1
00:00:30,281 --> 00:00:35,995
‫- הילדה -‬

2
00:00:37,205 --> 00:00:41,793
‫- פרק 2:‬
‫תלולית הפיות -‬

3
00:00:50,676 --> 00:00:53,221
‫זהירות, דודה אסטריד. את עלולה ליפול.‬

4
00:00:53,304 --> 00:00:55,640
‫אל תדאגי לי.‬

5
00:01:01,312 --> 00:01:02,647
‫דודה אסטריד?‬

6
00:01:03,731 --> 00:01:04,565
‫טוויג?‬

7
00:01:14,242 --> 00:01:15,118
‫לא!‬

8
00:01:18,287 --> 00:01:19,705
‫- תלוליות פיות -‬

9
00:01:24,710 --> 00:01:25,545
‫תודה.‬

10
00:01:27,130 --> 00:01:28,422
‫בוקר טוב, ישנונית.‬

11
00:01:29,590 --> 00:01:31,134
‫האחרונה.‬

12
00:01:32,927 --> 00:01:34,637
‫אני מצטערת שאיחרתי.‬

13
00:01:34,720 --> 00:01:38,182
‫אם לא תישני עד מאוחר בחופשה, אז מתי כן?‬

14
00:01:38,266 --> 00:01:41,102
‫הילדה, את חייבת לטעום‬
‫את פנקייק תפוחי האדמה.‬

15
00:01:41,185 --> 00:01:43,146
‫היא תטעם אם תשאיר לה קצת.‬

16
00:01:44,063 --> 00:01:45,314
‫את בסדר, הילדה?‬

17
00:01:45,398 --> 00:01:47,191
‫כן, פשוט היה לי חלום מוזר.‬

18
00:01:47,275 --> 00:01:49,235
‫אני מרגישה רעננה מאוד.‬

19
00:01:49,318 --> 00:01:53,406
‫ייתכן שלקמעות שלך‬
‫יש תכונות ריפוי אחרי הכול.‬

20
00:01:53,489 --> 00:01:54,991
‫כמובן שיש להם.‬

21
00:01:55,950 --> 00:01:58,411
‫מה אתם מתכננים לעשות היום?‬

22
00:01:58,494 --> 00:02:01,247
‫דייוויד ואני צריכים לקנות מזכרות.‬

23
00:02:01,330 --> 00:02:04,667
‫יש חנות קטנה ומקסימה ממש מול הדואר.‬

24
00:02:04,750 --> 00:02:07,962
‫תמסרו דרישת שלום ממני לביורן אם תהיו שם.‬

25
00:02:08,045 --> 00:02:10,047
‫הוא חייב לי המון כסף.‬

26
00:02:14,385 --> 00:02:16,345
‫- מזכרות -‬

27
00:02:16,429 --> 00:02:17,972
‫זה בטח המקום.‬

28
00:02:18,723 --> 00:02:21,809
‫יש כאן הכול. שוקולדים, כובעים, גלויות.‬

29
00:02:22,393 --> 00:02:25,646
‫תיכנסו. אני אחכה בחוץ,‬
‫אם זה בסדר מבחינתכם.‬

30
00:02:32,820 --> 00:02:37,658
‫טוב, לא הצלחתי לבחור, אז קניתי כמה.‬
‫-אני קניתי את זה.‬

31
00:02:38,618 --> 00:02:40,411
‫זה ממש מוזר.‬

32
00:02:40,494 --> 00:02:42,163
‫זה רק מחזיק מפתחות מגניב.‬

33
00:02:42,246 --> 00:02:46,459
‫זו פיה. תסתכלו על הפסל.‬
‫כמו מה הוא נראה לכם?‬

34
00:02:47,251 --> 00:02:49,253
‫צריך לדון בזה שוב?‬

35
00:02:49,337 --> 00:02:51,714
‫המקום הזה הוא ממש עיר פיות.‬

36
00:02:51,797 --> 00:02:53,132
‫זה לא מוזר לדעתכם‬

37
00:02:53,216 --> 00:02:56,802
‫שאימא שלי ודודה שלי מעולם לא הזכירו זאת?‬
‫תסתכלו על זה.‬

