1 00:00:18,018 --> 00:00:19,477 ‫בפרקים הקודמים:‬ ‫-ג'ונתן.‬ 2 00:00:19,561 --> 00:00:21,646 ‫ג'ונתן מור.‬ ‫-ג'ונתן!‬ 3 00:00:21,730 --> 00:00:22,856 ‫האמריקאי.‬ 4 00:00:22,939 --> 00:00:25,233 ‫לא נראה לי שמלקולם ידע איזה נוף יש בדירה.‬ 5 00:00:25,316 --> 00:00:26,735 ‫קייט גלווין.‬ 6 00:00:26,818 --> 00:00:30,030 ‫גלריסטית, חובבת אמנות,‬ ‫לא נשואה, ממוקדת, שאפתנית.‬ 7 00:00:30,113 --> 00:00:32,574 ‫כדאי שאדווח על זה.‬ ‫-אולי אל תזכירי אותי.‬ 8 00:00:32,657 --> 00:00:34,492 ‫הצלת את קייט.‬ 9 00:00:34,576 --> 00:00:35,785 ‫אני מחזיר לך.‬ 10 00:00:35,869 --> 00:00:39,748 ‫חברי הטוב אדם פראט‬ ‫פתח לאחרונה את סנדרי האוס.‬ 11 00:00:39,831 --> 00:00:42,000 ‫בוא איתנו הערב.‬ ‫-פאק, אני בגיהינום.‬ 12 00:00:42,083 --> 00:00:43,418 ‫צריך לקחת אותו הביתה.‬ 13 00:00:44,044 --> 00:00:45,837 ‫מלקולם. רגע, אני...?‬ 14 00:00:45,920 --> 00:00:49,132 ‫"כשהשארתי את מלקולם על השולחן שלך,‬ ‫חשבתי שתכפר על חטאיי."‬ 15 00:00:49,215 --> 00:00:53,094 ‫זה לא אני. אחד מהם...‬ ‫-לך תזדיין ותמות, מלקולם.‬ 16 00:00:53,178 --> 00:00:54,012 ‫...הרג את מלקולם.‬ 17 00:00:54,721 --> 00:00:57,766 ‫ותכנן להפיל את זה עליי.‬ ‫-נעים מאוד, אחי לנשק.‬ 18 00:00:57,849 --> 00:01:00,018 ‫מי אתה?‬ 19 00:01:16,451 --> 00:01:18,036 ‫אחד מכם.‬ 20 00:01:22,957 --> 00:01:25,293 ‫אחד מכם שלח לי את ההודעות האלה.‬ 21 00:01:27,253 --> 00:01:28,546 ‫אחד מכם מתבונן בי.‬ 22 00:01:31,382 --> 00:01:34,552 ‫אחד מכם הרג את מלקולם,‬ ‫השאיר אותו על השולחן שלי,‬ 23 00:01:34,636 --> 00:01:36,930 ‫ועכשיו מנסה להפליל אותי ברצח.‬ 24 00:01:41,017 --> 00:01:42,602 ‫ברור לך שהעלמתי את הגופה שלו.‬ 25 00:01:44,437 --> 00:01:47,816 ‫אולי לא כמו מישהו שלא עשה את זה מעולם.‬ 26 00:01:48,817 --> 00:01:51,903 ‫למרבה הצער, זה הפך אותי‬ ‫למעניין מאוד מבחינתך.‬ 27 00:01:52,946 --> 00:01:55,824 ‫אז מי מכם זה היה?‬ 28 00:01:58,076 --> 00:02:01,037 ‫אתה בסדר, ג'ונתן? אתה נראה חולה.‬ 29 00:02:01,121 --> 00:02:02,747 ‫לא, אני בסדר.‬ 30 00:02:03,957 --> 00:02:04,791 ‫מה אמרת?‬ 31 00:02:06,960 --> 00:02:11,131 ‫ג'ונתן אמר שהסיפור שלך מרתק,‬ ‫אבל הגיע הזמן להרים כוסית.‬ 32 00:02:18,179 --> 00:02:19,430 ‫אם לא אתה אז אני.‬ 33 00:02:21,015 --> 00:02:22,517 ‫אם תגנוב את אור הזרקורים שלי...‬ 34 00:02:23,935 --> 00:02:24,936 ‫אני ארצח אותך.‬ 35 00:02:27,021 --> 00:02:31,025 ‫לחיי סיימון והפתיחה הגדולה בכל הזמנים.‬ ‫הלילה הזה לכבודך.‬ 36 00:02:31,109 --> 00:02:32,694 ‫לחיי סיימון.‬ ‫-לחיי סיימון!‬ 37 00:02:32,777 --> 00:02:34,195 ‫הידד.‬ ‫-לחיים.‬ 38 00:02:34,279 --> 00:02:35,405 ‫לחיים.‬ ‫-לחיים.‬ 39 00:02:45,707 --> 00:02:48,251 ‫אני רוצה את החופשה‬ ‫הקטנה שלי באירופה בחזרה.‬ 40 00:02:59,470 --> 00:03:00,471 ‫מה זה?‬ 41 00:03:09,981 --> 00:03:12,942 ‫"נוכחותך מתבקשת בלילה שכדאי למות למענו."‬ 42 00:03:13,943 --> 00:03:16,446 ‫חוג של חשודים מיוחסים,‬ 43 00:03:16,529 --> 00:03:20,658 ‫ניסיון הפללה והזמנה מסתורית‬ ‫שמזכירה תעלומת רצח בריטית.‬ 44 00:03:22,327 --> 00:03:23,161 ‫שיט.‬ 45 00:03:23,661 --> 00:03:27,624 ‫אני בתעלומת "מי עשה את זה",‬ ‫הצורה הספרותית הנחותה מכולן.‬ 46 00:03:30,418 --> 00:03:34,881 ‫- את -‬ 47 00:03:37,091 --> 00:03:39,928 ‫אני אולי פרנואיד,‬ ‫אבל הצלחת להחביא גופה בדירה שלי.‬ 48 00:03:40,887 --> 00:03:42,680 ‫אולי זה לא כל מה ששתלת.‬ 49 00:03:44,057 --> 00:03:45,558 ‫יש לך משהו חדש להגיד?‬ 50 00:03:46,893 --> 00:03:48,811 ‫ההודעה ב"אוונס", כמובן.‬ 51 00:03:48,895 --> 00:03:51,814 ‫אין אפשרות איתור,‬ ‫ההודעות נעלמות אחרי הקריאה.‬ 52 00:03:51,898 --> 00:03:54,442 ‫האפליקציה האהובה על האליטות והפרנואידים.‬ 53 00:03:55,568 --> 00:03:58,488 ‫מתי התקנת אותה בטלפון שלי? מתישהו...‬ 54 00:03:58,571 --> 00:03:59,864 ‫משקאות!‬ 55 00:03:59,948 --> 00:04:02,992 ‫..בחור השחור שהוא הלילה המדובר, היית שם.‬ 56 00:04:03,576 --> 00:04:05,245 ‫לאט, לאט, ג'ון.‬ 57 00:04:05,995 --> 00:04:07,330 ‫בגלל זה אני לא שותה.‬ 58 00:04:14,504 --> 00:04:15,546 ‫- גלריית קלות'ו -‬ 59 00:04:15,630 --> 00:04:17,048 ‫מה זה? התערוכה של סיימון?‬ 60 00:04:20,176 --> 00:04:22,053 ‫אני חייב לחפש כל דבר בגוגל?‬ 61 00:04:22,971 --> 00:04:24,764 ‫"גלריית קלות'ו".‬ 62 00:04:24,847 --> 00:04:27,809 ‫כן. התערוכה של סיימון סו נפתחת הערב.‬ 63 00:04:27,892 --> 00:04:31,396 ‫מיקום יוקרתי ואליטיסטי, יש.‬ ‫הגלריסטית קייט גלווין.‬ 64 00:04:31,479 --> 00:04:32,397 ‫- קייט גלווין -‬ 65 00:04:33,147 --> 00:04:35,233 ‫את רצחת את החבר המחורבן שלך,‬ 66 00:04:35,316 --> 00:04:38,194 ‫השארת אותו על השולחן שלי,‬ ‫ועכשיו את מענה אותי?‬ 67 00:04:45,243 --> 00:04:47,620 ‫בדקתי במשרד שלך, אתה לא פה.‬ 68 00:04:47,704 --> 00:04:50,623 ‫אני עמוסה בהכנות לפתיחה, מאל.‬ ‫אתה יכול לסמס לי?‬ 69 00:04:50,707 --> 00:04:52,917 ‫לא תזיק לי קצת עזרה.‬ 70 00:04:53,001 --> 00:04:54,877 ‫נשמע שהיא ממש כועסת על הבחור שמת,‬ 71 00:04:54,961 --> 00:04:57,672 ‫מה שמרמז על כך שהיא לא יודעת שהוא מת.‬ 72 00:04:58,881 --> 00:05:02,427 ‫ויכול להיות שזאת הצגה, כי היא רוצחת חכמה.‬ 73 00:05:03,011 --> 00:05:06,264 ‫יופי, אני אוכל לבצע‬ ‫הכרות מחודשת עם הז'אנר השנוא עליי.‬ 74 00:05:07,724 --> 00:05:11,394 ‫מוני אהב תעלומות רצח. אני תמיד חשבתי‬ ‫שאלה חידות תפזורת למבוגרים.‬ 75 00:05:11,477 --> 00:05:13,980 ‫מקיפים את הרמזים ומנצחים במשחק.‬ ‫לא בדיוק אמנות.‬ 76 00:05:14,063 --> 00:05:17,150 ‫"הגופה בחדר הספרייה" ו"רצח במעון הכומר".‬ 77 00:05:17,233 --> 00:05:21,529 ‫אנחנו נלמד אותם?‬ ‫-לא, לא, זה פרויקט אישי שלי.‬ 78 00:05:21,612 --> 00:05:24,365 ‫אוי, חבל. אני מתה על תעלומות מי-עשה-את-זה.‬ 79 00:05:24,449 --> 00:05:26,826 ‫את לא חושבת שזה סגנון קצת נוסחתי?‬ 80 00:05:26,909 --> 00:05:29,454 ‫אוי, אתה אחד מהם. עצוב.‬ 81 00:05:29,954 --> 00:05:31,831 ‫אאוץ'. אבל אני צריך אותה.‬ 82 00:05:31,914 --> 00:05:32,999 ‫מה אני מפספס?‬ 83 00:05:34,083 --> 00:05:36,753 ‫זאת באמת נוסחה, אבל היא כיפית.‬ 84 00:05:37,378 --> 00:05:40,340 ‫היא מפתה אותך, ומסתירה‬ ‫את הביקורת החברתית מתחת לחידה.‬ 85 00:05:40,423 --> 00:05:43,843 ‫אני חושבת שהבעיה שלך‬ ‫היא שתעלומות באמת מבדרות.‬ 86 00:05:43,926 --> 00:05:45,720 ‫למה שזאת תהיה בעיה?‬ 87 00:05:45,803 --> 00:05:47,722 ‫כי מי לא חייב להיות מבדר?‬ 88 00:05:49,057 --> 00:05:51,517 ‫גברים לבנים גאונים. כן?‬ 89 00:05:52,393 --> 00:05:57,231 ‫באמת, שעמום הפך‬ ‫לסוג של סמן של אמנות גבוהה,‬ 90 00:05:57,857 --> 00:06:00,068 ‫אבל אם אדם רגיל רוצה לפרסם,‬ ‫הוא חייב להיות מרתק,‬ 91 00:06:00,151 --> 00:06:03,905 ‫ולכן אגתה כריסטי היא הסופרת‬ ‫הכי נמכרת אי פעם.