1
00:00:09,635 --> 00:00:11,429
{\an8}‫- ספיישל קומדיה מקורי של NETFLIX -‬

2
00:00:11,512 --> 00:00:14,640
‫גבירותיי ורבותיי, אנא קבלו בחום‬

3
00:00:14,724 --> 00:00:15,808
‫את קייל קיניין.‬

4
00:00:32,575 --> 00:00:33,826
‫טוב מאוד! וואו!‬

5
00:00:33,910 --> 00:00:37,538
‫תודה רבה מאוד, חברים,‬
‫אני באמת מעריך את זה.‬

6
00:00:37,622 --> 00:00:41,042
‫צריך פשוט לקפוץ ישר למים,‬
‫בואו נתחיל.‬

7
00:00:41,125 --> 00:00:42,460
‫מסעות ירי!‬

8
00:00:42,543 --> 00:00:43,669
‫קאבום!‬

9
00:00:43,753 --> 00:00:47,840
‫אל תדאגו, אני לא אדבר על זה שקרה אתמול.‬

10
00:00:47,924 --> 00:00:51,969
‫זה יהיה חסר רגישות מצידי.‬
‫אני אדבר על הזה מלפני שבועיים,‬

11
00:00:52,053 --> 00:00:54,055
‫כיוון וטרגדיה פלוס זמן שווה קומדיה.‬

12
00:00:54,138 --> 00:00:56,474
‫אז אני יודע שאתם בטח חושבים,‬

13
00:00:56,557 --> 00:01:00,311
‫"קייל, עד שהתכנית תשודר,‬
‫מה אם לא יהיה מסע ירי נוסף?‬

14
00:01:00,394 --> 00:01:02,063
‫הבדיחה לא תהיה רלוונטית."‬

15
00:01:02,146 --> 00:01:03,314
‫זוהי אמריקה.‬

16
00:01:06,651 --> 00:01:09,362
‫זה דבר עצוב לצחוק עליו, לא?‬

17
00:01:09,445 --> 00:01:12,156
‫אבל, בחיי, אני נהנה לחפור לעצמי בור.‬

18
00:01:12,949 --> 00:01:16,119
‫אני יודע, אנחנו ממש מגלגלים קוביות‬
‫כשזה הפתיח.‬

19
00:01:16,661 --> 00:01:18,788
‫אבל אני מבקש מכם להמשיך לעקוב.‬

20
00:01:23,126 --> 00:01:24,794
‫אני רק רוצה לומר,‬

21
00:01:24,877 --> 00:01:28,756
‫שאם אי פעם אהיה בוגאס ביום ראשון בלילה,‬

22
00:01:28,840 --> 00:01:30,424
‫ומישהו ירה בי,‬

23
00:01:30,508 --> 00:01:31,968
‫ואני בבית החולים,‬

24
00:01:32,051 --> 00:01:35,054
‫ואני צריך, כאילו, לקבל תרומת דם,‬

25
00:01:35,138 --> 00:01:36,848
‫אל תתנו לי דם‬

26
00:01:36,931 --> 00:01:38,808
‫שנתרם ביום שני,‬

27
00:01:38,891 --> 00:01:40,309
‫בלאס וגאס.‬

28
00:01:40,393 --> 00:01:44,230
‫אני לא רוצה דם של יום שני בוגאס,‬

29
00:01:44,313 --> 00:01:46,732
‫שיזרום בעורקיי.‬

30
00:01:46,816 --> 00:01:48,609
‫זה לא עוזר לי.‬

31
00:01:48,693 --> 00:01:52,155
‫אני חושב שהאנשים האלה‬
‫בכלל לא ידעו שהם תורמים דם.‬

32
00:01:52,238 --> 00:01:56,450
‫הם אמרו: "יש תרופה להנגאובר,‬
‫הם פשוט שואבים ממך את הרעל."‬

33
00:01:57,160 --> 00:02:02,165
‫זה כבר בכלל לא דם,‬
‫זה קוקאין שדרכו עליו ווודקה סירוק.‬

34
00:02:02,248 --> 00:02:04,250
‫תוציאו את זה מהגוף שלי!‬

35
00:02:04,333 --> 00:02:07,587
‫והם יגידו, "התרומה שלך נפלאה."‬

36
00:02:07,670 --> 00:02:11,090
‫"איזו תרומה? אל תתנו את זה לאף אחד! זה..."‬

37
00:02:11,174 --> 00:02:16,053
‫ואז אתה שוכב בבית חולים, והרופא בא ואומר,‬
‫"יש חדשות טובות וחדשות רעות.‬

38
00:02:16,137 --> 00:02:17,597
‫החדשות הטובות הן שאתה בחיים,‬

39
00:02:17,680 --> 00:02:20,975
‫החדשות הרעות הן שיש לך דלקת כבד מסוג 12.‬

40
00:02:21,726 --> 00:02:25,146
‫אנחנו... יש בך כל כך הרבה סוגים שונים,‬

41
00:02:25,229 --> 00:02:28,900
‫שנגמרו לנו האותיות. עברנו לשיטה ממוספרת,‬

42
00:02:28,983 --> 00:02:30,985
‫כי הכול התערבב ביחד‬

43
00:02:31,068 --> 00:02:33,529
‫ויש לך את כל דלקות הכבד...‬

44
00:02:33,613 --> 00:02:35,948
‫כל דלקות הכבדים.‬

45
00:02:36,032 --> 00:02:38,951
‫אין בכלל מילה מתאימה לכמה שיש לך."‬

46
00:02:39,827 --> 00:02:42,079
‫החדשות פשוט גרועות כל הזמן!‬

47
00:02:42,163 --> 00:02:46,125
‫אף פעם אין סיפורים טובים בחדשות, כמו,‬
‫"בעזרת כוחה של עבודת הצוות,‬

48
00:02:46,209 --> 00:02:48,669
‫החתלתולים האלה הצילו תינוק מתוך באר."‬

49
00:02:48,753 --> 00:02:50,713
‫הכול תמיד רע בחדשות.‬

50
00:02:50,796 --> 00:02:54,217
‫אבל תמיד אני חוזר לזה,‬
‫כאילו שמשהו יהיה שונה הפעם.‬

51
00:02:54,300 --> 00:02:57,845
‫אתם יודעים, זה כמו...‬
‫כמו חברה לשעבר שנמצאת בעיר.‬

52
00:02:57,929 --> 00:02:59,680
‫הפעם זה יהיה שונה!‬

53
00:02:59,764 --> 00:03:02,850
‫זה כמו חברה לשעבר שעשויה ממקריבס'.‬

54
00:03:02,934 --> 00:03:05,228
‫זה פשוט גרוע, בכל פעם...‬

55
00:03:05,311 --> 00:03:08,314
‫ואתה יודע את זה,‬
‫אבל אתה אומר שהפעם זה יהיה אחרת.‬

56
00:03:08,397 --> 00:03:13,402
‫ואחר כך תגיד, "אוו, כואב לי הלב‬
‫ויש לי שלשול, אני לעולם לא לומד לקח!‬

57
00:03:13,986 --> 00:03:16,155
‫למה אני מסרב ללמוד?"‬

58
00:03:16,239 --> 00:03:19,242
‫אני לא יודע מה לעשות בעולם הזה כרגע.‬

59
00:03:19,325 --> 00:03:20,993
‫זה מקום קצת משוגע.‬

60
00:03:21,077 --> 00:03:24,622
‫כאילו,‬
‫זבובים התחילו לנחות עלי בביטחון מדאיג.‬

61
00:03:24,705 --> 00:03:27,750
‫זה ברמה של אדגר אלן פו.‬

62
00:03:27,833 --> 00:03:30,920
‫זה ספרותי, אתם יודעים,‬
‫כי יש לך הסכם עם הזבובים.‬

