫מה מבוקשך כאן?‬

805
00:57:00,208 --> 00:57:02,958
‫אני בלשית פרטית, ובאתי להציע את שירותיי.‬

806
00:57:03,041 --> 00:57:05,833
‫לגיסתי יש כל העזרה הדרושה לה.‬
‫לווה אותה החוצה.‬

807
00:57:07,875 --> 00:57:11,583
‫אני מאמינה שביכולתי לעזור לך.‬
‫-את כתבת מאחד העיתונים הנבזיים.‬

808
00:57:11,666 --> 00:57:13,166
‫אני בלשית.‬

809
00:57:14,375 --> 00:57:15,291
‫בבקשה, לכי,‬

810
00:57:16,083 --> 00:57:17,458
‫לפני שנכריח אותך לעזוב.‬

811
00:57:18,833 --> 00:57:20,250
‫אני עובדת עם שרלוק הולמס.‬

812
00:57:25,458 --> 00:57:26,291
‫אני...‬

813
00:57:26,833 --> 00:57:28,125
‫אני העוזרת שלו.‬

814
00:57:31,000 --> 00:57:33,541
‫הוא שולח אותי מראש ככוח חלוץ.‬

815
00:57:35,416 --> 00:57:37,291
‫שרלוק הולמס מתעניין במקרה הזה?‬

816
00:57:39,375 --> 00:57:41,208
‫כן.‬
‫-והוא...‬

817
00:57:42,541 --> 00:57:43,458
‫שלח אלמנה...‬

818
00:57:44,041 --> 00:57:45,375
‫להכשיר את הקרקע לבואו?‬

819
00:57:46,500 --> 00:57:47,958
‫היא מעלה טיעון טוב מאוד.‬

820
00:57:49,375 --> 00:57:50,958
‫אולי טעיתי בבחירת התחפושת.‬

821
00:57:52,916 --> 00:57:55,833
‫מעמדי כאלמנה‬
‫אינו משפיע על יכולתי לעשות את עבודתי.‬

822
00:57:55,916 --> 00:57:57,250
‫שרלוק סומך עליי...‬

823
00:57:57,333 --> 00:57:58,291
‫הבלים!‬

824
00:57:58,375 --> 00:58:00,250
‫צר לי, אבל שמעתי מספיק.‬

825
00:58:00,333 --> 00:58:02,416
‫אינך מכירה את שרלוק הולמס.‬

826
00:58:02,500 --> 00:58:06,125
‫אה, לסטרד. כמה טוב שבאת בזמן‬
‫לפגוש את הגברת הצעירה.‬

827
00:58:06,208 --> 00:58:08,208
‫אני לסטרד מסקוטלנד יארד,‬

828
00:58:08,291 --> 00:58:11,791
‫ואני חבר קרוב של שרלוק הולמס.‬
‫-לטענתך.‬

829
00:58:12,833 --> 00:58:16,416
‫הוא מעולם לא הזכיר אותו.‬
‫-ואת אינך העוזרת שלו.‬

830
00:58:16,833 --> 00:58:18,166
‫אין לו עוזרת.‬

831
00:58:18,583 --> 00:58:21,208
‫שרלוק הולמס תמיד עובד לבד.‬

832
00:58:22,000 --> 00:58:25,625
‫הוא שינה את דרכיו מאז שהכרת אותו, לכאורה.‬
‫-בלתי אפשרי.‬

833
00:58:25,916 --> 00:58:29,958
‫נשאל זה את זה שלוש שאלות עליו,‬
‫ונגלה מי מכיר אותו טוב יותר. מוסכם?‬

834
00:58:31,541 --> 00:58:34,291
‫מספיק! הקרקס הזה אינו הולם את בזילוות'ר.‬

835
00:58:34,375 --> 00:58:36,208
‫היא צודקת. לכו, שניכם.‬

836
00:58:36,875 --> 00:58:39,791
‫אבל את מכירה אותי, גברתי,‬
‫אני לסטרד מסקוטלנד יארד,‬

837
00:58:39,875 --> 00:58:42,083
‫ואני חוקר את היעלמות בנך.‬

838
00:58:42,458 --> 00:58:45,083
‫הוא אכן היה מועיל למדי.‬
‫-אימא!‬

839
00:58:45,166 --> 00:58:48,666
‫לא אכפת לי אם אתה מבתי הפרלמנט.‬
‫צא מהבית הזה מייד.‬

840
00:58:59,000 --> 00:58:59,833
‫גם אני?‬

841
00:59:07,875 --> 00:59:09,041
‫תודה על האירוח.‬

842
00:59:14,791 --> 00:59:16,208
‫הטבק האהוב עליו?‬

843
00:59:16,291 --> 00:59:17,125
‫שאג שחור.‬

844
00:59:17,666 --> 00:59:18,500
‫קינוח אהוב?‬

845
00:59:18,583 --> 00:59:19,458
‫פאי שזיפים.‬

846
00:59:20,041 --> 00:59:21,208
‫המלחין האהוב עליו?‬

847
00:59:21,916 --> 00:59:22,875
‫פגניני.‬

848
00:59:23,666 --> 00:59:24,833
‫הארוחה האהובה עליו?‬

849
00:59:25,625 --> 00:59:26,791
‫ארוחת בוקר.‬

850
00:59:27,791 --> 00:59:30,208
‫כל השאלות שלך קשורות לאוכל?‬

851
00:59:31,958 --> 00:59:33,375
‫החקירה האהובה עליו?‬

852
00:59:34,125 --> 00:59:35,208
‫זו שקדמה לנוכחית.‬

853
00:59:36,291 --> 00:59:37,416
‫משחק לוח מועדף?‬

854
00:59:41,416 --> 00:59:43,083
‫איך את מכירה את שרלוק הולמס?‬

855
00:59:43,500 --> 00:59:44,333
‫שחמט.‬

856
00:59:45,708 --> 00:59:47,416
‫אבל רק עם יריב ראוי.‬

857
01:00:09,166 --> 01:00:10,000
‫סלח לי!‬

858
01:00:11,791 --> 01:00:13,083
‫אתן לך חמישה פאונד...‬

859
01:00:13,708 --> 01:00:14,875
‫אם תחליף בגדים איתי.‬

860
01:00:16,625 --> 01:00:18,708
‫אם אתה מעדיף, אל תלבש את השמלה שלי.‬

861
01:00:21,583 --> 01:00:22,708
‫האדון הצעיר...‬

862
01:00:23,083 --> 01:00:24,916
‫הרבה לבלות בחוץ, נכון?‬

863
01:00:25,333 --> 01:00:26,875
‫תמיד סירב להיות בפנים.‬

864
01:00:28,125 --> 01:00:29,125
‫לאן הוא נהג ללכת?‬

865
01:00:30,916 --> 01:00:31,750
‫ליער.‬

866
01:00:41,583 --> 01:00:44,083
‫קח ספר ושב, ואגש אליך ברגע שאתפנה.‬

867
01:00:44,458 --> 01:00:46,875
‫נפלא. אולי תצטרפי אליי לכוס תה.‬

868
01:00:48,875 --> 01:00:49,958
‫אני ממליץ שלא...‬

869
01:00:50,083 --> 01:00:50,916
‫תלכי ממני.‬

870
01:00:53,375 --> 01:00:57,291
‫ואף על פי כן, את הולכת ממני.‬
‫-לא משנה מה נדמה לך שאתה יודע,‬

871
01:00:57,375 --> 01:01:00,750
‫שרלוק הולמס, ראה הוזהרת,‬
‫אם תפריע ללקוחות שלי...‬

872
01:01:00,833 --> 01:01:02,000
‫תפגעי בי קשות?‬

873
01:01:02,083 --> 01:01:04,500
‫אני מודע היטב לכישרונותייך, מיס גרייסטון.‬

874
01:01:04,583 --> 01:01:06,333
‫השאלה היא אם את מוכנה להסתכן‬

875
01:01:06,416 --> 01:01:09,166
‫בכך שאמליץ לחבריי בממשלה‬
‫לבחון את המקום הזה.‬

876
01:01:09,916 --> 01:01:11,500
‫אני יודע שאחי ישמח מאוד‬

877
01:01:11,583 --> 01:01:15,625
‫לעלעל בספרים החתרניים, המסוכנים‬
‫והאסורים על פי חוק שאת מחזיקה בחנותך.‬

878
01:01:18,000 --> 01:01:18,875
‫רואה?‬

879
01:01:19,458 --> 01:01:21,041
‫שנינו יכולים לפגוע זה בזה.‬

880
01:01:23,166 --> 01:01:26,291
‫הניחי את הקומקום, בבקשה.‬
‫בידיים שלך, זה נשק מטיל מורא.‬

881
01:01:28,833 --> 01:01:29,666
‫תודה.‬

882
01:01:29,916 --> 01:01:32,125
‫יש לך מושג כלשהו איפה אימא שלי?‬

883
01:01:32,625 --> 01:01:33,708
‫איך מצאת אותי?‬

884
01:01:33,791 --> 01:01:36,125
‫מכתבים שהיא החביאה בארובה.‬

885
01:01:36,208 --> 01:01:39,000
‫האפר על סוליית נעלה ואבק הפחם‬
‫הובילו אותי אליהם.‬

886
01:01:41,625 --> 01:01:45,625
‫היא תמיד אמרה שאינך מפספס שום פרט.‬
‫-היא צריכה להיות בבית.‬

887
01:01:45,708 --> 01:01:47,625
‫יש לה בת שזקוקה לה.‬

888
01:01:47,708 --> 01:01:51,250
‫נראה שאנולה שורדת היטב לבדה.‬

889
01:01:51,333 --> 01:01:52,541
‫אז ראית אותה?‬

890
01:01:55,083 --> 01:01:57,041
‫היא מוגנת?‬
‫-היה לה חבר למסע,‬

891
01:01:57,125 --> 01:01:58,250
‫נער חסר תועלת.‬

892
01:01:59,375 --> 01:02:01,625
‫אבל מתברר שהיא הרגישה שאין לה צורך בו.‬

893
01:02:02,625 --> 01:02:04,375
‫אנולה יצאה לדרך משלה,‬

894
01:02:04,458 --> 01:02:07,708
‫וכך גם יודוריה, לטוב ולרע.‬

895
01:02:08,250 --> 01:02:10,500
‫איני יודע איזה תעלול שתיכן...‬
‫-"תעלול"?‬

896
01:02:11,250 --> 01:02:13,250
‫בחירת מילים אומללה.‬

897
01:02:14,083 --> 01:02:15,666
‫נסה לא להישמע כמו אחיך.‬

898
01:02:18,125 --> 01:02:21,375
‫אין לך שום סיכוי להבין את זה.‬
‫אתה יודע זאת, נכון?‬