‬ 92 00:06:03,988 --> 00:06:06,783 ‫ו-99 אחוז מהאנשים‬ ‫לא סיימו את "אינפיניט ג'סט".‬ 93 00:06:06,866 --> 00:06:08,034 ‫אני סיימתי.‬ ‫-חודש מחיי‬ 94 00:06:08,117 --> 00:06:11,287 ‫שכבר לא אקבל בחזרה.‬ ‫-דור Z ברמה קטלנית.‬ 95 00:06:12,205 --> 00:06:13,664 ‫אז אני סנוב?‬ 96 00:06:16,501 --> 00:06:18,544 ‫טיפה פטריארכלי.‬ 97 00:06:19,504 --> 00:06:23,257 ‫אז מה הפרויקט?‬ ‫-אני עדיין מנסה להתמקד.‬ 98 00:06:24,342 --> 00:06:26,719 ‫אני צריך להבין איך הספרים האלה עובדים.‬ 99 00:06:26,803 --> 00:06:28,137 ‫מה, סימני ההיכר?‬ 100 00:06:28,930 --> 00:06:29,931 ‫אני יכולה לספר לך.‬ 101 00:06:30,014 --> 00:06:32,725 ‫בת ה-19 היהירה הזאת‬ ‫היא מלאך שנשלח לעזור לי.‬ 102 00:06:32,809 --> 00:06:34,352 ‫בבקשה.‬ ‫-טוב,‬ 103 00:06:34,435 --> 00:06:39,315 ‫אני צריכה לתת למישהו שיעור פרטי‬ ‫ברוסית מדוברת בעוד שש דקות.‬ 104 00:06:39,399 --> 00:06:41,401 ‫רוסית?‬ ‫-כן. תוכל למצוא אותי‬ 105 00:06:41,484 --> 00:06:44,195 ‫בימי השבוע מטיילת עם להקת כלבים‬ ‫בהייד פארק.‬ 106 00:06:44,278 --> 00:06:45,780 ‫נדיה, מתי את ישנה?‬ 107 00:06:45,863 --> 00:06:49,492 ‫שינה זה לעשירים.‬ ‫טוב, זה הקטע של דיים אגתה.‬ 108 00:06:50,368 --> 00:06:52,870 ‫דבר ראשון, אין צירופי מקרים.‬ 109 00:06:53,413 --> 00:06:58,292 ‫דבר שני, כל המניעים מצטמצמים‬ ‫בסופו של דבר לסקס, כסף או נקמה.‬ 110 00:06:58,376 --> 00:07:02,004 ‫ודבר שלישי, החשוד הראשון‬ ‫הוא בדרך כלל הקורבן השני.‬ 111 00:07:02,088 --> 00:07:06,968 ‫לא, לא, חשבתי על רצח אלים אחד‬ ‫וניסיון הפללה.‬ 112 00:07:10,179 --> 00:07:12,974 ‫אז השאלה היא למה הקורבן נרצח.‬ 113 00:07:13,057 --> 00:07:16,769 ‫מישהו רצה אותו מת מספיק‬ ‫בשביל לתכנן ולנקוט אלימות.‬ 114 00:07:16,853 --> 00:07:20,690 ‫לדעתי, הפללה זה כיוון קצת יומרני,‬ ‫אבל אם עושים את זה כמו שצריך?‬ 115 00:07:20,773 --> 00:07:21,858 ‫מוש-לם.‬ 116 00:07:22,400 --> 00:07:23,734 ‫זה בקיצור.‬ 117 00:07:24,318 --> 00:07:27,029 ‫אם הספר שלך יהיה רב מכר,‬ ‫אני אקבל עשרה אחוז.‬ 118 00:07:27,113 --> 00:07:28,114 ‫עשינו עסק.‬ 119 00:07:28,197 --> 00:07:30,408 ‫יופי. ביי.‬ ‫-תודה, נדיה.‬ 120 00:07:31,367 --> 00:07:33,202 ‫"אין צירופי מקרים."‬ 121 00:07:34,162 --> 00:07:35,455 ‫ג'ו קווין-גולדברג.‬ 122 00:07:35,538 --> 00:07:37,665 ‫אליוט, חתיכת בן זונה.‬ 123 00:07:38,875 --> 00:07:41,461 ‫כמה נוח שמישהו מטעם משפחת קווין זורק אותי‬ 124 00:07:41,544 --> 00:07:43,212 ‫באמצע תעלומת רצח.‬ 125 00:07:44,046 --> 00:07:46,090 ‫אתה נראה כמו ג'ונתן.‬ 126 00:07:49,552 --> 00:07:51,345 ‫הסכמנו שלא תתקשר אליי יותר.‬ 127 00:07:51,429 --> 00:07:53,806 ‫זה היה לפני שטמנת לי מלכודת.‬ ‫-שוב?‬ 128 00:07:53,890 --> 00:07:55,099 ‫הסמסים.‬ 129 00:07:55,183 --> 00:07:56,809 ‫מלקולם הרדינג.‬ 130 00:07:58,352 --> 00:08:01,314 ‫נו?‬ ‫-אין לך מושג איזו הקלה אני מרגיש‬ 131 00:08:01,397 --> 00:08:03,774 ‫שאין לי מושג על מה אתה מדבר.‬ 132 00:08:03,858 --> 00:08:07,278 ‫תנסה מדיטציה. אצלי זה חולל פלאים.‬ 133 00:08:07,361 --> 00:08:08,362 ‫תקשיב לי.‬ 134 00:08:08,988 --> 00:08:12,825 ‫אליוט, אני לא מטומטם.‬ ‫-קצת נשמע שאתה כן.‬ 135 00:08:12,909 --> 00:08:16,996 ‫מצטער שכבר דפקת את החיים החדשים שלך,‬ ‫אבל אני רשמית‬ 136 00:08:17,872 --> 00:08:20,124 ‫מעל החרא הזה, פשוטו כמשמעו.‬ 137 00:08:21,042 --> 00:08:23,794 ‫אני מאחל שתמצא סוף לסבל ולגורמים לסבל.‬ 138 00:08:23,878 --> 00:08:27,423 ‫ולך תזדיין, בגללך אני צריך‬ ‫להשמיד טלפון תקין לגמרי.‬ 139 00:08:30,593 --> 00:08:32,512 ‫ברור שזה לא יהיה כזה קל.‬ 140 00:08:34,514 --> 00:08:36,474 ‫- אוונס‬ ‫הודעה חדשה -‬ 141 00:08:37,391 --> 00:08:40,061 ‫"שוב שלום." שיט. ההודעה ממך.‬ 142 00:08:42,396 --> 00:08:44,565 ‫"ג'קט יפה. מתאים לך חום."‬ 143 00:08:44,649 --> 00:08:46,901 ‫איפה אתה, בן זונה?‬ 144 00:08:46,984 --> 00:08:49,278 ‫אתה יכול להיות בכל מקום? איפה אתה?‬ 145 00:08:49,362 --> 00:08:52,615 ‫חתיכת... "למדתי עליך הרבה.‬ 146 00:08:53,115 --> 00:08:54,116 ‫"פרנואיד.‬ 147 00:08:54,200 --> 00:08:55,660 ‫"מתבודד מטבעך."‬ 148 00:08:55,743 --> 00:08:58,538 ‫אתה סטוקר, איפה שלא תהיה.‬ 149 00:08:59,622 --> 00:09:01,916 ‫"בהחלט לא פרופסור אמיתי."‬ 150 00:09:02,667 --> 00:09:05,753 ‫כן? ומי אתה?‬ 151 00:09:07,213 --> 00:09:09,090 ‫תחשוב.‬ 152 00:09:13,010 --> 00:09:15,346 ‫"למה רצחת את מלקולם?"‬ 153 00:09:15,846 --> 00:09:18,641 ‫גם תגובה סרקסטית תוכל‬ ‫לעזור לי לפענח את המניע,‬ 154 00:09:18,724 --> 00:09:21,269 ‫ובעזרתו אוכל להבין מי אתה, לעצור את זה,‬ 155 00:09:21,769 --> 00:09:23,145 ‫ולקבל בחזרה קמצוץ...‬ 156 00:09:23,813 --> 00:09:26,440 ‫"לא קוראים לך ג'ונתן מור." פאק.‬ 157 00:09:27,775 --> 00:09:31,612 ‫"אני אבין אותך בקרוב."‬ ‫אני לא יכול להרשות לך.‬ 158 00:09:32,196 --> 00:09:34,240 ‫אני צריך להבין אותך קודם.‬ 159 00:09:47,086 --> 00:09:48,713 ‫ליידי פיבי.‬ 160 00:09:48,796 --> 00:09:52,300 ‫היא עמדה על כך שאבקר אותה.‬ ‫אין לי מושג מה אמרתי לה בחור השחור,‬ 161 00:09:52,383 --> 00:09:54,135 ‫אבל היא מעריצה של ג'ונתן.‬ 162 00:09:55,595 --> 00:09:57,263 ‫אני אמור פשוט לחכות פה?‬ 163 00:09:57,763 --> 00:09:58,598 ‫שלום?‬ 164 00:09:59,098 --> 00:10:03,144 ‫אני לא משתוקק לבלות יום עם אישה‬ ‫שהתפרסמה בזה שהיא התעלפה על ברק אובמה.‬ 165 00:10:03,227 --> 00:10:04,687 ‫- "לא הפרעת אכילה, סתם שכרות" -‬ 166 00:10:04,770 --> 00:10:07,898 ‫אבל הליידי הפטפטנית עשויה להיות‬ ‫בדיוק מי שתעזור לי למצוא אותך.‬ 167 00:10:09,567 --> 00:10:11,068 ‫הגעתי בדיוק בזמן?‬ 168 00:10:13,404 --> 00:10:15,072 ‫פאק, זה כואב!‬ 169 00:10:15,156 --> 00:10:18,367 ‫לא, ויקי, הוא לא מזיק.‬ ‫-שמעתי צרחה.‬ 170 00:10:19,201 --> 00:10:22,413 ‫הסרת שיער בלייזר‬ ‫זה כמו אמבטיית ליקוקים מהר געש, מותק.‬ 171 00:10:23,623 --> 00:10:27,627 ‫אתה יכול לעזוב את רופרט.‬ ‫-אני בסך הכול אומר שכל מועדון‬ 172 00:10:27,710 --> 00:10:31,714 ‫הוא יעד ייחודי שאנשים שיודעים‬ ‫יצרו עבור אנשים שיודעים.‬ 173 00:10:31,797 --> 00:10:33,924 ‫סליחה, שיחה עם משקיע גדול.‬ 174 00:10:34,008 --> 00:10:36,886 ‫הוא שותה בעשר בבוקר. מושלם.‬ 175 00:10:36,969 --> 00:10:39,472 ‫אני יכול לחזור.‬ ‫-לא, לא. הפסקת סיגריה.‬ 176 00:10:41,265 --> 00:10:44,226 ‫בכל אופן, כמו שאמרתי,‬ ‫אני מסכים. בהחלט. בהחלט.‬ 177 00:10:45,853 --> 00:10:47,813 ‫האם הליידי היא רוצחת?‬ 178 00:10:50,608 --> 00:10:52,735 ‫מה שאמרת לי באותו לילה,‬ 179 00:10:53,486 --> 00:10:56,739 ‫אני לא חושבת שאי פעם‬ ‫ראו אותי בצורה כל כך מלאה.