1
00:00:07,280 --> 00:00:10,800
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:12,120 --> 00:00:16,000
‫״נוק״, בית הסוהר השמור בגרינלנד,‬

3
00:00:17,160 --> 00:00:18,920
‫שנפתח לפני ארבעה חודשים בלבד,‬

4
00:00:19,600 --> 00:00:22,640
‫מכיל בתוכו את הפושעים‬
‫המסוכנים ביותר במדינה.‬

5
00:00:22,720 --> 00:00:24,640
‫זה הסלים במהירות.‬

6
00:00:24,720 --> 00:00:26,920
‫על המקום החלטתי שהוא ימות.‬

7
00:00:27,680 --> 00:00:32,040
‫בעבר, הפושעים המסוכנים ביותר בגרינלנד‬
‫נשלחו לכלא בדנמרק,‬

8
00:00:32,119 --> 00:00:33,919
‫ששלטה במדינה בעבר.‬

9
00:00:35,680 --> 00:00:38,800
‫עתה, לראשונה, הם ירצו את עונשיהם‬

10
00:00:38,880 --> 00:00:43,000
‫בבית הסוהר השמור הראשון בתולדות גרינלנד.‬

11
00:00:43,080 --> 00:00:45,360
‫אתה מרגיש שאתה נענש?‬

12
00:00:46,200 --> 00:00:47,560
‫בשבילי זה פשוט מלון.‬

13
00:00:47,640 --> 00:00:50,320
‫זה ניסוי אמיץ בגישה הומנית.‬

14
00:00:50,400 --> 00:00:53,160
‫אני לא חושבת שהמצב ישתפר‬

15
00:00:53,240 --> 00:00:56,200
‫אם פשוט נכלא אנשים ונשליך את המפתח.‬

16
00:00:57,040 --> 00:00:59,000
‫אבל בקהילה המגובשת הזאת,‬

17
00:00:59,080 --> 00:01:01,600
‫האם יוכלו הפושעים המסוכנים ביותר במדינה‬

18
00:01:01,680 --> 00:01:05,520
‫להישלט בידי סוהרים שגדלו לצדם?‬

19
00:01:05,600 --> 00:01:08,040
‫אני חושבת שהם מפחדים מהאסירים.‬

20
00:01:10,200 --> 00:01:11,880
‫אתה מפחד מהסוהרים?‬

21
00:01:13,280 --> 00:01:14,560
‫מה מצחיק כל כך?‬

22
00:01:17,440 --> 00:01:19,000
‫שמי רפאל רואו.‬

23
00:01:19,720 --> 00:01:22,960
‫אני מבלה שבוע בבית הסוהר השמור הזה.‬

24
00:01:23,800 --> 00:01:26,320
‫זו לא הפעם הראשונה שלי מאחורי הסורגים.‬

25
00:01:26,400 --> 00:01:30,040
‫הורשעתי בבריטניה ברצח אותו לא ביצעתי,‬

26
00:01:30,120 --> 00:01:32,920
‫ונידונתי למאסר עולם‬
‫ללא אפשרות לשחרור מוקדם.‬

27
00:01:33,000 --> 00:01:36,360
‫נדרשו לי 12 שנים ארוכות כדי לטהר את שמי.‬

28
00:01:37,600 --> 00:01:41,880
‫כעת, אני מסייר בעולם‬
‫כדי לגלות איך נראים החיים‬

29
00:01:41,960 --> 00:01:45,080
‫בתוך בתי הסוהר הקשים בעולם.‬

30
00:01:55,600 --> 00:01:58,200
‫גרינלנד, האי הגדול בעולם.‬

31
00:01:59,560 --> 00:02:02,920
‫אך גרים בו רק 57,000 בני אדם.‬

32
00:02:04,120 --> 00:02:08,880
‫אך למרות יופיה,‬
‫למדינה הארקטית הזו יש עבר אפל.‬

33
00:02:09,960 --> 00:02:12,360
‫תחת שלטונה הקולוניאלי של דנמרק,‬

34
00:02:12,440 --> 00:02:15,240
‫הציידים המסורתיים שחיו כאן‬

35
00:02:15,320 --> 00:02:16,680
‫אולצו להתגורר בעיירות,‬

36
00:02:16,760 --> 00:02:21,960
‫מה שהוביל להרס דרך החיים שלהם,‬
‫ולרצף של בעיות חברתיות.‬

37
00:02:22,600 --> 00:02:28,760
‫כיום, שיעור הפשיעה האלימה ועבירות המין‬
‫בגרינלנד הוא בין הגבוהים בעולם,‬

38
00:02:29,360 --> 00:02:32,160
‫ושיעור מעשי הרצח כפול מזה שבארה״ב.‬

39
00:02:32,880 --> 00:02:37,960
‫עם זאת, ישנם רק 148 שוטרים במדינה כולה.‬

40
00:02:38,800 --> 00:02:40,960
‫אני נמצא בנוק, יישוב קטן‬

41
00:02:41,040 --> 00:02:43,720
‫שבו כולם מכירים את כולם.‬

42
00:02:44,520 --> 00:02:49,200
‫אני מצטרף לסיור של כוח השיטור‬
‫בקהילה המגובשת הזאת.‬

43
00:02:51,400 --> 00:02:54,640
‫אני רוצה לדעת איך זה לאכוף את החוק‬

44
00:02:54,720 --> 00:02:57,800
‫כשאתה מכיר את רוב האנשים שאותם אתה משטר.‬

45
00:03:00,120 --> 00:03:01,120
‫אלוהים.‬

46
00:03:02,240 --> 00:03:05,280
‫התקבל דיווח על תקיפה אלימה.‬

47
00:03:06,160 --> 00:03:09,720
‫רואים בבירור מי הוא, למרות הכובע. אתם בטח…‬
‫-כן.‬

48
00:03:09,800 --> 00:03:11,800
‫אנחנו מכירים אותו. נלך לעצור אותו.‬

49
00:03:14,960 --> 00:03:17,360
‫השוטרים יוצאים לאתר את התוקף.‬

50
00:03:18,080 --> 00:03:22,000
‫מה לדעתכם ייחודי לשוטרים בגרינלנד?‬

51
00:03:22,600 --> 00:03:25,520
‫טוב, אנחנו מכירים כמעט את כולם.‬

52
00:03:26,160 --> 00:03:28,480
‫אולי למדתם איתם בבית הספר.‬
‫-כן.‬

53
00:03:28,560 --> 00:03:30,520
‫לפעמים זה קורה.‬
‫-טוב.‬

54
00:03:30,600 --> 00:03:32,720
‫לפעמים זה טוב שמכירים את האנשים,‬

55
00:03:32,800 --> 00:03:34,720
‫כי ככה קל יותר לדבר איתם,‬

56
00:03:34,800 --> 00:03:35,880
‫ולהרגיע אותם,‬

57
00:03:35,960 --> 00:03:40,200
‫כשהם מכירים את האדם שבא לעצור אותם‬
‫או לדבר איתם.‬

58
00:03:42,160 --> 00:03:45,040
‫כעת מוטל על השוטרים למצוא את התוקף,‬

59
00:03:45,120 --> 00:03:48,400
‫אבל בקהילה הקטנה הזו,‬
‫הם לא זקוקים לזמן רב.‬

60
00:03:49,120 --> 00:03:52,680
‫לאחר שיילכד, הוא עשוי להישלח למאסר.‬

61
00:03:53,240 --> 00:03:57,160
‫עד עכשיו לא היה בית סוהר שמור בגרינלנד.‬

62
00:03:57,240 --> 00:04:00,480
‫פושעים אלימים נשלחו לדנמרק‬
‫וריצו את עונשם שם.‬

63
00:04:00,560 --> 00:04:01,760
‫עכשיו יש, ‬

64
00:04:01,840 --> 00:04:05,280
‫ואנשים כאלה, שתוקפים ללא התגרות,‬

65
00:04:05,920 --> 00:04:10,920
‫עשויים להגיע לבית הסוהר החדש‬
‫כאן בנוק, בירת גרינלנד.‬

66
00:04:14,600 --> 00:04:18,520
‫אבלה שבוע בבית הסוהר החדיש הזה.‬

67
00:04:19,040 --> 00:04:21,040
‫הוא נפתח רק לפני ארבעה חודשים,‬

68
00:04:21,120 --> 00:04:24,640
‫ונמצאים בו האסירים המסוכנים ביותר במדינה.‬

69
00:04:25,240 --> 00:04:29,280
‫בנו בית סוהר חדש כאן, בגרינלנד,‬

70
00:04:29,360 --> 00:04:32,600
‫מפני שחשבו שהאסירים הגרינלנדיים‬

71
00:04:32,680 --> 00:04:36,240
‫צריכים לרצות את עונשיהם כאן, במדינה שלהם,‬

72
00:04:36,320 --> 00:04:38,400
‫ובתוך הקהילה שלהם.‬

73
00:04:39,680 --> 00:04:41,240
‫זה הימור גדול.‬

74
00:04:42,240 --> 00:04:46,480
‫האם המדינה הזאת,‬
‫שבה הסוהרים והאסירים גדלו באותה קהילה,‬