899
01:02:21,791 --> 01:02:23,083
‫הסבירי לי מדוע.‬

900
01:02:23,916 --> 01:02:26,916
‫כי אתה לא יודע מה זה להיות נטול כוח.‬

901
01:02:28,291 --> 01:02:29,791
‫פוליטיקה לא מעניינת אותך.‬

902
01:02:29,875 --> 01:02:31,416
‫למה?‬
‫-כי היא משעממת להחריד.‬

903
01:02:31,500 --> 01:02:32,708
‫כי אין לך שום רצון‬

904
01:02:32,791 --> 01:02:36,958
‫לשנות עולם שמתאים לך כל כך.‬

905
01:02:38,083 --> 01:02:40,125
‫נאום יפה.‬
‫-נאום מפחיד.‬

906
01:02:40,666 --> 01:02:43,625
‫אתה חכם דייך לדעת שכל מילה בו נכונה.‬

907
01:02:46,333 --> 01:02:47,666
‫איזו משפחה!‬

908
01:02:48,708 --> 01:02:51,083
‫ילדה אבודה, מיזנתרופ נפוח מחשיבות עצמית,‬

909
01:02:51,166 --> 01:02:53,833
‫מהפכנית, ואתה.‬

910
01:02:55,041 --> 01:02:57,250
‫בלי אישה, בלי חברים,‬

911
01:02:57,333 --> 01:02:59,083
‫רק מקצוע מוזר‬

912
01:02:59,166 --> 01:03:01,958
‫ואובססיה לטביעות רגל ולאבק פחם.‬

913
01:03:02,666 --> 01:03:04,416
‫אתה בוחן את העולם מקרוב,‬

914
01:03:04,500 --> 01:03:06,750
‫אבל האם הבחנת בשינוי המתחולל בו?‬

915
01:03:07,916 --> 01:03:10,416
‫חוק הרפורמה הוא רק ההתחלה.‬

916
01:03:11,041 --> 01:03:12,083
‫אם הוא יעבור.‬

917
01:03:14,791 --> 01:03:16,958
‫אני צריכה לחזור לעבודה, מר הולמס.‬

918
01:03:17,708 --> 01:03:18,916
‫לשרת לקוחות.‬

919
01:03:19,666 --> 01:03:20,833
‫לאפות עוגות.‬

920
01:03:24,166 --> 01:03:26,208
‫אני שמחה שאתה מגלה בה עניין.‬

921
01:03:26,291 --> 01:03:28,791
‫יודוריה חשבה שתתעלם מאחותך‬

922
01:03:28,875 --> 01:03:30,875
‫ותטמון ראשך בחול כמו יען.‬

923
01:03:33,916 --> 01:03:35,708
‫אבל אני חושדת שהיא זקוקה לך.‬

924
01:03:40,833 --> 01:03:42,541
‫כך כולם אומרים לי.‬

925
01:03:53,958 --> 01:03:55,875
‫גילוח פשוט, בבקשה, מרטין.‬

926
01:04:03,041 --> 01:04:03,916
‫שמה?‬

927
01:04:04,500 --> 01:04:06,291
‫מיי ביאטריס פוזי.‬

928
01:04:08,666 --> 01:04:09,666
‫כיצד נראתה?‬

929
01:04:10,333 --> 01:04:12,291
‫נמוכה, שחרחורת, צעירה.‬

930
01:04:12,375 --> 01:04:13,291
‫כמה צעירה?‬

931
01:04:13,375 --> 01:04:14,583
‫בת 20 לערך.‬

932
01:04:17,416 --> 01:04:18,250
‫השכל שלה?‬

933
01:04:18,333 --> 01:04:19,333
‫חד כמו סכין.‬

934
01:04:19,791 --> 01:04:21,083
‫והידע שלה על שרלוק...‬

935
01:04:21,166 --> 01:04:22,625
‫היא ידעה הרבה?‬

936
01:04:23,791 --> 01:04:24,791
‫לא פחות ממני.‬

937
01:04:25,333 --> 01:04:26,708
‫עוד אחד מחסידיו.‬

938
01:04:27,125 --> 01:04:28,416
‫כמה מרגש.‬

939
01:04:29,875 --> 01:04:31,166
‫האם תגיד לי מי היא?‬

940
01:04:31,250 --> 01:04:34,000
‫יש לך מושג כלשהו לאן היא הלכה?‬

941
01:04:35,125 --> 01:04:36,791
‫אתה רוצה לאתר אותה.‬

942
01:04:36,875 --> 01:04:40,791
‫אני מנסה לאתר אותה מזה כמה ימים.‬

943
01:04:40,875 --> 01:04:42,041
‫כמובן!‬

944
01:04:42,875 --> 01:04:44,125
‫היא אחותך.‬

945
01:04:44,208 --> 01:04:46,041
‫סכור את פיך!‬

946
01:04:49,750 --> 01:04:50,666
‫כן,‬

947
01:04:51,166 --> 01:04:54,125
‫ואני מאמין שאמרתי לך מפורשות לחפש אותה.‬

948
01:04:54,541 --> 01:04:57,833
‫אמרת לי מפורשות‬
‫לחפש בחורה מוזנחת ונטולת גינונים.‬

949
01:04:57,916 --> 01:04:59,041
‫זו הייתה אישה...‬

950
01:04:59,375 --> 01:05:00,583
‫עם גינונים משובחים.‬

951
01:05:00,666 --> 01:05:02,916
‫מתחת לפני השטח מסתתר יצור פראי,‬

952
01:05:03,000 --> 01:05:04,250
‫היה סמוך ובטוח בכך.‬

953
01:05:08,291 --> 01:05:09,208
‫מצא אותה,‬

954
01:05:10,291 --> 01:05:11,958
‫ותבוא על שכרך.‬

955
01:05:32,166 --> 01:05:35,375
‫ענף של עץ נשבר מעליי‬
‫בזמן שליקטתי פטריות בר.‬

956
01:05:40,750 --> 01:05:42,083
‫הוא כמעט מחץ אותי.‬

957
01:06:01,791 --> 01:06:02,916
‫טיוקסברי?‬

958
01:07:15,833 --> 01:07:17,875
‫אז כאן רקמת את התוכניות שלך.‬

959
01:07:19,041 --> 01:07:20,333
‫- חייו של פועל בנמל לונדון -‬

960
01:07:22,041 --> 01:07:23,541
{\an8}‫ואולי זה מה שרצית שיחשבו.‬

961
01:07:23,625 --> 01:07:24,541
‫- פועלים בנמל ליימהאוס -‬

962
01:07:27,166 --> 01:07:28,625
‫הולכת אותם שולל.‬

963
01:07:28,708 --> 01:07:30,833
‫- נמל לונדון -‬

964
01:07:30,916 --> 01:07:32,208
‫- ליימהאוס -‬

965
01:07:32,291 --> 01:07:34,208
‫לכן האיש במגבעת היה שם.‬

966
01:07:35,125 --> 01:07:37,208
‫הוא עקב אחרי שביל הפירורים שלך.‬

967
01:07:40,000 --> 01:07:41,666
‫אז מה התוכנית האמיתית שלך?‬

968
01:07:48,791 --> 01:07:51,958
‫אתה משעשע אותי, הוויקונט טיוקסברי.‬

969
01:07:52,500 --> 01:07:56,916
‫מרקיז בזילוות'ר, אתה מדהים.‬

970
01:07:58,291 --> 01:08:01,500
{\an8}‫וייתכן שאתה נער חכם יותר‬
‫מכפי שחשבתי בתחילה.‬

971
01:08:01,583 --> 01:08:02,666
{\an8}‫- שוק קובנט גרדן -‬

972
01:08:02,750 --> 01:08:04,916
‫בית העץ הזה לא יציב כמו שנדמה לך.‬

973
01:08:07,083 --> 01:08:10,583
‫חלק מהענפים האלה הפכפכים ביותר.‬

974
01:08:14,583 --> 01:08:15,541
‫בוקר טוב.‬

975
01:08:16,458 --> 01:08:18,166
‫אני מאמינה שכבר נפגשנו,‬

976
01:08:18,250 --> 01:08:20,333
‫אם כי היית לבושה אז בבגדים אחרים.‬

977
01:08:21,291 --> 01:08:23,083
‫כבר גיליתם את המקום הזה, נכון?‬

978
01:08:23,750 --> 01:08:25,541
‫מצאנו אותו לפני כמה ימים.‬

979
01:08:26,666 --> 01:08:28,000
‫תרצי לרדת?‬

980
01:08:30,625 --> 01:08:34,875
‫ראית משהו שבכוונתך לדווח עליו‬
‫ל... "מעסיק" שלך?‬

981
01:08:39,291 --> 01:08:40,125
‫לא.‬

982
01:08:41,791 --> 01:08:42,666
‫שרלוק.‬

983
01:08:43,875 --> 01:08:45,708
‫הוא כנראה ירצה לבוא הנה בעצמו.‬

984
01:08:47,166 --> 01:08:48,375
‫איך אמרת שקוראים לך?‬

985
01:08:48,958 --> 01:08:49,833
‫מיי.‬

986
01:08:53,916 --> 01:08:55,166
‫מיי ביאטריס פוזי.‬

987
01:08:55,875 --> 01:08:58,041
‫ובת כמה את, מיס פוזי?‬

988
01:08:59,208 --> 01:09:00,208
‫עשרים ושתיים.‬

989
01:09:02,750 --> 01:09:06,291
‫אצטרך לפטר את הגנן שהלווה לך את המדים שלו.‬

990
01:09:06,625 --> 01:09:07,458
‫לא,‬

991
01:09:08,083 --> 01:09:08,916
‫הכרחתי אותו.‬

992
01:09:10,291 --> 01:09:11,166
‫קשרתי אותו.‬

993
01:09:12,291 --> 01:09:13,666
‫אני מומחית בג'ו ג'וטסו.‬

994
01:09:18,875 --> 01:09:20,000
‫זו אומנות לחימה.‬

995
01:09:21,041 --> 01:09:23,083
‫את מסקרנת ביותר, העלמה פוזי.‬

996
01:09:24,833 --> 01:09:26,500
‫או שמא עליי לומר "גברת"?‬

997
01:09:27,291 --> 01:09:29,375
‫תנחומיי, אגב.‬

998
01:09:33,416 --> 01:09:34,583
‫יפהפה, לא כן?‬

999
01:09:35,500 --> 01:09:40,458
‫תמיד חשתי גאווה על כך שהאזור הזה באנגליה‬
‫הופקד בידי משפחתי כדי שתגן עליו.‬

1000
01:09:41,000 --> 01:09:42,208
‫כדי שתגן עליו?‬

1001
01:09:42,666 --> 01:09:45,583
‫זהו תפקידן של משפחות בעלי הקרקעות.‬

1002
01:09:46,291 --> 01:09:49,625
‫הסדר העולמי הולך ומתערער מיום ליום,‬

1003
01:09:49,708 --> 01:09:54,458
‫ואני מרגישה‬
‫שחשוב שנשמר את האידאלים האנגליים‬