‬ 180 00:10:56,822 --> 00:10:58,616 ‫מה בדיוק אמרתי?‬ 181 00:10:58,699 --> 00:11:02,662 ‫ברור שדבר מה הפגיש בינינו כדי שנהיה חברים.‬ 182 00:11:02,745 --> 00:11:05,498 ‫משהו ששיפד את מלקולם על השולחן שלי.‬ 183 00:11:05,581 --> 00:11:07,583 ‫שמחתי להכיר אותך.‬ 184 00:11:08,501 --> 00:11:09,752 ‫הנה זה בא.‬ 185 00:11:09,835 --> 00:11:12,046 ‫ואת אדם. את שניכם.‬ 186 00:11:12,129 --> 00:11:17,093 ‫תקשיב, זה מועדון לילה,‬ ‫לא תראנוס. תירגע, בחייך.‬ 187 00:11:18,552 --> 00:11:21,430 ‫תה? בלה, תה!‬ 188 00:11:21,514 --> 00:11:24,392 ‫יש פה קצת מתח.‬ ‫-קיבלת את ההזמנה?‬ 189 00:11:24,975 --> 00:11:26,727 ‫היא שלחה לי את ההזמנה.‬ 190 00:11:26,811 --> 00:11:30,564 ‫ה-אירוע. סופר יוקרתי.‬ ‫כל החברים שלנו יהיו שם.‬ 191 00:11:31,190 --> 00:11:32,108 ‫אז אני חייב להיות.‬ 192 00:11:32,191 --> 00:11:33,025 ‫נשמע מדהים.‬ 193 00:11:33,109 --> 00:11:36,570 ‫מה בלש היה אומר עכשיו?‬ ‫"מי רצה שמלקולם ימות?" נשמע בוטה מדי.‬ 194 00:11:36,654 --> 00:11:38,739 ‫אדיב מאוד מצדך לכלול אותי.‬ 195 00:11:38,823 --> 00:11:42,284 ‫עדיין אין לי פה הרבה חברים.‬ 196 00:11:42,368 --> 00:11:44,995 ‫אני אסיר תודה למלקולם‬ ‫שהתעקש שאבוא באותו ערב.‬ 197 00:11:45,496 --> 00:11:47,998 ‫טוב, מלקולם...‬ ‫-נגסה בפיתיון.‬ 198 00:11:48,499 --> 00:11:51,377 ‫מה זאת אומרת?‬ ‫-קייט אוהבת אותו, וזה מספיק.‬ 199 00:11:52,044 --> 00:11:53,337 ‫לא כולם מסכימים.‬ 200 00:11:54,296 --> 00:11:58,259 ‫היית משלם 10,000 ליש"ט דמי חבר‬ ‫למועדון שמקושר בקטע אירוני לכנסיית השטן?‬ 201 00:11:58,342 --> 00:11:59,885 ‫אל תפריע, מותק.‬ ‫-סליחה.‬ 202 00:11:59,969 --> 00:12:03,848 ‫בדיוק סיפרתי לג'ונתן‬ ‫שמלקולם קצת שנוי במחלוקת.‬ 203 00:12:04,974 --> 00:12:06,267 ‫מה זה היה?‬ 204 00:12:06,350 --> 00:12:09,145 ‫אוי, חיוני! את מי תלבש?‬ 205 00:12:10,938 --> 00:12:12,189 ‫לפתיחה של סיימון.‬ 206 00:12:14,650 --> 00:12:17,111 ‫ג'ון, תינוק קטן וטרי שלי.‬ 207 00:12:17,862 --> 00:12:20,656 ‫חברת המין של מלקולם, מלכת הקרח קייט...‬ 208 00:12:22,408 --> 00:12:24,535 ‫בת הזוג החמה והאוהבת שלו.‬ 209 00:12:24,618 --> 00:12:27,371 ‫קייט היא חברה יקרה של פיבי.‬ ‫זה הערב הגדול שלה.‬ 210 00:12:27,455 --> 00:12:30,791 ‫אי אפשר שאיזה מזוקן אקראי‬ ‫יגיע לשם עם בגדים מחנות רשת.‬ 211 00:12:31,292 --> 00:12:32,752 ‫אאוץ'.‬ ‫-ויק?‬ 212 00:12:33,627 --> 00:12:37,298 ‫ויק, אתה יכול לקחת‬ ‫את היתום הדיקנסיאני של פיבי לגלריה?‬ 213 00:12:37,381 --> 00:12:39,675 ‫טום שלח את החליפות לשם, נכון?‬ ‫-כן.‬ 214 00:12:40,593 --> 00:12:43,012 ‫אני לא יכול, לא גיליתי שום דבר על מלקולם.‬ 215 00:12:43,095 --> 00:12:45,055 ‫אל תתווכח.‬ 216 00:12:45,139 --> 00:12:47,975 ‫זה עולמה של פיבי. אנחנו רק גרים בו.‬ 217 00:12:51,353 --> 00:12:52,354 ‫טוב.‬ 218 00:13:00,321 --> 00:13:03,073 ‫אז כמה בערך עולה חליפה של טום?‬ 219 00:13:03,157 --> 00:13:07,286 ‫כי אני בטוח שאין לי מספיק.‬ ‫-זאת מתנה, אתה לא...‬ 220 00:13:07,912 --> 00:13:11,749 ‫אתה לא באמת משלם.‬ ‫הם רק רוצים שיראו אותך בבגדים שלהם.‬ 221 00:13:13,292 --> 00:13:14,668 ‫לא אותך, כמובן.‬ 222 00:13:14,752 --> 00:13:18,714 ‫בגדים בחינם למי שהכי פחות צריך אותם.‬ ‫הקפיטליזם עובד מצוין בשביל כולם.‬ 223 00:13:18,798 --> 00:13:21,425 ‫לא שם, לא, עצור. אנחנו עמוסים מדי.‬ 224 00:13:21,509 --> 00:13:23,761 ‫תעביר אותו לקיר הדרומי, שיוכל לנשום.‬ 225 00:13:23,844 --> 00:13:26,972 ‫קייט נראית כמו היחידה‬ ‫בחוג החברים שלה שבאמת עובדת.‬ 226 00:13:27,056 --> 00:13:30,851 ‫בסוף ימינה. נתראה במכונית.‬ 227 00:13:35,773 --> 00:13:39,735 ‫הנה כמה חשודים שלא עבדו אפילו יום בחיים.‬ 228 00:13:39,819 --> 00:13:41,946 ‫מי זה אם לא המרצה חסר הפרוטה.‬ 229 00:13:42,029 --> 00:13:44,156 ‫למשל קוני, איש הסוסים.‬ 230 00:13:44,240 --> 00:13:45,449 ‫דיפלומטי מצדך, קוני.‬ 231 00:13:45,533 --> 00:13:47,409 ‫סופי והקוקו שלה.‬ 232 00:13:48,536 --> 00:13:50,913 ‫והאמן, שנותן לאמנות שלו‬ ‫לדבר במקומו, כנראה.‬ 233 00:13:50,996 --> 00:13:53,999 ‫אני חייב לדעת איפה קנית את הג'קט הזה.‬ 234 00:13:55,209 --> 00:13:57,920 ‫יופי, אני בגרסת הווסט אנד של "ילדות רעות".‬ 235 00:13:58,003 --> 00:13:59,255 ‫פיבי שלחה אותי.‬ 236 00:14:02,967 --> 00:14:06,512 ‫מעניין. לפיבי יש הרבה השפעה‬ ‫על האנשים האלה.‬ 237 00:14:06,595 --> 00:14:08,430 ‫טוב, תגיד לו מה אתה רוצה.‬ 238 00:14:11,016 --> 00:14:13,435 ‫טום או רלף, לא משהו אירופאי.‬ 239 00:14:19,275 --> 00:14:22,069 ‫אני לא אקבל הזדמנות‬ ‫יותר טובה מהמבט הזה, כנראה.‬ 240 00:14:22,152 --> 00:14:24,029 ‫אתה בלחץ בגלל התערוכה?‬ ‫-לא.‬ 241 00:14:27,992 --> 00:14:29,660 ‫דיברתי עם מלקולם על...‬ 242 00:14:29,743 --> 00:14:32,913 ‫הזיין נטול המוח הזה‬ ‫לא יזהה אמנות גם אם היא תחרבן לו בפה.‬ 243 00:14:34,582 --> 00:14:38,210 ‫איך הרקול פוארו היה ממשיך משפט על "זיין"?‬ 244 00:14:38,294 --> 00:14:39,545 ‫אתה לא מעריץ של מלקולם?‬ 245 00:14:40,045 --> 00:14:43,757 ‫אנחנו לא חושבים עליו בכלל.‬ ‫-הזין הגדול הזה חייב לי 60 ליש"ט.‬ 246 00:14:44,508 --> 00:14:47,386 ‫אתה מהמר על סוסים, פרופסור?‬ ‫-די לדבר על מלקולם.‬ 247 00:14:47,469 --> 00:14:49,597 ‫כולם שנאו אותו?‬ ‫-הג'קט, אדוני.‬ 248 00:14:50,598 --> 00:14:53,183 ‫סיימון, אתה מתלבש?‬ ‫-אני קורא את נרודה.‬ 249 00:14:56,729 --> 00:14:58,731 ‫פיבי הזמינה את ג'ונתן.‬ 250 00:15:00,149 --> 00:15:01,150 ‫הבנתי.‬ 251 00:15:05,112 --> 00:15:09,366 ‫טוב, ג'ונתן, אם פיבי אימצה אותך,‬ ‫אני יכולה רק להגיד שיש לך מזל.‬ 252 00:15:10,034 --> 00:15:14,246 ‫אם תפגע בה, אני אשרוף לך את הזין,‬ ‫אבל באמת, מזל טוב.‬ 253 00:15:15,331 --> 00:15:17,207 ‫אתה נראה כמו מלצר בג'קט הזה.‬ 254 00:15:17,291 --> 00:15:21,086 ‫אם הייתי כותב ספר, היא לא הייתה הרוצחת.‬ ‫היו קולטים אותה מקילומטר.‬ 255 00:15:21,587 --> 00:15:23,589 ‫תודה. שיחה טובה.‬ 256 00:15:27,968 --> 00:15:31,889 ‫סיימון, אתה מוכן לבחור משהו, בבקשה?‬ ‫-למי אכפת מה אני לובש?‬ 257 00:15:31,972 --> 00:15:33,140 ‫היא בלחץ.‬ 258 00:15:33,223 --> 00:15:34,975 ‫לתקשורת, לפטרונים, לעולם.‬ 259 00:15:35,059 --> 00:15:38,479 ‫קשה לשדר דחיפות למפונקי אצולה‬ ‫שלא יכולים להיכשל.‬ 260 00:15:38,979 --> 00:15:40,940 ‫התערוכה תהיה הצלחה.‬ 261 00:15:41,023 --> 00:15:43,734 ‫אלה העבודות הכי טובות שלי.‬ ‫אני לא ארקוד בשבילם.‬ 262 00:15:45,527 --> 00:15:46,654 ‫ואת לא רוצה שאעשה את זה.‬ 263 00:15:48,072 --> 00:15:50,658 ‫כדי לקבל מהם יותר,‬ ‫אני אצטרך שאלות יותר טובות.