1
00:00:09,400 --> 00:00:12,200
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:49,400 --> 00:00:50,960
‫מה לעזאזל הוא עושה כאן?‬

3
00:00:52,440 --> 00:00:55,320
‫- מסיבת סיום לימודים -‬

4
00:01:22,240 --> 00:01:23,800
‫כן, מספר חסוי.‬

5
00:01:24,240 --> 00:01:26,360
‫אולי האימא המזוינת שלך תענה לזה.‬

6
00:01:26,680 --> 00:01:28,360
‫כבר יש לי סלולרי וסיב אופטי.‬

7
00:01:32,240 --> 00:01:33,080
‫רבה.‬

8
00:01:37,720 --> 00:01:38,680
‫מה?‬

9
00:01:38,760 --> 00:01:40,680
‫האם באמת מכרתם סמים בבית הספר?‬

10
00:01:43,160 --> 00:01:44,360
‫האם זה נכון, ואלריו?‬

11
00:01:50,160 --> 00:01:51,040
‫שניכם.‬

12
00:01:51,520 --> 00:01:52,360
‫היכנסו פנימה.‬

13
00:01:56,440 --> 00:01:58,920
‫אסוסנה, בוקר טוב.‬
‫-בוקר טוב, בגוניה.‬

14
00:01:59,120 --> 00:02:01,640
‫רציתי לדבר איתך. יש לך שתי דקות, נכון?‬

15
00:02:01,720 --> 00:02:04,480
‫בדיוק תפסת אותי בטיפול בבעיה‬
‫בעלת עדיפות ראשונה עם שני אלה.‬

16
00:02:04,560 --> 00:02:06,480
‫זה לא פחות חשוב ממה שאני רוצה לבקש ממך.‬

17
00:02:06,560 --> 00:02:08,520
‫אני מיד אהיה איתך.‬
‫אני אדבר עם שני אלה ו...‬

18
00:02:08,600 --> 00:02:11,280
‫אני תמיד יכולה לעקוף אותך‬
‫ולדבר ישירות עם הדירקטוריון.‬

19
00:02:11,360 --> 00:02:14,160
‫באתי לשוחח איתך מתוך נימוס.‬

20
00:02:18,840 --> 00:02:19,960
‫זה ייקח רק רגע.‬

21
00:02:20,720 --> 00:02:21,560
‫לעזאזל!‬

22
00:02:25,520 --> 00:02:28,440
‫אני צריך ללכת לבית של אנדר‬
‫לקחת את שאר הדברים שלי.‬

23
00:02:28,520 --> 00:02:29,880
‫ואחר כך, אני לא יודע...‬

24
00:02:30,280 --> 00:02:33,000
‫אולי אבצע חרקירי, בגלל הציונים שלי,‬
‫גם זה חתיכת סיפור.‬

25
00:02:33,080 --> 00:02:34,360
‫הם באמת כל כך גרועים?‬

26
00:02:36,320 --> 00:02:37,880
‫תראי, בסדר גודל של אסון...‬

27
00:02:38,600 --> 00:02:39,800
‫השריפה ב"נוטרדאם", ‬

28
00:02:40,320 --> 00:02:41,680
‫ספרד באירוויזיון,‬

29
00:02:41,960 --> 00:02:43,520
‫מדונה באירוויזיון...‬
‫-פאק.‬

30
00:02:43,880 --> 00:02:44,800
‫...הציונים שלי.‬

31
00:02:48,480 --> 00:02:51,400
‫עדיף לקחת את זה בחיוך,‬
‫כי אם אקח את זה ברצינות...‬

32
00:02:52,120 --> 00:02:53,760
‫בסופו של דבר ‬‫לא אסיים‬‫ את הלימודים...‬

33
00:02:53,880 --> 00:02:55,040
‫אין לי את אנדר...‬

34
00:02:55,560 --> 00:02:56,880
‫ואני חסר בית‬‫.‬

35
00:03:04,400 --> 00:03:05,320
‫מה?‬

36
00:03:06,920 --> 00:03:08,600
‫למה שלא תבוא איתי לניו יורק?‬

37
00:03:11,200 --> 00:03:12,440
‫מה?‬
‫-על מה את מדברת?‬

38
00:03:12,520 --> 00:03:14,480
‫תראה, תמיד רצית לטייל.‬

39
00:03:14,800 --> 00:03:17,280
‫ולחיות באיזה מקום שבו תוכל להשתלב.‬

40
00:03:17,720 --> 00:03:21,320
‫אם ניו יורק לא מתאימה לזה,‬
‫אני לא יכולה לחשוב על שום מקום אחר.‬

41
00:03:21,400 --> 00:03:26,480
‫תראה, תחפש עבודה, תלמד אנגלית...‬
‫-אבל, מה לעזאזל אעשה שם בניו יורק?‬

42
00:03:27,840 --> 00:03:28,840
‫איפה אגור?‬

43
00:03:30,600 --> 00:03:31,680
‫זה מטורף, נדיה.‬

44
00:03:34,320 --> 00:03:35,160
‫בדירה שלי?‬

45
00:03:35,240 --> 00:03:38,000
‫כן, הראית לי תמונות.‬
‫היא גדולה כמו הסנטרל פארק.‬

46
00:03:38,840 --> 00:03:41,600
‫נדיה, את לא יכולה לבקש מאנשים‬
‫שאת לא מכירה...‬

47
00:03:41,680 --> 00:03:44,920
‫מה זאת אומרת לא מכירה אותו?‬
‫היינו מאורסים ללילה אחד.‬

48
00:03:46,240 --> 00:03:49,360
‫במיוחד ששניכם מכירים אחד את השני.‬

49
00:03:49,800 --> 00:03:52,120
‫אל תגזימי, בסך הכול היו לנו שני זיונים.‬

50
00:03:56,360 --> 00:03:59,200
‫רציתי להגיד...‬
‫-רק שני זיונים. סוף הסיפור.‬

51
00:04:08,920 --> 00:04:10,680
‫לגור איתך יהיה זמני.‬

52
00:04:18,080 --> 00:04:19,640
‫אוקיי, אני מניח שכן, לא?‬

53
00:04:25,000 --> 00:04:27,080
‫אם אף אחד לא היה מדבר, אף אחד לא היה מגלה.‬

54
00:04:28,240 --> 00:04:30,160
‫ואלריו ורבקה מכרו סמים בבית הספר.‬

55
00:04:30,640 --> 00:04:32,240
‫ופולו דיווח על כך.‬

56
00:04:33,240 --> 00:04:35,040
‫זה לא בסדר גם אם עושים את הדבר הנכון?‬

57
00:04:37,560 --> 00:04:38,560
‫סמואל, גוזמן.‬

58
00:04:39,360 --> 00:04:40,440
‫בואו איתי, בבקשה.‬

59
00:04:41,360 --> 00:04:42,280
‫אנחנו?‬

60
00:04:45,040 --> 00:04:46,000
‫עכשיו.‬

61
00:04:47,440 --> 00:04:48,480
‫תראי, אסוסנה.‬

62
00:04:49,160 --> 00:04:51,480
‫לסלק את שנינו‬‫,‬‫ על זה אפשר להתדיין,‬

63
00:04:51,560 --> 00:04:52,960
‫אבל אותם?‬
‫-לא עשינו שום דבר.‬

64
00:04:53,040 --> 00:04:55,560
‫הזהרתי אתכם.‬
‫אמרתי לכם שזה לא קורה עוד פעם.‬

65
00:04:55,800 --> 00:04:58,600
‫מאז שחזרתם מחופשת חג המולד,‬
‫הפכתם את חייו לבלתי אפשריים.‬

66
00:04:58,680 --> 00:05:01,360
‫אל תמרחי אותנו בסיפורים.‬
‫הכול מגיע מאימא של פולו.‬

67
00:05:01,440 --> 00:05:04,120
‫היא הייתה כאן לפני שנכנסנו.‬
‫אני צודקת, אסוסנה?‬

68
00:05:05,640 --> 00:05:09,240
‫ההחלטה התקבלה.‬
‫אתם מסולקים ולא תסיימו את הלימודים.‬

69
00:05:09,320 --> 00:05:10,760
‫מה?‬
‫-סמואל!‬

70
00:05:10,840 --> 00:05:12,800
‫כולכם מזדיינים שמכרו את עצמם!‬

71
00:05:12,880 --> 00:05:15,800
‫לא צדק ולא זין.‬
‫מה שמעניין אתכם הוא רק הכסף והכוח.‬