1004
01:09:55,541 --> 01:09:59,125
‫למען ביטחונו ויציבותו של עתיד המדינה שלנו.‬

1005
01:10:02,416 --> 01:10:03,625
‫אכן מקסים כאן.‬

1006
01:10:05,041 --> 01:10:07,666
‫אבל את ודאי דוגלת ברעיונות מודרניים יותר.‬

1007
01:10:09,208 --> 01:10:11,375
‫גם הבן שלי דגל ברעיונות מודרניים.‬

1008
01:10:11,458 --> 01:10:13,125
‫הוא מעולם לא התמקד בקיים,‬

1009
01:10:13,208 --> 01:10:15,208
‫אלא רק במה שיכול להיות.‬

1010
01:10:15,916 --> 01:10:18,291
‫אני חושדת שהנכד שלי דומה לו במובן הזה.‬

1011
01:10:20,500 --> 01:10:22,500
‫תהילתה האמיתית של אנגליה...‬

1012
01:10:23,375 --> 01:10:24,708
‫טמונה בסדר הקיים.‬

1013
01:10:26,125 --> 01:10:27,041
‫את רואה?‬

1014
01:10:32,875 --> 01:10:34,333
‫אני רואה יופי רב.‬

1015
01:10:35,666 --> 01:10:36,958
‫תשובה נבונה מאוד.‬

1016
01:10:38,541 --> 01:10:39,375
‫עכשיו לכי.‬

1017
01:10:39,458 --> 01:10:42,750
‫אם בני או כלתי ימצאו אותך כאן,‬
‫הם יביאו למעצרך.‬

1018
01:10:45,375 --> 01:10:48,583
‫אם תראי את הנכד שלי לפניי,‬

1019
01:10:49,750 --> 01:10:52,625
‫תגידי לו שהוא יקר מאוד לליבי?‬

1020
01:10:55,666 --> 01:10:56,500
‫אגיד לו.‬

1021
01:10:58,000 --> 01:10:58,916
‫לכי לך.‬

1022
01:11:02,958 --> 01:11:05,833
‫- שוק קובנט גרדן -‬

1023
01:11:20,958 --> 01:11:23,625
‫אני רוצה ארבעה פרחים צהובים,‬
‫שני כחולים ואדום.‬

1024
01:11:23,958 --> 01:11:26,000
‫לא משנה איזה סוג. כל פרח יתאים.‬

1025
01:11:27,083 --> 01:11:28,166
‫מה את עושה כאן?‬

1026
01:11:28,625 --> 01:11:31,416
‫אם אתה חובב פרחים, למה באת דווקא ללונדון?‬

1027
01:11:31,750 --> 01:11:34,291
‫כי אני יכול ללכת לאיבוד פה.‬
‫-אבל מצאתי אותך.‬

1028
01:11:35,541 --> 01:11:36,500
‫ולמה עשית זאת?‬

1029
01:11:39,541 --> 01:11:41,916
‫באת בגלל הכסף. הם הציעו פרס.‬

1030
01:11:42,000 --> 01:11:42,875
‫באמת?‬

1031
01:11:43,583 --> 01:11:44,750
‫לא ידעתי.‬

1032
01:11:46,833 --> 01:11:48,500
‫אז אקשור אותך ואתבע את הפרס!‬

1033
01:11:50,416 --> 01:11:52,833
‫חי נפשי, אתה באמת מגוחך.‬

1034
01:11:55,041 --> 01:11:58,375
‫באתי לכאן כי התחלת להתחבב עליי בהיעדרך,‬

1035
01:11:58,458 --> 01:12:01,416
‫וכי, כך גיליתי, חייך עדיין בסכנה.‬

1036
01:12:02,000 --> 01:12:03,500
‫למה התחלתי להתחבב עלייך?‬

1037
01:12:04,500 --> 01:12:05,375
‫באמת?‬

1038
01:12:05,791 --> 01:12:07,083
‫זאת השאלה שלך?‬

1039
01:12:07,458 --> 01:12:08,875
‫לא "מי מנסה להרוג אותי?"‬

1040
01:12:14,375 --> 01:12:17,291
‫מצאתי את הפרחים המיובשים שלך.‬
‫הם היו יפים מאוד.‬

1041
01:12:17,375 --> 01:12:20,416
‫פרחים מעניינים אותי כקליפת השום, כמובן.‬
‫-כי את בורה.‬

1042
01:12:20,500 --> 01:12:21,958
‫"בורה"? איך אתה מעז?‬

1043
01:12:22,125 --> 01:12:23,875
‫את בורה בכוונה תחילה.‬

1044
01:12:23,958 --> 01:12:27,666
‫מותר לי לשנות את דעתי בנוגע לנער.‬
‫-אני לא נער. אני גבר.‬

1045
01:12:27,750 --> 01:12:29,625
‫תהיה גבר כשאומר לך שאתה גבר.‬

1046
01:12:30,875 --> 01:12:32,875
‫את נאה יותר במכנסיים, עליי להודות.‬

1047
01:12:34,541 --> 01:12:36,208
‫התגעגעתי אלייך, אנולה הולמס.‬

1048
01:12:36,541 --> 01:12:37,750
‫רציתי להתגעגע אליך,‬

1049
01:12:38,541 --> 01:12:40,416
‫אבל כל הזמן נגררתי בחזרה אליך.‬

1050
01:12:40,625 --> 01:12:43,833
‫בוא נלך. אנחנו בסכנה רצינית, אם לא ידעת.‬

1051
01:12:45,416 --> 01:12:48,125
‫- נערה נעדרת‬
‫עשויה להיות בתחפושת, פרס 4 ליש"ט -‬

1052
01:12:54,958 --> 01:12:58,208
‫ככה את חיה?‬
‫-מה אתה עשית? שכרת חדר במלון ריץ?‬

1053
01:12:59,083 --> 01:13:01,833
‫בחרתי לעצמי מגורים מעט יותר נוחים מאלה.‬

1054
01:13:02,583 --> 01:13:05,375
‫האישה ששכרתי ממנה את החדר‬
‫הבטיחה לי שזה חדר טוב.‬

1055
01:13:07,041 --> 01:13:08,916
‫האישה ששכרת ממנה את החדר שיקרה.‬

1056
01:13:13,875 --> 01:13:16,625
‫יש לי רק מיטה אחת,‬
‫אז תצטרך לישון על הרצפה.‬

1057
01:13:20,833 --> 01:13:23,250
‫את שומרת עיתונים ישנים?‬
‫-זהירות על העיתון.‬

1058
01:13:23,458 --> 01:13:25,000
‫עוד לא סיימתי לקרוא אותו.‬

1059
01:13:26,125 --> 01:13:26,958
‫אני מופיע פה.‬

1060
01:13:27,583 --> 01:13:28,875
‫אכן כן.‬
‫-תראי.‬

1061
01:13:34,375 --> 01:13:37,000
‫למה את שומרת עיתונים ישנים, אנולה הולמס?‬

1062
01:13:40,750 --> 01:13:41,583
‫אימא שלי.‬

1063
01:13:42,916 --> 01:13:45,416
‫אני מחכה שהיא תשאיר לי הודעה.‬

1064
01:13:46,583 --> 01:13:48,541
‫בינתיים זה לא קרה.‬
‫-"הודעה"? מה...‬

1065
01:13:49,125 --> 01:13:50,375
‫היא אוהבת צפנים.‬

1066
01:13:51,833 --> 01:13:54,333
‫הודעות מוצפנות שצריך לפצח.‬

1067
01:13:55,250 --> 01:13:57,625
‫למה שהיא תשאיר לך הודעה?‬

1068
01:14:00,875 --> 01:14:02,041
‫כי היא עזבה אותי.‬

1069
01:14:05,375 --> 01:14:08,291
‫וחשבתי שהיא רצתה שאמצא אותה,‬
‫אבל אני כבר לא בטוחה.‬

1070
01:14:09,625 --> 01:14:12,333
‫אז השארתי לה הודעה, ואני מקווה לקבל תשובה.‬

1071
01:14:13,791 --> 01:14:15,708
‫אני שומרת את העיתונים כדי לבדוק.‬

1072
01:14:19,125 --> 01:14:20,125
‫אני מסתדרת.‬

1073
01:14:25,125 --> 01:14:26,541
‫אל תסתכל עליי ככה.‬

1074
01:14:27,583 --> 01:14:28,666
‫אני מצטער.‬

1075
01:14:29,458 --> 01:14:30,958
‫אל תרחם עליי, טיוקסברי.‬

1076
01:14:35,625 --> 01:14:37,458
‫אם לא תפסיק להסתכל עליי ככה,‬

1077
01:14:37,541 --> 01:14:40,666
‫הוויקונט המרגיז, מרקיז חדל אישים,‬

1078
01:14:40,750 --> 01:14:42,291
‫ארצח אותך בעצמי.‬

1079
01:14:44,541 --> 01:14:46,750
‫אנשים לא רוצים בנו, נכון?‬

1080
01:14:49,916 --> 01:14:50,750
‫לא.‬

1081
01:14:52,291 --> 01:14:54,916
‫ניחא, לפחות יש לנו זה את זו.‬

1082
01:15:02,458 --> 01:15:03,625
‫אכין לנו תה.‬

1083
01:15:07,708 --> 01:15:10,166
‫אז את באמת מאמינה שחיי בסכנה?‬

1084
01:15:11,500 --> 01:15:12,666
‫מי מאיים עליי?‬

1085
01:15:12,750 --> 01:15:14,083
‫העבר שלך והעתיד שלך.‬

1086
01:15:14,541 --> 01:15:16,125
‫למה כוונתך?‬
‫-המשפחה שלך.‬

1087
01:15:16,208 --> 01:15:19,083
‫הם לא שלחו בלש לחפש אותך.‬
‫הם יכלו, אך בחרו שלא.‬

1088
01:15:19,166 --> 01:15:20,916
‫במקום זאת, הם שלחו רוצח.‬

1089
01:15:21,958 --> 01:15:23,416
‫למה שמישהו ירצה במותי?‬

1090
01:15:23,708 --> 01:15:25,041
‫מאין-ספור סיבות.‬

1091
01:15:26,333 --> 01:15:28,583
‫האישיות שלך, השיער המגוחך שלך,‬

1092
01:15:28,666 --> 01:15:29,666
‫החיוך המטופש שלך,‬

1093
01:15:29,750 --> 01:15:32,833
‫ואולי האדמות שלך, האחוזה שלך,‬
‫התואר שלך, המעמד שלך.‬

1094
01:15:32,916 --> 01:15:34,791
‫מאותן הסיבות שהם רצו במות אביך.‬

1095
01:15:34,875 --> 01:15:36,875
‫תאוות בצע משנה אנשים, טיוקסברי.‬

1096
01:15:36,958 --> 01:15:39,166
‫אז עכשיו את חושבת שהם הרגו את אבי?‬

1097
01:15:39,625 --> 01:15:40,791
‫אני לא חושבת.‬

1098
01:15:42,333 --> 01:15:43,291
‫אני יודעת.‬

1099
01:15:43,375 --> 01:15:45,666
‫לא, זה חסר כל היגיון.‬

1100
01:15:45,750 --> 01:15:48,083
‫אבי מת במהלך שוד שהשתבש,‬

1101
01:15:48,166 --> 01:15:50,708
‫והיה להם קל בהרבה להרוג אותי לפני שברחתי,‬

1102
01:15:50,791 --> 01:15:53,208
‫ואילו עכשיו...‬
‫-אני מסכימה. לדעתי הם ניסו.‬