75
00:04:46,560 --> 00:04:49,600
‫מוכנה לטפל בפושעים האלימים ביותר שלה?‬

76
00:04:50,440 --> 00:04:52,680
‫אני רואה רק סלעים ושלג.‬

77
00:04:53,960 --> 00:04:56,080
‫ואת הים. וזה מראה יפהפה,‬

78
00:04:56,160 --> 00:04:59,400
‫וזו תזכורת למה שיחסר להם,‬

79
00:04:59,480 --> 00:05:04,040
‫בייחוד אלה שירצו עונשי מאסר ממושכים.‬

80
00:05:05,960 --> 00:05:07,200
‫הנה בית הסוהר.‬

81
00:05:08,000 --> 00:05:08,840
‫הנה הוא.‬

82
00:05:10,040 --> 00:05:11,320
‫יש לי דפיקות לב.‬

83
00:05:11,400 --> 00:05:15,440
‫אני קצת חושש, כי אני לא יודע למה לצפות.‬

84
00:05:22,480 --> 00:05:24,840
‫בפנים נמצאים עבריינים כבדים.‬

85
00:05:25,560 --> 00:05:28,400
‫רוב הסוהרים הם בני המקום,‬

86
00:05:28,480 --> 00:05:30,800
‫שעברו הכשרה רק לאחרונה,‬

87
00:05:30,880 --> 00:05:31,720
‫אך לא כולם.‬

88
00:05:31,800 --> 00:05:32,880
‫שלום.‬
‫-היי.‬

89
00:05:32,960 --> 00:05:35,200
‫את פניי מקבל קרסטן,‬

90
00:05:35,280 --> 00:05:38,480
‫אחד מקומץ של סוהרים מנוסים‬
‫שמכינים את בית הסוהר.‬

91
00:05:39,280 --> 00:05:40,600
‫אני מסיר את האזיקים.‬

92
00:05:42,160 --> 00:05:44,080
‫אתה צריך להתפשט לחלוטין.‬

93
00:05:44,640 --> 00:05:45,680
‫תרוקן את הכיסים.‬

94
00:05:47,960 --> 00:05:49,480
‫לתת לך את השעון שלי?‬
‫-כן.‬

95
00:05:50,840 --> 00:05:52,840
‫פתח את הפה. תוציא לשון.‬

96
00:05:52,920 --> 00:05:54,360
‫כן. בסדר גמור.‬

97
00:05:54,960 --> 00:05:55,840
‫לך.‬

98
00:05:56,840 --> 00:05:58,240
‫אתה יכול להתלבש עכשיו.‬

99
00:05:58,840 --> 00:06:02,200
‫מה אתה מחפש כשאתה‬
‫עורך חיפוש בבגדים של אסיר?‬

100
00:06:02,280 --> 00:06:04,760
‫טלפונים ניידים. כלי נשק. חשיש.‬

101
00:06:04,840 --> 00:06:06,320
‫חשיש הוא הסם העיקרי?‬

102
00:06:06,400 --> 00:06:07,800
‫זה הסם העיקרי, כן.‬

103
00:06:08,360 --> 00:06:09,360
‫טוב.‬

104
00:06:09,440 --> 00:06:12,120
‫הפתעת אותי מיד, לא בגלל שהיית אגרסיבי,‬

105
00:06:12,200 --> 00:06:14,480
‫אלא בגלל שלחצת לי את היד.‬
‫-כן.‬

106
00:06:14,560 --> 00:06:16,640
‫וזה עורר בי אי־נוחות.‬
‫-כן.‬

107
00:06:16,720 --> 00:06:20,400
‫כל אסיר שמגיע הנה,‬
‫אנחנו לוחצים לו את היד.‬

108
00:06:20,480 --> 00:06:21,400
‫היי.‬
‫-היי.‬

109
00:06:21,480 --> 00:06:25,200
‫בית הסוהר החדש יכול להכיל 48 אסירים בלבד.‬

110
00:06:25,280 --> 00:06:26,520
‫בוא איתי בבקשה.‬

111
00:06:26,600 --> 00:06:31,120
‫רוב האסירים הוחזרו מדנמרק,‬
‫והם מסוכנים ביותר.‬

112
00:06:31,680 --> 00:06:35,000
‫אבל אני מובל לתא שלי בידי סוהר חדש,‬

113
00:06:35,080 --> 00:06:37,480
‫שמעולם לא עבד בבית סוהר בעבר.‬

114
00:06:37,560 --> 00:06:39,040
‫ואם תבוא אחריי הנה…‬

115
00:06:40,120 --> 00:06:41,640
‫יש פה אפילו מעלית!‬

116
00:06:43,080 --> 00:06:46,000
‫אני מרגיש כמו בבניין דירות, לא כמו בכלא.‬

117
00:06:46,080 --> 00:06:47,200
‫אבל כבר…‬

118
00:06:48,160 --> 00:06:51,360
‫האווירה במקום הזה, העיצוב של המקום הזה,‬

119
00:06:51,440 --> 00:06:55,000
‫המראה, הריח, הריקנות של המקום הזה‬

120
00:06:55,080 --> 00:06:56,640
‫פרקו אותי מנשקי.‬

121
00:06:57,320 --> 00:07:01,440
‫המצחיק הוא שזה נועד להיות מרגיע, בשביל…‬

122
00:07:02,080 --> 00:07:05,040
‫אתה יודע, האסיר שיתגורר כאן.‬

123
00:07:06,320 --> 00:07:09,760
‫אני בדרכי לאגף השמור ביותר: אגף A.‬

124
00:07:10,920 --> 00:07:15,120
‫כאן נמצאים האסירים שנחשבים כמסוכנים ביותר.‬

125
00:07:16,080 --> 00:07:18,600
‫כאן אתה תתגורר.‬

126
00:07:18,680 --> 00:07:19,960
‫זה האגף?‬

127
00:07:20,040 --> 00:07:20,880
‫כן.‬

128
00:07:24,880 --> 00:07:26,000
‫לעבור מכאן?‬

129
00:07:26,080 --> 00:07:29,000
‫כן, תיכנס מכאן.‬
‫-טוב.‬

130
00:07:31,240 --> 00:07:33,000
‫אלוהים. תראו.‬

131
00:07:34,400 --> 00:07:36,640
‫טוב, זה לא נראה כמו אגף בכלא,‬

132
00:07:36,720 --> 00:07:38,280
‫או לפחות לא כמו אגף…‬

133
00:07:39,200 --> 00:07:40,760
‫שאני ראיתי.‬

134
00:07:40,840 --> 00:07:44,640
‫אני לא יודע אם ציפיתי‬
‫להיכנס הנה בחזה נפוח,‬

135
00:07:44,720 --> 00:07:46,000
‫אתה יודע, מוכן לקרב…‬

136
00:07:47,120 --> 00:07:48,040
‫טוב.‬

137
00:07:50,280 --> 00:07:51,840
‫אז זה התא שלי?‬
‫-כן.‬

138
00:07:53,360 --> 00:07:56,600
‫בינתיים, כל מה שראיתי היה חדש לגמרי.‬

139
00:08:05,800 --> 00:08:06,800
‫טוב.‬

140
00:08:07,440 --> 00:08:11,280
‫יש פה טלוויזיה, מנורה, ארונות, מקרר, חלון…‬

141
00:08:14,480 --> 00:08:16,320
‫מקלחת ואסלה. כלומר…‬

142
00:08:16,880 --> 00:08:18,640
‫יחסית לתא בבית סוהר,‬

143
00:08:18,720 --> 00:08:20,840
‫קשה לבקש הרבה יותר מזה.‬

144
00:08:21,440 --> 00:08:25,440
‫אתם עשויים לחשוב שזה היצע נדיב מדי לאסיר‬

145
00:08:25,520 --> 00:08:27,560
‫שאשם בפשע.‬

146
00:08:28,120 --> 00:08:29,040
‫שלום.‬

147
00:08:29,680 --> 00:08:31,240
‫אתה האסיר החדש.‬

148
00:08:31,320 --> 00:08:33,800
‫נכון. מה שלומך? אני רפאל.‬
‫-קאלי.‬

149
00:08:33,880 --> 00:08:36,160
‫רפאל?‬
‫-רפאל, כן.‬

150
00:08:36,240 --> 00:08:38,280
‫מאיפה אתה?‬
‫-אני מלונדון.‬

151
00:08:38,360 --> 00:08:39,800
‫לונדון?‬
‫-לונדון, כן.‬

152
00:08:39,880 --> 00:08:41,560
‫ואתה? אתה מגרינלנד?‬

153
00:08:41,640 --> 00:08:43,520
‫כן, גרינלנדי טהור.‬

154
00:08:43,600 --> 00:08:46,120
‫טוב. ואתה כאן, באגף הזה?‬

155
00:08:46,200 --> 00:08:48,760
‫כן, אני השכן שלך. אני גר ליד.‬
‫-טוב.‬

156
00:08:48,840 --> 00:08:51,000
‫קצת מוזר לי מאז שהגעתי.‬

157
00:08:51,080 --> 00:08:54,720
‫האווירה פה שונה מאוד לעומת בתי סוהר אחרים.‬

158
00:08:54,800 --> 00:08:55,720
‫מפני שהוא שונה.‬

159
00:08:55,800 --> 00:08:57,320
‫שם הסוהרים…‬

160
00:08:58,120 --> 00:08:59,600
‫לא, כל הסוהרים פה חדשים.‬

161
00:08:59,680 --> 00:09:02,120
‫הם לא ממש יודעים מה הם עושים.‬

162
00:09:02,200 --> 00:09:05,720
‫לכן, כששמענו שתבוא הנה, חשבנו ״מה״…‬

163
00:09:06,840 --> 00:09:08,480
‫טוב.‬
‫-הם נראים נחמדים, אבל…‬

164
00:09:10,760 --> 00:09:12,880
‫תעשה לי היכרות, כי אני לא…‬
‫-בטח.‬

165
00:09:12,960 --> 00:09:15,880
‫דבר ראשון שאני רוצה להראות לך…‬
‫אתה יודע מה זה?‬

