1
00:00:30,364 --> 00:00:35,995
‫- הילדה -‬

2
00:00:37,246 --> 00:00:41,918
‫- פרק 3:‬
‫קוטל הענקים -‬

3
00:01:04,440 --> 00:01:05,775
‫הילדה.‬

4
00:01:05,858 --> 00:01:07,735
‫לא. תתרחקו ממני.‬

5
00:01:18,663 --> 00:01:19,997
‫אוי, לא.‬

6
00:01:22,542 --> 00:01:25,711
‫הקמע הזה נועד להגן עלייך כאן בטופוטן.‬

7
00:01:25,795 --> 00:01:29,966
‫עכשיו כשאת בבית,‬
‫את לא באמת זקוקה לקמע חלופי.‬

8
00:01:30,049 --> 00:01:30,883
‫אני יודעת.‬

9
00:01:30,967 --> 00:01:33,469
‫אבל הייתי מרגישה בטוחה יותר אילו היה לי.‬

10
00:01:33,553 --> 00:01:35,805
‫יש לי חלומות.‬

11
00:01:35,888 --> 00:01:37,223
‫חלומות?‬

12
00:01:37,306 --> 00:01:40,017
‫לא משנה. תוכלי להכין לי חדש?‬

13
00:01:40,101 --> 00:01:41,769
‫מובן שאשמח,‬

14
00:01:41,853 --> 00:01:44,856
‫אבל אצטרך זמן למצוא את העץ המתאים,‬

15
00:01:44,939 --> 00:01:47,942
‫לכן אולי יהיה פשוט יותר‬
‫אם תשיגי אותו בעצמך.‬

16
00:01:48,025 --> 00:01:50,153
‫בעצמי? מאיפה הוא הגיע?‬

17
00:01:50,236 --> 00:01:52,738
‫זה ייחור מעץ הפראטוק.‬

18
00:01:53,739 --> 00:01:57,702
‫עץ מילה עתיק במעמקי יער נוט.‬

19
00:02:31,068 --> 00:02:32,570
‫ואו.‬

20
00:02:34,864 --> 00:02:36,449
‫הנה אתה.‬

21
00:02:37,325 --> 00:02:40,036
‫לא ידעתי שאת מחפשת אותי.‬
‫-איש העץ.‬

22
00:02:40,536 --> 00:02:43,497
‫לא חיפשתי אותך. חיפשתי את זה.‬

23
00:02:47,543 --> 00:02:48,794
‫עצים עתיקים, מה?‬

24
00:02:50,213 --> 00:02:52,965
‫אני בכלל לא מוזכר בו.‬
‫-אתה אמור להיות מוזכר?‬

25
00:02:53,049 --> 00:02:56,510
‫אפשר לומר שאני סוג של מטפל ביער הזה.‬

26
00:02:56,594 --> 00:02:59,388
‫עצים עתיקים זקוקים למישהו שידאג להם.‬

27
00:02:59,472 --> 00:03:00,973
‫באמת? למה?‬

28
00:03:01,057 --> 00:03:03,726
‫אין לך מושג איך אנשים מתייחסים אליהם.‬

29
00:03:03,809 --> 00:03:08,689
‫הם גוזמים ומנסרים ענפים סתם כמזכרת,‬
‫או ליצירת מטות קסמים וקמעות.‬

30
00:03:15,029 --> 00:03:17,782
‫ועוד לא התחלתי לדבר על החבר'ה האלה.‬

31
00:03:17,865 --> 00:03:19,825
‫הם פוגעים בקליפת העץ.‬

32
00:03:19,909 --> 00:03:24,247
‫לכן אני מתקן את כל החורים האלה.‬
‫תוכלי להחזיק את זה לרגע?‬

