1
00:00:06,000 --> 00:00:08,375
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:49,125 --> 00:00:50,458
‫זו כמעט שעת השינה שלך.‬

3
00:00:54,041 --> 00:00:55,291
‫עדיין לא סיימתי.‬

4
00:00:56,041 --> 00:00:59,458
‫אולי לא, אבל אספקת היין נגמרה בוודאות.‬

5
00:01:00,458 --> 00:01:03,416
‫הכול נגמר, הקטור.‬

6
00:01:07,250 --> 00:01:08,208
‫ממש לא.‬

7
00:01:09,333 --> 00:01:10,625
‫דברים פשוט השתנו.‬

8
00:01:11,541 --> 00:01:12,458
‫זה הכול.‬

9
00:01:13,958 --> 00:01:16,083
‫ערפדים לא מתים על שינויים.‬

10
00:01:18,708 --> 00:01:20,541
‫אז מישהו היה צריך להגיד את זה לקרמילה.‬

11
00:01:21,250 --> 00:01:23,791
‫אתה עדיין לא מבין אותה.‬

12
00:01:24,916 --> 00:01:26,166
‫נו, בחייך.‬

13
00:01:26,250 --> 00:01:28,833
‫אפילו את נחרדת ממה שנעשה ממנה.‬

14
00:01:29,666 --> 00:01:31,458
‫אולי מקנה המידה של זה,‬

15
00:01:32,208 --> 00:01:35,125
‫ומהבלגן שזה היה מביא לחיים שלנו.‬

16
00:01:36,958 --> 00:01:40,958
‫אני עדיין חושבת ששורש העניין‬
‫היה סגולת הערפד.‬

17
00:01:41,791 --> 00:01:45,916
‫אנחנו רוצים שהכול יישאר אותו הדבר,‬
‫יישאר יציב.‬

18
00:01:46,958 --> 00:01:49,791
‫סגולת הערפד. לכל הרוחות.‬

19
00:01:49,875 --> 00:01:52,958
‫זה מהלך אקרובטיקה פילוסופי לדורות.‬

20
00:01:53,041 --> 00:01:55,291
‫מספיק עם הניסיונות להיות מחוכם.‬

21
00:01:55,375 --> 00:01:59,625
‫אתם מבלים 60 שנה בהיתקלות בדברים‬
‫ומכנים את זה חיים.‬

22
00:01:59,708 --> 00:02:01,666
‫אנו צריכים לחשוב לטווח רחוק יותר.‬

23
00:02:02,375 --> 00:02:04,458
‫אז אנחנו רוצים יציבות.‬

24
00:02:05,166 --> 00:02:06,500
‫ואת אומרת שהיה לכם את זה?‬

25
00:02:08,583 --> 00:02:09,458
‫כן.‬

26
00:02:10,166 --> 00:02:11,375
‫בתור רביעייה,‬

27
00:02:11,458 --> 00:02:13,625
‫לאחיות שלי ולי היה חוזק.‬

28
00:02:14,500 --> 00:02:17,125
‫החוזק לאכוף סביבה יציבה.‬

29
00:02:18,041 --> 00:02:22,875
‫אפשר להילחם במלחמה בעזרת חוזק, כן,‬
‫אך אפשר גם לבנות מחסה.‬

30
00:02:24,208 --> 00:02:25,458
‫אתה עוקב אחריי?‬

31
00:02:26,958 --> 00:02:28,916
‫רק נתקל בדברים בדרך.‬

32
00:02:29,958 --> 00:02:32,791
‫צורות קטנות הן חזקות יותר מגדולות, לנור.‬

33
00:02:33,375 --> 00:02:35,875
‫קרמילה רצתה יותר ממקלט חסין למזג אוויר.‬

34
00:02:36,583 --> 00:02:39,916
‫בסופו של דבר. אבל הכול הגיע מהסגולה הזאת.‬
‫אתה מבין?‬

