1 00:00:06,000 --> 00:00:08,375 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:00:46,083 --> 00:00:47,000 ‫התרגיל עבד.‬ 3 00:00:47,708 --> 00:00:51,708 ‫התכשיטים המטופשים שמצאת על גופת האדם ההיא?‬ 4 00:00:52,291 --> 00:00:55,125 ‫אני חושב שהם גונבים דברים‬ ‫מחצר המלוכה שלהם,‬ 5 00:00:55,208 --> 00:00:59,583 ‫נושאים אותם בתור קמעות‬ ‫או איזה חרא פרימיטיבי.‬ 6 00:01:00,291 --> 00:01:03,416 ‫חצר המלוכה התת קרקעי‬ ‫שמעולם לא הצלחנו למצוא.‬ 7 00:01:05,500 --> 00:01:09,708 ‫תמיד תהיתי אם הם מבלבלים‬ ‫את החושים שלנו עם מים קדושים.‬ 8 00:01:10,208 --> 00:01:13,791 ‫ואז הופיע איזה אידיוט‬ ‫עם שרשרת קסמים סביב צווארו‬ 9 00:01:14,750 --> 00:01:19,083 ‫בטח חשב שזה יהפוך אותו לחסין לחרבות.‬ 10 00:01:38,250 --> 00:01:39,083 ‫הינה.‬ 11 00:01:39,166 --> 00:01:41,125 ‫זה חצר המלכות התת קרקעי שלהם.‬ 12 00:01:41,750 --> 00:01:43,916 ‫היא לקחה את אבן המעקב ממש שם.‬ 13 00:01:45,666 --> 00:01:47,916 ‫התוכנית שלי הייתה מרהיבה.‬ 14 00:01:51,291 --> 00:01:52,750 ‫זאת לא הייתה התוכנית שלך.‬ 15 00:01:53,250 --> 00:01:54,625 ‫זו הייתה התוכנית שלי.‬ 16 00:01:55,166 --> 00:01:56,833 ‫אתה רק הסכמת לה.‬ 17 00:01:56,916 --> 00:02:00,500 ‫ובכן, נתתי את הסכמתי.‬ ‫לכן היא הפכה לתוכנית שלי.‬ 18 00:02:00,583 --> 00:02:02,791 ‫תהיה שמח שאני אפילו זוכר שאתה כאן.‬ 19 00:02:02,875 --> 00:02:04,750 ‫מה אמרת לי הרגע?‬ 20 00:02:04,833 --> 00:02:06,291 ‫שמעת אותי.‬ 21 00:02:06,375 --> 00:02:08,083 ‫דרקולה שלח אותי לכאן.‬ 22 00:02:08,916 --> 00:02:11,875 ‫הייתי אמור להפוך את טרגובישטה למתנה עבורו.‬ 23 00:02:11,958 --> 00:02:15,541 ‫עכשיו אחזיר אותו לכדור הארץ‬ ‫ואציג אותה בפניו.‬ 24 00:02:15,625 --> 00:02:18,000 ‫אתה רק העוזר הקטן שלי.‬ 25 00:02:18,083 --> 00:02:20,208 ‫לך תזדיין בגיהינום, וארני.‬ 26 00:02:20,291 --> 00:02:22,083 ‫אני לגמרי גמרתי‬ 27 00:02:22,166 --> 00:02:26,083 ‫עם טיפוח השטויות ההזויות שלך‬ ‫רק כדי לדאוג שהדברים יבוצעו.‬ 28 00:02:26,166 --> 00:02:27,250 ‫מה?‬ 29 00:02:27,333 --> 00:02:28,833 ‫אני חייל.‬ 30 00:02:29,333 --> 00:02:32,291 ‫אני עדיין לא יודע מה לעזאזל‬ ‫אתה אמור להיות.‬ 31 00:02:32,375 --> 00:02:35,958 ‫אני וארני מלונדון,‬ ‫חתיכת סלאבי חצוף ומחורבן שכמוך.‬ 32 00:02:37,708 --> 00:02:38,541 ‫אתה בדיחה!‬ 33 00:02:39,125 --> 00:02:40,375 ‫אתה פושע רדוד‬ 34 00:02:40,458 --> 00:02:42,791 ‫שאיכשהו תחמן את דרכו למעגל של דרקולה‬ 35 00:02:42,875 --> 00:02:44,500 ‫לפני מאה שנה.‬ 36 00:02:45,208 --> 00:02:48,416 ‫ואז הוא שלח אותך עד לכאן,‬ 37 00:02:48,500 --> 00:02:50,625 ‫לעיר שהוא כבר שרף.‬ 38 00:02:51,333 --> 00:02:54,375 ‫כמה מועיל הוא באמת חשב שאתה?