‬ 264 00:15:50,741 --> 00:15:53,535 ‫אני צריך לדעת יותר על מלקולם.‬ 265 00:15:56,413 --> 00:15:59,375 ‫קייט נראית כמו אחת שיש לה גיבוי לכל דבר.‬ 266 00:15:59,458 --> 00:16:02,044 ‫נקווה שיש לה עותק של מפתח המשרד של מלקולם.‬ 267 00:16:04,463 --> 00:16:05,297 ‫בינגו.‬ 268 00:16:14,181 --> 00:16:15,349 ‫המשרד של מלקולם.‬ 269 00:16:16,141 --> 00:16:18,018 ‫ספרים. כולם מאת גברים.‬ 270 00:16:18,102 --> 00:16:21,814 ‫סילבוס שהוא מתעצל לעדכן.‬ ‫אלכוהול. זה לא חדש.‬ 271 00:16:22,982 --> 00:16:25,609 ‫יש סיבה לזה שרצחת אותו.‬ 272 00:16:27,027 --> 00:16:27,861 ‫סקס.‬ 273 00:16:28,612 --> 00:16:29,488 ‫כסף.‬ 274 00:16:29,571 --> 00:16:31,073 ‫או נקמה.‬ 275 00:16:44,920 --> 00:16:45,921 ‫שכר הטרחה שלי.‬ 276 00:16:51,760 --> 00:16:53,095 ‫"סילבר וונד."‬ 277 00:16:53,178 --> 00:16:54,596 ‫"סארי הופ."‬ 278 00:16:54,680 --> 00:16:56,140 ‫טוב, אין לי מושג.‬ 279 00:16:57,057 --> 00:16:57,933 ‫רגע.‬ 280 00:16:58,017 --> 00:17:00,477 ‫אתה מהמר על סוסים, פרופסור?‬ ‫-סוסים.‬ 281 00:17:00,561 --> 00:17:03,689 ‫אלה הימורים, כך שאלה בעצם שטרי חוב.‬ 282 00:17:03,772 --> 00:17:06,150 ‫למשפחה של מלקולם היה כסף,‬ ‫אבל אם הוא הימר מספיק,‬ 283 00:17:06,233 --> 00:17:07,651 ‫אולי כבר אין לה.‬ 284 00:17:08,444 --> 00:17:11,071 ‫"לואי מלך השמש עם פגיון.‬ 285 00:17:11,155 --> 00:17:13,741 ‫"חמישי, 15:00, סטוקס"?‬ 286 00:17:13,824 --> 00:17:16,160 ‫אמרתי שאני לא אוהב חידות.‬ 287 00:17:19,329 --> 00:17:21,081 ‫פרופסור, מה...?‬ 288 00:17:21,165 --> 00:17:22,583 ‫מה אתה עושה?‬ 289 00:17:22,666 --> 00:17:23,500 ‫שיט.‬ 290 00:17:23,584 --> 00:17:26,462 ‫רציתי להשאיר לו פתק,‬ ‫כי הוא לא היה בשעת הקבלה.‬ 291 00:17:26,545 --> 00:17:30,758 ‫החברה של מלקולם ביקשה שאבדוק‬ ‫אם היא השאירה פה את הארנק. אנחנו שכנים...‬ 292 00:17:30,841 --> 00:17:32,009 ‫אוי, משעמם.‬ 293 00:17:32,509 --> 00:17:36,180 ‫חשבתי שפרצת פנימה או משהו.‬ ‫-מצטער על האכזבה.‬ 294 00:17:36,263 --> 00:17:38,348 ‫אז מה עם ארץ התעלומות?‬ 295 00:17:40,684 --> 00:17:44,897 ‫זה לא הקטע שלי,‬ ‫אבל אני עדיין מנסה לא לאבד תקווה.‬ 296 00:17:44,980 --> 00:17:48,609 ‫הנה, זאת השגיאה הכי יסודית שאפשר לעשות.‬ 297 00:17:49,234 --> 00:17:52,529 ‫והיא?‬ ‫-אתה נותן לזה לא להיות הקטע שלך.‬ 298 00:17:52,613 --> 00:17:56,241 ‫תגיד לי שהבלש שלך‬ ‫לא מגשש באפלה בחיפוש אחרי מניע.‬ 299 00:17:57,117 --> 00:17:58,744 ‫חשבתי שככה...‬ 300 00:17:58,827 --> 00:18:03,457 ‫זה ה"מה", לא ה"איך".‬ ‫ה"איך" הוא מה שהופך סיפור למגניב.‬ 301 00:18:03,540 --> 00:18:06,043 ‫הבלש שלך חייב להיות מיוחד מבחינה כלשהי.‬ 302 00:18:06,126 --> 00:18:09,630 ‫כוח-על, יכולת היסק, ידע במדעים, לא משנה.‬ 303 00:18:10,881 --> 00:18:14,093 ‫וואו, הפנים שלך. ממש עזרתי לך עכשיו, נכון?‬ 304 00:18:15,135 --> 00:18:16,428 ‫נדיה צודקת.‬ 305 00:18:16,512 --> 00:18:20,140 ‫טעיתי כשניסיתי לגרום להם להיפתח בפני זר.‬ 306 00:18:20,224 --> 00:18:22,810 ‫יש לי יכולות שלא נשענתי עליהן.‬ 307 00:18:24,186 --> 00:18:25,729 ‫אני חד אבחנה.‬ 308 00:18:26,230 --> 00:18:29,233 ‫ג'מה לוקחת אדרל ולא משלמת עבור שום דבר,‬ 309 00:18:29,316 --> 00:18:34,071 ‫היא אוספת נזרים, ונראה שבקושי מודעת לקיומו‬ ‫של מלקולם, אז היא במקום נמוך ברשימה.‬ 310 00:18:35,114 --> 00:18:38,367 ‫הנסיכה בלסינג "עובדת בהיי-טק".‬ 311 00:18:38,450 --> 00:18:41,453 ‫היא חושבת שאנחנו חיים בהדמיה.‬ ‫אם כלום לא אמיתי, גם רצח זה כלום.‬ 312 00:18:41,537 --> 00:18:43,580 ‫אבל היא בנתה חיים שלא תישבר לה בהם ציפורן,‬ 313 00:18:43,664 --> 00:18:48,585 ‫אז קשה לדמיין שהיא תדקור מישהו.‬ ‫זה לא סופי, אבל גם היא בתחתית הרשימה.‬ 314 00:18:52,422 --> 00:18:55,884 ‫כשאדם פתח את סנדרי האוס,‬ ‫זה היה הפרויקט הראשון שלו‬ 315 00:18:55,968 --> 00:18:57,803 ‫שלא מת עוד לפני שהוא התחיל.‬ 316 00:18:58,762 --> 00:19:02,432 ‫הוא לא בדיוק הכבשה השחורה במשפחה,‬ ‫יותר מקור מבוכה.‬ 317 00:19:04,268 --> 00:19:07,229 ‫למשפחת פראט יש "כסף ישן",‬ ‫כמו שאומרים באמריקה.‬ 318 00:19:07,312 --> 00:19:09,815 ‫האבא הוא איש נדל"ן ותורם ידוע.‬ 319 00:19:09,898 --> 00:19:10,983 ‫אחיו סנאטור.‬ 320 00:19:11,066 --> 00:19:13,986 ‫נער הזהב המשפחתי, ואולי הנשיא הגיי הראשון.‬ 321 00:19:14,069 --> 00:19:17,197 ‫בינתיים, אדם ידוע בעיקר‬ ‫בגלל שנהג שיכור בטוקסידו,‬ 322 00:19:17,281 --> 00:19:19,408 ‫כשטימותי שלאמה במושב שלידו.‬ 323 00:19:19,491 --> 00:19:22,244 ‫מאז שהוא עם פיבי, הוא נכנס לתלם.‬ 324 00:19:22,327 --> 00:19:24,371 ‫או לפחות הפסיק לנהוג.‬ 325 00:19:24,454 --> 00:19:25,789 ‫וסנדרי האוס הוא הצלחה.‬ 326 00:19:27,291 --> 00:19:30,210 ‫סליחה.‬ ‫-זה בסדר. זה בסדר!‬ 327 00:19:30,294 --> 00:19:34,715 ‫בסך הכול הוא בריון מקסים, שמתאמץ‬ ‫להרשים את האבא שמחק אותו כבר לפני שנים.‬ 328 00:19:34,798 --> 00:19:37,718 ‫אני ממש מצטער.‬ ‫-הוא רוצה לפתוח עוד שישה מועדונים.‬ 329 00:19:37,801 --> 00:19:39,469 ‫אני לא יודע אם הוא מסוגל לרצוח,‬ 330 00:19:39,553 --> 00:19:42,222 ‫אבל אני בטוח שהוא מסוגל להפליל מישהו.‬ 331 00:19:42,306 --> 00:19:43,599 ‫אבל למה להרוג את מלקולם?‬ 332 00:19:43,682 --> 00:19:44,766 ‫- תוכנייה -‬ 333 00:19:44,850 --> 00:19:47,352 ‫אדם פראט בתפקיד לואי ה-14, מלך השמש.‬ 334 00:19:49,313 --> 00:19:50,147 ‫רק רגע.‬ 335 00:19:56,445 --> 00:19:59,781 ‫"לואי מלך השמש." מלקולם התכוון לאדם.‬ 336 00:20:00,324 --> 00:20:01,408 ‫תודה.‬ ‫-כן.‬ 337 00:20:01,491 --> 00:20:03,619 ‫עכשיו יום חמישי.‬ ‫-תודה שבאתם.‬ 338 00:20:03,702 --> 00:20:04,703 ‫תודה.‬ 339 00:20:05,204 --> 00:20:06,455 ‫תודה שבאתם.‬ 340 00:20:06,538 --> 00:20:08,540 ‫קלייר, תענוג כתמיד. תודה רבה.‬ ‫-תודה.‬ 341 00:20:19,134 --> 00:20:21,094 ‫טוב, בואו נפענח את הקוד של מלקולם.‬ 342 00:20:52,834 --> 00:20:54,544 ‫בסדר.‬ ‫-מה?‬ 343 00:20:55,921 --> 00:20:56,755 ‫תעשה את זה.‬ 344 00:20:57,256 --> 00:21:00,425 ‫לואי מלך השמש ופגיון.‬ ‫-תתחנן.‬ 345 00:21:02,302 --> 00:21:03,178 ‫בבקשה.‬ 346 00:21:03,262 --> 00:21:04,263 ‫תשתין עליי.‬ 347 00:21:05,681 --> 00:21:08,517 ‫לא הסוד שציפיתי לגלות.‬ ‫-כן!‬ 348 00:21:08,600 --> 00:21:09,643 ‫אוי, תודה.‬ 349 00:21:09,726 --> 00:21:12,104 ‫עוד! תן לי את זה!‬ 350 00:21:12,187 --> 00:21:14,439 ‫תן לי את זה!‬ ‫-ראיתי מספיק.‬ 351 00:21:15,857 --> 00:21:17,234 ‫אז מלקולם ידע על...‬ 352 00:21:20,320 --> 00:21:23,240 ‫שלום לך, חטטן מזדיין.‬ 353 00:21:23,782 --> 00:21:24,783 ‫אני יכול להסביר.‬ 354 00:21:26,368 --> 00:21:27,661 ‫אז תסביר.