1 00:00:09,080 --> 00:00:11,560 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX - ‬ 2 00:00:22,360 --> 00:00:24,280 ‫- מסיבת סיום הלימודים - ‬ 3 00:01:43,560 --> 00:01:45,880 ‫- חמישה חודשים מוקדם יותר - ‬ 4 00:01:46,400 --> 00:01:47,240 ‫אבל...‬ 5 00:01:47,680 --> 00:01:49,000 ‫זה לא יכול להיות נכון.‬ 6 00:01:50,480 --> 00:01:52,200 ‫בסדר. תודה.‬ 7 00:01:55,200 --> 00:01:57,000 ‫שחררו אותו, נכון?‬ 8 00:02:08,800 --> 00:02:10,240 ‫אני באמת צריך לחזור?‬ 9 00:02:10,800 --> 00:02:11,960 ‫ומדוע שלא תחזור?‬ 10 00:02:13,040 --> 00:02:14,200 ‫עשית משהו לא בסדר?‬ 11 00:02:16,440 --> 00:02:18,120 ‫ובכן, אז אתה חייב לחזור.‬ 12 00:02:18,520 --> 00:02:20,000 ‫ועם ראש מורם.‬ 13 00:02:20,760 --> 00:02:21,720 ‫קדימה, תתלבש.‬ 14 00:03:18,560 --> 00:03:20,840 ‫מדוע לא שמענו על כך שהוא יצא?‬ 15 00:03:20,920 --> 00:03:22,880 ‫מאותה סיבה שלא ידענו שהוא נמצא בפנים.‬ 16 00:03:22,960 --> 00:03:25,920 ‫אחת מהאימהות שלו היא מאוד עצמתית‬‫,‬ ‫בבעלותה עיתונים ומגזינים.‬ 17 00:03:26,000 --> 00:03:28,000 ‫זה לא יחלץ אותו מהכלא.‬ 18 00:03:28,520 --> 00:03:30,080 ‫ולך, אין כלום מה לומר?‬ 19 00:03:30,400 --> 00:03:33,680 ‫או שתישארי שקטה כמו תמיד?‬ ‫-לפחות בסוף היא דיברה.‬ 20 00:03:34,320 --> 00:03:36,080 ‫אחרים ידעו ושתקו כמו זונות.‬ 21 00:03:36,160 --> 00:03:38,880 ‫אנדר? פאק! גם אתה ידעת?‬ 22 00:03:39,680 --> 00:03:41,600 ‫כולם ידעו חוץ ממני?‬ 23 00:03:41,960 --> 00:03:44,160 ‫לו, למה את נדחפת? לך אין שום קשר לזה.‬ 24 00:03:44,240 --> 00:03:46,480 ‫תיקון טעות. אין לי שום קשר אליך.‬ 25 00:03:47,480 --> 00:03:51,840 ‫הייתי רוצה לדעת אם הבחור שישב לצידי‬ ‫היה רוצח מזוין. מצמרר.‬ 26 00:03:52,240 --> 00:03:53,680 ‫תיראו, פולו לא עשה שום דבר.‬ 27 00:03:53,760 --> 00:03:58,160 ‫ואנחנו צריכים להאמין לך,‬ ‫לא כך, ברבי שקרנית?‬ 28 00:03:58,640 --> 00:04:01,920 ‫שנזכיר לכיתה מי את?‬ ‫-אין צורך, תודה.‬ 29 00:04:02,080 --> 00:04:06,240 ‫תיראי, כל מה שיש להם נגדו‬ ‫זו הצהרה של אקסית קנאית.‬ 30 00:04:06,440 --> 00:04:07,920 ‫איזה חלק בסרט את איבדת?‬ 31 00:04:08,000 --> 00:04:12,320 ‫קדימה, כל הקרקס שעשית לא שירת כלום, לא?‬ 32 00:04:12,560 --> 00:04:15,080 ‫כמה חבל, תרגיעי.‬ ‫-כל שהיינו צריכים זאת פרחה.‬ 33 00:04:15,160 --> 00:04:17,480 ‫סליחה?‬ ‫-שבו, בבקשה, ותקשיבו לי.‬ 34 00:04:19,440 --> 00:04:21,960 ‫החבר שלכם לכיתה שוחרר בערבות.‬ 35 00:04:22,960 --> 00:04:25,800 ‫כלומר יש נגדו אישומים והוא נחקר.‬ 36 00:04:26,480 --> 00:04:30,480 ‫אמרתי למשפחתו שבהתחשב בנסיבות‬ ‫אני לא יכול להרשות לו לחזור לבית הספר .‬ 37 00:04:30,800 --> 00:04:32,600 ‫אז ‬‫הוא לא יסיים את הלימודים,?‬ 38 00:04:33,080 --> 00:04:35,560 ‫למרבה המזל נראה שהכול ייפתר בקרוב.‬ 39 00:04:35,640 --> 00:04:36,480 ‫איך?‬ 40 00:04:36,640 --> 00:04:41,120 ‫השופט מבקש עימות בין פולו למאשימה שלו,‬ ‫מחרתיים,‬ 41 00:04:41,200 --> 00:04:44,280 ‫בכדי להשוות בין הגרסאות שלהם‬ ‫ולהחליט אם להגיש נגדו תביעה רשמית‬ 42 00:04:44,360 --> 00:04:45,800 ‫או לבטל את האישומים.‬ 43 00:04:48,480 --> 00:04:51,280 ‫אני יודעת שזה קשה להתנתק מהסיטואציה הזאת,‬ 44 00:04:51,360 --> 00:04:53,640 ‫אבל אני מפצירה בכם לעשות זאת לטובתכם.‬ 45 00:04:53,720 --> 00:04:58,560 ‫השבוע, מגיעים לכאן, כדי לפגוש אתכם,‬ ‫נציגים מהאוניברסיטאות הגדולות ביותר בעולם.‬ 46 00:04:59,360 --> 00:05:03,040 ‫ועם קצת מזל, תתקבלו או תקבלו מלגה.‬ 47 00:05:04,160 --> 00:05:07,240 ‫זהו רגע מכריע. הרבה מוטל על הכף. תתרכזו.‬ 48 00:05:09,480 --> 00:05:11,560 ‫אל תתנו לעבר להרוס את עתידכם.‬ 49 00:05:15,200 --> 00:05:16,120 ‫בוקר טוב.‬ 50 00:05:16,400 --> 00:05:18,560 ‫חג מולד שמח, שנה טובה,‬ 51 00:05:18,640 --> 00:05:21,040 ‫חג שמח, הכל שמח...‬ 52 00:05:23,040 --> 00:05:24,600 ‫תסתלקו. עכשיו.‬ 53 00:05:26,120 --> 00:05:28,720 ‫מה אתה עושה כאן?‬ ‫-הולך לשיעור כלשהו.‬ 54 00:05:28,800 --> 00:05:30,240 ‫תסלחי לי.‬ ‫-היי!‬ 55 00:05:31,360 --> 00:05:34,760 ‫למה אתה לא נמצא בצ'ילה?‬ ‫-בגלל שאני תלמיד אחראי.‬ 56 00:05:35,000 --> 00:05:36,880 ‫ואני כאן כדי לסיים את הלימודים.‬ 57 00:05:36,960 --> 00:05:38,840 ‫איפה אתה ישן ועם מי אתה נמצא?‬ 58 00:05:38,920 --> 00:05:41,320 ‫מי בכלל זקוק לשינה, יקירתי, בבקשה?‬ 59 00:05:41,440 --> 00:05:42,760 ‫אני לא משחקת, ואלריו.‬ 60 00:05:44,400 --> 00:05:47,680 ‫אתה יודע מה אבא יעשה לך ‬ ‫כשיידע שאתה קרוב אלי.‬ 61 00:05:47,760 --> 00:05:49,880 ‫עם מזל, יקנה לי כרטיס נוסף לצ'ילה‬ 62 00:05:49,960 --> 00:05:52,840 ‫שם אוכל לחיות בנוח הרבה זמן, הבנת?‬ 63 00:05:53,000 --> 00:05:53,960 ‫תן לי להבהיר לך.‬ 64 00:05:54,040 --> 00:05:57,360 ‫בוא נראה אם זה ייכנס‬ ‫למוח הרקוב שלך מרוב סמים.‬ 65 00:05:58,040 --> 00:05:59,880 ‫אבא יהרוג אותך כשיידע שאתה קרוב.‬ 66 00:06:00,760 --> 00:06:02,520 ‫ואני לא מדברת באופן סמלי.‬ 67 00:06:03,040 --> 00:06:04,800 ‫נורמלי. אני מבין.‬ 68 00:06:05,840 --> 00:06:08,400 ‫כמובן, אני משחית הקטינים כאן.‬ 69 00:06:09,320 --> 00:06:11,680 ‫ואת הקורבן הבתולי התמים, לא?‬ 70 00:06:12,000 --> 00:06:13,640 ‫כי זה מה שאמרת לו.‬ 71 00:06:14,960 --> 00:06:17,120 ‫עפעפת בריסים, בזמן שאמרת לו?‬ 72 00:06:18,840 --> 00:06:22,920 ‫אתה יודע למה הוא מאמין לי?‬ ‫כי אני בת למופת.‬ 73 00:06:23,840 --> 00:06:25,360 ‫טובה, בריאה...‬ 74 00:06:26,040 --> 00:06:27,240 ‫ומעל הכול שקרנית.‬ 75 00:06:28,480 --> 00:06:29,440 ‫תסלחי לי.‬ 76 00:06:41,080 --> 00:06:43,640 ‫מה אתה עושה?