72
00:05:15,880 --> 00:05:18,000
‫אל תדבר איתי ככה.‬
‫-או מה? תסלקי אותי?‬

73
00:05:22,000 --> 00:05:24,080
‫סמו! זה לא שווה את זה. אני אומר לך.‬

74
00:05:25,680 --> 00:05:26,800
‫סמואל, מה אתה עושה?‬

75
00:05:27,720 --> 00:05:29,640
‫מה אתה עושה? תעצור!‬

76
00:05:30,200 --> 00:05:31,640
‫מה אתה עושה?‬
‫-תירגע.‬

77
00:05:31,720 --> 00:05:33,200
‫מספיק כבר עם האלימות!‬

78
00:05:33,280 --> 00:05:34,920
‫את מגנה עליו?‬
‫-כן.‬

79
00:05:35,000 --> 00:05:37,320
‫הוא אמר שהוא לא האשים אתכם בשום דבר.‬

80
00:05:37,760 --> 00:05:38,720
‫ואת מאמינה לו?‬

81
00:05:45,880 --> 00:05:49,080
‫את עושה את זה כדי שפחות יכאב לך‬
‫לקחת את המלגה של אימא של פולו.‬

82
00:05:49,480 --> 00:05:52,800
‫את תיקחי אותה ולא משנה מה.‬
‫גם אם זה אומר לקחת את הצד שלו.‬

83
00:05:59,760 --> 00:06:00,800
‫בן זונה.‬

84
00:06:02,400 --> 00:06:03,480
‫לו, שכחי ממנו.‬

85
00:06:04,640 --> 00:06:06,160
‫נדיה, אל תעשי את עצמך קדושה.‬

86
00:06:06,760 --> 00:06:09,920
‫את רוצה לרסק את הבקבוק הזה‬
‫על הראש שלו בדיוק כמוני.‬

87
00:06:10,000 --> 00:06:10,960
‫תודי בזה...‬

88
00:06:20,480 --> 00:06:23,040
‫אם היו נותנים לי לעבור‬
‫לבית הספר באנגליה, זה לא היה קורה.‬

89
00:06:23,600 --> 00:06:26,760
‫כן, אבל זה כבר עבר. אנחנו צריכים לחשוב‬
‫איך אנחנו מתקנים את זה פולו.‬

90
00:06:27,000 --> 00:06:27,840
‫נוכל...‬

91
00:06:28,840 --> 00:06:30,280
‫זה מאוחר מידי. זה נגמר.‬

92
00:06:31,720 --> 00:06:35,040
‫זה לא הוגן שזה מסתיים כך.‬
‫-קרלה הלילה כמעט טבעה.‬

93
00:06:35,120 --> 00:06:37,240
‫היא כמעט מתה. זאת הייתה אשמתו.‬

94
00:06:38,600 --> 00:06:39,560
‫האשמה שלי.‬

95
00:06:39,680 --> 00:06:41,320
‫זאת הייתה אשמתי המזוינת, אוקיי?‬

96
00:06:41,800 --> 00:06:43,000
‫מה לעזאזל את אומרת?‬

97
00:06:43,560 --> 00:06:46,160
‫אני מכרתי לה את המולי אחרי שוואלריו סירב.‬

98
00:06:46,360 --> 00:06:49,400
‫ואלריו עמד להפסיק למכור‬
‫אחרי ההרצאה הקטנה שלך, אלוף.‬

99
00:06:51,080 --> 00:06:54,120
‫מה? לא ידעת? ובכן, עכשיו אתה יודע.‬

100
00:06:54,600 --> 00:06:56,920
‫אבל היית צריך לרוץ לספר ולעשות קטע.‬

101
00:06:57,280 --> 00:07:00,720
‫לא יכולת לשאת את הרעיון לעשות‬
‫משהו טוב פעם אחת בחיים המזוינים שלך.‬

102
00:07:00,800 --> 00:07:04,640
‫אוקיי. טוב. לכי הביתה, רבקה.‬
‫-פאק, הברבי שומרת הראש...‬

103
00:07:04,720 --> 00:07:07,760
‫או יותר טוב, פשוט תלכי ישר לכלא.‬

104
00:07:07,840 --> 00:07:09,760
‫תגמרי שם עם אימא שלך.‬

105
00:07:09,880 --> 00:07:11,880
‫זה דבר נוסף שיש לנו במשותף.‬

106
00:07:12,000 --> 00:07:14,280
‫את מסתדרת היטב עם עבריינים, לא כך?‬

107
00:07:14,760 --> 00:07:18,000
‫כל עוד הם משלמים עבור הבגדים שלך,‬
‫מסעדות, ולימודים...‬

108
00:07:18,080 --> 00:07:20,280
‫אבל אני מבינה, את שומעת?‬

109
00:07:20,440 --> 00:07:23,880
‫רק תחזיקי אותו חזק שלא יברח.‬
‫כי מה יישאר ממך כשהוא לא יהיה?‬

110
00:07:24,920 --> 00:07:26,400
‫שום דבר ואף אחד, מתוקה.‬

111
00:07:32,400 --> 00:07:34,120
‫שיזדיין המספר החסוי הזה!‬

112
00:07:45,200 --> 00:07:48,200
‫את לא נראית רע. לפחות לא במבט ראשון.‬

113
00:07:52,680 --> 00:07:54,600
‫אני לא זוכרת שום דבר.‬
‫-זה טבעי.‬

114
00:07:54,680 --> 00:07:55,800
‫לא, זה לא טבעי.‬

115
00:07:56,640 --> 00:07:57,600
‫איבדתי שליטה.‬

116
00:07:57,760 --> 00:07:59,200
‫ואני עזרתי לך לאבד אותה.‬

117
00:07:59,520 --> 00:08:01,320
‫אני מצטער.‬
‫-לא, אתה הזהרת אותי.‬

118
00:08:02,320 --> 00:08:06,040
‫אני זאת שמצטערת. בדיוק גיליתי שסילקו אותך.‬

119
00:08:06,440 --> 00:08:08,040
‫אבל... זה מה שמגיע לו.‬

120
00:08:08,520 --> 00:08:11,680
‫אתמול זאת לא הייתה אשמתו.‬
‫הוא לא רצה למכור לי את זה.‬

121
00:08:11,760 --> 00:08:12,600
‫בטח.‬

122
00:08:12,960 --> 00:08:15,560
‫פעם ראשונה מזה הרבה זמן שהיה לו שכל.‬

123
00:08:15,840 --> 00:08:17,160
‫אבל זה היה מאוחר מידי.‬

124
00:08:17,600 --> 00:08:19,080
‫טוב... ביי.‬

125
00:08:21,520 --> 00:08:23,760
‫לו, ניסיתי להשתנות במשך הרבה זמן.‬

126
00:08:24,800 --> 00:08:25,640
‫אתה מנסה...‬

127
00:08:26,400 --> 00:08:27,840
‫אבל אתה אף פעם לא משתנה.‬

128
00:08:28,440 --> 00:08:31,400
‫אתה לעולם לא תתבגר.‬
‫-לא היה לי שום קשר לזה.‬

129
00:08:31,480 --> 00:08:33,040
‫אתה תינוק מזוין...‬

130
00:08:33,760 --> 00:08:36,040
‫שכל הזמן דוחף את האצבעות שלו לשקע.‬

131
00:08:36,600 --> 00:08:39,680
‫ואני כבר 17 שנה מנסה למנוע ממך להתחשמל,‬

132
00:08:41,040 --> 00:08:42,400
‫אבל זה אף פעם לא מספיק.‬

133
00:08:44,200 --> 00:08:45,440
‫נמאס לי מזה.‬

134
00:08:47,760 --> 00:08:48,960
‫בהצלחה עם החיים שלך.‬

135
00:08:55,760 --> 00:09:00,320
‫הוא תמיד מנצח. נשבע לך, נשבר לי הזין.‬
‫-היינו צריכים להפוך דף כבר ממזמן.‬

136
00:09:00,400 --> 00:09:03,520
‫הם סילקו אותנו ולא עשינו שום דבר.‬
‫-לא היום, לא אתמול.‬

137
00:09:03,600 --> 00:09:06,920
‫אבל תראה מה עשינו לפני כן‬
‫כדי להפוך את חייו לגיהינום.‬

138
00:09:07,360 --> 00:09:12,480
‫לא היה יום אחד שלא שנאנו אותו‬
‫בכל הכוח, וגם הוכחנו לו את זה.‬

139
00:09:13,200 --> 00:09:15,760
‫הוא לא זכה. אנחנו אלה שהפסדנו.‬

140
00:09:20,760 --> 00:09:21,880
‫גוזמן.‬

141
00:09:23,480 --> 00:09:24,800
‫מה שלומך?‬
‫-אני בסדר.‬

142
00:09:27,440 --> 00:09:28,360
‫אני מכירה אותך.‬

143
00:09:30,320 --> 00:09:32,440
‫מה שהם עשו לך הוא בלתי נסבל.‬

144
00:09:33,240 --> 00:09:34,080
‫מגיע לנו.‬

145
00:09:35,360 --> 00:09:37,840
‫מה? לא. זה לא יכול להישאר ככה.‬

146
00:09:37,920 --> 00:09:41,560
‫אני מבטיחה לך, מבחינתי...‬
‫-לו, תניחי למלחמות שלא נוגעות לך.‬

147
00:09:42,240 --> 00:09:46,320
‫הן נוגעות לי... במיוחד אם הן משפיעות‬
‫על מישהו שאני אוהבת.‬

148
00:09:46,440 --> 00:09:49,520
‫תיזהרי, את לא יכולה לאבד את המלגה שלך,‬
‫זהו העתיד שלך.‬

