1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:24,125 --> 00:00:25,583 ‫- חדשות משפחת ג'נינגס -‬ 4 00:00:25,666 --> 00:00:30,041 ‫הרבה אנשים חושבים‬ ‫שעלוני חדשות לחג הם מנהג נדוש ומיושן.‬ 5 00:00:31,000 --> 00:00:32,416 ‫אבל במשפחה שלנו,‬ 6 00:00:32,500 --> 00:00:35,500 ‫זאת מסורת מכובדת, אז הנה זה בא.‬ 7 00:00:36,958 --> 00:00:42,875 ‫"חברי יקרים, קרובי משפחה‬ ‫ותושבי הארץ באשר הם.‬ 8 00:00:43,875 --> 00:00:47,541 ‫"חזרנו, אחרי הפסקה קלה בת שנה,‬ 9 00:00:47,625 --> 00:00:51,625 ‫"כדי לדווח על החידושים‬ ‫הנפלאים במשפחת ג'נינגס.‬ 10 00:00:51,708 --> 00:00:53,416 ‫"החיים פשוט טסים,‬ 11 00:00:54,041 --> 00:00:57,416 ‫"אבל זה מה שקורה כשהחיים שלך מדהיפלאים.‬ 12 00:00:58,500 --> 00:01:00,000 ‫"בגיל עשר בלבד,‬ 13 00:01:00,083 --> 00:01:01,416 ‫"הבת שלנו, ביאטריקס,‬ 14 00:01:01,500 --> 00:01:05,708 ‫"הפכה לאדם הצעיר ביותר‬ ‫שהתקבל אי פעם לאוניברסיטת הארוורד.‬ 15 00:01:05,791 --> 00:01:07,375 ‫"והבן הבכור שלנו, דניאל,‬ 16 00:01:07,458 --> 00:01:11,791 ‫"המאמצים שלו ממשיכים לסייע‬ ‫בניסיון למנוע משבר הומניטרי באפריקה‬ 17 00:01:11,875 --> 00:01:14,416 ‫"ולבנות מערכת טיהור מים‬ 18 00:01:14,500 --> 00:01:17,458 ‫"שתספק מי שתייה נקיים לאלפי אנשים.‬ 19 00:01:19,125 --> 00:01:20,333 ‫"בן זוגי האהוב,‬ 20 00:01:20,416 --> 00:01:23,875 ‫"ולנטינו, מנהל דוג'ו קרטה מצליח.‬ 21 00:01:24,458 --> 00:01:27,791 ‫"הוא גם מביים‬ ‫את מופע חג המולד השנתי בעיירה,‬ 22 00:01:27,875 --> 00:01:30,791 ‫"שהוא גם האירוע‬ ‫הגדול ביותר של השנה בהאדלי פולס.‬ 23 00:01:31,666 --> 00:01:33,791 ‫"ואם אתם תוהים מה איתי,‬ 24 00:01:33,875 --> 00:01:36,250 ‫"אז המאמצים שלי סוף סוף השתלמו,‬ 25 00:01:36,333 --> 00:01:40,791 ‫"והצלחתי למכור השנה‬ ‫את ג'נינגס תעופה ולצאת לפנסיה מוקדמת.‬ 26 00:01:40,875 --> 00:01:43,416 ‫"אני תמיד מחפשת הרפתקאות חדשות.‬ 27 00:01:43,500 --> 00:01:48,041 ‫"האחרונה שבהן היא להגשים את חלומו‬ ‫של דניאל ולסייע בקידום אנרגיה ירוקה‬ 28 00:01:48,125 --> 00:01:53,000 ‫"בכך שנצא לטיול משפחתי‬ ‫סביב העולם בכדור פורח סולרי."‬ 29 00:01:53,083 --> 00:01:55,875 ‫באמת? מי עדיין שולחת עלוני חדשות לחג?‬ 30 00:01:55,958 --> 00:01:58,458 ‫כמה מזה אפשר לסבול?‬ 31 00:02:00,500 --> 00:02:02,458 ‫אין צורך, אני יודעת מה התשובה.‬ 32 00:02:03,666 --> 00:02:08,083 ‫אני אישית לא הייתי שולחת‬ ‫מכתב כזה בחיים. למה, שאלת?‬ 33 00:02:08,166 --> 00:02:12,500 ‫ההישגים של המשפחה שלי‬ ‫לא ממש ראויים לתשומת לב תקשורתית.‬ 34 00:02:12,583 --> 00:02:15,583 ‫זאת הקטנה שלי, דורה. הכי חמודה שיש.‬ 35 00:02:17,208 --> 00:02:21,416 ‫אבל בגלל מארוול,‬ ‫היא חושבת שיש לה כוחות-על.‬ 36 00:02:23,291 --> 00:02:24,416 ‫שרירי-על?‬ 37 00:02:24,500 --> 00:02:29,166 ‫טוב, אפשר למחוק את זה.‬ ‫לא משנה. בואי ניכנס למכונית.‬ 38 00:02:29,250 --> 00:02:32,250 ‫ותעשי לי טובה,‬ ‫תזהירי אותי לפני שתנסי שוב לעוף.‬ 39 00:02:32,333 --> 00:02:33,416 ‫בסדר, אמא.‬ 40 00:02:34,250 --> 00:02:38,375 ‫אני יודעת שכולם חושבים‬ ‫שהילדים שלהם מיוחדים, אבל די, באמת.‬ 41 00:02:40,458 --> 00:02:44,041 ‫אני מציע את בוב‬ ‫לתפקיד טייס המשנה. הוא נווט מלידה.‬ 42 00:02:44,125 --> 00:02:45,250 ‫ויש לנו גם את גרנט.‬ 43 00:02:47,083 --> 00:02:49,000 ‫הוא חושב שהוא לוחם נינג'ה.‬ 44 00:02:49,083 --> 00:02:52,791 ‫החבר היחיד שלו הוא‬ ‫בובה ממולאת בשם "בוב הקוף".‬ 45 00:02:53,625 --> 00:02:57,958 ‫באמת חייבים לנסוע לדודה סטייסי?‬ ‫-הם קרובים שלנו, ועכשיו כריסמס.‬ 46 00:02:58,041 --> 00:03:00,416 ‫למה אי אפשר לנסוע לבית של ג'קי?‬ 47 00:03:01,000 --> 00:03:04,458 ‫מי?‬ ‫-החברה שלך ג'קי, מהמכתב.‬ 48 00:03:04,541 --> 00:03:06,250 ‫הם נשמעים אדירים.‬ 49 00:03:06,333 --> 00:03:07,958 ‫אתן חברות, נכון?‬ 50 00:03:09,083 --> 00:03:11,666 ‫לא. כן, היינו חברות.‬ 51 00:03:11,750 --> 00:03:15,583 ‫סוג של. מזמן.‬ ‫-אני רוצה לטוס בכדור הפורח שלה.‬ 52 00:03:15,666 --> 00:03:18,500 ‫טוב, אני אספר לך משהו‬ ‫על חברתי הטובה, ג'קי.‬ 53 00:03:18,583 --> 00:03:22,583 ‫אין דבר שהייתי רוצה יותר‬ ‫מלבוא אליה בלי הזמנה‬ 54 00:03:22,666 --> 00:03:25,833 ‫ולראות את האמת על הדמיונות…‬ 55 00:03:27,125 --> 00:03:27,958 ‫שכח מזה.‬ 56 00:03:28,750 --> 00:03:31,875 ‫תכניס את הכתובת החדשה‬ ‫של דודה סטייסי, ואל תוריד משחקים.‬ 57 00:03:33,583 --> 00:03:34,416 ‫מה?‬ 58 00:03:35,958 --> 00:03:36,833 ‫כן.‬ 59 00:03:38,416 --> 00:03:42,375 ‫תיכנסי, בסדר, דורה?‬ ‫-זה בעלי המקסים, החולם.‬ 60 00:03:43,083 --> 00:03:44,541 ‫כשהוא רואה בית למכירה,‬ 61 00:03:44,625 --> 00:03:47,833 ‫הוא חושב שזאת הזדמנות להרוויח בגדול.‬ 62 00:03:47,916 --> 00:03:50,791 ‫תסתכלי.‬ ‫-הוא חולם, ואני דואגת.‬ 63 00:03:50,875 --> 00:03:52,875 ‫אין לנו כסף לקנות עכשיו בית.‬ 64 00:03:52,958 --> 00:03:55,875 ‫בואי ננגוס בכספי החירום שלנו.‬ ‫-זה לבלוע את כולם.‬ 65 00:03:55,958 --> 00:04:00,833 ‫הם למקרה חירום, למשל‬ ‫אם יפטרו אותנו, אם יהיה שיטפון או… זומבים.‬ 66 00:04:05,541 --> 00:04:07,791 ‫הפירורית שלך עוד תחזיר את ההשקעה.‬ 67 00:04:08,333 --> 00:04:10,583 ‫זה פשוט לוקח קצת יותר זמן מהמתוכנן.‬ 68 00:04:10,666 --> 00:04:13,250 ‫קצת.‬ ‫-מה ג'ון לנון אמר?‬ 69 00:04:13,333 --> 00:04:16,166 ‫"החיים הם מה שקורה‬ ‫בזמן שאת עסוקה בתכנון תוכניות."‬ 70 00:04:16,250 --> 00:04:19,750 ‫אני אישית ויתרתי‬ ‫על החלום שלי להיות ממציאה מפורסמת.‬ 71 00:04:19,833 --> 00:04:21,208 ‫- פירסט יזמות‬ ‫סלון ניסויים -‬ 72 00:04:21,291 --> 00:04:23,750 ‫אני מהנדסה אמינות ב"סטארטק תעשיות".‬ 73 00:04:23,833 --> 00:04:27,375 ‫כשמשהו שאתם קונים מתקלקל,‬ ‫כמו שואב האבק הבוער שלנו,‬ 74 00:04:27,458 --> 00:04:32,333 ‫שזכה לכינוי "שואב המוות"‬ ‫במגזין "קונסיומר ויקלי",‬ 75 00:04:32,416 --> 00:04:34,416 ‫אני זאת שמתקשרים אליה כדי שתסדר…‬ 76 00:04:38,333 --> 00:04:39,166 ‫בסדר.‬ 77 00:04:41,125 --> 00:04:42,500 ‫יצאנו לדרך.‬ 78 00:04:43,500 --> 00:04:45,875 ‫נראה לי שבוב עשה פיפי במכונית.‬ 79 00:04:45,958 --> 00:04:49,083 ‫איכס! מה אם יש לי חוש ריח-על?‬ 80 00:04:49,166 --> 00:04:53,625 ‫זה יהיה הרבה יותר גרוע.‬ ‫-הנסיעה לאחותי תהיה ארוכה.‬ 81 00:04:53,708 --> 00:04:56,833 ‫כן. בסדר, רכבת מסעות החג של משפחת סנדרס‬ 82 00:04:56,916 --> 00:04:58,541 ‫יוצאת סוף סוף מהתחנה.‬ 83 00:04:58,625 --> 00:05:00,250 ‫צ'ו צ'ו!‬ 84 00:05:00,333 --> 00:05:03,125 ‫רק שעתיים אחרי הזמן. אנחנו משתפרים!‬ 85 00:05:03,208 --> 00:05:04,291 ‫תבלום!‬ 86 00:05:08,916 --> 00:05:11,000 ‫גבר.‬ ‫-פתאום נזכרתי.‬ 87 00:05:11,083 --> 00:05:14,958 ‫שכחנו להגיד לסנטה איפה נהיה.‬ ‫מה אם הוא יראה שאנחנו לא פה,‬ 88 00:05:15,041 --> 00:05:17,541 ‫וייתן את המתנות שלנו לשכנים?‬ 89 00:05:17,625 --> 00:05:22,208 ‫קודם כול, אל תצעק "תבלום!",‬ ‫ודבר שני, סנטה יודע.‬ 90 00:05:22,291 --> 00:05:23,833 ‫איך את יודעת שהוא יודע?‬ 91 00:05:23,916 --> 00:05:29,291 ‫כי התקשרתי אליו.‬ ‫-ממש דיברת עם סנטה?‬ 92 00:05:29,375 --> 00:05:31,500 ‫השמן ואני ככה, אחי.‬ 93 00:05:34,458 --> 00:05:35,291 ‫אח שלי.‬ 94 00:05:37,791 --> 00:05:40,125 ‫אל תעשי את זה מול אנשים. בסדר.‬ 95 00:05:55,916 --> 00:05:58,958 ‫- הכריסמס הטוב בחיי -‬ 96 00:05:59,833 --> 00:06:00,791 ‫זה…?‬ 97 00:06:01,666 --> 00:06:05,083 ‫העלון של משפחת ג'נינגס.‬ ‫בשנה שעברה הם לא שלחו עלון.‬ 98 00:06:05,166 --> 00:06:08,208 ‫שאלתי את עצמי מה שלומם.‬ ‫-זה לא יגיד לך כלום.‬ 99 00:06:08,291 --> 00:06:10,166 ‫זה הדבר הכי מגוחך שהיה אי פעם.‬ 100 00:06:10,250 --> 00:06:12,625 ‫זה עלון לחג, הם תמיד…‬ 101 00:06:12,708 --> 00:06:14,458 ‫יהירים? מתרברבים?‬ 102 00:06:14,541 --> 00:06:15,666 ‫חיוביים מדי.‬ 103 00:06:15,750 --> 00:06:19,500 ‫זה לא מפריע לך‬ ‫שהיא ממציאה דברים נטולי היגיון‬ 104 00:06:19,583 --> 00:06:22,625 ‫ומשדרת אותם ל"תושבי הארץ באשר הם"?‬ 105 00:06:22,708 --> 00:06:26,125 ‫כאילו, "אוי, החיים שלך מדהימים".‬ ‫-איך את יודעת שהיא ממציאה?‬ 106 00:06:26,208 --> 00:06:29,833 ‫כי זאת מי שהיא. זוכר שהיא אמרה‬ ‫שהיא החברה הכי טובה של מריה קארי,‬ 107 00:06:29,916 --> 00:06:31,666 ‫ושהיא תשיר בטקס הסיום שלנו,‬ 108 00:06:31,750 --> 00:06:34,333 ‫אבל אז לאוטובוס של מריה היה במקרה פנצ'ר?‬ 109 00:06:34,416 --> 00:06:37,083 ‫היא אפילו טענה‬ ‫שהצעת לה נישואים שלוש פעמים.‬ 110 00:06:37,166 --> 00:06:41,458 ‫טוב, זה מגוחך. רק פעם אחת.‬ 111 00:06:42,583 --> 00:06:43,416 ‫אני צוחק.‬ 112 00:06:43,958 --> 00:06:46,375 ‫אתה מגן עליה רק כי כשיצאתם‬ 113 00:06:46,458 --> 00:06:48,875 ‫הייתם בלהקת קאברים של "נו דאוט".‬ 114 00:06:48,958 --> 00:06:51,791 ‫לא להקת קאברים.‬ ‫-קראו לה "אין ספק".‬ 115 00:06:51,875 --> 00:06:55,041 ‫שרנו רק שירים מקוריים.‬ ‫-שנשמעו בדיוק כמו "נו דאוט".‬ 116 00:06:55,125 --> 00:06:58,375 ‫טוב, תקשיבי, אני לא מגן על אף אחת,‬ 117 00:06:58,458 --> 00:07:03,041 ‫אבל זה שג'קי מייפה קצת את המציאות לא אומר…‬ 118 00:07:03,125 --> 00:07:08,458 ‫לאף אחת אין חיים כאלה נהדרים,‬ ‫כאלה מושלמים, כאלה מדהיפלאים.‬ 119 00:07:08,541 --> 00:07:12,625 ‫כשאת אומרת "אף אחד" את מתכוונת אלינו?