166
00:09:16,840 --> 00:09:18,920
‫סימני חריכה של סיגריות? אנשים פשוט…‬

167
00:09:19,000 --> 00:09:20,520
‫לא. חשיש.‬

168
00:09:20,600 --> 00:09:22,320
‫אה, אנשים גלגלו ג׳וינטים?‬

169
00:09:22,400 --> 00:09:24,720
‫זה שגר כאן הוא בעצם אחי.‬

170
00:09:24,800 --> 00:09:26,520
‫אחיך?‬
‫-כן. הוא היה כאן.‬

171
00:09:27,480 --> 00:09:28,720
‫כל סימני החריכה האלה…‬

172
00:09:30,400 --> 00:09:34,200
‫כי הוא היה יושב פה ו… מערבב.‬

173
00:09:35,520 --> 00:09:38,040
‫וכשקצת חשיש נופל לרצפה…‬

174
00:09:38,120 --> 00:09:40,360
‫זה חרך…‬
‫-הוא דרך על זה ונשאר סימן.‬

175
00:09:41,320 --> 00:09:45,880
‫אני מופתע מהפתיחות שבה‬
‫חבריי לאגף מדברים על הסמים כאן.‬

176
00:09:45,960 --> 00:09:48,680
‫אתה מכבס לעצמך, או שזאת עבודה?‬

177
00:09:48,760 --> 00:09:50,760
‫לא, זאת עבודה.‬

178
00:09:50,840 --> 00:09:53,920
‫זה התפקיד שלי, לנקות פה. אבל…‬

179
00:09:54,000 --> 00:09:56,840
‫אז אתה המכבס? אתה מכבס לאנשים?‬

180
00:09:56,920 --> 00:09:57,760
‫כן.‬

181
00:09:57,840 --> 00:10:01,040
‫בית הסוהר משלם לך לעשות את זה.‬
‫-כן.‬

182
00:10:01,120 --> 00:10:02,840
‫כמה משלמים לך על זה?‬

183
00:10:04,360 --> 00:10:05,560
‫אני מקבל רק…‬

184
00:10:06,040 --> 00:10:07,400
‫12 קרונות לשעה.‬

185
00:10:08,120 --> 00:10:09,280
‫אז…‬

186
00:10:09,880 --> 00:10:12,360
‫אבל זה מספיק לך בשביל‬
‫לקנות מה שאתה צריך?‬

187
00:10:12,440 --> 00:10:14,440
‫ממש לא.‬
‫-לא?‬

188
00:10:14,520 --> 00:10:16,560
‫מותר לך גם שישלחו לך כסף?‬
‫-כן.‬

189
00:10:17,600 --> 00:10:21,240
‫טוב, אם אתה רוצה לחיות פה,‬
‫ולחיות פה טוב,‬

190
00:10:21,920 --> 00:10:25,320
‫אתה צריך לסחור במשהו. אתה יודע?‬

191
00:10:25,400 --> 00:10:27,720
‫אתה צריך לסחור במשהו? במה למשל?‬

192
00:10:27,800 --> 00:10:30,400
‫כל דבר, מחשיש ועד…‬

193
00:10:32,480 --> 00:10:34,920
‫טוב, כל דבר שאפשר לסחור בו.‬
‫-טוב.‬

194
00:10:36,440 --> 00:10:39,800
‫אז זה האזור המשותף,‬
‫שבו אפשר לשבת ולדבר, ו…‬

195
00:10:39,880 --> 00:10:42,880
‫כן. לראות טלוויזיה,‬
‫ואנחנו יושבים פה ואוכלים.‬

196
00:10:43,600 --> 00:10:46,240
‫האווירה כאן נינוחה מאוד,‬

197
00:10:46,320 --> 00:10:51,600
‫אבל האנשים האלה הם פושעים מסוכנים,‬
‫ואין אף סוהר בסביבה.‬

198
00:10:52,720 --> 00:10:55,880
‫משאירים אתכם כאן…‬
‫אין כאן סוהר איתכם כל הזמן?‬

199
00:10:55,960 --> 00:10:57,360
‫לא.‬

200
00:10:57,440 --> 00:10:59,440
‫הסוהרים שומרים מרחק.‬

201
00:11:01,320 --> 00:11:04,640
‫מדיניות בית הסוהר היא לעודד את האסירים‬
‫לבשל לעצמם,‬

202
00:11:05,280 --> 00:11:07,440
‫מפני שזה מפתח את עצמאותם.‬

203
00:11:08,320 --> 00:11:12,200
‫אחד מהם, מרשל, הציע להכין לי כריך.‬

204
00:11:12,760 --> 00:11:15,680
‫כן.‬
‫-וכמה זמן תישאר בכלא?‬

205
00:11:16,240 --> 00:11:17,600
‫אין לי תאריך שחרור.‬

206
00:11:17,680 --> 00:11:20,600
‫באיזה פשע הורשעת,‬

207
00:11:20,680 --> 00:11:22,360
‫אם אין לך תאריך שחרור?‬

208
00:11:22,920 --> 00:11:25,120
‫הכיתי סוחר סמים.‬

209
00:11:25,880 --> 00:11:32,680
‫קניתי חשיש, והסוחר התנהג כמו מניאק.‬

210
00:11:33,440 --> 00:11:35,920
‫עד כמה כיסחת אותו?‬

211
00:11:36,440 --> 00:11:42,240
‫הכנסתי לו אגרוף בעורף,‬
‫הוא איבד את ההכרה, ופשוט הלכתי משם.‬

212
00:11:43,120 --> 00:11:45,240
‫היית בכלא לפני כן?‬

213
00:11:46,120 --> 00:11:47,120
‫כן.‬

214
00:11:47,200 --> 00:11:52,200
‫תקפתי שוטרים,‬

215
00:11:52,280 --> 00:11:55,960
‫סוהרים ואנשים אחרים.‬

216
00:11:56,760 --> 00:11:57,800
‫כן.‬

217
00:11:57,880 --> 00:12:01,760
‫מרשל הובא הנה מבית סוהר בדנמרק‬
‫לפני שישה שבועות.‬

218
00:12:02,360 --> 00:12:04,960
‫אני רוצה לדעת אם החזרה לקהילה שלו‬

219
00:12:05,040 --> 00:12:06,560
‫עוזרת לו.‬

220
00:12:07,520 --> 00:12:11,360
‫שלחו אותך הנה, או שביקשת לחזור הנה?‬

221
00:12:11,880 --> 00:12:14,600
‫שאלו אותי אם אני רוצה לחזור.‬

222
00:12:15,360 --> 00:12:18,960
‫אני גרינלנדי, אז כמובן אמרתי שכן.‬

223
00:12:19,880 --> 00:12:22,440
‫יש לך קרובים כאן? אחים ואחיות?‬

224
00:12:22,920 --> 00:12:24,680
‫אני אחד מתשעה ילדים.‬

225
00:12:25,320 --> 00:12:29,720
‫אחי הקטן הוא שוטר. כל האחרים עובדים.‬

226
00:12:30,800 --> 00:12:32,120
‫יש לך אח שוטר?‬

227
00:12:32,840 --> 00:12:36,160
‫אז אתם משני צדי המתרס. נכון?‬

228
00:12:37,680 --> 00:12:38,840
‫הוא עצר אותך פעם?‬

229
00:12:38,920 --> 00:12:39,840
‫לא.‬

230
00:12:39,920 --> 00:12:41,040
‫לא.‬

231
00:12:41,120 --> 00:12:46,080
‫השוטרים של סימיסמיוט‬
‫היו מחפשים אותי כל הזמן,‬