149
00:09:50,200 --> 00:09:52,360
‫ומה לגבי שלך? זה לא חשוב?‬

150
00:09:53,400 --> 00:09:57,880
‫אני בן 17. ‬‫אני יכול להרשות לעצמי ‬
‫לשים את העתיד בהמתנה לשנה.‬

151
00:10:01,480 --> 00:10:02,560
‫היי.‬

152
00:10:03,200 --> 00:10:05,720
‫לאחר סיום הלימודים, נלך כולנו למסיבה‬

153
00:10:05,800 --> 00:10:08,760
‫אנחנו הולכים לעשות כיף,‬
‫ושום דבר לא ‬‫י‬‫דפוק את זה.‬

154
00:10:10,120 --> 00:10:10,960
‫אני מבטיח לך.‬

155
00:10:12,600 --> 00:10:13,880
‫תן לי אש, יקירי.‬

156
00:10:19,240 --> 00:10:21,040
‫את אף פעם לא מעשנת בעבודה.‬

157
00:10:30,280 --> 00:10:31,560
‫הם הולכים לגמור אותי.‬

158
00:10:33,080 --> 00:10:36,160
‫שנת הלימודים כמעט נגמרה,‬
‫אבל הם יגמרו אותי.‬

159
00:10:38,360 --> 00:10:40,720
‫גרמת לחוסר צדק ענק. את יודעת, לא?‬

160
00:10:41,000 --> 00:10:44,520
‫לא. בבקשה. לא גם אתה.‬
‫-מה את רוצה שאני אגיד?‬

161
00:10:45,160 --> 00:10:47,640
‫זאת לא שאלה של צדק או אי צדק, אנדר.‬

162
00:10:48,120 --> 00:10:49,680
‫זה הרבה יותר מסובך מזה.‬

163
00:10:50,280 --> 00:10:52,000
‫תצטר‬‫ך להי‬‫ות בנעליי כדי ל‬‫הבין.‬

164
00:10:52,920 --> 00:10:54,880
‫כן, אבל לגוזמן ולסמו זה לא הגיע.‬

165
00:10:56,640 --> 00:11:00,080
‫תתמקד במה שאתה צריך להתמקד.‬
‫המבחנים שלך, לדוגמה.‬

166
00:11:01,440 --> 00:11:02,920
‫אני לא מתכוון להיבחן שוב.‬

167
00:11:04,280 --> 00:11:07,440
‫בבקשה אל תתחיל להגיד‬
‫שאתה לא רוצה שום טובות.‬

168
00:11:07,520 --> 00:11:10,680
‫זה לא "לעשות טובה" להיבחן שוב במצבך.‬

169
00:11:12,160 --> 00:11:15,600
‫אני לא מתכוון לבזבז את הימים האחרונים‬
‫של חיי מול ספר, אימא.‬

170
00:11:16,440 --> 00:11:18,240
‫למה אתה מתכוון "ימים אחרונים"?‬

171
00:11:21,240 --> 00:11:25,160
‫אין לי שום תקווה.‬
‫לא לטווח הארוך ולא לטווח הבינוני.‬

172
00:11:25,240 --> 00:11:27,880
‫ו...‬
‫-ומאיפה זה מגיע, אנדר?‬

173
00:11:29,320 --> 00:11:32,080
‫מי אמר לך את זה?‬
‫כי אף אחד לא אמר לי שום דבר.‬

174
00:11:32,920 --> 00:11:33,920
‫זה כל מה שיש לי.‬

175
00:11:35,000 --> 00:11:35,840
‫ההווה.‬

176
00:11:37,520 --> 00:11:38,400
‫אבל יקירי...‬

177
00:11:39,360 --> 00:11:40,880
‫אוקיי, ואולי גם מחר.‬

178
00:11:42,400 --> 00:11:45,200
‫אבל אני לא אבזבז את הזמן שלי בלימודים.‬
‫בשביל מה?‬

179
00:11:46,480 --> 00:11:49,040
‫אני לא מתכוונת לסבול‬
‫את הגישה הזאת של ויתור.‬

180
00:11:49,440 --> 00:11:50,280
‫אימא...‬

181
00:11:51,000 --> 00:11:53,880
‫אתה לא רוצה ללמוד?‬
‫אז מה אתה רוצה לעשות?‬

182
00:11:57,480 --> 00:11:58,320
‫אני לא יודע.‬

183
00:11:59,680 --> 00:12:01,360
‫אני רוצה לבלות עם עצמי.‬

184
00:12:04,880 --> 00:12:06,000
‫להכין את עצמי.‬

185
00:12:12,480 --> 00:12:14,960
‫את צריכה להיות בנעליים שלי‬
‫כדי להבין את זה.‬

186
00:12:34,000 --> 00:12:36,000
‫- קרלה: היי, ייריי. מתי נוכל להיפגש? -‬

187
00:12:36,120 --> 00:12:38,040
‫- קרלה: ייריי, בבקשה, תענה לי. -‬

188
00:12:38,160 --> 00:12:40,640
‫- קרלה: אתה בסדר? אני יכולה להתקשר אליך? -‬

189
00:13:10,160 --> 00:13:12,200
‫- מאת: אימא‬
‫הנדון: חדשות טובות!!! -‬

190
00:13:17,400 --> 00:13:20,680
‫עורך הדין רוצה להיפגש עם אימי ואחי במרוקו.‬

191
00:13:20,800 --> 00:13:23,600
‫הוא אומר שיש לו חדשות טובות.‬
‫-נשמע נהדר. לא?‬

192
00:13:25,000 --> 00:13:28,040
‫אתה יכול לדמיין את הסיוט הזה נגמר‬
‫ושאחיך חוזר הביתה?‬

193
00:13:29,080 --> 00:13:31,280
‫זה לא ניגמר כל עוד פולו מסתובב בחוץ.‬

194
00:13:32,400 --> 00:13:35,400
‫אחי, אתה אובססיבי עם פולו.‬
‫שכח ממנו כבר, לא?‬

195
00:13:35,840 --> 00:13:38,760
‫הוא כבר דפק לך את שנת הלמודים,‬
‫את החיים, את הכול.‬

196
00:13:38,840 --> 00:13:40,680
‫איך אני יכול לשכוח?‬
‫-תתרחק ממנו.‬

197
00:13:40,760 --> 00:13:44,160
‫תתמקד במה שחשוב. ומה שחשוב עכשיו‬
‫זה לא פולו, זה שהמשפחה שלך תחזור הביתה.‬

198
00:13:44,600 --> 00:13:47,440
‫תעשה כמו שגוזמן עשה, תפתח דף חדש.‬
‫-מה אתה אומר?‬

199
00:13:50,840 --> 00:13:51,680
‫תראה.‬

200
00:13:53,200 --> 00:13:56,280
‫מה אתה עושה?‬
‫-תעצום את העיניים. נו, תעצום את העיניים.‬

201
00:14:01,040 --> 00:14:01,880
‫זהו.‬

202
00:14:04,400 --> 00:14:07,000
‫מה זהו?‬
‫-פולו כבר לא קיים.‬

203
00:14:07,640 --> 00:14:09,320
‫פולו מי? אני לא מכיר פולו.‬

204
00:14:09,440 --> 00:14:11,280
‫היי! גם אני לא!‬
‫-רואה?‬

205
00:14:11,480 --> 00:14:12,320
‫זה עבד, הא?‬

206
00:14:21,480 --> 00:14:22,400
‫אפשר לקבל מפית?‬

207
00:14:24,840 --> 00:14:26,800
‫יש לך את הביצים להיות כאן?‬

208
00:14:27,520 --> 00:14:29,080
‫אני רק רוצה להתייבש, בסדר?‬

209
00:14:29,160 --> 00:14:30,400
‫ואני רוצה שתלך מכאן.‬

210
00:14:31,520 --> 00:14:32,720
‫אני אומר זאת לטובתך.‬

211
00:14:35,880 --> 00:14:36,720
‫תלך!‬

212
00:14:44,120 --> 00:14:46,560
‫אבל אימא!‬
‫-ילדונת, תגידי לי שיש לך סיגריה,‬

213
00:14:46,640 --> 00:14:49,440
‫כי יש לי כזה חשק לעשן‬
‫שאני יכולה לעשן פטרוזיליה.‬

214
00:14:53,600 --> 00:14:54,480
‫ואת מה?‬

215
00:14:55,160 --> 00:14:57,040
‫את לא מתכוונת לחבק את אימא שלך?‬

216
00:15:02,080 --> 00:15:03,240
‫ככה אני אוהבת.‬

217
00:15:04,880 --> 00:15:06,520
‫תגידי לי שיש לך את המצית שלי.‬

218
00:15:06,600 --> 00:15:08,440
‫למה לא אמרת שיצאת היום?‬

219
00:15:08,760 --> 00:15:12,160
‫התקשרתי אלייך הבוקר כמה פעמים,‬
‫אבל לא ענית.‬