33
00:03:24,330 --> 00:03:25,331
‫בטח.‬

34
00:03:34,715 --> 00:03:35,758
‫טוויג, תחזור הנה.‬

35
00:03:37,718 --> 00:03:38,594
‫טוויג.‬

36
00:03:40,888 --> 00:03:42,640
‫כדאי שאלך בעקבותיה.‬

37
00:03:43,474 --> 00:03:45,810
‫אני לא רוצה שיקרה משהו לפטיש שלי.‬

38
00:03:48,813 --> 00:03:49,897
‫טוויג.‬

39
00:03:51,983 --> 00:03:52,984
‫מה קורה…‬

40
00:04:03,411 --> 00:04:04,578
‫טוויג.‬

41
00:04:05,371 --> 00:04:06,289
‫טוויג?‬

42
00:04:10,626 --> 00:04:11,752
‫טוויג.‬

43
00:04:20,219 --> 00:04:22,138
‫טוויג, תחזור הנה.‬

44
00:04:29,687 --> 00:04:31,230
‫הדלקת את האש?‬

45
00:04:31,314 --> 00:04:33,107
‫ערמת עצים בדרך אליך.‬

46
00:04:33,190 --> 00:04:34,734
‫מה זה?‬

47
00:04:48,080 --> 00:04:49,206
‫זהירות, טוויג.‬

48
00:04:49,290 --> 00:04:54,920
‫אלא אם כן זה שחזור היסטורי משכנע מאוד,‬
‫אני חושבת שייתכן שאנחנו בעבר.‬

49
00:04:55,004 --> 00:04:56,130
‫מתי זה ייגמר?‬

50
00:04:56,922 --> 00:04:58,966
‫זה עולה חצי גרוט. תודה.‬

51
00:05:00,509 --> 00:05:04,263
‫ליתר ביטחון, כדאי שנשתדל מאוד‬
‫לא לשנות כלום.‬

52
00:05:04,347 --> 00:05:08,267
‫התעסקתי עם ציר הזמן בעבר,‬
‫וזה הפך להיות מפחיד תוך זמן קצר.‬

53
00:05:11,103 --> 00:05:13,356
‫היי! תיזהרי!‬

54
00:05:13,939 --> 00:05:14,815
‫סליחה.‬

55
00:05:15,900 --> 00:05:19,570
‫תראה את הבית הזה.‬
‫אני חושבת שלא בנו כאלה מאז…‬

56
00:05:25,201 --> 00:05:27,453
‫מאז תקופת הענקים.‬

57
00:05:27,536 --> 00:05:28,829
‫אוי, לא.‬

58
00:05:30,081 --> 00:05:33,292
‫אם לא די בכך שהיא הרסה את הבית שלנו,‬

59
00:05:33,376 --> 00:05:36,003
‫ההריסות קרות מכדי לחפש בהן.‬

60
00:05:36,087 --> 00:05:37,380
‫אתם בסדר?‬

61
00:05:37,463 --> 00:05:39,006
‫אנחנו לא.‬

62
00:05:39,507 --> 00:05:41,258
‫זה כל מה שהיה לנו.‬

63
00:05:42,301 --> 00:05:46,305
‫לולא קוטל הענקים, לא הייתה בנו שום תקווה.‬

64
00:05:46,389 --> 00:05:48,057
‫מי זה קוטל הענקים?‬

65
00:05:48,140 --> 00:05:50,643
‫לא שמעת על קוטל הענקים?‬

66
00:05:50,726 --> 00:05:53,646
‫הוא הדבר הכי טוב שקרה לנו.‬

67
00:05:53,729 --> 00:05:56,482
‫הוא לוכד את הענקים בזה אחר זה.‬

68
00:05:56,565 --> 00:05:59,068
‫רק בשבוע שעבר הוא לכד את אחיה.‬

69
00:05:59,151 --> 00:06:03,364
‫הטיפשה בטח מחפשת אותו בכל מקום.‬

70
00:06:10,704 --> 00:06:11,789
‫לאן היא הלכה?‬

71
00:06:41,777 --> 00:06:43,404
‫ואו.‬

72
00:06:44,321 --> 00:06:46,323
‫זה לא משהו שרואים בכל יום.‬

73
00:06:46,407 --> 00:06:48,200
‫איש העץ. עקבת אחרינו.‬

74
00:06:48,284 --> 00:06:49,660
‫דאגתי.‬

75
00:06:50,494 --> 00:06:52,455
‫הפטיש שלי עדיין אצלך, כן?‬

76
00:06:57,418 --> 00:06:59,753
‫את בטח יודעת שלא מנומס לבהות.‬

77
00:06:59,837 --> 00:07:03,424
‫סליחה. פשוט, מעולם לא ראיתי‬
‫כל כך הרבה ענקים.‬