63
00:03:31,003 --> 00:03:33,339
‫הם נוחתים עליך ואתה אומר "תזדיין מפה!"‬

64
00:03:33,422 --> 00:03:36,300
‫"אני מתנצל, נתראה בעוד שלושים שניות."‬

65
00:03:36,384 --> 00:03:40,304
‫אבל עכשיו, הם פשוט יושבים שם,‬
‫כאילו שהם יודעים משהו שאני לא יודע.‬

66
00:03:40,388 --> 00:03:41,681
‫"תעופו מפה!"‬

67
00:03:41,764 --> 00:03:45,309
‫והם עושים, כאילו,‬
‫"לא, אחי. אנחנו נתראה בקרוב."‬

68
00:03:48,771 --> 00:03:50,564
‫אני מנסה הרבה דברים חדשים.‬

69
00:03:50,648 --> 00:03:52,608
‫למשל, הבערתי מרווה בדירה שלי.‬

70
00:03:52,692 --> 00:03:53,526
‫ו...‬

71
00:03:56,070 --> 00:03:58,197
‫אני לא... אני חדש בעניין הכישוף!‬

72
00:03:58,281 --> 00:03:59,699
‫אז, אני לא יודע...‬

73
00:04:00,491 --> 00:04:03,327
‫מה אני עושה.‬
‫אני יודע שהרבה יגידו, "מרווה לא תעזור."‬

74
00:04:03,411 --> 00:04:05,246
‫גם להצביע לא עזר, בסדר?‬

75
00:04:05,329 --> 00:04:08,207
‫חייבים לנסות דברים חדשים!‬
‫הגיע זמן לנסות משהו חדש.‬

76
00:04:09,208 --> 00:04:13,296
‫הדמוקרטיה נכשלה.‬
‫חייבים להתחיל להתנסות בוודו או משהו.‬

77
00:04:14,505 --> 00:04:16,841
‫חייבים לנסות מה שרק אפשר לנסות.‬

78
00:04:18,301 --> 00:04:19,802
‫ולפי מה שאני מבין,‬

79
00:04:19,885 --> 00:04:22,847
‫מרווה זה סוג של מטהר ריחות רוחני.‬

80
00:04:22,930 --> 00:04:27,685
‫לא יודע. אתה מנופף בזה,‬
‫ואנשים בעלי תקווה יגידו, "זה עוזר!"‬

81
00:04:27,768 --> 00:04:29,603
‫ואני אומר, "זה שונה.‬

82
00:04:29,687 --> 00:04:31,230
‫זה בהחלט שונה.‬

83
00:04:31,314 --> 00:04:33,816
‫זה מריח כאילו שהפלצתי מחוץ לדירה.‬

84
00:04:35,067 --> 00:04:39,363
‫למרות שאנחנו בפנים,‬
‫זה מריח כאילו שזה קרה בין האורנים.‬

85
00:04:40,239 --> 00:04:42,241
‫למעשה, זה מהלך רוחבי."‬

86
00:04:43,451 --> 00:04:46,746
‫אני חושב שזה גם חלק מזה.‬
‫אתה צריך להפתיע את השדים.‬

87
00:04:46,829 --> 00:04:49,165
‫אתה חוזר הביתה והשדים שואלים,‬

88
00:04:49,248 --> 00:04:50,666
‫"מה נשמע, קייל?"‬

89
00:04:50,750 --> 00:04:52,877
‫ואתה אומר, "לא הרבה, חוץ מקצת מרווה!"‬

90
00:04:52,960 --> 00:04:55,504
‫והם אומרים, "הוא ניצח אותנו!"‬

91
00:04:57,381 --> 00:05:00,092
‫אני עושה הרבה רעש על כמה שהכול נורא.‬
‫אני עושה זאת כל הזמן.‬

92
00:05:00,176 --> 00:05:03,137
‫אני תמיד אומר, "הכול מחורבן!"‬

93
00:05:03,220 --> 00:05:05,681
‫אבל אני יודע שאני בכלל לא מאמין בזה בעצמי.‬

94
00:05:05,765 --> 00:05:08,309
‫אפילו אין לי את האמונה הזאת בלב.‬

95
00:05:08,392 --> 00:05:12,688
‫כי לא משנה מה אומר,‬
‫כל מה שאגיד על כמה שהכול גרוע,‬

96
00:05:12,772 --> 00:05:14,273
‫אני ממשיך למחזר.‬

97
00:05:14,357 --> 00:05:18,110
‫וזה לא מה שהייתם עושים‬
‫אם הייתם מאבדים תקווה. אתם יודעים?‬

98
00:05:18,194 --> 00:05:22,239
‫כאילו, זה היה הדבר הראשון שהייתי מעיף,‬
‫אם אכן הייתי מאמין שהכול חרא.‬

99
00:05:22,323 --> 00:05:25,409
‫יש להם טילים שיכולים להגיע לחוף המערבי?‬

100
00:05:25,493 --> 00:05:26,744
‫שתזדיין הפחית הזאת!‬

101
00:05:26,827 --> 00:05:28,913
‫כאילו, זה יהיה הדבר הראשון שיפסיק.‬

102
00:05:28,996 --> 00:05:30,998
‫אבל אני עדיין עושה הרבה רעש.‬

103
00:05:31,082 --> 00:05:36,962
‫אני עדיין אומר, "חבר'ה,‬
‫תתחילו לחייב הכול על כרטיסי האשראי!‬

104
00:05:37,046 --> 00:05:39,715
‫אפוקליפסה היא ויתור החוב האולטימטיבי.‬

105
00:05:39,799 --> 00:05:43,969
‫אי אפשר להחזיר חוב לבנק‬
‫כשהבנק נמצא בהריסות.‬

106
00:05:44,053 --> 00:05:46,055
‫לאן תשלח את הצ'ק?‬

107
00:05:46,138 --> 00:05:48,766
‫פשוט תחייבו את הכרטיס‬
‫ותפסיקו ללבוש קונדומים!‬

108
00:05:48,849 --> 00:05:50,643
‫לא צריך אותם יותר!‬

109
00:05:50,726 --> 00:05:53,687
‫זה נגמר! תרגישו מה שאתם אמורים להרגיש!‬

110
00:05:53,771 --> 00:05:57,400
‫תרגישו אהבת אמת ותזיינו את כל הדברים,‬

111
00:05:57,483 --> 00:05:58,943
‫אם הם בסדר עם זה.‬

112
00:05:59,026 --> 00:06:00,319
‫אבל זה ספקטרום.‬

113
00:06:00,403 --> 00:06:03,155
‫אז פשוט, גברים ונשים, תנסו הכול.‬

114
00:06:03,239 --> 00:06:07,076
‫ובעלי חיים. אם נראה שהם זורמים,‬
‫תנו לזה ניסיון.‬

115
00:06:07,159 --> 00:06:10,830
‫תתקעו את הזין בכמה רהיטים! תרגישו את זה!‬
‫כי הכול נגמר."‬

116
00:06:10,913 --> 00:06:12,915
‫אבל בעוד אני אומר את זה,‬

117
00:06:12,998 --> 00:06:15,793
‫אני שוטף בקבוק של רוטב לסלט.‬

118
00:06:17,336 --> 00:06:19,505
‫אז אני יודע שאני לא מאמין לזה.‬

119
00:06:20,756 --> 00:06:23,384
‫מה התכנית שלי לכשהם ישגרו את הטילים?‬

120
00:06:23,467 --> 00:06:27,930
‫אקח כמה כיסאות חצר, אמצא את נקודת הפגיעה,‬
‫אתפוס אחד מהם ואתן ביס בקצה.‬

121
00:06:28,013 --> 00:06:30,391
‫קאבום, בני זונות! זו התכנית שלי.‬

122
00:06:30,474 --> 00:06:32,726
‫בכל אופן, זה הולך למכל הכחול.‬

123
00:06:32,810 --> 00:06:36,230
‫אז כאילו, לא! אני לא מאמין בזה.‬
‫אני לא מאמין בשטויות של עצמי.‬