‬ 355 00:21:27,744 --> 00:21:29,204 ‫שיט. מה להגיד?‬ 356 00:21:29,288 --> 00:21:31,665 ‫אני סופר. זה מחקר, אני כותב ספר.‬ 357 00:21:32,791 --> 00:21:34,626 ‫על אנשים עשירים.‬ 358 00:21:34,710 --> 00:21:35,877 ‫נחמד מאוד.‬ 359 00:21:37,421 --> 00:21:38,505 ‫איזה מין ספר?‬ 360 00:21:39,506 --> 00:21:40,507 ‫ספר בלשים.‬ 361 00:21:41,717 --> 00:21:43,552 ‫אבל בעצם הוא על אי שוויון.‬ 362 00:21:43,635 --> 00:21:45,637 ‫על זה שהם חושבים שהם טובים מאיתנו.‬ 363 00:21:46,847 --> 00:21:51,893 ‫בשביל זה צריך בערך עשרה כרכים, לא?‬ 364 00:21:52,436 --> 00:21:54,271 ‫כן, אם יהיה לי מזל.‬ ‫-כן.‬ 365 00:21:55,564 --> 00:21:57,899 ‫בוא נעיף פה מבט, בסדר?‬ 366 00:21:59,151 --> 00:22:00,152 ‫בוא הנה.‬ 367 00:22:03,238 --> 00:22:05,198 ‫כמו שאמרתי, אני סופר. אלה המחשבות שלי.‬ 368 00:22:08,118 --> 00:22:09,119 ‫טוב, שלום.‬ 369 00:22:11,204 --> 00:22:12,956 ‫שמתי הכול על סילבר וונד.‬ 370 00:22:14,875 --> 00:22:15,709 ‫תשלום.‬ 371 00:22:16,835 --> 00:22:22,341 ‫אין צורך לומר שאתה עומד לסבול‬ ‫מהתקף קיצוני במיוחד של אלצהיימר.‬ 372 00:22:22,424 --> 00:22:23,258 ‫בשמחה.‬ 373 00:22:24,009 --> 00:22:28,513 ‫יופי. אני מניח שנתראה‬ ‫בתערוכה המטומטמת הזאת.‬ 374 00:22:29,306 --> 00:22:30,390 ‫כן?‬ ‫-כן.‬ 375 00:22:32,642 --> 00:22:33,977 ‫קדימה, עוף מפה.‬ 376 00:22:40,650 --> 00:22:42,277 ‫הפתיחה הגדולה של סיימון סו.‬ 377 00:22:42,361 --> 00:22:47,074 ‫תהרגו אותי. אבל כל החשודים‬ ‫נאספים במקום אחד, אז אני פה.‬ 378 00:22:51,453 --> 00:22:54,122 ‫הקינק של אדם לא ממש ירשים‬ ‫את המאפיה של מדרה לינדה.‬ 379 00:22:54,206 --> 00:22:58,085 ‫אבל אם מלקולם ידע, והוא סחט‬ ‫את אדם כדי לכסות חובות הימורים,‬ 380 00:22:58,168 --> 00:23:01,213 ‫אז אולי מצאתי אותך.‬ 381 00:23:09,137 --> 00:23:10,222 ‫בלי תמונות, בבקשה.‬ 382 00:23:14,768 --> 00:23:16,520 ‫תחזיקי את הדלת, בבקשה.‬ 383 00:23:16,603 --> 00:23:17,938 ‫תחייך. תשדר עושר.‬ 384 00:23:18,021 --> 00:23:20,148 ‫סליחה, אני מנסה להתחמק מהבלגן.‬ 385 00:23:20,649 --> 00:23:22,025 ‫אכפת לך? תהיי מתוקה.‬ 386 00:23:22,109 --> 00:23:24,945 ‫"תהיי מתוקה." אני שונא את עצמי.‬ ‫-כן, בטח.‬ 387 00:23:50,053 --> 00:23:52,931 ‫בתור חשוד, אדם מצריך מבט רציני.‬ 388 00:23:53,014 --> 00:23:56,518 ‫בניגוד ל-NFT. מצטער, זאת לא אמנות.‬ 389 00:23:57,102 --> 00:23:59,187 ‫תענוג, כתמיד.‬ ‫-הנה הוא.‬ 390 00:23:59,688 --> 00:24:03,525 ‫לפי נדיה, אם אדם רצח את מלקולם‬ ‫כדי למנוע סחיטה בגלל מפגש חשאי,‬ 391 00:24:03,608 --> 00:24:06,069 ‫זה מתאים לכל שלושת המניעים.‬ 392 00:24:09,322 --> 00:24:10,157 ‫הנה זה בא.‬ 393 00:24:16,371 --> 00:24:19,082 ‫תסמן את ציור הקיר עם המראות בחלל הניסיוני.‬ 394 00:24:19,875 --> 00:24:23,336 ‫הנה את. זה מרשים מאוד.‬ 395 00:24:24,713 --> 00:24:27,382 ‫תודה על המחמאה המפורטת ומלאת האבחנה.‬ 396 00:24:27,466 --> 00:24:30,427 ‫עדיין ברשימה, ומטפסת בתוקפנות.‬ 397 00:24:30,510 --> 00:24:31,970 ‫רואלד.‬ ‫-קייט, יקירה.‬ 398 00:24:32,762 --> 00:24:34,931 ‫חזרת בזמן.‬ ‫-אין סיכוי שהייתי מפספס.‬ 399 00:24:35,682 --> 00:24:38,059 ‫איזה ניצחון, קייט.‬ ‫-חנפן.‬ 400 00:24:38,143 --> 00:24:40,437 ‫מה? זה היה מפורט ומלא אבחנה?‬ 401 00:24:41,354 --> 00:24:42,355 ‫נפגשנו?‬ 402 00:24:42,439 --> 00:24:45,567 ‫בטח בסנדרי האוס.‬ ‫מלקולם הביא אותו לפני כמה ימים.‬ 403 00:24:47,360 --> 00:24:49,863 ‫טוב, כל חבר של מלקולם וקייט...‬ ‫-רק של מלקולם.‬ 404 00:24:50,697 --> 00:24:52,574 ‫ג'ונתן. נעים מאוד.‬ ‫-רואלד.‬ 405 00:24:53,450 --> 00:24:54,451 ‫אמריקאי מאוד, מה?‬ 406 00:24:55,202 --> 00:24:56,203 ‫מאיזה חוף?‬ 407 00:24:56,286 --> 00:24:57,454 ‫משניהם, בערך.‬ 408 00:24:58,872 --> 00:25:00,999 ‫אתה נראה כמו מישהו מקליפורניה.‬ 409 00:25:01,082 --> 00:25:02,125 ‫אני שונא אותו.‬ 410 00:25:02,209 --> 00:25:04,878 ‫אני אעשה לכם סיבוב פרטי. נלך?‬ 411 00:25:10,509 --> 00:25:12,344 ‫והנה החשוד המרכזי.‬ 412 00:25:19,017 --> 00:25:20,477 ‫ג'ונתן, היי, גבר.‬ 413 00:25:20,560 --> 00:25:23,313 ‫טוב, אם ככה הוא יתחיל לדבר.‬ ‫-וואו, אלוהים.‬ 414 00:25:24,105 --> 00:25:25,273 ‫איזה ריח טוב יש לך.‬ 415 00:25:26,233 --> 00:25:30,820 ‫אני על אקסטזי. מה אתה חושב?‬ ‫אתה נראה לי איש עם טעם טוב.‬ 416 00:25:30,904 --> 00:25:31,905 ‫להשקיע בה?‬ 417 00:25:33,114 --> 00:25:36,368 ‫בביצה?‬ ‫-כן.‬ 418 00:25:36,451 --> 00:25:39,371 ‫תמורת 70,000 ליש"ט אתה יכול‬ ‫לשבור את הביצה ולראות מה יש בפנים.‬ 419 00:25:39,454 --> 00:25:41,414 ‫זה... מסקרן.‬ ‫-פלילי.‬ 420 00:25:42,541 --> 00:25:44,251 ‫חשבתי לקנות אותה לפיבי.‬ 421 00:25:44,334 --> 00:25:47,087 ‫אתה חושב שהיא תאהב אותה?‬ ‫-זה מבחן?‬ 422 00:25:48,630 --> 00:25:52,634 ‫אני לא מכיר אותה טוב כמוך.‬ ‫-נכון, אבל הניחוש שלך טוב בדיוק כמו שלי.‬ 423 00:25:54,386 --> 00:25:55,929 ‫אתם נראים מאושרים ביחד.‬ 424 00:25:56,012 --> 00:25:58,473 ‫כשאתה לא מקבל גולדן שאוור ממפני שולחנות.‬ 425 00:25:59,266 --> 00:26:00,267 ‫אני מעריץ אותה.‬ 426 00:26:01,101 --> 00:26:01,935 ‫באמת.‬ 427 00:26:02,477 --> 00:26:03,478 ‫זה כמו...‬ 428 00:26:04,354 --> 00:26:06,481 ‫לאכול עוגיות לארוחת בוקר...‬ 429 00:26:07,190 --> 00:26:09,025 ‫ובכל ארוחה שנייה...‬ 430 00:26:10,193 --> 00:26:11,027 ‫בכל יום.‬ 431 00:26:11,611 --> 00:26:12,445 ‫תמיד.‬ 432 00:26:12,529 --> 00:26:14,656 ‫בבקשה תתוודה, כדי שאוכל לחזור לחיים שלי.‬ 433 00:26:14,739 --> 00:26:15,865 ‫נשמע מדהים.‬ 434 00:26:17,075 --> 00:26:18,076 ‫לא כמו...‬ 435 00:26:19,494 --> 00:26:21,079 ‫אתה יודע, חרוט הדממה.‬ 436 00:26:22,539 --> 00:26:23,582 ‫מלקולם וקייט.‬ 437 00:26:25,750 --> 00:26:27,127 ‫ג'ון, אתה שובב.‬ 438 00:26:27,210 --> 00:26:29,004 ‫לא חשבתי שאתה רכלן.‬ 439 00:26:30,171 --> 00:26:32,632 ‫אבל אתה צודק, מלקולם הוא אשפה. תקשיב לי.‬ 440 00:26:32,716 --> 00:26:35,927 ‫אל תיתן לחטטן הזה‬ ‫להתקרב לעניינים האישיים שלך.‬ 441 00:26:36,428 --> 00:26:37,262 ‫מה זאת אומרת?‬ 442 00:26:37,345 --> 00:26:40,515 ‫הוא יהיה בריטי מאוד, אבל הוא יסחט אותך.‬ 443 00:26:40,599 --> 00:26:42,475 ‫אם רצחת את מלקולם בגלל סחיטה,‬ 444 00:26:42,559 --> 00:26:45,228 ‫למה אתה מזהיר אותי שהוא עלול לסחוט אותי?‬ 445 00:26:45,312 --> 00:26:47,939 ‫יודע מה? שכנעת אותי.‬ 446 00:26:48,023 --> 00:26:50,650 ‫אני אקנה לחברה שלי את הביצה המזדיינת הזאת.‬ 447 00:26:50,734 --> 00:26:51,901 ‫אתה, ג'ונתן!‬ 448 00:26:52,569 --> 00:26:53,403 ‫אדוני.‬ 449 00:26:55,030 --> 00:26:56,239 ‫אולי זה לא אדם.‬ 450 00:26:57,866 --> 00:26:59,618 ‫וחזרתי לשום מקום.