‬ 120 00:07:12,708 --> 00:07:15,000 ‫רוב…‬ ‫-תגידי לי כשתרצי להתחלף.‬ 121 00:07:23,000 --> 00:07:25,583 ‫בעוד 800 מטרים, צאו ביציאה מימין.‬ 122 00:07:57,833 --> 00:08:00,250 ‫חשבתי שאחותך עברה לגור יותר קרוב אלינו.‬ 123 00:08:00,916 --> 00:08:04,000 ‫כבר כמעט חצות, לא?‬ ‫-נכון. באמת רחוק.‬ 124 00:08:06,250 --> 00:08:07,666 ‫יכול להיות שזה הבית שלה?‬ 125 00:08:08,583 --> 00:08:10,750 ‫באמת יפה.‬ ‫-את צוחקת עליי?‬ 126 00:08:10,833 --> 00:08:13,958 ‫ראית את הסנטה על… המזחלת נראתה אמיתית.‬ 127 00:08:26,500 --> 00:08:28,708 ‫נראה לי שסטייסי זכתה בלוטו.‬ 128 00:08:29,208 --> 00:08:32,833 ‫היא אמרה שהבית החדש‬ ‫יותר יפה, אבל לא חשבתי שעד כדי כך.‬ 129 00:08:34,500 --> 00:08:35,916 ‫תישארו במכונית, חבר'ה.‬ 130 00:08:36,000 --> 00:08:38,875 ‫הודעתי להם שנאחר. אני מקווה שהם עוד ערים.‬ 131 00:08:50,041 --> 00:08:51,166 ‫אוי, לא.‬ 132 00:08:51,875 --> 00:08:52,708 ‫לעזאזל.‬ 133 00:08:55,291 --> 00:08:56,833 ‫שרלוט סנדרס?‬ 134 00:08:56,916 --> 00:08:57,875 ‫ג'קי ג'נינגס?‬ 135 00:09:01,041 --> 00:09:05,500 ‫אלוהים אדירים! רובי, הרוקר שלי. היי.‬ 136 00:09:05,583 --> 00:09:06,750 ‫היי, ג'קס.‬ 137 00:09:08,000 --> 00:09:11,625 ‫מה אתם עושים פה? הלהקה מתאחדת?‬ 138 00:09:11,708 --> 00:09:15,000 ‫זה מה שרציתי לשאול.‬ ‫זה לא הבית של אחותי, סטייסי?‬ 139 00:09:15,083 --> 00:09:17,000 ‫לא, טמבלית, זה הבית שלי.‬ 140 00:09:17,083 --> 00:09:19,375 ‫את בטוחה שהכנסת את הכתובת הנכונה?‬ 141 00:09:19,458 --> 00:09:23,583 ‫בטח שאני בטוחה. רגע,‬ ‫בעצם לא הכנסתי את הכתובת. אני…‬ 142 00:09:23,666 --> 00:09:25,791 ‫הפתעה!‬ 143 00:09:25,875 --> 00:09:28,250 ‫חג שמח, אמא.‬ 144 00:09:28,333 --> 00:09:31,750 ‫וואו, איזה חמקן. אני מנחשת שהוא שלך?‬ 145 00:09:31,833 --> 00:09:32,750 ‫לא לאורך זמן.‬ 146 00:09:32,833 --> 00:09:36,375 ‫גרנט סנדרס, אין לך מושג‬ ‫כמה אתה והקוף שלך הסתבכתם.‬ 147 00:09:36,458 --> 00:09:40,458 ‫אמרת שאין דבר שאת רוצה יותר‬ ‫מלבוא לבית של ג'קי בלי הזמנה…‬ 148 00:09:40,541 --> 00:09:42,625 ‫מספיק.‬ ‫-זה מה שאמרת?‬ 149 00:09:42,708 --> 00:09:44,333 ‫טכנית, יכול להיות שכן.‬ 150 00:09:44,416 --> 00:09:45,958 ‫ממש מתוק מצדך, שר.‬ 151 00:09:46,041 --> 00:09:49,916 ‫תקשיבי, כבר שנים‬ ‫אני כותבת בעלון "תבואו לבקר כשבא לכם",‬ 152 00:09:50,000 --> 00:09:52,500 ‫ואף אחד אף פעם לא מימש את ההצעה.‬ 153 00:09:52,583 --> 00:09:54,458 ‫ואל ואני התערבנו,‬ 154 00:09:54,541 --> 00:09:58,291 ‫וזכיתי עכשיו במשהו שיכניס אותנו‬ ‫לרשימת השובבים מאוד של סנטה,‬ 155 00:09:58,375 --> 00:09:59,500 ‫אם את מבינה אותי.‬ 156 00:09:59,583 --> 00:10:00,875 ‫אני אנסה לדמיין.‬ 157 00:10:01,708 --> 00:10:06,166 ‫זה ממש מביך. ממש סליחה שהערנו אותך.‬ 158 00:10:06,250 --> 00:10:09,708 ‫סליחה על אי ההבנה, ולילה טוב.‬ 159 00:10:09,791 --> 00:10:12,041 ‫רגע, לאן נראה לך שאת הולכת, גברת?‬ 160 00:10:12,125 --> 00:10:13,541 ‫לבית של אחותי.‬ 161 00:10:14,583 --> 00:10:16,708 ‫בשעה כזאת? לא נראה לי.‬ 162 00:10:16,791 --> 00:10:19,666 ‫תביאו את המזוודות.‬ ‫יש לנו מספיק מקום פה בפונדק.‬ 163 00:10:19,750 --> 00:10:20,666 ‫לא, לא.‬ 164 00:10:21,416 --> 00:10:24,416 ‫הגענו? יש לי ממש פיפי.‬ 165 00:10:24,500 --> 00:10:25,875 ‫גם לי.‬ 166 00:10:28,375 --> 00:10:29,375 ‫גם לי.‬ 167 00:10:30,166 --> 00:10:32,750 ‫טוב, אבל ניסע מחר על הבוקר.‬ 168 00:10:32,833 --> 00:10:36,541 ‫בטח, אחרי ארוחת בוקר.‬ ‫את חייבת להכיר את המשפחה. בואו.‬ 169 00:10:38,625 --> 00:10:41,750 ‫וואו, הבית הזה הוא כמו אחוזת ויין!‬ 170 00:10:56,458 --> 00:10:57,958 ‫אני מקווה שנתת לו עונש לכל החיים.‬ 171 00:10:58,041 --> 00:11:00,541 ‫הוא טוען שזה היה רעיון של בוב הקוף,‬ 172 00:11:00,625 --> 00:11:04,625 ‫שדרך אגב, יש לו חדר משלו,‬ ‫שיותר גדול מכל הדירה שלנו.‬ 173 00:11:04,708 --> 00:11:06,291 ‫הוא צריך מרחב, כנראה.‬ 174 00:11:09,166 --> 00:11:13,375 ‫היי. אני זוכרת‬ ‫שהבהונות של רובי מתקררות בלילה.‬ 175 00:11:15,458 --> 00:11:17,375 ‫אני בחדר לידכם.‬ 176 00:11:17,458 --> 00:11:20,875 ‫אם תצטרכו משהו, פשוט תדפקו. בסדר?‬ 177 00:11:20,958 --> 00:11:23,500 ‫רובי, תראה מה מצאתי.‬ 178 00:11:23,583 --> 00:11:25,791 ‫זה היה כשזכינו ב"קרב הלהקות".‬ 179 00:11:25,875 --> 00:11:27,625 ‫שיחקנו אותה!‬ ‫-מה?‬ 180 00:11:27,708 --> 00:11:32,291 ‫זוכר?‬ ‫-כן, טוב, זה היה מזמן.‬ 181 00:11:32,375 --> 00:11:34,041 ‫נדמה לי שזה היה אתמול.‬ 182 00:11:36,958 --> 00:11:40,000 ‫בסדר. איזו חמידות.‬ 183 00:11:42,625 --> 00:11:43,833 ‫לילה טוב, רובי.‬ 184 00:11:45,083 --> 00:11:46,083 ‫לילה טוב, ג'קס.‬ 185 00:11:47,583 --> 00:11:51,458 ‫וואו, "ג'קס, רובי". היו לכם שמות חיבה?‬ 186 00:11:51,541 --> 00:11:54,791 ‫כמה רציני זה היה? חשבתי שרק סוג של יצאתם.‬ 187 00:11:54,875 --> 00:11:57,250 ‫טוב, סוג של יצאנו.‬ 188 00:11:58,375 --> 00:12:02,583 ‫אבל ג'קס, ג'קי, ג'קלין הייתה, את יודעת,‬ 189 00:12:02,666 --> 00:12:05,458 ‫החברה הראשונה שלי בקולג'.‬ 190 00:12:10,833 --> 00:12:11,958 ‫בסדר.‬ 191 00:12:17,083 --> 00:12:19,333 ‫אז מה מצאת בה בעצם?‬ 192 00:12:20,166 --> 00:12:21,166 ‫אוי, אלוהים.‬ 193 00:12:22,375 --> 00:12:23,583 ‫לא יודע.‬ 194 00:12:23,666 --> 00:12:26,500 ‫הייתי צעיר ומוגן, והיא הייתה, כאילו,‬ 195 00:12:26,583 --> 00:12:30,541 ‫חכמה, מטורפת וספונטנית.‬ ‫היא הייתה מוכנה לנסות הכול.‬ 196 00:12:32,125 --> 00:12:35,041 ‫טוב, אני ספונטנית. אני מוכנה לנסות הכול.‬ 197 00:12:36,875 --> 00:12:37,750 ‫באמת?‬ 198 00:12:41,666 --> 00:12:43,458 ‫פה?‬ ‫-בטח.‬ 199 00:12:44,541 --> 00:12:46,000 ‫עכשיו?‬ ‫-למה לא?‬ 200 00:12:46,083 --> 00:12:47,875 ‫אני לא סומכת על המניעים שלך.‬ 201 00:12:49,166 --> 00:12:52,083 ‫מה זאת אומרת?‬ ‫-זאת התנהגות חשודה, זה הכול.‬ 202 00:12:55,708 --> 00:12:56,750 ‫הבנתי אותך.‬ 203 00:12:59,000 --> 00:12:59,875 ‫בסדר.‬ 204 00:13:06,875 --> 00:13:08,625 ‫לילה טוב, מיס ספונטניות.‬ 205 00:13:22,583 --> 00:13:23,916 ‫היא בטח זכתה בהתערבות.‬ 206 00:13:32,166 --> 00:13:33,500 ‫יותר יפה ככה.‬ 207 00:13:35,500 --> 00:13:37,000 ‫מה? באמת, שרלוט?‬ 208 00:13:37,083 --> 00:13:39,583 ‫לא, לא הבנת, לא עשיתי כלום. התמונה נפלה.‬ 209 00:13:39,666 --> 00:13:40,500 ‫כן.‬ 210 00:13:56,833 --> 00:13:59,791 ‫- ארבעה ימים לפני החג -‬ 211 00:14:07,458 --> 00:14:09,833 ‫הנה אתה, חבר. סליחה, אמא.‬ 212 00:14:09,916 --> 00:14:12,250 ‫לפעמים בוב אוהב להסתכל עלייך ישנה.‬ 213 00:14:16,791 --> 00:14:19,250 ‫איפה כולם?‬ ‫- במטבח.‬ 214 00:14:19,333 --> 00:14:22,333 ‫זה בסדר שננסה‬ ‫למצוא את המכונית אחרי ארוחת הבוקר?‬ 215 00:14:22,416 --> 00:14:26,208 ‫בטח. רגע, מה זאת אומרת "למצוא את המכונית"?‬ 216 00:14:36,000 --> 00:14:37,625 ‫אל תטרחי, נאנוק.‬ 217 00:14:38,375 --> 00:14:41,791 ‫מה זאת אומרת? צריך להגיע לבית של אחותי.‬ 218 00:14:41,875 --> 00:14:43,208 ‫כבר דיברתי עם סטייסי.‬ 219 00:14:43,291 --> 00:14:45,458 ‫אצלם עוד יותר גרוע. הכול מכוסה שלג.‬ 220 00:14:45,541 --> 00:14:47,208 ‫ננסה להיפגש איתה בערב השנה החדשה.‬ 221 00:14:47,291 --> 00:14:49,916 ‫תיכנסי, ואל וג'קי הכינו ארוחת בוקר מדהימה.‬ 222 00:14:50,000 --> 00:14:55,541 ‫בסדר. אבל אחר כך נחזור הביתה. עם מגלשיים,‬ ‫שרשראות, מזחלת כלבים, מה שצריך.‬ 223 00:15:04,458 --> 00:15:06,458 ‫דרך אגב, תנסי לא לנעוץ מבטים.‬ 224 00:15:06,541 --> 00:15:07,875 ‫למה שאנעץ מבט…‬ 225 00:15:19,291 --> 00:15:22,500 ‫שרלוט סנדרס, נחמד לפגוש אותך סוף סוף.‬ 226 00:15:22,583 --> 00:15:24,958 ‫אני ולנטינו מיגל גרסיה ג'נינגס.‬ 227 00:15:26,208 --> 00:15:27,208 ‫מיץ סחוט טרי.‬ 228 00:15:38,083 --> 00:15:39,708 ‫לא טעים?‬ ‫-כן.‬ 229 00:15:40,375 --> 00:15:43,583 ‫חזה עוד… כזה עוד לא שתיתי.‬ 230 00:15:44,250 --> 00:15:47,208 ‫אני אשמח לדבר איתך על התזה שלך.‬ 231 00:15:47,291 --> 00:15:48,666 ‫קראת את התזה שלי?‬ 232 00:15:48,750 --> 00:15:53,458 ‫קראתי אותה לבת שלנו, ביאטריקס,‬ ‫לפני השינה. שנינו חשבנו שהיא מרתקת.‬ 233 00:15:59,041 --> 00:16:01,458 ‫מותק, זאת ביאטריקס.‬ 234 00:16:04,166 --> 00:16:07,250 ‫מצאתי כמה טעויות חישוב‬ ‫בנוסחאות שלך, דרך אגב.‬ 235 00:16:07,333 --> 00:16:09,625 ‫מתוקה, מה אמרנו לך?‬ 236 00:16:09,708 --> 00:16:13,291 ‫לא לתקן את האורחת.‬ ‫-היא הגאונית הקטנה שלנו.‬ 237 00:16:13,375 --> 00:16:15,583 ‫חמוד, אבל לא היו טעויות.‬ 238 00:16:16,541 --> 00:16:17,916 ‫הפנקייקים מוכנים.‬ 239 00:16:18,000 --> 00:16:19,416 ‫קודם כול, דורה.‬ 240 00:16:19,500 --> 00:16:21,541 ‫בבקשה, מתוקה.‬ 241 00:16:21,625 --> 00:16:24,916 ‫תראי, אמא, דודה ג'קי הכינה פנקייק בצורות.‬ 242 00:16:25,000 --> 00:16:29,875 ‫וואו, פנקייק בצורות. כמו שאני מכינה.‬ ‫-לא, אלה צורות של דברים אמיתיים.‬ 243 00:16:29,958 --> 00:16:34,625 ‫ואיך שלי נראים?‬ ‫-לא כמו סופר-דורה.‬ 244 00:16:34,708 --> 00:16:40,625 ‫דודה ג'קי, דוד ואל,‬ ‫בוב רוצה להודות לכם על האירוח הנדיב.‬ 245 00:16:40,708 --> 00:16:46,125 ‫הוא לא רגיל לקבל יחס כל כך… מנומס.