124
00:06:36,313 --> 00:06:39,066
‫אני לא. עדיין יש תקווה איפשהו בפנים.‬

125
00:06:39,150 --> 00:06:40,734
‫אבל אני לא חושב...‬

126
00:06:40,818 --> 00:06:41,819
‫אתם לא יודעים...‬

127
00:06:41,902 --> 00:06:43,654
‫אל תמחאו על זה כפיים!‬

128
00:06:43,737 --> 00:06:47,408
‫יכול להיות שזה הסוף. לא יודע.‬
‫יכול להיות שזה הסוף שלי.‬

129
00:06:48,409 --> 00:06:50,786
‫וכאילו, אני בסדר עם זה.‬

130
00:06:50,870 --> 00:06:53,956
‫אם אני אמות בעוד שלוש שנים...‬
‫זה יהיה בסדר.‬

131
00:06:55,833 --> 00:06:57,960
‫אני לא רוצה למות. אני אדם שמח,‬

132
00:06:58,043 --> 00:07:02,131
‫אבל התזמון יהיה נהדר‬
‫וזה כל מה שחשוב בקומדיה.‬

133
00:07:03,299 --> 00:07:07,303
‫תשמעו, הוצאתי כמה אלבומים,‬
‫לא הבכתי את עצמי באופן מוחלט.‬

134
00:07:07,386 --> 00:07:09,013
‫שום סקנדל משמעותי.‬

135
00:07:09,096 --> 00:07:10,890
‫ואם אתה מת מוקדם מדי,‬

136
00:07:10,973 --> 00:07:13,434
‫זוכרים אותך באור הרבה יותר חיובי.‬

137
00:07:13,517 --> 00:07:15,478
‫אז אם אמות בקרוב, אני אגדה.‬

138
00:07:15,561 --> 00:07:18,481
‫לא השתהיתי יותר מדי, אתם יודעים.‬

139
00:07:18,564 --> 00:07:21,317
‫כולם תמיד חושבים‬
‫שזו טרגדיה כשמישהו מת מוקדם מדי.‬

140
00:07:21,400 --> 00:07:23,819
‫"מועדון ה-27, כל המוזיקאים המדהימים האלה.‬

141
00:07:23,903 --> 00:07:25,654
‫הם פשוט מתו מוקדם מדי.‬

142
00:07:25,738 --> 00:07:28,824
‫אלוהים, קורט קוביין. זה היה מוקדם מדי.‬

143
00:07:28,908 --> 00:07:31,285
‫זה היה הסמים. אולי קורטני עשתה את זה."‬

144
00:07:31,368 --> 00:07:35,206
‫אולי הוא פשוט ידע שהוא עומד לכתוב‬
‫אלבום חג מולד, והוא פשוט חשב,‬

145
00:07:35,289 --> 00:07:37,041
‫"בן-אדם, אף אחד לא רוצה את זה."‬

146
00:07:39,251 --> 00:07:41,420
‫בדיוק עברתי לגור עם חברה שלי.‬

147
00:07:41,504 --> 00:07:44,590
‫חייתי לבדי במשך חמש וחצי שנים.‬

148
00:07:44,673 --> 00:07:48,010
‫וזה מוזר לפתע להתגורר במשותף עם מישהו‬

149
00:07:48,093 --> 00:07:50,054
‫לאחר חצי עשור לבד.‬

150
00:07:50,137 --> 00:07:52,139
‫היה את כל הרכוש שלי,‬

151
00:07:52,223 --> 00:07:54,808
‫שאושר מראש, על ידי.‬

152
00:07:54,892 --> 00:07:56,477
‫אלו הדברים שלי.‬

153
00:07:56,560 --> 00:07:58,562
‫והם מגניבים, כי הם שלי.‬

154
00:07:58,646 --> 00:08:00,147
‫ויש חרא מגניב.‬

155
00:08:00,231 --> 00:08:02,441
‫ואז אתה עובר לגור עם מישהו,‬

156
00:08:02,525 --> 00:08:05,528
‫ופתאום כל הרכוש שלך עומד למבחן.‬

157
00:08:05,611 --> 00:08:09,865
‫פתאום אתה נאלץ להגן על כל הדברים האלה,‬
‫שקודם, כאילו, היו מגניבים.‬

158
00:08:09,949 --> 00:08:12,409
‫ברור שהם מגניבים! אבל אף אחד לא ראה אותם.‬

159
00:08:12,493 --> 00:08:15,996
‫לא הכנסתי אף אחד למאורת האוננות שלי!‬

160
00:08:16,080 --> 00:08:18,624
‫לפני כן, אלו פשוט היו הדברים המגניבים שלי.‬

161
00:08:18,707 --> 00:08:21,961
‫ועכשיו אני צריך להגיד לאשה שאני אוהב‬
‫דברים כמו,‬

162
00:08:22,044 --> 00:08:24,421
‫"איפה לשים את שולחן הסכינים שלי?"‬

163
00:08:24,505 --> 00:08:26,799
‫כי... יש לי שולחן סכינים.‬

164
00:08:26,882 --> 00:08:31,512
‫זה שולחן שזרקתי עליו סכינים במשך חמש שנים.‬

165
00:08:33,889 --> 00:08:37,184
‫קו ההגנה שלי בשמירה על שולחן הסכינים‬
‫זה שהוא במצב טוב,‬

166
00:08:37,268 --> 00:08:39,603
‫כי הכרחתי אנשים לשים תחתיות לכוסות.‬

167
00:08:41,105 --> 00:08:44,024
‫אין עליו טבעות. אני לא בור.‬

168
00:08:47,361 --> 00:08:49,530
‫היא שואלת, "למה יש לך שולחן סכינים?"‬

169
00:08:49,613 --> 00:08:51,991
‫ואני שואל, "למה את חייבת‬
‫לספר את הסודות שלנו לחברים שלך?‬

170
00:08:53,117 --> 00:08:54,743
‫טיפול פסיכולוגי זה דבר יקר.‬

171
00:08:55,661 --> 00:08:57,705
‫כאילו, אם לא יהיה לי שולחן סכינים,‬

172
00:08:57,788 --> 00:08:59,873
‫על מה אזרוק את הסכינים האלה?"‬

173
00:09:04,461 --> 00:09:06,880
‫זה דבר מוזר לחלוק עם מישהו.‬

174
00:09:10,134 --> 00:09:12,261
‫אני שוכר. אני אשכור לנצח.‬

175
00:09:12,970 --> 00:09:14,013
‫אני אוהב לשכור.‬

176
00:09:14,638 --> 00:09:17,141
‫זה הכי טוב. אני אוהב לראות אנשים מתפלצים,‬

177
00:09:17,224 --> 00:09:18,475
‫אם אתה שוכר.‬

178
00:09:18,559 --> 00:09:21,687
‫אתם יודעים, לאנשים עדיין יש בעיה אם זה.‬

179
00:09:21,770 --> 00:09:24,023
‫כי, כאילו, אני מהפרוורים,‬

180
00:09:24,106 --> 00:09:28,360
‫ואנשים שם עדיין מתפלצים, כאילו,‬
‫"אתה שוכר? מה אתה עושה?"‬

181
00:09:28,444 --> 00:09:30,696
‫זה הדבר היחידי שנשאר להם.‬

182
00:09:31,780 --> 00:09:35,534
‫הם בעלי קרקע. זה הדבר היחידי שיש להם.‬

183
00:09:35,618 --> 00:09:38,579
‫אני מהמקום הזה...‬
‫כאילו מהפרוורים של שיקגו,‬

184
00:09:38,662 --> 00:09:41,040
‫אני מהמקום הזה...‬
‫כאילו מהפרוורים של שיקגו,‬