1103
01:15:53,291 --> 01:15:55,166
‫מצאתי את הענף שכמעט הרג אותך.‬

1104
01:15:55,250 --> 01:15:57,000
‫הוא נוסר.‬
‫-נוסר?‬

1105
01:15:57,083 --> 01:15:58,166
‫כדאי ש...‬

1106
01:15:58,916 --> 01:16:00,208
‫אלוהים!‬

1107
01:16:01,541 --> 01:16:02,916
‫אלוהים, את...‬
‫-מהר!‬

1108
01:16:03,333 --> 01:16:04,250
‫חזרי הנה!‬

1109
01:16:04,333 --> 01:16:05,166
‫מי זה?‬

1110
01:16:06,333 --> 01:16:08,500
‫לא תפסת אותה, המפקח?‬
‫-תשתקי!‬

1111
01:16:09,208 --> 01:16:10,666
‫תזיז את התיבה!‬

1112
01:16:11,416 --> 01:16:12,500
‫איפה הם?‬

1113
01:16:13,541 --> 01:16:15,458
‫פתחי את הדלת, מיס פוזי,‬

1114
01:16:15,541 --> 01:16:18,125
‫או שמא עליי לומר "מיס הולמס"?‬

1115
01:16:18,208 --> 01:16:21,291
‫המפקח לסטרד,‬
‫אני רוצה לדווח על ניסיון לרצח.‬

1116
01:16:21,375 --> 01:16:22,958
‫אתה אמור להיות בצד שלנו.‬

1117
01:16:25,166 --> 01:16:26,916
‫עזרי לי לפרוץ את הדלת.‬

1118
01:16:27,375 --> 01:16:29,041
‫אעזור לך כשאקבל את הכסף שלי,‬

1119
01:16:29,125 --> 01:16:32,375
‫את דמי הפרס.‬
‫-תקבלי את הכסף כשנתפוס אותה. קדימה!‬

1120
01:16:32,916 --> 01:16:34,458
‫רואה את החלון שם?‬

1121
01:16:35,416 --> 01:16:36,791
‫הוא מוביל לגג.‬

1122
01:16:36,875 --> 01:16:39,500
‫אני רוצה שתטפס החוצה ותיעלם.‬

1123
01:16:39,583 --> 01:16:40,416
‫ולעזוב אותך?‬

1124
01:16:40,500 --> 01:16:43,333
‫אני צריכה לחסום את הדלת!‬
‫-אבל גם את צריכה לברוח.‬

1125
01:16:43,875 --> 01:16:45,958
‫אם הוא יתפוס אותך, חייך יהיו בסכנה.‬

1126
01:16:46,041 --> 01:16:49,541
‫אם הוא יתפוס אותי,‬
‫רק אחזור לחיים שאני לא רוצה. עכשיו לך.‬

1127
01:16:50,416 --> 01:16:52,083
‫איני רוצה לעזוב אותך, אנולה.‬

1128
01:16:54,750 --> 01:16:57,291
‫לך!‬

1129
01:17:14,166 --> 01:17:15,708
‫עזרי לי עכשיו!‬

1130
01:17:16,125 --> 01:17:17,208
‫גבר חסר תועלת!‬

1131
01:17:21,791 --> 01:17:23,416
‫לא!‬

1132
01:17:27,750 --> 01:17:28,958
‫הוא שווה יותר,‬

1133
01:17:29,583 --> 01:17:31,416
‫אבל ממך אני שואב הנאה רבה יותר.‬

1134
01:17:46,125 --> 01:17:47,458
‫אולי את לא מחבבת אותי,‬

1135
01:17:48,750 --> 01:17:50,791
‫אולי אינך מסכימה עם מעשיי,‬

1136
01:17:51,291 --> 01:17:53,750
‫אבל אפילו אימך הארורה מצאה שידוך.‬

1137
01:17:54,583 --> 01:17:56,583
‫אפילו אמך הארורה הייתה כלה.‬

1138
01:17:59,458 --> 01:18:00,916
‫אני רוצה שתהיי מאושרת.‬

1139
01:18:01,000 --> 01:18:01,833
‫לא.‬

1140
01:18:04,375 --> 01:18:06,250
‫אתה רוצה שאתה תהיה מאושר.‬

1141
01:18:06,791 --> 01:18:08,125
‫אתה רוצה לשלוט בי,‬

1142
01:18:08,541 --> 01:18:11,250
‫כי אתה חושש שאשפיע לרעה על המעמד שלך.‬

1143
01:18:11,333 --> 01:18:13,416
‫כבר עשית נזק לא יתואר.‬

1144
01:18:14,666 --> 01:18:16,916
‫וכמוך גם אחינו הסורר.‬

1145
01:18:18,416 --> 01:18:20,375
‫תן לי לצאת מהכרכרה הזאת.‬

1146
01:18:21,583 --> 01:18:24,375
‫אכחיש שאני אחותך בפני כל מי שישאל אותי,‬

1147
01:18:24,458 --> 01:18:26,625
‫ואעשה זאת בהנאה.‬

1148
01:18:26,708 --> 01:18:29,083
‫את בת החסות שלי!‬

1149
01:18:29,500 --> 01:18:31,458
‫ואת תעשי מה שאומרים לך!‬

1150
01:18:42,541 --> 01:18:43,625
‫עכשיו תני לי אותו.‬

1151
01:18:45,125 --> 01:18:46,541
‫זה הכסף שלי, ככלות הכול.‬

1152
01:18:55,375 --> 01:18:56,458
‫ילדה טובה.‬

1153
01:19:08,041 --> 01:19:11,625
‫פספסת את ארוחת הערב, אבל לא נורא.‬
‫לא יזיק לך לרדת קילו-שניים.‬

1154
01:19:16,458 --> 01:19:21,125
‫השם הולמס הולך וצובר חשיבות במדינה הזאת.‬

1155
01:19:21,208 --> 01:19:23,833
‫בית הספר הזה‬
‫ייתן לך הזדמנות להביא כבוד לשמך.‬

1156
01:19:23,916 --> 01:19:26,041
‫אבל אני...‬
‫-ובתור התחלה, סגרי את פיך.‬

1157
01:19:27,291 --> 01:19:30,875
‫בפעם הבאה שתפגשי את האחים שלך,‬
‫תהיה להם סיבה להתגאות בך.‬

1158
01:19:32,583 --> 01:19:33,416
‫ברוכה הבאה.‬

1159
01:19:37,041 --> 01:19:38,083
‫בנות,‬

1160
01:19:38,166 --> 01:19:40,166
‫אתן כאן למטרה אחת,‬

1161
01:19:40,500 --> 01:19:42,541
‫ולמטרה אחת בלבד.‬

1162
01:19:43,208 --> 01:19:46,291
‫אתן כאן כדי להפוך לגברות צעירות.‬

1163
01:19:46,375 --> 01:19:47,500
‫איך אנחנו צוחקות?‬

1164
01:19:47,583 --> 01:19:49,083
‫אנחנו צוחקות בנימוס.‬

1165
01:19:52,625 --> 01:19:54,291
‫לכולכן יש פוטנציאל,‬

1166
01:19:55,250 --> 01:19:58,625
‫אבל אתן בוסריות, לא מנוסות,‬

1167
01:19:59,833 --> 01:20:03,000
‫ויותר מכול, לא מאומנות.‬

1168
01:20:03,416 --> 01:20:05,333
‫לכו כפי שנדגים לכן.‬

1169
01:20:05,416 --> 01:20:07,250
‫עיניים למעלה!‬

1170
01:20:07,708 --> 01:20:10,208
‫דברו כפי שנאמר לכן.‬

1171
01:20:10,291 --> 01:20:13,708
‫איזה וילון תלתה ויולה על וו בווילה?‬

1172
01:20:14,250 --> 01:20:17,916
‫איזה וילון תלתה ויולה על וו בווילה?‬

1173
01:20:18,000 --> 01:20:20,666
‫התנהגו, חשבו, היו כפי שנגיד לכן...‬

1174
01:20:20,750 --> 01:20:21,958
‫- שבלנות היא מעלה -‬

1175
01:20:22,041 --> 01:20:24,583
‫וכך תהפכו לרעיות ראויות‬

1176
01:20:25,041 --> 01:20:26,875
‫ואימהות אחראיות.‬

1177
01:20:31,833 --> 01:20:34,375
‫אתן תלכו בעקבותיהן של בנות רבות‬

1178
01:20:34,458 --> 01:20:36,833
‫שעמדו פעם במקום שבו אתן נמצאות עכשיו.‬

1179
01:20:36,916 --> 01:20:39,166
‫ובדיוק כפי שעיצבנו אותן...‬

1180
01:20:42,750 --> 01:20:45,541
‫כך נעצב גם אתכן.‬

1181
01:20:52,625 --> 01:20:54,625
‫האם את יודעת מדוע אני אשת חינוך?‬

1182
01:20:55,791 --> 01:20:57,875
‫משום שאני רוצה לשמח אנשים.‬

1183
01:20:58,750 --> 01:21:01,750
‫אני רוצה שתחיי חיים מלאים ותוססים.‬

1184
01:21:02,416 --> 01:21:04,583
‫לא עם כעס ואין-סוף שאלות,‬

1185
01:21:04,666 --> 01:21:05,750
‫אלא עם תשובות.‬

1186
01:21:05,833 --> 01:21:07,833
‫אני מכינה את הבנות שלי לעולם,‬

1187
01:21:07,916 --> 01:21:10,375
‫לעולם האמיתי.‬

1188
01:21:12,458 --> 01:21:13,666
‫לעולם לא אנטוש אותך‬

1189
01:21:15,083 --> 01:21:16,916
‫ואניח לך להסתדר בכוחות עצמך.‬

1190
01:21:19,708 --> 01:21:20,541
‫כן.‬

1191
01:21:21,666 --> 01:21:22,666
‫מייקרופט סיפר לי.‬

1192
01:21:24,708 --> 01:21:26,333
‫לאימא שלי היו סיבות למעשיה.‬

1193
01:21:26,916 --> 01:21:28,166
‫אני בטוחה.‬

1194
01:21:30,875 --> 01:21:31,916
‫הכרתי את אימך.‬

1195
01:21:33,666 --> 01:21:35,333
‫היינו חברות לזמן מה.‬

1196
01:21:36,375 --> 01:21:37,250
‫בבית הספר.‬

1197
01:21:38,625 --> 01:21:40,125
‫היא הייתה יצור קטן ומוזר.‬

1198
01:21:40,625 --> 01:21:43,000
‫תמיד בלתי צפויה, תמיד מאתגרת.‬

1199
01:21:43,625 --> 01:21:46,166
‫לא היה אכפת לה מדבר, פרט ל...‬

1200
01:21:47,208 --> 01:21:48,708
‫הרעיונות יוצאי הדופן שלה.‬

1201
01:21:49,750 --> 01:21:51,083
‫היה לה אכפת ממני.‬

1202
01:21:53,958 --> 01:21:55,375
‫אז למה היא עזבה אותך?‬

1203
01:22:02,166 --> 01:22:04,791
‫תלמידות בכירות ילוו אותך לשיעור‬
‫ובחזרה לחדרך.‬