‬ 246 00:16:46,208 --> 00:16:50,333 ‫טוב, אדם או קוף, אורח הוא אורח.‬ 247 00:16:51,125 --> 00:16:53,375 ‫למלך הרוקנרול שלי.‬ 248 00:16:55,166 --> 00:16:58,458 ‫מה? מדהים! זה כתר. זה כתר…‬ 249 00:17:06,291 --> 00:17:08,791 ‫אמא, מה היו כל הדפיקות האלה בלילה?‬ 250 00:17:10,250 --> 00:17:13,750 ‫דודה ג'קי ודוד ואל הזיזו רהיטים.‬ 251 00:17:14,250 --> 00:17:15,458 ‫זה קטע של מבוגרים.‬ 252 00:17:15,541 --> 00:17:18,000 ‫אתם לא מזיזים ככה רהיטים בלילה.‬ 253 00:17:24,666 --> 00:17:27,583 ‫אנחנו מזיזים רהיטים כל הזמן.‬ 254 00:17:29,083 --> 00:17:31,833 ‫אנחנו פשוט עושים את זה בשקט.‬ 255 00:17:32,750 --> 00:17:35,500 ‫אבל זה לא אומר שהרהיטים לא זזים,‬ 256 00:17:35,583 --> 00:17:38,833 ‫והם זזים ממש טוב.‬ 257 00:17:40,708 --> 00:17:42,583 ‫גרעין של אטום.‬ 258 00:17:43,250 --> 00:17:46,750 ‫בשביל הבחורה‬ ‫שרק בזכותה עברתי את מבוא לפיזיקה.‬ 259 00:17:47,333 --> 00:17:50,541 ‫תקשיבו, אמא שלכם‬ ‫הייתה הסטודנטית הכי מבריקה בקולג'.‬ 260 00:17:50,625 --> 00:17:53,916 ‫אם היא לא הייתה מלמדת אותי,‬ ‫לא הייתי מסיימת את התואר.‬ 261 00:17:55,333 --> 00:17:58,250 ‫זה מזכיר לי. רובי, כבר שאלת אותה?‬ 262 00:17:59,625 --> 00:18:01,166 ‫מה הוא היה אמור לשאול?‬ 263 00:18:01,250 --> 00:18:02,291 ‫טוב…‬ 264 00:18:04,291 --> 00:18:07,541 ‫ג'קלין הזמינה אותנו להישאר לכריסמס.‬ 265 00:18:07,625 --> 00:18:10,083 ‫כן. יהיה ממש כיף, שר.‬ 266 00:18:10,166 --> 00:18:13,291 ‫נוכל להתעדכן וליהנות מזמן בנות רציני.‬ 267 00:18:13,375 --> 00:18:14,750 ‫עבר יותר מדי זמן.‬ 268 00:18:14,833 --> 00:18:17,541 ‫זה נדיב להדהים, אבל אנחנו לא יכולים…‬ 269 00:18:17,625 --> 00:18:21,458 ‫כריסמס עם ג'קי הוא חוויה משנת חיים.‬ 270 00:18:21,541 --> 00:18:23,125 ‫בבקשה, אמא!‬ 271 00:18:23,208 --> 00:18:26,208 ‫בוב ואני רוצים להישאר. בבקשה?‬ 272 00:18:27,958 --> 00:18:31,083 ‫תלוי באבא. רוב?‬ 273 00:18:33,041 --> 00:18:35,791 ‫אז קבענו. כי רובי כבר הסכים.‬ 274 00:18:36,500 --> 00:18:37,333 ‫היי!‬ 275 00:18:37,416 --> 00:18:38,875 ‫כולנו שומעים את זה?‬ 276 00:18:39,666 --> 00:18:41,583 ‫כן, שמעתי.‬ ‫-שמעתי פעמון.‬ 277 00:18:41,666 --> 00:18:43,416 ‫פעמונים של מזחלת!‬ ‫-אני שומע.‬ 278 00:18:43,500 --> 00:18:46,416 ‫כן, כן.‬ ‫-גם אני שמעתי. שמעתי.‬ 279 00:18:48,250 --> 00:18:51,833 ‫יש מכתבים בגרביים? מה אתם אומרים על זה?‬ 280 00:18:52,875 --> 00:18:55,375 ‫המכתב הזה ממוען לתאודורה סנדרס.‬ 281 00:18:55,875 --> 00:18:59,500 ‫דורה זה קיצור של תאודורה?‬ ‫חשבתי שזה חמודורה.‬ 282 00:19:01,875 --> 00:19:04,375 ‫ו… גרנט.‬ 283 00:19:04,458 --> 00:19:06,041 ‫באמת?‬ 284 00:19:07,791 --> 00:19:12,666 ‫ויש עוד אחד, לכבוד בוב סנדרס.‬ ‫יכול להיות שזה בוב הקוף?‬ 285 00:19:13,958 --> 00:19:15,458 ‫מעניין ממי הם.‬ 286 00:19:17,916 --> 00:19:19,291 ‫הוא מסנטה!‬ 287 00:19:20,708 --> 00:19:23,416 ‫כתוב פה, "גרנט הנינג'ה היקר…"‬ 288 00:19:24,041 --> 00:19:25,666 ‫אבל הארובה סגורה.‬ 289 00:19:25,750 --> 00:19:29,833 ‫"נודע לי שתתארח בכריסמס‬ ‫אצל משפחת ג'נינגס המגניבה.‬ 290 00:19:29,916 --> 00:19:32,666 ‫"אני אעביר את המתנות שלך‬ ‫לביתם שבהאדלי פולס.‬ 291 00:19:32,750 --> 00:19:35,083 ‫"חג שמח, סנטה קלאוס."‬ 292 00:19:38,541 --> 00:19:40,500 ‫הכריסמס הכי טוב בחיים.‬ 293 00:19:46,750 --> 00:19:49,458 ‫איך יכולת להסכים? עכשיו אנחנו לכודים.‬ 294 00:19:50,208 --> 00:19:53,500 ‫אנחנו לא במעבר דונר. ולא אמרתי כן.‬ 295 00:19:53,583 --> 00:19:55,625 ‫אמרתי שאם את רוצה, אז אין לי בעיה.‬ 296 00:19:55,708 --> 00:19:57,458 ‫יש עוד שלושה ימים עד החג.‬ 297 00:19:57,541 --> 00:20:00,083 ‫אם נצא ברגע שהסופה תעבור, נגיע בזמן ל…‬ 298 00:20:00,166 --> 00:20:05,083 ‫למה? בשביל מה? מה רע בלחגוג פה?‬ 299 00:20:05,666 --> 00:20:09,250 ‫הסיבה האמיתית שבגללה‬ ‫את לא רוצה להישאר היא מה שאני חושב?‬ 300 00:20:09,333 --> 00:20:13,583 ‫אתה מתכוון אלייך ואל ג'קי? אל תדבר שטויות.‬ 301 00:20:13,666 --> 00:20:14,541 ‫את בטוחה?‬ 302 00:20:14,625 --> 00:20:17,666 ‫כי אני ממש אבין אם…‬ 303 00:20:17,750 --> 00:20:20,833 ‫אני בטוחה לגמרי. ג'קי לא מאיימת עליי.‬ 304 00:20:20,916 --> 00:20:24,916 ‫טוב. בסדר. ניסיתי להיות רגיש לסיטואציה.‬ 305 00:20:25,000 --> 00:20:25,875 ‫אין צורך.‬ 306 00:20:30,833 --> 00:20:34,500 ‫אם זה לא העניין, אז מה העניין?‬ 307 00:20:34,583 --> 00:20:36,125 ‫בגלל המכתב?‬ 308 00:20:36,208 --> 00:20:38,250 ‫איזה מכתב?‬ ‫-בחייך.‬ 309 00:20:38,333 --> 00:20:40,791 ‫חשבת שאלה שקרים, ועכשיו אנחנו יודעים שלא…‬ 310 00:20:40,875 --> 00:20:42,583 ‫אנחנו לא יודעים שלא.‬ 311 00:20:42,666 --> 00:20:46,750 ‫הסתכלת מסביב, מותק? חוץ מלבהות בוולנטינו.‬ 312 00:20:46,833 --> 00:20:49,666 ‫לא בהיתי.‬ ‫-בסדר. בטח.‬ 313 00:20:49,750 --> 00:20:52,291 ‫"חזה עוד לא שתיתי"? מתוחכם מאוד, שרלוט.‬ 314 00:20:53,291 --> 00:20:56,833 ‫הייתי נבוכה. אתה הרבה יותר חתיך ממנו.‬ 315 00:21:00,000 --> 00:21:03,500 ‫דווקא הסתכלתי מסביב,‬ ‫ומשהו פה לא בסדר. עוד לא הבנתי מה.‬ 316 00:21:03,583 --> 00:21:06,375 ‫ראית באיזו מהירות היא הכינה מכתבים מסנטה?‬ 317 00:21:06,458 --> 00:21:09,291 ‫ומה עם הילד שלה שלא פה, דניאל?‬ 318 00:21:09,375 --> 00:21:12,458 ‫קראת את העלון. הוא בקוסובו או משהו כזה.‬ 319 00:21:22,083 --> 00:21:23,458 ‫- פוטושופ לטמבלים -‬ 320 00:21:23,541 --> 00:21:25,291 ‫- פרק 9: שילוב תמונות -‬ 321 00:21:26,458 --> 00:21:29,833 ‫אני יודע שזה קצת ספונטני ומטורף,‬ 322 00:21:29,916 --> 00:21:32,125 ‫אבל הם אנשים ממש נחמדים.‬ 323 00:21:33,833 --> 00:21:36,208 ‫אולי תעשי כאילו שכיף לך.‬ 324 00:21:36,291 --> 00:21:39,541 ‫תדמייני שאנחנו מבקרים את אמא שלי.‬ ‫-מה אמרת?‬ 325 00:21:41,416 --> 00:21:43,916 ‫אולי תעשי כאילו שכיף לך.‬ 326 00:21:44,750 --> 00:21:46,708 ‫אתה צודק.‬ ‫-באמת?‬ 327 00:21:46,791 --> 00:21:48,083 ‫בוא נהיה ספונטניים.‬ 328 00:21:59,083 --> 00:22:03,291 ‫טוב, אז אולי זה נכון.‬ ‫זה לא אומר שכל השאר נכון.‬ 329 00:22:08,291 --> 00:22:10,250 ‫אז את הילדה מהארוורד.‬ 330 00:22:10,333 --> 00:22:11,333 ‫נכון.‬ 331 00:22:15,791 --> 00:22:16,708 ‫שח.‬ 332 00:22:21,291 --> 00:22:22,125 ‫שח ומט.‬ 333 00:22:22,958 --> 00:22:24,708 ‫אני מודה שהילדה טובה.‬ 334 00:22:37,291 --> 00:22:39,458 ‫- ולנטינו מיגל גרסיה ג'נינגס -‬ 335 00:22:40,625 --> 00:22:42,125 ‫בסדר, מה זה משנה.‬ 336 00:22:47,625 --> 00:22:48,666 ‫מריה קארי?‬ 337 00:22:57,416 --> 00:22:58,250 ‫חותמות.‬ 338 00:23:00,500 --> 00:23:02,541 ‫יופי להם.‬ 339 00:23:07,791 --> 00:23:08,625 ‫גברת סנדרס?‬ 340 00:23:09,291 --> 00:23:13,083 ‫גרנט אמר שאת עובדת בסטארטק.‬ ‫-כן, נכון.‬ 341 00:23:13,166 --> 00:23:16,666 ‫אני לא יודעת אם יש לך מניות,‬ ‫אבל כוכב הקרנות קן גריפין‬ 342 00:23:16,750 --> 00:23:19,416 ‫מ"סיטדל" עושה שורט על המניה.‬ 343 00:23:19,500 --> 00:23:21,791 ‫אולי כדאי לך לצאת כל עוד אפשר.‬ 344 00:23:21,875 --> 00:23:23,541 ‫את ממש חמודה.‬ 345 00:23:25,083 --> 00:23:26,541 ‫את מתנשאת מעליי?‬ 346 00:23:26,625 --> 00:23:27,541 ‫אני? לא.‬ 347 00:23:28,208 --> 00:23:33,750 ‫אני אולי נמוכת קומה, גברת סנדרס,‬ ‫אבל יש לי שיעור קומה אינטלקטואלי.‬ 348 00:23:33,833 --> 00:23:37,833 ‫ביאטריקס, אל תאיימי על האורחים.‬ ‫-היא לא איימה עליי.‬ 349 00:23:37,916 --> 00:23:41,916 ‫אולי ניקח את המכונית שלכם?‬ ‫-שלנו? היא תקועה בשלג.‬ 350 00:23:42,666 --> 00:23:45,791 ‫את רואה? אנחנו תקועים בשלג.‬ 351 00:23:45,875 --> 00:23:48,500 ‫השביל מחומם, ומפשיר תוך שעות.‬ 352 00:23:48,583 --> 00:23:51,916 ‫ונהגי המפלסות פה כוכבים.‬ 353 00:23:52,000 --> 00:23:53,708 ‫בואי נלך לקנות עץ.‬ 354 00:24:03,625 --> 00:24:05,208 ‫מחטים קשות ויפות.‬ 355 00:24:05,291 --> 00:24:07,250 ‫כן. הוא נחמד, מותק.‬ 356 00:24:09,625 --> 00:24:11,625 ‫גזע חסון.‬ 357 00:24:11,708 --> 00:24:12,916 ‫הוא בסדר.‬ 358 00:24:13,916 --> 00:24:16,333 ‫כן, אהבתי. חסון. סוטה.‬ ‫-דביק.‬ 359 00:24:16,416 --> 00:24:19,416 ‫העץ הזה לא קצת ענקי?‬ 360 00:24:19,500 --> 00:24:21,583 ‫ואל מאוד אוהב את החגים.‬ 361 00:24:22,958 --> 00:24:25,208 ‫את ההשראה שלי, אהובתי.‬ 362 00:24:30,625 --> 00:24:31,916 ‫בסדר, בסדר.‬ 363 00:24:33,875 --> 00:24:36,000 ‫מותק, לא במגרש העצים.‬ ‫-טוב…‬ 364 00:24:39,875 --> 00:24:41,833 ‫השראה? השראה.‬ ‫-שרלוט.‬ 365 00:24:41,916 --> 00:24:43,416 ‫בסדר. בסדר!‬ 366 00:24:49,208 --> 00:24:51,250 ‫את יכולה… רגע, חכי.‬ 367 00:24:53,916 --> 00:24:55,291 ‫זה שרף.‬ 368 00:24:56,125 --> 00:24:57,166 ‫מהעץ.‬ 369 00:25:00,166 --> 00:25:01,250 ‫אתה בסדר?‬ 370 00:25:04,458 --> 00:25:05,708 ‫סנטה!‬ 371 00:25:06,291 --> 00:25:09,791 ‫שלום, ילדים! חג שמח!‬ 372 00:25:09,875 --> 00:25:11,250 ‫חג שמח.‬ 373 00:25:12,083 --> 00:25:13,916 ‫תודה על המכתבים.‬ 374 00:25:14,583 --> 00:25:16,208 ‫מכתבים. מכתבים…‬ 375 00:25:17,750 --> 00:25:22,000 ‫אה, כן, ודאי! המכתבים! אין בעד מה.‬ 376 00:25:22,083 --> 00:25:26,166 ‫הופתענו לטובה‬ ‫כשמצאנו אותם הבוקר מתחת לכרית.‬ 377 00:25:26,250 --> 00:25:27,333 ‫נפלא!