38
00:02:56,886 --> 00:02:58,471
‫- טופוטן‬
‫כפר הפיות -‬

39
00:02:58,554 --> 00:02:59,931
‫אז מה את טוענת?‬

40
00:03:00,014 --> 00:03:02,475
‫אני טוענת שהפיות הן אמיתיות,‬

41
00:03:02,558 --> 00:03:05,728
‫והן בטופוטן, ואנחנו נמצא אותן.‬

42
00:03:07,104 --> 00:03:10,691
‫אבל אני חושבת‬
‫שרצינו להסתובב קצת יותר בחנויות.‬

43
00:03:10,775 --> 00:03:12,944
‫נוכל לשאול עליהן בדרך.‬

44
00:03:13,861 --> 00:03:15,529
‫סליחה.‬
‫-מה?‬

45
00:03:15,613 --> 00:03:17,782
‫תוכל לספר לי משהו על פיות?‬

46
00:03:18,991 --> 00:03:20,660
‫טוב, תני לי לחשוב.‬

47
00:03:20,743 --> 00:03:23,913
‫אין הרבה כמו שהיו פעם.‬
‫-הן בלתי נראות.‬

48
00:03:23,996 --> 00:03:25,665
‫הן קטנות מאוד.‬

49
00:03:25,748 --> 00:03:26,999
‫ויש להן כנפיים.‬

50
00:03:27,083 --> 00:03:29,377
‫בניגוד לאמונה הרווחת, אין להן כנפיים.‬

51
00:03:29,460 --> 00:03:31,045
‫אנחנו קוראים להן "הפיי".‬

52
00:03:31,128 --> 00:03:33,130
‫"בני הפיות".‬
‫-"השכנים הטובים".‬

53
00:03:33,214 --> 00:03:34,632
‫למה "השכנים הטובים"?‬

54
00:03:34,715 --> 00:03:38,427
‫מאותה סיבה שאומרים "ילד טוב"‬
‫לכלב שרוצה לנשוך אותך.‬

55
00:03:38,511 --> 00:03:39,804
‫הן חיות בין העצים.‬

56
00:03:39,887 --> 00:03:42,515
‫הן חיות בגבעות קטנות שנקראות תלוליות פיות.‬

57
00:03:42,598 --> 00:03:46,227
‫הן חוטפות ילדים ושולחות אותם לארץ הפיות.‬

58
00:03:46,310 --> 00:03:52,566
‫וכשמישהו נשלח לארץ הפיות,‬
‫הוא נעלם לנצח נצחים.‬

59
00:03:54,902 --> 00:03:56,988
‫את רוצה רוטב שוקולד או תות?‬

60
00:03:58,239 --> 00:03:59,407
‫אני לא מבינה.‬

61
00:03:59,490 --> 00:04:03,494
‫לכולם בטופוטן יש מה לומר על פיות,‬
‫אבל כלום לא מסתדר.‬

62
00:04:03,577 --> 00:04:05,621
‫אולי הן פשוט לא אמיתיות.‬

63
00:04:05,705 --> 00:04:08,958
‫הן הרי תמיד מוזכרות באגדות דמיוניות.‬

64
00:04:09,041 --> 00:04:11,794
‫רגע, תראו. זהו זה.‬

65
00:04:12,712 --> 00:04:16,549
‫- שביל הפיות הרשמי -‬

66
00:04:16,632 --> 00:04:17,925
‫תלולית פיות.‬

67
00:04:24,932 --> 00:04:26,809
‫אז הן אכן קטנות.‬

68
00:04:37,653 --> 00:04:42,199
‫עכשיו כשחקירת הפיות שלנו הסתיימה,‬
‫אפשר לעשות משהו מהנה?‬