‬ 39 00:02:55,083 --> 00:02:58,000 ‫זה לא מה שקרה.‬ 40 00:02:58,583 --> 00:02:59,458 ‫שתוק.‬ 41 00:02:59,541 --> 00:03:02,875 ‫אוי, רטקו, ילדי, גם אתה פושע.‬ 42 00:03:02,958 --> 00:03:03,833 ‫אני מכיר אותך.‬ 43 00:03:03,916 --> 00:03:06,458 ‫אתה לא מכיר אותי.‬ 44 00:03:06,541 --> 00:03:08,208 ‫אני מכיר אותך.‬ 45 00:03:08,291 --> 00:03:09,958 ‫אני מריח עליך את המוות.‬ 46 00:03:10,041 --> 00:03:12,250 ‫אתה ביצעת פשעים.‬ 47 00:03:12,333 --> 00:03:13,750 ‫התנסיתי במלחמה.‬ 48 00:03:13,833 --> 00:03:17,791 ‫מלחמה היא צבאות שפוגשים זה את זה‬ ‫בשדה הקרב.‬ 49 00:03:17,875 --> 00:03:19,500 ‫זה לא מה שאתה עושה.‬ 50 00:03:19,583 --> 00:03:20,583 ‫נכון.‬ 51 00:03:22,291 --> 00:03:24,083 ‫אני חייל פיקח.‬ 52 00:03:24,750 --> 00:03:26,625 ‫אני חייל מסור.‬ 53 00:03:27,333 --> 00:03:29,166 ‫אני לא הולך לטקסים.‬ 54 00:03:29,708 --> 00:03:31,250 ‫אני לא משחק משחקים.‬ 55 00:03:32,000 --> 00:03:33,916 ‫אתה מצדיק את עצמך?‬ 56 00:03:34,000 --> 00:03:35,166 ‫תאכל חרא.‬ 57 00:03:35,666 --> 00:03:36,958 ‫אני לוחם במלחמות.‬ 58 00:03:37,500 --> 00:03:39,041 ‫אין לך מושג, נכון?‬ 59 00:03:39,625 --> 00:03:43,125 ‫מלחמה היא כשאתה הורג כל כך הרבה מהצד השני‬ 60 00:03:43,208 --> 00:03:45,208 ‫עד שהם כבר לא יכולים להילחם בך.‬ 61 00:03:45,708 --> 00:03:49,208 ‫לפזז באחו זה לא מלחמה.‬ 62 00:03:49,791 --> 00:03:54,375 ‫התגנבות לאוהל ושיסוף כל גרון שנקרה בדרך‬ ‫זו מלחמה.‬ 63 00:03:55,041 --> 00:03:57,416 ‫הרעלת בארות היא מלחמה.‬ 64 00:03:57,500 --> 00:04:00,166 ‫הריגה של כל תינוק בעיירה והיעלמות,‬ 65 00:04:00,875 --> 00:04:02,541 ‫זו מלחמה.‬ 66 00:04:03,458 --> 00:04:05,125 ‫מלחמה היא בשביל לנצח.‬ 67 00:04:05,208 --> 00:04:08,333 ‫ואתור של המשוגעת הזאת בחדרים הסודיים שלה‬ 68 00:04:08,416 --> 00:04:11,958 ‫ולהפתיע אותם עד מוות, זה מה שאני עושה.‬ 69 00:04:12,875 --> 00:04:14,750 ‫זה מה שעשיתי.‬ 70 00:04:14,833 --> 00:04:18,583 ‫ואתה, עומד שם, מנפנף ומדגמן.‬ 71 00:04:18,666 --> 00:04:20,250 ‫אתה כל מה שאני שונא.‬ 72 00:04:21,166 --> 00:04:24,041 ‫אתם הערפדים חושבים שתבונה היא העיקר.‬ 73 00:04:24,125 --> 00:04:25,875 ‫אני משתמש במובן הרחב של המילה‬ 74 00:04:25,958 --> 00:04:28,833 ‫כי אתה חתיכת טמבל מחורבן.‬ 75 00:04:28,916 --> 00:04:32,041 ‫להיות מקסים, להשתמש במילים חכמות,‬ 76 00:04:32,125 --> 00:04:34,666 ‫נואש להערצתם של אנשים‬ 77 00:04:34,750 --> 00:04:36,333 ‫כי אתה מיוחד.‬ 78 00:04:37,000 --> 00:04:40,125 ‫יש בך יותר מדי מהאדם הפגוע והנזקק.‬ 79 00:04:41,041 --> 00:04:42,583 ‫אתה לא ערפד.‬ 80 00:04:43,916 --> 00:04:46,708 ‫אני ערפד מזוין.