‬ 378 00:25:27,416 --> 00:25:31,166 ‫אני שמח שהם הגיעו בשלום. חג שמח.‬ 379 00:25:32,125 --> 00:25:34,416 ‫המכתב לא היה מתחת לכרית.‬ 380 00:25:34,500 --> 00:25:35,750 ‫בדיוק.‬ 381 00:25:39,375 --> 00:25:40,750 ‫מה זה?‬ 382 00:25:43,291 --> 00:25:44,416 ‫שום דבר.‬ 383 00:25:44,500 --> 00:25:48,333 ‫זאת "פירורית".‬ ‫אחת מההמצאות המבריקות של שרלוט.‬ 384 00:25:48,416 --> 00:25:52,625 ‫נכון! בקולג' היית ממציאה‬ ‫כל מיני אביזרים מגניבים.‬ 385 00:25:52,708 --> 00:25:53,833 ‫מה הדבר הזה עושה?‬ 386 00:25:54,541 --> 00:25:57,833 ‫זאת כפפה שמשתמשת‬ ‫במטען סטטי הפוך כדי לדחות פירורים.‬ 387 00:25:58,541 --> 00:26:00,583 ‫למה צריך כפפה שדוחה פירורים?‬ 388 00:26:00,666 --> 00:26:04,208 ‫כשאוכלים חטיפים… לא משנה.‬ 389 00:26:04,791 --> 00:26:07,333 ‫זאת אומרת… לא משנה.‬ 390 00:26:08,125 --> 00:26:11,000 ‫דניאל תמיד רצה להיות ממציא.‬ 391 00:26:11,750 --> 00:26:13,708 ‫הוא תמיד קיווה לשנות את העולם.‬ 392 00:26:13,791 --> 00:26:17,166 ‫טוב, זאת פירורית,‬ ‫היא לא תחסל את הרעב בעולם.‬ 393 00:26:18,708 --> 00:26:22,833 ‫דרך אגב, קראנו על מה שדניאל עושה,‬ ‫ואתם בטח ממש גאים בו.‬ 394 00:26:23,875 --> 00:26:25,375 ‫הוא מקור השראה.‬ 395 00:26:26,291 --> 00:26:27,625 ‫הלוואי שהוא היה פה.‬ 396 00:26:29,000 --> 00:26:31,958 ‫בכל אופן, לכל דבר יש מטרה, שרלוט.‬ 397 00:26:32,041 --> 00:26:33,541 ‫גם לפירורית.‬ 398 00:26:33,625 --> 00:26:37,958 ‫כשאלוהים נותן לך מתנה,‬ ‫התודה הכי טובה היא להשתמש בה.‬ 399 00:26:38,041 --> 00:26:40,125 ‫אהבתי.‬ ‫-אוהב אותך, מותק.‬ 400 00:26:41,166 --> 00:26:42,458 ‫טוב, זהירות.‬ ‫-בסדר.‬ 401 00:26:42,541 --> 00:26:43,666 ‫בבקשה.‬ ‫-כן.‬ 402 00:26:45,625 --> 00:26:46,833 ‫הנה זה בא.‬ 403 00:26:50,208 --> 00:26:53,416 ‫זה יצא בפוליש.‬ ‫-כן.‬ 404 00:27:00,625 --> 00:27:03,708 ‫הדואר הגיע?‬ ‫-אני בדיוק מביאה אותו.‬ 405 00:27:05,000 --> 00:27:06,375 ‫- מאת: רוב סנדרס -‬ 406 00:27:06,458 --> 00:27:07,333 ‫מה?‬ 407 00:27:09,833 --> 00:27:10,666 ‫רוב.‬ 408 00:27:15,083 --> 00:27:16,166 ‫תודה, שר.‬ 409 00:27:21,666 --> 00:27:24,750 ‫אז היית בקשר עם ג'קי בזמן האחרון?‬ 410 00:27:24,833 --> 00:27:27,750 ‫חוץ מאשר לקבל את העלון שלה?‬ 411 00:27:27,833 --> 00:27:30,625 ‫אני? לא. למה?‬ 412 00:27:30,708 --> 00:27:32,500 ‫סתם שאלתי.‬ 413 00:27:35,625 --> 00:27:37,958 ‫את בסדר?‬ ‫-למה שלא אהיה בסדר?‬ 414 00:27:49,166 --> 00:27:52,125 ‫אבא, אפשר לקבל אחת?‬ ‫-כמעט שכחתי איזו טבחית טובה את.‬ 415 00:27:52,208 --> 00:27:56,125 ‫אתה יודע שאני אוהבת לאפות.‬ ‫-אני מתחיל להיזכר.‬ 416 00:27:56,208 --> 00:27:57,916 ‫גם אני רוצה עוגה!‬ 417 00:27:58,000 --> 00:28:00,791 ‫איזו ארוחה, את צוחקת?‬ ‫-קח כמה שאתה רוצה.‬ 418 00:28:00,875 --> 00:28:01,958 ‫גם אני יכולה?‬ ‫-כן.‬ 419 00:28:02,041 --> 00:28:03,500 ‫בשבילך.‬ ‫-טעים, נכון?‬ 420 00:28:03,583 --> 00:28:06,000 ‫וההודו, מה עשית? עיסית אותו שלוש שעות?‬ 421 00:28:06,083 --> 00:28:08,041 ‫כל אחד ייקח כמה עוגיות שבא לו.‬ 422 00:28:08,125 --> 00:28:12,500 ‫העוגיות של אמא שלי‬ ‫הכי טובות, יותר טובות מגורמה.‬ 423 00:28:13,000 --> 00:28:15,750 ‫את חייבת לנסות, זה ממש טעים. היא לא משהו?‬ 424 00:28:15,833 --> 00:28:18,541 ‫את משהו. לא ייאמן.‬ ‫אני לא מבין איך את מצליחה.‬ 425 00:28:19,041 --> 00:28:21,208 ‫היא משהו אחר.‬ ‫-בהחלט.‬ 426 00:28:32,541 --> 00:28:33,708 ‫שרלוט סנדרס.‬ 427 00:28:34,583 --> 00:28:37,041 ‫בואי, שתי איתי.‬ 428 00:28:37,125 --> 00:28:38,416 ‫בשמחה.‬ 429 00:28:38,500 --> 00:28:40,458 ‫כן, בואי.‬ 430 00:28:40,541 --> 00:28:41,791 ‫בבקשה, שבי.‬ 431 00:28:46,333 --> 00:28:48,458 ‫כן.‬ ‫-תטעמי קודם. הוא קצת…‬ 432 00:28:50,291 --> 00:28:51,250 ‫בסדר.‬ 433 00:28:52,583 --> 00:28:53,458 ‫עוד, אולי?‬ 434 00:28:54,041 --> 00:28:56,750 ‫משהו לא בסדר?‬ ‫-אה, לא.‬ 435 00:28:57,916 --> 00:28:59,291 ‫אני…‬ 436 00:29:00,041 --> 00:29:01,750 ‫דברי אליי, בבקשה.‬ 437 00:29:03,291 --> 00:29:07,541 ‫טוב, שאלתי את עצמי אם ג'קי מדברת על רוב.‬ 438 00:29:09,416 --> 00:29:10,958 ‫לא.‬ ‫-לא.‬ 439 00:29:11,041 --> 00:29:16,541 ‫לא. למה שאלת?‬ ‫-אני סתם סקרנית, זה הכול. כן. בסדר.‬ 440 00:29:21,125 --> 00:29:23,791 ‫מפריע לך לראות את רוב וג'קי שוב ביחד.‬ 441 00:29:24,791 --> 00:29:26,500 ‫לא יודעת. אולי קצת.‬ 442 00:29:28,416 --> 00:29:30,458 ‫זה מפריע לך?‬ 443 00:29:30,541 --> 00:29:36,125 ‫לא. לא, אני מבין שגברים נמשכים לאשתי.‬ 444 00:29:36,208 --> 00:29:39,333 ‫טוב, רגע, אז אתה חושב שרוב נמשך לג'קי?‬ 445 00:29:40,583 --> 00:29:42,000 ‫את נמשכת אליי?‬ 446 00:29:43,041 --> 00:29:43,875 ‫בטח.‬ 447 00:29:44,458 --> 00:29:47,375 ‫אתה גבר מאוד נאה ויפהפה.‬ 448 00:29:49,166 --> 00:29:50,541 ‫למה אתה שואל?‬ 449 00:29:50,625 --> 00:29:55,500 ‫אני מנסה להראות לך‬ ‫ששני אנשים יכולים להימשך אחד לשני‬ 450 00:29:56,583 --> 00:29:58,250 ‫בלי שתהיה לזה משמעות.‬ 451 00:30:02,625 --> 00:30:05,333 ‫אתה נמשך אליי?‬ ‫-לא.‬ 452 00:30:10,000 --> 00:30:11,041 ‫תסתכלי.‬ 453 00:30:14,041 --> 00:30:15,125 ‫סנטה קלאוס.‬ 454 00:30:15,208 --> 00:30:17,958 ‫לפי החיבור שהתפרסם ב-1934,‬ 455 00:30:18,041 --> 00:30:20,833 ‫"סנטה קלאוס מגיע העירה" מאת קוטס וגילספי,‬ 456 00:30:21,541 --> 00:30:26,000 ‫מטרת קיומו היא להביא מתנות‬ ‫לילדים וילדות שהיו טובים.‬ 457 00:30:26,083 --> 00:30:27,416 ‫במחקר שלי,‬ 458 00:30:27,500 --> 00:30:30,833 ‫לא גיליתי שום מתאם בין רמת השובבות‬ 459 00:30:30,916 --> 00:30:32,833 ‫לבין כמות הצעצועים שהתקבלה.‬ 460 00:30:34,500 --> 00:30:39,625 ‫למעשה, הגורם החשוב ביותר‬ ‫הוא החוסן הכלכלי של ההורים.‬ 461 00:30:40,916 --> 00:30:43,041 ‫זה לא הגיוני בכלל.‬ 462 00:30:43,875 --> 00:30:46,666 ‫אלא אם כן קורה פה משהו זדוני יותר.‬ 463 00:30:46,750 --> 00:30:48,458 ‫וביחד נוכיח את זה.‬ 464 00:30:48,541 --> 00:30:52,875 ‫מה נוכיח?‬ ‫-שסנטה קלאוס לא קיים.‬ 465 00:30:52,958 --> 00:30:54,708 ‫לא יודע, ביאטריקס.‬ 466 00:30:55,541 --> 00:30:57,875 ‫בוב ואני די בטוחים שהוא אמיתי.‬ 467 00:30:58,541 --> 00:31:02,666 ‫אני רואה שתזדקק לשכנוע נוסף.‬ 468 00:31:02,750 --> 00:31:05,125 ‫תקשיב טוב.‬ 469 00:31:27,875 --> 00:31:30,041 ‫ואל? בוא מהר!‬ 470 00:31:33,750 --> 00:31:34,583 ‫מה?‬ 471 00:31:44,416 --> 00:31:45,250 ‫מה קרה?‬ 472 00:31:45,333 --> 00:31:48,083 ‫אין לי מושג. שמעתי משהו נופל.‬ 473 00:31:49,750 --> 00:31:51,458 ‫בטח השארת חלון פתוח.‬ 474 00:31:57,833 --> 00:32:00,416 ‫זאת הייתה רק הרוח.‬ 475 00:32:08,708 --> 00:32:09,833 ‫אוי, לא.‬ 476 00:32:46,750 --> 00:32:47,666 ‫איש שלג מטומטם.‬ 477 00:32:55,958 --> 00:32:56,875 ‫זהירות!‬ 478 00:32:58,000 --> 00:32:58,916 ‫זהירות!‬ 479 00:33:01,625 --> 00:33:03,000 ‫לא!‬ 480 00:33:03,083 --> 00:33:04,416 ‫קאט!‬ 481 00:33:05,333 --> 00:33:07,208 ‫תוריד אותה בבקשה.‬ ‫-את בסדר?‬ 482 00:33:08,083 --> 00:33:10,583 ‫- שלושה ימים לפני החג -‬ 483 00:33:10,666 --> 00:33:14,583 ‫חבר'ה, זה חייב להיות עדין,‬ ‫כאילו שאתם מלטפים אישה.‬ 484 00:33:16,458 --> 00:33:17,708 ‫יום אחד.‬ 485 00:33:18,958 --> 00:33:22,916 ‫כשהמלאכית עפה פנימה,‬ ‫את צריכה להסתכל למעלה, אל הכוכב.‬ 486 00:33:23,000 --> 00:33:25,416 ‫אהובה, אנחנו עדיין עומדים בזמנים עם הכוכב?‬ 487 00:33:25,500 --> 00:33:28,916 ‫ודאי, מותק, והוא יהיה‬ ‫הכוכב הכי טוב אי פעם.‬ 488 00:33:29,000 --> 00:33:31,750 ‫בסדר? אולי חוץ מהדבר האמיתי.‬ 489 00:33:36,833 --> 00:33:40,541 ‫טוב, הפסקה של עשר דקות, ואז נתחיל מההתחלה.‬ 490 00:33:42,041 --> 00:33:43,166 ‫כל הכבוד לכולם.‬ 491 00:33:46,291 --> 00:33:50,125 ‫בלי שאריות גבינה? איך זה אפשרי בכלל?‬ 492 00:33:50,208 --> 00:33:51,500 ‫זה מדעי.‬ 493 00:33:52,458 --> 00:33:53,708 ‫מבריק!‬ 494 00:33:57,916 --> 00:33:59,416 ‫כל הכבוד, מלאכית.‬ 495 00:33:59,500 --> 00:34:00,791 ‫תודה, ג'קי.‬ 496 00:34:03,000 --> 00:34:08,041 ‫זאת רוז מק'קפרי, המכונאית הראשית‬ ‫ב"ג'נינגס תעופה" לפני שמכרתי.‬ 497 00:34:09,500 --> 00:34:12,666 ‫אתה יכול להבין אותי?‬ 498 00:34:14,625 --> 00:34:18,666 ‫מתוקה, לדבר עם חיות זה באמת כוח-על?‬ 499 00:34:18,750 --> 00:34:19,875 ‫כן.‬ 500 00:34:20,708 --> 00:34:21,916 ‫ואין לי אותו.‬ 501 00:34:23,666 --> 00:34:25,291 ‫קחי, שר, יש לי רעיון.‬ 502 00:34:36,041 --> 00:34:39,166 ‫"מזג האוויר מפחיד"‬ 503 00:34:39,250 --> 00:34:40,291 ‫לא.‬ 504 00:34:42,166 --> 00:34:45,291 ‫"אבל האש כה נעימה‬ 505 00:34:46,166 --> 00:34:49,583 ‫"ללכת אין לאן‬ 506 00:34:49,666 --> 00:34:52,708 ‫"שירד, שירד שלג כאן‬ 507 00:34:54,625 --> 00:34:57,708 ‫"אין סימן להפסקה‬ 508 00:34:58,500 --> 00:35:02,625 ‫"והבאתי תירס לפופקורן‬ 509 00:35:02,708 --> 00:35:06,750 ‫"האור כה מעומעם‬ 510 00:35:06,833 --> 00:35:09,625 ‫"שירד, שירד שלג כאן‬ 511 00:35:12,000 --> 00:35:14,833 ‫"כשנתנשק נשיקת לילה טוב‬ 512 00:35:14,916 --> 00:35:18,583 ‫"לא ארצה לצאת לסופה‬ 513 00:35:20,333 --> 00:35:23,291 ‫"אך אם אותי תחבק‬ 514 00:35:23,375 --> 00:35:26,333 ‫"עד הבית אותי תחמם‬ 515 00:35:29,666 --> 00:35:33,500 ‫"האש לאיטה גוועת‬ 516 00:35:33,583 --> 00:35:37,458 ‫"יקירי, עוד לא נפרדנו‬ 517 00:35:37,541 --> 00:35:40,791 ‫"כל עוד תאהב אותי כך‬ 518 00:35:41,625 --> 00:35:44,833 ‫"שירד, שירד שלג כאן‬ 519 00:35:44,916 --> 00:35:45,916 ‫שלג!"