35
00:02:40,958 --> 00:02:44,000
‫חוזק וכוח הם שונים.‬

36
00:02:45,250 --> 00:02:46,458
‫רצית חוזק.‬

37
00:02:47,583 --> 00:02:48,625
‫קרמילה רצתה כוח.‬

38
00:02:50,833 --> 00:02:55,458
‫בסופו של דבר, כן, לזה זה הפך,‬

39
00:02:56,916 --> 00:02:59,291
‫וזה מה שהרס את חיי.‬

40
00:03:03,375 --> 00:03:04,250
‫כוח.‬

41
00:03:04,875 --> 00:03:09,916
‫כוח בינלאומי לא דיפלומטי מוקרן‬

42
00:03:10,791 --> 00:03:12,000
‫הוא משהו אחר.‬

43
00:03:13,250 --> 00:03:14,583
‫הוא מעניק לך יותר עוצמה,‬

44
00:03:14,666 --> 00:03:17,166
‫אבל אין בו את השימושיות של חוזק.‬

45
00:03:17,250 --> 00:03:18,500
‫הוא מטיל בתוכך ביצים.‬

46
00:03:18,583 --> 00:03:21,000
‫הוא הופך לטפיל שאתה נאלץ להאכיל.‬

47
00:03:21,083 --> 00:03:23,458
‫כוח לא עושה כלום חוץ מלאכול.‬

48
00:03:33,625 --> 00:03:34,708
‫כמו ערפד.‬

49
00:03:37,666 --> 00:03:39,333
‫כמו ערפד.‬

50
00:03:46,166 --> 00:03:47,083
‫לכן,‬

51
00:03:47,958 --> 00:03:50,458
‫אחרי שהראו לי מה אני,‬

52
00:03:50,958 --> 00:03:53,958
‫אחרי שגיליתי שחייתי בשקר,‬

53
00:03:54,458 --> 00:03:55,833
‫הינה אני יושבת‬

54
00:03:55,916 --> 00:03:58,583
‫בכלוב כמו חיה מסוכנת‬

55
00:03:58,666 --> 00:04:01,666
‫עם המלך אייזק, הממזר המאושר,‬

56
00:04:01,750 --> 00:04:03,833
‫ששומר עליי מקרוב מאוד.‬

57
00:04:05,208 --> 00:04:08,250
‫מעולם לא ראיתי אותו כל כך עליז. זה מוזר.‬

58
00:04:08,833 --> 00:04:10,166
‫אבל הוא לא ייפגע בך.‬

59
00:04:10,958 --> 00:04:13,875
‫לא, הוא רק יחזיק אותי בכלוב.‬

60
00:04:14,625 --> 00:04:16,833
‫אני לא אשב בכלוב, הקטור.‬

61
00:04:17,916 --> 00:04:19,041
‫אפילו לא איתך.‬

62
00:04:20,916 --> 00:04:23,833
‫אני מצטערת על כל מה שעברת.‬

63
00:04:24,958 --> 00:04:27,750
‫אני מצטערת שלא אוכל להיות כאן‬
‫כדי לעזור לך לעבור‬

64
00:04:28,291 --> 00:04:29,791
‫את מה שזה לא יהיה שיקרה.‬

65
00:04:32,458 --> 00:04:34,750
‫אבל אני מסרבת להתקיים ככה.‬

66
00:04:39,375 --> 00:04:42,791
‫ואני רוצה לראות מה כל כך מיוחד בשמש‬
‫שאתה כל הזמן מדבר עליה.‬