185
00:09:41,123 --> 00:09:46,211
‫זה פרוורים שבהם‬
‫הרעיון של "אגרול דרום-מערבי" הוא אקזוטי.‬

186
00:09:49,423 --> 00:09:53,135
‫מטבל צ'יפוטלה?‬
‫אני מרגיש כאילו שאני בוגד באשתי!‬

187
00:09:57,640 --> 00:10:02,645
‫מסוג המקום בו אנשים פשוט לא קראו תיגר‬
‫על החלום האמריקאי.‬

188
00:10:02,728 --> 00:10:04,688
‫"אתה בן 18 ואתה הולך למכללה!‬

189
00:10:04,772 --> 00:10:06,982
‫בשביל משהו שאתה רוצה?‬
‫לא! פשוט ככה!‬

190
00:10:07,066 --> 00:10:09,777
‫ותיכנס לחוב, תכיר מישהי ותתחתן,‬

191
00:10:09,860 --> 00:10:12,488
‫ותחזיק בחוב, ותביא ילדים,‬
‫ותעשה את כל החרא הזה."‬

192
00:10:12,571 --> 00:10:15,991
‫זה מסוג האנשים שכמעט נהנו פעם.‬
‫הם היו כל כך קרובים.‬

193
00:10:16,075 --> 00:10:19,286
‫בגיל 20 אתה אומר, "בואו נביא קאייקים!"‬

194
00:10:19,370 --> 00:10:20,871
‫והם אומרים, "למה?"‬

195
00:10:20,954 --> 00:10:24,041
‫ואתה עונה, "בשביל לעשות קאייקים!‬
‫שם העצם זה הפועל!‬

196
00:10:24,124 --> 00:10:27,503
‫זה הדבר הכי פשוט להבין."‬

197
00:10:29,213 --> 00:10:32,925
‫והם אומרים, "לא,‬
‫אני צריך למלא בקשות להלוואת סטודנט."‬

198
00:10:34,426 --> 00:10:36,136
‫חלקם נמלטו.‬

199
00:10:36,220 --> 00:10:40,724
‫אבל יש לי חברים בני 29 בערך,‬
‫מסתכלים על הילדים שלהם, על המשכנתא שלהם,‬

200
00:10:40,808 --> 00:10:42,226
‫כאילו, "הכול כאן!‬

201
00:10:43,686 --> 00:10:44,853
‫הו, אלוהים...‬

202
00:10:47,564 --> 00:10:53,153
‫האם שמחה מרגישה לפעמים כמו משקל מוחץ‬
‫שלעולם לא יורד מהכתפיים?‬

203
00:10:54,113 --> 00:10:56,657
‫האושר חונק אותי!"‬

204
00:10:58,784 --> 00:11:01,870
‫הדבר היחידי שנשאר להם זה שיש משהו בבעלותם.‬

205
00:11:01,954 --> 00:11:04,456
‫כי זה החלום האמריקאי. תחזיק בבעלות!‬

206
00:11:04,540 --> 00:11:08,210
‫ואני שואל, "זה החלום שלך?"‬
‫"לא, אבל זה החלום האמריקאי..."‬

207
00:11:08,293 --> 00:11:10,921
‫הם מתפלצים מזה שאני שוכר.‬

208
00:11:11,004 --> 00:11:14,216
‫הם אומרים,‬
‫"קייל, אם אתה לא בעל נכס, מה זה אומר?‬

209
00:11:14,299 --> 00:11:17,720
‫מה כל זה משנה אם אין לך בעלות בחלק מזה?‬

210
00:11:17,803 --> 00:11:21,473
‫זה לא בבעלותך! מה זה אומר?‬
‫אתה מוכרח להחזיק בעלות!"‬

211
00:11:21,557 --> 00:11:25,352
‫ואני אומר, "אף אחד לא מחזיק בשום דבר,‬
‫מכיוון שהמוות אמיתי."‬

212
00:11:26,729 --> 00:11:29,064
‫אבל זה לא הויכוח הפילוסופי‬

213
00:11:29,148 --> 00:11:31,942
‫שהם רוצים לקיים‬
‫במסיבת יום ההולדת של הילד שלהם.‬

214
00:11:33,485 --> 00:11:37,156
‫אז אני חייב להישען אחורה,‬
‫לטבול את האצבע בחומוס.‬

215
00:11:38,907 --> 00:11:40,534
‫"לא התכוונתי לפגוע."‬

216
00:11:41,410 --> 00:11:43,996
‫דרך אגב, סתמתי לך את המחראה.‬

217
00:11:44,955 --> 00:11:46,957
‫זה שלך. זו הבעיה שלך.‬

218
00:11:48,083 --> 00:11:49,418
‫היא בבעלותך.‬

219
00:11:49,501 --> 00:11:51,086
‫אני שוכר. אני מתקשר לבחור.‬

220
00:11:52,504 --> 00:11:54,256
‫לא הבעיה שלי!‬

221
00:11:55,758 --> 00:11:58,552
‫אין לי זמן לפומפה, אני אומן.‬

222
00:11:58,635 --> 00:12:00,596
‫זה גוזל מהיצירתיות שלי.‬

223
00:12:03,265 --> 00:12:07,019
‫כאילו... משהו שעכשיו יש בחדשות, שפשוט...‬

224
00:12:07,102 --> 00:12:10,939
‫כאילו, אני לא מאמין‬
‫שהקו קלוקס קלאן עדיין בסביבה.‬

225
00:12:11,023 --> 00:12:13,984
‫אני מוטרד מזה שאני צריך לחשוב על זה.‬

226
00:12:14,067 --> 00:12:19,156
‫כאילו לפני שנתיים הייתי אומר,‬
‫"הם כבר לא קיימים נכון? הם נעלמו."‬

227
00:12:19,239 --> 00:12:22,534
‫או שאולי נשארו חמישה מהם, והם מבואסים.‬

228
00:12:22,618 --> 00:12:25,704
‫הם יושבים עצובים במועדון, כאילו,‬

229
00:12:25,788 --> 00:12:27,956
‫"אני לא רוצה ללבוש את הדבר הזה יותר!"‬

230
00:12:30,209 --> 00:12:32,795
‫אבל עכשיו אני צריך לדעת שהם עדיין שם.‬

231
00:12:32,878 --> 00:12:35,130
‫המחשבה הזאת צריכה לשבת בראש שלי.‬

232
00:12:35,214 --> 00:12:38,050
‫מטריד אותי שאני צריך לחשוב על זה,‬

233
00:12:38,133 --> 00:12:42,429
‫במקום לחשוב על חרא שמח במקום שמח,‬
‫אני צריך להכיר בזה שהם שם.‬

234
00:12:42,513 --> 00:12:44,640
‫ואני צריך לחשוב...‬
‫והבנתי גם את זה,‬

235
00:12:44,723 --> 00:12:47,518
‫תחשבו על זה,‬
‫הייתי יכול להיות חבר קלאן נוראי.‬

236
00:12:49,144 --> 00:12:51,188
‫בעיקר בגלל שאני לא גזען.‬

237
00:12:51,271 --> 00:12:53,440
‫וזו דרישה די רצינית.‬

238
00:12:54,775 --> 00:12:57,110
‫ואני לא... יודעים מה, אני אומר ככה,‬

239
00:12:57,194 --> 00:12:59,571
‫בכל אחד יש מעט גזענות.‬

240
00:13:00,280 --> 00:13:03,450
‫כי גזענות לא תמיד מתגלה כשנאה.‬

241
00:13:03,534 --> 00:13:06,995
‫שנאה היא רגש מיוצר שאתה מחליט עליו.‬

242
00:13:07,079 --> 00:13:09,790
‫לפעמים גזענות מתגלה כהפתעה,‬

243
00:13:09,873 --> 00:13:11,959
‫ואתם לא יכולים לשלוט בזה כל הזמן.‬

244
00:13:12,042 --> 00:13:14,002
‫וזה יכול לקרות לכל אחד,‬

245
00:13:14,086 --> 00:13:16,547
‫כאילו, "שיט, גם הם משחקים בפריסבי?"‬

246
00:13:16,630 --> 00:13:18,882
‫זה גזעני. זו מחשבה גזענית.‬

247
00:13:19,842 --> 00:13:23,637
‫זה עדיין גזעני.‬
‫לא בהכרח שלילי, אבל עדיין גזעני.‬