220
00:15:12,440 --> 00:15:14,680
‫פאק, זאת היית את.‬
‫-כמובן שז‬‫ו ‬‫אני.‬

221
00:15:20,400 --> 00:15:21,600
‫את מריחה כל כך טוב.‬

222
00:15:23,040 --> 00:15:24,360
‫ואת, כמה יפה את נראית.‬

223
00:15:29,560 --> 00:15:30,400
‫מה?‬

224
00:15:31,680 --> 00:15:32,520
‫שום דבר.‬

225
00:15:33,720 --> 00:15:35,400
‫קדימה, ילדונת, אנחנו מכירות.‬

226
00:15:39,400 --> 00:15:41,280
‫סילקו אותי מבית הספר.‬

227
00:15:41,960 --> 00:15:43,040
‫על מה את מדברת?‬

228
00:15:43,760 --> 00:15:46,760
‫מתי?‬
‫-עכשיו. אני מתכוונת, לפני זמן קצר.‬

229
00:15:48,400 --> 00:15:49,320
‫ולמה?‬

230
00:15:50,240 --> 00:15:51,120
‫מה את חושבת?‬

231
00:15:55,440 --> 00:15:56,400
‫חארות בני זונות.‬

232
00:15:58,240 --> 00:16:01,160
‫אני אגיד לך מה. שיזדיין בית הספר.‬

233
00:16:02,040 --> 00:16:04,280
‫מה שאת יודעת, את יודעת.‬
‫ומה שלא, תלמדי.‬

234
00:16:05,040 --> 00:16:07,800
‫ואת ניהלת את העסק המשפחתי משהו בן זונה.‬

235
00:16:08,000 --> 00:16:10,920
‫ברמה שלך, בקנה מידה קטן, אבל בן זונה.‬

236
00:16:11,800 --> 00:16:16,200
‫אז מעכשיו, את ואני, אימא ובת, יד ביד.‬

237
00:16:20,000 --> 00:16:20,880
‫שלום.‬

238
00:16:29,120 --> 00:16:30,040
‫פאק, אימא.‬

239
00:16:30,800 --> 00:16:33,160
‫אתה יכול להתעצבן עליה אחר כך. נצא החוצה?‬

240
00:16:35,600 --> 00:16:37,560
‫סליחה, אנדר. לא ידעתי מה לעשות.‬

241
00:16:41,280 --> 00:16:44,200
‫למה זה לא נכנס לראש שלכם?‬
‫-כן, זה נכנס.‬

242
00:16:45,840 --> 00:16:48,120
‫אתה לדוגמה סולקת. ומה קרה?‬

243
00:16:48,760 --> 00:16:49,880
‫שום דבר לא קרה.‬

244
00:16:50,040 --> 00:16:53,160
‫אתה תסיים בשנה הבאה.‬
‫אבל לי אין את השנה הבאה המזוינת.‬

245
00:16:53,240 --> 00:16:56,560
‫זה כל כך קשה להבין?‬
‫אז אין לך ‬‫את ‬‫השנה הבאה המזוינת. בסדר.‬

246
00:16:56,680 --> 00:16:57,840
‫מה אתה רוצה לעשות?‬

247
00:16:59,000 --> 00:17:02,360
‫אימא שלך אומרת שאתה רוצה להיות‬
‫עם עצמך. זאת חרא של תוכנית.‬

248
00:17:06,480 --> 00:17:09,240
‫גוזמן, אתם לא תבינו אותי. אף פעם.‬

249
00:17:10,600 --> 00:17:13,120
‫לי זה נראה מצוין שתעביר‬
‫את הזמן שלך כמו שאתה רוצה.‬

250
00:17:13,200 --> 00:17:17,520
‫אם אתה לא רוצה ללמוד, אז אל תלמד.‬
‫אתה יכול לעשות צניחה חופשית אם אתה רוצה.‬

251
00:17:17,720 --> 00:17:19,680
‫אבל אל תבודד את עצמך, בבקשה.‬

252
00:17:20,040 --> 00:17:22,680
‫כי אם אתה באמת הולך למות...‬

253
00:17:24,040 --> 00:17:26,720
‫אני לא מאמין שתרצה לבלות‬
‫את ימ‬‫יך ‬‫האחרונים לבד.‬

254
00:17:27,240 --> 00:17:29,800
‫בלי המשפחה שלך, החברים שלך, בלי עומר.‬

255
00:17:35,520 --> 00:17:37,160
‫אנדר!‬

256
00:17:37,720 --> 00:17:40,000
‫אנדר, פאק!‬
‫-עזוב אותי, בבקשה!‬

257
00:17:48,680 --> 00:17:49,920
‫אני כבר לא יכול יותר.‬

258
00:17:55,320 --> 00:17:58,960
‫הי, פולו, אני יודעת‬
‫שאתה לא רוצה לדבר איתי.‬

259
00:17:59,040 --> 00:18:01,600
‫זה בסדר. אבל אני מבקשת ממך...‬

260
00:18:02,120 --> 00:18:03,600
‫בבקשה, דבר עם האמהות שלך.‬

261
00:18:03,680 --> 00:18:07,880
‫הן יכולות לגרום לזה שיחזירו‬
‫את ואלריו ושיסלחו לו, כי...‬

262
00:18:08,160 --> 00:18:12,120
‫אין טעם להעניש אותו‬
‫כשהוא כבר למד את הלקח שלו.‬

263
00:18:13,240 --> 00:18:15,680
‫בבקשה, מתי שתוכל, התקשר אלי.‬

264
00:18:16,000 --> 00:18:17,280
‫בבקשה, בסדר?‬

265
00:18:19,440 --> 00:18:21,000
‫כבר חשבת מה אתה הולך ללבוש מחר?‬

266
00:18:23,360 --> 00:18:24,360
‫אני לא הולך, אימא.‬

267
00:18:26,160 --> 00:18:28,520
‫היחידים שיחמיצו את סיום הלימודים...‬

268
00:18:29,640 --> 00:18:30,880
‫...הם אלה שמגיע להם.‬

269
00:18:31,520 --> 00:18:32,480
‫וגוזמן וסמואל?‬

270
00:18:33,680 --> 00:18:35,320
‫הם רק רצו להפריד בינינו.‬

271
00:18:36,440 --> 00:18:39,560
‫הבריונים האלה הפכו את החיים שלך‬
‫לבלתי אפשריים כל השנה.‬

272
00:18:40,480 --> 00:18:42,640
‫אם אתה לא מספיק גבר להתמודד איתם,‬

273
00:18:42,960 --> 00:18:46,680
‫אתה לא יכול לצפות ממני לא לעשות כלום‬
‫בזמן שהם מוחצים את הבן שלי.‬

274
00:18:48,680 --> 00:18:50,360
‫מה דעתך על חולצת הפסים?‬

275
00:18:52,000 --> 00:18:53,320
‫עם המכנסיים הכחולים...‬

276
00:18:55,640 --> 00:18:56,840
‫אתה תראה יפהפה.‬

277
00:19:19,200 --> 00:19:20,160
‫מה את עושה פה?‬

278
00:19:24,200 --> 00:19:25,360
‫מה אתה עושה?‬

279
00:19:28,600 --> 00:19:29,800
‫ואיך נכנסת?‬

280
00:19:29,880 --> 00:19:31,880
‫אין אף אחד בשער שאת יכולה לתחמן.‬

281
00:19:36,960 --> 00:19:40,120
‫זה מאז כשביקשת ממני לעצב‬
‫את המקום ולהפוך אותו לשלי.‬

282
00:19:40,200 --> 00:19:41,040
‫כן.‬

283
00:19:42,840 --> 00:19:44,320
‫זאת‬‫ הייתה תקופה טובה.‬

284
00:19:46,920 --> 00:19:48,920
‫בבקשה, שבי. תרגישי בנוח.‬

285
00:19:52,280 --> 00:19:53,560
‫למה באת, קרלה?‬

286
00:19:54,000 --> 00:19:55,680
‫באתי להגיד לך שאני מצטערת.‬

287
00:19:56,200 --> 00:19:57,120
‫באמת.‬

288
00:19:57,800 --> 00:19:59,360
‫אתה בחור נהדר.‬

289
00:20:01,240 --> 00:20:04,520
‫"ייריי, אתה בחור נהדר,‬
‫אתה באמת שווה את זה,‬

290
00:20:04,920 --> 00:20:06,920
‫כל בחורה תהרוג כדי להיות איתך... "‬

291
00:20:07,000 --> 00:20:09,440
‫חוץ מאשר זאת שאומרת את זה, כמובן.‬
‫כבר אמרת לי את זה.‬

292
00:20:09,960 --> 00:20:11,040
‫אני מדברת ברצינות.‬

293
00:20:13,880 --> 00:20:17,080
‫קרלה, הדבר האחרון שאני צריך עכשיו‬
‫אלה הרחמים שלך. באמת.‬