67
00:04:44,708 --> 00:04:46,750
‫לנור, לא.‬

68
00:04:48,291 --> 00:04:49,125
‫הקטור,‬

69
00:04:50,208 --> 00:04:51,125
‫זה בסדר.‬

70
00:04:52,583 --> 00:04:53,958
‫זה מה שאני רוצה לעשות.‬

71
00:05:02,250 --> 00:05:03,583
‫תהיי חופשיה, לנור.‬

72
00:05:05,083 --> 00:05:06,208
‫מה אתה תעשה?‬

73
00:05:07,250 --> 00:05:08,583
‫אני חושב שאכתוב ספר.‬

74
00:05:09,708 --> 00:05:11,791
‫העתיד צריך לדעת את הטעויות שעשינו.‬

75
00:05:13,083 --> 00:05:15,375
‫ולאחרונה, נכפה עליי להבין את הערך‬

76
00:05:16,625 --> 00:05:17,666
‫והיופי‬

77
00:05:18,916 --> 00:05:20,750
‫של דברים שחיים יותר זמן ממני.‬

78
00:06:06,958 --> 00:06:08,625
‫זה הכול?‬

79
00:06:12,541 --> 00:06:14,958
‫הקטור, אתה בחור טיפשי.‬

80
00:08:19,208 --> 00:08:21,041
‫אז מה דעתך על התוכנית שלי?‬

81
00:08:21,541 --> 00:08:22,916
‫זו הייתה התוכנית שלי.‬

82
00:08:23,708 --> 00:08:25,291
‫אתה רק חושב שהיא שלך.‬

83
00:08:25,791 --> 00:08:27,000
‫זו הייתה התוכנית שלי.‬

84
00:08:27,583 --> 00:08:29,541
‫נתתי לך לחשוב שזו הייתה התוכנית שלך.‬

85
00:08:29,625 --> 00:08:31,458
‫סיפרתי לך על התוכנית שלי.‬

86
00:08:31,541 --> 00:08:34,125
‫אתה רק חושב שסיפרת לי. אני חכמה מאוד.‬

87
00:08:34,625 --> 00:08:38,083
‫סיפרתי לך על התוכנית שלי‬
‫באופן שיגרום לך לחשוב שהיא שלך.‬

88
00:08:38,166 --> 00:08:40,083
‫זה היה רעיון הארור שלי.‬

89
00:08:40,166 --> 00:08:42,583
‫תודה בזה, התעליתי עליך.‬

90
00:08:43,083 --> 00:08:44,291
‫ממש לא.‬

91
00:08:44,791 --> 00:08:47,208
‫ובנוסף, הכול היה הרעיון שלי.‬

92
00:08:48,166 --> 00:08:50,083
‫תמשיך לחשוב ככה.‬

93
00:08:50,958 --> 00:08:51,958
‫אז אתה מסכים.‬

94
00:08:52,041 --> 00:08:53,750
‫מסכים למה?‬

95
00:08:54,250 --> 00:08:56,833
‫לתוכנית שלי. אנחנו נשארים.‬

96
00:08:56,916 --> 00:08:57,958
‫אלוהים.‬

97
00:08:58,041 --> 00:09:00,208
‫אני גאונה. תיכנע ודי.‬

98
00:09:01,625 --> 00:09:03,000
‫אם אתעלם לרגע‬

99
00:09:03,750 --> 00:09:07,250
‫מכך שאת הרבה יותר מטורפת ממה שהערכתי בעבר,‬

100
00:09:07,875 --> 00:09:10,250
‫את בטוחה שזה רעיון טוב? כלומר,‬

101
00:09:10,958 --> 00:09:11,833
‫אני לא‬

102
00:09:12,583 --> 00:09:14,291
‫רגיל לאנשים.‬

103
00:09:14,875 --> 00:09:16,083
‫הם רגילים אליך.‬

104
00:09:16,666 --> 00:09:20,083
‫אז תן להם להיות רגילים אליך,‬
‫ואתה תתרגל אליהם.‬

105
00:09:21,166 --> 00:09:24,833
‫אני חושב שהרגשתי חלק מהמוח שלי מת‬
‫בניסיון לעקוב אחר ההיגיון הזה.‬

106
00:09:25,416 --> 00:09:27,250
‫זה אנושי. פשוט תזרום עם זה.‬

107
00:09:29,333 --> 00:09:30,291
‫אני לא.‬

108
00:09:31,750 --> 00:09:33,041
‫אנושי, זאת אומרת.‬

109
00:09:34,333 --> 00:09:35,375
‫לא לחלוטין.‬

110
00:09:36,125 --> 00:09:39,458
‫אל תחשוב שלא שמתי לב שאתה משחק‬
‫עם הילדים היתומים.‬

111
00:09:39,541 --> 00:09:43,458
‫ואל תחשוב שאני לא יודעת‬
‫שחלק מהם קוראים לך "אבא".‬