232
00:12:46,960 --> 00:12:49,840
‫חמושים ומשוריינים מכף רגל ועד ראש.‬

233
00:12:51,040 --> 00:12:52,600
‫למה אתה כזה אדם אלים?‬

234
00:12:54,080 --> 00:12:59,160
‫אולי בגלל שחטפתי הרבה מכות כשהייתי קטן.‬

235
00:12:59,760 --> 00:13:06,760
‫בכל פעם שהייתי גונב כסף, הייתי חוטף מכות.‬

236
00:13:08,360 --> 00:13:10,160
‫אתה מפחד מהסוהרים?‬

237
00:13:10,240 --> 00:13:12,400
‫לא.‬

238
00:13:12,480 --> 00:13:16,280
‫הסוהרים כאן שונים מהסוהרים בדנמרק?‬

239
00:13:17,680 --> 00:13:18,760
‫בטח.‬

240
00:13:19,480 --> 00:13:21,040
‫מה מצחיק כל כך?‬

241
00:13:21,760 --> 00:13:23,120
‫כן, הם שונים מאוד.‬

242
00:13:23,200 --> 00:13:24,560
‫אתה מתכוון שהם נאיביים?‬

243
00:13:24,640 --> 00:13:25,520
‫כן.‬

244
00:13:26,800 --> 00:13:30,160
‫בדנמרק הייתי שולט בהם,‬

245
00:13:30,240 --> 00:13:33,640
‫אבל כאן אני כבר לא רוצה לעשות את זה.‬

246
00:13:35,640 --> 00:13:41,040
‫נראה שהמעבר לגרינלנד‬
‫משנה את יחסו של מרשל לסמכות.‬

247
00:13:42,760 --> 00:13:46,840
‫אני פשוט לא מבין מה לחשוב על המקום הזה.‬

248
00:13:49,280 --> 00:13:50,840
‫אני לא יודע מה לחשוב.‬

249
00:13:50,920 --> 00:13:53,800
‫זה לא דומה לאגף בכלא. זה…‬

250
00:13:54,880 --> 00:13:56,800
‫אני כל הזמן אומר ״מטריד״.‬

251
00:13:56,880 --> 00:13:58,680
‫זה מקום נוח מדי.‬

252
00:13:58,760 --> 00:14:00,680
‫ואז פגשתי את מרשל.‬

253
00:14:01,240 --> 00:14:06,760
‫הוא, וכל האסירים האחרים,‬
‫תוארו כאנשים מסוכנים.‬

254
00:14:07,640 --> 00:14:12,240
‫גרינלנד לוקחת בחזרה‬
‫את האסירים המסוכנים ביותר שלה‬

255
00:14:12,320 --> 00:14:13,920
‫מדנמרק,‬

256
00:14:14,560 --> 00:14:16,360
‫ואני באמצע של כל זה.‬

257
00:14:18,400 --> 00:14:22,160
‫השעה 21:00, וכולם ננעלים בתאים עד למחרת.‬

258
00:14:25,840 --> 00:14:27,480
‫אני יכול לעשות מקלחת,‬

259
00:14:28,200 --> 00:14:30,160
‫אני יכול לקחת שתייה קרה מהמקרר,‬

260
00:14:31,120 --> 00:14:34,560
‫אבל אני לא יכול לצאת בדלת הזאת‬
‫אחרי תשע בערב.‬

261
00:14:35,560 --> 00:14:38,600
‫אני במקום שיכול לשגע אותך‬

262
00:14:39,560 --> 00:14:41,440
‫בגלל ההגבלות שבו.‬

263
00:14:45,200 --> 00:14:48,440
‫- יום 2 -‬

264
00:14:49,840 --> 00:14:53,600
‫זה הבוקר הראשון שלי,‬
‫ועליי להשתמש במפגש טיפולי.‬

265
00:14:54,320 --> 00:14:56,440
‫איך הולך? מתכוננים לחג המולד?‬

266
00:14:56,520 --> 00:14:57,680
‫מתכוננים לחג המולד?‬

267
00:14:57,760 --> 00:14:58,760
‫אמרתי לך.‬
‫-טוב.‬

268
00:14:59,360 --> 00:15:00,440
‫ומה תעשה בזה?‬

269
00:15:01,360 --> 00:15:02,200
‫אתלה את זה.‬

270
00:15:02,760 --> 00:15:04,680
‫תתלה על הקיר?‬
‫-כן.‬

271
00:15:04,760 --> 00:15:06,560
‫אז מי ארגן את זה?‬

272
00:15:06,640 --> 00:15:08,720
‫זה משהו שאת ארגנת?‬
‫-כן.‬

273
00:15:08,800 --> 00:15:11,240
‫באת מבחוץ, או שאת עובדת פה?‬

274
00:15:11,320 --> 00:15:12,320
‫אני עובדת פה.‬

275
00:15:12,400 --> 00:15:15,560
‫טוב. וגם את?‬
‫-כן, אני עובדת סוציאלית.‬

276
00:15:15,640 --> 00:15:17,560
‫שגם אני אכין קישוטים?‬

277
00:15:17,640 --> 00:15:18,800
‫כן, אתה יכול.‬

278
00:15:18,880 --> 00:15:22,560
‫אז מדובר פה רק בקישוטים,‬

279
00:15:22,640 --> 00:15:24,160
‫או שזה טיפולי?‬

280
00:15:24,240 --> 00:15:26,480
‫אנחנו נכנסים לרוח חג המולד.‬

281
00:15:26,560 --> 00:15:29,080
‫טוב. זה בהחלט הומני מאוד.‬

282
00:15:29,160 --> 00:15:32,760
‫אני לא בטוח שזה דבר טוב,‬
‫כי זה מזכיר לך מה נלקח ממך. לא?‬

283
00:15:34,080 --> 00:15:35,840
‫נחמד מאוד מצדך. תודה, קאלי.‬

284
00:15:35,920 --> 00:15:36,760
‫זה חם.‬

285
00:15:36,840 --> 00:15:37,760
‫טוב.‬

286
00:15:38,320 --> 00:15:40,640
‫אז את מתנדבת?‬
‫-לא.‬

287
00:15:40,720 --> 00:15:41,800
‫אני מורה.‬

288
00:15:41,880 --> 00:15:43,200
‫אה, מורה.‬

289
00:15:44,000 --> 00:15:46,880
‫את מלמדת בכלא, או מחוץ לכלא?‬

290
00:15:46,960 --> 00:15:47,920
‫בחוץ.‬
‫-טוב.‬

291
00:15:48,520 --> 00:15:51,040
‫בעצם, היא הייתה מורה בבית הספר שלי.‬

292
00:15:51,440 --> 00:15:53,880
‫כן? אז הכרת אותו בתור בחור צעיר?‬

293
00:15:53,960 --> 00:15:56,320
‫כן.‬
‫-כשהייתי חרא קטן, כן.‬

294
00:15:57,360 --> 00:15:58,720
‫הוא עדיין חרא קטן?‬

295
00:15:58,800 --> 00:16:00,680
‫לא. הוא נחמד.‬

296
00:16:02,560 --> 00:16:06,440
‫זה ממש מטורף.‬
‫אז הכרת אותו עוד כשהוא היה בחור צעיר.‬

297
00:16:06,520 --> 00:16:08,560
‫את יודעת מה הרקע שלו.‬
‫-כן.‬

298
00:16:08,640 --> 00:16:10,720
‫אז מה דעתך על בית הסוהר החדש הזה?‬

299
00:16:11,280 --> 00:16:12,880
‫הוא די דומה למלון.‬

300
00:16:13,680 --> 00:16:15,560
‫זה דבר טוב או רע?‬

301
00:16:15,640 --> 00:16:16,720
‫אני חושבת שזה טוב.‬

302
00:16:17,760 --> 00:16:20,120
‫הכוונות כאן ללא ספק טובות,‬

303
00:16:20,200 --> 00:16:23,240
‫אבל זה לא באמת טיפול שיקומי.‬

304
00:16:23,320 --> 00:16:25,480
‫וזו דינמיקה מורכבת,‬

305
00:16:25,560 --> 00:16:29,200
‫כשהאסירים מכירים את עובדי הכלא עוד מילדות.‬

306
00:16:30,600 --> 00:16:35,440
‫ואז אני רואה אסיר וסוהר מעשנים סיגריה יחד,‬
‫כמו חברים ותיקים.‬

307
00:16:36,640 --> 00:16:39,080
‫לא הכרנו. אני רפאל. נעים מאוד.‬

308
00:16:39,160 --> 00:16:40,720
‫מיקאל.‬
‫-מיקאל.‬

309
00:16:40,800 --> 00:16:42,960
‫זה חדר עישון.‬
‫-כן.‬

310
00:16:43,040 --> 00:16:45,160
‫אסור לעשן בחדרים.‬
‫-לא.‬

311
00:16:45,240 --> 00:16:47,480
‫אסור להחזיק טבק בחדרים.‬

312
00:16:48,200 --> 00:16:51,240
‫רק אם מגניבים פנימה.‬
‫-זה בסדר מבחינתי. אני לא מעשן בפנים.‬