69
00:04:42,283 --> 00:04:43,909
‫משהו עדיין מציק לי.‬

70
00:04:43,993 --> 00:04:46,078
‫למה זה חשוב לך כל כך?‬

71
00:04:46,996 --> 00:04:48,080
‫אני לא יודעת.‬

72
00:04:48,748 --> 00:04:51,292
‫לא כל דבר הוא תעלומה שצריך לפענח.‬

73
00:04:51,792 --> 00:04:53,544
‫כדאי שנחזור לבית.‬

74
00:04:53,627 --> 00:04:55,129
‫שנבעט קצת בדרך לשם?‬

75
00:04:55,963 --> 00:04:58,883
‫תלכו. אני רוצה לבדוק רק עוד דבר אחד.‬

76
00:04:59,467 --> 00:05:00,343
‫בסדר.‬

77
00:05:02,428 --> 00:05:03,471
‫קדימה.‬

78
00:05:17,234 --> 00:05:21,739
‫שלום. סליחה על ההפרעה.‬
‫רציתי לשאול על הפרסות שעל ביתך.‬

79
00:05:22,531 --> 00:05:23,824
‫מה איתן?‬

80
00:05:23,908 --> 00:05:27,161
‫הן נועדו להרחיק פיות, נכון?‬

81
00:05:28,829 --> 00:05:32,333
‫סליחה, אדוני.‬
‫אני פשוט מנסה לדעת יותר על פיות.‬

82
00:05:32,416 --> 00:05:37,505
‫את מעזה להזכיר אותן‬
‫ולהביא מזל רע אל סף ביתי?‬

83
00:05:37,588 --> 00:05:42,385
‫לא התכוונתי…‬
‫-לכי מכאן! רוחות אפלות ואנשי הלילה.‬

84
00:05:42,468 --> 00:05:47,056
‫אני אלך. אני…‬
‫-ואת מרשה לעצמך לקרוא להם לבוא לביתי.‬

85
00:05:47,139 --> 00:05:50,142
‫ג'ונס. תפסיק לצעוק ותחזור לבקתה שלך.‬

86
00:05:58,818 --> 00:06:03,489
‫אני מצטערת שנאלצת לחוות את זה.‬
‫הוא מתעצבן בקלות.‬

87
00:06:04,407 --> 00:06:07,993
‫דודה אסטריד, למה אף פעם לא הזכרת פיות?‬

88
00:06:08,077 --> 00:06:12,581
‫פיות? אלה סתם מעשיות‬
‫שנועדו למכור מזכרות זולות לתיירים.‬

89
00:06:12,665 --> 00:06:14,375
‫הם משתגעים על זה.‬

90
00:06:14,458 --> 00:06:17,253
‫כלומר, הן לא אמיתיות? אבל הזקן ההוא…‬

91
00:06:17,336 --> 00:06:20,673
‫לא הייתי מקדישה יותר מדי תשומת לב לדבריו.‬

92
00:06:20,756 --> 00:06:22,633
‫אם כבר מדברים,‬

93
00:06:22,716 --> 00:06:27,012
‫עדיף שלא נספר לאימך על התקרית הזאת.‬

94
00:06:27,096 --> 00:06:28,055
‫למה לא?‬

95
00:06:28,139 --> 00:06:30,975
‫את יודעת איך היא. היא רק תדאג.‬

96
00:06:33,853 --> 00:06:37,606
‫שכחתי לשאול. את עדיין אוהבת טיולי מחנאות?‬

97
00:06:43,612 --> 00:06:44,697
‫מה אתה עושה?‬

98
00:06:44,780 --> 00:06:48,117
‫צריך לתת לו להתלקח קודם,‬
‫אחרת זה לא יצא טוב.‬

99
00:06:50,953 --> 00:06:52,580
‫זה מעלה בי זיכרונות.‬

100
00:06:52,663 --> 00:06:56,333
‫אני הולכת להביא שמיכה. נהיה קריר.‬

101
00:06:56,834 --> 00:06:59,795
‫אם יש לך במקרה ממחטה או מטפחת כיס,‬

102
00:06:59,879 --> 00:07:01,464
‫זה יהיה נחמד למדי.‬

103
00:07:27,615 --> 00:07:30,951
‫אני לא רוצה ללכת הביתה.‬
‫אפשר לעבור לגור כאן?‬

104
00:07:35,873 --> 00:07:37,500
‫את לא באמת רוצה.‬

105
00:07:37,583 --> 00:07:40,920
‫מה עם פרידה ודייוויד?‬
‫את אוהבת את בית הספר.‬