1204
01:22:04,875 --> 01:22:06,875
‫הדלת הזאת תמיד תהיה נעולה.‬

1205
01:22:08,958 --> 01:22:10,083
‫את תודי לי...‬

1206
01:22:10,625 --> 01:22:14,375
‫ביום מן הימים, כשתהיי נשואה באושר‬
‫ואימא לשני בנים חסונים.‬

1207
01:22:16,500 --> 01:22:18,291
‫ליל מנוחה, אנולה.‬

1208
01:22:36,250 --> 01:22:37,500
‫אחיך כאן.‬

1209
01:22:37,666 --> 01:22:38,916
‫התלבשי יפה לכבודו.‬

1210
01:22:45,000 --> 01:22:46,000
‫מר הולמס.‬

1211
01:22:51,375 --> 01:22:52,208
‫אתה.‬

1212
01:22:54,000 --> 01:22:54,833
‫תודה, מיס הריסון.‬

1213
01:22:59,333 --> 01:23:00,166
‫כמובן.‬

1214
01:23:06,125 --> 01:23:09,000
‫מעולם לא ראיתי‬
‫מגוון כזה של רומנים רומנטיים בחיי.‬

1215
01:23:09,708 --> 01:23:11,375
‫זה מעורר בי חשק לקרוא עיתון.‬

1216
01:23:14,666 --> 01:23:16,375
‫מה את מחפשת שם?‬

1217
01:23:18,208 --> 01:23:21,083
‫למה את מתעניינת במדור השידוכים?‬
‫השתגעת לגמרי.‬

1218
01:23:21,750 --> 01:23:24,000
‫הגיוני שאשתגע במקום כזה.‬

1219
01:23:25,791 --> 01:23:27,875
‫בילדותי הכריחו אותי ללמוד קליגרפיה.‬

1220
01:23:30,833 --> 01:23:35,416
‫שנאתי את זה, אבל כיום רק לעיתים נדירות‬
‫איני מגלה פרט חשוב מכתב ידו של אדם.‬

1221
01:23:35,625 --> 01:23:37,916
‫ומה שיעורי הליכות ונימוסין ילמדו אותי?‬

1222
01:23:38,000 --> 01:23:42,208
‫אופן עמידתו של אדם‬
‫עשוי להסוות את זהותו האמיתית.‬

1223
01:23:43,250 --> 01:23:44,250
‫בכל דבר יש תועלת.‬

1224
01:23:45,500 --> 01:23:46,500
‫מצאת אותה?‬

1225
01:23:47,291 --> 01:23:48,916
‫לא, עוד לא.‬

1226
01:23:49,375 --> 01:23:52,583
‫הלכתי לחדרי התה, ואדית איימה עליי בקומקום.‬

1227
01:23:55,083 --> 01:23:56,250
‫ולליימהאוס.‬

1228
01:23:58,250 --> 01:23:59,750
‫סבורני שגם את הלכת לשם.‬

1229
01:24:04,416 --> 01:24:06,208
‫הפכת לבלשית של ממש, אנולה.‬

1230
01:24:08,083 --> 01:24:09,333
‫מצאת את אבק השרפה?‬

1231
01:24:09,416 --> 01:24:10,875
‫ואת הפצצות?‬
‫-כן.‬

1232
01:24:12,625 --> 01:24:14,291
‫למה שהיא...‬
‫-איני מעז לנחש.‬

1233
01:24:17,416 --> 01:24:19,208
‫אולי היא רוצה לשנות את העולם.‬

1234
01:24:21,833 --> 01:24:23,833
‫אולי העולם צריך להשתנות.‬

1235
01:24:27,875 --> 01:24:28,791
‫האם תעצור בעדה?‬

1236
01:24:29,375 --> 01:24:31,000
‫אין לי עניין בפוליטיקה.‬

1237
01:24:32,333 --> 01:24:34,458
‫וגם לא באנשים, אלא אם כן הם רמזים.‬

1238
01:24:36,291 --> 01:24:38,083
‫עזרת למייקרופט לתפוס אותי?‬
‫-לא.‬

1239
01:24:38,166 --> 01:24:40,250
‫אבל גילית על הכסף. סיפרת לו.‬

1240
01:24:40,333 --> 01:24:41,666
‫נעלמת.‬

1241
01:24:41,750 --> 01:24:45,458
‫היינו חייבים לדעת כמה רחוק תברחי.‬
‫-אני רק תעלומה בעיניך, נכון?‬

1242
01:24:45,541 --> 01:24:48,416
‫מקרה מסקרן. לכן באת? כדי לחקור אותי?‬

1243
01:24:48,500 --> 01:24:50,833
‫לא.‬
‫-ואולי אתה מרגיש אשם.‬

1244
01:24:50,916 --> 01:24:52,375
‫אני כאן כי אכפת לי ממך.‬

1245
01:24:57,625 --> 01:24:58,916
‫אתה נסער.‬

1246
01:25:00,916 --> 01:25:02,583
‫זה מובן, אבל מיותר.‬

1247
01:25:12,000 --> 01:25:13,166
‫זו חידה, לא כן?‬

1248
01:25:13,583 --> 01:25:14,416
‫רגשות?‬

1249
01:25:15,458 --> 01:25:16,500
‫תיק טיוקסברי.‬

1250
01:25:18,666 --> 01:25:21,166
‫קצת יותר מסובך מהיעלמות פשוטה.‬

1251
01:25:22,083 --> 01:25:23,458
‫הוא קפץ מהרכבת...‬

1252
01:25:24,666 --> 01:25:25,708
‫עם עוד נער.‬

1253
01:25:27,291 --> 01:25:28,833
‫את חושבת שרדפו אחריהם?‬

1254
01:25:30,041 --> 01:25:31,083
‫איך ידעת?‬

1255
01:25:31,625 --> 01:25:34,708
‫התחקיתי על עקבותייך‬
‫וגיליתי ששניכם נסעתם מאותה תחנה.‬

1256
01:25:35,500 --> 01:25:38,291
‫אדית הזכירה "נער חסר תועלת".‬

1257
01:25:40,125 --> 01:25:44,416
‫וקיבלתי מברק בנוגע לעוזרת צעירה שלי‬

1258
01:25:44,875 --> 01:25:46,875
‫שביקרה בבית משפחת טיוקסברי.‬

1259
01:25:49,458 --> 01:25:50,291
‫פתרת את זה?‬

1260
01:25:53,208 --> 01:25:54,041
‫עוד לא.‬

1261
01:25:55,125 --> 01:25:56,875
‫אני יכול לתת לך רק עצה אחת,‬

1262
01:25:58,291 --> 01:25:59,791
‫מבלש אחד למשנהו:‬

1263
01:26:01,875 --> 01:26:04,000
‫לפעמים צריך לטבול את הרגליים במים‬

1264
01:26:04,625 --> 01:26:06,208
‫כדי למשוך את הכרישים.‬

1265
01:26:07,500 --> 01:26:09,000
‫אז זו הסיבה שבאת הנה...‬

1266
01:26:10,250 --> 01:26:11,375
‫שיעורי כרישים.‬

1267
01:26:13,208 --> 01:26:14,041
‫לא.‬

1268
01:26:16,125 --> 01:26:18,375
‫באתי לתת לך את זה.‬

1269
01:26:28,416 --> 01:26:29,958
‫מצאתי אותו מתחת לכרית שלה.‬

1270
01:26:31,208 --> 01:26:32,375
‫היא שמרה אותו.‬

1271
01:26:33,166 --> 01:26:34,041
‫דאש...‬

1272
01:26:34,625 --> 01:26:36,541
‫סנטימנטלי מצידה, אבל היא תמיד...‬

1273
01:26:38,458 --> 01:26:40,541
‫היא תמיד חשבה שאת יוצאת דופן.‬

1274
01:26:47,041 --> 01:26:49,125
‫וגם אני חושב כך, אנולה הולמס.‬

1275
01:26:56,041 --> 01:26:57,583
‫הבחירה תמיד בידייך.‬

1276
01:26:59,166 --> 01:27:00,750
‫לא משנה מה החברה טוענת,‬

1277
01:27:01,708 --> 01:27:02,833
‫היא לא שולטת בך.‬

1278
01:27:04,875 --> 01:27:06,250
‫כפי שאימא הוכיחה.‬

1279
01:27:10,083 --> 01:27:11,041
‫שמרי את העיתון.‬

1280
01:27:40,333 --> 01:27:42,250
‫אימא חשבה שאני יוצאת דופן.‬

1281
01:27:44,041 --> 01:27:46,041
‫יוצאת דופן...‬

1282
01:27:59,125 --> 01:28:01,041
‫- חוק הרפורמה‬
‫שוויון בבית הלורדים לקראת ההצבעה -‬

1283
01:28:01,125 --> 01:28:01,958
‫בית הלורדים...‬

1284
01:28:02,041 --> 01:28:03,041
‫- סיכוי אחרון לשינוי -‬

1285
01:28:07,666 --> 01:28:10,125
‫- אובדת התקווה למציאתו של הלורד הצעיר -‬

1286
01:28:10,208 --> 01:28:11,083
‫לורד.‬

1287
01:28:14,500 --> 01:28:16,500
‫"כל קול נחשב."‬

1288
01:28:24,708 --> 01:28:26,166
‫משלוח מפרנדל הול.‬

1289
01:28:29,041 --> 01:28:30,541
‫חבילה ממר מייקרופט הולמס.‬

1290
01:28:32,125 --> 01:28:33,166
‫מה הוא רוצה?‬

1291
01:28:33,791 --> 01:28:35,541
‫טוב, אני לא יודע מה זה,‬

1292
01:28:36,125 --> 01:28:37,125
‫אבל זה כבד.‬

1293
01:28:41,333 --> 01:28:43,416
‫מה מייקרופט רוצה, לכל הרוחות?‬

1294
01:28:56,625 --> 01:28:57,458
‫טיוקסברי!‬

1295
01:29:01,083 --> 01:29:04,000
‫את אמורה לעזור לי לצאת מהסל,‬
‫לא להיכנס איתי לתוכו.‬

1296
01:29:05,375 --> 01:29:06,833
‫איך מצאת אותי?‬

1297
01:29:06,916 --> 01:29:10,416
‫אמרת שאת לא רוצה ללכת‬
‫לפנימייה של מיס הריסון לגברות צעירות.‬