‬ ‫-מה שביקשת ממני.‬ 77 00:06:44,160 --> 00:06:46,680 ‫מסיח את דעתך כשאני תופס אותך‬ ‫חושב יותר מדי.‬ 78 00:06:48,000 --> 00:06:50,920 ‫זה צריך להיות ענק?‬ ‫-ובכן...‬ 79 00:06:51,280 --> 00:06:52,720 ‫אני יכול לחשוב על דרך אחרת.‬ 80 00:06:53,280 --> 00:06:54,120 ‫בוא.‬ 81 00:07:02,920 --> 00:07:04,080 ‫קח, התחל לשחק.‬ 82 00:07:04,920 --> 00:07:07,200 ‫ברצינות?‬ ‫-בוא, כאילו אני לא נמצא.‬ 83 00:07:07,640 --> 00:07:08,480 ‫צפה בטלוויזיה.‬ 84 00:07:14,400 --> 00:07:15,240 ‫בסדר.‬ 85 00:07:17,080 --> 00:07:18,560 ‫ואיזה משחק, הא?‬ 86 00:07:19,280 --> 00:07:21,160 ‫משחק של לחימה? עם שרירן?‬ 87 00:07:21,800 --> 00:07:24,800 ‫ילד, מה שזה יהיה. מה זה משנה?‬ ‫אתה שתוק, שחק, ותהנה.‬ 88 00:07:35,080 --> 00:07:36,920 ‫היי, מה יש לך כאן?‬ 89 00:07:37,000 --> 00:07:38,960 ‫מה זה, עומר, הא?‬ 90 00:07:39,560 --> 00:07:41,760 ‫כמו תמיד.‬ ‫-לא, כאן.‬ 91 00:07:42,360 --> 00:07:44,600 ‫במפשעה זה כמו גוש קטן, תראה.‬ 92 00:07:50,200 --> 00:07:51,440 ‫לא יודע. אין לי מושג.‬ 93 00:07:52,000 --> 00:07:53,520 ‫לא, זה לא כלום.‬ 94 00:07:56,840 --> 00:07:57,680 ‫מה זה?‬ 95 00:07:58,800 --> 00:07:59,640 ‫כלום.‬ 96 00:08:00,880 --> 00:08:03,320 ‫אבל אתה צריך ללכת לרופא, נכון? רק למקרה.‬ 97 00:08:06,680 --> 00:08:07,520 ‫כן.‬ 98 00:08:12,120 --> 00:08:15,040 ‫להמשיך או...?‬ ‫-כן, אל תדאג.‬ 99 00:08:15,840 --> 00:08:17,880 ‫זה לא יהיה כלום, אבל עדיף להיות בטוח.‬ 100 00:08:18,920 --> 00:08:20,040 ‫קדימה, תירגע.‬ 101 00:08:29,640 --> 00:08:32,880 ‫הם לא מצאו את הגביע.‬ ‫בלי הוכחה מזוינת הוא לא יורשע.‬ 102 00:08:34,440 --> 00:08:35,640 ‫קלרה תרשיע אותו.‬ 103 00:08:37,640 --> 00:08:39,880 ‫אתה לא יודע איך הם כשהם יחד.‬ 104 00:08:40,120 --> 00:08:43,040 ‫כשהיא תסתכל עליו, פולו יחרבן במכנסיים.‬ 105 00:08:43,120 --> 00:08:45,360 ‫הוא יגמור בכלא, אני אומר לך.‬ ‫-אתה לא יודע.‬ 106 00:08:45,800 --> 00:08:46,760 ‫מגיע לו.‬ ‫-כן.‬ 107 00:08:46,840 --> 00:08:49,080 ‫כשאתה עשיר, זה מפוצץ לך את הראש.‬ 108 00:08:49,240 --> 00:08:51,720 ‫אבל אנשים לא מקבלים‬ ‫את מה שמגיע להם, גוזמן.‬ 109 00:09:09,560 --> 00:09:10,920 ‫מה לעזאזל אתה רוצה?‬ 110 00:09:11,000 --> 00:09:13,520 ‫ביליתי את חג המולד במרכז מזוין לנוער.‬ 111 00:09:14,400 --> 00:09:16,880 ‫ואת? סקי באנדורה? קניות במילאנו?‬ 112 00:09:16,960 --> 00:09:20,200 ‫חבל על הזמן. נהנית מחיי הנישואין‬ ‫של הורי שמתחרבנים.‬ 113 00:09:20,560 --> 00:09:22,360 ‫אתה חושב שהיה לי קל?‬ 114 00:09:22,440 --> 00:09:24,560 ‫את יכולה לעשות שהכול יהיה כמו קודם.‬ 115 00:09:24,640 --> 00:09:28,040 ‫את רק צריכה להגיד שהמצאת את הכול...‬ ‫-שהכל יהיה כמו קודם?‬ 116 00:09:28,120 --> 00:09:30,760 ‫פעם חייתי עם הפחד שמישהו יגלה מה קרה.‬ 117 00:09:31,280 --> 00:09:33,200 ‫אני לא רוצה שזה יהיה כמו קודם.‬ 118 00:09:33,280 --> 00:09:35,720 ‫קרלה, תקשיבי לי, קרלה.‬ ‫-אני אגיד את האמת.‬ 119 00:09:35,800 --> 00:09:37,680 ‫אני נותנת לך את ההזדמנות‬ ‫לעשות את זה קודם.‬ 120 00:09:37,760 --> 00:09:40,920 ‫אם תודה, הם יפחיתו לך את העונש.‬ ‫נסיים את זה בבת אחת.‬ 121 00:09:47,480 --> 00:09:49,040 ‫איזה בלגן, לא?‬ 122 00:09:50,520 --> 00:09:51,360 ‫מה שתגידי.‬ 123 00:09:52,600 --> 00:09:54,880 ‫ברור, את זאת שלומדת באותה כיתה עם רוצח‬ 124 00:09:54,960 --> 00:09:58,040 ‫עם החבר והאח של הקורבן שאת מכירה היטב.‬ 125 00:09:59,040 --> 00:10:00,280 ‫לא הקשבת לאסוסנה?‬ 126 00:10:01,120 --> 00:10:02,480 ‫אני חושבת על העתיד שלי.‬ 127 00:10:03,760 --> 00:10:04,600 ‫בחייך, לעזאזל.‬ 128 00:10:05,280 --> 00:10:08,720 ‫אז בגלל זה בילית את כל החופשות שלך‬ ‫סגורה בבית מבלי לענות להודעות.‬ 129 00:10:08,800 --> 00:10:10,920 ‫בגלל שהתכוננת לראיונות.‬ 130 00:10:11,920 --> 00:10:14,280 ‫אם את רוצה להעביר ביקורת, סמואל נמצא שם.‬ 131 00:10:19,480 --> 00:10:20,320 ‫מה שתגידי.‬ 132 00:10:21,120 --> 00:10:22,640 ‫לעזאזל עם הנעדר המזוין.‬ 133 00:10:24,080 --> 00:10:26,160 ‫אני לא אוכלת חרטא אפילו לא מאלוהים.‬ 134 00:10:26,680 --> 00:10:27,880 ‫לא היית מאוהבת בו?‬ 135 00:10:29,600 --> 00:10:31,320 ‫זה כבר עבר לי. כמו איזו שפעת.‬ 136 00:10:32,160 --> 00:10:34,400 ‫שפעת טרופית. נמשכה חודשים.‬ 137 00:10:34,480 --> 00:10:39,240 ‫עכשיו, כשאני רואה אותו הדבר היחיד‬ ‫שאני חושבת עליו זה שהמניאק דומה להרי פוטר.‬ 138 00:10:41,160 --> 00:10:44,640 ‫כמו שכישפו אותי.‬ ‫עכשיו אם היו עושים לי כך...‬ 139 00:10:46,120 --> 00:10:50,160 ‫אני מסתכלת עליו ושום דבר לא זז לי בפנים.‬ 140 00:10:55,000 --> 00:10:57,160 ‫הלוואי וזה היה כל כך קל.‬ ‫-מה?‬ 141 00:10:58,760 --> 00:10:59,600 ‫כלום.‬ 142 00:11:00,000 --> 00:11:02,520 ‫אתה תמשיך לנסות. בסוף קרלה תקשיב לך.‬ 143 00:11:02,600 --> 00:11:05,520 ‫אבל, למה?‬ ‫-בגלל שהיא עדין אוהבת אותך.‬ 144 00:11:06,240 --> 00:11:09,720 ‫רק מישהו שאוהב אותך כמו משוגע‬ ‫ינסה לגרום לך לכל כך הרבה כאב.‬ 145 00:11:10,440 --> 00:11:12,680 ‫מה עשית לה שגורם לה להיות כזאת נקמנית.‬ 146 00:11:13,040 --> 00:11:14,960 ‫אני? אני כלום, אימא. אני...‬ 147 00:11:15,040 --> 00:11:18,640 ‫למרות שאני מאמינה ששום דבר לא מצדיק‬ ‫את מה שהוא עשה. כלומר...‬ 148 00:11:18,720 --> 00:11:20,400 ‫מדובר בהאשמות מאוד חמורות.‬ 149 00:11:20,920 --> 00:11:23,120 ‫קאייטנה. לא? או שגם זה שקר?‬ 150 00:11:23,200 --> 00:11:24,320 ‫בגוניה!‬ ‫-תראי.‬ 151 00:11:25,120 --> 00:11:26,920 ‫האהבה היא מחלה שאין לה מרפא.‬ 152 00:11:27,400 --> 00:11:30,000 ‫אין כדורים, תרפיה גם לא ניתוח שמפסיק אותה.