‬ 451 00:27:06,499 --> 00:27:10,670 ‫העבודה המרכזית של סיימון נקראת "מטא-קט",‬ ‫אוסף של ציורי חתולים.‬ 452 00:27:12,589 --> 00:27:13,715 ‫לא משהו.‬ 453 00:27:29,230 --> 00:27:31,775 ‫בסדר, אני האפס פה.‬ 454 00:27:32,609 --> 00:27:34,194 ‫סיימון גאון.‬ 455 00:27:36,071 --> 00:27:37,906 ‫העיניים, נכון?‬ 456 00:27:39,741 --> 00:27:44,829 ‫ריס. גדל בעוני, איש עממי,‬ ‫ועם זאת הוא מרגיש כמו בבית.‬ 457 00:27:45,497 --> 00:27:47,332 ‫משהו בו לא מסתדר לי.‬ 458 00:27:47,415 --> 00:27:50,794 ‫מה אתה חושב?‬ ‫-שהתאהבתי בחתול.‬ 459 00:27:52,796 --> 00:27:55,590 ‫חבל, הוא בטח יגיע למחסן של איזה אספן.‬ 460 00:27:58,927 --> 00:28:00,929 ‫חשבת שהם קונים יצירות כדי להסתכל עליהן?‬ 461 00:28:01,971 --> 00:28:04,891 ‫אדם קורא לאוסף שלו "תיק השקעות".‬ 462 00:28:06,601 --> 00:28:08,228 ‫למה אתה חבר של האנשים האלה?‬ 463 00:28:10,021 --> 00:28:12,023 ‫סליחה, אני...‬ 464 00:28:13,108 --> 00:28:16,319 ‫אני יודע שאתה לא בדיוק תומך בדברים האלה.‬ 465 00:28:17,946 --> 00:28:19,322 ‫אני חושב על זה כל הזמן.‬ 466 00:28:21,741 --> 00:28:23,660 ‫יש לך חברים מהקולג'?‬ ‫-לא למדתי בקולג'.‬ 467 00:28:23,743 --> 00:28:26,705 ‫כן, כמה.‬ ‫-הם היו טובים אליי כשהייתי צריך.‬ 468 00:28:27,414 --> 00:28:28,623 ‫הם עדיין?‬ 469 00:28:30,291 --> 00:28:31,126 ‫טובים אליך?‬ 470 00:28:31,209 --> 00:28:33,253 ‫והאם יש למישהו מהם נטייה לרצח?‬ 471 00:28:34,838 --> 00:28:36,840 ‫לדעתי יהיה צבוע מצדי‬ 472 00:28:36,923 --> 00:28:39,384 ‫להתכחש לחברים ותיקים בגלל שהם מי שהם.‬ 473 00:28:40,468 --> 00:28:43,972 ‫אני באמת חושב‬ ‫שככל שאתה מכיר מישהו יותר זמן,‬ 474 00:28:44,055 --> 00:28:46,766 ‫כך אתה סובל יותר מהקללה‬ ‫של לראות אותו כבן אנוש.‬ 475 00:28:51,104 --> 00:28:52,480 ‫אפילו אנשים כמו רואלד.‬ 476 00:28:52,981 --> 00:28:55,316 ‫רואלד? ספר לי עוד.‬ 477 00:28:56,443 --> 00:28:58,153 ‫היי, סיימון!‬ 478 00:28:58,820 --> 00:29:01,156 ‫לך תזדיין!‬ 479 00:29:01,239 --> 00:29:02,949 ‫מה קרה פה עכשיו?‬ 480 00:29:03,950 --> 00:29:06,536 ‫חתיכת חרא שקרן.‬ 481 00:29:07,078 --> 00:29:10,165 ‫תגיד להם. קדימה, תגיד להם‬ ‫שאתה מזויף. תגיד להם.‬ 482 00:29:10,915 --> 00:29:14,085 ‫תגיד להם! תעזוב אותי. חתיכת חרא!‬ 483 00:29:16,629 --> 00:29:18,757 ‫תוריד את הידיים...‬ ‫-למה היא התכוונה?‬ 484 00:29:30,226 --> 00:29:31,060 ‫אות כבוד.‬ 485 00:29:31,561 --> 00:29:34,314 ‫אחרי לידתו, מטא-קט הושמד.‬ 486 00:29:35,356 --> 00:29:36,816 ‫או הושלם.‬ 487 00:29:36,900 --> 00:29:40,653 ‫הוא נולד ברגע מלא רגש,‬ ‫שהיינו עדים לו ביחד.‬ 488 00:29:43,323 --> 00:29:44,491 ‫אתם תחליטו.‬ 489 00:29:44,574 --> 00:29:46,910 ‫אהה, זה היה חלק מהיצירה!‬ 490 00:29:46,993 --> 00:29:51,331 ‫מבריק להפליא!‬ ‫-אין סיכוי בעולם שזה היה חלק מהיצירה.‬ 491 00:29:53,374 --> 00:29:55,210 ‫הבחורה הזאת רצתה לנקום.‬ 492 00:29:57,712 --> 00:30:00,340 ‫סיימון עשה לה משהו. מה?‬ 493 00:30:01,174 --> 00:30:04,761 ‫איזה בלגן מסריח.‬ ‫-הם מתו על זה. כולם האמינו לך.‬ 494 00:30:04,844 --> 00:30:07,222 ‫תמצאי אותה. תעצרי אותה. תסתמי לה את הפה.‬ 495 00:30:09,432 --> 00:30:13,269 ‫אבל רק אם את רוצה‬ ‫שאי פעם ייכנס לגלריה הזאת עוד אמן‬ 496 00:30:14,020 --> 00:30:15,271 ‫שירצה לעבוד איתך.‬ 497 00:30:16,272 --> 00:30:18,483 ‫ואנחנו במסיבה מזדיינת.‬ 498 00:30:20,360 --> 00:30:22,195 ‫מה הוא עשה? מה הוא מסוגל לעשות?‬ 499 00:30:22,278 --> 00:30:24,072 ‫אני צריך לגלות.‬ ‫-נו, באמת.‬ 500 00:30:24,989 --> 00:30:25,990 ‫אוי, אלוהים.‬ 501 00:30:26,908 --> 00:30:28,493 ‫קייט.‬ ‫-לך מפה.‬ 502 00:30:28,576 --> 00:30:29,702 ‫האישה הזאת...‬ 503 00:30:30,453 --> 00:30:31,496 ‫- מלון פולנד סטריט‬ ‫157 -‬ 504 00:30:31,579 --> 00:30:32,622 ‫ראיתי אותה.‬ ‫-באמת?‬ 505 00:30:32,705 --> 00:30:34,624 ‫עכשיו, כשהיא הרסה את החיים שלי?‬ 506 00:30:34,707 --> 00:30:36,668 ‫אני יודע איפה את יכולה למצוא אותה.‬ 507 00:30:52,475 --> 00:30:56,312 ‫לא שכונה שיש בה הרבה אספני אמנות, זה ברור.‬ 508 00:30:58,523 --> 00:31:00,191 ‫נעבור מדלת לדלת?‬ 509 00:31:00,275 --> 00:31:02,777 ‫היא לא במגרש הביתי שלה,‬ ‫אבל היא לא תחשוף את זה.‬ 510 00:31:04,946 --> 00:31:05,780 ‫לא.‬ 511 00:31:07,448 --> 00:31:08,283 ‫הנה היא.‬ 512 00:31:20,753 --> 00:31:22,046 ‫שלום.‬ 513 00:31:23,381 --> 00:31:25,466 ‫אפשר לדבר?‬ ‫-אין טעם לברוח.‬ 514 00:31:25,550 --> 00:31:29,095 ‫פשוט נשאל את המנהל מי את.‬ ‫-אנחנו לא רוצים לעצור אותך.‬ 515 00:31:29,846 --> 00:31:31,764 ‫אני רק רוצה לדעת למה שפכת צבע.‬ 516 00:31:32,974 --> 00:31:34,058 ‫כמה זה שווה לך?‬ 517 00:31:40,940 --> 00:31:41,941 ‫הייתי...‬ 518 00:31:43,067 --> 00:31:44,527 ‫העוזרת של סיימון,‬ 519 00:31:45,153 --> 00:31:47,655 ‫וזה לא ששטפתי מכחולים וזהו.‬ 520 00:31:47,739 --> 00:31:49,991 ‫אני ציירתי את הציורים האלה.‬ 521 00:31:50,074 --> 00:31:50,909 ‫שטויות.‬ 522 00:31:51,910 --> 00:31:52,911 ‫תוכיחי.‬ 523 00:31:52,994 --> 00:31:56,915 ‫אם יכולתי, לא הייתי פה, נכון?‬ ‫סיימון דאג לזה.‬ 524 00:31:57,457 --> 00:31:59,459 ‫את עבדת וסיימון קיבל את הקרדיט.‬ 525 00:32:00,793 --> 00:32:02,295 ‫ואת הכסף, ואת...‬ 526 00:32:09,093 --> 00:32:12,805 ‫הוא אמר שכל אמן צריך לעבוד כשוליה...‬ 527 00:32:14,349 --> 00:32:15,642 ‫שזה שלב הכרחי.‬ 528 00:32:16,184 --> 00:32:19,270 ‫אני לא היחידה. יש עוד עוזרים.‬ 529 00:32:19,354 --> 00:32:23,274 ‫רק שהם מסוממים או מפוחדים מכדי לומר משהו.‬ 530 00:32:24,484 --> 00:32:27,153 ‫הוא היה משאיר סמים במשרד,‬ 531 00:32:27,236 --> 00:32:29,030 ‫למקרה שניכנס ללחץ.‬ 532 00:32:30,323 --> 00:32:31,324 ‫כאילו כלום.‬ 533 00:32:31,991 --> 00:32:35,328 ‫כאילו שזה לא היה צעד מחושב‬ 534 00:32:35,954 --> 00:32:38,915 ‫שנועד להפוך אותי למכורה‬ ‫שאף אחד לא יאמין לה.‬ 535 00:32:42,251 --> 00:32:43,962 ‫זאת החתולה של דודה שלי. אייסיס.‬ 536 00:32:44,045 --> 00:32:47,382 ‫אייסיס. מלקולם כתב עליה.‬ ‫-השתמשנו בשמני סנלייה.‬ 537 00:32:47,465 --> 00:32:50,301 ‫אם אתה לא מאמין לי, לך תזדיין.‬ ‫-אני מאמין לך.‬ 538 00:32:55,139 --> 00:32:56,224 ‫איך קוראים לך?‬ 539 00:32:57,517 --> 00:32:58,768 ‫בלו, כמו "כחול".‬ 540 00:32:59,686 --> 00:33:00,812 ‫קאהיל.‬ 541 00:33:00,895 --> 00:33:02,230 ‫3,000 זה מספיק?‬ 542 00:33:18,287 --> 00:33:19,956 ‫כמה מלקולם התכוון לתת לך?‬ 543 00:33:21,624 --> 00:33:23,960 ‫הוא פנה אלייך, נכון? בקשר לסיימון.‬ 544 00:33:27,797 --> 00:33:28,798 ‫כן.‬ 545 00:33:29,757 --> 00:33:31,259 ‫אבל זאת לא הייתה הסיבה.