‬ 520 00:35:56,541 --> 00:35:59,625 ‫מבצע "תרמית סנטה" יוצא לדרך.‬ 521 00:36:03,583 --> 00:36:04,416 ‫וואו, אמא!‬ 522 00:36:04,500 --> 00:36:07,333 ‫דודה ג'קי ואבא ממש מגניבים ביחד.‬ 523 00:36:09,875 --> 00:36:12,875 ‫זה היה פשוט… כל כך…‬ 524 00:36:14,375 --> 00:36:17,583 ‫יש לי קניות של הרגע האחרון‬ ‫שאסור לך להיות בהן.‬ 525 00:36:17,666 --> 00:36:19,416 ‫את עושה קניות לכריסמס?‬ 526 00:36:19,500 --> 00:36:22,583 ‫בחנות אמיתית? מי את, ומה עשית לאשתי?‬ 527 00:36:24,250 --> 00:36:25,083 ‫ביי.‬ ‫-ביי.‬ 528 00:36:31,166 --> 00:36:34,541 ‫ומה אתם רוצים לחג המולד?‬ 529 00:36:34,625 --> 00:36:37,083 ‫את האמת. סנטה אמיתי?‬ 530 00:36:37,875 --> 00:36:41,666 ‫או שזאת מתיחה מורכבת שיזמו ההורים שלנו‬ 531 00:36:41,750 --> 00:36:43,208 ‫כדי שנישאר בתלם?‬ 532 00:36:45,000 --> 00:36:48,541 ‫ודאי שסנטה קיים. אתם מסתכלים עליו.‬ 533 00:36:49,208 --> 00:36:50,750 ‫אל תתנשא מעלינו, בבקשה.‬ 534 00:36:50,833 --> 00:36:53,750 ‫תודה שאתה לא ניק הקדוש, ונפסיק להפריע לך.‬ 535 00:36:55,333 --> 00:36:58,416 ‫יודעים מה? נראה לי שזה מספיק ליום אחד.‬ 536 00:36:58,500 --> 00:37:02,291 ‫אני צריך לדבר עם הרבה ילדים, אז לכו לכם.‬ 537 00:37:02,375 --> 00:37:05,166 ‫וחג שמח!‬ 538 00:37:06,208 --> 00:37:08,541 ‫הוא משקר, גרנט, אני פשוט בטוחה.‬ 539 00:37:10,458 --> 00:37:12,166 ‫לבוב יש רעיון.‬ 540 00:37:12,250 --> 00:37:15,041 ‫אבל הוא יצטרף קצת שרף עצים.‬ 541 00:37:30,625 --> 00:37:32,375 ‫איפה אתה, מכתב קטן?‬ 542 00:37:34,708 --> 00:37:38,208 ‫טוב, כולי אוזן. מה אתה רוצה לקבל בכריסמס?‬ 543 00:37:38,916 --> 00:37:42,041 ‫אופני פלדה.‬ ‫-אופניים? כמה הילוכים?‬ 544 00:37:42,666 --> 00:37:43,833 ‫עשרה.‬ 545 00:37:43,916 --> 00:37:47,333 ‫אתה הולך להשתתף במרוץ? כל הכבוד.‬ 546 00:37:47,416 --> 00:37:48,666 ‫לא! תן לי… לא!‬ 547 00:37:49,833 --> 00:37:52,583 ‫לא! תצילו את כריסמס!‬ 548 00:37:54,166 --> 00:37:55,000 ‫יש.‬ 549 00:37:56,291 --> 00:37:57,166 ‫היי, אמא.‬ 550 00:37:58,541 --> 00:38:03,083 ‫לעת עתה אני מנצלת את זכותי לשמור על שתיקה.‬ 551 00:38:03,166 --> 00:38:04,000 ‫יופי.‬ 552 00:38:22,583 --> 00:38:24,333 ‫זה בטח החדר של דניאל.‬ 553 00:38:49,416 --> 00:38:52,458 ‫הוא מאשים את בוב? אכזרי מצדו.‬ 554 00:38:54,166 --> 00:38:55,000 ‫ביאטריקס.‬ 555 00:38:56,583 --> 00:38:59,666 ‫ישר לחדר, ושבוע בלי "הכרישים".‬ 556 00:39:01,291 --> 00:39:03,541 ‫תקווה שלבוב הקוף יש עורך דין טוב.‬ 557 00:39:03,625 --> 00:39:05,916 ‫הוא רוצה לייצג את עצמו.‬ 558 00:39:14,916 --> 00:39:17,125 ‫פרצת לבית הלא נכון, גבר.‬ 559 00:39:22,541 --> 00:39:23,375 ‫שרלוט?‬ 560 00:39:24,166 --> 00:39:25,958 ‫זה בסדר.‬ ‫-שמעתי רעש,‬ 561 00:39:26,041 --> 00:39:28,166 ‫חשבתי שזה פורץ.‬ ‫-זה בסדר.‬ 562 00:39:28,250 --> 00:39:29,583 ‫הכיתי אישה.‬ 563 00:39:29,666 --> 00:39:32,000 ‫אני בסדר.‬ ‫-אני לא אסלח לעצמי.‬ 564 00:39:35,750 --> 00:39:36,583 ‫זה…?‬ 565 00:39:42,875 --> 00:39:44,291 ‫בית הבובות של אמא שלך.‬ 566 00:39:48,208 --> 00:39:52,458 ‫זאת הייתה אמורה להיות‬ ‫הפתעת חג בשבילך ובשביל ביאטריקס.‬ 567 00:39:52,541 --> 00:39:54,625 ‫בנית מחדש את בית הבובות של אמא שלי?‬ 568 00:39:55,541 --> 00:39:56,458 ‫אלוהים.‬ 569 00:40:01,375 --> 00:40:04,958 ‫אמא שלי, סופיה,‬ ‫הייתה בונה בתי בובות יפהפיים.‬ 570 00:40:05,708 --> 00:40:08,000 ‫ככה היא התפרנסה אחרי שאבא שלי עזב.‬ 571 00:40:09,125 --> 00:40:12,833 ‫אבל פרצה שריפה בסטודיו, והכול הושמד.‬ 572 00:40:15,291 --> 00:40:16,666 ‫חוץ מבית אחד מיוחד.‬ 573 00:40:18,208 --> 00:40:20,708 ‫הוא היה חורבה חרוכה, אהובתי.‬ 574 00:40:22,875 --> 00:40:26,166 ‫אמא שלי תכננה לשפץ אותו,‬ ‫אבל נפטרה מעט אחר כך.‬ 575 00:40:27,083 --> 00:40:30,041 ‫שמרתי אותו כסמל למשאלות של אמא שלי.‬ 576 00:40:32,458 --> 00:40:33,291 ‫עבורנו.‬ 577 00:40:35,250 --> 00:40:37,916 ‫חשבתי שזאת תהיה מזכרת נחמדה לסבתא שלה.‬ 578 00:40:38,000 --> 00:40:41,125 ‫איך יש לי כל כך הרבה מזל שאת בחיים שלי?‬ 579 00:40:41,208 --> 00:40:43,625 ‫לא, איך לי יש כל כך הרבה מזל?‬ 580 00:40:44,333 --> 00:40:45,791 ‫נשמה שלי.‬ 581 00:40:49,958 --> 00:40:52,416 ‫אני ממש…‬ ‫-שרלוט, לא!‬ 582 00:40:52,500 --> 00:40:53,500 ‫לא, לא!‬ 583 00:41:01,041 --> 00:41:04,583 ‫אלוהים אדירים.‬ 584 00:41:09,333 --> 00:41:12,875 ‫אמא, בוב הקוף רוצה להודות לך‬ ‫שהסטת את תשומת הלב מאיתנו‬ 585 00:41:12,958 --> 00:41:15,375 ‫אחרי התקרית הקטנה עם סנטה.‬ 586 00:41:16,833 --> 00:41:19,416 ‫ילדים, למטה.‬ 587 00:41:20,041 --> 00:41:21,125 ‫קדימה, בואו.‬ 588 00:41:23,708 --> 00:41:26,875 ‫מה עשית פה?‬ ‫-אני רק…‬ 589 00:41:26,958 --> 00:41:30,375 ‫את כל הזמן מתגנבת ומחטטת לי בדברים.‬ 590 00:41:30,458 --> 00:41:33,166 ‫ידעתי שחיטטת במשרד שלי באותו לילה.‬ 591 00:41:33,250 --> 00:41:35,416 ‫מה הבעיה שלך, אחותי?‬ 592 00:41:37,958 --> 00:41:39,583 ‫את הבעיה, ג'קי.‬ 593 00:41:42,875 --> 00:41:46,166 ‫החיים שלך פשוט נהדרים מדי בשבילה.‬ ‫-רוב, זה לא…‬ 594 00:41:46,250 --> 00:41:50,041 ‫את באמת חושבת‬ ‫שאם תוכיחי שהחיים של ג'קי לא מושלמים,‬ 595 00:41:50,833 --> 00:41:54,791 ‫תרגישי יותר טוב עם החיים הלא מושלמים שלך?‬ 596 00:41:54,875 --> 00:41:56,250 ‫לא, החיים שלי…‬ 597 00:41:56,333 --> 00:41:59,458 ‫או אולי עם הילדים הלא מושלמים שלך או…‬ 598 00:42:01,500 --> 00:42:02,875 ‫עם הבעל הלא מושלם שלך?‬ 599 00:42:04,125 --> 00:42:08,458 ‫טוב, חכו. אתם רוצים לדעת‬ ‫את האמת? רוצים לדעת למה עליתי הנה?‬ 600 00:42:09,083 --> 00:42:12,916 ‫אני יודעת שאתם מתקשרים בסתר,‬ ‫וחיפשתי הוכחה.‬ 601 00:42:13,000 --> 00:42:16,458 ‫בדיוק, קפטן וטניל. ראיתי את המכתב.‬ 602 00:42:18,833 --> 00:42:20,375 ‫רובי, אתה צריך לספר לה.‬ 603 00:42:20,458 --> 00:42:24,458 ‫כן, רובי, תספר לי איך קשרתם קשר‬ ‫בשביל המפגש הקטן הזה.‬ 604 00:42:24,541 --> 00:42:28,791 ‫גרנט הכניס את הכתובת ל-GPS,‬ ‫או שזה בעצם אתה?‬ 605 00:42:33,166 --> 00:42:34,500 ‫תפסת אותי, שרלוט.‬ 606 00:42:35,500 --> 00:42:37,041 ‫הנה המכתב.‬ 607 00:42:41,250 --> 00:42:43,291 ‫- העלון של משפחת סנדרס -‬ 608 00:42:43,375 --> 00:42:44,541 ‫מה זה?‬ 609 00:42:46,333 --> 00:42:47,791 ‫עלון החג‬ 610 00:42:47,875 --> 00:42:50,291 ‫שאני שולח לקרובים ולחברים שלי.‬ 611 00:42:52,291 --> 00:42:53,666 ‫אתה…?‬ ‫-כן.‬ 612 00:42:54,458 --> 00:42:56,375 ‫הם אוהבים לשמוע מה שלומנו.‬ 613 00:42:57,625 --> 00:42:59,958 ‫השבעתי את כולם לשמור על סודיות,‬ 614 00:43:01,125 --> 00:43:04,500 ‫כי אני יודע כמה את מתעבת‬ ‫את מכתבי השחצנות האלה.‬ 615 00:43:05,666 --> 00:43:07,958 ‫ידעתי שראית אותו אתמול בין המכתבים,‬ 616 00:43:08,041 --> 00:43:12,416 ‫אז נתתי אותו לרוב,‬ ‫ואמרתי לו שהוא צריך להתוודות.‬ 617 00:43:14,583 --> 00:43:16,583 ‫פשוט חיכיתי לרגע הנכון.‬ 618 00:43:18,208 --> 00:43:19,750 ‫תקשיבי, שרלוט.‬ 619 00:43:21,375 --> 00:43:24,708 ‫אני יודע שהחיים לא הסתדרו כמו שקיווית.‬ 620 00:43:26,166 --> 00:43:29,583 ‫ואולי את קצת נבוכה בגלל המקום‬ ‫שאת נמצאת בו, שאנחנו נמצאים בו.‬ 621 00:43:31,458 --> 00:43:32,291 ‫אבל אני לא.‬ 622 00:43:34,916 --> 00:43:35,791 ‫בעצם…‬ 623 00:43:38,791 --> 00:43:39,791 ‫אני גאה.‬ 624 00:43:40,958 --> 00:43:42,958 ‫גם אני.‬ 625 00:43:44,875 --> 00:43:46,958 ‫יש לך דרך מעניינת להראות את זה.‬ 626 00:44:15,333 --> 00:44:16,791 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 627 00:44:17,416 --> 00:44:21,708 ‫אז כבר ארזנו הכול,‬ ‫ורציתי רק להתנצל על היום,‬ 628 00:44:21,791 --> 00:44:24,416 ‫ועל הכול, ופשוט להודות לך‬ 629 00:44:24,500 --> 00:44:28,416 ‫על האירוח המדהים, ולהגיד שאני מצטערת שאני…‬ 630 00:44:28,500 --> 00:44:31,875 ‫אתם נוסעים?‬ ‫-רוב ואני חשבנו שכדאי.‬ 631 00:44:32,541 --> 00:44:34,875 ‫אז לא נבלה ביחד את חג המולד.‬ 632 00:44:36,125 --> 00:44:39,708 ‫אני לא יכולה לדמיין‬ ‫שנבלה את החג ביחד אחרי מה שקרה.‬ 633 00:44:39,791 --> 00:44:43,916 ‫זאת אומרת, אי אפשר לסלוח על מה שעשיתי.‬ 634 00:44:44,500 --> 00:44:47,541 ‫אבל שרלוט, כולם עושים טעויות.‬ 635 00:44:47,625 --> 00:44:50,333 ‫בגלל זה יש מחק בקצה העיפרון.‬ 636 00:44:50,416 --> 00:44:54,208 ‫אבל בטח לקח לך שבועות‬ ‫לבנות את בית הבובות הזה.‬ 637 00:44:54,291 --> 00:44:58,250 ‫חודשים. אבל זה היה חפץ, שרלוט, לא בן אדם.‬ 638 00:44:59,625 --> 00:45:02,708 ‫זה נגמר. זה נשכח. בסדר?‬ 639 00:45:03,958 --> 00:45:07,791 ‫מי אמר "לשכוח זה לסלוח"? אני לא יודעת.‬ 640 00:45:08,625 --> 00:45:11,791 ‫אני פשוט לא רוצה שתיסעו.‬ 641 00:45:13,000 --> 00:45:15,416 ‫אנחנו חברות.‬ ‫-היינו חברות.‬ 642 00:45:15,500 --> 00:45:16,833 ‫לא, אנחנו עדיין חברות.‬ 643 00:45:18,458 --> 00:45:19,583 ‫אני רוצה שתישארו.