‬ 153 00:11:30,720 --> 00:11:33,000 ‫לאדם מאוהב אני סולחת כמעט על הכול,‬ 154 00:11:33,440 --> 00:11:35,440 ‫אבל אין סיבה למה שעשית.‬ 155 00:11:35,520 --> 00:11:37,800 ‫אימא!‬ ‫-זאת הייתה תרמית.‬ 156 00:11:38,560 --> 00:11:40,760 ‫ועכשיו זה לא מתאים‬ ‫שיראו אותך עם מישהי כזאת.‬ 157 00:11:43,480 --> 00:11:44,800 ‫לא.‬ 158 00:11:45,920 --> 00:11:49,600 ‫אנחנו ביחד, בסדר?‬ ‫והלילה היא נשארת לישון.‬ 159 00:11:51,080 --> 00:11:52,920 ‫אם היא רוצה.‬ ‫-כן.‬ 160 00:12:04,960 --> 00:12:06,200 ‫להתראות. תודה.‬ 161 00:12:08,160 --> 00:12:09,000 ‫סאלם עליכום.‬ 162 00:12:10,560 --> 00:12:11,520 ‫עליכום סאלם.‬ 163 00:12:30,520 --> 00:12:32,440 ‫תוכל להראות לי את התרמיל, בבקשה?‬ 164 00:12:35,480 --> 00:12:37,320 ‫האם זה תירוץ לפלרטט איתי או מה?‬ 165 00:12:37,920 --> 00:12:41,680 ‫אתה חושב שאלה הפנים המפלרטטות שלי?‬ ‫-ובכן, איתי זה עובד.‬ 166 00:12:44,320 --> 00:12:45,240 ‫התרמיל.‬ 167 00:12:47,800 --> 00:12:51,400 ‫גם אני מוסלמי. אני לא גונב.‬ ‫-בוא נבדוק את זה.‬ 168 00:12:53,920 --> 00:12:57,200 ‫ומדוע לא שאלת את הגברת לפני?‬ 169 00:12:57,640 --> 00:12:59,240 ‫בה לא חשדתי.‬ 170 00:13:00,680 --> 00:13:04,600 ‫בדיוק כמו בשדה התעופה, לא?‬ ‫בביקורות הביטחון, שרק עוצרים אנשים כמוך.‬ 171 00:13:14,560 --> 00:13:15,920 ‫אם תרצי נחפש עוד.‬ 172 00:13:18,920 --> 00:13:20,320 ‫שיהיה לך יום טוב, אחות.‬ 173 00:13:28,280 --> 00:13:29,120 ‫שלום.‬ 174 00:13:29,720 --> 00:13:31,960 ‫אימא, אנחנו צריכים לדבר.‬ ‫-הגיע מכתב.‬ 175 00:13:33,200 --> 00:13:34,640 ‫טוב, לא ממש מכתב.‬ 176 00:13:36,200 --> 00:13:37,040 ‫קח.‬ 177 00:13:39,640 --> 00:13:41,200 ‫- אסילה -‬ 178 00:13:42,840 --> 00:13:45,920 ‫יש לי עבודה, יש לי בית... חבל על הזמן.‬ 179 00:13:46,400 --> 00:13:49,080 ‫וטוב שיש לך,‬ ‫אבל יותר טוב שתחזור לכאן, איתנו.‬ 180 00:13:49,960 --> 00:13:51,200 ‫עדיף שלא לפתח ציפיות.‬ 181 00:13:51,840 --> 00:13:53,520 ‫אבל יש להם את זה נעול, נאנו.‬ 182 00:13:53,680 --> 00:13:57,960 ‫המפקחת אמרה לאחיך שכאשר המניאק‬ ‫הזה יודה תוכל לחזור לכאן בלי פחד.‬ 183 00:13:59,760 --> 00:14:00,960 ‫היא באמת אמרה את זה?‬ 184 00:14:02,160 --> 00:14:03,160 ‫זה כל כך ברור לה?‬ 185 00:14:05,040 --> 00:14:06,400 ‫זה באמת יסתיים בטוב?‬ 186 00:14:08,320 --> 00:14:09,720 ‫ברור שכן, יקירי.‬ 187 00:14:11,000 --> 00:14:12,320 ‫ברור שזה יסתיים בטוב.‬ 188 00:14:15,840 --> 00:14:17,160 ‫לא הכול אבוד.‬ 189 00:14:17,240 --> 00:14:19,480 ‫אם מחר בשימוע...‬ ‫-לא, סמואל.‬ 190 00:14:19,560 --> 00:14:22,800 ‫הם תמיד נופלים על הרגליים.‬ ‫יש להם תשע נשמות, כמו חתולים.‬ 191 00:14:22,880 --> 00:14:24,880 ‫ואם נגמר להם, הם יכולים לקנות עוד.‬ 192 00:14:26,520 --> 00:14:28,320 ‫הבחור הזה יקבל את מה שמגיע לו.‬ 193 00:14:29,360 --> 00:14:31,640 ‫האמת, בני. נראה כאילו שנולדת אתמול.‬ 194 00:14:34,680 --> 00:14:36,040 ‫נשבר לי מהכול.‬ 195 00:14:36,800 --> 00:14:37,680 ‫מהכול.‬ 196 00:14:38,120 --> 00:14:39,920 ‫בסוף מי שיצא הכי חכם הוא אחיך.‬ 197 00:14:40,160 --> 00:14:43,600 ‫הוא‬‫ במקום ‬‫ש‬‫אף אחד לא מכיר אותו,‬ ‫במקום ‬‫ש‬‫אף אחד לא שופט אותו,‬ 198 00:14:44,080 --> 00:14:45,400 ‫להתחיל מאפס.‬ 199 00:14:51,240 --> 00:14:53,160 ‫ואם נלך איתו?‬ ‫-מה את אומרת?‬ 200 00:14:53,240 --> 00:14:55,520 ‫נמאס לי סמואל. הכול נראה מאבק אחד גדול.‬ 201 00:14:55,600 --> 00:14:57,760 ‫אני רואה את זה.‬ ‫-מה יש לנו להפסיד?‬ 202 00:14:57,840 --> 00:15:01,640 ‫מלגה בקולג' הטוב ביותר במדינה.‬ ‫-בחייך, סמואל, אל תזין לי את המוח.‬ 203 00:15:02,080 --> 00:15:04,880 ‫בית ‬‫ה‬‫ספר הזה הפך את החיים שלך‬ ‫לגיהינום מלכתחילה?‬ 204 00:15:05,440 --> 00:15:07,200 ‫בו הם רואים אותך כפושע?‬ 205 00:15:07,280 --> 00:15:09,080 ‫אתה באמת מתגעגע למישהו שם?‬ 206 00:15:14,840 --> 00:15:16,120 ‫מה שלומך, יקירתי?‬ 207 00:15:17,160 --> 00:15:18,160 ‫"יקירתי"?‬ 208 00:15:19,520 --> 00:15:21,800 ‫אני כבר לא "הילדונת הזונה השקרנית"?‬ 209 00:15:27,120 --> 00:15:30,840 ‫קרלה, אני אהיה הראשון שישמח למחוק‬ ‫את השבועיים האחרונים.‬ 210 00:15:31,440 --> 00:15:34,920 ‫אבל רק את יכולה לעשות את זה.‬ ‫-צא החוצה לפני שאימא תראה אותך.‬ 211 00:15:36,040 --> 00:15:38,600 ‫אל תעשי את זה בשבילי.‬ ‫תעשי את זה בשביל פולו.‬ 212 00:15:39,200 --> 00:15:41,120 ‫את אמרת לי שזאת הייתה תאונה.‬ 213 00:15:41,800 --> 00:15:44,400 ‫הוא לקח חיים בניסיון לשמור על שלנו.‬ 214 00:15:45,480 --> 00:15:47,680 ‫האם הוא ראוי ל-30 שנים בכלא בגלל זה?‬ 215 00:15:48,160 --> 00:15:50,800 ‫כמה נדיב מצידך, לדאוג לאקס שלי.‬ 216 00:15:52,000 --> 00:15:56,320 ‫אני מניחה שהמשטרה עלולה לגלות‬ ‫שלעסקאות המלוכלכות שלך אין שום קשר לזה.‬ 217 00:15:57,640 --> 00:15:59,240 ‫אני דואג לאימא שלך.‬ 218 00:15:59,320 --> 00:16:01,680 ‫אין לה שום קשר לזה.‬ ‫-עדיין לא.‬ 219 00:16:03,000 --> 00:16:04,720 ‫רק שאם לא תחזרי בך מההצהרה שלך,‬ 220 00:16:04,800 --> 00:16:07,760 ‫ואם החקירה תמשיך והם יגלו‬ ‫את העסקאות המלוכלכות שלי,‬ 221 00:16:07,840 --> 00:16:10,480 ‫אצטרך לתת למשטרה דג גדול יותר‬ ‫כדי שיניחו לי, ‬ 222 00:16:10,880 --> 00:16:13,440 ‫אם אדבר, והם יבדקו‬ ‫את החשבונות של היקבים...‬ 223 00:16:13,520 --> 00:16:14,720 ‫אלה החשבונות שלך.‬ 224 00:16:15,360 --> 00:16:16,360 ‫עם החתימה שלה.‬ 225 00:16:17,920 --> 00:16:19,400 ‫אימא שלך תפסיד את הכול.‬ 226 00:16:20,400 --> 00:16:22,560 ‫יישאר לה רק את שמה וזה יהיה חסר ערך.