‬ 81 00:04:47,208 --> 00:04:49,041 ‫אני משקר ואני בוגד‬ 82 00:04:49,125 --> 00:04:52,125 ‫כי אין משמעות לשקר לחזירים,‬ 83 00:04:52,208 --> 00:04:53,708 ‫ואני רעב.‬ 84 00:04:53,791 --> 00:04:56,875 ‫אני לוקח כל מה שיש למישהו‬ 85 00:04:56,958 --> 00:04:59,791 ‫כל טיפה מזוינת,‬ 86 00:05:00,333 --> 00:05:01,916 ‫ואז אני צד עוד.‬ 87 00:05:03,166 --> 00:05:05,458 ‫אני לא פושע.‬ 88 00:05:06,791 --> 00:05:08,791 ‫אני מושלם, לעזאזל.‬ 89 00:05:08,875 --> 00:05:10,958 ‫אוי, בחור צעיר יקר.‬ 90 00:05:11,041 --> 00:05:12,583 ‫מושלם?‬ 91 00:05:12,666 --> 00:05:13,625 ‫מושלם.‬ 92 00:05:14,166 --> 00:05:16,000 ‫אני נמסרתי לכדור הארץ‬ 93 00:05:16,666 --> 00:05:22,083 ‫כדי לאכול מכל מה שקיים בו לפי רצוני.‬ 94 00:05:22,166 --> 00:05:24,375 ‫ובכן, תן לי לומר לך, רטקו,‬ 95 00:05:24,458 --> 00:05:26,500 ‫אתה לא יודע מה אני.‬ 96 00:05:26,583 --> 00:05:30,583 ‫אבל אני סובל אותך‬ ‫בדיוק בגלל שאתה טוב במוות.‬ 97 00:05:30,666 --> 00:05:33,250 ‫זה מזין אותי.‬ 98 00:05:35,958 --> 00:05:36,916 ‫שיהיה.‬ 99 00:05:37,875 --> 00:05:39,125 ‫הכעסת אותי.‬ 100 00:05:39,708 --> 00:05:41,208 ‫אני לא אוהב לכעוס.‬ 101 00:05:41,291 --> 00:05:44,458 ‫למה לא? הכעס גורם לך להרוג, ללא ספק.‬ 102 00:05:44,541 --> 00:05:46,750 ‫נתערב שאתה אפילו הורג בחלומות שלך.‬ 103 00:05:50,041 --> 00:05:51,416 ‫בחלומות שלי,‬ 104 00:05:52,083 --> 00:05:53,291 ‫אני רגוע.‬ 105 00:05:53,375 --> 00:05:57,750 ‫אני רק תנועה ופחד ורעב,‬ 106 00:05:57,833 --> 00:06:01,791 ‫וכל האנשים בעולם‬ ‫עומדים לכבודי בשורה כמו חיות במכלאות‬ 107 00:06:02,666 --> 00:06:05,250 ‫כדי שאוכל למצוץ את דמם.‬ 108 00:06:07,416 --> 00:06:10,333 ‫אנשים שוכחים מה אנחנו.‬ 109 00:06:19,875 --> 00:06:21,333 ‫לאן את חושבת שאת הולכת?‬ 110 00:06:22,083 --> 00:06:25,125 ‫ובכן, נראה שהשתלטתם על העניינים מעל הקרקע.‬ 111 00:06:25,208 --> 00:06:27,458 ‫יש לי עניינים אחרים לטפל בהם.‬ 112 00:06:28,083 --> 00:06:30,416 ‫כן. בדבר אחד מסוים.‬ 113 00:06:30,500 --> 00:06:32,750 ‫תראי, סיימנו לשחק משחקים.‬ 114 00:06:32,833 --> 00:06:36,041 ‫את הולכת להראות לנו‬ ‫את חצר המלוכה הדמיוני שלך.‬ 115 00:06:36,583 --> 00:06:39,708 ‫ואז אנחנו נשליט סדר במקום הזה,‬ 116 00:06:39,791 --> 00:06:42,000 ‫נגן על האנשים וננקה את העיר.‬ 117 00:06:42,625 --> 00:06:43,916 ‫זה ברור?‬ 118 00:06:45,541 --> 00:06:49,250 ‫אני חושבת שהגיע הזמן שתלכו‬ ‫לחצר המלוכה התת קרקעי.‬ 119 00:06:50,208 --> 00:06:52,250 ‫כן, זה לא מה שאמרתי הרגע?‬ 120 00:06:52,833 --> 00:06:55,583 ‫אני לא יודעת. הפסקתי להקשיב שנייה או שתיים‬ 121 00:06:55,666 --> 00:06:57,875 ‫אחרי שהתחלתם להתלונן על מה שאתם רוצים.