313
00:16:51,320 --> 00:16:52,960
‫זה לא טוב.‬
‫-בסדר.‬

314
00:16:53,040 --> 00:16:55,120
‫אז כמה זמן אתה כבר בכלא?‬

315
00:16:55,200 --> 00:16:56,160
‫שבעה חודשים.‬

316
00:16:56,240 --> 00:16:58,840
‫נשארו לי שנה ועשרה חודשים.‬

317
00:16:58,920 --> 00:17:00,040
‫טוב.‬
‫-כן.‬

318
00:17:00,120 --> 00:17:01,160
‫במה הורשעת?‬

319
00:17:02,000 --> 00:17:04,280
‫הברחתי חשיש מדנמרק לגרינלנד.‬

320
00:17:04,839 --> 00:17:05,959
‫סחר בסמים.‬
‫-כן.‬

321
00:17:06,040 --> 00:17:07,400
‫הוא כופר בהאשמה.‬

322
00:17:07,480 --> 00:17:11,760
‫יש לו שבועיים לחשוב‬
‫אם הוא רוצה להגיש ערעור.‬

323
00:17:11,839 --> 00:17:14,519
‫נכון.‬
‫-טוב. ואתה מתכוון לעשות את זה?‬

324
00:17:14,599 --> 00:17:17,839
‫אנסה. קודם אדבר עם עורך הדין שלי מדנמרק.‬

325
00:17:17,920 --> 00:17:20,880
‫אבל אתה סוחר סמים?‬
‫-לא.‬

326
00:17:23,000 --> 00:17:25,160
‫לפעמים, אולי קצת.‬
‫-טוב.‬

327
00:17:26,599 --> 00:17:28,039
‫טוב. זה מספיק טוב.‬
‫-כן.‬

328
00:17:28,119 --> 00:17:30,999
‫״אני לא סוחר סמים, אבל לפעמים אולי כן.״‬

329
00:17:31,080 --> 00:17:31,920
‫בדיוק.‬

330
00:17:32,000 --> 00:17:34,080
‫טוב. היית פעם בכלא?‬

331
00:17:34,160 --> 00:17:36,720
‫כן. עשרה חודשים, מ…‬

332
00:17:37,480 --> 00:17:39,080
‫קוקאין ואמפטמין.‬

333
00:17:39,160 --> 00:17:40,680
‫אז שוב סמים.‬
‫-כן.‬

334
00:17:40,760 --> 00:17:41,760
‫סחר.‬
‫-כן.‬

335
00:17:43,000 --> 00:17:44,800
‫סוחר סמים מקצועי.‬
‫-כן.‬

336
00:17:44,880 --> 00:17:47,520
‫איך בית הסוהר הזה, לעומת דנמרק?‬

337
00:17:47,600 --> 00:17:48,960
‫זה בית סוהר חדש.‬

338
00:17:49,040 --> 00:17:51,440
‫המערכת עוד לא עובדת.‬
‫-לא.‬

339
00:17:51,520 --> 00:17:53,320
‫אז זה לא כל כך טוב, ש…‬

340
00:17:53,400 --> 00:17:56,520
‫הסוהרים בסדר, ובחוץ טוב מאוד.‬

341
00:17:56,600 --> 00:17:59,440
‫החדר הזה טוב. יותר טוב מבדנמרק.‬

342
00:18:02,520 --> 00:18:04,840
‫מפגשים כאלה של סוהרים ואסירים‬

343
00:18:04,920 --> 00:18:07,760
‫לא מתרחשים בבתי סוהר בדרך כלל.‬

344
00:18:08,280 --> 00:18:10,760
‫במטבח, זו שעת ארוחת הצהריים,‬

345
00:18:10,840 --> 00:18:14,440
‫ואני רוצה לשמוע עוד על השכן שלי, קאלי.‬

346
00:18:15,000 --> 00:18:16,400
‫כמה זמן אתה כבר כאן?‬

347
00:18:16,480 --> 00:18:20,400
‫כשהגעתי הנה, כבר הייתי שבע שנים בכלא.‬

348
00:18:20,480 --> 00:18:22,160
‫טוב.‬
‫-אז…‬

349
00:18:23,520 --> 00:18:25,120
‫בדנמרק?‬
‫-כן.‬

350
00:18:25,200 --> 00:18:28,560
‫אז אתה אחד האסירים שהובאו מדנמרק.‬
‫-כן.‬

351
00:18:29,120 --> 00:18:31,360
‫רצית לחזור?‬
‫-כן.‬

352
00:18:31,440 --> 00:18:33,440
‫זאת העיר שלי. זאת המדינה שלי.‬

353
00:18:34,120 --> 00:18:36,160
‫האוויר… זה שלי.‬

354
00:18:36,240 --> 00:18:38,840
‫איך היה בית הסוהר שהיית בו בדנמרק?‬

355
00:18:38,920 --> 00:18:42,760
‫ההבדל הכי בולט הוא‬
‫שקיבלנו יחס הרבה יותר טוב‬

356
00:18:42,840 --> 00:18:44,160
‫בדנמרק, לעומת כאן.‬

357
00:18:45,280 --> 00:18:48,600
‫בדנמרק, הם מדברים יותר.‬

358
00:18:48,680 --> 00:18:49,640
‫דואגים לך.‬

359
00:18:49,720 --> 00:18:52,760
‫אם יש לך יום רע, הסוהרים באים ואומרים,‬

360
00:18:52,840 --> 00:18:56,240
‫״שלומך טוב? אתה רוצה לצאת? בוא נצא.״‬

361
00:18:57,400 --> 00:18:58,240
‫״אכלת?״‬

362
00:18:58,320 --> 00:19:01,160
‫דואגים לך אם יש לך בעיה.‬

363
00:19:01,240 --> 00:19:03,320
‫בגלל שהם מנוסים ומיומנים,‬

364
00:19:03,400 --> 00:19:05,480
‫ומטפלים באנשים כמוך כל הזמן.‬
‫-כן.‬

365
00:19:06,080 --> 00:19:09,560
‫אם אני מתעצבן, שואלים אותי,‬
‫״למה אתה כועס״.‬

366
00:19:10,280 --> 00:19:12,640
‫״בבקשה, ספר לי.״ ואז הם עוזרים.‬

367
00:19:14,280 --> 00:19:16,960
‫הסוהרים מתרחקים מאיתנו‬
‫ואנחנו מתרחקים מהם.‬

368
00:19:17,920 --> 00:19:20,720
‫אם אזמין אותם לבוא ולאכול איתי,‬

369
00:19:22,320 --> 00:19:25,480
‫הם יפחדו. הם לא ידעו מה לעשות.‬

370
00:19:25,560 --> 00:19:27,000
‫הם פשוט יעמדו שם…‬

371
00:19:27,080 --> 00:19:29,920
‫״אני לא יודע אם מותר לי.״ ואז הם ילכו.‬

372
00:19:30,680 --> 00:19:35,360
‫ואם אגיד להם שאני ביום לא טוב, שאני עצוב,‬

373
00:19:36,320 --> 00:19:37,360
‫זה מסוכן.‬

374
00:19:37,440 --> 00:19:39,040
‫הם עלולים לנעול אותי בפנים.‬

375
00:19:40,320 --> 00:19:42,200
‫בדנמרק התייחסו אליי יפה.‬

376
00:19:42,880 --> 00:19:43,960
‫מה האגף הזה?‬

377
00:19:44,040 --> 00:19:46,520
‫לכל היותר תקיפה.‬

378
00:19:47,080 --> 00:19:48,440
‫גניבה בנסיבות מחמירות.‬

379
00:19:48,520 --> 00:19:51,160
‫כל מיני דברים קטנים, ורצח.‬

380
00:19:52,480 --> 00:19:54,440
‫בעצם, אני היחיד. אז…‬

381
00:19:54,520 --> 00:19:57,080
‫אז אתה הורשעת ברצח?‬
‫-כן.‬

382
00:19:58,600 --> 00:19:59,640
‫מה קרה?‬

383
00:19:59,720 --> 00:20:01,600
‫גדלתי בבית יתומים.‬

384
00:20:01,680 --> 00:20:03,040
‫הייתי במצב גרוע.‬

385
00:20:03,600 --> 00:20:06,240
‫והחברים שלי מתו כל הזמן,‬

386
00:20:06,800 --> 00:20:07,640
‫אחד אחרי השני.‬

387
00:20:07,720 --> 00:20:09,200
‫מתו?‬
‫-כן. התאבדו.‬

388
00:20:09,800 --> 00:20:10,880
‫באמת?‬
‫-כן.‬

389
00:20:10,960 --> 00:20:13,600
‫זאת בעיה רצינית כאן, בגרינלנד.‬

390
00:20:14,280 --> 00:20:16,840
‫אני לא יודע למה. אנשים פה מתים כל הזמן.‬

391
00:20:17,480 --> 00:20:19,480
‫ניסיתי לדבר על זה, אבל…‬

392
00:20:20,040 --> 00:20:24,040
‫השיטה הגרינלנדית הארורה הזאת‬
‫היא לשמור דברים בבטן.‬