112
00:09:43,541 --> 00:09:44,416
‫אני…‬

113
00:09:45,625 --> 00:09:48,208
‫לא רציתי לאכזב אותם ולתקן אותם.‬

114
00:09:51,958 --> 00:09:53,125
‫מאוד אנושי מצדך.‬

115
00:09:54,666 --> 00:09:57,875
‫אתה, אלוקארד, אדם מוזר מאוד.‬

116
00:09:59,291 --> 00:10:01,000
‫נראה לי שאולי אני מחבבת אותך.‬

117
00:10:08,041 --> 00:10:09,791
‫אלוקארד, היא ערה.‬

118
00:10:16,125 --> 00:10:17,125
‫תהיה עדין.‬

119
00:10:17,625 --> 00:10:19,791
‫היא לא דיברה עם אף אחד כבר שבועיים.‬

120
00:10:27,666 --> 00:10:28,500
‫סייפה.‬

121
00:10:31,375 --> 00:10:32,291
‫שלום.‬

122
00:10:32,875 --> 00:10:34,208
‫יש לך סוס מיותר?‬

123
00:10:36,333 --> 00:10:38,416
‫יכול להיות. בשביל מה?‬

124
00:10:40,708 --> 00:10:44,458
‫אני אעשה את מה שטרבר ואני‬
‫תכננו לעשות מלכתחילה.‬

125
00:10:45,083 --> 00:10:46,416
‫להצטרף שוב לשיירה שלי.‬

126
00:10:47,541 --> 00:10:49,625
‫את יודעת שאת מאוד רצויה כאן.‬

127
00:10:50,375 --> 00:10:51,375
‫תודה,‬

128
00:10:52,291 --> 00:10:55,208
‫אבל אני גם בהחלט בהיריון.‬

129
00:10:56,666 --> 00:10:58,458
‫ואני צריכה להיות עם אנשיי.‬

130
00:10:58,958 --> 00:11:00,750
‫והאנשים שלי מיומנים היטב‬

131
00:11:00,833 --> 00:11:03,250
‫במתן התמיכה שאישה זקוקה לה בבוא העת.‬

132
00:11:03,875 --> 00:11:05,458
‫אם רק אוכל לקבל סוס.‬

133
00:11:06,666 --> 00:11:07,666
‫אני…‬

134
00:11:09,875 --> 00:11:11,041
‫ברכותיי.‬

135
00:11:14,875 --> 00:11:15,708
‫קדימה.‬

136
00:11:16,500 --> 00:11:20,083
‫תגיד את זה כמו שאמרת לטרבר כשהגענו למאחז.‬

137
00:11:20,583 --> 00:11:22,458
‫אני לא אמור לברך?‬

138
00:11:22,541 --> 00:11:24,458
‫"ברכותיי."‬

139
00:11:28,166 --> 00:11:29,958
‫שמעתי חיקויים גרועים מזה.‬

140
00:11:30,791 --> 00:11:32,041
‫זה בסדר.‬

141
00:11:33,458 --> 00:11:34,625
‫הוא אהב אותי.‬

142
00:11:35,833 --> 00:11:37,208
‫עשינו ילד.‬

143
00:11:37,291 --> 00:11:39,833
‫משהו חדש ונהדר יצא מכל זה.‬

144
00:11:41,500 --> 00:11:42,500
‫עליי ללכת.‬

145
00:11:50,666 --> 00:11:51,791
‫עלייך להישאר.‬

146
00:11:54,291 --> 00:11:57,791
‫זה מאוד אדיב מצדך,‬
‫אבל אני צריכה להיות בחברת עוד אנשים.‬

147
00:11:58,291 --> 00:12:01,208
‫לא אוכל לתת לך להיות היחיד‬
‫שאסתמך על עזרתו,‬

148
00:12:01,291 --> 00:12:03,208
‫וילד צריך להיות חלק מקהילה.‬

149
00:12:04,541 --> 00:12:05,541
‫הוא יהיה.‬

150
00:12:06,250 --> 00:12:07,291
‫אם תישארי.‬

151
00:12:07,958 --> 00:12:09,500
‫אני לא מבינה.‬

152
00:12:12,000 --> 00:12:14,000
‫האנשים האלה לא חוזרים לדנסטי.‬

153
00:12:15,375 --> 00:12:19,208
‫אנחנו נקים כפר חדש כאן סביב הטירה והמאחז.‬

154
00:12:20,166 --> 00:12:23,875
‫למקום הזה יש משאבים‬
‫שלא אוכל לתת לאנשיי בדנסטי.‬