106
00:07:41,003 --> 00:07:44,882
‫כן, אני יודעת. למה בכלל עזבת מלכתחילה?‬

107
00:07:44,965 --> 00:07:48,802
‫זו עיירה קטנה.‬
‫אני מניחה שהיא הייתה צפופה עבורי.‬

108
00:07:49,762 --> 00:07:52,181
‫טרולברג גדולה, מלהיבה.‬

109
00:07:52,681 --> 00:07:56,352
‫אבל עברת לבקתה כשנולדתי. למה לא חזרת הנה?‬

110
00:07:58,145 --> 00:08:00,356
‫קשה להסביר.‬

111
00:08:07,238 --> 00:08:08,697
‫זה די נעים.‬

112
00:08:10,741 --> 00:08:13,536
‫קדימה. בואי נחזור לפני שנירטב לגמרי.‬

113
00:09:34,241 --> 00:09:36,243
‫גבינת ארוחת בוקר היא הטובה מכולן.‬

114
00:09:36,327 --> 00:09:38,996
‫אפשר לקבל את ריבת החמוציות, בבקשה?‬

115
00:09:39,079 --> 00:09:40,748
‫מישהו רוצה עוד קפה?‬

116
00:09:40,831 --> 00:09:42,333
‫אני אקח קצת, בבקשה.‬

117
00:09:45,127 --> 00:09:46,837
‫תוכל להעביר לי את אלה?‬

118
00:09:48,005 --> 00:09:48,922
‫תודה.‬

119
00:09:50,007 --> 00:09:51,592
‫תוכלי להעביר את החמאה?‬

120
00:10:00,684 --> 00:10:01,518
‫את באה?‬

121
00:10:02,102 --> 00:10:05,356
‫שינוי בתוכנית.‬
‫אני צריכה להראות לכם משהו. בואו.‬

122
00:10:07,358 --> 00:10:08,275
‫היי, מר פוקה.‬

123
00:10:08,359 --> 00:10:09,193
‫היי, מר פוקה.‬

124
00:10:09,276 --> 00:10:10,277
‫היי, מר פוקה.‬

125
00:10:13,280 --> 00:10:16,950
‫דודתי באה הנה אמש.‬
‫עקבתי אחריה בזמן שכולם ישנו.‬

126
00:10:17,451 --> 00:10:18,827
‫זו גבעה.‬

127
00:10:18,911 --> 00:10:21,664
‫זו לא רק גבעה. זו תלולית פיות.‬

128
00:10:21,747 --> 00:10:23,457
‫שוב היא מתחילה.‬

129
00:10:23,957 --> 00:10:24,958
‫איך את יודעת?‬

130
00:10:25,042 --> 00:10:27,503
‫היא חייבת להיות, לא? תסתכלי.‬

131
00:10:27,586 --> 00:10:30,464
‫חשבתי שהחלטנו שהכול רק סיפורים.‬

132
00:10:30,547 --> 00:10:32,466
‫ובנוסף, איפה הפיות?‬

133
00:10:32,966 --> 00:10:36,929
‫אמרו בכפר שהן בלתי נראות.‬
‫ייתכן שזה עניין של מסמך, כמו עם הגמדים.‬

134
00:10:37,012 --> 00:10:38,180
‫גם אם זה נכון,‬

135
00:10:38,263 --> 00:10:41,767
‫למה שדודתך תבקר בתלולית פיות באמצע הלילה?‬

136
00:10:41,850 --> 00:10:46,146
‫אני לא יודעת.‬
‫אבל היא היחידה בעיירה שלא רוצה לדבר עליהן.‬