393
00:20:24,120 --> 00:20:25,760
‫אנחנו לא מדברים על דברים.‬

394
00:20:25,840 --> 00:20:29,320
‫כל הגרינלנדים מסתובבים ואומרים…‬

395
00:20:29,400 --> 00:20:31,120
‫״אין לנו פה שום בעיה.״‬

396
00:20:31,200 --> 00:20:34,360
‫״זאת המדינה הכי יפה בעולם.״‬

397
00:20:34,440 --> 00:20:35,880
‫כן… תזדיינו.‬

398
00:20:36,640 --> 00:20:37,560
‫זה לא נכון.‬

399
00:20:38,360 --> 00:20:39,520
‫אנשים מתים כל הזמן.‬

400
00:20:40,360 --> 00:20:42,320
‫התאבדות, התעללות בילדים…‬

401
00:20:42,400 --> 00:20:44,680
‫יש בעיה קשה של אונס.‬

402
00:20:45,560 --> 00:20:48,440
‫החלק של ההרג היה הכעס. השנאה.‬

403
00:20:49,720 --> 00:20:50,720
‫השנאה,‬

404
00:20:51,280 --> 00:20:53,000
‫כלפי האנשים שלי,‬

405
00:20:53,080 --> 00:20:55,320
‫בזמנו. אז חשבתי…‬

406
00:20:56,240 --> 00:20:58,560
‫״טוב, כולם נוטשים אותי כל הזמן,‬

407
00:20:59,960 --> 00:21:01,760
‫אז או שאתאבד,‬

408
00:21:02,360 --> 00:21:03,600
‫או שאהרוג מישהו אחר.״‬

409
00:21:06,040 --> 00:21:07,320
‫והאיש שהרגת?‬

410
00:21:08,000 --> 00:21:09,480
‫הוא היה זר לך?‬

411
00:21:09,560 --> 00:21:12,840
‫לא הכרתי אותו.‬
‫הייתי במסיבה עם חברים שלי,‬

412
00:21:12,920 --> 00:21:16,240
‫ודיברנו על… דיברנו פוליטיקה.‬

413
00:21:17,320 --> 00:21:19,200
‫אני משתייך לצד הקומוניסטי.‬

414
00:21:20,520 --> 00:21:21,360
‫ו…‬

415
00:21:22,000 --> 00:21:24,000
‫המצב הסלים במהירות, אז…‬

416
00:21:24,520 --> 00:21:26,160
‫על המקום החלטתי,‬

417
00:21:26,240 --> 00:21:28,040
‫״הוא אויב של האנשים שלי.‬

418
00:21:28,120 --> 00:21:29,400
‫הוא ימות.״‬

419
00:21:29,480 --> 00:21:30,440
‫אז הרגתי אותו.‬

420
00:21:34,120 --> 00:21:36,120
‫לא ממש הבנתי מה אני עושה.‬

421
00:21:36,200 --> 00:21:38,320
‫נשלטתי לחלוטין בידי שנאה וכעס.‬

422
00:21:38,840 --> 00:21:40,960
‫לא ראיתי בעיניים. לא חשבתי.‬

423
00:21:41,880 --> 00:21:45,560
‫הבעיה שלי היא שכשאני כועס,‬
‫אני לא רואה ממטר.‬

424
00:21:45,640 --> 00:21:47,320
‫אני לא חושב, אני לא מרגיש…‬

425
00:21:47,400 --> 00:21:48,600
‫איך הרגת אותו?‬

426
00:21:49,560 --> 00:21:51,800
‫הרבצתי לו וזרקתי אותו מהגג.‬

427
00:21:52,560 --> 00:21:54,680
‫הכית אותו בידיים חשופות?‬
‫-כן.‬

428
00:21:55,800 --> 00:21:58,160
‫זה… החל מאותו יום, נהייתי מטורף.‬

429
00:21:59,680 --> 00:22:01,840
‫כבר לא היה לי אכפת משום דבר.‬

430
00:22:06,760 --> 00:22:09,080
‫זה שונה כשמדברים על זה עכשיו, אתה יודע?‬

431
00:22:09,160 --> 00:22:11,240
‫תודה ששיתפת אותי בזה.‬

432
00:22:11,320 --> 00:22:15,720
‫אני מניח שאחרי שבע שנות מאסר,‬
‫השלמת עם מה שעשית,‬

433
00:22:15,800 --> 00:22:18,480
‫אבל השאלה החשובה: אתה מתחרט שעשית את זה?‬

434
00:22:18,560 --> 00:22:20,440
‫כמובן. בכל יום.‬
‫-אתה מביע חרטה?‬

435
00:22:20,520 --> 00:22:21,640
‫בכל יום.‬

436
00:22:21,720 --> 00:22:24,280
‫בכל יום אני מסתכל על עצמי בראי,‬

437
00:22:24,360 --> 00:22:27,400
‫ויש לי פה קול קטן שאומר ״אתה רוצח״.‬

438
00:22:27,480 --> 00:22:28,600
‫למשך שארית חיי.‬

439
00:22:29,760 --> 00:22:33,360
‫בינתיים, אין תאריך סיום לכליאה של קאלי.‬

440
00:22:33,440 --> 00:22:36,280
‫הוא מרצה עונש בלתי מוגבל.‬

441
00:22:40,080 --> 00:22:45,120
‫נראה שנותרה לו עוד דרך ארוכה‬
‫עד שישלים עם השדים שבתוכו.‬

442
00:22:52,080 --> 00:22:53,560
‫- יום 3 -‬

443
00:22:53,640 --> 00:22:56,840
‫בית הסוהר נוק הוא אמנם בית סוהר שמור‬

444
00:22:56,920 --> 00:22:59,960
‫ובו האסירים המסוכנים ביותר בגרינלנד,‬

445
00:23:00,560 --> 00:23:02,960
‫אך כדי לסייע בשיקומם,‬

446
00:23:03,040 --> 00:23:07,920
‫אסירים שהתנהגותם טובה‬
‫מורשים לצאת מהכלא ולעבוד בעיר.‬

447
00:23:10,240 --> 00:23:12,520
‫יש לי פגישה עם בחור בשם ניקולאי,‬

448
00:23:12,600 --> 00:23:17,240
‫שמורשה לעזוב את הכלא מדי יום ולעבוד בחוץ,‬

449
00:23:17,320 --> 00:23:21,240
‫והוא הזמין אותי לבוא למקום העבודה שלו.‬

450
00:23:22,280 --> 00:23:24,360
‫זה פרוגרסיבי, נכון? כלומר…‬

451
00:23:24,440 --> 00:23:25,640
‫ניקולאי.‬
‫-כן.‬

452
00:23:25,720 --> 00:23:27,560
‫היי. רפאל.‬

453
00:23:27,640 --> 00:23:29,920
‫בוקר טוב. נעים להכיר.‬
‫-נעים להכיר.‬

454
00:23:30,000 --> 00:23:33,720
‫הבנתי שאוכל לבוא איתך לעבודה שלך הבוקר.‬

455
00:23:33,800 --> 00:23:35,760
‫השעה מוקדמת…‬
‫-כמובן.‬

456
00:23:37,360 --> 00:23:40,000
‫זה משהו שאתה עושה מדי יום?‬
‫-כן.‬

457
00:23:41,480 --> 00:23:46,800
‫מדי בוקר,‬
‫ניקולאי יוצא את שערי בית הסוהר השמור‬

458
00:23:46,880 --> 00:23:48,800
‫ונוסע לעבודה במספנה.‬

459
00:23:51,120 --> 00:23:52,880
‫מתי התחלת לעבוד כאן?‬

460
00:23:52,960 --> 00:23:54,880
‫קצת אחרי שגזרו עליי את העונש.‬

461
00:23:55,400 --> 00:23:57,080
‫איך התקבלת לעבודה?‬

462
00:23:57,160 --> 00:24:00,200
‫אחד החברים שלי כאן עובד שם.‬
‫-טוב.‬

463
00:24:00,280 --> 00:24:02,000
‫אז החלטתי ללכת על זה.‬

464
00:24:02,880 --> 00:24:05,240
‫אתה מרוויח? משלמים לך?‬
‫-משלמים לי.‬

465
00:24:05,320 --> 00:24:07,040
‫האמת, משלמים לי לא רע.‬

466
00:24:07,120 --> 00:24:09,080
‫אני מרוויח יותר מהסוהרים.‬

467
00:24:09,880 --> 00:24:10,760
‫באמת?‬
‫-כן.‬

468
00:24:10,840 --> 00:24:11,960
‫הם מודעים לזה?‬

469
00:24:12,040 --> 00:24:13,360
‫נראה לי שכן.‬

470
00:24:13,440 --> 00:24:15,120
‫וואו. אז הכלא משתלם.‬

471
00:24:15,200 --> 00:24:17,120
‫כן. כך מתברר.‬

472
00:24:18,040 --> 00:24:19,120
‫אז הגענו.‬

473
00:24:19,760 --> 00:24:23,920
‫הכלא מאפשר לניקולאי לצבוע ספינות בנמל‬

474
00:24:24,000 --> 00:24:26,800
‫כדי לעזור לו להשיג עבודה אחרי שישתחרר.‬

475
00:24:26,880 --> 00:24:29,680
‫זו הבעת אמון גדולה באסיר.‬

476
00:24:29,760 --> 00:24:32,280
‫מעבר לפינה נמצאת הספינה.‬

477
00:24:32,360 --> 00:24:33,400
‫אתה רואה?‬

478
00:24:33,480 --> 00:24:36,160
‫זאת הספינה שאתם עובדים עליה?‬
‫-כן.‬

479
00:24:36,240 --> 00:24:38,800
‫האדים פה חזקים מאוד, לא?‬
‫-כן.‬

480
00:24:38,880 --> 00:24:41,920
‫הרגע פתחתי את זה.‬
‫אבל אני רגיל, אני לא מריח את זה.‬