78
00:07:03,924 --> 00:07:06,218
‫את לא מכאן, נכון?‬

79
00:07:06,719 --> 00:07:09,346
‫אפשר לומר שכן, אבל לא ממש.‬

80
00:07:09,972 --> 00:07:14,101
‫זה קצת מורכב. שמי הילדה. שמעתי שאחיך בצרה.‬

81
00:07:14,185 --> 00:07:16,061
‫את לא מצליחה למצוא אותו?‬

82
00:07:17,104 --> 00:07:19,064
‫לא, אני יודעת איפה הוא.‬

83
00:07:25,571 --> 00:07:26,697
‫תראי בעצמך.‬

84
00:07:27,198 --> 00:07:30,034
‫הוא לא מוסתר היטב,‬
‫אבל אני חוששת שזו מלכודת.‬

85
00:07:30,618 --> 00:07:33,329
‫הם משתמשים בו כדי ללכוד נוספים מאיתנו.‬

86
00:07:33,412 --> 00:07:34,538
‫זה נורא.‬

87
00:07:35,122 --> 00:07:38,042
‫דברים כאלה קורים בכל העולם.‬

88
00:07:38,125 --> 00:07:41,462
‫השמועות אומרות שלא נישאר כאן עוד זמן רב.‬

89
00:07:45,716 --> 00:07:48,928
‫אני מצטערת. הלוואי שיכולתי לעזור.‬

90
00:07:49,011 --> 00:07:52,515
‫אינך יכולה לעשות דבר. את רק ילדה קטנה.‬

91
00:07:57,436 --> 00:08:00,564
‫איך זה קרה? איך נסענו בזמן?‬

92
00:08:00,648 --> 00:08:03,150
‫שורשיו של עץ הפראטוק הם עמוקים.‬

93
00:08:03,234 --> 00:08:07,071
‫עמוקים ביותר, מעבר לזמן ולממד.‬

94
00:08:07,154 --> 00:08:08,614
‫אנחנו בהחלט בעבר,‬

95
00:08:08,697 --> 00:08:12,451
‫אבל נכון יותר לומר‬
‫שאנחנו במעין יקום מקביל.‬

96
00:08:12,535 --> 00:08:14,078
‫יקום מקביל?‬

97
00:08:15,037 --> 00:08:18,499
‫כלומר, אם נשנה כאן משהו,‬
‫זה לא ישפיע על ציר הזמן שלנו?‬

98
00:08:18,582 --> 00:08:20,751
‫נכון. נטול השלכות.‬

99
00:08:20,834 --> 00:08:21,752
‫מצוין.‬

100
00:08:22,294 --> 00:08:23,796
‫רגע. זה לא אומר…‬

101
00:08:24,713 --> 00:08:26,674
‫אני והפה הגדול שלי.‬

102
00:08:39,436 --> 00:08:40,354
‫היי, אתם.‬

103
00:08:42,481 --> 00:08:46,360
‫אתם חייבים לשחרר את הענק.‬
‫אתם לא רואים שהוא במצוקה?‬

104
00:08:49,280 --> 00:08:51,574
‫או לפחות משועמם מאוד.‬

105
00:08:51,657 --> 00:08:56,870
‫אנחנו נשחרר אותו‬
‫רק אחרי שקוטל הענקים ישים לו סוף.‬

106
00:08:56,954 --> 00:09:00,374
‫הייתי רוצה להבהיר לקוטל הענקים‬
‫בדיוק מה דעתי.‬