‬ 227 00:16:28,360 --> 00:16:29,840 ‫למה ששנינו לא נשתוק?‬ 228 00:16:32,840 --> 00:16:34,560 ‫הדברים יכולים להיות כמו קודם.‬ 229 00:16:35,360 --> 00:16:39,600 ‫קרלה, אני מבקש ממך לעשות‬ ‫כל מה שצריך בכדי להציל את המשפחה הזאת.‬ 230 00:16:54,120 --> 00:16:55,400 ‫אף אחד לא מאשים אותך.‬ 231 00:16:56,040 --> 00:16:57,720 ‫אנחנו מתכוונים לדבר עם כולם.‬ 232 00:17:05,680 --> 00:17:08,280 ‫שמעתי את הרעש של הזכוכית ‬ ‫ורצתי לכיוון ההוא.‬ 233 00:17:11,360 --> 00:17:12,520 ‫אבל לא דחפתי אותו.‬ 234 00:17:13,120 --> 00:17:14,760 ‫לא נראה שאף אחד דחף אותו.‬ 235 00:17:16,320 --> 00:17:18,800 ‫לפי כמה עדים, הזכוכית הייתה כבר סדוקה, ‬ 236 00:17:18,880 --> 00:17:20,200 ‫הוא מעד ו...‬ 237 00:17:20,800 --> 00:17:23,160 ‫אם זאת הייתה תאונה, מה אנחנו עושים כאן?‬ 238 00:17:24,240 --> 00:17:26,720 ‫הוא מעד משום שמישהו דקר אותו קרוב ללב.‬ 239 00:17:28,680 --> 00:17:30,880 ‫שוב פעם בידיים של הילדונת הזונה הזאת.‬ 240 00:17:33,480 --> 00:17:37,320 ‫אני אומר שנשאל מחר בבית המשפט,‬ ‫למה מכניסים לה רעיונות מוזרים לראש.‬ 241 00:17:37,400 --> 00:17:39,560 ‫ואם יש לו ביצים,‬ ‫מי זה הבן זונה שמשקר לנו בפנים.‬ 242 00:17:39,640 --> 00:17:42,280 ‫אנחנו יכולים לשנות את הנושא?‬ ‫-היום לא, היום אנחנו מדברים.‬ 243 00:17:43,280 --> 00:17:46,040 ‫מחרתיים מגיעים מהאוניברסיטאות לגייס אותנו.‬ 244 00:17:46,640 --> 00:17:47,840 ‫גם מאוקספורד.‬ 245 00:17:48,440 --> 00:17:49,360 ‫אתם זוכרים?‬ 246 00:17:50,480 --> 00:17:51,920 ‫שם מרינה רצתה ללמוד.‬ 247 00:17:53,880 --> 00:17:56,160 ‫היו לה הרבה אפשרויות,‬ ‫אבל היא קרעה את התחת בלימודים‬ 248 00:17:56,240 --> 00:17:59,080 ‫כדי להתקבל לאחת האוניברסיטאות‬ ‫היוקרתיות ביותר באנגליה.‬ 249 00:17:59,160 --> 00:18:00,720 ‫כמה שצחקנו עליה!‬ 250 00:18:03,920 --> 00:18:05,600 ‫גם זה נלקח ממנה.‬ 251 00:18:07,600 --> 00:18:10,040 ‫מה שהיא הייתה ומה שהיא הייתה יכולה להיות.‬ 252 00:18:13,200 --> 00:18:15,920 ‫את זה אני מבקש עבור הנאשם:‬ ‫שישאר בלי שום דבר.‬ 253 00:18:16,000 --> 00:18:17,000 ‫לזה קוראים צדק.‬ 254 00:18:17,800 --> 00:18:19,760 ‫זאת המילה שלך כנגד שלה.‬ 255 00:18:21,720 --> 00:18:23,080 ‫ומה אם יש מישהו נוסף?‬ 256 00:18:23,800 --> 00:18:24,640 ‫מי?‬ 257 00:18:25,800 --> 00:18:27,320 ‫את כריסטיאן לא מוצאים.‬ 258 00:18:30,040 --> 00:18:30,880 ‫אנדר.‬ 259 00:18:32,960 --> 00:18:36,240 ‫- תיק רפואי - ‬ 260 00:18:37,080 --> 00:18:39,400 ‫- אני צריך לראות אותך.‬ ‫זה באמת דחוף. -‬ 261 00:18:39,480 --> 00:18:40,840 ‫מתי שמת לב לזה?‬ 262 00:18:43,680 --> 00:18:44,520 ‫אתמול.‬ 263 00:18:44,920 --> 00:18:47,240 ‫האם היו לך את אחד‬ ‫מהתסמינים האלה בזמן האחרון?‬ 264 00:18:47,320 --> 00:18:52,000 ‫עייפות, סחרחורת, דימום מהאף או מהחניכיים?‬ 265 00:18:54,480 --> 00:18:55,320 ‫אני לא זוכר.‬ 266 00:18:56,840 --> 00:18:59,800 ‫מה זה יכול להיות?‬ ‫-זה יכול להיות הכול או כלום.‬ 267 00:19:00,120 --> 00:19:02,320 ‫ההורים שלך הגיעו?‬ ‫-לא.‬ 268 00:19:02,720 --> 00:19:04,400 ‫אני בן 18.‬ ‫-בסדר.‬ 269 00:19:04,960 --> 00:19:07,160 ‫כשיגיעו התוצאות של הבדיקה, ‬ 270 00:19:07,240 --> 00:19:09,560 ‫נשלח לך הודעה כדי שתבוא לאסוף אותן.‬ 271 00:19:09,920 --> 00:19:11,360 ‫מחר, סביר להניח.‬ 272 00:19:14,640 --> 00:19:18,120 ‫- הכל בסדר. אדע בקרוב,‬ ‫אבל זה לא נראה רע. -‬ 273 00:19:20,080 --> 00:19:21,040 ‫מלצר!‬ 274 00:19:22,680 --> 00:19:23,560 ‫אתה מדבר איתי?‬ 275 00:19:23,920 --> 00:19:27,320 ‫אני צריך מ‬‫שקה‬‫ מ‬‫ה‬‫טוב‬‫ים‬‫ ביותר שיש לך.‬ 276 00:19:27,640 --> 00:19:29,760 ‫שמפנייה. כרגיל.‬ 277 00:19:30,800 --> 00:19:33,440 ‫טוב, בסדר. מה חוגגים כאן, אדון צ'ילה?‬ 278 00:19:33,520 --> 00:19:34,440 ‫שאת כאן.‬ 279 00:19:35,360 --> 00:19:37,480 ‫נו באמת, נראה שאתה בודד לגמרי, לא?‬ 280 00:19:37,640 --> 00:19:41,480 ‫נראה לך שמישהו עם בקבוק שמפניה‬ ‫יכול להיות בודד?‬ 281 00:19:41,640 --> 00:19:44,400 ‫בעוד שנייה יופיעו המוני חברים. עוד תראי.‬ 282 00:19:44,880 --> 00:19:45,720 ‫נדחה.‬ 283 00:19:47,520 --> 00:19:48,880 ‫בסדר. לזה יש פיתרון.‬ 284 00:19:50,160 --> 00:19:52,280 ‫זה שווה לשבעה בקבוקים. אתה תגיד.‬ 285 00:19:54,440 --> 00:19:56,040 ‫גבר, ראית יותר מדי סרטים.‬ 286 00:19:59,160 --> 00:20:02,280 ‫אני חוזרת. נו באמת, ‬ ‫אתה יותר לבד מלבד, נכון?‬ 287 00:20:02,920 --> 00:20:05,720 ‫את לא מתכוונת להזמין שום דבר או מה?‬ ‫איך זה הולך?‬ 288 00:20:07,680 --> 00:20:09,360 ‫אני יותר בעניין של להזדיין.‬ 289 00:20:40,680 --> 00:20:42,720 ‫כדאי שנעצור. נכון, אלוף?‬ 290 00:20:43,240 --> 00:20:44,800 ‫זאת הפעם ‬‫ה‬‫ראשונה שזה קורה.‬ 291 00:20:44,880 --> 00:20:48,840 ‫כן, כן, ואני בתולה, נזירה מתבודדת,‬ ‫אל תזיין את המוח!‬ 292 00:20:49,440 --> 00:20:52,960 ‫עם כל הסמים שאתה לוקח,‬ ‫מפליא שאתה בכלל יכול לזיין.‬ 293 00:20:53,840 --> 00:20:56,960 ‫יש את הכדורים הכחולים.‬ ‫-כמובן.‬ 294 00:20:57,600 --> 00:21:00,120 ‫לא קיימת בעיה שהכימיה לא יכולה לפתור.‬ 295 00:21:01,800 --> 00:21:02,640 ‫תרגיע.‬ 296 00:21:03,160 --> 00:21:05,960 ‫רק רציתי להיות המסמר החדש‬ ‫ש‬‫מוציא את המסמ‬‫ר הישן‬‫.‬ 297 00:21:06,040 --> 00:21:08,960 ‫אבל ‬‫המסמר שלך היה צריך להיות יותר קשיח.‬ 298 00:21:09,040 --> 00:21:11,040 ‫איך אני יכול לפצות אותך?‬ 299 00:21:12,000 --> 00:21:15,680 ‫לא יודעת, אולי עדיף לישון ביחד חבוקים‬ ‫בקטע רומנטי, זה יתאים לי.‬ 300 00:21:16,480 --> 00:21:18,520 ‫א‬‫ו ‬‫עם אצבע ואיזו אוננות קטנטונת.