‬ 122 00:06:58,666 --> 00:07:01,541 ‫ואז החלטתי שהגיע הזמן שתבואו אחריי.‬ 123 00:07:01,625 --> 00:07:03,375 ‫דעו את מקומכם.‬ 124 00:07:07,291 --> 00:07:09,791 ‫בואי נעיף מבט על המקום הזה קודם, טוב?‬ 125 00:08:18,083 --> 00:08:21,291 ‫איזו מיומנות.‬ 126 00:08:29,583 --> 00:08:31,708 ‫אילו משיכות מכחול איומות.‬ 127 00:08:32,250 --> 00:08:33,875 ‫אף אחד לא יפספס את זה.‬ 128 00:09:04,416 --> 00:09:08,000 ‫יש לי את המיקום, ואני מכין את הדרך.‬ 129 00:09:08,583 --> 00:09:11,500 ‫זה הזמן לדיוק, מצוינות,‬ 130 00:09:11,583 --> 00:09:14,666 ‫וכל מה שנחשב לאומץ אצלכם.‬ 131 00:10:03,375 --> 00:10:04,750 ‫זה היה נחמד מצדך.‬ 132 00:10:07,250 --> 00:10:09,125 ‫לא ידעתי שמישהו צפה בי.‬ 133 00:10:10,208 --> 00:10:11,458 ‫חיפשתי אותך.‬ 134 00:10:11,958 --> 00:10:14,375 ‫תאר לך כמה הופתעתי כשנפלת מהשמיים‬ 135 00:10:14,458 --> 00:10:17,333 ‫ועצרת צמיחה של שנה מהממזרים הקטנים‬ ‫מרוב בהלה.‬ 136 00:10:18,166 --> 00:10:19,166 ‫סליחה.‬ 137 00:10:20,333 --> 00:10:21,791 ‫לא, באמת.‬ 138 00:10:21,875 --> 00:10:23,166 ‫זה היה נחמד מצידך.‬ 139 00:10:24,666 --> 00:10:27,916 ‫לא לכולם יש מבוגר שמתייחס אליהם.‬ 140 00:10:28,000 --> 00:10:31,708 ‫ובטח שלא מי שיצנח עליהם‬ ‫כמו מוות מלמעלה, אני מניח.‬ 141 00:10:32,500 --> 00:10:34,750 ‫נתת להם סיפור שהם יספרו לנצח.‬ 142 00:10:35,750 --> 00:10:36,833 ‫שמעתי אותם צוחקים.‬ 143 00:10:49,750 --> 00:10:51,916 ‫מזמן לא צחקו כאן ילדים.‬ 144 00:10:56,333 --> 00:10:57,833 ‫חיפשת אותי?‬ 145 00:10:57,916 --> 00:10:59,750 ‫רציתי לדבר איתך על הגנות.‬ 146 00:11:00,250 --> 00:11:02,333 ‫ורציתי לשאול על אספקת המזון שלך.‬ 147 00:11:03,000 --> 00:11:04,458 ‫אני לא בטוח שיש הרבה.‬ 148 00:11:05,083 --> 00:11:06,291 ‫טוב, זה העניין.‬ 149 00:11:06,375 --> 00:11:08,625 ‫קיוויתי שנוכל להשתמש בבשר המיובש שלך,‬ 150 00:11:08,708 --> 00:11:10,583 ‫כדי שהארוחות יספיקו ליותר זמן.‬ 151 00:11:11,083 --> 00:11:12,250 ‫תשתמשי בכול.‬ 152 00:11:12,333 --> 00:11:14,666 ‫ברצינות?‬ ‫-כל מה שתוכלי למצוא.‬ 153 00:11:15,583 --> 00:11:17,375 ‫אני נוטה למצוא מזון טרי בבקרים,‬ 154 00:11:17,458 --> 00:11:20,000 ‫אבל אני בטוח שיש לי דברים משומרים במזווים.‬ 155 00:11:20,916 --> 00:11:23,375 ‫אתה לא יודע מה יש לך בטירה, נכון?‬ 156 00:11:24,625 --> 00:11:25,708 ‫לא ממש.‬ 157 00:11:26,291 --> 00:11:29,750 ‫נראה שהאכלת שם צבא עד לפני כמה חודשים.‬ 158 00:11:31,458 --> 00:11:32,375 ‫טוב,‬ 159 00:11:33,291 --> 00:11:34,500 ‫זה לא הייתי אני.‬ 160 00:11:35,291 --> 00:11:36,666 ‫אבל אני מבין את דברייך.