294
00:20:17,160 --> 00:20:19,920
‫אז בבקשה, תלכי.‬
‫-בסדר.‬

295
00:20:20,000 --> 00:20:21,720
‫בוא נפסיק להתנהג כמו קורבנות,‬

296
00:20:22,080 --> 00:20:24,360
‫כי גם אתה לא אוהב אותי.‬

297
00:20:27,400 --> 00:20:29,280
‫סליחה?‬
‫-שמעת אותי.‬

298
00:20:29,680 --> 00:20:31,840
‫אני לא אוהבת אותך ואתה לא אוהב אותי.‬

299
00:20:32,320 --> 00:20:36,160
‫והחודשים האחרונים? איך את קוראת לזה?‬
‫-אתה אוהב את מה שאני מייצגת.‬

300
00:20:36,520 --> 00:20:38,720
‫כמה טוב אני משתלבת בתוך התמונה שיצרת,‬

301
00:20:38,800 --> 00:20:40,760
‫כדי לקבל לייקים מאלה שהשפילו אותך‬

302
00:20:40,840 --> 00:20:42,400
‫כשהיית ייריי האחר.‬

303
00:20:43,880 --> 00:20:46,360
‫הסתכל על הגוף שלך,‬
‫הבגדים שלך, הגישה שלך...‬

304
00:20:46,760 --> 00:20:50,080
‫יצרת רשת חברתית משלך‬
‫כדי לגרום להם להעריץ אותך.‬

305
00:20:51,440 --> 00:20:53,560
‫אני הייתי רק אביזר נוסף בשבילך.‬

306
00:20:54,160 --> 00:20:57,280
‫ואני הייתי פנקס צ'קים מהלך‬
‫כדי להציל את היקבים המזוינים שלך, לא?‬

307
00:20:57,360 --> 00:20:58,920
‫כמו שאמרתי לך,‬

308
00:20:59,400 --> 00:21:02,160
‫שאנחנו לא אוהבים‬
‫כפי שהעמדנו פנים שאנחנו אוהבים.‬

309
00:21:05,200 --> 00:21:08,600
‫למרות זאת, התמזל מזלי‬
‫להכיר את ייריי האמיתי,‬

310
00:21:08,880 --> 00:21:10,240
‫זה שנמצא מאחורי הסלפיז.‬

311
00:21:10,800 --> 00:21:13,200
‫ואני אגיד לך דבר אחד, הוא בחור נהדר.‬

312
00:21:14,080 --> 00:21:16,120
‫הרבה יותר טוב מזה שהמצאת.‬

313
00:21:17,840 --> 00:21:20,920
‫סביר להניח, שכל בחורה תהרוג‬
‫כדי להיות איתך.‬

314
00:21:21,280 --> 00:21:22,400
‫כל בחורה חוץ ממני.‬

315
00:21:27,640 --> 00:21:28,800
‫אז...‬

316
00:21:29,680 --> 00:21:31,120
‫שיזדיינו הלייקים.‬

317
00:21:31,920 --> 00:21:33,440
‫שיזדיינו היקבים.‬

318
00:21:34,080 --> 00:21:38,760
‫מספיק לבזבז את החיים שלנו‬
‫כדי לעשות מה שהאחרים רוצים שנעשה, לא?‬

319
00:21:43,680 --> 00:21:45,760
‫אתה לא צריך להוכיח את עצמך לאף אחד.‬

320
00:21:48,120 --> 00:21:49,920
‫עכשיו... אפשר לתת לך חיבוק?‬

321
00:21:50,760 --> 00:21:53,840
‫כידידה. בלי מניפולציה.‬

322
00:22:07,880 --> 00:22:10,120
‫את מתוחה, בתי?‬
‫-קצת, אבא.‬

323
00:22:10,480 --> 00:22:12,880
‫זה בסדר.‬
‫-תראו, זה עומר.‬

324
00:22:18,400 --> 00:22:20,200
‫איך את מרגישה, אימא?‬
‫-אני בסדר.‬

325
00:22:20,400 --> 00:22:21,400
‫כמה יפה אתה נראה.‬

326
00:22:22,160 --> 00:22:23,040
‫גם את.‬

327
00:22:23,280 --> 00:22:25,680
‫איך את מרגישה?‬
‫-קצת מתוחה.‬

328
00:22:26,240 --> 00:22:28,520
‫את, מתוחה ממה? בחייך.‬
‫-מה שלומכם?‬

329
00:22:28,960 --> 00:22:30,040
‫שלום.‬
‫-שלום, לו.‬

330
00:22:30,520 --> 00:22:31,360
‫אתה חתיך.‬

331
00:22:31,440 --> 00:22:32,280
‫אהבתי.‬

332
00:22:33,160 --> 00:22:34,280
‫לו, בואי לרגע.‬

333
00:22:36,080 --> 00:22:37,560
‫ההורים שלך לא באו?‬

334
00:22:40,080 --> 00:22:41,920
‫נראה שהמשפחה שלך‬

335
00:22:42,000 --> 00:22:44,360
‫יודעים להניח את הבעיות בצד לרגע‬

336
00:22:44,800 --> 00:22:46,480
‫ולהתמקד במה שחשוב באמת.‬

337
00:22:48,360 --> 00:22:49,320
‫אני מקנאה בך.‬

338
00:22:50,120 --> 00:22:51,160
‫בצורה טובה.‬

339
00:22:51,920 --> 00:22:53,120
‫ובצורה הרעה גם כן.‬

340
00:22:53,720 --> 00:22:55,280
‫ואת נראית כמו פיסטוק.‬

341
00:22:55,920 --> 00:22:58,680
‫זה באמת רציני, אבל את מפלה אותו‬

342
00:22:58,760 --> 00:23:01,440
‫אחרי כל מה שעשיתי‬
‫עבור בית הספר המזוין הזה?‬

343
00:23:01,560 --> 00:23:03,640
‫אני אתבע אותך. זה מה שאני אעשה.‬

344
00:23:03,960 --> 00:23:05,280
‫היכנס בבקשה.‬

345
00:23:05,360 --> 00:23:09,200
‫ונטורה, עשה מה שאתה חושב שמתאים,‬
‫אבל הסילוק הוא יותר ממוצדק.‬

346
00:23:09,280 --> 00:23:10,320
‫מוצדק?‬

347
00:23:10,400 --> 00:23:12,960
‫ביום האחרון של השנה זה מוצדק? בבקשה...‬

348
00:23:13,160 --> 00:23:15,520
‫כל שנת הלימודים נזרקת לאשפה ביום האחרון.‬

349
00:23:15,600 --> 00:23:18,800
‫לאורה, ונטורה, אני חושבת...‬
‫-לוקרסיה, זה לא קשור אלייך.‬

350
00:23:18,880 --> 00:23:22,480
‫טוב, הייתי שמחה אם היית עושה‬
‫קצת יותר למען גוזמן.‬

351
00:23:23,080 --> 00:23:24,360
‫אני?‬
‫-כן.‬

352
00:23:24,840 --> 00:23:26,600
‫לאביך יש הרבה השפעה. יותר מכולם.‬

353
00:23:26,680 --> 00:23:29,160
‫אם כולם היו עושים מעט מאמץ...‬
‫-מספיק!‬

354
00:23:30,040 --> 00:23:31,200
‫אני מאוד מצטערת.‬

355
00:23:33,280 --> 00:23:36,760
‫- טקס סיום -‬

356
00:23:44,240 --> 00:23:46,280
‫פולו. היי, מה שלומך?‬

357
00:23:47,600 --> 00:23:50,200
‫מדוע התעלמת ממני?‬

358
00:23:54,360 --> 00:23:56,400
‫טוב, הם עדיין לא חתמו על המסמכים, יש זמן.‬

359
00:23:56,480 --> 00:23:58,200
‫האימהות שלך צריכות לדבר...‬
‫-קאייטנה.‬

360
00:23:58,600 --> 00:24:00,920
‫למה חשוב לך שוואלריו יסיים את הלימודים?‬

361
00:24:03,840 --> 00:24:07,160
‫כי אז הוא יכול לבוא איתנו...‬
‫-ויציל את מערכת היחסים שלנו?‬