‬ 644 00:45:20,958 --> 00:45:22,000 ‫תישארו?‬ 645 00:45:24,791 --> 00:45:26,416 ‫נישאר.‬ ‫-בסדר.‬ 646 00:45:26,500 --> 00:45:29,250 ‫עדיף לכם שתישארו.‬ ‫-תודה.‬ 647 00:45:38,125 --> 00:45:40,500 ‫ג'קי, רציתי לשאול משהו.‬ 648 00:45:41,958 --> 00:45:44,125 ‫יש לך עוד…‬ 649 00:45:44,208 --> 00:45:45,416 ‫עוד…?‬ 650 00:45:46,250 --> 00:45:47,708 ‫מהמכתבים.‬ 651 00:45:57,208 --> 00:45:59,166 ‫דברים משתנים.‬ ‫-כן.‬ 652 00:45:59,250 --> 00:46:02,375 ‫החיים הם מה שקורה‬ ‫בזמן שאת עסוקה בתכנון תוכניות.‬ 653 00:46:02,458 --> 00:46:05,916 ‫כן, אבל אני מודה שהקוף הזה קצת מלחיץ.‬ 654 00:46:06,750 --> 00:46:07,875 ‫נכון?‬ 655 00:46:07,958 --> 00:46:08,791 ‫זאת אומרת…‬ 656 00:46:14,291 --> 00:46:16,458 ‫"השנה שרלוט התחילה לעבוד בסטארטק תעשיות.‬ 657 00:46:16,541 --> 00:46:18,041 ‫"היא קורת לזה 'ממלא מקום'."‬ 658 00:46:19,375 --> 00:46:20,458 ‫זאת הייתה התוכנית.‬ 659 00:46:23,333 --> 00:46:25,666 ‫תמיד חשבתי שיום אחד הכול יסתדר.‬ 660 00:46:25,750 --> 00:46:29,625 ‫שנצעק מהגגות, "תסתכלו עלינו,‬ ‫סוף סוף עשינו את זה!"‬ 661 00:46:29,708 --> 00:46:32,416 ‫אני מבינה אותך. אבל הבעיה, שר,‬ 662 00:46:33,000 --> 00:46:35,416 ‫היא שזה לא יקרה‬ ‫אם לא תאמיני שזה יכול לקרות.‬ 663 00:46:36,833 --> 00:46:38,333 ‫אולי הגיע הזמן לקפוץ ראש.‬ 664 00:46:38,416 --> 00:46:41,666 ‫בית החלומות של רוב?‬ ‫-הפתעה לחג.‬ 665 00:46:42,708 --> 00:46:45,291 ‫מה את חושבת?‬ ‫-לזה התכוונתי.‬ 666 00:46:45,375 --> 00:46:46,708 ‫כן, תעשי את זה.‬ 667 00:46:47,916 --> 00:46:50,375 ‫- יומיים לפני החג -‬ 668 00:46:50,458 --> 00:46:53,541 ‫דיברתי עם אגף המשכנתאות שלנו באריזונה,‬ 669 00:46:53,625 --> 00:46:55,458 ‫ועל סמך דירוג האשראי שלכם,‬ 670 00:46:56,291 --> 00:46:59,500 ‫נסכים לתת לכם 4.4 אחוז.‬ 671 00:47:03,583 --> 00:47:04,833 ‫מה את חושבת?‬ 672 00:47:04,916 --> 00:47:07,916 ‫אני חושבת שהוא צריך להתבייש בעצמו.‬ 673 00:47:08,500 --> 00:47:12,750 ‫היקף עסקאות הנדל"ן באזור ירד ב-14 אחוז.‬ 674 00:47:12,833 --> 00:47:15,291 ‫זה הרבעון הרביעי החלש ביותר מזה עשור.‬ 675 00:47:15,375 --> 00:47:18,625 ‫והצצת לאחרונה בדוח השנתי של הבנק שלך?‬ 676 00:47:18,708 --> 00:47:21,750 ‫הוא עלוב! איך הלקוחות שלך ירגישו, לדעתך,‬ 677 00:47:21,833 --> 00:47:26,125 ‫אם הם ידעו שהמוסד הזה‬ ‫נמצא על סף חדלות פירעון?‬ 678 00:47:26,916 --> 00:47:32,125 ‫סליחה, האשראי שלהם…‬ ‫-מעל הסף הנדרש.‬ 679 00:47:32,875 --> 00:47:37,500 ‫בואו, אמא, גברת סנדרס.‬ ‫נעשה עסקה יותר טובה במקום אחר.‬ 680 00:47:42,541 --> 00:47:44,083 ‫פשוט תמשיכי ללכת.‬ ‫-חכו!‬ 681 00:47:46,000 --> 00:47:48,083 ‫מה את אומרת על 4.2?‬ 682 00:47:48,833 --> 00:47:50,416 ‫תמשיכי ללכת.‬ ‫-3.9.‬ 683 00:47:50,500 --> 00:47:52,916 ‫תישארי חזקה.‬ ‫-3.2.‬ 684 00:47:53,875 --> 00:47:55,416 ‫ריבית קבועה.‬ 685 00:47:57,583 --> 00:48:00,791 ‫ראית? זה היה כל כך קשה?‬ 686 00:48:00,875 --> 00:48:02,958 ‫עכשיו בוא נעגל ל-3.‬ 687 00:48:04,625 --> 00:48:07,583 ‫טוב, נסתפק ב-3.1.‬ 688 00:48:20,791 --> 00:48:21,625 ‫היי.‬ 689 00:48:23,000 --> 00:48:25,166 ‫אז לאן נעלמת היום?‬ 690 00:48:25,833 --> 00:48:28,458 ‫אני לא יכולה לספר, זה חלק מהפתעת החג שלך.‬ 691 00:48:29,083 --> 00:48:33,250 ‫אני לא בטוח שאסתדר עם עוד הפתעות.‬ ‫-היא טובה, אני מבטיחה.‬ 692 00:48:35,416 --> 00:48:37,250 ‫ספר לי על זה.‬ ‫-כן.‬ 693 00:48:39,416 --> 00:48:42,500 ‫טוב, אין בעיה.‬ 694 00:48:43,416 --> 00:48:44,458 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 695 00:48:45,833 --> 00:48:50,041 ‫כן. קודם כול צריך לבדוק‬ ‫מה, אם בכלל, לא נפגע.‬ 696 00:48:50,625 --> 00:48:54,791 ‫האלמנטים המבניים בסדר,‬ ‫אז צריך להחליף רק את הריצוף‬ 697 00:48:54,875 --> 00:48:56,041 ‫ואת הגג.‬ 698 00:48:57,000 --> 00:49:01,500 ‫אחר כך צריך רק לתקן את הקירות שנפגעו,‬ 699 00:49:01,583 --> 00:49:03,708 ‫גבס, וליישם גימור.‬ 700 00:49:05,125 --> 00:49:07,250 ‫אז אפשר להציל אותו?‬ 701 00:49:08,541 --> 00:49:10,083 ‫אפשר להציל כל דבר.‬ 702 00:49:11,333 --> 00:49:12,250 ‫אתה בטוח?‬ 703 00:49:14,583 --> 00:49:17,041 ‫בתנאי שיש יסודות יציבים.‬ 704 00:49:20,708 --> 00:49:22,166 ‫יש לנו?‬ 705 00:49:22,250 --> 00:49:23,250 ‫אני חושב שכן.‬ 706 00:49:28,541 --> 00:49:29,625 ‫אבל…‬ ‫-מה?‬ 707 00:49:29,708 --> 00:49:31,833 ‫טוב, הרהיטים…‬ 708 00:49:32,625 --> 00:49:33,666 ‫כן?‬ 709 00:49:33,750 --> 00:49:37,916 ‫בואי נגיד שצריך להזיז אותם קצת יותר.‬ 710 00:49:39,375 --> 00:49:40,250 ‫בהחלט.‬ 711 00:50:04,041 --> 00:50:07,875 ‫כל סיכה מסמנת מקום‬ ‫באזור שלוש המדינות, שסנטה נצפה בו.‬ 712 00:50:08,750 --> 00:50:11,208 ‫קניונים, אירועי חג וכדומה.‬ 713 00:50:11,291 --> 00:50:15,416 ‫לא יכול להיות שכולם היו‬ ‫סנטה האמיתי, אם הוא קיים.‬ 714 00:50:16,583 --> 00:50:20,333 ‫בוב חושב שהם העוזרים שלו.‬ ‫-זה היה פוגע במותג שלו.‬ 715 00:50:20,416 --> 00:50:21,791 ‫הצלחת לגלות משהו?‬ 716 00:50:21,875 --> 00:50:24,333 ‫בדקתי את יומן השיחות של אמא שלי,‬ 717 00:50:24,416 --> 00:50:29,958 ‫אבל לא מצאתי שיחות ולא הודעות,‬ ‫לא ל"סנטה" ולא ל"קלאוס".‬ 718 00:50:32,250 --> 00:50:36,750 ‫טוב, נספור עד שלוש. אחת, שתיים, שלוש!‬ 719 00:50:38,458 --> 00:50:40,916 ‫זה בית הבובות של סבתא!‬ 720 00:50:41,000 --> 00:50:43,583 ‫הוא יפהפה!‬ ‫-זה בסדר?‬ 721 00:50:43,666 --> 00:50:46,458 ‫עשיתם את זה!‬ ‫-כל הכבוד, אמא ואבא!‬ 722 00:50:46,541 --> 00:50:47,500 ‫תודה.‬ 723 00:50:48,166 --> 00:50:50,458 ‫הם אפילו שמו עליו אורות חג!‬ 724 00:50:51,791 --> 00:50:52,916 ‫זה משהו תרבותי.‬ 725 00:50:54,208 --> 00:50:55,041 ‫חסר לך שלא.‬ 726 00:50:55,833 --> 00:50:57,666 ‫מדהים!‬ 727 00:50:57,750 --> 00:51:00,208 ‫לגמרי, לגמרי מדהים.‬ 728 00:51:00,833 --> 00:51:01,791 ‫תודה.‬ 729 00:51:03,541 --> 00:51:06,458 ‫שרלוט! יש עוד בעיה!‬ 730 00:51:07,791 --> 00:51:14,458 ‫מצאנו את נייר המכתבים‬ ‫של סנטה שזייפת, אז פתחנו בחקירה.‬ 731 00:51:14,541 --> 00:51:17,791 ‫גרנט עדיין מאמין ב"סנטה".‬ 732 00:51:17,875 --> 00:51:20,541 ‫אבל לי יש ספקות.‬ ‫-לאן הוא הלך?‬ 733 00:51:20,625 --> 00:51:24,625 ‫הוא בדק בטלפון שלך, והוא חושב‬ ‫ש"סנטה" לא קיבל את ההודעה שלך.‬ 734 00:51:25,291 --> 00:51:29,208 ‫אז הוא החליט להוכיח ש"סנטה" אמיתי,‬ 735 00:51:29,791 --> 00:51:34,916 ‫ולחזור למקום שבו "סנטה" מצפה לו.‬ 736 00:51:35,000 --> 00:51:36,041 ‫הביתה?‬ 737 00:51:42,541 --> 00:51:46,541 ‫גרנט?‬ 738 00:51:48,500 --> 00:51:51,375 ‫הרועים לא ראו אותו.‬ ‫אני אשאל את סנטה והשדונים.‬ 739 00:51:51,458 --> 00:51:52,958 ‫אני אבדוק בתחנת האוטובוס.‬ 740 00:51:54,291 --> 00:51:55,125 ‫ליתר ביטחון.‬ 741 00:51:58,833 --> 00:52:00,708 ‫בואי, ספרי לסנטה…‬ ‫-סליחה.‬ 742 00:52:00,791 --> 00:52:04,125 ‫סנטה, ראית את הילד הזה?‬ ‫-לא היום, השבח לאל.‬ 743 00:52:04,208 --> 00:52:05,375 ‫לא… בכלל לא?‬ 744 00:52:05,458 --> 00:52:08,750 ‫לפני כמה ימים, אבל לא היום.‬ ‫-בסדר, תודה. סליחה. תודה.‬ 745 00:52:09,291 --> 00:52:10,125 ‫בואי.‬ 746 00:52:13,125 --> 00:52:15,333 ‫שר!‬ 747 00:52:16,083 --> 00:52:19,750 ‫תקשיבי, התקשרתי למפקד המשטרה.‬ ‫השוטרים שלו מחפשים.‬ 748 00:52:19,833 --> 00:52:23,916 ‫אני מבטיחה לך, בסדר? הילד הזה נינג'ה. הוא…‬ 749 00:52:24,583 --> 00:52:25,708 ‫אוי, אלוהים.‬ ‫-מה?‬ 750 00:52:26,583 --> 00:52:29,208 ‫הוא לוחם נינג'ה. ג'קי יודעת.‬ 751 00:52:29,291 --> 00:52:31,375 ‫תסמכי עליי. ג'קי יודעת.‬ ‫-בסדר.‬ 752 00:52:31,458 --> 00:52:32,833 ‫לאן לנסוע?‬ ‫-ישר.‬ 753 00:52:32,916 --> 00:52:34,458 ‫- סושי הלוחם -‬ 754 00:52:50,125 --> 00:52:53,791 ‫שר, תקשיבי. קטן עלייך. נתראה בבית.‬ 755 00:52:53,875 --> 00:52:55,250 ‫אוהבת אותך.‬ ‫-אוהבת אותך.‬ 756 00:52:59,916 --> 00:53:01,708 ‫היי.‬ ‫-היי. זה הבן שלי.‬ 757 00:53:01,791 --> 00:53:05,375 ‫כמה זמן הוא כבר פה?‬ ‫-לא הרבה. נתנו לו מיסו.‬ 758 00:53:05,458 --> 00:53:06,375 ‫אוי, אלוהים.‬ 759 00:53:07,250 --> 00:53:08,333 ‫עשינו את זה בשמחה.‬ 760 00:53:09,083 --> 00:53:12,750 ‫רק לעתים נדירות‬ ‫יש לנו נינג'ה אמיתי במסעדה.‬ 761 00:53:12,833 --> 00:53:14,750 ‫חמוד מצדכם. תודה.‬ 762 00:53:17,666 --> 00:53:19,750 ‫אמא?‬ ‫-בוב הקוף היה רעב?‬ 763 00:53:19,833 --> 00:53:21,583 ‫הוא גווע מרעב.‬ 764 00:53:21,666 --> 00:53:24,583 ‫סנטה קיבל את ההודעה שלך, מתוק. יהיה בסדר.‬ 765 00:53:26,458 --> 00:53:29,125 ‫סנטה אמיתי, נכון, אמא?‬ 766 00:53:29,208 --> 00:53:33,666 ‫מה אתה חושב?‬ ‫-אני רוצה להאמין, אבל אני צריך הוכחה.‬ 767 00:53:34,291 --> 00:53:37,125 ‫הוא נותן לך מתנות בבוקר חג המולד.‬ 768 00:53:38,083 --> 00:53:42,333 ‫ביאטריקס אומרת שזה לא מספיק.‬ ‫ההורים שלנו יכולים לתת לנו מתנות.‬ 769 00:53:42,416 --> 00:53:46,375 ‫היא אומרת שצריך ראיה אמיתית,‬ ‫כמו שערה בשביל בדיקת דנ"א.‬ 770 00:53:47,625 --> 00:53:49,291 ‫את מאמינה בו?‬ 771 00:53:52,250 --> 00:53:54,250 ‫כן.‬ ‫-ראית אותו פעם?‬ 772 00:53:55,000 --> 00:53:58,250 ‫בדרך כלל נרדמתי לפני שהוא הגיע.‬ 773 00:53:58,333 --> 00:54:01,041 ‫אבל אני תמיד ממשיכה לחכות ולקוות.