‬ 546 00:33:32,885 --> 00:33:36,139 ‫הוא אמר שהוא יחשוף את סיימון.‬ 547 00:33:38,057 --> 00:33:39,559 ‫זה כל מה שרציתי.‬ 548 00:33:40,727 --> 00:33:43,312 ‫ואז הוא לא חשף אותו. הוא נעלם.‬ 549 00:33:43,396 --> 00:33:45,690 ‫כי במקום זה הוא סחט את סיימון.‬ 550 00:33:45,773 --> 00:33:50,194 ‫וסיימון, כן, סיימון, אתה, אתה הרגת אותו.‬ 551 00:33:50,278 --> 00:33:52,739 ‫יש לי יותר מדי חברים.‬ ‫תחזור כשאחד מהם ימות.‬ 552 00:33:54,407 --> 00:33:56,200 ‫אני פשוט לא יכולה לסבול יותר.‬ 553 00:33:57,952 --> 00:33:59,328 ‫זה טיפשי, אני יודעת.‬ 554 00:34:01,289 --> 00:34:02,582 ‫לדעתי זה היה אמיץ מצדך.‬ 555 00:34:05,585 --> 00:34:07,086 ‫תשמרי על עצמך.‬ 556 00:34:14,927 --> 00:34:17,847 ‫קייט. קייט, צריך לדבר על סיימון.‬ 557 00:34:17,930 --> 00:34:18,931 ‫לא, לא צריך.‬ 558 00:34:19,015 --> 00:34:21,100 ‫תקשיבי...‬ ‫-אני לא מבינה למה אכפת לך.‬ 559 00:34:21,184 --> 00:34:23,061 ‫כי הוא מסוכן.‬ 560 00:34:24,520 --> 00:34:29,275 ‫תקשיב לי, חתיכת צדקן מז...‬ ‫אני לא מבינה למה אתה פה.‬ 561 00:34:29,358 --> 00:34:31,277 ‫אני מנסה...‬ ‫-זה לא העולם שלך.‬ 562 00:34:31,360 --> 00:34:32,779 ‫זאת אפילו לא העיר שלך.‬ 563 00:34:32,862 --> 00:34:35,823 ‫זה שהצלת אותי משוד לא אומר‬ ‫שמגיע לך להיכנס לחיים שלי.‬ 564 00:34:35,907 --> 00:34:38,326 ‫אני לא מנסה להיכנס...‬ ‫-אני יודעת לזהות נוכלים.‬ 565 00:34:38,409 --> 00:34:42,288 ‫אתה אפס חלול שאין לו חיים.‬ 566 00:34:42,371 --> 00:34:43,873 ‫יודע מה? לילה טוב.‬ 567 00:34:45,917 --> 00:34:46,918 ‫זה הלך מצוין.‬ 568 00:35:01,974 --> 00:35:05,686 ‫בשלב כלשהו אתה תצא מפה, סיימון,‬ ‫ואני אלך ישר בעקבותיך.‬ 569 00:35:07,980 --> 00:35:10,900 ‫אולי פעם באמת היית מבריק, והלחץ להמשיך‬ 570 00:35:10,983 --> 00:35:13,361 ‫גרם לך לנצל את בלו או את האמנים לפניה,‬ 571 00:35:13,444 --> 00:35:16,531 ‫או שתמיד היית רק קליפה שקנתה הכול,‬ 572 00:35:16,614 --> 00:35:18,574 ‫כולל אשליית הגאונות?‬ 573 00:35:18,658 --> 00:35:23,246 ‫למרבה הצער, בלו פגומה מכדי לחשוף אותך.‬ ‫אפילו חבל שמלקולם לא יכול.‬ 574 00:35:23,329 --> 00:35:27,625 ‫הוא היה נורא, אבל אתה מפלצת ואתה רוצח.‬ 575 00:35:27,708 --> 00:35:29,627 ‫אני מת לסיים איתך כבר,‬ 576 00:35:29,710 --> 00:35:35,007 ‫ולחזור לחיים עם אנשים‬ ‫שלא יודעים מה זה NFT וזה לא מעניין אותם.‬ 577 00:35:37,301 --> 00:35:38,928 ‫לא. לא, אני איתך.‬ 578 00:35:39,011 --> 00:35:40,138 ‫צא החוצה.‬ 579 00:35:40,221 --> 00:35:41,764 ‫צא החוצה, סיימון.‬ 580 00:35:41,848 --> 00:35:43,474 ‫- גלריית קלות'ו‬ ‫משרד 2 -‬ 581 00:35:56,237 --> 00:35:57,363 ‫מה יש?‬ 582 00:36:08,040 --> 00:36:10,751 ‫"בקרוב אגלה מי אתה.‬ 583 00:36:10,835 --> 00:36:14,338 ‫"דרך אגב, פספסת את החלק הכי טוב בערב."‬ 584 00:36:15,006 --> 00:36:16,007 ‫מהר.‬ 585 00:36:17,049 --> 00:36:17,884 ‫אוי, שיט.‬ 586 00:36:19,135 --> 00:36:22,054 ‫יש לי בערך 45 שניות עד שהשוטרים ייכנסו.‬ 587 00:36:23,347 --> 00:36:24,765 ‫נדיה צדקה.‬ 588 00:36:24,849 --> 00:36:28,102 ‫החשוד הראשון הוא לרוב הקורבן השני.‬ 589 00:36:31,564 --> 00:36:34,734 ‫תיאוריית הרצח הבודד קרסה. פאק.‬ 590 00:36:46,204 --> 00:36:50,208 ‫רצחת את סיימון, סימסת לי כדי להשוויץ,‬ ‫ועכשיו אתה לא מסמס לי בחזרה.‬ 591 00:36:52,251 --> 00:36:54,503 ‫אוי, ג'ונתן, תודה לאל.‬ 592 00:36:54,587 --> 00:36:57,590 ‫לא יכול להיות שהיא זה אתה, נכון?‬ ‫לא יכול להיות.‬ 593 00:36:57,673 --> 00:37:00,801 ‫פחדתי שתשמע את הבשורה הנוראית‬ ‫לפני שתראה את ההודעה שלי.‬ 594 00:37:00,885 --> 00:37:03,971 ‫רציתי שתשמע את זה מחברים.‬ ‫-כן, תודה לאל,‬ 595 00:37:04,055 --> 00:37:05,806 ‫חברנו הוותיק ג'ונתן כבר פה.‬ 596 00:37:05,890 --> 00:37:09,435 ‫רואלד, מצד שני...‬ ‫והן לא נראות אבלות במיוחד.‬ 597 00:37:09,518 --> 00:37:11,938 ‫תתעלם מהן. כולן כלבות.‬ 598 00:37:12,939 --> 00:37:13,773 ‫קח.‬ 599 00:37:14,482 --> 00:37:15,483 ‫אני שמח שאתה פה.‬ 600 00:37:15,566 --> 00:37:18,611 ‫מלחיץ להיות ליד בריטים‬ ‫שמנסים להרגיש רגשות.‬ 601 00:37:18,694 --> 00:37:22,698 ‫אני משתתף בצערך.‬ ‫-הוא יותר חבר של פיבי.‬ 602 00:37:23,991 --> 00:37:25,243 ‫מהלימודים, אתה יודע.‬ 603 00:37:25,326 --> 00:37:27,620 ‫למי אכפת למה הפכת‬ ‫אם מכירים אותך מבית הספר.‬ 604 00:37:28,621 --> 00:37:31,290 ‫זה בדיוק מה שריס אמר.‬ ‫-מוות זה בולשיט.‬ 605 00:37:33,334 --> 00:37:34,168 ‫היי.‬ 606 00:37:34,961 --> 00:37:38,506 ‫ג'ונתן כבר אמר לך בדיוק‬ ‫את הדבר הנכון? זה כוח העל שלו.‬ 607 00:37:40,591 --> 00:37:41,926 ‫איפה קייט?‬ 608 00:37:42,009 --> 00:37:43,135 ‫בתחנת המשטרה.‬ 609 00:37:43,844 --> 00:37:46,138 ‫סופי בבית, כמובן, מטושטשת.‬ 610 00:37:47,682 --> 00:37:48,683 ‫אתה יכול לדמיין?‬ 611 00:37:49,392 --> 00:37:51,018 ‫אולי סיימון התאבד.‬ 612 00:37:51,102 --> 00:37:54,397 ‫האוזן שלו נכרתה, מעין מחווה לוואן גוך.‬ 613 00:37:54,480 --> 00:37:56,899 ‫רגע, מישהו כרת לו את האוזן?‬ 614 00:37:56,983 --> 00:37:58,985 ‫הוא היה משופד, בעצם.‬ 615 00:37:59,068 --> 00:38:01,946 ‫לא בדיוק נשמע כמו התאבדות.‬ ‫-העגיל המחריד הזה‬ 616 00:38:02,029 --> 00:38:05,032 ‫בטח היה שווה כמה אלפים.‬ ‫בהצלחה למי שינסה למכור אותו.‬ 617 00:38:05,116 --> 00:38:06,284 ‫נו, באמת, חבר'ה.‬ 618 00:38:06,367 --> 00:38:08,286 ‫לא, זה לא קשור לכסף.‬ 619 00:38:08,369 --> 00:38:10,788 ‫האצבע של מלקולם, האוזן של סיימון.‬ ‫אני עוד לא מבין מה,‬ 620 00:38:10,871 --> 00:38:13,374 ‫אבל יש פה דפוס.‬ ‫-סיימון לא אהב להקשיב‬ 621 00:38:13,457 --> 00:38:14,959 ‫לאנשים אחרים, נכון?‬ 622 00:38:17,503 --> 00:38:20,172 ‫זאת ממש גלריה של התנהגות סוציופתית.‬ 623 00:38:20,256 --> 00:38:22,091 ‫רשימת החשודים שלי היא כל מי שפה.‬ 624 00:38:22,174 --> 00:38:25,511 ‫טוב, לפחות לקייט יצא מזה משהו טוב.‬ 625 00:38:25,594 --> 00:38:28,139 ‫אתה יודע כמה החרא של סיימון שווה עכשיו?‬ 626 00:38:28,222 --> 00:38:31,434 ‫החתול הטיפשי הזה יהפוך‬ ‫לעמלה הכי גדולה שהיא קיבלה אי פעם.‬ 627 00:38:31,517 --> 00:38:33,144 ‫אני צריך אוויר.‬ 628 00:38:34,228 --> 00:38:35,313 ‫אני עם ריס.‬ 629 00:38:35,396 --> 00:38:37,898 ‫הם לא אמורים להיות‬ ‫החברים הכי קרובים של סיימון?‬ 630 00:38:37,982 --> 00:38:39,233 ‫עשיר בטירוף.‬ 631 00:38:41,068 --> 00:38:42,820 ‫ריס שונה מהם.‬ 632 00:38:44,280 --> 00:38:47,116 ‫אני לא יודע אם הוא יותר טוב,‬ ‫או שהוא רע יותר בסתר.‬ 633 00:38:55,082 --> 00:38:57,918 ‫מה חשבת כששמעת לראשונה שסיימון נרצח?‬ 634 00:38:58,002 --> 00:38:59,003 ‫יופי...‬ ‫-הייתי בהלם.‬ 635 00:39:00,212 --> 00:39:01,630 ‫כנראה. ואתה?