107
00:09:05,671 --> 00:09:10,718
‫מישהי מעוניינת לפנות אל קוטל הענקים?‬

108
00:09:13,679 --> 00:09:16,140
‫האלבור, יש לך אורחת.‬

109
00:09:24,898 --> 00:09:26,900
‫אתה קוטל הענקים?‬

110
00:09:26,984 --> 00:09:28,402
‫זה אני.‬

111
00:09:34,199 --> 00:09:36,827
‫אכן! הביטי בשבוי שלי!‬

112
00:09:39,580 --> 00:09:41,540
‫בואי. תלווי אותי.‬

113
00:09:42,666 --> 00:09:43,917
‫בסדר.‬

114
00:09:46,629 --> 00:09:48,464
‫הענק הזה הוא רק ההתחלה.‬

115
00:09:48,964 --> 00:09:51,467
‫אני עובד על משהו הרבה יותר גדול,‬

116
00:09:51,550 --> 00:09:55,012
‫מתקפה שתביס את האויבים שלנו אחת ולתמיד.‬

117
00:09:56,180 --> 00:09:59,808
‫כשהענקים יבואו לחלץ את חברם, אנחנו נכה.‬

118
00:10:03,896 --> 00:10:06,315
‫ניסית לדבר עם הענקים?‬

119
00:10:06,398 --> 00:10:11,278
‫לא נשלחתי לעולם הזה כדי לדבר.‬
‫נועדתי לקטול.‬

120
00:10:11,362 --> 00:10:13,614
‫וכמה ענקים קטלת?‬

121
00:10:13,697 --> 00:10:16,617
‫רשמית, אף אחד בינתיים.‬

122
00:10:17,159 --> 00:10:19,995
‫אבל אקטול אותו בקרוב.‬
‫הוא משמש כרגע כפיתיון.‬

123
00:10:20,996 --> 00:10:24,792
‫ברגע ששאר הענקים‬
‫ייפלו לתוך המלכודת, נתחיל לקטול.‬

124
00:11:02,496 --> 00:11:05,582
‫אז, ניסית לדון בהסכם שלום?‬

125
00:11:05,666 --> 00:11:08,460
‫שכנעת את תושבי הכפר להניח את נשקיהם?‬

126
00:11:08,544 --> 00:11:09,712
‫לא בדיוק.‬

127
00:11:11,130 --> 00:11:13,507
‫ייתכן שזהו הלילה האחרון שלהם,‬

128
00:11:14,299 --> 00:11:16,760
‫לפני שיעזבו את העולם הזה לנצח.‬

129
00:11:16,844 --> 00:11:19,179
‫זה בהחלט יהיה מחזה.‬

130
00:11:20,806 --> 00:11:23,600
‫טוב, כדאי שנחזור לעץ עכשיו, ו…‬

131
00:11:23,684 --> 00:11:27,312
‫לא, יש לנו הזדמנות לשנות דברים לטובה.‬

132
00:11:28,063 --> 00:11:29,398
‫נוכל לעשות משהו.‬

133
00:11:30,983 --> 00:11:32,860
‫אנחנו חייבים לעשות משהו.‬

134
00:11:46,749 --> 00:11:48,417
‫למה אתה מתוח כל כך?‬

135
00:11:48,500 --> 00:11:52,171
‫אני פשוט קצת חושש מהתגובה של אנשי הכפר‬

136
00:11:52,254 --> 00:11:54,923
‫כשהם יראו איש עץ קטן בעל ראש מרחף.‬

137
00:12:07,060 --> 00:12:10,814
‫אנחנו צריכים לחתוך את החבל הזה.‬
‫-אין לי מספריים.‬