248
00:13:32,187 --> 00:13:35,107
‫אחת הסיבות העיקריות‬
‫שהייתי חבר נוראי בקלאן,‬

249
00:13:35,190 --> 00:13:37,401
‫היא שאני אוכל מלוכלך מאוד.‬

250
00:13:41,864 --> 00:13:46,535
‫תראו, אני לא תומך בקו קלוקס קלאן,‬
‫זה שהם עדיין בסביבה זה בזוי.‬

251
00:13:46,618 --> 00:13:50,914
‫אבל מדובר באומנות המלחמה,‬
‫או להבין את האויב,‬

252
00:13:50,998 --> 00:13:53,250
‫משחק הכביסה שלהם חזק.‬

253
00:13:53,959 --> 00:13:55,794
‫אי אפשר שלא להסכים!‬

254
00:13:55,878 --> 00:13:57,796
‫הם שומרים על הלבנים שלהם לבנים‬

255
00:13:57,880 --> 00:14:00,507
‫לאורך כל הדרך.‬

256
00:14:00,591 --> 00:14:03,719
‫ראיתם פעם תמונה ישנה שלהם,‬

257
00:14:03,802 --> 00:14:06,263
‫שיש כמה מהם בתוך היער,‬

258
00:14:06,346 --> 00:14:07,806
‫ואין שום כתם?‬

259
00:14:07,890 --> 00:14:09,600
‫עופו מפה!‬

260
00:14:10,893 --> 00:14:13,312
‫אני לובש חולצת-טי בבית,‬

261
00:14:13,395 --> 00:14:17,274
‫אחרי 20 דקות זה נראה כאילו‬
‫הסתבכתי בקטטה בזמן שניסיתי לתקן אופנוע.‬

262
00:14:18,775 --> 00:14:22,446
‫אני נראה כמו אחת הדמויות בסוף "נערי הכרך".‬

263
00:14:22,529 --> 00:14:24,907
‫לבשתי פעם חליפה בצבע בז' לחתונה.‬

264
00:14:24,990 --> 00:14:29,912
‫קבלת הפנים עדיין לא נגמרה וכבר נראיתי‬
‫כאילו ניסיתי לזיין מגף מלאה ברליש.‬

265
00:14:30,913 --> 00:14:32,039
‫זה כמה שאני מרושל.‬

266
00:14:32,122 --> 00:14:36,251
‫אנשים חושבים שמגישים מתאבנים‬
‫במקום שאין בו מטבח אם אני נמצא בו.‬

267
00:14:36,335 --> 00:14:38,962
‫הם אומרים, "יש להם חטיפים?"‬
‫"על מה אתם מדברים?"‬

268
00:14:39,046 --> 00:14:40,881
‫אוי, לעזאזל. מה?‬

269
00:14:42,466 --> 00:14:46,011
‫על מה נשענתי? זה מרוח עד הצד השני.‬

270
00:14:47,763 --> 00:14:51,475
‫מישהו נתן לי חישוק מכוסה ברוטב ברביקיו?‬

271
00:14:51,558 --> 00:14:53,644
‫אני לא יודע איך זה יכל לקרות.‬

272
00:14:58,523 --> 00:15:01,985
‫ואני לא יודע מה מצב הקייטרינג‬

273
00:15:02,611 --> 00:15:05,113
‫בקבוצת השנאה המסוימת הזאת, אתם יודעים?‬

274
00:15:06,365 --> 00:15:09,910
‫אף פעם לא הייתי בשרפת צלבים,‬
‫לא מתכנן ללכת לאחת.‬

275
00:15:09,993 --> 00:15:13,246
‫אני לא יודע אם זה כאילו, אתם יודעים,‬
‫ארוחה שיתופית?‬

276
00:15:13,330 --> 00:15:17,417
‫אתם לא רוצים לחשוב על זה,‬
‫בגלל שזה יגרום להם להראות כמו בני אדם.‬

277
00:15:17,501 --> 00:15:19,503
‫מלאי שנאה, עם הופעה קיצונית,‬

278
00:15:19,586 --> 00:15:22,881
‫אבל פתאום הם אומרים, "לואיס הביא בטטות!"‬

279
00:15:27,928 --> 00:15:31,139
‫או שזה יותר סוג של "לאכול ולברוח"?‬

280
00:15:31,223 --> 00:15:34,476
‫כאילו, "תשמעו, חברים,‬
‫חייבים להגיע לשנאה בדיוק בשבע וחצי.‬

281
00:15:34,559 --> 00:15:36,645
‫אי אפשר לשרוף זמן כמו פעם קודמת.‬

282
00:15:36,728 --> 00:15:38,814
‫לואיס הביא את הבטטות,‬

283
00:15:38,897 --> 00:15:43,610
‫ואז נכנסנו לויכוח על‬
‫אם צריך לשים עליהן מרשמלו.‬

284
00:15:43,694 --> 00:15:48,573
‫זה נמשך 45 דקות, השמש שקעה,‬
‫לא מצאנו מצית והכול התחרבש.‬

285
00:15:49,700 --> 00:15:51,201
‫כדאי להגיע בזמן."‬

286
00:15:51,868 --> 00:15:56,164
‫אז בטח יש הרבה... גזענים שאוכלים במכונית,‬

287
00:15:56,248 --> 00:15:58,208
‫בדרכם אל היער.‬

288
00:15:58,291 --> 00:16:00,335
‫כולנו ניסינו לאכול במכונית.‬

289
00:16:00,419 --> 00:16:01,878
‫זה קשה.‬

290
00:16:03,171 --> 00:16:05,590
‫עכשיו דמיינו לנסות את זה עם השרוולים האלה.‬

291
00:16:07,509 --> 00:16:11,596
‫והפיתוי, מאחר ואתם כבר לבושים כמו מפית,‬
‫פשוט...‬

292
00:16:21,023 --> 00:16:23,775
‫הייתי מהמר שלפחות פעם אחת,‬

293
00:16:23,859 --> 00:16:25,444
‫בהיסטוריה...‬

294
00:16:26,319 --> 00:16:28,071
‫של הקו קלאקס קלאן,‬

295
00:16:28,155 --> 00:16:31,950
‫חבר בקלאן הגיע באיחור לשרפת צלבים,‬

296
00:16:32,826 --> 00:16:34,995
‫עם אוכל על הגלימה שלו,‬

297
00:16:35,078 --> 00:16:38,957
‫ממוצא אתני‬
‫שהוא אמור שלא להיות מעוניין בקרבתו.‬

298
00:16:41,460 --> 00:16:43,837
‫זו כנראה שגיאה מביכה.‬

299
00:16:43,920 --> 00:16:45,547
‫אני מנחש, אתם יודעים.‬

300
00:16:45,630 --> 00:16:48,800
‫הם כבר מתחילים את הטקס, והוא חושב, "חרא!"‬

301
00:16:48,884 --> 00:16:50,844
‫הוא מנסה להתגנב מאחור,‬

302
00:16:50,927 --> 00:16:53,555
‫מנסה לזחול דרך הקוצים בשביל להשתלב,‬

303
00:16:53,638 --> 00:16:55,390
‫אבל הוא שובר יותר מדי ענפים‬

304
00:16:55,474 --> 00:16:59,394
‫והבחור הראשי שעורך את הטקס‬
‫שומע אותו באמצע, כאילו,‬