1298
01:29:11,041 --> 01:29:13,416
‫יש לי זיכרון מצוין כשאני בוחר להשתמש בו.‬

1299
01:29:14,833 --> 01:29:17,166
‫אז חשבתי שנצא באותה דרך שנכנסתי.‬

1300
01:29:18,958 --> 01:29:20,666
‫לבשתי את המעיל הכי מרופט שלי.‬

1301
01:29:21,708 --> 01:29:23,500
‫זה רעיון מצוין!‬

1302
01:29:25,375 --> 01:29:27,291
‫לא! תעזור לי לקום.‬

1303
01:29:27,375 --> 01:29:28,333
‫מיס הריסון.‬

1304
01:29:28,791 --> 01:29:30,291
‫היא תבין מייד שאתה מתחזה.‬

1305
01:29:31,458 --> 01:29:32,791
‫ידעתי שיש פגם בתוכנית!‬

1306
01:29:33,250 --> 01:29:34,333
‫תן לי לחשוב.‬

1307
01:29:37,458 --> 01:29:38,625
‫יש לכם רעיונות?‬

1308
01:29:47,125 --> 01:29:47,958
‫שקט!‬

1309
01:29:59,125 --> 01:30:00,250
‫עצור!‬

1310
01:30:02,250 --> 01:30:03,458
‫מי אתה?‬

1311
01:30:04,291 --> 01:30:06,208
‫יש לך רשות להיות בבית הספר הזה?‬

1312
01:30:08,000 --> 01:30:10,000
‫רק הבאתי חבילה, גברתי.‬

1313
01:30:11,625 --> 01:30:12,666
‫למנהלת.‬

1314
01:30:14,958 --> 01:30:17,166
‫תוכלי בבקשה לכוון אותי למשרד שלה?‬

1315
01:30:18,708 --> 01:30:20,916
‫אני המנהלת של בית הספר.‬

1316
01:30:24,458 --> 01:30:25,291
‫טוב, אז...‬

1317
01:30:25,875 --> 01:30:26,708
‫זה בשבילך.‬

1318
01:30:28,875 --> 01:30:30,416
‫תפתח, ונראה מה יש בפנים.‬

1319
01:30:30,500 --> 01:30:34,000
‫איני יכול, גברתי. נאמר לי מפורשות‬
‫שעלייך לפתוח אותה ביחידות.‬

1320
01:30:34,083 --> 01:30:36,375
‫כמה מגוחך.‬
‫-אלה הוראותיו של המעסיק שלי.‬

1321
01:30:36,458 --> 01:30:38,125
‫ומיהו המעסיק שלך?‬

1322
01:30:39,125 --> 01:30:40,083
‫מייקרופט הולמס.‬

1323
01:30:43,083 --> 01:30:44,083
‫מייקרופט הולמס...‬

1324
01:30:48,500 --> 01:30:49,333
‫בנות!‬

1325
01:30:50,416 --> 01:30:54,291
‫קחו את החבילה הזאת למשרד שלי,‬

1326
01:30:54,583 --> 01:30:56,916
‫ואפתח אותה אחר כך.‬

1327
01:31:00,083 --> 01:31:01,250
‫אל תתמהמהו.‬

1328
01:31:02,541 --> 01:31:03,916
‫זה כבד נורא!‬

1329
01:31:06,125 --> 01:31:07,500
‫למה זה כבד כל כך?‬
‫-אז...‬

1330
01:31:07,583 --> 01:31:09,250
‫למה אתה מחכה? תשר?‬

1331
01:31:10,375 --> 01:31:11,916
‫קדימה, לך לדרכך.‬

1332
01:31:56,875 --> 01:32:00,000
‫את יודעת לנהוג בדבר הזה?‬
‫-אני מכירה את העיקרון הבסיסי.‬

1333
01:32:06,500 --> 01:32:07,416
‫הרכב שלי!‬

1334
01:32:08,000 --> 01:32:09,333
‫בסדר. היזהרי, אנולה!‬

1335
01:32:09,416 --> 01:32:10,708
‫אוי, לא!‬
‫-השיח.‬

1336
01:32:12,250 --> 01:32:17,083
‫אנולה!‬
‫-עוד לא סיימתי!‬

1337
01:32:20,791 --> 01:32:22,750
‫תודה. זה היה...‬

1338
01:32:23,541 --> 01:32:24,833
‫הצלת אותי.‬

1339
01:32:26,958 --> 01:32:29,458
‫החלק הראשון היה הרעיון שלי, אבל הצלת אותי.‬

1340
01:32:29,541 --> 01:32:31,000
‫על לא דבר. אני חושב.‬

1341
01:32:31,500 --> 01:32:32,875
‫לא אהבתי את המקום ההוא.‬

1342
01:32:33,791 --> 01:32:35,500
‫לא, ברור שלא.‬

1343
01:32:37,000 --> 01:32:40,250
‫בואי נחזור ללונדון ונמצא מקום מסתור מוצלח.‬

1344
01:32:48,500 --> 01:32:49,791
‫למה עצרנו?‬

1345
01:32:53,375 --> 01:32:55,166
‫אנולה, לא משנה מה את מתכננת...‬

1346
01:32:55,708 --> 01:32:56,750
‫בבוא היום‬

1347
01:32:57,416 --> 01:32:59,458
‫תצטרכי לבחור בחירה לא קלה.‬

1348
01:33:00,083 --> 01:33:02,625
‫אנולה...‬
‫-ובאותו הרגע‬

1349
01:33:02,708 --> 01:33:05,500
‫תגלי מאיזה חומר קורצת‬

1350
01:33:06,666 --> 01:33:08,666
‫ומה את מוכנה לסכן,‬

1351
01:33:09,500 --> 01:33:10,791
‫או מה חשוב לך.‬

1352
01:33:12,500 --> 01:33:14,541
‫המהלך שלך, אנולה.‬

1353
01:33:20,500 --> 01:33:21,875
‫עלינו לנסוע לבזילוות'ר.‬

1354
01:33:22,208 --> 01:33:23,041
‫מה?‬

1355
01:33:23,875 --> 01:33:26,625
‫נעשה אי-צדק. הגיע הזמן לתקן עוולות.‬

1356
01:33:27,291 --> 01:33:29,041
‫כדי לתפוס פושע, מצא את המניע.‬

1357
01:33:29,291 --> 01:33:30,958
‫- שוויון בבית הלורדים לקראת ההצבעה -‬

1358
01:33:31,041 --> 01:33:34,000
‫אני לא מבין.‬
‫-מתי היית אמור להצטרף לבית הלורדים?‬

1359
01:33:34,083 --> 01:33:35,666
‫אני הוויקונט טיוקסברי.‬

1360
01:33:35,750 --> 01:33:37,833
‫הוא מרקיז, ככלות הכול.‬
‫-ממש עכשיו.‬

1361
01:33:37,916 --> 01:33:40,583
‫מה עמדתך לגבי חוק הרפורמה?‬
‫-זכות הצבעה לכל הגברים!‬

1362
01:33:40,666 --> 01:33:43,666
‫אני בעדו, בדיוק כמו אבא שלי.‬
‫-מי ידע זאת?‬

1363
01:33:43,750 --> 01:33:47,583
‫היו לי רעיונות, אבל המשפחה שלי‬
‫רצתה שאתגייס לצבא ואשרת במדינה זרה.‬

1364
01:33:48,000 --> 01:33:50,666
‫ובעקבות מות אביך,‬
‫ומי יירש את האחוזה אם תמות?‬

1365
01:33:52,166 --> 01:33:53,000
‫הדוד שלי.‬

1366
01:33:53,083 --> 01:33:55,750
‫לגיסתי יש כל העזרה הדרושה לה.‬
‫לווה אותה החוצה.‬

1367
01:33:55,833 --> 01:33:57,333
‫לדעתך זו מזימה של דודי?‬

1368
01:33:58,500 --> 01:33:59,541
‫זה הגיוני, לא?‬

1369
01:34:01,791 --> 01:34:03,916
‫הוא איש רב עוצמה. מה נוכל לעשות?‬

1370
01:34:04,416 --> 01:34:05,666
‫לפתור את הפשע, כמובן.‬

1371
01:34:06,541 --> 01:34:09,416
‫אנולה, רק במזל שנינו שרדנו זמן רב כל כך,‬

1372
01:34:09,500 --> 01:34:12,416
‫ואת רוצה לנסוע למקום‬
‫שבו נשקפת לנו סכנה ודאית?‬

1373
01:34:12,500 --> 01:34:14,083
‫לפעמים, לורד טיוקסברי,‬

1374
01:34:14,166 --> 01:34:17,125
‫צריך לטבול את הרגליים במים‬
‫כדי למשוך את הכרישים הארורים!‬

1375
01:34:17,208 --> 01:34:19,541
‫למה שנרצה למשוך את הכרישים הארורים?‬

1376
01:34:21,250 --> 01:34:22,125
‫נקודה טובה.‬

1377
01:34:26,916 --> 01:34:28,250
‫זה רעיון נוראי.‬

1378
01:34:28,750 --> 01:34:31,250
‫ככל שאנו מתקרבים,‬
‫כך הרעיון נראה גרוע יותר.‬

1379
01:34:32,166 --> 01:34:33,500
‫למה אנחנו עושים את זה?‬

1380
01:34:35,666 --> 01:34:38,875
‫בניגוד לרוב הגברות המכובדות,‬
‫מעולם לא לימדו אותי לרקום.‬

1381
01:34:39,458 --> 01:34:41,958
‫לא הכנתי ורדים משעווה, לא תיקנתי ממחטות‬

1382
01:34:42,041 --> 01:34:43,500
‫ולא הכנתי שרשרות מצדפים.‬

1383
01:34:43,583 --> 01:34:45,875
‫לימדו אותי להתבונן ולהקשיב.‬

1384
01:34:46,166 --> 01:34:47,250
‫לימדו אותי להילחם.‬

1385
01:34:47,333 --> 01:34:49,166
‫זה מה שאימי הועידה אותי אליו.‬

1386
01:34:50,791 --> 01:34:51,750
‫סמוך עליי...‬

1387
01:34:52,458 --> 01:34:54,250
‫אמצא את התשובות שאנחנו צריכים.‬

1388
01:34:55,583 --> 01:34:57,041
‫את לא יודעת לרקום?‬

1389
01:34:59,833 --> 01:35:03,833
‫אנחנו צריכים לעשות את זה.‬
‫אתה צריך לעשות את זה. אנחנו עושים את זה.‬