155
00:12:23,958 --> 00:12:25,875
‫נוכל לשנות הכול כאן.‬

156
00:12:27,083 --> 00:12:28,583
‫יהיו לנו בתי ספר.‬

157
00:12:28,666 --> 00:12:32,333
‫אחד מהם יעסוק בספריות הטירה והמאחז.‬

158
00:12:32,416 --> 00:12:36,541
‫וקיוויתי שתוכלי לעזור לי ללמד‬
‫את האדם המבריק אך די חסר תועלת‬

159
00:12:36,625 --> 00:12:37,958
‫איך לחיות את חייו.‬

160
00:12:40,458 --> 00:12:42,333
‫אל תפתחי ציפיות גבוהות מדי.‬

161
00:12:42,916 --> 00:12:44,083
‫סייפה,‬

162
00:12:44,166 --> 00:12:46,875
‫יש לנו הזדמנות אמיתית‬
‫לחיים טובים יותר עבור ילדינו‬

163
00:12:46,958 --> 00:12:48,208
‫משהיו לנו.‬

164
00:12:48,291 --> 00:12:50,541
‫לשם שינוי, יכול להיות טוב יותר‬

165
00:12:51,208 --> 00:12:52,500
‫עבור כל הילדים שלנו.‬

166
00:12:55,708 --> 00:12:56,833
‫היא טובה.‬

167
00:12:58,250 --> 00:12:59,125
‫אני יודע.‬

168
00:12:59,958 --> 00:13:01,458
‫אתה בצרות צרורות.‬

169
00:13:04,958 --> 00:13:07,833
‫איך תקראו לכפר? דנסטי החדש?‬

170
00:13:08,916 --> 00:13:10,708
‫חשבתי שאולי נקרא לו בלמונט.‬

171
00:13:13,375 --> 00:13:15,166
‫זה בטח יבלבל את כולם.‬

172
00:13:23,875 --> 00:13:26,375
‫אני חושבת שהייתי רוצה לגור‬
‫במקום בשם בלמונט.‬

173
00:13:38,916 --> 00:13:39,750
‫בנוסף,‬

174
00:13:40,583 --> 00:13:43,708
‫אלוהים , האנשים האלה גרועים בארגון.‬

175
00:13:44,375 --> 00:13:47,708
‫ואת באמת מתכוונת להביא דליים מהנהר‬
‫הלוך-חזור כל היום?‬

176
00:13:47,791 --> 00:13:49,625
‫חשבתי שאת אשת מדע.‬

177
00:13:49,708 --> 00:13:51,750
‫השביל יצטרך להתרחב גם שם.‬

178
00:13:52,541 --> 00:13:54,000
‫של מי הסוס הזה?‬

179
00:13:54,083 --> 00:13:56,083
‫איזה סוס?‬
‫-שצועד בשביל.‬

180
00:13:56,166 --> 00:13:58,125
‫קשור את הסוסים שלך, אלוקארד.‬

181
00:13:58,208 --> 00:14:01,208
‫אם אתה מתכוון לייסד כפר,‬
‫אתה צריך לעשות סדר.‬

182
00:14:03,125 --> 00:14:04,375
‫אני מכיר את הסוס הזה.‬

183
00:14:05,250 --> 00:14:06,250
‫אבל‬

184
00:14:07,083 --> 00:14:08,208
‫מישהו רוכב עליו.‬

185
00:14:39,416 --> 00:14:40,750
‫שלום, אהובה.‬

186
00:14:45,375 --> 00:14:46,375
‫מה?‬

187
00:14:47,541 --> 00:14:50,083
‫כל השאלות, תענה עכשיו!‬

188
00:14:51,375 --> 00:14:54,625
‫כל מה שאני יכול לחשוב עליו הוא שסן ז'רמן‬

189
00:14:54,708 --> 00:14:57,541
‫פתח את המסדרון האינסופי רגע לפני שהוא מת.‬

190
00:14:58,916 --> 00:15:01,041
‫הכנסתי את הפגיון למוות.‬

191
00:15:01,958 --> 00:15:03,583
‫הוא נדלק כמו השמש.‬

192
00:15:05,208 --> 00:15:07,958
‫כעבור שנייה הייתי בתוך המסדרון.‬

193
00:15:08,541 --> 00:15:10,000
‫הדבר הבא שאני זוכר‬

194
00:15:10,083 --> 00:15:13,291
‫הוא ששכבתי על הפנים‬
‫ליד הגדה הצפונית של הדנובה.‬