137
00:10:46,230 --> 00:10:47,856
‫אולי היא מגנה עליהן.‬

138
00:10:49,316 --> 00:10:51,276
‫לדעתי זו פשוט גבעה מוזרה.‬

139
00:10:54,405 --> 00:10:56,949
‫הם נראים כמו הקמעות של דודתך.‬

140
00:10:57,032 --> 00:10:59,576
‫כן, היא עשתה איתם משהו אמש.‬

141
00:11:08,794 --> 00:11:10,087
‫יש לי הרגשה רעה.‬

142
00:11:11,338 --> 00:11:14,091
‫את יודעת, למעשה, אני מסכימה.‬

143
00:11:14,591 --> 00:11:15,968
‫קדימה, דייוויד.‬

144
00:11:17,803 --> 00:11:18,721
‫דייוויד?‬

145
00:11:23,225 --> 00:11:24,101
‫דייוויד.‬

146
00:11:29,982 --> 00:11:32,943
‫תודה שהקמת את המחנה. הילדים נהנו מאוד.‬

147
00:11:33,026 --> 00:11:37,573
‫נהגת להעמיד פנים‬
‫שאת שומעת זאבים אדומים מייללים במרחק,‬

148
00:11:37,656 --> 00:11:41,618
‫ואמרת, "טוב שהאוהל הקסום מגן עלינו".‬

149
00:11:42,995 --> 00:11:44,413
‫נכון, אמרתי את זה.‬

150
00:11:45,622 --> 00:11:49,126
‫את יודעת, נחמד להיות כאן.‬
‫עבר יותר מדי זמן.‬

151
00:11:49,209 --> 00:11:55,674
‫דודתך הזקנה עדיין כאן,‬
‫ונחזיק אצבעות שהיא לא תלך לשום מקום.‬

152
00:11:57,926 --> 00:12:01,180
‫אל תעמדי שם סתם. בואי לטבול את הבהונות.‬

153
00:12:10,397 --> 00:12:11,565
‫מה קרה?‬

154
00:12:13,400 --> 00:12:14,735
‫פשוט…‬

155
00:12:17,362 --> 00:12:20,365
‫חששת להביא אותה הנה.‬

156
00:12:20,949 --> 00:12:25,746
‫לא הייתה אף תקרית כבר… מאז שעזבת.‬

157
00:12:25,829 --> 00:12:27,790
‫זה לא העניין היחיד, זה…‬

158
00:12:28,624 --> 00:12:32,044
‫אף פעם לא סלחתי לך‬
‫על כך שלא באת איתי לטרולברג.‬

159
00:12:33,128 --> 00:12:36,465
‫טופוטן היא הבית שלי. לא יכולתי לעזוב.‬

160
00:12:37,341 --> 00:12:40,803
‫אבל את היית צריכה,‬
‫ומצאנו את הפנימייה ההיא…‬

161
00:12:40,886 --> 00:12:43,514
‫אני יודעת, ולא הייתי משנה שום דבר.‬

162
00:12:43,597 --> 00:12:45,891
‫ולא כדאי שתרצי לשנות.‬

163
00:12:45,974 --> 00:12:50,687
‫לא. אבל הלוואי שיכולנו לעשות את זה יותר.‬

164
00:12:54,024 --> 00:12:56,276
‫את זוכרת איך לוכדים הולדרפיש?‬

165
00:12:56,360 --> 00:12:57,569
‫אני חושבת שכן.‬

166
00:13:01,615 --> 00:13:03,158
‫אבל אנחנו נחזיר אותם למים.‬

167
00:13:03,242 --> 00:13:07,412
‫הילדה לא תשמח לראות אותך‬
‫צולה אחד מהם על מקל.‬

168
00:13:08,121 --> 00:13:09,248
‫הבנתי.‬

169
00:13:18,715 --> 00:13:19,800
‫ג'והנה.‬

170
00:13:27,266 --> 00:13:28,141
‫דייוויד.‬

171
00:13:29,268 --> 00:13:30,143
‫דייוויד?‬

172
00:13:31,603 --> 00:13:32,479
‫דייוויד.‬

173
00:13:33,772 --> 00:13:37,818
‫מוכר הגלידה אמר משהו‬
‫על פיות שחטפו אנשים, נכון?‬

174
00:13:37,901 --> 00:13:39,403
‫את מפחידה את עצמך.‬

175
00:13:39,486 --> 00:13:42,948
‫דייוויד לא נחטף.‬
‫הוא פשוט יצא לשוטט בסביבה.‬

176
00:13:44,658 --> 00:13:48,579
‫דיברת רק על פיות במהלך 24 השעות האחרונות,‬

177
00:13:48,662 --> 00:13:50,247
‫ועכשיו את מטילה ספק?‬

178
00:13:50,330 --> 00:13:54,084
‫אני לא מטילה ספק,‬
‫אני פשוט פתאום מקווה שטעיתי.‬