138
00:12:10,898 --> 00:12:12,941
‫או פטיש, אם כבר מדברים.‬

139
00:12:20,657 --> 00:12:21,658
‫זה יספיק.‬

140
00:12:42,930 --> 00:12:44,473
‫שד!‬

141
00:12:44,556 --> 00:12:46,683
‫לא. איש עץ.‬

142
00:12:57,903 --> 00:13:00,155
‫אוי, לא. אנחנו גורמים לו להתגרד.‬

143
00:13:00,239 --> 00:13:03,367
‫יש שד בקרבנו!‬

144
00:13:03,450 --> 00:13:04,451
‫מפלצת!‬
‫-שד!‬

145
00:13:04,535 --> 00:13:05,661
‫שד עצים!‬

146
00:13:05,744 --> 00:13:08,956
‫תקשיבו. אני לא מחפש צרות.‬

147
00:13:09,039 --> 00:13:10,374
‫אני כאן פשוט כדי…‬

148
00:13:11,208 --> 00:13:13,794
‫יש ביניכם חובבי ג'ז?‬

149
00:13:18,382 --> 00:13:19,633
‫אני מבין שלא.‬

150
00:13:20,133 --> 00:13:22,344
‫היי, תניחו לו!‬

151
00:13:25,222 --> 00:13:27,891
‫תוכל להפסיק לגרד לרגע? אני מנסה ל…‬

152
00:13:34,731 --> 00:13:36,233
‫הענקים הגיעו!‬

153
00:13:36,316 --> 00:13:38,569
‫בואו!‬
‫-קדימה! רוצו!‬

154
00:13:38,652 --> 00:13:40,529
‫מהר. הם כאן! מהר.‬

155
00:14:03,719 --> 00:14:04,595
‫אוי, לא.‬

156
00:14:10,183 --> 00:14:11,268
‫איחרתי.‬

157
00:14:15,522 --> 00:14:17,858
‫הסתערו!‬

158
00:14:28,744 --> 00:14:31,038
‫תירו בקטפולטות!‬

159
00:14:51,475 --> 00:14:52,434
‫תפסיק, בבקשה!‬

160
00:14:54,770 --> 00:14:58,231
‫זה לא צריך להיות כך.‬
‫אני יכולה לדבר איתם בשמך.‬

161
00:14:58,315 --> 00:15:00,233
‫הם ימעכו אותך. תראי.‬

162
00:15:01,610 --> 00:15:03,612
‫הם רק מגנים על עצמם.‬

163
00:15:03,695 --> 00:15:05,113
‫באיזה צד את?‬

164
00:15:05,614 --> 00:15:06,865
‫מה?‬

165
00:15:09,660 --> 00:15:11,453
‫לסגת!‬

166
00:15:13,121 --> 00:15:14,498
‫זוזו מהדרך!‬

167
00:15:14,581 --> 00:15:15,499
‫אוי, לא.‬

168
00:15:15,999 --> 00:15:19,169
‫בבקשה! תנו לנו הזדמנות נוספת!‬

169
00:15:23,215 --> 00:15:24,257
‫בוא.‬

170
00:15:42,776 --> 00:15:44,027
‫סליחה.‬

171
00:15:52,619 --> 00:15:54,246
‫שוב את.‬

172
00:15:54,329 --> 00:15:59,209
‫אני מבינה שבני עמך מתכוונים לעזוב,‬
‫אבל זה לא צריך להיות כך.‬

173
00:15:59,292 --> 00:16:02,170
‫תוכלו להישאר ולעשות שלום עם בני האדם.‬

174
00:16:02,254 --> 00:16:03,964
‫הם ניסו להרוג אותי.‬

175
00:16:04,047 --> 00:16:06,383
‫קוטל הענקים לכד את אחי.‬

176
00:16:07,175 --> 00:16:09,678
‫הוא לא מעוניין בשלום.‬

177
00:16:09,761 --> 00:16:11,888
‫מה אם אעצור את קוטל הענקים?‬

178
00:16:11,972 --> 00:16:15,225
‫הוא עדיין לא פגע באחיך.‬
‫אני לא חושבת שהוא כזה גרוע.‬

179
00:16:18,311 --> 00:16:19,396
‫תסמכי עליי.‬

180
00:16:21,314 --> 00:16:24,359
‫תצטרכי לשכנע לא רק אותי.‬

181
00:16:24,443 --> 00:16:28,363
‫אז תעזרי לי לדבר עם השאר.‬
‫בבקשה, אני חייבת לנסות.‬