‬ 161 00:11:37,291 --> 00:11:38,708 ‫הייתי עסוק.‬ 162 00:11:39,666 --> 00:11:42,208 ‫מעבר לפינוי חלק מהנזק מ…‬ 163 00:11:43,416 --> 00:11:44,833 ‫בואי נדבר על משהו אחר.‬ 164 00:11:45,875 --> 00:11:46,708 ‫הגנות.‬ 165 00:11:47,583 --> 00:11:48,625 ‫כלומר,‬ 166 00:11:48,708 --> 00:11:51,625 ‫אני מקווה שרק סגירת דלתות‬ ‫הטירה תרחיק אנשים, אבל…‬ 167 00:11:55,208 --> 00:11:57,250 ‫אנחנו נתחיל לאבד את האור בקרוב.‬ 168 00:11:57,875 --> 00:11:59,833 ‫אני אראה לך איפה נמצאים כלי הנשק,‬ 169 00:12:00,541 --> 00:12:02,000 ‫ואז נסתכל על החוץ.‬ 170 00:13:24,833 --> 00:13:27,125 ‫אנחנו זוכרים את ראדו השחור.‬ 171 00:14:37,166 --> 00:14:38,458 ‫אלוהים.‬ 172 00:14:41,416 --> 00:14:42,375 ‫חכו כאן.‬ 173 00:14:58,916 --> 00:15:00,250 ‫לעזאזל.‬ 174 00:15:01,000 --> 00:15:01,916 ‫אני יודעת.‬ 175 00:15:02,666 --> 00:15:04,125 ‫זה נורא.‬ 176 00:15:05,125 --> 00:15:07,500 ‫כן, אבל לא לזה התכוונתי.‬ 177 00:15:13,791 --> 00:15:14,791 ‫מה?‬ 178 00:15:16,583 --> 00:15:17,833 ‫לא ייתכן.‬ 179 00:15:20,083 --> 00:15:21,458 ‫מצאת צעצוע חדש?‬ 180 00:15:22,875 --> 00:15:23,916 ‫אני לא יודע.‬ 181 00:15:25,791 --> 00:15:26,916 ‫לא צעצוע.‬ 182 00:15:27,916 --> 00:15:29,458 ‫מה זה, לכל הרוחות?‬ 183 00:15:30,041 --> 00:15:31,916 ‫ובכן, מספרים‬ 184 00:15:32,000 --> 00:15:34,958 ‫שצייד ערפדים נורווגי מטורף נסע להודו,‬ 185 00:15:35,041 --> 00:15:39,541 ‫והוא שכנע את אדון הנשק של שבט ראג'ה-פוטרה‬ ‫להכין לו את זה.‬ 186 00:15:40,166 --> 00:15:41,291 ‫יש רק אחד.‬ 187 00:15:41,375 --> 00:15:43,500 ‫ראיתי ציורים שלו בספרים של אימא שלי.‬ 188 00:15:43,583 --> 00:15:46,333 ‫השאלה האמיתית היא איך זה הגיע לכאן.‬ 189 00:15:49,750 --> 00:15:51,708 ‫רואה? הצטלבות.‬ 190 00:15:54,583 --> 00:15:56,708 ‫האם צייד הערפדים מת בהודו?‬ 191 00:15:56,791 --> 00:15:59,208 ‫כי לערפדים הינדים לא היה מושג קלוש‬ 192 00:15:59,291 --> 00:16:01,333 ‫מדוע הוא נופף מולם בצלב.‬ 193 00:16:01,416 --> 00:16:03,125 ‫למען האמת, לא.‬ 194 00:16:03,708 --> 00:16:06,375 ‫ערפדים הם בעצם מין טורף מפותח‬ 195 00:16:06,458 --> 00:16:08,750 ‫אז הראייה שלהם די שונה משלנו.‬ 196 00:16:08,833 --> 00:16:10,958 ‫מתברר שאם שמים צורה גאומטרית גדולה‬ 197 00:16:11,041 --> 00:16:12,666 ‫קרוב לשדה הראייה שלהם,‬ 198 00:16:12,750 --> 00:16:15,750 ‫זה מבלבל את המוח שלהם‬ ‫וגורם להם להיבהל.‬ 199 00:16:17,208 --> 00:16:18,583 ‫איך אתה יודע את זה?‬ 200 00:16:19,166 --> 00:16:21,333 ‫כן, למדתי כל מיני דברים‬ 201 00:16:21,416 --> 00:16:24,166 ‫כשתכננתי להיות צייד מפלצות גיבור, זוכרת?‬ 202 00:16:25,166 --> 00:16:28,625 ‫ואז כל החרא קרה, ולאט-לאט איבדתי הכול.