362
00:24:09,640 --> 00:24:11,800
‫כי בלעדיו, אנחנו...‬

363
00:24:12,600 --> 00:24:13,960
‫זה לא יעבוד בינינו, לא?‬

364
00:24:15,360 --> 00:24:16,880
‫פולו, אל תתחיל עכשיו.‬

365
00:24:18,360 --> 00:24:19,440
‫אל תתחיל עכשיו.‬

366
00:24:21,320 --> 00:24:23,440
‫אני מבינה שאתה תחת הרבה לחץ.‬

367
00:24:24,720 --> 00:24:26,280
‫ושאתה לא יודע מה אתה אומר.‬
‫-לא.‬

368
00:24:26,360 --> 00:24:28,880
‫לראשונה מזה זמן רב, אני יודע מה אני אומר.‬

369
00:24:33,120 --> 00:24:34,000
‫אני מצטער.‬

370
00:24:41,040 --> 00:24:44,000
‫מה עם לונדון? מה עם התוכניות שלנו?‬

371
00:24:44,160 --> 00:24:46,240
‫את רואה? זה כל מה שאת מודאגת לגביו.‬

372
00:24:46,720 --> 00:24:48,160
‫לונדון, התוכניות שלנו...‬

373
00:24:49,600 --> 00:24:51,080
‫את לא מאוהבת בי,‬

374
00:24:52,000 --> 00:24:53,800
‫את מאוהבת בחיים שעמדתי לתת לך.‬

375
00:24:56,920 --> 00:24:58,560
‫למה אתה מדבר בזמן עבר?‬

376
00:25:03,640 --> 00:25:04,680
‫אני מצטער.‬

377
00:25:08,360 --> 00:25:09,600
‫אני צריך ללכת, אוקיי?‬

378
00:25:27,080 --> 00:25:29,080
‫היי, מה קרה?‬

379
00:25:30,560 --> 00:25:31,400
‫שום דבר.‬

380
00:25:51,600 --> 00:25:53,640
‫חכי שנייה.‬

381
00:25:54,240 --> 00:25:55,440
‫זה לא ייקח הרבה זמן.‬

382
00:25:58,680 --> 00:25:59,560
‫תאודורו.‬

383
00:26:02,920 --> 00:26:06,080
‫ניפגש אחר כך אצלך בבית‬
‫כך שנוכל לסגור את החוזה?‬

384
00:26:09,840 --> 00:26:13,000
‫כמובן. אני שמח ששקלת מחדש.‬

385
00:26:14,560 --> 00:26:16,960
‫הטקס יתחיל בעוד חמש דקות.‬

386
00:26:17,800 --> 00:26:18,920
‫הנה הוא.‬

387
00:26:46,200 --> 00:26:48,640
‫תודה אנו ממשיכים בטקס.‬

388
00:26:50,480 --> 00:26:51,320
‫שיט...‬

389
00:26:52,400 --> 00:26:53,920
‫תני לי לעשות את זה, בואי.‬

390
00:26:54,640 --> 00:26:56,840
‫את התלמידים הבאים שאני עומדת להציג...‬

391
00:26:57,120 --> 00:26:58,520
‫מה אנחנו הולכות לעשות?‬

392
00:26:59,440 --> 00:27:00,520
‫אני באמת לא יודעת.‬

393
00:27:01,320 --> 00:27:04,080
‫הדבר היחידי שאני יודעת,‬
‫הוא, שאני רוצה את המלגה הזאת.‬

394
00:27:04,160 --> 00:27:06,560
‫גם אני, אבל, אנחנו מוכרות את עצמנו, לו.‬

395
00:27:08,520 --> 00:27:10,040
‫אז את לא רוצה את זה?‬

396
00:27:11,720 --> 00:27:12,680
‫באיזה מחיר?‬

397
00:27:13,400 --> 00:27:17,000
‫הבוגרים שזכו במלגה אותה אנו מעניקים‬
‫בפעם הראשונה, י‬‫ו‬‫כ‬‫לו ל‬‫עלו‬‫ת‬‫ בבקשה לבמה?‬

398
00:27:17,080 --> 00:27:18,400
‫מחיאות כפיים, בבקשה,‬

399
00:27:18,480 --> 00:27:21,680
‫לנדיה שאנה, וללוקרסיה מונטסינוס הנדרריך.‬

400
00:27:38,600 --> 00:27:40,720
‫הפרס יוענק על ידי ביל מקינלי‬

401
00:27:40,800 --> 00:27:43,000
‫הנציג של אוניברסיטת קולומביה.‬

402
00:27:47,600 --> 00:27:50,920
‫שלום לכולם. תודה שהזמנתם אותי.‬
‫אני מאוד נרגש להיות כאן.‬

403
00:27:51,000 --> 00:27:53,440
‫מזל טוב. אנו שמחים לראות אתכן בקולומביה.‬

404
00:27:53,520 --> 00:27:54,800
‫תודה.‬
‫-תודה.‬

405
00:28:14,000 --> 00:28:14,880
‫ערב טוב.‬

406
00:28:16,280 --> 00:28:20,440
‫תודה להורים ולחברים שלנו שנמצאים איתנו...‬

407
00:28:20,520 --> 00:28:22,040
‫ברגע הזה המיוחד כל כך...‬

408
00:28:22,120 --> 00:28:23,520
‫בשבילנו ו...‬

409
00:28:24,120 --> 00:28:25,480
‫ובשביל חברינו ללימודים.‬

410
00:28:29,160 --> 00:28:30,040
‫אני רוצה...‬

411
00:28:33,680 --> 00:28:34,560
‫אני לא יכולה.‬

412
00:28:42,080 --> 00:28:45,880
‫נדיה, תוכלי לדבר בשבילי, בבקשה?‬
‫-תמשיכי את, כי כבר התחלת.‬

413
00:28:49,760 --> 00:28:50,640
‫טוב...‬

414
00:28:52,000 --> 00:28:53,800
‫אמרתי ש...‬
‫-ובכן, כן.‬

415
00:28:56,440 --> 00:28:58,600
‫הייתי רק רוצה לומר...‬

416
00:29:00,800 --> 00:29:05,440
‫הייתי רוצה... ובכן, אנחנו רוצות,‬
‫ואני מדברת בשם שתינו...‬

417
00:29:07,160 --> 00:29:08,600
‫להקדיש את הפרס הזה...‬

418
00:29:09,560 --> 00:29:11,040
‫לכל חברינו ללימודים.‬

419
00:29:11,120 --> 00:29:14,480
‫במיוחד, לכל אלה שנמצאים שם מאחור...‬

420
00:29:16,240 --> 00:29:19,720
‫שמסיבות כאלה ואחרות‬
‫לא יכולים להיות איתנו כאן למעלה...‬

421
00:29:20,720 --> 00:29:22,160
‫בטקס הסיום הזה.‬

422
00:29:35,360 --> 00:29:37,800
‫זה, שהם לא יכולים להיות כאן איתנו...‬

423
00:29:39,920 --> 00:29:41,400
‫הופך את הרגע הזה...‬

424
00:29:42,040 --> 00:29:44,480
‫לא שמח כמו שהיינו רוצות שיהיה.‬

425
00:29:45,000 --> 00:29:48,640
‫זה נכון. כי היא ואני היינו‬
‫צריכות לקפוץ משמחה.‬

426
00:29:52,800 --> 00:29:53,680
‫וזה לא כך.‬

427
00:29:55,480 --> 00:29:56,640
‫כי הפרס הזה...‬

428
00:29:58,040 --> 00:29:59,200
‫מגיע לנו.‬

429
00:30:00,680 --> 00:30:02,560
‫מגיע לנו את הרגע הזה, נדיה.‬

430
00:30:05,600 --> 00:30:06,760
‫החברים שלי נמצאים שם...‬

431
00:30:09,000 --> 00:30:10,880
‫בגלל סיבות שיצרו אי-צדק.‬

432
00:30:13,080 --> 00:30:14,720
‫שכוללת את החמורה מכולן,‬

433
00:30:16,120 --> 00:30:18,360
‫זו שמנעה מאיתנו להיות כאן ועכשיו...‬

434
00:30:19,680 --> 00:30:20,520
‫עם מרינה.‬

435
00:30:22,040 --> 00:30:23,160
‫אי-צדק...‬

436
00:30:23,840 --> 00:30:25,280
‫ששתינו מגנות.‬

437
00:30:25,560 --> 00:30:26,400
‫זה נכון.‬

438
00:30:26,840 --> 00:30:29,640
‫ואדם אחד אחראי על כל אי-הצדק הזה.‬

439
00:30:30,920 --> 00:30:31,760
‫פולו.‬

440
00:30:33,680 --> 00:30:34,760
‫מה שלומך? שמח?‬

441
00:30:34,960 --> 00:30:36,840
‫אני לא יכולה להאמין.‬

442
00:30:38,520 --> 00:30:41,680
‫תראה, הפרס שאנחנו מקבלות, היא ואני...‬

443
00:30:42,880 --> 00:30:46,000
‫היה מפוברק על ידי האמהות שלך‬
‫כדי לנקות את התדמית שלך.‬

444
00:30:46,080 --> 00:30:49,240
‫ואנחנו מקבלות אותו,‬
‫כי אני חוזרת ואומרת שהוא מגיע לנו.‬

445
00:30:49,760 --> 00:30:52,720
‫מה אנחנו צריכים לעשות?‬
‫כי זה הפך להיות...‬

446
00:30:52,840 --> 00:30:55,320
‫אם הפרס יוצר כזה קונפליקט, אל תדאגו.‬

447
00:30:56,640 --> 00:30:58,520
‫הפרס מבוטל מיידית.‬

448
00:30:58,600 --> 00:30:59,680
‫בגוניה, בבקשה.‬
‫-לא.‬

449
00:31:02,680 --> 00:31:07,280
‫תמיד רצינו לתמוך בלאס אנסינאס‬
‫ולעזור לתלמידים.‬

450
00:31:08,960 --> 00:31:10,520
‫מי נכנס לשירותים?‬

451
00:31:14,840 --> 00:31:16,800
‫עומר, אין לי את כל היום.‬

452
00:31:16,880 --> 00:31:20,400
‫וגם אם היה לי, אין לי את הסבלנות.‬
‫תן לי שם.‬