‬ 301 00:21:21,360 --> 00:21:25,080 ‫יש לך מקום?‬ ‫-לא, אני ישן ברכב.‬ 302 00:21:50,560 --> 00:21:53,880 ‫מוצא חן בעיניך? גנבתי אותו‬ ‫מחנות מדהימה בלונדון.‬ 303 00:21:53,960 --> 00:21:55,240 ‫היי, אני מאוד מצטערת.‬ 304 00:21:55,320 --> 00:21:58,480 ‫אני יודע‬‫ת‬‫ שזה מרגיש רע להישפט‬ ‫בגלל גוון העור שלך.‬ 305 00:21:58,560 --> 00:22:01,840 ‫שום דבר לא קרה. אני יודע שנתתי לך‬ ‫תירוץ לפלרטט איתי.‬ 306 00:22:02,560 --> 00:22:04,000 ‫יאללה, עוד עשיר.‬ 307 00:22:04,200 --> 00:22:07,120 ‫כולכם חושבים שאי אפשר לעמוד בפניכם.‬ ‫-מזכיר לך שהתחלת להתנצל.‬ 308 00:22:07,800 --> 00:22:08,880 ‫כבר סיימתי.‬ 309 00:22:09,040 --> 00:22:11,840 ‫אז ‬‫אלה ‬‫הפנים המפלרטטות שלך.‬ ‫-אין לי כאלה.‬ 310 00:22:12,480 --> 00:22:14,200 ‫מה השם שלך?‬ ‫-מאליק.‬ 311 00:22:14,320 --> 00:22:16,400 ‫אני נדיה.‬ ‫-אני יודע.‬ 312 00:22:48,360 --> 00:22:51,240 ‫מחר, נציגים רשמיים של האוניברסיטאות‬ ‫מגיעים לדבר אתכם.‬ 313 00:22:51,320 --> 00:22:52,440 ‫- שבוע אוריינטציה -‬ 314 00:22:52,520 --> 00:22:56,440 ‫אין להם זמן לכולכם‬‫,‬‫ אז בבקשה,‬ ‫רישמו את הבחירה הראשונה שלכם.‬ 315 00:22:56,800 --> 00:22:58,160 ‫עם קצת מזל, הם יראי‬‫י‬‫נו אתכם.‬ 316 00:22:59,200 --> 00:23:01,040 ‫מיד יבואו לאסוף את טפסי הרישום.‬ 317 00:23:07,080 --> 00:23:09,080 ‫פולו, בחייך, תפסיק להתקשר אלי.‬ 318 00:23:15,160 --> 00:23:18,320 ‫למה פולו מתעקש לדבר עם אנדר?‬ ‫-הוא פוחד, אם אנדר ידבר...‬ 319 00:23:18,400 --> 00:23:22,240 ‫הוא יכול לספר שפולו התוודה לפניו על הכול,‬ ‫ולאשר את הסיפור של קרלה.‬ 320 00:23:22,520 --> 00:23:24,640 ‫תשכנע את אנדר שיעיד.‬ ‫-אני?‬ 321 00:23:24,720 --> 00:23:26,960 ‫הוא החבר הכי טוב שלך.‬ ‫-הוא חתיכת עכברוש מגעיל.‬ 322 00:23:27,040 --> 00:23:28,480 ‫אני לא אתחנן לעזרתו.‬ 323 00:23:28,560 --> 00:23:31,520 ‫אם השימוע אחר הצוהריים יגמר רע,‬ ‫יסגרו את התיק והכל על הזין.‬ 324 00:23:31,600 --> 00:23:32,680 ‫זה יהיה בסדר, סמו.‬ 325 00:23:33,480 --> 00:23:36,400 ‫אתה זיינת את קרלה,‬ ‫אבל אתה לא מכיר אותה טוב כמוני.‬ 326 00:23:42,320 --> 00:23:43,440 ‫דבר עם אנדר, עכשיו.‬ 327 00:23:47,600 --> 00:23:49,320 ‫קרלה!‬ 328 00:23:51,880 --> 00:23:54,040 ‫מה שלומך?‬ ‫-מה שלומי?‬ 329 00:23:54,440 --> 00:23:55,400 ‫אל תתקרב אלי.‬ 330 00:23:55,480 --> 00:23:57,320 ‫אני מסוגלת להכות אותך ממש כאן.‬ ‫-תקשיבי.‬ 331 00:23:57,400 --> 00:24:01,000 ‫אני מצטער ששמתי אותך במצב בזה,‬ ‫אבל את לא יכולה לחזור אחורה עכשיו.‬ 332 00:24:01,080 --> 00:24:04,440 ‫אם אמשיך אני זורקת את המשפחה שלי לזבל,‬ ‫את היקבים, את הכול.‬ 333 00:24:04,760 --> 00:24:07,520 ‫מה לעזאזל יישאר לי?‬ ‫-אותי. יהיה לך אותי.‬ 334 00:24:09,360 --> 00:24:10,200 ‫אני אוהב אותך.‬ 335 00:24:12,320 --> 00:24:14,160 ‫רק אם אעשה את מה שאתה מבקש, לא?‬ 336 00:24:14,360 --> 00:24:16,440 ‫כשאתה תשיג מה שאתה רוצה, תזרוק אותי שוב.‬ 337 00:24:16,520 --> 00:24:19,280 ‫אם תעשי את זה, תוכיחי לי‬ ‫שאת מי שהתאהבתי בה.‬ 338 00:24:31,040 --> 00:24:33,080 ‫תסתכלי עליו. היפיפיה הנרדמת.‬ 339 00:24:36,560 --> 00:24:38,280 ‫ברכב, באמת?‬ 340 00:24:39,320 --> 00:24:41,160 ‫מה?‬ ‫-מה לעזאזל קורה איתך, ואלריו!‬ 341 00:24:41,240 --> 00:24:46,360 ‫לא רצית שאלמד לחסוך כסף? לחיות ברכב‬ ‫יוצא לי יותר זול מלשלם למלון, בעיקרון.‬ 342 00:24:46,600 --> 00:24:47,560 ‫כן.‬ 343 00:24:48,040 --> 00:24:50,280 ‫זו הסיבה שאתה מוכר את התכשיטים. ואת הטבעת?‬ 344 00:24:51,120 --> 00:24:51,960 ‫ובכן, מינימום.‬ 345 00:24:52,360 --> 00:24:55,120 ‫לפי מה שאני רואה,‬ ‫לא חסכת שום פרט לספר לה.‬ 346 00:24:55,920 --> 00:24:57,120 ‫לגבי זה שלא עומד לך.‬ 347 00:24:58,000 --> 00:24:58,960 ‫הנה זה בא!‬ 348 00:24:59,440 --> 00:25:01,280 ‫אתה צריך עזרה, ילדון.‬ 349 00:25:03,240 --> 00:25:04,320 ‫איתה?‬ 350 00:25:05,760 --> 00:25:08,040 ‫אתה לא מבזבז זמן, בכל פעם‬ ‫אתה במצב רע יותר.‬ 351 00:25:08,120 --> 00:25:10,880 ‫בלי להעליב.‬ ‫-בחייך, נעלבתי קצת, יפיפייה.‬ 352 00:25:10,960 --> 00:25:11,800 ‫מצטערת.‬ 353 00:25:12,360 --> 00:25:14,960 ‫תרשי לנו, בבקשה?‬ ‫-בוודאי.‬ 354 00:25:16,240 --> 00:25:18,280 ‫תודה על העזרה.‬ ‫-על לא דבר.‬ 355 00:25:19,400 --> 00:25:23,280 ‫אתה תמכור את הרכב, ‬ ‫תקנה כרטיס ותחזור לצ'ילה.‬ 356 00:25:23,360 --> 00:25:25,800 ‫שאימא שלך תיקח אחריות‬ ‫על העונש האלוהי הזה.‬ 357 00:25:26,040 --> 00:25:28,560 ‫חדשות רעות, היא לא עונה לי לטלפון.‬ 358 00:25:31,960 --> 00:25:32,800 ‫מה קרה?‬ 359 00:25:35,200 --> 00:25:38,640 ‫וב‬‫בן,‬‫ זה חג המולד.‬ ‫היא בוודאי נמצאת ‬‫ב‬‫בית החוף...‬ 360 00:25:40,720 --> 00:25:43,840 ‫ניסיתי להתקשר אליה מטלפון אחר.‬ ‫אז היא ענתה לי.‬ 361 00:25:46,760 --> 00:25:48,200 ‫אמרתי לה: "חג מולד שמח."‬ 362 00:25:51,320 --> 00:25:52,160 ‫והיא ניתקה.‬ 363 00:25:59,080 --> 00:25:59,920 ‫כן.‬ 364 00:26:01,960 --> 00:26:03,200 ‫בוא הביתה ותישאר.‬ 365 00:26:05,440 --> 00:26:07,600 ‫לפחות בימים האלה, אבא בנסיעה.‬ 366 00:26:10,440 --> 00:26:12,600 ‫ואז נראה מה לעשות, אוקיי?‬ 367 00:26:27,840 --> 00:26:28,680 ‫שמע.‬ 368 00:26:29,480 --> 00:26:30,320 ‫היי.‬ 369 00:26:30,920 --> 00:26:32,120 ‫יש לי משהו להגיד לך.‬ 370 00:26:32,200 --> 00:26:34,880 ‫אם נותרה בך הגינות,‬ ‫תלך אל השופט ותאמר לו...‬ 371 00:26:34,960 --> 00:26:35,920 ‫אני צריך ללכת.‬ 372 00:26:36,560 --> 00:26:39,160 ‫אני מדבר איתך, מטומטם.‬ ‫-זה לא הרגע הנכון, בכנות.‬ 373 00:26:39,240 --> 00:26:40,560 ‫בסדר גמור, לך להזדיין.