179
00:13:55,711 --> 00:13:58,297
‫אני מניחה שבסך הכול הלכנו קצת לאיבוד.‬

180
00:13:58,797 --> 00:14:00,841
‫דייוויד. איפה אתה?‬

181
00:14:02,718 --> 00:14:03,886
‫דייוויד.‬

182
00:14:04,469 --> 00:14:05,971
‫דייוויד.‬

183
00:14:06,054 --> 00:14:06,889
‫דייוויד.‬

184
00:14:07,890 --> 00:14:09,850
‫דייוויד!‬
‫-איפה הייתן?‬

185
00:14:09,933 --> 00:14:11,018
‫איפה אתה היית?‬

186
00:14:13,562 --> 00:14:14,730
‫טוב. הגענו.‬

187
00:14:15,939 --> 00:14:18,567
‫אני אלך להתנקות.‬

188
00:14:22,029 --> 00:14:25,157
‫נראה שאתם מרוכזים מאוד. נהנים לכם?‬

189
00:14:25,240 --> 00:14:30,495
‫אני סבור שאני במרחק כמה רגעים‬
‫מהכרזה על ניצחון.‬

190
00:14:30,579 --> 00:14:35,250
‫נקמתו של פיאלמאר. זוז 15 מקומות לאחור.‬

191
00:14:35,918 --> 00:14:38,712
‫טוב. אחת, שתיים…‬
‫-איפה הילדים?‬

192
00:14:38,795 --> 00:14:40,172
‫הם עוד לא חזרו.‬

193
00:14:41,423 --> 00:14:42,549
‫אני אפתח.‬

194
00:14:47,137 --> 00:14:48,680
‫אני חושב שזה בשבילך.‬

195
00:14:49,765 --> 00:14:50,599
‫שלום.‬

196
00:14:50,682 --> 00:14:53,977
‫אני רוצה לשאול תבנית אפייה.‬

197
00:14:54,061 --> 00:14:55,145
‫בשביל מה?‬

198
00:14:55,228 --> 00:14:57,981
‫לא בשביל לרחוץ את הרגליים.‬

199
00:14:58,482 --> 00:14:59,566
‫לא נראה לי.‬

200
00:14:59,650 --> 00:15:01,902
‫רגע. אם תשאילי לי תבנית,‬

201
00:15:01,985 --> 00:15:04,112
‫אספר לך לאן הילדים הלכו.‬

202
00:15:04,196 --> 00:15:06,657
‫מה זאת אומרת? קרה להם משהו?‬

203
00:15:06,740 --> 00:15:08,492
‫את התבנית, בבקשה.‬

204
00:15:08,575 --> 00:15:09,618
‫רגע.‬

205
00:15:12,371 --> 00:15:13,205
‫הנה.‬

206
00:15:15,165 --> 00:15:16,166
‫עכשיו תספר לי.‬

207
00:15:16,249 --> 00:15:21,421
‫הם עברו בשער לכיוון סבך האורנים,‬
‫וחצו את הגשר השבור אל תלולית הפיות.‬

208
00:15:21,505 --> 00:15:22,506
‫לא.‬

209
00:15:27,386 --> 00:15:28,929
‫זו תבנית האפייה שלי?‬

210
00:15:30,013 --> 00:15:30,889
‫לא.‬

211
00:15:32,975 --> 00:15:34,267
‫איפה אנחנו?‬

212
00:15:34,351 --> 00:15:36,687
‫הצלחת להבחין במשהו מוכר?‬

213
00:15:36,770 --> 00:15:39,940
‫שום דבר. שוטטתי בסביבה בדיוק כמוכן.‬

214
00:15:45,112 --> 00:15:47,572
‫הפטריות האלה נראות לי מוכרות.‬

215
00:15:47,656 --> 00:15:52,285
‫אני לא מבינה.‬
‫אני פשוט רוצה לראות בניין או עץ שאני מזהה.‬