305
00:16:59,478 --> 00:17:02,105
‫"אנחנו מדליקים את הצלב הזה כעדות‬

306
00:17:02,189 --> 00:17:05,317
‫לכוח הנצחי של ה... מה?‬

307
00:17:09,321 --> 00:17:10,155
‫דייל!‬

308
00:17:11,656 --> 00:17:13,200
‫זה גואקמולי?"‬

309
00:17:34,096 --> 00:17:36,515
‫אוי לא, אני רק מורח את זה!‬

310
00:17:38,141 --> 00:17:39,684
‫"זה רוטב חירות...‬

311
00:17:39,768 --> 00:17:42,562
‫זה גואקמולי. לעזאזל.‬

312
00:17:43,730 --> 00:17:45,732
‫זה הולך עם הכול."‬

313
00:17:48,485 --> 00:17:50,737
‫השאלה האמיתית כאן היא...‬

314
00:17:50,821 --> 00:17:54,449
‫מי מכר לו את האוכל המקסיקני‬
‫כשהיה לבוש ככה?‬

315
00:17:57,369 --> 00:18:00,914
‫מי באמת הכי התפשר על הערכים שלו‬

316
00:18:00,997 --> 00:18:05,794
‫בסיפור הבדוי לחלוטין שאני מספר לכם עכשיו?‬

317
00:18:08,505 --> 00:18:10,507
‫האם זה חבר הקלאן?‬

318
00:18:10,590 --> 00:18:12,926
‫או שמא המהגר המקסיקני מלא התקווה‬

319
00:18:13,009 --> 00:18:16,513
‫שפתח את הטאקריה היחידה בצפון מיסיסיפי...‬

320
00:18:17,597 --> 00:18:20,142
‫זה יהיה אדיר! אין תחרות!‬

321
00:18:27,858 --> 00:18:28,692
‫חרא.‬

322
00:18:30,068 --> 00:18:35,198
‫עכשיו הוא מוכרח לקבל כל לקוח שהוא‬
‫בשביל לשמור על רווחת המשפחה שלו.‬

323
00:18:35,282 --> 00:18:38,410
‫זו מערכת יחסים מתוחה שמתרחשת כאן.‬

324
00:18:38,493 --> 00:18:40,787
‫"בסדר, דייל, בבקשה,‬

325
00:18:40,871 --> 00:18:43,540
‫אבל אתה מוכרח להפסיק להגיע לכאן לבוש ככה!‬

326
00:18:44,332 --> 00:18:47,210
‫תשתמש בדרייב-ת'רו. בשביל זה בנינו אותו!‬

327
00:18:47,294 --> 00:18:49,212
‫שבע נקודה שמונים וחמש דולר.‬

328
00:18:51,923 --> 00:18:55,135
‫למה אתה מתכוון, זה חינם?‬
‫אתה לא תפחיד אותי.‬

329
00:18:55,218 --> 00:18:59,222
‫יש לנו מערכת יחסים שברירית גם ככה,‬
‫אבל אתה לא תגרום לי לפחד‬

330
00:18:59,306 --> 00:19:01,057
‫בגלל ההתנהגות מלאת השנאה שלך,‬

331
00:19:01,141 --> 00:19:02,726
‫ואני לא אקבל את זה...‬

332
00:19:02,809 --> 00:19:05,812
‫מה, סיימת את הכרטיסייה? תן לי לראות.‬

333
00:19:05,896 --> 00:19:08,398
‫תראו מי קיבל את סומבררו הזהב!‬

334
00:19:08,481 --> 00:19:10,275
‫מזל טוב. אתה נאמן.‬

335
00:19:10,358 --> 00:19:12,444
‫לא יודע למה, אבל אתה נאמן."‬

336
00:19:16,406 --> 00:19:17,240
‫זה...‬

337
00:19:17,824 --> 00:19:21,119
‫למען האמת,‬
‫זה טוב יותר מכל דירוג חמישה כוכבים ב"ילפ"‬

338
00:19:21,203 --> 00:19:23,038
‫עבור כל מסעדה מקסיקנית.‬

339
00:19:23,121 --> 00:19:24,539
‫רק תצלום אחד.‬

340
00:19:24,623 --> 00:19:28,460
‫רק תמונה אחת של חבר קלאן במדים מלאים,‬

341
00:19:28,543 --> 00:19:31,713
‫שמחזיק בהיסוס צלחת אנצ'ילדות.‬

342
00:19:37,552 --> 00:19:39,471
‫"הם כל כך טובים!‬

343
00:19:41,181 --> 00:19:43,725
‫אני כל כך מבולבל כרגע, אני מודה.‬

344
00:19:43,808 --> 00:19:45,810
‫אני לא יודע מה לומר."‬

345
00:19:45,894 --> 00:19:49,189
‫"תתחיל מלומר 'טעים מאוד', בן זונה!"‬

346
00:19:49,272 --> 00:19:52,234
‫"זה יוצא כנגד כל מה שאני מאמין בו,‬
‫אני לא יכול."‬

347
00:19:52,317 --> 00:19:54,986
‫"אם לא תגיד את זה,‬
‫אנחנו נקרע לך את הכרטיסייה."‬

348
00:19:55,070 --> 00:19:56,821
‫"טעים מאוד!‬

349
00:19:56,905 --> 00:19:57,906
‫טוב מאוד!‬

350
00:19:57,989 --> 00:20:00,408
‫הבטן שלי מלאה עכשיו!"‬

351
00:20:01,826 --> 00:20:04,788
‫"אתה יודע הרבה ספרדית בשביל חבר קלאן."‬

352
00:20:04,871 --> 00:20:05,872
‫"סי."‬

353
00:20:09,584 --> 00:20:10,669
‫אולי‬

354
00:20:10,752 --> 00:20:11,795
‫לקלאן...‬

355
00:20:12,837 --> 00:20:13,672
‫יש, כאילו...‬

356
00:20:13,755 --> 00:20:14,714
‫שף אחד.‬

357
00:20:16,424 --> 00:20:18,551
‫והוא השף הטוב ביותר בעולם,‬

358
00:20:18,635 --> 00:20:21,596
‫כי הוא חייב ללמוד לבשל את כל המאכלים.‬

359
00:20:21,680 --> 00:20:24,933
‫אתם יודעים?‬
‫כי אני לא חושב שהם עד כדי כך מחויבים.‬

360
00:20:25,016 --> 00:20:27,560
‫כאילו, הם מחויבים לגזענות,‬

361
00:20:27,644 --> 00:20:31,106
‫אבל אני לא יודע‬
‫אם זה מגיע עד הרגלי האכילה.‬

362
00:20:31,189 --> 00:20:34,651
‫אני לא חושב שכשהם רק התחילו, הם חשבו,‬

363
00:20:34,734 --> 00:20:37,821
‫"אנחנו מתחילים את הארגון הזה בשביל לשמר‬

364
00:20:37,904 --> 00:20:40,949
‫את המורשת והכבוד של הגזע הלבן."‬

365
00:20:41,032 --> 00:20:44,786
‫אני תמיד תוהה אם מישהו מתחיל לצפות במופע‬
‫בדיוק בקטע הזה.‬

366
00:20:44,869 --> 00:20:48,707
‫"בן-אדם, החומר של קיניין‬
‫פנה פניה חדה ימינה."‬

367
00:20:53,211 --> 00:20:57,882
‫"אבל, לא, זה בשביל אנשים לבנים, לבנים...‬

368
00:20:57,966 --> 00:21:01,011
‫הכול לבן, כל הזמן, לבן בשביל אנשים לבנים."‬

369
00:21:01,094 --> 00:21:04,514
‫ובחור אחד אמר,‬
‫"אחי, זה יהיה כל כך הרבה קרקרים."‬

370
00:21:06,808 --> 00:21:10,562
‫"טוב, נביא עוף בנוסח הגנרל טסו בימי שלישי,‬
‫בסדר?"‬