‬ ‫-באמת?‬ 774 00:54:02,833 --> 00:54:03,875 ‫את נשבעת?‬ 775 00:54:05,375 --> 00:54:06,791 ‫אפשר לעבור לחדשות?‬ 776 00:54:07,333 --> 00:54:11,000 ‫טוב, בוא נלך.‬ ‫-נעבור למבזק חדשות.‬ 777 00:54:11,708 --> 00:54:15,291 ‫מישל היא כתבת הטכנולוגיה שלנו,‬ ‫שעוקבת אחר ההתרחשויות.‬ 778 00:54:15,375 --> 00:54:17,333 ‫מה את יכולה לספר לנו?‬ ‫-תודה, ג'ים.‬ 779 00:54:17,416 --> 00:54:20,083 ‫בעקבות הסרטון הוויראלי "שואב המוות",‬ 780 00:54:20,166 --> 00:54:23,666 ‫בו נראה שואב האבק הרובוטי הנפוץ‬ ‫של סטארטק כשהוא עולה בלהבות,‬ 781 00:54:23,750 --> 00:54:27,375 ‫חוקרים פדרליים גילו שהחברה הפיצה‬ ‫את המוצר חרף פגמים שנפלו בתכנון.‬ 782 00:54:27,458 --> 00:54:29,083 ‫הזהרתי אותם!‬ 783 00:54:29,166 --> 00:54:32,958 ‫נכסי החברה הוקפאו,‬ ‫והיא צפויה לעמוד בפני תביעות משתקות,‬ 784 00:54:33,041 --> 00:54:36,250 ‫שעלולות לאלץ את החברה‬ ‫לפתוח בהליכי פשיטת רגל.‬ 785 00:54:36,958 --> 00:54:41,791 ‫בקצרה, חג המולד של עובדי סטארטק יהיה עצוב.‬ 786 00:54:46,291 --> 00:54:48,625 ‫קרה משהו נורה. סטארטק קרסה.‬ 787 00:54:48,708 --> 00:54:52,041 ‫מדברים על זה בחדשות.‬ ‫-מה? אוי, לא.‬ 788 00:54:52,125 --> 00:54:54,375 ‫באמת?‬ ‫-כן. לרוב אין מושג.‬ 789 00:54:55,000 --> 00:54:58,791 ‫השקעתי את כל כספי החירום שלנו‬ ‫באיזה בית שרוב אהב.‬ 790 00:54:58,875 --> 00:55:02,416 ‫זהו, אין יותר כסף. ואני בטח אפוטר.‬ 791 00:55:03,541 --> 00:55:08,333 ‫תזמון מושלם.‬ ‫-אוי, שרלוט, אני ממש מצטערת.‬ 792 00:55:09,750 --> 00:55:11,041 ‫באמת.‬ 793 00:55:11,625 --> 00:55:14,708 ‫ידעתי שמשהו כזה יקרה. זה תמיד קורה.‬ 794 00:55:14,791 --> 00:55:17,875 ‫משרד התיווך בסולט לייק פתוח עד חמש.‬ 795 00:55:17,958 --> 00:55:20,333 ‫הם צריכים חתימה אישית כדי לבטל את העסקה.‬ 796 00:55:20,416 --> 00:55:23,666 ‫אם אצא עכשיו, אגיע ברגע האחרון.‬ ‫-אבל את לא יכולה לנסוע.‬ 797 00:55:23,750 --> 00:55:26,041 ‫עכשיו ערב החג, ותפספסי את המופע.‬ 798 00:55:26,125 --> 00:55:28,916 ‫אין לי ברירה, אני פשוט מתמודדת עם המציאות.‬ 799 00:55:29,000 --> 00:55:30,583 ‫תמיד יש ברירה.‬ 800 00:55:30,666 --> 00:55:32,375 ‫אני מעריכה את החיוביות,‬ 801 00:55:32,458 --> 00:55:35,416 ‫אבל לא לכולנו הכול מסתדר בדרך קסם.‬ 802 00:55:35,500 --> 00:55:37,791 ‫גם לי דברים לא מסתדרים בדרך קסם.‬ 803 00:55:37,875 --> 00:55:41,000 ‫בחייך, ג'קי, יש לך הכול. יש לך בית,‬ 804 00:55:41,083 --> 00:55:45,291 ‫יש לך את מר כושר הגאון,‬ ‫הילדים שלך מדהימים.‬ 805 00:55:45,375 --> 00:55:48,875 ‫אחת חכמה מאוד, ואחד מציל את העולם.‬ 806 00:55:50,666 --> 00:55:51,958 ‫מציל את העולם?‬ 807 00:55:53,750 --> 00:55:54,583 ‫אוי, שר.‬ 808 00:55:56,541 --> 00:56:00,416 ‫אני לא אומרת את זה מקנאה.‬ ‫לדעתי זה נפלא, ומגיע לך.‬ 809 00:56:00,916 --> 00:56:03,708 ‫פשוט יש בנות שיש להן את זה,‬ ‫ויש כאלה שאין להן.‬ 810 00:56:04,250 --> 00:56:07,666 ‫אבל אני אחזור יותר מאוחר,‬ ‫ואפגוש את כולכם במופע.‬ 811 00:56:15,750 --> 00:56:17,083 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 812 00:56:17,166 --> 00:56:18,916 ‫מה שלומו?‬ ‫-הוא בסדר.‬ 813 00:56:19,000 --> 00:56:21,375 ‫יופי. לאן את נוסעת?‬ 814 00:56:21,458 --> 00:56:24,000 ‫זה סיפור ארוך.‬ ‫-זה קשור לסטארטק?‬ 815 00:56:24,083 --> 00:56:26,416 ‫שמעת?‬ ‫-זה בכל מקום באינטרנט.‬ 816 00:56:27,666 --> 00:56:31,166 ‫טוב, כל הזמן שהשקעתי הלך ככה פתאום.‬ 817 00:56:33,458 --> 00:56:34,666 ‫מזל טוב.‬ 818 00:56:35,500 --> 00:56:36,458 ‫מזל טוב?‬ 819 00:56:36,541 --> 00:56:40,125 ‫סטארטק הייתה רק מקום זמני,‬ ‫זוכרת? תמיד הבטחת לעצמך…‬ 820 00:56:40,208 --> 00:56:42,875 ‫מקום זמני שמימן אוכל ושכר דירה.‬ 821 00:56:42,958 --> 00:56:44,375 ‫אבל לא עורר השראה.‬ 822 00:56:45,000 --> 00:56:50,416 ‫תקשיבי, אנחנו נחשוב על משהו.‬ ‫ותחשבי על הצד החיובי, את צדקת.‬ 823 00:56:50,500 --> 00:56:51,791 ‫באמת? בקשר למה?‬ 824 00:56:51,875 --> 00:56:54,916 ‫הזהרת אותי לא לקנות את הבית.‬ 825 00:56:55,500 --> 00:56:56,416 ‫זה היה חכם.‬ 826 00:56:58,791 --> 00:56:59,833 ‫אני מצטערת, מותק.‬ 827 00:57:00,833 --> 00:57:03,541 ‫על מה?‬ ‫-זה לא היה אמור להיות ככה.‬ 828 00:57:04,041 --> 00:57:06,666 ‫זאת אומרת, אני הייתי זאת עם הפוטנציאל.‬ 829 00:57:06,750 --> 00:57:09,125 ‫תראה אותי עכשיו.‬ ‫-לראות אותך?‬ 830 00:57:10,208 --> 00:57:15,041 ‫לראות… מותק, אני מבין‬ ‫שאלה לא חדשות מצוינות,‬ 831 00:57:15,125 --> 00:57:18,250 ‫אבל יש לי אמונה. הכול הולך להסתדר.‬ 832 00:57:18,916 --> 00:57:22,458 ‫כן, אבל דברים לא באמת מסתדרים.‬ 833 00:57:22,541 --> 00:57:24,666 ‫הם לא באמת מסתדרים.‬ 834 00:57:25,958 --> 00:57:27,458 ‫ובכל שנה אני נזכרת,‬ 835 00:57:27,541 --> 00:57:31,625 ‫על בסיס שנתי,‬ ‫בכל מה שרציתי לעשות בשבילך, בשבילנו.‬ 836 00:57:31,708 --> 00:57:35,708 ‫והזיכרון נגמר בסימן קריאה שנקרא חג המולד.‬ 837 00:57:38,375 --> 00:57:39,916 ‫אני אוהבת אותך.‬ 838 00:57:45,083 --> 00:57:48,250 ‫לאן את הולכת?‬ ‫-לנסות להפוך קפיצת ראש.‬ 839 00:58:19,583 --> 00:58:22,875 ‫שמעתם את השיר "לבטל את חג המולד",‬ ‫וכעת לחדשות כלכלה.‬ 840 00:58:22,958 --> 00:58:25,875 ‫סטארטק קורסת בדיוק בזמן לחג…‬ 841 00:58:29,750 --> 00:58:30,666 ‫הפחדת לי את…‬ 842 00:58:39,208 --> 00:58:41,083 ‫זה אומר שאני מתה?‬ 843 00:58:42,208 --> 00:58:45,583 ‫גברת, את בסדר?‬ ‫-רוז. רוז!‬ 844 00:58:46,833 --> 00:58:48,500 ‫איזה מזל שאת לא אמיתית.‬ 845 00:58:50,875 --> 00:58:53,666 ‫סליחה. בדיוק הייתי‬ ‫בדרך העירה להתכונן למופע.‬ 846 00:58:54,416 --> 00:58:56,125 ‫בסדר.‬ ‫-את החברה של ג'קי, נכון?‬ 847 00:58:56,208 --> 00:59:00,125 ‫כן, נסעתי ועליתי על קרח, ו…‬ 848 00:59:00,208 --> 00:59:03,208 ‫כולנו ממש שמחים שאת מבלה קצת עם ג'קי.‬ 849 00:59:03,291 --> 00:59:06,083 ‫היא אוהבת חברה, במיוחד בעונה הזאת.‬ 850 00:59:06,791 --> 00:59:09,916 ‫אני חונה שם. אני אחכה עד שתחזרי לכביש.‬ 851 00:59:10,000 --> 00:59:12,916 ‫יהיה בסדר. סעי בזהירות.‬ 852 00:59:13,000 --> 00:59:14,541 ‫רוצות לראות את סנטה?‬ 853 00:59:14,625 --> 00:59:16,458 ‫כן!‬ ‫-עוד נראה.‬ 854 00:59:16,541 --> 00:59:18,625 ‫אוי, באמת. תתלהבי קצת!‬ 855 00:59:18,708 --> 00:59:22,708 ‫טוב, נינג'ה, בוא.‬ ‫אנחנו לא רוצים שוואל יאחר להופעה שלו.‬ 856 00:59:22,791 --> 00:59:24,333 ‫אבל אני צריך למצוא את בוב.‬ 857 00:59:24,416 --> 00:59:27,375 ‫אני בטוח שתמצא אותו.‬ ‫אתה יודע הוא אוהב להתחבא.‬ 858 00:59:27,458 --> 00:59:31,166 ‫כן, נכון. אתה צודק, אבא.‬ 859 00:59:31,750 --> 00:59:35,250 ‫הכוכב יהיה שם?‬ ‫-הכוכב יהיה שם. בסדר? מבטיחה.‬ 860 00:59:40,041 --> 00:59:42,750 ‫כולנו ממש שמחים שאת מבלה קצת עם ג'קי.‬ 861 00:59:44,958 --> 00:59:48,166 ‫היא אוהבת חברה, במיוחד בעונה הזאת.‬ 862 00:59:52,166 --> 00:59:54,083 ‫- הקרן לזכרו של דניאל ג'נינגס -‬ 863 00:59:58,000 --> 01:00:00,375 ‫- הזדמנות לשנות את העולם -‬ 864 01:00:00,458 --> 01:00:05,625 ‫דניאל תמיד רצה להיות ממציא.‬ ‫הוא תמיד קיווה לשנות את העולם.‬ 865 01:00:07,416 --> 01:00:08,583 ‫הלוואי שהוא היה פה.‬ 866 01:00:10,500 --> 01:00:11,375 ‫אוי, לא.‬ 867 01:01:01,208 --> 01:01:05,166 ‫זה לא משהו שאפשר פשוט לכתוב בעלון חג.‬ 868 01:01:25,708 --> 01:01:28,833 ‫- קרן דניאל ג'נינגס‬ ‫זוג הורים מהאדלי פולס מוקירים את זכר בנם -‬ 869 01:01:28,916 --> 01:01:29,916 ‫כן.‬ 870 01:01:31,500 --> 01:01:33,041 ‫כשקרה מה שקרה,‬ 871 01:01:35,000 --> 01:01:37,833 ‫המשפחה שלנו שילמה מחיר שלא ייאמן.‬ 872 01:01:39,708 --> 01:01:43,875 ‫באותה שנה לא שלחתי עלון חג, כי… טוב…‬ 873 01:01:46,708 --> 01:01:50,375 ‫אבל אז הבנתי שאנחנו צריכים ליצור משהו.‬ 874 01:01:52,333 --> 01:01:54,833 ‫את יודעת, כדי לשמר את הזיכרון שלו.‬ 875 01:01:56,000 --> 01:02:00,833 ‫אז הקמנו קרן על שמו.‬ 876 01:02:02,625 --> 01:02:06,000 ‫וכתבתי עליה בעלון, כאילו שהוא עשה את הכול.‬ 877 01:02:08,875 --> 01:02:09,708 ‫כי…‬ 878 01:02:11,541 --> 01:02:13,166 ‫במובן מסוים, הוא באמת עשה הכול.‬ 879 01:02:17,958 --> 01:02:22,250 ‫אני רוצה להראות לך משהו.‬ ‫אבל את חייבת ללבוש משהו חם. בסדר?‬ 880 01:02:22,333 --> 01:02:24,125 ‫בסדר.‬ ‫-בסדר.‬ 881 01:02:31,666 --> 01:02:33,666 ‫זה היה החלום הכי גדול של דניאל.‬ 882 01:02:34,208 --> 01:02:35,208 ‫הוא התגשם.‬ 883 01:02:48,375 --> 01:02:53,291 ‫את מסתכלת על הכדור הפורח‬ ‫הראשון אי פעם שמונע אך ורק באנרגיה סולרית.‬ 884 01:02:57,250 --> 01:03:02,416 ‫סיפור הערש האהוב על דני‬ ‫היה "מסביב לעולם בשמונים יום".‬ 885 01:03:05,041 --> 01:03:06,833 ‫קראנו אותו כמעט בכל לילה.‬ 886 01:03:08,208 --> 01:03:09,041 ‫בבית.‬ 887 01:03:11,250 --> 01:03:12,250 ‫בבית החולים.‬ 888 01:03:14,500 --> 01:03:19,750 ‫הבטחתי לו שיום אחד אבנה כדור פורח‬ ‫ואקח אותנו לטיול מסביב לעולם.‬ 889 01:03:21,291 --> 01:03:27,125 ‫והוא היה חייב להיות ידידותי לסביבה,‬ ‫כי זה היה חשוב לו.‬ 890 01:03:28,833 --> 01:03:33,125 ‫אז בניתי כדור‬ ‫שמונע באנרגיה סולרית. טירוף, מה?‬ 891 01:03:33,208 --> 01:03:36,125 ‫לא, זה לא טירוף.