‬ 203 00:16:29,125 --> 00:16:31,916 ‫ועכשיו אני מתחיל להיזכר בכול שוב.‬ 204 00:16:32,541 --> 00:16:34,083 ‫השאלה היא,‬ 205 00:16:34,166 --> 00:16:36,916 ‫אם אתם מחזיקים דברים כאלה כאן למטה,‬ 206 00:16:37,000 --> 00:16:38,916 ‫אז למה אתם לא משתמשים בהם למעלה?‬ 207 00:16:39,500 --> 00:16:41,708 ‫כי זה הוא רצונם של הטובים ממך.‬ 208 00:16:41,791 --> 00:16:43,125 ‫אז הגיע הזמן שאכיר אותם.‬ 209 00:16:44,125 --> 00:16:45,125 ‫הם נמצאים כאן?‬ 210 00:16:45,625 --> 00:16:47,416 ‫לא אמרתי שאתה יכול להכיר אותם.‬ 211 00:16:48,166 --> 00:16:49,333 ‫הם נחים.‬ 212 00:16:49,416 --> 00:16:52,041 ‫טוב, הגיע הזמן להפסיק לבלות‬ ‫את כל הזמן הזה בשינה.‬ 213 00:16:55,458 --> 00:16:56,916 ‫תסתכל אל תוך עיניי.‬ 214 00:16:57,000 --> 00:17:01,666 ‫אתה באמת רוצה להפוך את החיים שלי‬ ‫ליותר מעצבנים כרגע?‬ 215 00:17:05,916 --> 00:17:08,666 ‫בוקר טוב, מקלחת ישבנים שכמוכם.‬ 216 00:17:12,916 --> 00:17:15,208 ‫אתה לא יכול לדבר אליהם ככה.‬ 217 00:17:15,291 --> 00:17:19,750 ‫ובכן, אני מבין למה הם כל כך לא מודאגים‬ ‫לגבי הכול.‬ 218 00:17:19,833 --> 00:17:21,750 ‫תנמיך את הקול.‬ 219 00:17:22,291 --> 00:17:23,916 ‫למה? הם לא יתעוררו.‬ 220 00:17:25,125 --> 00:17:28,583 ‫האחרים כאן לא מבינים את השינה המלכותית.‬ 221 00:17:33,375 --> 00:17:34,375 ‫כן.‬ 222 00:17:35,333 --> 00:17:36,625 ‫זמפיר,‬ 223 00:17:37,750 --> 00:17:39,958 ‫צריך להביא את השניים האלה למנוחות.‬ 224 00:17:40,458 --> 00:17:41,583 ‫זה פשוט לא בסדר.‬ 225 00:17:43,333 --> 00:17:44,583 ‫יש לך כומר?‬ 226 00:17:47,083 --> 00:17:48,541 ‫בלי כמרים.‬ 227 00:17:49,041 --> 00:17:51,166 ‫זמפיר, תקשיבי לי.‬ 228 00:17:51,250 --> 00:17:52,625 ‫זה נגמר.‬ 229 00:17:52,708 --> 00:17:54,291 ‫זה לא ייגמר לעולם.‬ 230 00:17:54,375 --> 00:17:56,125 ‫האפוקליפסה לעולם לא תגבה אותנו.‬ 231 00:17:56,208 --> 00:17:59,541 ‫אסון טרגובישטה לעולם לא יקרה שוב.‬ 232 00:17:59,625 --> 00:18:01,708 ‫הרגנו את כל הכמרים, את מבינה.‬ 233 00:18:02,791 --> 00:18:03,750 ‫באמת?‬ 234 00:18:03,833 --> 00:18:05,916 ‫אנו לוקחים בחזרה את השליטה במדינה שלנו.‬ 235 00:18:06,000 --> 00:18:08,666 ‫טרגובישטה היא לא מדינה.‬ 236 00:18:09,958 --> 00:18:13,000 ‫היא הלב הפועם של המדינה.‬ 237 00:18:13,083 --> 00:18:14,416 ‫אפילו לא עיר.‬ 238 00:18:14,500 --> 00:18:16,166 ‫זו העיר הכי טובה בעולם.‬ 239 00:18:16,250 --> 00:18:18,208 ‫אנחנו משרתיה.‬ 240 00:18:18,291 --> 00:18:20,958 ‫אנחנו לוקחים בחזרה את השליטה.‬ ‫-שליטה? כן.‬ 241 00:18:21,041 --> 00:18:23,833 ‫לתת לאנשים שלך לרעוב ולשחות בחרא שלהם.‬ 242 00:18:23,916 --> 00:18:26,916 ‫לא לעזור להם להתארגן.