1390
01:35:08,916 --> 01:35:09,791
‫בוא.‬

1391
01:35:24,500 --> 01:35:25,875
‫איפה כל המשרתים?‬

1392
01:35:26,541 --> 01:35:28,000
‫ברוך הבא לעתיד.‬

1393
01:35:33,625 --> 01:35:34,583
‫אימא?‬

1394
01:35:48,291 --> 01:35:49,291
‫מה קורה?‬

1395
01:35:51,541 --> 01:35:52,791
‫הם יודעים שאנחנו כאן.‬

1396
01:35:57,791 --> 01:35:58,625
‫תתכופף!‬

1397
01:36:03,958 --> 01:36:04,875
‫רוץ!‬

1398
01:36:10,041 --> 01:36:10,875
‫הדלת נעולה!‬

1399
01:36:17,000 --> 01:36:18,083
‫רוץ!‬

1400
01:37:01,041 --> 01:37:02,208
‫הישאר כאן.‬

1401
01:38:46,625 --> 01:38:47,625
‫אנולה?‬

1402
01:38:49,500 --> 01:38:50,833
‫אל תפחדי.‬

1403
01:38:51,916 --> 01:38:53,000
‫אנולה...‬

1404
01:38:55,833 --> 01:38:57,041
‫את לא לבד.‬

1405
01:39:02,291 --> 01:39:03,875
‫את לא לבד.‬

1406
01:39:40,625 --> 01:39:42,625
‫מי שכר אותך?‬

1407
01:39:43,666 --> 01:39:45,000
‫בשביל מי אתה עובד?!‬

1408
01:39:48,375 --> 01:39:49,666
‫אנגליה.‬

1409
01:40:21,541 --> 01:40:23,458
‫סבתא?‬
‫-כן.‬

1410
01:40:24,958 --> 01:40:26,250
‫חוששתני שכן.‬

1411
01:40:28,583 --> 01:40:30,833
‫נראה שאם ברצונך שמשהו ייעשה,‬

1412
01:40:32,666 --> 01:40:35,375
‫עלייך לעשות אותו בעצמך.‬
‫-לא, אנולה.‬

1413
01:40:37,125 --> 01:40:37,958
‫איפה אימא שלי?‬

1414
01:40:40,583 --> 01:40:41,750
‫בלונדון.‬

1415
01:40:43,708 --> 01:40:44,791
‫עם הדוד שלך.‬

1416
01:40:46,500 --> 01:40:47,583
‫הם מחפשים אותך.‬

1417
01:40:50,541 --> 01:40:52,083
‫הם מעולם לא הבינו.‬

1418
01:40:54,958 --> 01:40:56,708
‫צר לי מאוד, יקירי.‬

1419
01:40:58,000 --> 01:41:00,916
‫עתיד המדינה מונח על כף המאזניים.‬

1420
01:41:02,958 --> 01:41:04,125
‫לא!‬

1421
01:41:21,541 --> 01:41:22,541
‫זה נעשה.‬

1422
01:41:24,125 --> 01:41:25,291
‫זה נעשה.‬

1423
01:41:36,833 --> 01:41:40,625
‫טיוקסברי!‬

1424
01:41:41,875 --> 01:41:44,291
‫לא! טיוקסברי!‬

1425
01:41:46,458 --> 01:41:47,833
‫תתעורר. קדימה.‬

1426
01:41:49,041 --> 01:41:49,875
‫לא...‬

1427
01:41:51,916 --> 01:41:52,791
‫לא!‬

1428
01:42:17,833 --> 01:42:18,750
‫טיוקסברי?‬

1429
01:42:22,875 --> 01:42:24,833
‫בזהירות.‬

1430
01:42:27,541 --> 01:42:29,666
‫אני לא אידיוט גמור, את יודעת.‬

1431
01:42:40,833 --> 01:42:42,375
‫נועדת להילחם.‬

1432
01:43:15,708 --> 01:43:16,958
‫זמנך תם.‬

1433
01:43:32,208 --> 01:43:35,958
‫- סקוטלנד יארד -‬

1434
01:43:39,333 --> 01:43:40,916
‫הייתי המומה לגמרי.‬
‫-כן.‬

1435
01:43:41,416 --> 01:43:42,791
‫אדוני?‬
‫-אל תהיה מגוחך.‬

1436
01:43:44,541 --> 01:43:47,083
‫לסטרד?‬

1437
01:43:49,500 --> 01:43:51,208
‫שרלוק הולמס.‬

1438
01:43:51,833 --> 01:43:53,750
‫אנחנו נפגשים שוב.‬
‫-בבקשה.‬

1439
01:43:59,291 --> 01:44:02,166
‫יצא לך מוניטין מרשים למדי,‬

1440
01:44:02,250 --> 01:44:03,958
‫חרף כל מאמציך‬

1441
01:44:04,041 --> 01:44:05,750
‫להתחמק מהתקשורת.‬
‫-מקרה המרקיז.‬

1442
01:44:05,833 --> 01:44:07,833
‫עליך לעצור את סבתו, המרקיזה האם.‬

1443
01:44:08,791 --> 01:44:10,000
‫היא מנסה להרוג אותו,‬

1444
01:44:10,625 --> 01:44:11,791
‫כפי שהרגה את אביו.‬

1445
01:44:13,333 --> 01:44:14,333
‫שתי שאלות.‬

1446
01:44:14,916 --> 01:44:16,500
‫איך הגעת למסקנה הזאת?‬

1447
01:44:18,625 --> 01:44:21,125
‫זו שאלה של נאמנות חצויה‬

1448
01:44:21,208 --> 01:44:22,208
‫ושל ירושה.‬

1449
01:44:22,750 --> 01:44:26,083
‫אם הנער ימות,‬
‫דודו יתפוס את מקומו בבית הלורדים‬

1450
01:44:26,166 --> 01:44:29,041
‫ויתנגד לחוק הרפורמה ולהרחבת זכות ההצבעה,‬

1451
01:44:29,125 --> 01:44:31,625
‫בדיוק כפי שהמרקיזה האם רצתה.‬

1452
01:44:32,666 --> 01:44:34,708
‫הנער, בדומה לאביו, לא יתנגד לחוק.‬

1453
01:44:35,916 --> 01:44:39,458
‫אם כן, מדוע אינך חושד‬
‫שידו של הדוד הייתה במעל?‬

1454
01:44:39,625 --> 01:44:40,833
‫במקרה של האב או הבן?‬

1455
01:44:41,958 --> 01:44:42,791
‫האב?‬

1456
01:44:45,291 --> 01:44:48,750
‫המדים שלו בתמונות בעיתונים.‬

1457
01:44:50,125 --> 01:44:51,916
‫המדליות על החזה שלו.‬

1458
01:44:52,000 --> 01:44:54,875
‫הוא לא היה במדינה כשאביו של הנער נהרג.‬

1459
01:44:55,833 --> 01:44:57,541
‫הוא נלחם במלחמה באפגניסטן.‬

1460
01:45:00,666 --> 01:45:02,291
‫האמת תמיד נמצאת מולנו.‬

1461
01:45:02,375 --> 01:45:03,208
‫כן.‬

1462
01:45:04,958 --> 01:45:06,291
‫צריך רק לחפש אותה.‬

1463
01:45:07,166 --> 01:45:08,500
‫שאלה שנייה.‬

1464
01:45:11,000 --> 01:45:13,333
‫איך אחותך הבינה זאת לפניך?‬

1465
01:45:15,666 --> 01:45:16,500
‫סליחה?‬

1466
01:45:37,416 --> 01:45:40,000
‫הוא נראה בסדר. אל תכרכרי סביבו, קרוליין.‬

1467
01:45:40,541 --> 01:45:42,166
‫בבקשה, אימא.‬
‫-אפשר רק...‬

1468
01:45:42,250 --> 01:45:44,666
‫די. אני מנסה לזכות בכבוד מצד הגברים האלה.‬

1469
01:45:45,875 --> 01:45:48,125
‫זו האופנה עכשיו, את יודעת.‬
‫-כן.‬

1470
01:45:48,583 --> 01:45:50,583
‫זה אכן ממסגר את פניך היטב.‬

1471
01:45:52,958 --> 01:45:54,791
‫אביך היה מתגאה בך מאוד.‬

1472
01:46:09,583 --> 01:46:10,583
‫ברכותיי.‬

1473
01:46:10,666 --> 01:46:13,500
‫סוף כל סוף אתה נראה‬
‫כמו הטמבל שנולדת להיות.‬

1474
01:46:15,708 --> 01:46:16,541
‫לא.‬

1475
01:46:16,791 --> 01:46:17,875
‫אתה נראה טוב.‬

1476
01:46:18,583 --> 01:46:19,875
‫זה... טוב.‬

1477
01:46:20,625 --> 01:46:23,458
‫ההצבעה תיערך בעוד שעה.‬
‫היא מעוררת עניין רב.‬

1478
01:46:24,958 --> 01:46:27,958
‫אני לא אמורה להשתחוות, נכון?‬
‫עכשיו שאתה מה שלא תהיה?‬

1479
01:46:28,041 --> 01:46:30,958
‫ובכן, למען האמת,‬
‫תמיד היית אמורה להשתחוות. פשוט...‬

1480
01:46:31,041 --> 01:46:32,333
‫בחרת שלא לעשות זאת.‬

1481
01:46:34,833 --> 01:46:35,666
‫אז...‬

1482
01:46:35,750 --> 01:46:38,458
‫את מוגנת? מצאת סידור נוח?‬

1483
01:46:39,708 --> 01:46:42,416
‫את כבר לא גרה בחדר השכור הנורא ההוא, נכון?‬
‫-לא.‬

1484
01:46:43,000 --> 01:46:45,833
‫השתמשתי בכספי הפרס מאימך...‬
‫-שלקחת בחוסר רצון.‬

1485
01:46:45,916 --> 01:46:47,500
‫...ומצאתי מקום מגורים חדש.‬

1486
01:46:48,375 --> 01:46:52,916
‫ובכן, אימא אמרה שתמיד יהיה לך מקום בביתנו.‬

1487
01:46:53,000 --> 01:46:55,000
‫ברור שאימך לא בילתה די זמן בחברתי.‬

1488
01:46:58,416 --> 01:46:59,750
‫ואם אני הוא זה ש...‬

1489
01:47:00,625 --> 01:47:01,708
‫מזמין אותך לבוא?‬

1490
01:47:04,625 --> 01:47:05,833
‫הצעה אדיבה,‬

1491
01:47:05,916 --> 01:47:07,208
‫אבל עליי לסרב.‬

1492
01:47:24,708 --> 01:47:25,625
‫איך אני...‬

1493
01:47:26,666 --> 01:47:28,083
‫מתי אראה אותך שוב?‬

1494
01:47:30,000 --> 01:47:31,166
‫עוד לא נפטרת ממני,‬

1495
01:47:31,250 --> 01:47:33,875
‫הוויקונט טיוקסברי, מרקיז בזילוות'ר.‬

1496
01:48:12,291 --> 01:48:13,250
‫תודה.‬

1497
01:48:14,916 --> 01:48:15,750
‫תודה.‬

1498
01:48:21,000 --> 01:48:21,958
‫אימא.‬

1499
01:48:23,708 --> 01:48:25,125
‫תשאיל לי את העיפרון שלך?‬

1500
01:48:25,541 --> 01:48:26,625
‫תודה.‬

1501
01:48:30,625 --> 01:48:33,541
‫מספרים הופכים לאותיות‬

1502
01:48:33,625 --> 01:48:36,083
‫שמרכיבות את המשפט...‬

1503
01:48:45,875 --> 01:48:49,083
‫"פגשי אותי באקדמיה המלכותית‬
‫הערב בחמש. אימא".‬