‬ 374 00:26:43,960 --> 00:26:47,680 ‫- תוצאות זמינות.‬ ‫אתה יכול לגשת לייעוץ. - ‬ 375 00:26:53,520 --> 00:26:56,080 ‫היי. נשאר הרבה זמן? מה שלומך?‬ 376 00:26:58,160 --> 00:26:59,240 ‫אני מצטערת, אימא.‬ 377 00:26:59,800 --> 00:27:00,720 ‫יקירתי.‬ 378 00:27:02,360 --> 00:27:03,840 ‫את רק אמרת את האמת.‬ 379 00:27:05,120 --> 00:27:07,640 ‫לפעמים, יש לזה מחיר, כן.‬ 380 00:27:08,440 --> 00:27:10,560 ‫ייתכן שאיבדנו אנשים בדרך.‬ 381 00:27:12,200 --> 00:27:16,320 ‫אבל יקרה מה שיקרה,‬ ‫תמיד תהיה לנו אחת את השנייה.‬ 382 00:27:17,840 --> 00:27:19,640 ‫קרלה, אני תמיד אעמוד לצידך.‬ 383 00:27:20,560 --> 00:27:21,400 ‫תמיד.‬ 384 00:27:34,200 --> 00:27:36,360 ‫אנדר שונא אותי.‬ ‫-מה אתה אומר, פולו?‬ 385 00:27:37,440 --> 00:27:39,880 ‫ואם הוא ידבר?‬ ‫-הוא לא ידבר, בסדר?‬ 386 00:27:39,960 --> 00:27:40,840 ‫אולי לא היום.‬ 387 00:27:42,120 --> 00:27:42,960 ‫ומחר?‬ 388 00:27:43,360 --> 00:27:46,200 ‫ומחרתיים? ובשבוע הבא?‬ ‫את האמת, כך אני רוצה לחיות?‬ 389 00:27:46,280 --> 00:27:48,320 ‫תוהה כל בוקר אם הם יתפסו אותי?‬ 390 00:27:48,400 --> 00:27:51,760 ‫בסדר, מספיק. אתה מקשיב לי? מספיק.‬ ‫אל תגיד את זה שוב.‬ 391 00:27:53,160 --> 00:27:55,600 ‫חוץ מזה, אהוב שלי, איזו ברירה אחרת יש לך?‬ 392 00:27:56,920 --> 00:27:57,840 ‫לומר את האמת.‬ 393 00:28:07,200 --> 00:28:08,280 ‫אנדר מוניוז?‬ 394 00:28:10,040 --> 00:28:12,360 ‫אתה יכול להיכנס. שמי חוליה.‬ 395 00:28:17,720 --> 00:28:19,600 ‫צוהריים טובים. בואו נתחיל.‬ 396 00:28:27,680 --> 00:28:32,040 ‫לפני שפקיד בית המשפט‬ ‫ממשיך לקרוא את התצהירים שלכם,‬ 397 00:28:32,640 --> 00:28:35,320 ‫האם אתם מאשרים את הגרסאות שלכם לאירועים?‬ 398 00:28:36,880 --> 00:28:38,000 ‫יש לכם משהו להצהיר?‬ 399 00:28:55,880 --> 00:28:56,720 ‫אני...‬ 400 00:29:05,200 --> 00:29:07,320 ‫אני רוצה להגיד...‬ ‫-המצאתי את הכול.‬ 401 00:29:14,520 --> 00:29:15,400 ‫אני מצטערת.‬ 402 00:29:20,160 --> 00:29:22,760 ‫כעסתי מאוד על אבא שלי ועל האקס שלי.‬ 403 00:29:24,080 --> 00:29:26,440 ‫אבא שלי היה תמיד מאוד קפדן איתי.‬ 404 00:29:27,800 --> 00:29:29,800 ‫המצאתי את כל זה כדי לפגוע בהם.‬ 405 00:29:32,840 --> 00:29:37,240 ‫אבל עכשיו אני רואה עד כמה רחוק‬ ‫זה הגיע. אני מלאת חרטה. ‬ 406 00:29:40,000 --> 00:29:42,120 ‫אני מצטערת מאוד על כל הכאב שגרמתי.‬ 407 00:29:50,920 --> 00:29:52,600 ‫אני לא מצפה שתוכלו לסלוח לי.‬ 408 00:30:00,080 --> 00:30:01,720 ‫אמרתי לך, היית צריך לדבר עם אנדר.‬ 409 00:30:01,800 --> 00:30:04,800 ‫למה לא תלך לעזאזל? ‬ ‫לא הלכת לדבר עם החברה שלך?‬ 410 00:30:06,560 --> 00:30:09,800 ‫אם היא כל כך אוהבת אותך,‬ ‫היא לא הייתה תוקעת לך סכין בגב.‬ 411 00:30:12,800 --> 00:30:16,280 ‫האם את יודעת מה עשית?‬ ‫אפשר לדעת על מה חשבת?‬ 412 00:30:16,480 --> 00:30:17,600 ‫על העתיד שלי.‬ 413 00:30:35,720 --> 00:30:36,960 ‫בוא נלך הביתה, יקירי.‬ 414 00:30:39,840 --> 00:30:41,000 ‫נדבר אחר כך, בסדר?‬ 415 00:31:06,400 --> 00:31:07,840 ‫לא דיברתי איתו כל הלילה.‬ 416 00:31:08,440 --> 00:31:10,080 ‫לא דיברנו הרבה זמן.‬ 417 00:31:13,880 --> 00:31:15,920 ‫מה עשית מיד אחרי הנפילה שלו?‬ 418 00:31:17,560 --> 00:31:19,040 ‫ירדתי לרחבת הריקודים.‬ 419 00:31:58,640 --> 00:31:59,840 ‫ושום דבר חוץ מזה.‬ 420 00:32:03,840 --> 00:32:05,200 ‫אנחנו ברצינות עוזבים?‬ 421 00:32:12,240 --> 00:32:13,520 ‫עדיף כמה שיותר מוקדם.‬ 422 00:32:34,920 --> 00:32:35,880 ‫האם שמעת?‬ 423 00:32:37,160 --> 00:32:38,360 ‫מה נעש‬‫ה‬‫?‬ 424 00:32:39,200 --> 00:32:41,680 ‫ל‬‫מה את‬‫ה מת‬‫כ‬‫וון‬‫?‬ ‫לשכוח מכל העניין.‬ 425 00:32:42,480 --> 00:32:43,840 ‫הם שחררו אותו. זה נגמר.‬ 426 00:32:44,640 --> 00:32:48,320 ‫- האם אנחנו מתכוונים לתת לו להתחמק מזה?‬ ‫-זה לא העסק שלנו, עומר.‬ 427 00:32:48,480 --> 00:32:51,880 ‫איך לא? כמובן שזה העניין שלנו.‬ ‫זה העניין שלך.‬ 428 00:32:51,960 --> 00:32:53,400 ‫- פולו הודה בפניך.‬ ‫-עומר.‬ 429 00:32:53,480 --> 00:32:56,680 ‫יש לי מספיק עם הבעיות שלי.‬ ‫אני לא זקוק לבעיות של אחרים.‬ 430 00:33:00,360 --> 00:33:01,200 ‫מה קרה לך?‬ 431 00:33:02,480 --> 00:33:04,440 ‫האם אמרו לך משהו אצל הרופא? אנדר.‬ 432 00:33:07,800 --> 00:33:09,720 ‫כן, זה שום דבר, אזעקת שווא.‬ 433 00:33:11,720 --> 00:33:13,320 ‫הפחדת אותי, מניאק.‬ 434 00:33:21,160 --> 00:33:23,640 ‫נוכל בבקשה לשכב על הספה ולא לדבר על כלום?‬ 435 00:33:24,160 --> 00:33:25,000 ‫בסדר.‬ 436 00:33:25,560 --> 00:33:27,120 ‫מתחשק לך לשחק עם הקונסולה?‬ 437 00:33:37,680 --> 00:33:40,360 ‫זה טעים?‬ ‫-אלוהי.‬ 438 00:33:45,840 --> 00:33:47,280 ‫אני שמחה שאתה בבית.‬ 439 00:33:49,760 --> 00:33:50,600 ‫תודה.‬ 440 00:33:57,360 --> 00:33:58,920 ‫אבא חוזר בעוד שלושה ימים.‬ 441 00:34:00,720 --> 00:34:02,480 ‫יש לנו זמן לחשוב מה לעשות.‬ 442 00:34:05,160 --> 00:34:08,800 ‫הוא לא יקשיב לי.‬ ‫לך כן. אם תאמרי לו את האמת, כמובן.‬ 443 00:34:10,920 --> 00:34:12,320 ‫אני לא יכולה, ואלריו.‬ 444 00:34:13,400 --> 00:34:14,520 ‫גם אם הייתי רוצה.‬ 445 00:34:14,960 --> 00:34:16,400 ‫אני לא יכולה. לא מצליחה.‬ 446 00:34:20,560 --> 00:34:22,160 ‫הוא לא חוזר בעוד שלושה ימים?‬ 447 00:34:22,240 --> 00:34:24,880 ‫מה החלאה הזה עושה בבית שלי?‬ ‫-לעזאזל...‬ 448 00:34:24,960 --> 00:34:28,000 ‫מה זה...? ענה לי!‬ ‫-אבא, תירגע.‬ 449 00:34:28,680 --> 00:34:31,400 ‫בואו נדבר בצורה תרבותית. כמו...‬ 450 00:34:31,960 --> 00:34:33,040 ‫...נורווגים.‬ 451 00:34:33,400 --> 00:34:37,920 ‫אני מעריך את המחווה שאתם יושבים,‬ ‫כל אחד בקצה אחר של השולחן.