‬ ‫לא לעזור להם להגן על עצמם.‬ 243 00:18:27,000 --> 00:18:29,166 ‫גם לא ניגבתי להם את התחת.‬ 244 00:18:29,250 --> 00:18:32,166 ‫שאחזור למעלה עם סמרטוטים?‬ 245 00:18:33,750 --> 00:18:36,625 ‫את יכולה לנסות לעזור להם‬ ‫לחיות את חייהם הארורים.‬ 246 00:18:37,208 --> 00:18:38,291 ‫תראי!‬ 247 00:18:38,375 --> 00:18:41,583 ‫הכנסנו לכאן כל כך הרבה אנשים.‬ 248 00:18:41,666 --> 00:18:45,791 ‫כן, יצרת אוסף מעניין של אנשים‬ ‫שמתים מהזנחה.‬ 249 00:18:45,875 --> 00:18:48,875 ‫אנחנו לא מזניחים אף אחד‬ ‫בחצר המלוכה התת קרקעי.‬ 250 00:18:48,958 --> 00:18:52,791 ‫השפתיים של האנשים האלה סדוקות,‬ ‫ויש לך מים זורמים שם מאחור.‬ 251 00:18:52,875 --> 00:18:55,333 ‫אנחנו צריכים את זה להגנה.‬ 252 00:18:56,458 --> 00:18:57,750 ‫מים קדושים.‬ 253 00:18:58,416 --> 00:19:01,333 ‫מאיפה השגת אותם אם הרגת את כל הכמרים?‬ 254 00:19:01,416 --> 00:19:03,625 ‫מצאנו אותם במבני דת שלמים.‬ 255 00:19:03,708 --> 00:19:07,333 ‫ידעת שחלקם נהגו לאגור מים קדושים‬ ‫בחביות ובקבוקים למכירה?‬ 256 00:19:07,416 --> 00:19:10,625 ‫יכולת להשתמש בהם‬ ‫כדי לתת לאנשים משהו לשתות.‬ 257 00:19:10,708 --> 00:19:12,458 ‫יש להגן על חצר המלוכה.‬ 258 00:19:12,541 --> 00:19:14,375 ‫מה אם ניתן לאנשים לשתות הכול,‬ 259 00:19:14,458 --> 00:19:18,708 ‫ואז ערפדים יחצו ערוצים ריקים‬ ‫וייכנסו לחצר המלוכה ויהרגו את כולם?‬ 260 00:19:18,791 --> 00:19:20,791 ‫בטח. אי אפשר להסתכן בכך שהערפדים ייכנסו.‬ 261 00:19:20,875 --> 00:19:22,416 ‫הם היו עלולים לנקות כאן.‬ 262 00:19:22,500 --> 00:19:26,291 ‫זה אפילו לא עובד. ואת מגינה על שתי גופות.‬ 263 00:19:26,375 --> 00:19:27,750 ‫הם יתעוררו.‬ 264 00:19:28,333 --> 00:19:32,541 ‫הוד מעלתם יתעוררו משנתם המלכותית‬ ‫ויצילו את כולנו.‬ 265 00:19:33,125 --> 00:19:34,208 ‫את מטורפת.‬ 266 00:19:34,291 --> 00:19:36,750 ‫ברור שאני מטורפת.‬ 267 00:19:36,833 --> 00:19:38,625 ‫מה לעזאזל אמרת?‬ 268 00:19:39,625 --> 00:19:42,125 ‫השתגעתי ביום שבו דרקולה פגע בעיר.‬ 269 00:19:42,875 --> 00:19:44,750 ‫ראיתי את פניו בשמיים.‬ 270 00:19:44,833 --> 00:19:47,791 ‫זה היה כאילו שהשטן עצמו הכה באגרוף בעולם.‬ 271 00:19:48,291 --> 00:19:52,083 ‫איך אפשר שלא להשתגע,‬ ‫לראות את הגיהינום נוגע בבית שלך?‬ 272 00:19:52,666 --> 00:19:56,083 ‫אני ישנה שעתיים בלילה ומתעוררת בצרחות‬ 273 00:19:56,166 --> 00:19:57,541 ‫מאז שזה קרה.‬ 274 00:19:58,333 --> 00:20:01,166 ‫אז את לא עד כדי כך משוגעת‬ ‫שאת לא יודעת שאת משוגעת?‬ 275 00:20:01,250 --> 00:20:05,666 ‫הם יתעוררו. הם קוסמים.‬ 276 00:20:06,375 --> 00:20:07,958 ‫הם בעלי דם מלכותי.