453
00:31:24,680 --> 00:31:25,520
‫נדיה.‬

454
00:31:27,840 --> 00:31:29,520
‫אתה מאשים את אחותך שלך?‬

455
00:31:44,360 --> 00:31:47,960
‫אתם יודעים מה? הבטחתי למישהו‬
‫שאני מאוד אוהבת אותו...‬

456
00:31:48,880 --> 00:31:51,680
‫שנחגוג את היום הזה כולנו יחד.‬

457
00:31:52,520 --> 00:31:56,480
‫שנעשה כיף, וששום דבר לא ידפוק את זה.‬

458
00:31:57,040 --> 00:31:59,440
‫בוא נלך לחגוג ב"תאטרו בארסלו"!‬

459
00:32:15,640 --> 00:32:17,360
‫כן?‬
‫-סמואל.‬

460
00:32:18,360 --> 00:32:21,680
‫אני צריכה שתגיע לתחנת המשטרה.‬
‫זה דחוף ביותר.‬

461
00:32:34,880 --> 00:32:36,600
‫אבא, אני הולך לשירותים, בסדר?‬

462
00:32:36,720 --> 00:32:38,160
‫חכה לי בחוץ.‬
‫-בסדר.‬

463
00:32:38,800 --> 00:32:41,680
‫אין לנו כסף.‬
‫-נוכל לבקש הלוואה.‬

464
00:32:47,120 --> 00:32:48,000
‫טוב, מה?‬

465
00:32:49,520 --> 00:32:51,320
‫אתה לא צריך את נדיה בניו יורק.‬

466
00:32:51,840 --> 00:32:52,720
‫למה לא?‬

467
00:32:53,240 --> 00:32:55,560
‫לא הייתי מעז ללכת לבד.‬
‫-יש לך אותי.‬

468
00:32:57,080 --> 00:33:00,600
‫וואו! חשבתי שאלה היו רק שני זיונים.‬

469
00:33:02,080 --> 00:33:02,960
‫פאק...‬

470
00:33:03,320 --> 00:33:05,080
‫מה?‬
‫-אני מצטער.‬

471
00:33:07,200 --> 00:33:09,040
‫מצטער שאני לא מגיב כמו שרצית.‬

472
00:33:10,480 --> 00:33:11,920
‫וכן, אלו היו שני זיונים.‬

473
00:33:13,160 --> 00:33:14,880
‫אבל הם היו משמעותיים בשבילי.‬

474
00:33:15,880 --> 00:33:18,760
‫זו הסיבה, שכשאחותך אמרה לי‬
‫שאתה מגיע לניו יורק,‬

475
00:33:18,840 --> 00:33:20,000
‫נשארתי חסר נשימה.‬

476
00:33:22,920 --> 00:33:25,160
‫גם בעיניי הרעיון של נדיה הוא מטורף.‬

477
00:33:26,200 --> 00:33:30,680
‫גם בשבילי אלו היו יותר משני זיונים.‬
‫-אולי מסיבה זאת אנחנו צריכים לעשות את זה.‬

478
00:33:33,080 --> 00:33:36,320
‫אם מציעים לך משהו ואתה נשאר חסר נשימה,‬
‫אז אתה צריך אותו.‬

479
00:33:47,440 --> 00:33:48,680
‫הכול היה מלכודת.‬

480
00:33:49,960 --> 00:33:52,480
‫לאתר את המשפחה שלך ולעצור את אחיך.‬

481
00:33:52,960 --> 00:33:54,160
‫אני מצטערת.‬

482
00:33:54,680 --> 00:33:58,840
‫אני נשבעת שלא ידעתי כלום על זה.‬
‫גם לי שיקרו, אני נשבעת.‬

483
00:34:00,200 --> 00:34:01,440
‫והם הצליחו לאתר אותו?‬

484
00:34:04,280 --> 00:34:06,400
‫אחיך ממתין להסגרתו.‬

485
00:34:08,000 --> 00:34:08,960
‫הו, סמואל...‬

486
00:34:09,960 --> 00:34:13,240
‫בינתיים הרוצח לבוש בחליפה ועניבה,‬
‫בדרך לצאת לחופשי.‬

487
00:34:13,960 --> 00:34:16,320
‫אני מצטערת.‬
‫-את צריכה להיות. זו גם אשמתך.‬

488
00:34:17,000 --> 00:34:20,560
‫אמרתי לך שגם לי הם שיקרו.‬
‫-כן. מי שיקר לך, אה?‬

489
00:34:21,520 --> 00:34:24,120
‫אני אגיד לך, הבוסים שלך, הקולגות שלך.‬

490
00:34:24,360 --> 00:34:28,280
‫המערכת המזוינת שאת עובדת בה,‬
‫שאת שייכת אליה ושלא תעשי שום דבר נגדה.‬

491
00:34:30,560 --> 00:34:31,800
‫לכן זאת אשמתך.‬

492
00:34:35,800 --> 00:34:36,640
‫שיט.‬

493
00:34:38,040 --> 00:34:40,680
‫הדפסתי את המסמך ששלחת לי.‬

494
00:34:41,080 --> 00:34:43,000
‫אם אתה רוצה לבדוק אותו בפעם האחרונה...‬

495
00:34:49,960 --> 00:34:50,840
‫לא.‬

496
00:34:51,480 --> 00:34:53,920
‫אני חושב שאתה צריך לבדוק את זה.‬

497
00:34:54,760 --> 00:34:55,640
‫כן.‬

498
00:34:56,080 --> 00:34:59,800
‫חל שינוי בסעיף שלוש בפסקה הרביעית.‬

499
00:35:00,440 --> 00:35:02,600
‫על ניהול היקבים?‬
‫-כן.‬

500
00:35:04,400 --> 00:35:06,640
‫החלפנו את שמך בשמה של קרלה.‬

501
00:35:09,960 --> 00:35:13,680
‫היא תהיה המנהלת הבלעדית של היקבים‬
‫ושל כל הנכסים הקשורים.‬

502
00:35:13,760 --> 00:35:16,400
‫ברגע שהיא תהיה בת 18, שזה לא עוד הרבה זמן.‬

503
00:35:18,920 --> 00:35:19,760
‫בוא נראה...‬

504
00:35:20,000 --> 00:35:23,320
‫לא יהיה לך שום קשר לזה. גם לא לי.‬

505
00:35:23,680 --> 00:35:24,760
‫אני אשאר בצד.‬

506
00:35:25,240 --> 00:35:28,480
‫כך ש... קרלה תהיה הבעלים.‬

507
00:35:31,320 --> 00:35:35,560
‫ייריי, מה שאתה מציע,‬
‫מעולם לא היה על השולחן.‬

508
00:35:36,040 --> 00:35:37,120
‫ובכן, עכשיו זה כן.‬

509
00:35:38,520 --> 00:35:40,040
‫כך שתבחר,‬

510
00:35:41,160 --> 00:35:43,680
‫תן לבת שלך לתמוך בך כראות עיניה‬

511
00:35:44,640 --> 00:35:48,440
‫או ת‬‫ן‬‫ לעסק שלך לקרוס‬
‫כך שלא תהיה לך כל דרך לקיים את עצמך.‬

512
00:35:51,040 --> 00:35:54,240
‫היא מאוד צעירה ואין לה‬
‫שום מושג מזוין איך כל זה עובד.‬

513
00:35:56,880 --> 00:35:57,920
‫בתי, תגידי משהו.‬

514
00:35:58,640 --> 00:36:01,520
‫אני אומרת...‬
‫שאני לא מקבלת‬‫ ‬‫ממך יותר  פקודות.‬

515
00:36:02,120 --> 00:36:02,960
‫סליחה?‬

516
00:36:03,360 --> 00:36:07,440
‫אני אומרת... שאתה לא הולך להחליט‬
‫יותר עבורי מה אני יכולה לעשות ומה לא.‬

517
00:36:08,200 --> 00:36:09,040
‫זה נגמר.‬

518
00:36:10,400 --> 00:36:12,080
‫אני מתכוונת לעשות מה שבא לי,‬

519
00:36:12,960 --> 00:36:14,440
‫להיות מי שאני רוצה,‬

520
00:36:15,520 --> 00:36:17,000
‫ולהיות עם מי שאני רוצה.‬

521
00:36:18,400 --> 00:36:19,640
‫אין לך יותר כוח עלי.‬

522
00:36:22,320 --> 00:36:23,560
‫אז?‬

523
00:36:24,480 --> 00:36:25,400
‫שנחתום?‬

524
00:36:31,680 --> 00:36:33,920
‫את יודעת מי אשמה? אסוסנה.‬

525
00:36:34,000 --> 00:36:36,040
‫היא לא מחנכת את התלמידים לתת כבוד.‬

526
00:36:36,440 --> 00:36:38,120
‫נראה שהיא חוששת מהם ומ‬‫פנקת אותם‬‫.‬

527
00:36:38,200 --> 00:36:41,400
‫זה היה תעלול ילדותי.‬
‫אבל ביטול המלגה, זה יותר מדי.‬