‬ 452 00:34:40,440 --> 00:34:43,400 ‫אמרתי לך שתבוא בגלל שאימא שלו‬ ‫לא עונה לו לטלפון.‬ 453 00:34:43,480 --> 00:34:46,080 ‫לא אכפת לי. שיפסיק לנצל את הבת שלי.‬ 454 00:34:46,440 --> 00:34:50,160 ‫גם אני הוא הבן שלך.‬ ‫-אתה הוא המנוול שניצל קטינה.‬ 455 00:34:50,560 --> 00:34:53,280 ‫עד עכשיו לא רציתי לערב את המשטרה,‬ ‫אבל זה נגמר.‬ 456 00:34:53,800 --> 00:34:56,040 ‫אבא.‬ ‫-זוהי עבירה פלילית ועליה הוא ישלם.‬ 457 00:34:56,320 --> 00:35:00,600 ‫ראשית בצו הרחקה,‬ ‫ואחר כך, אולי, אפילו בכלא.‬ 458 00:35:01,280 --> 00:35:02,240 ‫בבקשה.‬ 459 00:35:02,920 --> 00:35:06,800 ‫אני מאוד מתורבת ומאוד נורווגי, לוקרסיה.‬ 460 00:35:08,000 --> 00:35:11,240 ‫אחר, היה תולש לו את הראש‬ ‫אם היה יודע שהוא התעלל בבת שלו.‬ 461 00:35:11,320 --> 00:35:12,680 ‫ואלריו לא התעלל בי.‬ 462 00:35:13,560 --> 00:35:14,400 ‫אוקיי?‬ 463 00:35:14,680 --> 00:35:16,680 ‫את ילדה.‬ ‫-כן, גם הוא.‬ 464 00:35:17,160 --> 00:35:19,920 ‫את נמצאת תחת השפעתו.‬ ‫את לא יודעת מה את אומרת.‬ 465 00:35:20,000 --> 00:35:22,400 ‫אני יודעת בדיוק מה אני אומרת, אבא.‬ 466 00:35:24,760 --> 00:35:27,560 ‫איש לא הכריח אותי לעשות שום דבר, אף פעם.‬ 467 00:35:31,120 --> 00:35:33,480 ‫הזדיינתי עם ואלריו בגלל שהזדקקתי לו.‬ 468 00:35:37,480 --> 00:35:40,400 ‫רציתי אותו יותר מכל דבר אחר בעולם.‬ 469 00:35:43,960 --> 00:35:45,160 ‫אהבה היא לא פשע.‬ 470 00:35:47,440 --> 00:35:48,640 ‫והוא לא עבריין.‬ 471 00:35:51,560 --> 00:35:53,200 ‫ואני לא בתך המושלמת‬ 472 00:35:55,960 --> 00:35:58,040 ‫והילדה התמימה שאתה חושב.‬ 473 00:35:59,720 --> 00:36:01,080 ‫עכשיו היא בוגרת.‬ 474 00:36:05,440 --> 00:36:08,000 ‫אתה לא רצית לראות,‬ ‫ולי לא היה נוח שאתה תראה.‬ 475 00:36:09,440 --> 00:36:10,280 ‫אבל כן.‬ 476 00:36:12,200 --> 00:36:13,040 ‫טוב מאוד.‬ 477 00:36:14,560 --> 00:36:17,240 ‫ובכן, מעכשיו תתחילי לחיות ככזאת.‬ 478 00:36:20,080 --> 00:36:22,320 ‫באופן חוקי, עד שתגיעי לגיל 18,‬ 479 00:36:22,400 --> 00:36:26,000 ‫מוטלת עלי החובה לספק לך‬ ‫קורת גג ואוכל, אך לא יותר מזה.‬ 480 00:36:26,320 --> 00:36:28,800 ‫תשכחי מהכסף, מהמותרות, מהחליפות‬ 481 00:36:28,880 --> 00:36:30,320 ‫ואוניברסיטאות יקרות.‬ 482 00:36:30,680 --> 00:36:32,600 ‫מה אתה אומר?‬ ‫-את כבר בוגרת.‬ 483 00:36:35,280 --> 00:36:38,280 ‫וכשימלאו לך 18 אני רוצה אותך‬ ‫מחוץ לבית הזה.‬ 484 00:36:38,600 --> 00:36:41,840 ‫לך כבר מלאו 19, אתה לא צריך‬ ‫שאני א‬‫איית‬‫ לך את זה‬‫. ‬‫החוצה.‬ 485 00:37:07,560 --> 00:37:08,400 ‫היי.‬ 486 00:37:08,880 --> 00:37:09,720 ‫מה שלומך?‬ 487 00:37:11,280 --> 00:37:13,880 ‫אני לא יודע מה אני עושה כאן.‬ ‫-כן.‬ 488 00:37:15,720 --> 00:37:17,800 ‫מדוע לא ענית לי להודעות אתמול?‬ 489 00:37:19,440 --> 00:37:21,120 ‫זה מה שמטריד אותך עכשיו?‬ 490 00:37:21,960 --> 00:37:25,840 ‫קאייטנה, אנחנו צריכים להיפטר מהגביע.‬ ‫ואז כל זה ייגמר.‬ 491 00:37:29,080 --> 00:37:30,000 ‫איתי הוא בטוח.‬ 492 00:37:30,480 --> 00:37:32,200 ‫בסדר?‬ ‫-מה?‬ 493 00:37:32,280 --> 00:37:34,000 ‫תקשיב לי.‬ ‫-לא, קאייטנה, לא.‬ 494 00:37:34,080 --> 00:37:34,920 ‫פולו.‬ ‫-לא.‬ 495 00:37:35,000 --> 00:37:37,440 ‫זה מסוכן מדי לנסות להיפטר ממנו עכשיו.‬ 496 00:37:38,640 --> 00:37:39,960 ‫והוא בטוח איתי.‬ 497 00:37:41,040 --> 00:37:41,920 ‫מה את אומרת?‬ 498 00:37:43,000 --> 00:37:43,840 ‫פולו.‬ 499 00:37:44,400 --> 00:37:46,280 ‫פולו. הסתכל עלי.‬ 500 00:37:47,400 --> 00:37:50,000 ‫תקשיב, אל תדאג, אני נמצאת לצידך.‬ 501 00:37:51,840 --> 00:37:53,520 ‫אני היחידה שנמצאת לצידך.‬ 502 00:37:56,000 --> 00:37:56,840 ‫בסדר?‬ 503 00:38:01,360 --> 00:38:02,640 ‫- ניו יורק, בית ספר לעסקים -‬ 504 00:38:02,720 --> 00:38:03,720 ‫זה מצויין.‬ 505 00:38:05,000 --> 00:38:07,160 ‫קורות החיים שלך מרשימים, נדיה.‬ 506 00:38:07,240 --> 00:38:08,240 ‫תודה רבה.‬ 507 00:38:08,800 --> 00:38:11,480 ‫אבל... אהיה כן איתך.‬ 508 00:38:12,200 --> 00:38:14,400 ‫אני לא חושב שאנחנו נעניק לך את המלגה.‬ 509 00:38:15,800 --> 00:38:16,720 ‫למה לא?‬ 510 00:38:18,040 --> 00:38:21,800 ‫באוניברסיטה שלנו, אנחנו לא רק‬ ‫מעריכים את הציונים והמאמץ,‬ 511 00:38:22,520 --> 00:38:24,840 ‫אלא גם את חיי התלמיד מחוץ ללימודים.‬ 512 00:38:25,520 --> 00:38:27,680 ‫ובכן, יש לי כל מיני חששות.‬ 513 00:38:28,160 --> 00:38:29,280 ‫אני מאוד סקרנית.‬ 514 00:38:29,360 --> 00:38:32,560 ‫אני עובדת בחנות של הוריי‬ ‫והייתי רוצה לתת להם חיים טובים יותר.‬ 515 00:38:32,640 --> 00:38:33,720 ‫אני בטוח בזה.‬ 516 00:38:35,320 --> 00:38:37,520 ‫אבל אנחנו יודעים שיש סרטון שמסתובב.‬ 517 00:38:38,880 --> 00:38:40,240 ‫וזה לא משחק לטובתך.‬ 518 00:38:40,840 --> 00:38:44,360 ‫כדי להעניק מלגה, אנחנו מחפשים‬ ‫סטודנטים למופת.‬ 519 00:38:46,280 --> 00:38:47,120 ‫אני מצטער.‬ 520 00:38:53,880 --> 00:38:54,840 ‫איך זה עבר?‬ 521 00:38:57,760 --> 00:39:00,720 ‫את מעדיפה לספר לי מה קרה, על כוס קפה?‬ ‫-מה אתה אומר?‬ 522 00:39:04,760 --> 00:39:06,120 ‫ובכן, שאני מוסלמי טוב.‬ 523 00:39:06,200 --> 00:39:09,640 ‫אני אציג את עצמי בפני הוריך.‬ ‫-מי שהיא לא מוסלמית טובה זאת אני.‬ 524 00:39:09,720 --> 00:39:11,400 ‫או שאתה היחיד שעדיין לא שמע?‬ 525 00:39:13,480 --> 00:39:16,080 ‫"זה שחזר בתשובה מחטא ‬ ‫הוא כמו אחד שלא חטא".‬ 526 00:39:17,280 --> 00:39:20,160 ‫מוחמד אמר את זה. אני לא אלך כנגדו.‬ 527 00:39:22,240 --> 00:39:24,760 ‫אתה יודע לגבי הוידאו.‬ ‫-שמעתי משהו.