195
00:15:13,958 --> 00:15:15,291
‫שכה יהיה לי טוב.‬

196
00:15:15,833 --> 00:15:18,083
‫אנחנו צריכים עזרה כאן עכשיו!‬

197
00:15:19,583 --> 00:15:20,708
‫אני אהיה בסדר.‬

198
00:15:20,791 --> 00:15:23,958
‫אני רק צריך לישון במשך שנה וגוף חדש.‬

199
00:15:25,666 --> 00:15:26,750
‫מה איתך?‬

200
00:15:27,750 --> 00:15:29,333
‫הכול בסדר?‬

201
00:15:29,958 --> 00:15:31,125
‫אני בסדר.‬

202
00:15:31,750 --> 00:15:32,583
‫יופי.‬

203
00:15:33,958 --> 00:15:35,916
‫את יודעת מה הכי הפחיד אותי?‬

204
00:15:36,500 --> 00:15:37,416
‫מה?‬

205
00:15:37,916 --> 00:15:42,000
‫שבסוף באמת תקראי לילד טרפור.‬

206
00:15:43,208 --> 00:15:44,750
‫איך ידעת בכלל?‬

207
00:15:44,833 --> 00:15:46,041
‫בבקשה.‬

208
00:15:46,125 --> 00:15:47,125
‫זה אני.‬

209
00:15:47,750 --> 00:15:50,750
‫איך נראה לך שהצלחתי להישאר רווק וחסר דאגות‬
‫כל השנים?‬

210
00:15:52,375 --> 00:15:55,375
‫מישהו יכול לבוא הנה ולהרוג את האיש הזה?‬

211
00:15:57,250 --> 00:15:58,750
‫זה לא יהיה קשה.‬

212
00:16:01,166 --> 00:16:03,958
‫אתה אידיוט גס רוח, טרבר בלמונט.‬

213
00:16:04,625 --> 00:16:05,791
‫אני יודע.‬

214
00:16:08,041 --> 00:16:09,333
‫ואני אוהבת אותך.‬

215
00:16:12,458 --> 00:16:13,458
‫אני יודע.‬

216
00:16:18,041 --> 00:16:19,666
‫אמרתי שהאיש הזה צריך עזרה.‬

217
00:16:23,750 --> 00:16:24,833
‫שלום, בלמונט.‬

218
00:16:26,250 --> 00:16:28,458
‫עכשיו, מה היה הטריק הזה עם הפגיון?‬

219
00:16:28,958 --> 00:16:30,083
‫שלום, אלוקארד.‬

220
00:16:31,750 --> 00:16:35,916
‫ובכן, היו לוחמים בטרגובישטה‬

221
00:16:36,000 --> 00:16:39,625
‫שהתחבאו במה שהתברר ככספת האוצר‬
‫של משפחת המלוכה.‬

222
00:16:40,250 --> 00:16:44,125
‫והם פשוט לקחו משם דברים כקמעות מזל.‬

223
00:16:45,125 --> 00:16:46,791
‫התחלתי לשים לב לדברים.‬

224
00:16:47,666 --> 00:16:49,958
‫בסופו של דבר אספתי חלקים של משהו‬

225
00:16:50,041 --> 00:16:52,000
‫שנפח קוסם מטורף הכין פעם‬

226
00:16:52,083 --> 00:16:55,291
‫כדי ליישם הסכם רצח-התאבדות מאוד חד צדדי‬
‫עם אלוהים.‬

227
00:16:55,791 --> 00:16:56,708
‫אז…‬

228
00:16:57,625 --> 00:16:58,500
‫אז,‬

229
00:16:59,250 --> 00:17:02,416
‫ידעת שהדבר בטח יהיה קטלני כלפיך‬
‫כשהשתמשת בו.‬