‬ 277 00:20:08,041 --> 00:20:11,000 ‫הם מסיירים בעולמות נסתרים‬ ‫כדי להשיב את כוחם,‬ 278 00:20:11,083 --> 00:20:13,416 ‫ואני צריכה להגן עליהם עד אז.‬ 279 00:20:14,250 --> 00:20:15,208 ‫אני מבינה עכשיו.‬ 280 00:20:16,666 --> 00:20:18,791 ‫את סובלת כבר זמן רב.‬ 281 00:20:19,541 --> 00:20:22,208 ‫האם היית האדם האציל האחרון שנותר בחיים‬ 282 00:20:22,750 --> 00:20:23,958 ‫כשדרקולה הכה?‬ 283 00:20:25,041 --> 00:20:26,708 ‫אני לא סובלת.‬ 284 00:20:26,791 --> 00:20:28,916 ‫זו העבודה הגדולה.‬ 285 00:20:29,000 --> 00:20:31,041 ‫זו חובתי המהוללת.‬ 286 00:20:31,708 --> 00:20:33,791 ‫אני אציל את כל השאר בכך שאציל אותם.‬ 287 00:20:38,833 --> 00:20:41,000 ‫טוב, אין פלא שהם שברו את זה לחתיכות.‬ 288 00:20:41,833 --> 00:20:44,916 ‫גררת אותם מתוך הריסות הארמון שלהם?‬ 289 00:20:45,000 --> 00:20:47,291 ‫זה היה התפקיד שלי. אני הצלתי אותם.‬ 290 00:20:48,125 --> 00:20:49,041 ‫הם יתעוררו.‬ 291 00:20:49,583 --> 00:20:51,458 ‫הם יצילו את כולנו.‬ 292 00:20:51,541 --> 00:20:53,625 ‫והכול יבוא על פתרונו.‬ 293 00:20:53,708 --> 00:20:56,458 ‫הכול יהיה כשהיה.‬ 294 00:20:56,541 --> 00:20:58,750 ‫הם קוסמים, סייפה.‬ 295 00:20:59,375 --> 00:21:00,583 ‫באמת?‬ 296 00:21:00,666 --> 00:21:02,458 ‫מעמד הכוהנים תמיד חשד בכך.‬ 297 00:21:02,541 --> 00:21:05,500 ‫הם הטרידו את משפחת המלוכה.‬ ‫את מאמינה? אבל תראי.‬ 298 00:21:06,083 --> 00:21:08,750 ‫תסתכלי על כל הדברים שהצלנו מהארמון שלהם.‬ 299 00:21:08,833 --> 00:21:10,875 ‫התבונני באוצרותיהם המיסטיים.‬ 300 00:21:13,041 --> 00:21:16,208 ‫הצלתי אותם. אז הם יצילו אותי.‬ 301 00:21:19,875 --> 00:21:21,916 ‫סיימת להתפלץ שם?‬ 302 00:21:22,791 --> 00:21:25,500 ‫איני יודע מי לימד אותך את כל המילים האלה,‬ ‫אבל כן.‬ 303 00:21:26,208 --> 00:21:27,041 ‫אוקיי. יופי.‬ 304 00:21:28,541 --> 00:21:31,833 ‫אני באמת מצטערת על כל מה שקרה לך.‬ 305 00:21:32,500 --> 00:21:34,916 ‫אבל כל זה צריך להיפסק עכשיו.‬ 306 00:21:37,000 --> 00:21:37,958 ‫מה?‬ 307 00:21:38,500 --> 00:21:40,458 ‫עלינו לעזור לאנשים האלה.‬ 308 00:21:40,958 --> 00:21:44,041 ‫עלינו לחמש את הבריאים‬ ‫עם כלי הנשק שיש לך כאן.‬ 309 00:21:44,125 --> 00:21:46,666 ‫עלינו לנטוש את החלל הזה, להתארגן ו…‬ 310 00:21:46,750 --> 00:21:47,750 ‫לנטוש?‬ 311 00:21:48,875 --> 00:21:50,750 ‫לנטוש את משפחת המלוכה?‬ 312 00:21:51,416 --> 00:21:52,708 ‫זה בלגן.‬ 313 00:21:52,791 --> 00:21:56,041 ‫עשית כמיטב יכולתך, אבל השליטים שלך מתים,‬ 314 00:21:56,666 --> 00:21:58,250 ‫והעם זקוק לך.‬ 315 00:21:58,750 --> 00:22:01,166 ‫לא. הצלתי אותם.‬ 316 00:24:35,875 --> 00:24:37,375 ‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