182
00:16:29,531 --> 00:16:31,241
‫לא נוכל להישאר כאן.‬

183
00:16:31,324 --> 00:16:34,953
‫אבל הם פשוט לא מבינים.‬
‫-חברים, בבקשה.‬

184
00:16:35,037 --> 00:16:38,290
‫אפשר להתווכח כל היום, אבל דבר אחד ברור.‬

185
00:16:38,957 --> 00:16:41,960
‫העולם נעשה קטן מדי בשבילנו.‬

186
00:16:42,044 --> 00:16:45,464
‫הוא צודק. הוא כבר לא שלנו.‬

187
00:16:52,429 --> 00:16:55,724
‫אם כך, העניין סגור. אנחנו עוזבים.‬

188
00:16:55,807 --> 00:16:58,351
‫זו הדרך היחידה.‬

189
00:16:58,435 --> 00:16:59,895
‫זו לא.‬

190
00:16:59,978 --> 00:17:02,731
‫יש דרך טובה יותר לפתור את העניין.‬

191
00:17:02,814 --> 00:17:04,107
‫מהו הקול הזה?‬

192
00:17:04,191 --> 00:17:05,609
‫הם לא שומעים אותי.‬

193
00:17:06,651 --> 00:17:08,278
‫תוכלי לדבר בשמי?‬

194
00:17:10,155 --> 00:17:13,241
‫לא כל בני האדם מרגישים אותו הדבר כלפינו.‬

195
00:17:13,784 --> 00:17:17,829
‫הקטנטונת הזאת אומרת‬
‫שעלינו לעשות שלום עם אנשי הכפר.‬

196
00:17:17,913 --> 00:17:20,707
‫היא אומרת שיידרש זמן, אבל זה ישתלם.‬

197
00:17:24,127 --> 00:17:26,421
‫ההחלטה התקבלה.‬

198
00:17:26,505 --> 00:17:29,758
‫בסופו של דבר, מה שיהיה, יהיה.‬

199
00:17:31,218 --> 00:17:35,222
‫לא כולנו מרוצים מזה, אבל זה חייב להתבצע.‬

200
00:17:41,186 --> 00:17:46,108
‫נוכל לשנות זאת.‬
‫אני יכולה לדבר עם קוטל הענקים כדי שיבין.‬

201
00:17:46,191 --> 00:17:50,487
‫קטנטונת, אנחנו לא עוזבים‬
‫בגלל קוטל ענקים אחד.‬