216
00:15:53,412 --> 00:15:55,163
‫זה דומה לדרך שבאנו ממנה?‬

217
00:15:56,915 --> 00:15:58,250
‫יש לי תחושה רעה.‬

218
00:15:59,543 --> 00:16:00,460
‫חבר'ה.‬

219
00:16:01,545 --> 00:16:02,462
‫מהר!‬

220
00:16:04,840 --> 00:16:05,924
‫מה זה?‬

221
00:16:06,008 --> 00:16:09,553
‫אין לי מושג, אבל בואו נתרחק מזה ככל האפשר.‬

222
00:16:10,637 --> 00:16:11,763
‫תוכנית נהדרת.‬

223
00:16:33,869 --> 00:16:34,870
‫הילדה!‬

224
00:16:37,914 --> 00:16:38,915
‫דייוויד!‬

225
00:16:41,668 --> 00:16:42,544
‫פרידה!‬

226
00:17:18,121 --> 00:17:21,458
‫הם בכל מקום.‬
‫אנחנו חייבים לברוח מכאן עכשיו.‬

227
00:18:05,418 --> 00:18:06,503
‫את ידעת.‬

228
00:18:10,882 --> 00:18:12,926
‫ג'והנה, אני…‬
‫-את ידעת.‬

229
00:18:13,009 --> 00:18:16,805
‫את ידעת שעדיין יש תלולית פיות בטופוטן,‬
‫ולא סיפרת לי.‬

230
00:18:16,888 --> 00:18:21,768
‫נוכל לדבר על זה בהמשך,‬
‫אבל עכשיו אנחנו צריכות לחפור.‬

231
00:18:29,776 --> 00:18:30,944
‫מה עכשיו?‬

232
00:18:31,653 --> 00:18:32,487
‫תברחו!‬

233
00:18:42,789 --> 00:18:44,124
‫מה זה?‬

234
00:18:44,708 --> 00:18:46,668
‫אני לא יודעת! אבל תמשיכו…‬

235
00:18:47,252 --> 00:18:48,128
‫פרידה!‬

236
00:18:50,088 --> 00:18:50,922
‫דייוויד!‬

237
00:18:56,845 --> 00:18:58,972
‫הילדה.‬

238
00:19:01,516 --> 00:19:02,684
‫היל…‬

239
00:19:02,767 --> 00:19:03,643
‫הילדה!‬

240
00:19:04,144 --> 00:19:07,314
‫את בסדר! תודה לאל שאת בסדר!‬

241
00:19:12,944 --> 00:19:15,155
‫אחת, שתיים, שלוש.‬

242
00:19:16,156 --> 00:19:18,450
‫ניצחתי.‬

243
00:19:24,664 --> 00:19:26,666
‫מה קרה לכם?‬

244
00:19:27,292 --> 00:19:31,963
‫אני לא מאמינה שהסתרת את זה ממני, מאיתנו.‬
‫למה לא אמרת כלום?‬

245
00:19:32,047 --> 00:19:36,051
‫לא רציתי לעורר את עניינה של הילדה.‬
‫ידעתי שאם היא תדע, היא…‬

246
00:19:36,134 --> 00:19:38,678
‫חשבתי שאין סכנה, שכל התלוליות כבר אינן.‬

247
00:19:38,762 --> 00:19:40,931
‫למה אף אחת מכן לא אמרה משהו?‬

248
00:19:41,431 --> 00:19:44,267
‫ואיך ידעתן להוציא אותנו ככה?‬

249
00:19:44,768 --> 00:19:45,727
‫כי…‬

250
00:19:46,853 --> 00:19:49,314
‫משהו דומה קרה לי פעם.‬

251
00:19:50,815 --> 00:19:51,942
‫באמת?‬

252
00:19:52,984 --> 00:19:54,236
‫הייתי צעירה ממך,‬

253
00:19:54,319 --> 00:19:57,697
‫והוקסמתי מהרעיון של הפיות של טופוטן.‬

254
00:19:57,781 --> 00:20:03,328
‫הכול היה בדמיון, עד שיום אחד ראיתי משהו.‬

255
00:20:03,411 --> 00:20:04,788
‫ראית פיה.‬

256
00:20:05,330 --> 00:20:06,206
‫נכון.‬

257
00:20:07,123 --> 00:20:08,541
‫עקבתי אחריה.‬

258
00:20:08,625 --> 00:20:12,003
‫עקבתי אחריה למרחק רב מדי,‬
‫והיא כמעט לקחה אותי.‬