371
00:21:11,896 --> 00:21:13,815
‫אז אני בטוח שיש להם שף אחד.‬

372
00:21:13,898 --> 00:21:15,191
‫הוא אשף.‬

373
00:21:15,859 --> 00:21:16,735
‫אתם יודעים?‬

374
00:21:17,736 --> 00:21:21,448
‫בטח יש לו מטבח משלו, זה הגיוני.‬
‫המילה קיצ'ן מתחילה בקיי, הם מתים על זה.‬

375
00:21:23,783 --> 00:21:28,496
‫יש לכם שנאה בלב אבל סקרנות קולינרית?‬
‫תקפצו לקיי קיי קיי קיי.‬

376
00:21:33,543 --> 00:21:35,712
‫אז כולם באים לבקר.‬

377
00:21:35,795 --> 00:21:38,048
‫אפילו המנהיגים הראשיים, אתם יודעים,‬

378
00:21:38,131 --> 00:21:39,507
‫למשל הדרקונים הגדולים,‬

379
00:21:39,591 --> 00:21:41,468
‫באים לבקר.‬

380
00:21:41,551 --> 00:21:43,678
‫וזה מראה כמה שהם לא חכמים.‬

381
00:21:43,762 --> 00:21:45,889
‫לאחד מהם קוראים "הדרקון הגדול",‬

382
00:21:45,972 --> 00:21:48,058
‫ואף אחד לא אמר על זה שום דבר?‬

383
00:21:48,975 --> 00:21:52,312
‫בשלב כלשהו מישהו אמר,‬
‫"אני המנהיג של החלק הזה.‬

384
00:21:52,395 --> 00:21:54,731
‫אני אקרא לעצמי 'הדרקון הגדול'."‬

385
00:21:54,814 --> 00:21:57,901
‫ואף אחד לא אמר, "זה אסייתי לאללה, בן-אדם."‬

386
00:21:59,736 --> 00:22:04,199
‫ומישהו אחר אמר, "שבוע שעבר‬
‫הלכנו למזנון שקראו לו 'הדרקון הגדול'!"‬

387
00:22:04,282 --> 00:22:05,784
‫"סתום את הפה שלך, ג'ייק!‬

388
00:22:07,702 --> 00:22:11,081
‫כן, אני יודע שזה טוב,‬
‫אבל תשבתובק לבגבי הבמזבנון!‬

389
00:22:11,164 --> 00:22:12,957
‫אנחנו סוג של עושים כאן משהו...‬

390
00:22:16,461 --> 00:22:18,463
‫אתה מתכוון בגלל הקטע של הדרקון?‬

391
00:22:18,546 --> 00:22:21,549
‫בדיוק סיימתי עם כל הרקמה, לעזאזל.‬

392
00:22:21,633 --> 00:22:23,635
‫אי אפשר להחזיר את הדגלים האלה."‬

393
00:22:26,388 --> 00:22:30,934
‫אז כולם קופצים בלילה,‬
‫תחת חסות החשיכה. בחשאי.‬

394
00:22:31,017 --> 00:22:34,145
‫אסור להם להיראות,‬
‫כי הם טעמו מהטעמים האסורים, כן?‬

395
00:22:34,229 --> 00:22:37,023
‫אז הם חייבים לבוא בלילה, כאילו,‬

396
00:22:37,107 --> 00:22:39,776
‫"דייל! תקשיב! כן, כוח לבן, בכל אופן...‬

397
00:22:45,407 --> 00:22:48,284
‫אכלת פעם צ'יקן טיקה מסאלה?‬

398
00:22:51,830 --> 00:22:56,334
‫אני לא יודע איך הם עושים את זה.‬
‫זה כאילו חמאתי וחריף בבת אחת.‬

399
00:22:56,418 --> 00:22:57,877
‫אני חושב שזה קסם.‬

400
00:22:57,961 --> 00:23:02,590
‫יכול להיות שזה קשור לפיל עם כל הידיים,‬
‫או איזה חרא שיש להם שם.‬

401
00:23:02,674 --> 00:23:04,801
‫אבל אם זה בן אדם שעושה את זה,‬

402
00:23:04,884 --> 00:23:06,970
‫אתה יכול לעשות את זה. אני מאמין בך, דייל.‬

403
00:23:07,053 --> 00:23:09,722
‫אתה תכין את זה לבחורים, הם יאהבו אותך.‬

404
00:23:09,806 --> 00:23:11,599
‫אל תקרא לזה ככה!‬

405
00:23:11,683 --> 00:23:14,769
‫תקרא לזה 'נגיסי נשר בשפיך של רוברט אי. לי'‬
‫או משהו.‬

406
00:23:14,853 --> 00:23:18,022
‫תגיש את זה על ציור שמן של טנדר אף-150 ישן.‬

407
00:23:18,106 --> 00:23:21,025
‫תהפוך את זה לאדום, לבן וכחול ותגיש,‬
‫הם ימותו על זה."‬

408
00:23:23,278 --> 00:23:24,195
‫תודה...‬

409
00:23:24,279 --> 00:23:25,196
‫תודה לכם.‬

410
00:23:26,489 --> 00:23:27,449
‫אולי...‬

411
00:23:29,075 --> 00:23:31,202
‫הייתי רק רוצה לראות את דייל‬

412
00:23:31,286 --> 00:23:33,705
‫בכל תכנית שהיא כגון "מאסטר שף".‬

413
00:23:33,788 --> 00:23:36,749
‫זה יהיה המתחרה הטוב ביותר אי פעם‬
‫בתכנית בישול.‬

414
00:23:36,833 --> 00:23:42,213
‫כי חצי מכל פרק זה רק המתמודדים‬
‫שמספרים בלי סוף על הרקע שלהם,‬

415
00:23:42,297 --> 00:23:45,216
‫ואיך הם התאמנו,‬
‫ולמה הם חושבים שהם צריכים לנצח.‬

416
00:23:45,300 --> 00:23:48,636
‫ובל פעם שהם מראיינים את דייל,‬
‫הוא לא אומר שום דבר.‬

417
00:23:48,720 --> 00:23:53,141
‫כאילו, "אל תדאגו לגבי. תאכלו את האוכל.‬
‫תשאירו אותי מחוץ לזה."‬

418
00:23:53,850 --> 00:23:57,520
‫אתם לא צריכים לדעת עליי.‬
‫תזדיינו מפה עם כל השאלות.‬

419
00:23:58,521 --> 00:24:02,901
‫מה אעשה עם הכסף? לא יודע, חומר מלבין‬
‫וקרשים. לעזאזל, אמרתי יותר מדי!‬