202
00:17:50,570 --> 00:17:53,365
‫תצטרכי לשכנע אנשים בכל רחבי העולם.‬

203
00:18:06,711 --> 00:18:09,172
‫איש העץ? מה אתה עושה שם?‬

204
00:18:09,256 --> 00:18:12,509
‫סתם מבלה לי כאן ולומד להכיר את אנשי המקום.‬

205
00:18:15,178 --> 00:18:17,264
‫שחרר אותו מייד.‬

206
00:18:17,347 --> 00:18:19,516
‫את רוצה שאשחרר את השד?‬

207
00:18:19,599 --> 00:18:22,185
‫למה את מתעקשת לעזור למפלצות?‬

208
00:18:22,269 --> 00:18:23,728
‫הוא לא מפלצת.‬

209
00:18:26,356 --> 00:18:27,524
‫הוא חבר שלי.‬

210
00:18:28,191 --> 00:18:29,985
‫יותר כמו מכר ותיק.‬

211
00:18:30,944 --> 00:18:32,654
‫אם הוא חבר שלך,‬

212
00:18:32,737 --> 00:18:34,948
‫אז את האויבת שלי.‬

213
00:19:15,238 --> 00:19:17,032
‫אתה לא חייב לעשות זאת.‬

214
00:19:17,115 --> 00:19:19,034
‫תשתקי, אוהבת מפלצות.‬

215
00:19:29,753 --> 00:19:31,463
‫זה לא היום שלי.‬

216
00:19:33,757 --> 00:19:35,842
‫אתה טועה לגמרי לגבי הענקים.‬

217
00:19:35,926 --> 00:19:38,595
‫אין כאן שום טעות. הם הרסו את ביתי.‬

218
00:19:38,678 --> 00:19:41,389
‫אז יש לנו יותר במשותף משנדמה לך.‬

219
00:19:41,473 --> 00:19:44,351
‫שיחה מרתקת, אבל אולי כדאי להאיץ אותה.‬

220
00:19:48,104 --> 00:19:49,814
‫זהירות! הוא עולה באש!‬

221
00:19:59,574 --> 00:20:01,618
‫ענק דרך גם על הבית שלי.‬

222
00:20:03,370 --> 00:20:06,289
‫זה היה קשה בהתחלה, אבל עשיתי כמיטב יכולתי.‬

223
00:20:06,373 --> 00:20:09,000
‫אבל מה יקרה בפעם הבאה שענק יתקוף?‬

224
00:20:09,542 --> 00:20:11,253
‫ובפעם שאחריה?‬

225
00:20:11,336 --> 00:20:14,506
‫הם לא תוקפים. הם לא שולטים בזה.‬

226
00:20:25,809 --> 00:20:27,769
‫הם לקחו ממני הכול.‬

227
00:20:29,020 --> 00:20:30,021
‫הכול.‬

228
00:20:33,275 --> 00:20:34,484
‫זו הייתה תאונה.‬

229
00:20:35,777 --> 00:20:38,488
‫אף אחד לא דורך על בית בטעות.‬

230
00:20:39,447 --> 00:20:42,701
‫אנחנו עושים את זה בכל יום מבלי להבחין בכך.‬

231
00:20:44,369 --> 00:20:48,873
‫אולי את, אבל אני הייתי מבחין‬
‫אילו הייתי מסב נזק כזה.‬

232
00:20:48,957 --> 00:20:52,502
‫באמת? התכוונת לעשות את כל זה?‬

233
00:21:07,017 --> 00:21:11,021
‫אם רק תיתנו הזדמנות לענקים,‬
‫תוכלו לחיות יחד בשלום.‬

234
00:21:11,104 --> 00:21:13,064
‫תוכלו אפילו לעזור זה לזה.‬

235
00:21:13,565 --> 00:21:16,776
‫הילדה? אני מתחיל להרגיש עקצוץ בבהונות.‬

236
00:21:18,903 --> 00:21:21,656
‫אני לא רוצה להדאיג אותך יותר מדי,‬

237
00:21:21,740 --> 00:21:23,908
‫אבל דרכנו הביתה גם בוערת.‬

238
00:21:30,081 --> 00:21:32,792
‫אני לא יודעת מה לעשות. צריך מים.‬

239
00:21:37,547 --> 00:21:38,673
‫זה לא מספיק.‬

240
00:21:48,350 --> 00:21:49,517
‫מה?‬

241
00:21:51,394 --> 00:21:52,479
‫אתה!‬

242
00:21:52,562 --> 00:21:55,315
‫תודה. איך הצלחת לברוח?‬

243
00:21:58,860 --> 00:22:03,656
‫האלבור, משחרר הענקים. זה נשמע טוב, נכון?‬

244
00:22:04,157 --> 00:22:04,991
‫תודה.‬

245
00:22:06,242 --> 00:22:09,829
‫אני יודע שזה לא מפצה על מה שעשיתי,‬

246
00:22:09,913 --> 00:22:13,291
‫אבל אולי תוכל לעזור לי בכיבוי חלק מהשרפות?‬

247
00:22:31,309 --> 00:22:34,479
‫אני מציע בחום שנחזור לעץ.‬

248
00:22:42,362 --> 00:22:44,155
‫לא, זה עדיין קורה.‬

249
00:22:44,239 --> 00:22:45,073
‫הילדה!‬

250
00:22:48,993 --> 00:22:49,953
‫קדימה.‬

251
00:23:04,134 --> 00:23:06,219
‫בבקשה. אתם לא חייבים לעזוב.‬

252
00:23:12,976 --> 00:23:16,479
‫אנחנו עדיין יכולים לשנות.‬
‫זה לא צריך להסתיים כך.‬