1504
01:48:50,708 --> 01:48:51,541
‫ובכן...‬

1505
01:48:52,666 --> 01:48:53,958
‫זה לא צפוי.‬

1506
01:48:55,958 --> 01:48:56,791
‫תודה.‬

1507
01:48:56,875 --> 01:48:59,250
‫שלוש מחשבות עולות מייד במוחי:‬

1508
01:48:59,333 --> 01:49:02,333
‫א', אימא לא הייתה חותמת במילה "אימא",‬
‫אלא ב"חרצית".‬

1509
01:49:03,375 --> 01:49:08,166
‫ב', האקדמיה המלכותית היא מוסד‬
‫המדיר נשים באופן עקבי.‬

1510
01:49:08,666 --> 01:49:10,833
‫אימא לא הייתה בוחרת להיפגש שם.‬

1511
01:49:11,291 --> 01:49:12,666
‫והמחשבה האחרונה שלי היא‬

1512
01:49:12,750 --> 01:49:16,125
‫שאולי חשפתי את תוכניתי בפני אחי‬
‫כשבדקתי את העיתון.‬

1513
01:49:17,625 --> 01:49:19,208
‫שרלוק הולמס כתב את ההודעה.‬

1514
01:49:22,833 --> 01:49:26,125
‫ואף על פי כן,‬
‫העובדות אינן מדכאות את התקווה.‬

1515
01:49:27,333 --> 01:49:29,708
‫אתן לך חמישה ליש"ט אם תחליף בגדים איתי.‬

1516
01:49:34,916 --> 01:49:35,916
‫משהו?‬

1517
01:49:37,125 --> 01:49:38,166
‫שום דבר.‬

1518
01:49:39,125 --> 01:49:41,208
‫היא כבר ניצחה אותך פעם אחת, אח קטן,‬

1519
01:49:41,708 --> 01:49:43,541
‫וייתכן שעכשיו עשתה זאת שוב.‬

1520
01:49:43,625 --> 01:49:45,875
‫אני מאמין שהיא הבינה שכתבתי את ההודעה,‬

1521
01:49:46,208 --> 01:49:50,166
‫אבל אני מאמין גם שיצר הסקרנות יגבור עליה‬
‫והיא תבוא לכאן בכל זאת.‬

1522
01:49:50,500 --> 01:49:52,333
‫לרוע המזל, טעית.‬

1523
01:49:54,208 --> 01:49:55,250
‫זה אפשרי.‬

1524
01:49:55,916 --> 01:49:58,250
‫ואף על פי כן, אם נמצא אותה שוב,‬

1525
01:49:58,666 --> 01:50:01,416
‫אני רוצה שהיא תהיה בת חסותי. אני אטפל בה.‬

1526
01:50:03,291 --> 01:50:05,541
‫ובכן, האחריות עוברת אליך.‬

1527
01:50:06,458 --> 01:50:07,875
‫אני מתנער ממנה.‬

1528
01:50:08,458 --> 01:50:09,375
‫בסדר גמור.‬

1529
01:50:10,291 --> 01:50:11,166
‫מוטב כך.‬

1530
01:50:13,208 --> 01:50:15,875
‫אתה טיפוס מוזר, אח קטן.‬

1531
01:50:16,916 --> 01:50:19,000
‫ואתה טיפוס זעפן, אח גדול.‬

1532
01:50:19,625 --> 01:50:22,291
‫אני מניח שאתה במצב הרוח המלבב הזה‬
‫בגלל ההצבעה?‬

1533
01:50:22,791 --> 01:50:24,000
‫החוק עבר בקול אחד.‬

1534
01:50:24,083 --> 01:50:27,166
‫הפרחח הקטן, המרקיז טיוקסברי, הפציע לפתע,‬

1535
01:50:27,250 --> 01:50:28,916
‫וקולו הכריע את הכף.‬

1536
01:50:29,375 --> 01:50:32,000
‫אומנם אני נהנה לעמוד‬
‫מחוץ לאקדמיה המלכותית...‬

1537
01:50:32,083 --> 01:50:33,708
‫הוא טיפוס מעניין, אתה יודע?‬

1538
01:50:34,583 --> 01:50:37,750
‫ואני חושד שהוא להוט אחרי אנולה הצעירה.‬
‫-אז שיינשא לה.‬

1539
01:50:37,833 --> 01:50:39,500
‫אולי נישואים יאלפו את שניהם.‬

1540
01:50:40,291 --> 01:50:42,291
‫תצטרף אליי למשקה ניחומים במועדון?‬

1541
01:50:43,333 --> 01:50:45,916
‫כן. אקנה לך משקה, מייקרופט.‬

1542
01:51:09,291 --> 01:51:10,625
‫בוא כבר, שרלוק!‬

1543
01:51:35,875 --> 01:51:37,291
‫מה לכל הרוחות עשית?‬

1544
01:51:38,750 --> 01:51:39,958
‫חשבתי שראיתי משהו.‬

1545
01:52:11,166 --> 01:52:13,166
‫אחה"צ טובים, אנולה.‬
‫-אחה"צ טובים.‬

1546
01:52:13,250 --> 01:52:14,500
‫יש לך אורחת.‬

1547
01:52:27,250 --> 01:52:29,541
‫זה חדר נחמד במפתיע.‬

1548
01:52:30,916 --> 01:52:32,333
‫אני אוהבת את המגע האישי.‬

1549
01:52:39,625 --> 01:52:41,125
‫איני יכולה להישאר זמן רב.‬

1550
01:52:42,291 --> 01:52:43,583
‫ייתכן שצופים בנו.‬

1551
01:52:46,750 --> 01:52:48,208
‫איך מצאת את זה?‬

1552
01:52:49,000 --> 01:52:49,916
‫שרלוק מצא אותו.‬

1553
01:52:52,083 --> 01:52:53,958
‫חשבתי ששכחת אותו.‬

1554
01:52:55,916 --> 01:52:58,166
‫כשהיית קטנה, לקחת אותו לכל מקום.‬

1555
01:52:58,416 --> 01:53:00,916
‫גררת אותו מאחורייך...‬
‫-שרלוק סיפר לי.‬

1556
01:53:03,583 --> 01:53:06,375
‫שמעת שלמלכה ויקטוריה...‬
‫-שרלוק סיפר לי גם את זה.‬

1557
01:53:13,125 --> 01:53:13,958
‫ובכן...‬

1558
01:53:14,875 --> 01:53:16,875
‫נחמד ששניכם התקרבתם זה לזה.‬

1559
01:53:24,916 --> 01:53:25,833
‫אני מצטערת.‬

1560
01:53:30,500 --> 01:53:31,333
‫אני מצטערת.‬

1561
01:53:34,458 --> 01:53:36,458
‫רציתי להגיד לך לאן אני הולכת,‬

1562
01:53:37,833 --> 01:53:39,083
‫אבל זה היה מסוכן מדי.‬

1563
01:53:41,333 --> 01:53:42,458
‫את כבר לא בסכנה?‬

1564
01:53:45,291 --> 01:53:48,625
‫לא עזבתי אותך כי לא אהבתי אותך.‬

1565
01:53:51,958 --> 01:53:53,458
‫עזבתי למענך...‬

1566
01:53:54,708 --> 01:54:01,083
‫כי לא יכולתי לסבול את המחשבה‬
‫שהעולם הזה יהיה העתיד שלך.‬

1567
01:54:03,666 --> 01:54:04,833
‫הייתי חייבת להיאבק.‬

1568
01:54:07,041 --> 01:54:08,791
‫את חייבת לעשות רעש‬

1569
01:54:09,291 --> 01:54:10,666
‫אם את רוצה שישמעו אותך.‬

1570
01:54:14,958 --> 01:54:15,791
‫זה מצחיק.‬

1571
01:54:16,416 --> 01:54:17,250
‫חשבתי ש...‬

1572
01:54:18,416 --> 01:54:21,666
‫שאני אהיה זו שתשנה את העולם.‬

1573
01:54:24,500 --> 01:54:25,541
‫חוק הרפורמה.‬

1574
01:54:26,875 --> 01:54:29,500
‫זה נכון? את עשית זאת?‬

1575
01:54:33,958 --> 01:54:35,833
‫איזו אישה מופלאה נהיית.‬

1576
01:55:07,333 --> 01:55:09,041
‫תודה על האירוסים.‬

1577
01:55:10,750 --> 01:55:13,625
‫אם תזדקקי לי אי פעם,‬

1578
01:55:14,375 --> 01:55:15,875
‫אפקח עין ואחפש אותם.‬

1579
01:55:19,333 --> 01:55:21,166
‫את חייבת ללכת.‬
‫-כן, אבל...‬

1580
01:55:23,000 --> 01:55:25,000
‫בואי נישאר ככה קצת.‬

1581
01:55:27,166 --> 01:55:28,333
‫אני אשמח.‬

1582
01:55:38,666 --> 01:55:40,625
‫ובכן, כיצד לסיים?‬

1583
01:55:43,166 --> 01:55:44,166
‫שמי אנולה,‬

1584
01:55:45,041 --> 01:55:47,250
‫ואנולה מהסוף להתחלה זה "לבד" באנגלית.‬

1585
01:55:47,708 --> 01:55:49,791
‫במשפחת הולמס, כל אחד מוצא את דרכו.‬

1586
01:55:50,625 --> 01:55:51,583
‫אחיי עשו זאת,‬

1587
01:55:53,250 --> 01:55:54,333
‫אימי עשתה זאת,‬

1588
01:55:55,291 --> 01:55:56,458
‫וגם עליי לעשות זאת.‬

1589
01:55:59,333 --> 01:56:02,458
‫אבל עכשיו אני מבינה שלהיות לבד‬
‫אין פירושו להיות בודדה.‬

1590
01:56:03,375 --> 01:56:04,750
‫אימא מעולם לא רצתה בכך.‬

1591
01:56:06,041 --> 01:56:08,041
‫היא רצתה שאמצא את החופש שלי...‬

1592
01:56:08,125 --> 01:56:09,208
‫- עתידנו תלוי בך -‬

1593
01:56:09,291 --> 01:56:10,208
‫את העתיד שלי,‬

1594
01:56:10,875 --> 01:56:11,958
‫את התכלית שלי.‬

1595
01:56:13,333 --> 01:56:14,583
‫אני בלשית,‬

1596
01:56:15,625 --> 01:56:16,875
‫אני מפצחת צפנים,‬

1597
01:56:16,958 --> 01:56:19,833
‫ואני מוצאת נשמות אבודות.‬

1598
01:56:22,666 --> 01:56:23,958
‫חיי הם שלי בלבד.‬

1599
01:56:26,625 --> 01:56:29,041
‫והעתיד תלוי בנו.‬

1600
01:57:05,541 --> 01:57:07,041
‫- מבוסס על ספרה של ננסי ספרינגר -‬

1601
01:57:07,125 --> 01:57:09,666
‫- "תעלומת המרקיז הנעלם:‬
‫סיפור מסתורין של אנולה הולמס" -‬