‬ 636 00:39:03,049 --> 00:39:03,883 ‫להפך.‬ 637 00:39:08,054 --> 00:39:10,973 ‫סיימון קרע את המעטפת מעל אנשים‬ ‫כאילו שהיו מתנות לחג המולד.‬ 638 00:39:11,724 --> 00:39:12,808 ‫הם מתים על אויבים.‬ 639 00:39:14,352 --> 00:39:16,062 ‫אני לא יכול להוכיח כלום, אבל...‬ 640 00:39:17,521 --> 00:39:19,231 ‫אבל אולי הקארמה השיגה אותו.‬ 641 00:39:19,315 --> 00:39:21,400 ‫ידעתי שהוא איש רע, אבל...‬ 642 00:39:24,320 --> 00:39:26,489 ‫באמת קיוויתי שהוא יכול להשתנות.‬ 643 00:39:27,531 --> 00:39:29,116 ‫או לפחות להיות ישר.‬ 644 00:39:30,451 --> 00:39:32,661 ‫אני לא יודע על מה הבחורה עם הצבע דיברה,‬ 645 00:39:34,789 --> 00:39:36,082 ‫אבל סיימון באמת היה שקרן.‬ 646 00:39:37,416 --> 00:39:41,462 ‫אני פשוט חושב שאם סיימון‬ ‫היה נשאר בחיים ומתוודה,‬ 647 00:39:41,545 --> 00:39:46,175 ‫לא בפני העולם אלא בפני עצמו,‬ ‫הוא היה יכול להיות...‬ 648 00:39:48,260 --> 00:39:49,804 ‫אז כואב לי שהוא מת.‬ 649 00:39:49,887 --> 00:39:51,055 ‫הוא נשמע כן.‬ ‫-כן.‬ 650 00:39:51,680 --> 00:39:54,350 ‫אבל האם זה נכון?‬ ‫-אל תיראה ככה. אני בסדר.‬ 651 00:39:55,393 --> 00:39:56,602 ‫אני פשוט צריך הפסקה.‬ 652 00:39:58,437 --> 00:39:59,563 ‫אני מכיר את התחושה.‬ 653 00:40:08,447 --> 00:40:11,575 ‫אני צריך להתארגן מחדש‬ ‫לפני שתפגע בעוד מישהו‬ 654 00:40:11,659 --> 00:40:14,161 ‫או תחשוף עליי עוד פרטים.‬ 655 00:40:17,331 --> 00:40:19,083 ‫איפה אתה, מלקולם?‬ 656 00:40:19,166 --> 00:40:21,168 ‫תודיע לי שאתה נושם.‬ 657 00:40:21,252 --> 00:40:24,797 ‫אתה יכול להמשיך לזיין את מי שזאת לא תהיה.‬ ‫באמת שלא אכפת לי.‬ 658 00:40:24,880 --> 00:40:26,966 ‫בבקשה, תתקשר אליי.‬ 659 00:40:27,591 --> 00:40:29,343 ‫רעילה אבל רצינית.‬ 660 00:40:30,094 --> 00:40:32,638 ‫מפוחדת. אני עדיין לא חושב שהיא אתה.‬ 661 00:40:33,472 --> 00:40:35,891 ‫בלו, כבר יצאת מתחנת המשטרה?‬ 662 00:40:36,976 --> 00:40:40,521 ‫לא, זה טוב שמסרת עדות. אין לך מה להסתיר.‬ 663 00:40:41,063 --> 00:40:42,523 ‫כן, התכוונתי.‬ 664 00:40:42,606 --> 00:40:43,899 ‫וילטשייר, 28 יום.‬ 665 00:40:43,983 --> 00:40:47,319 ‫הם מצפים שתתקשרי,‬ ‫ואם את רצינית, תעשי את זה היום.‬ 666 00:40:47,403 --> 00:40:48,946 ‫קייט עוזרת לה?‬ 667 00:40:49,029 --> 00:40:52,575 ‫לא, אל תודי לי. אבל אל תדפקי את זה.‬ 668 00:40:52,658 --> 00:40:56,954 ‫וכשתתנקי, תעדכני אותי,‬ ‫ונוכל לדבר על העתיד שלך.‬ 669 00:40:57,037 --> 00:40:59,748 ‫החברים שלה הם נרקיסיסטים‬ ‫שמכריזים על הפילנתרופיה שלהם‬ 670 00:40:59,832 --> 00:41:01,125 ‫מעל כותרות העיתונים.‬ 671 00:41:01,208 --> 00:41:03,711 ‫אפילו ריס הוא "דפקט שעבר לצד הטוב".‬ 672 00:41:03,794 --> 00:41:07,756 ‫קייט מתייחסת אל בלו נורא בפומבי,‬ ‫אבל אז משלמת עבור הגמילה שלה.‬ 673 00:41:07,840 --> 00:41:08,841 ‫אני לא מבין את זה.‬ 674 00:41:09,592 --> 00:41:12,803 ‫למה היא מסתירה את זה‬ ‫שהיא לא אדם נוראי לגמרי?‬ 675 00:41:19,018 --> 00:41:19,852 ‫עשיתי את זה.‬ 676 00:41:19,935 --> 00:41:23,439 ‫אני נמצא בין האנשים‬ ‫הכי פגומים ולא שפויים בעולם.‬ 677 00:41:23,939 --> 00:41:25,608 ‫הדרך היחידה לצאת החוצה היא דרכם.‬ 678 00:41:26,358 --> 00:41:29,403 ‫לא חשבתי שאהיה כל כך נואש‬ ‫לספר נוסף של אגתה כריסטי.‬ 679 00:41:33,991 --> 00:41:37,453 ‫הכול בסדר, פרופסור מור?‬ ‫עוד אגתה? לא יכול להיות.‬ 680 00:41:37,536 --> 00:41:39,163 ‫אי אפשר להפסיק איתם.‬ 681 00:41:40,080 --> 00:41:40,915 ‫תתוודה.‬ 682 00:41:41,415 --> 00:41:44,627 ‫אתה באמת כותב ספר?‬ ‫-היא חייבת להיות כל כך חכמה?‬ 683 00:41:44,710 --> 00:41:47,338 ‫כי שמתי לב שלפעמים אנשים אומרים‬ 684 00:41:47,421 --> 00:41:49,757 ‫שהם כותבים ספר רק מתוך יוהרה.‬ 685 00:41:49,840 --> 00:41:51,467 ‫כמו מלקולם, כי הוא...‬ 686 00:41:52,468 --> 00:41:54,261 ‫הוא אמר לנו לקרוא לו ככה.‬ 687 00:41:55,012 --> 00:41:56,847 ‫הוא כתב ספר?‬ ‫-הוא באמת כתב ספר?‬ 688 00:41:58,474 --> 00:42:00,518 ‫הייתי בטוחה שהוא הבין את הכאב שלי כש...‬ 689 00:42:02,603 --> 00:42:05,439 ‫הוא התנדב לקרוא כמה עמודים שלי, ואז פשוט…‬ 690 00:42:06,232 --> 00:42:07,441 ‫ייבש אותי.‬ 691 00:42:08,567 --> 00:42:09,568 ‫אני חושב שהוא חולה.‬ 692 00:42:10,277 --> 00:42:12,780 ‫אם הוא לא מת, אז הוא יכול לענות להודעה.‬ 693 00:42:12,863 --> 00:42:16,367 ‫אני פשוט מרגישה...‬ 694 00:42:18,452 --> 00:42:19,787 ‫זה נשמע טיפשי,‬ 695 00:42:19,870 --> 00:42:22,790 ‫אבל היה לי ממש קשה להראות לו את הדפים,‬ 696 00:42:22,873 --> 00:42:25,876 ‫ועכשיו נראה שאני בכלל לא קיימת בעיניו, אז…‬ 697 00:42:25,960 --> 00:42:28,420 ‫היא הייתה רק תלמידה שלו?‬ ‫-כן.‬ 698 00:42:29,463 --> 00:42:31,715 ‫מלקולם באמת היה מניאק מכל הכיוונים.‬ 699 00:42:31,799 --> 00:42:33,467 ‫אני בטוח שזה לא המצב.‬ 700 00:42:34,343 --> 00:42:35,469 ‫אני בטוחה שהוא יחזור.‬ 701 00:42:37,513 --> 00:42:42,142 ‫הזהות שלי כסופרת לעתיד‬ ‫יכולה פשוט להיכנס להשהיה. זה בסדר.‬ 702 00:42:42,768 --> 00:42:44,645 ‫תקשיבי, אני לא מלקולם,‬ 703 00:42:45,312 --> 00:42:47,815 ‫אבל אני אשמח לקרוא את מה שכתבת.‬ 704 00:42:48,399 --> 00:42:49,400 ‫באמת?‬ 705 00:42:49,483 --> 00:42:52,570 ‫את כבר סופרת, ומלקולם לא יכול‬ ‫להעניק לך את התואר או לשלול אותו,‬ 706 00:42:52,653 --> 00:42:53,654 ‫וגם אני לא.‬ 707 00:42:54,655 --> 00:42:57,866 ‫אלוהים, לא. הטעם שלך בכלל חשוד.‬ 708 00:42:57,950 --> 00:42:58,784 ‫כן.‬ 709 00:42:59,785 --> 00:43:02,079 ‫טוב, כדאי שתדע שמדובר ב...‬ 710 00:43:03,122 --> 00:43:05,708 ‫תעלומה עם יצורים מיתולוגיים.‬ 711 00:43:05,791 --> 00:43:08,210 ‫תסתדר עם כל כך הרבה בידור?‬ 712 00:43:08,294 --> 00:43:11,255 ‫אמרו לי שאני סנוב, אבל אני עובד על זה.‬ 713 00:43:11,338 --> 00:43:12,590 ‫תביאי לי חדי-קרן.‬ 714 00:43:14,133 --> 00:43:14,967 ‫בסדר.‬ 715 00:43:16,176 --> 00:43:17,177 ‫אני חייבת ללכת.‬ 716 00:43:18,512 --> 00:43:21,098 ‫ידעתי שאתה בסדר, יחסית למילניאל.‬ 717 00:43:23,726 --> 00:43:27,104 ‫את יודעת מה החלק הכי גרוע בזה שנכנסת לחיי?‬ 718 00:43:28,355 --> 00:43:30,941 ‫שהם בדיוק התחילו להיות טובים.‬ 719 00:43:31,609 --> 00:43:33,986 ‫אני אקח אותם בחזרה ממך.‬ 720 00:43:38,032 --> 00:43:40,659 ‫בשביל זה אני צריך להבין אותך.‬ 721 00:43:54,632 --> 00:43:56,175 ‫- ...כאשר הוא נורה... -‬ 722 00:43:56,258 --> 00:43:58,010 ‫- מי הייתה גווינבר בק? -‬ 723 00:44:02,806 --> 00:44:04,475 ‫"היה קשה, אבל הצלחתי.‬ 724 00:44:05,768 --> 00:44:07,436 ‫"שלום, ג'ו."‬ 725 00:45:03,701 --> 00:45:06,203 ‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