253
00:23:26,489 --> 00:23:27,991
‫תתמקד בבתים.‬

254
00:23:28,074 --> 00:23:28,908
‫בסדר.‬

255
00:23:28,992 --> 00:23:30,743
‫קח את כולם למקום בטוח!‬

256
00:23:32,996 --> 00:23:34,831
‫היי! חכו!‬

257
00:23:55,143 --> 00:23:58,354
‫בבקשה, אתה חייב לעזור לי.‬
‫אף אחד לא מוכן להקשיב.‬

258
00:23:58,438 --> 00:24:01,065
‫רוב הענקים כבר עזבו.‬

259
00:24:05,195 --> 00:24:06,571
‫להתראות, קטנטונת.‬

260
00:24:09,073 --> 00:24:11,784
‫רגע! אני עדיין עליך!‬

261
00:24:25,131 --> 00:24:26,633
‫זה היה קרוב.‬

262
00:24:28,551 --> 00:24:30,803
‫ייתכן שיש לנו בעיה גדולה יותר.‬

263
00:24:56,287 --> 00:24:57,121
‫הנה אתה.‬

264
00:25:24,148 --> 00:25:25,191
‫הוא נעלם.‬

265
00:25:25,275 --> 00:25:28,528
‫אמרת שמה שנעשה בעבר לא ישפיע על ההווה.‬

266
00:25:28,611 --> 00:25:33,074
‫העץ הזה היה ודאי ישות רב-ממדית.‬

267
00:25:33,658 --> 00:25:37,745
‫מקבץ שורשים שחוצים אינספור מציאויות.‬

268
00:25:39,956 --> 00:25:42,750
‫או שאולי חשבתי על עץ קסום עתיק אחר.‬

269
00:25:43,501 --> 00:25:44,586
‫נכשלתי.‬

270
00:25:45,795 --> 00:25:49,007
‫הייתה לי הזדמנות ליצור שינוי,‬
‫אבל הייתי קטנה מדי.‬

271
00:25:49,507 --> 00:25:51,050
‫אל תהיי בטוחה כל כך.‬

272
00:25:51,884 --> 00:25:55,513
‫הענקים האלה החליטו לעזוב לפני זמן רב.‬

273
00:25:56,472 --> 00:26:00,435
‫אבל הם לא ישכחו אותך,‬
‫וכך גם קוטל הענקים ההוא.‬

274
00:26:00,935 --> 00:26:04,063
‫מה אתה מנסה לומר? שאולי באמת יצרנו שינוי?‬

275
00:26:04,147 --> 00:26:07,317
‫אני מנסה לומר ששינוי מצריך זמן,‬

276
00:26:07,859 --> 00:26:11,863
‫ואנחנו לא תמיד בסביבה‬
‫כדי להיות עדים לתוצאות מעשינו הטובים.‬

277
00:26:13,615 --> 00:26:15,491
‫אני מצטערת על העץ, איש העץ.‬

278
00:26:15,575 --> 00:26:18,161
‫העבודה שלי עכשיו הרבה יותר קלה.‬

279
00:26:18,244 --> 00:26:20,246
‫אבל זה לא הסוף.‬

280
00:26:21,039 --> 00:26:23,291
‫זה פשוט הזמן להתחלה חדשה.‬

281
00:26:23,374 --> 00:26:25,960
‫אולי הפעם אשתול אותו קרוב יותר,‬

282
00:26:26,628 --> 00:26:29,255
‫במקום שבו יש פחות משחיתים.‬

283
00:26:29,756 --> 00:26:31,799
‫לפני שאתה לוקח את זה,‬

284
00:26:31,883 --> 00:26:34,761
‫אפשר אולי לקחת חתיכה קטנה ממנו?‬

285
00:27:25,353 --> 00:27:27,313
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