230
00:17:02,500 --> 00:17:04,458
‫אבל לא הייתה לי ברירה.‬

231
00:17:05,583 --> 00:17:08,125
‫מה כל האנשים האלה עושים פה?‬

232
00:17:08,791 --> 00:17:10,416
‫ברוך הבא לכפר שלי.‬

233
00:17:12,416 --> 00:17:13,500
‫עכשיו יש לך כפר?‬

234
00:17:14,750 --> 00:17:16,041
‫איך קוראים לו?‬

235
00:17:16,625 --> 00:17:17,833
‫טרפי.‬

236
00:17:19,708 --> 00:17:21,833
‫מישהו יכול לבוא הנה ולהרוג אותי?‬

237
00:17:26,041 --> 00:17:27,666
‫אתה נראה מאושר באופן מוזר.‬

238
00:17:29,250 --> 00:17:30,083
‫אני…‬

239
00:17:31,000 --> 00:17:32,083
‫אני כן באופן מוזר.‬

240
00:17:33,791 --> 00:17:35,291
‫זאת הייתה תקופה מוזרה.‬

241
00:17:36,166 --> 00:17:37,500
‫אני שמח שזה נגמר.‬

242
00:17:38,541 --> 00:17:40,916
‫הדבר המצחיק הוא שבפעם הראשונה בחיי,‬

243
00:17:42,000 --> 00:17:44,625
‫אין לי מושג מה יקרה.‬

244
00:17:45,666 --> 00:17:48,166
‫רק יש לי הרגשה שזה יהיה שווה את זה.‬

245
00:17:50,291 --> 00:17:51,416
‫זה בדיוק זה.‬

246
00:17:53,291 --> 00:17:54,666
‫אני מאושר באופן מוזר.‬

247
00:18:14,375 --> 00:18:15,458
‫את בסדר?‬

248
00:18:19,000 --> 00:18:20,208
‫אני חושבת שכן.‬

249
00:18:33,916 --> 00:18:35,875
‫אני חושבת שסוף סוף ניצחנו.‬

250
00:19:41,125 --> 00:19:42,791
‫ליסה וולאד טפש.‬

251
00:20:30,208 --> 00:20:31,041
‫אז…‬

252
00:20:32,000 --> 00:20:32,916
‫אז…‬

253
00:20:38,875 --> 00:20:40,916
‫אתה צריך להתרגל לקרוא לעצמך ולאד.‬

254
00:20:43,375 --> 00:20:44,416
‫אני מניח.‬

255
00:20:45,166 --> 00:20:48,250
‫אני לא יכולה להציג אותך בתור "דרקולה טפש".‬

256
00:20:48,333 --> 00:20:51,208
‫"באמת, אין קשר.‬
‫אל תסתכלו על השיניים שלו מקרוב."‬

257
00:20:51,291 --> 00:20:54,000
‫זה באמת מה שאת רוצה לדבר עליו?‬

258
00:20:56,708 --> 00:20:57,583
‫אני מתי,‬

259
00:20:58,625 --> 00:21:00,458
‫ולא היית שם.‬

260
00:21:01,541 --> 00:21:02,500
‫אני יודע.‬

261
00:21:03,083 --> 00:21:04,041
‫ואתה מת.‬

262
00:21:05,625 --> 00:21:06,458
‫נכון.‬

263
00:21:07,875 --> 00:21:09,416
‫ובאת לחפש אותי.‬

264
00:21:10,500 --> 00:21:12,000
‫כמובן שכן.‬

265
00:21:12,666 --> 00:21:14,708
‫לא יכולתי לעשות שום דבר אחר.‬

266
00:21:18,250 --> 00:21:20,625
‫הנחתי שהיו לך אפשרויות אחרות.‬

267
00:21:21,208 --> 00:21:23,083
‫לצעוק על השטן עד שיתוודא‬

268
00:21:23,166 --> 00:21:25,541
‫שהוא רק חימם לך את הכיסא.‬

269
00:21:25,625 --> 00:21:26,750
‫משהו כזה.‬

270
00:21:29,375 --> 00:21:31,083
‫השנייה אחרי שמתי‬

271
00:21:31,166 --> 00:21:34,208
‫הייתה אולי הרגע השפוי ביותר שחוויתי‬
‫מאז שאת מת.‬