‬ 892 01:03:37,291 --> 01:03:41,000 ‫והכדור הפורח יהיה הכוכב מעל בית לחם.‬ 893 01:03:42,666 --> 01:03:46,875 ‫ככה נדאג שדניאל‬ ‫יהיה חלק מחג המולד גם השנה.‬ 894 01:03:49,666 --> 01:03:51,625 ‫זה מה שראיתי בשמיים.‬ 895 01:03:52,208 --> 01:03:54,583 ‫הכוכב נדלק!‬ ‫-כן.‬ 896 01:03:54,666 --> 01:03:57,291 ‫רגע, כן. רוז עזרה לי בזה.‬ 897 01:03:57,375 --> 01:03:59,958 ‫היא עשתה טיסת ניסיון בלילה שבו הגעתם.‬ 898 01:04:06,208 --> 01:04:07,041 ‫בוב הקוף.‬ 899 01:04:07,708 --> 01:04:11,375 ‫אבא, אפשר תפוח?‬ ‫-כן, יש שם.‬ 900 01:04:11,458 --> 01:04:13,583 ‫הנה תפוחים. אחד לכל אחד.‬ 901 01:04:13,666 --> 01:04:14,875 ‫אלוהים!‬ ‫-סוכריות!‬ 902 01:04:14,958 --> 01:04:16,333 ‫אפשר לקבל אם-אנד-אם?‬ 903 01:04:16,416 --> 01:04:18,666 ‫תודה.‬ ‫-מה קיבלת? סוכריות?‬ 904 01:04:19,208 --> 01:04:20,750 ‫סוכריות!‬ 905 01:04:20,833 --> 01:04:23,166 ‫אבא, תקנה אחד.‬ ‫-לקנות אחד?‬ 906 01:04:23,250 --> 01:04:25,666 ‫תיתני לי ביס משלך, נכון?‬ ‫-לא.‬ 907 01:04:27,125 --> 01:04:28,541 ‫בסדר.‬ 908 01:04:35,250 --> 01:04:36,166 ‫כן.‬ 909 01:04:39,208 --> 01:04:40,458 ‫בסדר, שר.‬ 910 01:04:42,041 --> 01:04:43,208 ‫תודה.‬ 911 01:04:44,083 --> 01:04:46,750 ‫ביי, בוב הקוף.‬ ‫-ביי. תיהני.‬ 912 01:04:49,666 --> 01:04:51,458 ‫תודה.‬ 913 01:04:52,458 --> 01:04:53,833 ‫בהצלחה.‬ 914 01:04:56,666 --> 01:04:57,583 ‫רגע.‬ 915 01:04:59,166 --> 01:05:00,125 ‫מה קורה פה?‬ 916 01:05:01,625 --> 01:05:02,458 ‫אוי, לא.‬ 917 01:05:05,666 --> 01:05:09,208 ‫הסוללות טעונות לגמרי,‬ ‫אבל משהו לא בסדר בלוח הבקרה.‬ 918 01:05:09,291 --> 01:05:10,791 ‫שרלוט.‬ 919 01:05:12,291 --> 01:05:13,958 ‫את בסדר?‬ ‫-לא!‬ 920 01:05:14,041 --> 01:05:17,333 ‫נתקלנו בבעיות חשמליות‬ ‫פה ושם בטיסות הניסיון.‬ 921 01:05:17,416 --> 01:05:20,958 ‫חשבתי שזה כבר מסודר.‬ ‫-נשמע שאת צריכה מהנדסת.‬ 922 01:05:21,041 --> 01:05:22,083 ‫כן, נכון.‬ 923 01:05:22,875 --> 01:05:24,541 ‫אני אסתדר עם זה.‬ 924 01:05:26,708 --> 01:05:28,375 ‫יש זכר לסנטה?‬ 925 01:05:40,541 --> 01:05:42,208 ‫בסדר, זה אמור לעבוד.‬ 926 01:05:42,291 --> 01:05:45,958 ‫תישארי עם הכפפות, ליתר ביטחון.‬ ‫-חשבתי שהן לאכילת חטיפים.‬ 927 01:05:46,041 --> 01:05:48,708 ‫נכון, אבל הן גם יעזרו לנו להטיס את הכדור.‬ 928 01:05:48,791 --> 01:05:49,625 ‫באמת?‬ 929 01:05:49,708 --> 01:05:52,166 ‫שואב המוות עלה באש מאותה סיבה.‬ 930 01:05:52,250 --> 01:05:56,708 ‫פריקה אלקטרוסטטית. הכפפות מתעלות‬ ‫את האלקטרונים שמצטברים באוויר היבש‬ 931 01:05:56,791 --> 01:05:58,583 ‫ומונעות קצרים במערכת.‬ 932 01:05:59,750 --> 01:06:01,666 ‫תסמכי עליי.‬ ‫-בסדר.‬ 933 01:06:05,250 --> 01:06:06,083 ‫זה עבד.‬ 934 01:06:08,041 --> 01:06:08,916 ‫בסדר.‬ 935 01:06:18,791 --> 01:06:20,166 ‫נתראה במופע!‬ 936 01:06:20,750 --> 01:06:22,125 ‫רוצה טרמפ?‬ 937 01:06:22,208 --> 01:06:25,125 ‫יש לך מקום לשלושה? אני עם הקוף המפחיד הזה.‬ 938 01:06:26,208 --> 01:06:27,375 ‫את כזאת מצחיקה.‬ 939 01:06:30,666 --> 01:06:31,666 ‫בבקשה.‬ 940 01:06:34,875 --> 01:06:35,791 ‫תיזהרי.‬ 941 01:06:37,375 --> 01:06:38,208 ‫בסדר.‬ 942 01:06:53,750 --> 01:06:58,041 ‫איזה מזל שבוב הקוף שכנע‬ ‫את גרנט להכניס את הכתובת שלנו ל-GPS.‬ 943 01:06:58,625 --> 01:07:00,666 ‫הצלת את חג המולד שלי, שר.‬ 944 01:07:01,708 --> 01:07:03,416 ‫את הצלת את שלי.‬ 945 01:07:06,833 --> 01:07:08,208 ‫לפרוטוקול,‬ 946 01:07:08,291 --> 01:07:11,833 ‫אני עדיין לא מבינה‬ ‫למה הכפפות האלה לא הצליחו.‬ 947 01:07:11,916 --> 01:07:13,625 ‫הן משווקות את עצמן.‬ 948 01:07:13,708 --> 01:07:17,250 ‫שימי פה לוגו של קבוצת ספורט, ו…‬ 949 01:07:17,958 --> 01:07:21,250 ‫ומה?‬ ‫-זה נקרא מיתוג, אחותי. הלו?‬ 950 01:07:21,333 --> 01:07:24,791 ‫אנשים מתים על דברים כאלה. תעשי הון.‬ 951 01:07:24,875 --> 01:07:25,708 ‫בסדר.‬ 952 01:07:28,625 --> 01:07:30,750 ‫תראי, הנה הבית שלנו.‬ 953 01:07:34,666 --> 01:07:37,583 ‫אוי, שכחנו להעלות את הסולם. אני אביא אותו.‬ 954 01:07:37,666 --> 01:07:38,625 ‫אוי, אלוהים.‬ 955 01:07:46,500 --> 01:07:49,375 ‫אנחנו מאבדות גובה בגלל המשקל של המזחלת.‬ 956 01:07:50,833 --> 01:07:52,916 ‫אוי, אלוהים.‬ ‫-לדעתי, כדאי לנחות.‬ 957 01:07:55,416 --> 01:07:58,416 ‫אני רוצה להאמין, אבל אני צריך הוכחה.‬ 958 01:07:58,500 --> 01:08:00,250 ‫טוב…‬ ‫-צריך לנחות.‬ 959 01:08:00,333 --> 01:08:03,166 ‫לבוב הקוף יש רעיון.‬ ‫-בוב הקוף?‬ 960 01:08:03,250 --> 01:08:05,250 ‫כן. אני אגביר את מהירות המדחף.‬ 961 01:08:06,500 --> 01:08:08,791 ‫רגע, מה? למה?‬ ‫-אנחנו לא נוחתות.‬ 962 01:08:10,708 --> 01:08:11,791 ‫עוד לא.‬ 963 01:08:11,875 --> 01:08:14,416 ‫שר, אי אפשר לטוס מעל כיכר העיר‬ 964 01:08:14,500 --> 01:08:17,125 ‫כשתלויה עלינו מזחלת בלי סנטה.‬ 965 01:08:17,208 --> 01:08:18,083 ‫את צודקת.‬ 966 01:08:21,625 --> 01:08:22,625 ‫חכי.‬ 967 01:08:23,625 --> 01:08:25,291 ‫מה בדיוק את עושה?‬ 968 01:08:25,375 --> 01:08:26,416 ‫מאמינה.‬ 969 01:08:31,833 --> 01:08:32,958 ‫אוי, תיזהרי.‬ 970 01:08:34,541 --> 01:08:38,125 ‫קטן עלייך.‬ 971 01:08:38,208 --> 01:08:39,666 ‫לא נראה לי שקטן עליה.‬ 972 01:08:42,416 --> 01:08:43,500 ‫שרלוט!‬ 973 01:08:45,000 --> 01:08:50,083 ‫אני בסדר! אני בסדר.‬ 974 01:09:04,125 --> 01:09:06,916 ‫שר, תני לי לנחות וזהו.‬ 975 01:09:07,000 --> 01:09:10,041 ‫לא, לא. תייצבי את המסלול.‬ 976 01:09:11,583 --> 01:09:12,416 ‫בסדר.‬ 977 01:09:17,041 --> 01:09:20,458 ‫תטוסי ישר מעל הקהל.‬ 978 01:09:24,541 --> 01:09:26,875 ‫סנטה קלאוס מגיע העירה.‬ 979 01:09:39,833 --> 01:09:41,791 ‫הרועים בשדות שמרו…‬ 980 01:09:41,875 --> 01:09:44,375 ‫אני חושבת שהגיע הזמן לסכם את החקירה.‬ 981 01:09:46,666 --> 01:09:48,750 ‫אנחנו צריכים עוד זמן, בי.‬ 982 01:09:48,833 --> 01:09:50,958 ‫את רוצה להאמין, לא?‬ 983 01:09:51,666 --> 01:09:55,666 ‫כן, גרנט, אני רוצה. אבל אני מי שאני.‬ 984 01:09:58,375 --> 01:09:59,500 ‫אוי, אלוהים!‬ 985 01:10:00,250 --> 01:10:01,500 ‫בי!‬ ‫-מה?‬ 986 01:10:02,500 --> 01:10:04,375 ‫זה…‬ 987 01:10:07,750 --> 01:10:10,500 ‫אומייגד.‬ 988 01:10:10,583 --> 01:10:12,083 ‫סנטה קלאוס!‬ 989 01:10:20,916 --> 01:10:22,458 ‫וואו, אלוהים.‬ 990 01:10:22,541 --> 01:10:24,833 ‫חג שמח לכולם!‬ 991 01:10:24,916 --> 01:10:26,000 ‫זה סנטה!‬ 992 01:10:26,583 --> 01:10:29,583 ‫גרנט סנדרס נמצא שם?‬ 993 01:10:29,666 --> 01:10:32,500 ‫זה אני. זה אני!‬ 994 01:10:35,708 --> 01:10:37,833 ‫בוב הקוף עף!‬ 995 01:10:44,625 --> 01:10:48,166 ‫חג שמח לכולם, ולילה טוב לכולכם!‬ 996 01:11:06,875 --> 01:11:09,041 ‫בואי נוריד אותך לאדמה, סנטה.‬ 997 01:11:12,708 --> 01:11:13,791 ‫בסדר.‬ 998 01:11:17,333 --> 01:11:19,208 ‫טוב, מהר, תשחררי את המזחלת.‬ 999 01:11:19,291 --> 01:11:20,333 ‫היא הסתבכה פה.‬ 1000 01:11:21,708 --> 01:11:23,125 ‫תני לי לעזור.‬ 1001 01:11:23,208 --> 01:11:24,458 ‫בסדר.‬ 1002 01:11:24,541 --> 01:11:29,041 ‫אני יודע שהמזחלות המעופפות בעייתיות.‬ 1003 01:11:29,125 --> 01:11:30,333 ‫בסדר.‬ 1004 01:11:34,333 --> 01:11:35,708 ‫את יכולה להמריא.‬ 1005 01:11:37,958 --> 01:11:40,916 ‫תודה על העזרה.‬ ‫-לא, תודה לך, שרלוט סנדרס.‬ 1006 01:11:42,041 --> 01:11:43,166 ‫אין בעד מה.‬ 1007 01:11:43,250 --> 01:11:45,958 ‫רגע, איך אתה יודע איך קוראים לי…?‬ 1008 01:12:01,916 --> 01:12:03,416 ‫חג שמח, דני.‬ 1009 01:12:03,500 --> 01:12:05,000 ‫חג שמח, דני.‬ 1010 01:13:21,833 --> 01:13:25,375 ‫יש לי הודעה דחופה לכל הילדים.‬ 1011 01:13:26,041 --> 01:13:30,166 ‫צצו ראיות חדשות‬ ‫בחקירה שאני מקיימת על סנטה.‬ 1012 01:13:30,250 --> 01:13:33,958 ‫אני מייעצת לכם להאמין,‬ 1013 01:13:34,041 --> 01:13:37,708 ‫כי הוא עדיין מאמין בכם.‬ 1014 01:14:10,458 --> 01:14:14,083 ‫מי רוצה לעזור לי להפוך‬ ‫את חג המולד הזה לטוב ביותר אי פעם?‬ 1015 01:15:25,083 --> 01:15:29,250 ‫ברכות לחג ממשפחת סנדרס‬ ‫ביחד עם משפחת ג'נינגס.‬ 1016 01:15:29,333 --> 01:15:31,500 ‫זאת הפכה לסוג של מסורת חדשה.‬ 1017 01:15:31,583 --> 01:15:36,000 ‫בסוף הצלחנו להגיע‬ ‫לבית של אחותי בזמן לערב השנה החדשה.‬ 1018 01:15:36,083 --> 01:15:39,208 ‫ג'קי ואני הקמנו עסק לפירוריות.‬ 1019 01:15:39,291 --> 01:15:41,750 ‫הלקוחה הראשונה שלנו הייתה מריה קארי.‬ 1020 01:15:43,333 --> 01:15:44,916 ‫לא עוד פירורי עוגיות!‬ 1021 01:15:45,541 --> 01:15:47,875 ‫במסעם להפיכה לגיבורי-על,‬ 1022 01:15:47,958 --> 01:15:51,083 ‫כל הילדים שלנו‬ ‫התחילו ללמוד קרטה מוולנטינו.‬ 1023 01:15:52,250 --> 01:15:54,458 ‫החלום של משפחת ג'נינגס התגשם סוף סוף,‬ 1024 01:15:54,541 --> 01:15:58,250 ‫כשהם ריחפו סביב העולם‬ ‫כדי לגייס כספים לקרן של דניאל.‬ 1025 01:15:58,333 --> 01:16:01,666 ‫וגם החלום שלנו התגשם. קנינו את הבית.‬ 1026 01:16:01,750 --> 01:16:05,500 ‫אבל נחשו מה? נשמור אותו‬ ‫בשביל המשפחה המדהיפלאה שלנו.‬ 1027 01:16:05,583 --> 01:16:07,000 ‫מה אפשר להגיד?‬ 1028 01:16:07,083 --> 01:16:10,708 ‫כריסמס עם ג'קי הוא חוויה משנת חיים.‬ 1029 01:19:59,458 --> 01:20:04,458 ‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