528
00:36:41,600 --> 00:36:42,840
‫לפחות עשיתי משהו.‬

529
00:36:43,320 --> 00:36:48,160
‫אלמלא אני, שני הבריונים האלה, שעשו‬
‫את המוות לבן שלך עדיין היו בבית הספר.‬

530
00:36:48,920 --> 00:36:51,160
‫יכול להיות שהגיע לי.‬
‫-על מה ‬‫אתה ‬‫מדבר, פולו?‬

531
00:36:51,240 --> 00:36:54,200
‫בבקשה, אל תהיה מגוחך.‬
‫עם כל מה שקרה השנה...‬

532
00:36:54,480 --> 00:36:58,000
‫הבריונות, הטוויטים, כל מה שהם כתבו,‬
‫כל הכאב שגרמו לך...‬

533
00:36:58,080 --> 00:37:00,360
‫ומי שצריך לדאוג שזה לא יקרה לא נמצא...‬

534
00:37:00,440 --> 00:37:01,920
‫אימא, אני הרגתי את מרינה.‬

535
00:37:08,600 --> 00:37:11,760
‫זאת הייתה תאונה, אבל הרגתי אותה.‬
‫-פולו, בבקשה, מספיק עם השטויות האלה.‬

536
00:37:11,840 --> 00:37:13,720
‫בגוניה.‬
‫-לא רוצה לשמוע שום דבר נוסף.‬

537
00:37:13,800 --> 00:37:15,720
‫למרינה היה משהו שהיה שייך לקרלה,‬

538
00:37:18,080 --> 00:37:19,880
‫חשבתי שאם אחזיר לה אותו, היא תחזור אלי.‬

539
00:37:20,280 --> 00:37:21,760
‫פולו, שתוק.‬
‫-לא!‬

540
00:37:23,320 --> 00:37:26,440
‫פאק, אימא! את לא אומרת לי תמיד להיות גבר?‬

541
00:37:28,320 --> 00:37:32,000
‫להתמודד עם הדברים, להיות אמיץ?‬
‫ובכן, זה מה שאני עושה.‬

542
00:37:33,920 --> 00:37:35,000
‫הרגתי את מרינה.‬

543
00:37:38,600 --> 00:37:40,080
‫ואני לא יכול להחזיר אותה.‬

544
00:37:42,920 --> 00:37:45,360
‫וגם אני לא יכול לעזור לגוזמן‬
‫וסמואל לסיים את הלימודים.‬

545
00:37:45,440 --> 00:37:47,320
‫אבל, בבקשה, אל תבטלי את המלגה.‬

546
00:37:50,600 --> 00:37:54,360
‫שלפחות למישהו יהיה סוף טוב‬
‫בסיפור המחורבן הזה.‬

547
00:37:58,240 --> 00:37:59,760
‫אנא התקשרו עכשיו.‬

548
00:38:01,920 --> 00:38:02,760
‫בבקשה.‬

549
00:38:06,280 --> 00:38:08,760
‫אסוסנה, כן, שלום, זאת בגוניה.‬

550
00:38:08,880 --> 00:38:11,240
‫אני מצטערת שאני מתקשרת בשעה הזאת.‬

551
00:38:11,880 --> 00:38:14,240
‫אני רוצה לדבר על המלגה.‬

552
00:38:34,880 --> 00:38:35,800
‫היי.‬

553
00:38:36,360 --> 00:38:38,200
‫ראיתם את סמואל?‬
‫-לא.‬

554
00:38:45,280 --> 00:38:47,320
‫שנחטוף את תא הדי-ג'יי כדי להחיות את זה?‬

555
00:38:47,400 --> 00:38:50,080
‫שום מוזיקה לא יכולה לנער‬
‫את כמות החרא שיש כאן.‬

556
00:38:50,800 --> 00:38:52,400
‫בסוף נשארתי בלי מלגה.‬

557
00:38:52,840 --> 00:38:54,840
‫מי אמר לכן לשחק את הגיבורות?‬

558
00:38:57,080 --> 00:38:59,760
‫ומה עכשיו?‬
‫-תן לי להשתמש באחת מהשאלות שלך.‬

559
00:39:02,200 --> 00:39:03,520
‫איפה זה משאיר אותנו?‬

560
00:39:05,360 --> 00:39:06,360
‫למה הכוונה ב"זה"?‬

561
00:39:07,880 --> 00:39:08,720
‫אם אני לא אלך.‬

562
00:39:09,520 --> 00:39:10,440
‫אם אני אשאר.‬

563
00:39:12,240 --> 00:39:14,400
‫נתת לי השראה בתשובה שנתת לי,‬

564
00:39:16,520 --> 00:39:19,080
‫הייתי אומר שזה משאיר אותנו באותו מקום.‬

565
00:39:20,600 --> 00:39:23,000
‫את כאן, וגם אני כאן.‬

566
00:39:25,120 --> 00:39:26,720
‫זה דבר טוב, לא?‬

567
00:39:26,800 --> 00:39:29,200
‫עם כל הדברים הרעים שקורים, זה דבר טוב.‬

568
00:39:29,680 --> 00:39:30,760
‫אני אומר שכן.‬

569
00:39:31,560 --> 00:39:33,960
‫סליחה, ראיתם את אנדר?‬

570
00:39:34,080 --> 00:39:36,000
‫לא, אבל אל תפסיק עד שתמצא אותו.‬

571
00:39:38,120 --> 00:39:40,120
‫נראה שהלילה כולם מחפשים מישהו.‬

572
00:39:40,760 --> 00:39:43,600
‫למזלנו, חלקנו מצאו את מה שחיפשו.‬

573
00:40:03,680 --> 00:40:04,560
‫היי, חמוד.‬

574
00:40:06,280 --> 00:40:07,120
‫היי.‬

575
00:40:17,440 --> 00:40:18,960
‫אני לא מסיים את הלימודים.‬

576
00:40:21,960 --> 00:40:23,040
‫גם אני לא.‬

577
00:40:25,520 --> 00:40:27,720
‫טוב, צרת רבים...‬

578
00:40:37,920 --> 00:40:39,040
‫ומה אתה הולך לעשות?‬

579
00:40:40,680 --> 00:40:43,000
‫חוזר על השנה או הולך לעבוד.‬
‫-לא.‬

580
00:40:46,480 --> 00:40:48,840
‫קיבלתי הזדמנות לנסוע לניו יורק.‬

581
00:40:50,120 --> 00:40:50,960
‫באמת?‬

582
00:40:51,960 --> 00:40:52,800
‫כן.‬

583
00:40:54,560 --> 00:40:56,000
‫לא עם אחותך, נכון?‬

584
00:40:56,960 --> 00:40:58,400
‫לא. כלומר, כן.‬

585
00:40:58,520 --> 00:41:01,400
‫בהתחלה, זה היה איתה, אבל אחרי מה שקרה,‬

586
00:41:02,600 --> 00:41:03,440
‫ובכן...‬

587
00:41:04,480 --> 00:41:05,920
‫בסוף אסע עם מאליק.‬

588
00:41:15,000 --> 00:41:16,640
‫הוא יעזור לך להתמקם?‬

589
00:41:20,920 --> 00:41:22,560
‫זה נשמע מוזר מדי.‬

590
00:41:26,640 --> 00:41:28,000
‫או מושלם מדי.‬

591
00:41:29,920 --> 00:41:30,960
‫כן, גם זה.‬

592
00:41:35,560 --> 00:41:36,640
‫מה דעתך?‬

593
00:41:37,280 --> 00:41:38,120
‫אני?‬

594
00:41:42,640 --> 00:41:43,840
‫מה שחשובה זו דעתך.‬

595
00:41:47,200 --> 00:41:48,840
‫אני חושב שאני צריך את דעתך.‬

596
00:41:54,120 --> 00:41:57,440
‫רק אידיוט היה מוותר על משהו כל כך מושלם.‬

597
00:42:02,040 --> 00:42:02,880
‫נכון.‬

598
00:42:05,440 --> 00:42:06,280
‫בסדר.‬

599
00:42:09,920 --> 00:42:11,360
‫עומר.‬
‫-מה?‬

600
00:42:16,640 --> 00:42:17,480
‫להתראות.‬

601
00:43:00,120 --> 00:43:01,240
‫מה שלומך, יפיוף?‬

602
00:43:02,000 --> 00:43:04,240
‫לא עכשיו, קרלה.‬
‫-למה לא עכשיו?‬

603
00:43:04,600 --> 00:43:06,320
‫אתה לא יודע מה אני רוצה לומר.‬

604
00:43:13,640 --> 00:43:18,280
‫תראה, זה עשוי להפתיע אותך, אבל חשבתי...‬

605
00:43:24,880 --> 00:43:26,240
‫מה לעזאזל הוא עושה כאן?‬

606
00:45:41,280 --> 00:45:45,120
‫תרגום כתוביות: ליפא אביחי בוב‬