259
00:20:12,504 --> 00:20:14,673
‫דודה אסטריד הצילה אותי בזמן,‬

260
00:20:14,756 --> 00:20:19,427
‫אבל מאז התחלתי לפחד מהפיות ומהמקום הזה.‬

261
00:20:20,595 --> 00:20:22,597
‫זו הסיבה שעזבת.‬

262
00:20:23,098 --> 00:20:25,267
‫והסיבה שאף פעם לא הבאתי אותך הנה.‬

263
00:20:25,350 --> 00:20:27,727
‫פחדתי במשך זמן רב,‬

264
00:20:28,228 --> 00:20:29,396
‫אבל כשנולדת…‬

265
00:20:30,814 --> 00:20:34,067
‫לא הייתי סולחת לעצמי לעולם, אילו דבר דומה…‬

266
00:20:34,567 --> 00:20:35,652
‫זה בסדר, אימא.‬

267
00:20:37,737 --> 00:20:40,532
‫אני לא מסוגלת לחשוב מה היה קורה‬

268
00:20:40,615 --> 00:20:42,701
‫אילולא הוצאנו אתכם.‬

269
00:20:43,285 --> 00:20:45,078
‫מה היו הדברים האלה שם?‬

270
00:20:45,578 --> 00:20:47,914
‫אלה העיניים של אי הפיות.‬

271
00:20:47,998 --> 00:20:52,085
‫התלולית גורמת לבלבול,‬
‫ומביאה אותך למקום בין כאן לשם,‬

272
00:20:52,168 --> 00:20:55,213
‫עד שאת מגלה שהאי מישיר את מבטו אלייך.‬

273
00:20:55,297 --> 00:20:58,008
‫אילו זה היה קורה, הייתם אבודים.‬

274
00:20:58,091 --> 00:21:01,594
‫למרבה המזל, כולכם נשאתם‬
‫את הקמעות שהכנתי לכם.‬

275
00:21:01,678 --> 00:21:03,805
‫מה עשית שם אמש?‬

276
00:21:04,389 --> 00:21:07,100
‫אחרי שהתחלת לשאול על פיות,‬

277
00:21:07,183 --> 00:21:10,854
‫חשבתי שכדאי שאבדוק‬
‫את אמצעי ההגנה והקמעות שהצבתי‬

278
00:21:10,937 --> 00:21:14,649
‫כדי לוודא שאף אחד לא יתפתה להתקרב לשם.‬

279
00:21:14,733 --> 00:21:17,402
‫הם לא עבדו טוב במיוחד, נכון?‬

280
00:21:17,902 --> 00:21:19,029
‫ג'והנה.‬

281
00:21:27,829 --> 00:21:30,790
‫את בטוחה שאת לא רוצה להישאר לילה נוסף?‬

282
00:21:30,874 --> 00:21:34,210
‫אני חושב שנרגענו מספיק לסוף שבוע אחד.‬

283
00:21:34,294 --> 00:21:36,212
‫לפחות תני ללום לסחוב את התיקים.‬

284
00:21:45,847 --> 00:21:47,307
‫למה לא סיפרת לי?‬

285
00:21:48,308 --> 00:21:50,268
‫כי אז לא היית באה.‬

286
00:21:55,523 --> 00:21:59,611
‫להתראות, דודה אסטריד.‬
‫באמת נהניתי. רוב הזמן.‬

287
00:22:00,278 --> 00:22:01,738
‫להתראות, הילדה.‬

288
00:22:01,821 --> 00:22:03,615
‫ותזכרי,‬

289
00:22:03,698 --> 00:22:06,910
‫אם אי פעם תצטרכי להרגיש‬
‫שעוד מישהי נוכחת בחייך,‬

290
00:22:06,993 --> 00:22:09,579
‫אני במרחק שיחת טלפון או מכתב.‬

291
00:23:07,095 --> 00:23:09,180
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