481
00:24:42,000 --> 00:24:46,160
‫עמדתי להגיד. אתה לא,‬
‫אבל אני מתחיל להתמסטל מזה.‬

482
00:24:47,880 --> 00:24:49,080
‫כן. טריפ בחינם.‬

483
00:24:52,360 --> 00:24:55,000
‫ניקולאי עסוק. זה מה שהוא עושה.‬

484
00:24:55,080 --> 00:24:57,560
‫הוא יוצא מהכלא והולך לעבוד.‬

485
00:24:57,640 --> 00:25:01,200
‫זה מעניין, כמה אנשים יודעים,‬
‫מלבד אלה שבעבודה…‬

486
00:25:01,280 --> 00:25:03,800
‫הוא לא רק עובד פה,‬
‫גם מותר לו להגיע לעיירה.‬

487
00:25:03,880 --> 00:25:07,440
‫הוא לא נראה כמו פושע,‬
‫כי אין לפושעים מראה מיוחד.‬

488
00:25:07,520 --> 00:25:10,200
‫הוא הולך ברחוב כמו כל אחד אחר,‬

489
00:25:10,760 --> 00:25:14,360
‫אבל בסוף היום, הוא צריך לחזור לכלא.‬
‫מעטים יודעים את זה.‬

490
00:25:15,040 --> 00:25:17,120
‫איך מגיע אדם כמוך לכלא?‬

491
00:25:17,680 --> 00:25:21,520
‫תפסו אותי מנסה להבריח שלושה קילו חשיש,‬

492
00:25:21,600 --> 00:25:23,200
‫מדנמרק לכאן.‬

493
00:25:23,280 --> 00:25:26,040
‫מה, אתה סוחר סמים?‬
‫-כן.‬

494
00:25:26,120 --> 00:25:29,200
‫כמה שווה ברחוב כמות כזאת של חשיש?‬

495
00:25:30,400 --> 00:25:31,480
‫מעל מיליון.‬

496
00:25:32,080 --> 00:25:34,720
‫אז שווה ערך למיליון ליס״ט של…‬

497
00:25:34,800 --> 00:25:37,240
‫זה השווי שלו ברחוב.‬
‫-כן.‬

498
00:25:37,320 --> 00:25:38,520
‫זה הרבה כסף.‬

499
00:25:38,600 --> 00:25:42,160
‫איזה עונש גזרו עליך על כמות כזאת של סמים?‬

500
00:25:42,240 --> 00:25:43,680
‫שנתיים וחודשיים.‬

501
00:25:43,760 --> 00:25:45,680
‫זו הפעם הראשונה שלך בכלא?‬

502
00:25:45,760 --> 00:25:47,240
‫לא.‬
‫-טוב.‬

503
00:25:47,320 --> 00:25:51,000
‫בדנמרק, ישבתי בכלא על גניבת מכוניות.‬

504
00:25:51,080 --> 00:25:52,000
‫טוב.‬

505
00:25:52,080 --> 00:25:55,240
‫היית מתאר את עצמך כעבריין מקצועי?‬

506
00:25:55,320 --> 00:25:58,560
‫עסקתי בפשע פה ושם, אבל לא ישבתי הרבה בכלא.‬

507
00:25:58,640 --> 00:26:01,280
‫בגלל שלא תפסו אותך, נכון?‬
‫-בדיוק, כן.‬

508
00:26:01,360 --> 00:26:04,120
‫אבל עכשיו אני בן 35,‬

509
00:26:04,200 --> 00:26:06,600
‫ויש לי שני ילדים שאני צריך לדאוג להם.‬

510
00:26:06,680 --> 00:26:09,720
‫אחרי שכל זה ייגמר, אני סיימתי.‬

511
00:26:10,240 --> 00:26:11,560
‫סיימת.‬
‫-כן, סיימתי.‬

512
00:26:11,640 --> 00:26:13,440
‫זה הפיתוי? זה פשוט…‬

513
00:26:13,520 --> 00:26:17,040
‫לטוס במחלקה ראשונה,‬
‫מלונות פאר, הרבה חופשות…‬

514
00:26:17,120 --> 00:26:19,160
‫זה מה שבא עם הסמים.‬
‫-כן.‬

515
00:26:19,240 --> 00:26:21,440
‫וזה משהו שתיאלץ לוותר עליו עכשיו?‬

516
00:26:21,520 --> 00:26:22,640
‫כן, בדיוק.‬

517
00:26:22,720 --> 00:26:24,920
‫איך תפסו אותך?‬

518
00:26:25,000 --> 00:26:26,360
‫זה היה במזוודה שלי.‬

519
00:26:26,440 --> 00:26:27,960
‫באופן גלוי כל כך?‬
‫-כן.‬

520
00:26:28,600 --> 00:26:31,840
‫הסוד הוא בצורת האריזה.‬
‫הכלבים לא מריחים את זה.‬

521
00:26:31,920 --> 00:26:33,080
‫זה פשוט…‬

522
00:26:33,160 --> 00:26:36,040
‫אל תחשוף יותר מדי פרטים.‬
‫-טוב.‬

523
00:26:36,120 --> 00:26:36,960
‫אני יודע.‬

524
00:26:37,040 --> 00:26:41,120
‫איך זה להיות במאסר בבית הסוהר החדש? כי…‬

525
00:26:41,200 --> 00:26:43,040
‫אתה עדיין סגור בתוכו בלילות.‬

526
00:26:43,120 --> 00:26:47,160
‫אתה לא יכול לצאת מבית הסוהר אחרי…‬
‫שש בערב, אמרת?‬

527
00:26:47,240 --> 00:26:49,800
‫הם באים ונועלים את השער הראשי בלילה.‬

528
00:26:49,880 --> 00:26:52,720
‫מותר לך להסתובב בתוך בית הסוהר.‬
‫-כן.‬

529
00:26:52,800 --> 00:26:55,080
‫אתה מרגיש שאתה בעונש?‬

530
00:26:55,600 --> 00:26:57,840
‫לא.‬
‫-אין לך תחושה של בית סוהר?‬

531
00:26:57,920 --> 00:26:59,320
‫זה כמו מלון.‬

532
00:27:00,760 --> 00:27:04,280
‫מבחינתי, אני מגיע לשם, הולך לישון,‬
‫ויוצא שוב בבוקר.‬

533
00:27:05,000 --> 00:27:06,000
‫מבחינתי, זה מלון.‬

534
00:27:06,560 --> 00:27:08,960
‫טוב, תודה שסיפרת את סיפורך.‬
‫-בבקשה.‬

535
00:27:09,040 --> 00:27:10,080
‫וניפגש בהמשך.‬

536
00:27:10,160 --> 00:27:14,040
‫כן. טוב, סבבה.‬
‫כנראה אחזור לשם בסביבות חמש.‬

537
00:27:14,120 --> 00:27:16,200
‫טוב.‬
‫-אבל אצא שוב בשש.‬

538
00:27:16,280 --> 00:27:18,240
‫יש לי דייט הערב.‬

539
00:27:18,320 --> 00:27:19,240
‫נחמד.‬
‫-כן.‬

540
00:27:19,320 --> 00:27:20,760
‫אתה בסצנת הדייטים. טוב.‬

541
00:27:20,840 --> 00:27:23,080
‫אתה יודע איך זה עם הבנות.‬
‫-כן.‬

542
00:27:23,160 --> 00:27:24,640
‫טוב, ניקולאי. להתראות.‬

543
00:27:24,720 --> 00:27:25,680
‫כן, להתראות.‬

544
00:27:26,440 --> 00:27:29,480
‫נראה שאין הרבה טעם‬
‫לכלוא את ניקולאי בלילות,‬

545
00:27:29,560 --> 00:27:31,640
‫במימון כספי ציבור,‬

546
00:27:31,720 --> 00:27:34,000
‫כשמותר לו לבוא וללכת כאוות נפשו.‬

547
00:27:34,680 --> 00:27:36,960
‫מימיי לא ראיתי דבר כזה.‬

548
00:27:37,040 --> 00:27:40,320
‫בית הסוהר הזה הוא בהחלט‬
‫סידור נוח מבחינתו.‬

549
00:27:40,400 --> 00:27:44,080
‫הוא אמר לי, לפני שיצאתי, שיש לו דייט הערב.‬

550
00:27:44,160 --> 00:27:47,960
‫הוא אסיר שמרצה עונש מאסר,‬
‫אבל הוא יוצא לדייט.‬