272
00:21:36,000 --> 00:21:37,708
‫אתה באמת נראה רגוע להפליא.‬

273
00:21:39,458 --> 00:21:42,208
‫ואת נראית מעט כועסת.‬

274
00:21:42,291 --> 00:21:45,541
‫כי שום דבר מזה לא הגיוני.‬

275
00:21:46,250 --> 00:21:48,625
‫יש לך תאוריה למה שקרה?‬

276
00:21:48,708 --> 00:21:50,708
‫למה את חושבת שיש לי תאוריה?‬

277
00:21:50,791 --> 00:21:53,750
‫אתה גבר. לגברים תמיד יש תיאוריות.‬

278
00:21:54,333 --> 00:21:57,791
‫אני רק יודע שהתעוררנו בשדה אתמול.‬

279
00:21:57,875 --> 00:22:01,333
‫ונאלצנו לגנוב בגדים.‬
‫אני עדיין מרגישה רע לגבי זה.‬

280
00:22:01,416 --> 00:22:05,416
‫לא הרגשת רע כשכייסת את ראש הכפר‬
‫היום אחר הצוהריים.‬

281
00:22:05,500 --> 00:22:07,000
‫טוב, הוא היה חזיר,‬

282
00:22:07,083 --> 00:22:10,875
‫אבל עלינו לעשות משהו בשביל האנשים‬
‫שלקחנו מהם את הבגדים. מחר.‬

283
00:22:11,458 --> 00:22:12,833
‫ונעשה זאת.‬

284
00:22:15,625 --> 00:22:18,000
‫אבל אחרי זה…‬

285
00:22:19,333 --> 00:22:21,250
‫אנחנו לא יכולים לחזור לטירה.‬

286
00:22:22,666 --> 00:22:25,625
‫הילד המסכן שלנו ראוי לסגירת מעגל בחייו.‬

287
00:22:27,250 --> 00:22:29,375
‫אולי ביום מין הימים בעתיד.‬

288
00:22:31,833 --> 00:22:32,875
‫אך עדיין לא.‬

289
00:22:34,250 --> 00:22:35,083
‫לא.‬

290
00:22:37,291 --> 00:22:38,583
‫יש לי מחשבה.‬

291
00:22:40,250 --> 00:22:41,500
‫לא תיאוריה?‬

292
00:22:42,000 --> 00:22:43,916
‫לא תיאוריה, רק מחשבה.‬

293
00:22:46,375 --> 00:22:47,750
‫אני חושב שעלינו לטייל.‬

294
00:22:48,750 --> 00:22:49,666
‫לאן?‬

295
00:22:50,375 --> 00:22:52,166
‫חשבתי על אנגליה.‬

296
00:22:52,875 --> 00:22:56,291
‫יש מקום בחוף הצפון-מזרחי‬
‫שאמור להיות יפהפה.‬

297
00:22:56,791 --> 00:22:59,125
‫ואומרים שהשמש בקושי זורחת שם.‬

298
00:22:59,666 --> 00:23:02,291
‫וויטביי או וויטבי, משהו כזה.‬

299
00:23:03,291 --> 00:23:05,333
‫מרוחק ובודד, אני מניחה?‬

300
00:23:06,291 --> 00:23:08,500
‫גברים ונשים אומללים‬

301
00:23:09,250 --> 00:23:11,208
‫ובערך עשרים בתים מעליו.‬

302
00:23:12,250 --> 00:23:14,083
‫נוף לים, דגים.‬

303
00:23:14,625 --> 00:23:16,916
‫דגים? איך אפשר לסרב?‬

304
00:23:19,541 --> 00:23:21,916
‫אני לא אשתפר בלעדייך.‬

305
00:23:22,958 --> 00:23:25,791
‫ואני לא הייתי משתפרת בלעדיך.‬

306
00:23:27,708 --> 00:23:29,458
‫קיבלנו הזדמנות שנייה.‬

307
00:23:31,166 --> 00:23:33,208
‫ועתיד חדש לגמרי.‬

308
00:25:22,500 --> 00:25:24,000
‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