‬ 528 00:39:27,160 --> 00:39:29,120 ‫ואתה עדיין רוצה להזמין אותי לקפה?‬ 529 00:39:30,080 --> 00:39:31,600 ‫איזה סוג של מוסלמי אתה?‬ 530 00:39:32,800 --> 00:39:34,200 ‫אחד שחי במאה הזאת.‬ 531 00:39:34,880 --> 00:39:37,000 ‫עד כדי כך, שלא אמרתי כלום על להזמין.‬ 532 00:39:37,080 --> 00:39:40,720 ‫אם הבחורה רוצה לשלם, בשבילי...‬ ‫-כמובן, ואני חשבתי שאתה מרופד בכסף.‬ 533 00:39:40,800 --> 00:39:43,520 ‫אבא שלי מרופד בכסף.‬ ‫הוא האיש העשיר ביותר בסנגל.‬ 534 00:39:43,640 --> 00:39:47,280 ‫כאן, אני צריך להיות...‬ ‫שלישי או רביעי עם הכי הרבה כסף?‬ 535 00:39:47,360 --> 00:39:50,680 ‫שני, עם הרבה מזל?‬ ‫-אלוהים אדירים, מאיפה יצאת?‬ 536 00:40:05,720 --> 00:40:08,040 ‫לאיזה סוג אוניברסיטה תרצה להצטרף?‬ 537 00:40:08,280 --> 00:40:11,200 ‫אני מצטער, כרגע כל זה,‬ ‫מעניין כמו זבל.‬ 538 00:40:12,000 --> 00:40:13,720 ‫אני חושב שזה לא זמן טוב לזה.‬ 539 00:40:14,800 --> 00:40:17,400 ‫אני לא מתכוון לסיים‬ ‫את הלימודים בלאס אנסינאס.‬ 540 00:40:17,600 --> 00:40:19,400 ‫יותר מזה, אני חושב לעזוב היום.‬ 541 00:40:20,680 --> 00:40:23,280 ‫תראה, גבר, כל מה שאני רוצה‬ ‫הוא לחיות טוב.‬ 542 00:40:23,600 --> 00:40:25,880 ‫אבל בלי לרמות. בצורה חוקית. מבין?‬ 543 00:40:26,360 --> 00:40:29,600 ‫ועם ציונים מחורבנים,‬ ‫אז תגיד לי אתה, אדוני.‬ 544 00:40:29,960 --> 00:40:32,080 ‫תראה, בת הדוד של חברה, מאוד מקסימה,‬ 545 00:40:32,160 --> 00:40:34,240 ‫התלמידה הטובה ביותר בכיתה, דרך אגב,‬ 546 00:40:34,320 --> 00:40:38,320 ‫מאוד מתעניינת לדעת איך עובד‬ ‫העניין הזה של מלגות וכדומה,‬ 547 00:40:38,600 --> 00:40:42,400 ‫במידה והנסיבות לא יאפשרו לה‬ ‫לשלם עבור הלימודים.‬ 548 00:40:42,800 --> 00:40:45,840 ‫אני יכולה לשלם עבור האוניברסיטה בלי בעיה,‬ ‫אבל, רק למקרה...‬ 549 00:40:45,920 --> 00:40:48,480 ‫אז ככה, אני רוצה ללכת‬ ‫לקולג' לאופנה בלונדון,‬ 550 00:40:48,560 --> 00:40:52,160 ‫אבל אני גם רוצה להיות עם החבר שלי,‬ ‫והוא עדיין לא יודע מה הוא רוצה.‬ 551 00:40:52,240 --> 00:40:55,560 ‫שיהיה מה שיהיה, אנחנו רוצים‬ ‫לעשות את זה ביחד או באותה העיר.‬ 552 00:40:55,640 --> 00:40:57,120 ‫הוא לא יכול לחיות בלעדי.‬ 553 00:40:58,520 --> 00:41:03,440 ‫ובכן, אנדר, היכן אתה רואה את עצמך‬ ‫בעוד חמש שנים? בעוד 10 שנים?‬ 554 00:41:04,280 --> 00:41:06,280 ‫מה אתה רוצה לעשות עם העתיד שלך?‬ 555 00:41:10,520 --> 00:41:11,360 ‫אני מצטער.‬ 556 00:42:11,800 --> 00:42:13,800 ‫- מודיעין -‬ 557 00:42:15,640 --> 00:42:16,840 ‫- אוקספורד -‬ 558 00:42:31,840 --> 00:42:33,040 ‫זה נגמר. אתם שומעים?‬ 559 00:42:33,760 --> 00:42:35,360 ‫אני לא אסכים שזה יקרה שוב.‬ 560 00:42:35,440 --> 00:42:38,280 ‫אתם מבינים את הבושה‬ ‫ואת המשמעות של דבר כזה למרכז?‬ 561 00:42:38,360 --> 00:42:40,960 ‫מרגע זה, הפשלה‬ ‫או חוסר המשמעת הקטן ביותר...‬ 562 00:42:41,520 --> 00:42:43,280 ‫...פירושה סילוק מיידי.‬ 563 00:42:43,360 --> 00:42:45,040 ‫בלי תירוצים, בלי חריגים.‬ 564 00:42:45,120 --> 00:42:47,200 ‫מה שאומר שאתם לא ‬‫ת‬‫סיי‬‫מו‬‫ את הלימודים.‬ 565 00:42:47,280 --> 00:42:49,000 ‫זה לא הוגן.‬ ‫-בסדר גמור.‬ 566 00:42:49,560 --> 00:42:50,840 ‫בואו נדבר על צדק.‬ 567 00:42:51,880 --> 00:42:55,160 ‫השופט ביטל את האשמות שהיו נגד החבר שלכם.‬ ‫-הוא רוצח.‬ 568 00:42:55,600 --> 00:42:57,520 ‫מי שהאשימה אותו חזרה בעצמה.‬ 569 00:42:58,720 --> 00:43:00,200 ‫בית הספר העניש אותה.‬ 570 00:43:00,960 --> 00:43:03,280 ‫והיא עלולה לסבול מתוצאות משפטיות.‬ 571 00:43:05,200 --> 00:43:07,120 ‫כדי לעשות את הדברים מאוד ברורים:‬ 572 00:43:07,520 --> 00:43:10,480 ‫אם מישהו יגע שוב בשערה משערות ראשו,‬ ‫של חברכם לכיתה,‬ 573 00:43:10,560 --> 00:43:13,840 ‫אני אישית אדאג לכך‬ ‫שהוא לא יסיים את הלימודים.‬ 574 00:43:14,200 --> 00:43:17,320 ‫ושהתיק שלהם יהיה מוכתם לתמיד. מובן?‬ 575 00:43:20,120 --> 00:43:21,320 ‫אני לא יכול לעזוב.‬ 576 00:43:21,400 --> 00:43:23,840 ‫למה אנחנו צריכים לעזוב‬ ‫כאילו שעשינו משהו לא בסדר?‬ 577 00:43:23,920 --> 00:43:25,880 ‫ושנאנו צריך להעביר את חייו במסתור?‬ 578 00:43:26,400 --> 00:43:27,240 ‫לא.‬ 579 00:43:27,640 --> 00:43:29,520 ‫לא אתן להם להתחמק מזה.‬ 580 00:43:30,320 --> 00:43:34,000 ‫אנחנו צריכים למצוא את הדרך...‬ ‫-לעשות מה? מה אתה מתכוון לעשות?‬ 581 00:43:38,400 --> 00:43:39,240 ‫בסדר.‬ 582 00:43:39,840 --> 00:43:42,400 ‫אני נשארת איתך. לא אשאיר אותך כאן לבד.‬ ‫-לא.‬ 583 00:43:43,480 --> 00:43:45,000 ‫נאנו צריך אותך יותר ממני.‬ 584 00:43:46,120 --> 00:43:48,080 ‫ואת צריכה לצאת מכאן יותר מהכול.‬ 585 00:43:49,560 --> 00:43:51,640 ‫אני נשבע ששניכם תוכלו לחזור בקרוב.‬ 586 00:43:57,920 --> 00:43:59,040 ‫מי ידאג לך?‬ 587 00:44:01,840 --> 00:44:02,680 ‫אימא,‬ 588 00:44:04,760 --> 00:44:06,440 ‫בבית הזה מי דואג למי?‬ 589 00:44:19,440 --> 00:44:20,760 ‫אני לא יודעת מה להגיד.‬ 590 00:44:22,640 --> 00:44:25,600 ‫תירגעי, בשבילי זה כבר עבר.‬ 591 00:44:28,440 --> 00:44:29,440 ‫הכול נסלח.‬ 592 00:44:35,080 --> 00:44:37,160 ‫אני רק רוצה שנשאיר את כל זה מאחור.‬ 593 00:44:38,960 --> 00:44:40,200 ‫ונסתכל קדימה.‬ 594 00:44:47,960 --> 00:44:52,440 ‫לא מצאנו את הנשק של הרצח,‬ ‫אז... אנחנו מחפשים על כולם.‬ 595 00:44:52,680 --> 00:44:54,360 ‫אני יכולה להסתכל בתיק שלך?‬ 596 00:45:18,360 --> 00:45:19,800 ‫לעולם לא הייתי פוגעת בו.‬ 597 00:45:21,400 --> 00:45:22,240 ‫לא בו.‬ 598 00:45:24,760 --> 00:45:25,600 ‫אהבתי אותו.‬ 599 00:47:44,520 --> 00:47:48,760 ‫- תרגום כתוביות: ליפא בוב אביחי -‬