420
00:24:05,361 --> 00:24:07,280
‫בסוף נמאס לו והוא מספר להם.‬

421
00:24:07,363 --> 00:24:09,782
‫"בסדר! אני אספר לכם על עצמי!‬

422
00:24:09,866 --> 00:24:12,118
‫לפני שתשפטו אותי, תשפטו את החיים שלי,‬

423
00:24:12,202 --> 00:24:14,370
‫תדעו את זה, בסדר?‬

424
00:24:14,454 --> 00:24:16,831
‫אותם המדים, כובע שונה. זה הכול."‬

425
00:24:20,877 --> 00:24:23,379
‫אני לא אדם דתי. אני אגנוסטיקן.‬

426
00:24:23,463 --> 00:24:26,758
‫אין לי ביצים להיות אתאיסט. אני מודה בזה.‬

427
00:24:26,841 --> 00:24:28,843
‫אין לי. לא יכול להגיד את זה.‬

428
00:24:28,927 --> 00:24:30,345
‫ובנוסף, במה אתה זוכה?‬

429
00:24:31,971 --> 00:24:33,890
‫במה אתה זוכה אם אתה צודק?‬

430
00:24:33,973 --> 00:24:36,601
‫"אין שום דבר למעלה, ואני בחור מגניב."‬

431
00:24:36,684 --> 00:24:38,353
‫טוב, תשחרר.‬

432
00:24:39,229 --> 00:24:41,814
‫מגניב, איזה בחור מהנה לבלות אתו.‬

433
00:24:44,442 --> 00:24:46,194
‫"אין שום משמעות.‬

434
00:24:46,277 --> 00:24:47,195
‫אני מגניב."‬

435
00:24:47,278 --> 00:24:48,780
‫בסדר. בחור כארז.‬

436
00:24:49,572 --> 00:24:51,908
‫לא, אני אהיה אגנוסטיקן.‬
‫וגם בגלל‬

437
00:24:51,991 --> 00:24:53,952
‫שאני רוצה להאמין בדברים המוזרים שלי‬

438
00:24:54,035 --> 00:24:55,828
‫ואני לא יכול להאמין בהם,‬

439
00:24:55,912 --> 00:24:58,581
‫ובו בזמן לגנות את האמונה של מישהו אחר.‬

440
00:24:58,665 --> 00:25:00,667
‫אתם יודעים? אני לא יכול לשבת ולהגיד,‬

441
00:25:00,750 --> 00:25:02,502
‫"רוחות רפאים? כנראה.‬

442
00:25:02,585 --> 00:25:04,712
‫ביגפוט? מחזיק אצבעות.‬

443
00:25:04,796 --> 00:25:06,673
‫חיזרים? חייב להיות.‬

444
00:25:06,756 --> 00:25:09,509
‫אלוהים? תעוף מכאן!"‬
‫אי אפשר...‬

445
00:25:10,426 --> 00:25:11,761
‫זה לא הוגן.‬

446
00:25:12,470 --> 00:25:13,721
‫אני לא יכול...‬

447
00:25:14,639 --> 00:25:19,060
‫אני לא יכול להיות סקרן מבחינה רוחנית‬
‫לגבי הדברים שלי ולגנות דברים אחרים.‬

448
00:25:20,478 --> 00:25:23,690
‫מה שלא תהיה אמונתכם, אם זה עובד לכם,‬

449
00:25:23,773 --> 00:25:25,775
‫אז תשתמשו בזה ולכו עם זה.‬

450
00:25:25,858 --> 00:25:27,860
‫רק אל תטילו את זה על אנשים אחרים.‬

451
00:25:27,944 --> 00:25:29,862
‫אם זה עובד לכם, יופי לכם.‬

452
00:25:29,946 --> 00:25:32,782
‫אבל אם אתם מתחילים לשפוט אחרים,‬
‫אני לא אוהב את זה.‬

453
00:25:32,865 --> 00:25:35,952
‫עוד דבר שמטריד אותי, זה כשאנשים לא מודים‬

454
00:25:36,035 --> 00:25:38,037
‫שבשיטת האמונה שלהם‬

455
00:25:38,121 --> 00:25:39,247
‫יש מגרעות.‬

456
00:25:39,330 --> 00:25:41,749
‫אתם יודעים?‬
‫הם אומרים, "האמונה שלי מושלמת."‬

457
00:25:41,833 --> 00:25:46,921
‫ואם אתם מצביעים על מגרעות,‬
‫הם פשוט משתמשים באיזה טיעון כוללני.‬

458
00:25:47,005 --> 00:25:49,173
‫כמו, "למה קרה הדבר הזה?"‬

459
00:25:49,257 --> 00:25:51,676
‫והם יאמרו, "לכל דבר יש סיבה."‬

460
00:25:51,759 --> 00:25:53,052
‫זה כאילו... לא!‬

461
00:25:53,136 --> 00:25:54,053
‫לא, זה לא.‬

462
00:25:54,137 --> 00:25:55,930
‫או שהסיבה היא מדעית.‬

463
00:25:56,014 --> 00:25:58,308
‫בדרך כלל הסיבה היא מדעית, כאילו,‬

464
00:25:58,391 --> 00:26:01,060
‫"אני לא מאמין שמשאית נכנסה בפרד!"‬

465
00:26:01,144 --> 00:26:03,104
‫"לכל דבר יש סיבה."‬

466
00:26:03,187 --> 00:26:06,566
‫כן, הסיבה היא שפרד סימס בזמן נהיגה.‬

467
00:26:06,649 --> 00:26:10,153
‫ואובייקט בתנועה נשאר בתנועה.‬

468
00:26:10,236 --> 00:26:14,616
‫או חברת התקשורת‬
‫שסיפקה לו את שירות ההודעות המידי.‬

469
00:26:14,699 --> 00:26:16,117
‫יש סיבות!‬

470
00:26:16,200 --> 00:26:18,202
‫ואם תתפסו אותם בזה,‬

471
00:26:18,286 --> 00:26:22,081
‫אז הם יאמרו, "ובכן, נסתרות דרכי האל."‬

472
00:26:22,165 --> 00:26:25,376
‫לעזאזל,‬
‫אי אפשר להתעקש ככה פעמים על שטויות כאלה.‬

473
00:26:26,085 --> 00:26:29,839
‫זו לא יכולה להיות הסיבה...‬
‫בנוסף, "נסתרות דרכי האל..."‬

474
00:26:29,922 --> 00:26:32,592
‫למה אלוהים הוא האיש היחידי ששמעתי עליו,‬

475
00:26:32,675 --> 00:26:34,802
‫שמותר לו לעבוד בדרכים נסתרות,‬

476
00:26:34,886 --> 00:26:37,513
‫בכל יום, ועדיין להחזיק במשרה שלו?‬

477
00:26:37,597 --> 00:26:38,973
‫וזה ככה כבר זמן מה.‬

478
00:26:39,057 --> 00:26:40,767
‫כבר זמן מה, יש לו...‬

479
00:26:40,850 --> 00:26:43,061
‫כאילו, יש לכם עבודות?‬

480
00:26:43,144 --> 00:26:45,563
‫אם יש לכם עבודות, לכו לעבודה מחר,‬

481
00:26:45,647 --> 00:26:48,149
‫ותעבדו בדרכים נסתרות.‬

482
00:26:50,610 --> 00:26:54,113
‫לכו לעבודה ביום שלישי,‬
‫תעבדו בדרכים מסתוריות,‬

483
00:26:54,197 --> 00:26:56,366
‫ותגידו לי איך הולך ביום רביעי.‬

484
00:26:56,449 --> 00:26:59,786
‫אתם עובדים במסעדה, לכו לשם‬

485
00:26:59,869 --> 00:27:03,122
‫ותתחילו לבעוט סנוויצ'ים לפנים של אנשים.‬

486
00:27:03,206 --> 00:27:06,459
‫היום מגישים את הסלט בידיים, בני זונה!‬

487
00:27:06,542 --> 00:27:09,170
‫נכון מאוד! קפה רותח על תינוק. קאבום!‬

488
00:27:09,253 --> 00:27:10,838
‫והבוס שלכם שואל,‬

489
00:27:10,922 --> 00:27:12,173
‫"מה אתה עושים?"‬

490
00:27:12,256 --> 00:27:15,218
‫ואתם אומרים, "נסתרות דרכי ג'רמי."‬

491
00:27:17,345 --> 00:27:18,763
‫מה אתה אומר, ג'רמי.‬

492
00:27:21,057 --> 00:27:23,893
‫"ג'רמי, זה יום רביעי, למה אתה לא בעבודה?"‬

493
00:27:23,976 --> 00:27:25,687
‫"פיטרו אותי!"‬

494
00:27:25,770 --> 00:27:29,273
‫"לכל דבר יש סיבה, אחי. מה אפשר להגיד?"‬

495
00:27:29,357 --> 00:27:31,776
‫תודה רבה מאוד לכולכם!‬

496
00:27:58,261 --> 00:28:00,263
‫תרגום כתוביות: רביב רייז‬