551
00:27:48,040 --> 00:27:50,920
‫שיקום אסירים זה חשוב מאוד,‬

552
00:27:51,000 --> 00:27:53,240
‫אבל מנקודת מבטו,‬

553
00:27:53,880 --> 00:27:55,400
‫מדובר בקייטנה.‬

554
00:27:57,600 --> 00:28:00,600
‫אני שוב באגף A‬
‫בחברת הרוצח המורשע, קאלי.‬

555
00:28:01,720 --> 00:28:03,640
‫לו אסור לצאת לעיירה.‬

556
00:28:04,840 --> 00:28:07,960
‫במקום זאת, מצפה לו ערב נוסף בתא שלו.‬

557
00:28:08,920 --> 00:28:09,960
‫זה התא שלי.‬

558
00:28:12,600 --> 00:28:14,040
‫הוא מבולגן כש…‬

559
00:28:14,640 --> 00:28:16,480
‫זה החלל שלך. תעשה מה שבא לך.‬

560
00:28:16,560 --> 00:28:18,320
‫זאת הטלוויזיה שלך?‬
‫-כן.‬

561
00:28:18,400 --> 00:28:20,360
‫יש לנו רק שלושה ערוצים שפועלים.‬

562
00:28:20,440 --> 00:28:21,520
‫בטלוויזיה?‬
‫-כן.‬

563
00:28:21,600 --> 00:28:24,160
‫חרא של ערוצים. משדרים חרא.‬

564
00:28:24,240 --> 00:28:25,840
‫זה נגן הבלוריי שלי.‬

565
00:28:25,920 --> 00:28:27,920
‫כן? יש לך DVD?‬
‫-בלוריי.‬

566
00:28:28,000 --> 00:28:30,040
‫וזה הפלייסטיישן שלך?‬
‫-כן.‬

567
00:28:30,120 --> 00:28:33,880
‫כי בטח יהיו אנשים שיגידו‬
‫״צריך להעניש אותו״,‬

568
00:28:33,960 --> 00:28:36,520
‫״לא צריך להרשות לו דברים כאלה״.‬

569
00:28:36,600 --> 00:28:40,320
‫טוב, האנשים שחושבים ככה…‬
‫לא יודעים כלום.‬

570
00:28:41,080 --> 00:28:42,320
‫כי…‬

571
00:28:43,320 --> 00:28:44,480
‫העונש…‬

572
00:28:44,560 --> 00:28:47,200
‫הענישו אותי כשלקחו לי את החופש שלי.‬

573
00:28:47,720 --> 00:28:50,480
‫בזמן שקאלי מראה לי את הפלייסטיישן שלו,‬

574
00:28:50,560 --> 00:28:52,080
‫אני מבחין בטלפון סלולרי.‬

575
00:28:52,640 --> 00:28:55,240
‫זה לא סמארטפון. זה טלפון של הכלא.‬

576
00:28:55,320 --> 00:28:57,000
‫קיבלת אותו מבית הסוהר?‬

577
00:28:57,080 --> 00:29:00,280
‫הוא לא מצלם תמונות, לא מתחבר לאינטרנט…‬

578
00:29:00,360 --> 00:29:02,480
‫זה כמו טלפון רגיל.‬

579
00:29:02,560 --> 00:29:04,800
‫טוב. זה ממש מדהים אותי,‬

580
00:29:04,880 --> 00:29:06,760
‫כי העובדה שבית הסוהר…‬

581
00:29:07,480 --> 00:29:10,160
‫מספק לך טלפון נייד,‬

582
00:29:10,240 --> 00:29:12,360
‫שבאמצעותו אתה יכול לטלפן החוצה…‬

583
00:29:12,440 --> 00:29:14,680
‫לא שמעתי על דבר כזה.‬

584
00:29:15,320 --> 00:29:16,800
‫אני חושב שזה רעיון מצוין.‬

585
00:29:17,680 --> 00:29:20,480
‫זה מוגבל, כי כמו שאמרת,‬
‫אתה לא יכול לצלם,‬

586
00:29:20,560 --> 00:29:22,640
‫אתה לא יכול להתחבר לאינטרנט…‬

587
00:29:22,720 --> 00:29:24,240
‫אז למי אתה יכול להתקשר?‬

588
00:29:24,800 --> 00:29:26,080
‫למשפחה שלי.‬

589
00:29:26,720 --> 00:29:29,360
‫לאיזה מספר שאני רוצה.‬

590
00:29:29,440 --> 00:29:31,680
‫הם מקשיבים. הם יודעים מה אתה אומר.‬

591
00:29:31,760 --> 00:29:34,200
‫אה, מאזינים לשיחות שלך.‬
‫-כן.‬

592
00:29:34,280 --> 00:29:36,880
‫מותר לך גם לקבל שיחות נכנסות?‬
‫-כן.‬

593
00:29:36,960 --> 00:29:38,920
‫אז הקרובים יכולים להתקשר אליך?‬

594
00:29:39,000 --> 00:29:41,600
‫בכל שעות היום?‬
‫-כן. בחצות…‬

595
00:29:41,680 --> 00:29:43,440
‫זה מרשים, אני מוכרח לומר.‬

596
00:29:43,520 --> 00:29:45,680
‫זה ממש מציל חיים, כי…‬

597
00:29:45,760 --> 00:29:48,000
‫כשהייתי בדיכאון בחצות,‬

598
00:29:48,080 --> 00:29:51,080
‫לא היה לי עם מי לדבר, מלבד זה.‬

599
00:29:51,160 --> 00:29:54,080
‫אז התקשרתי לאימא שלי, לאחי, למשפחה שלי.‬

600
00:29:54,840 --> 00:29:55,960
‫אני יכול לדבר איתם,‬

601
00:29:56,440 --> 00:29:57,720
‫והם יכולים לדבר איתי.‬

602
00:29:59,840 --> 00:30:02,880
‫היכולת לדבר עם בני המשפחה בצורה כזאת‬

603
00:30:02,960 --> 00:30:04,800
‫היא דבר טוב, מן הסתם;‬

604
00:30:06,240 --> 00:30:11,280
‫ההבדל בין שיקום מוצלח‬
‫לבין עתיד חסר תקווה.‬

605
00:30:13,960 --> 00:30:15,040
‫- יום 4 -‬

606
00:30:15,120 --> 00:30:16,360
‫זהו היום הרביעי.‬

607
00:30:17,520 --> 00:30:21,960
‫אסירי אגף A מורשים לצאת למשך שעה ביום‬
‫כדי להתעמל,‬

608
00:30:22,040 --> 00:30:24,160
‫אז אנחנו יוצאים לעשות פעילות גופנית.‬

609
00:30:25,400 --> 00:30:29,320
‫ובמקום קרוב כל כך לקוטב הצפוני,‬
‫הכוונה היא לעדירת שלג.‬

610
00:30:30,480 --> 00:30:33,840
‫לאסירים האלה אין מושג מתי הם ישוחררו,‬

611
00:30:33,920 --> 00:30:37,680
‫והנופים המהממים של גרינלנד‬
‫מספקים להם קצת נחמה.‬

612
00:30:38,360 --> 00:30:40,200
‫רף, אתה חייב להבין…‬

613
00:30:40,880 --> 00:30:42,520
‫התגעגענו לזה.‬

614
00:30:42,600 --> 00:30:45,480
‫אנחנו רואים ספינות, כלבי ים…‬

615
00:30:45,560 --> 00:30:47,920
‫לפעמים באים לווייתנים.‬

616
00:30:48,000 --> 00:30:49,520
‫באמת?‬
‫-ואנחנו רואים… כן.‬

617
00:30:50,280 --> 00:30:51,360
‫זה טוב מאוד.‬

618
00:30:52,000 --> 00:30:54,560
‫ולפעמים, כשאנחנו מסתכלים על זה,‬

619
00:30:54,640 --> 00:30:57,560
‫אנחנו חושבים על אבותינו שהפליגו.‬

620
00:30:58,400 --> 00:30:59,360
‫לפחות אני חושב.‬

621
00:31:03,120 --> 00:31:04,960
‫נחמד לצאת החוצה, אתה יודע?‬

622
00:31:05,040 --> 00:31:06,800
‫כן, אפילו כשקר.‬

623
00:31:06,880 --> 00:31:08,480
‫ואפשר לשחק עם המכונה.‬

624
00:31:08,560 --> 00:31:10,000
‫זה לעצלנים.‬

625
00:31:10,880 --> 00:31:12,800
‫זה לתותחים.‬
‫-טוב.‬

626
00:31:20,760 --> 00:31:23,280
‫חשבתי שזאת הדרך הקלה. זה קשה!‬

627
00:31:24,640 --> 00:31:26,000
‫תדחוף למטה.‬

628
00:31:27,160 --> 00:31:28,200
‫זה מתחיל לעבוד.‬

629
00:31:28,880 --> 00:31:30,240
‫זה לא קל.‬

630
00:31:31,000 --> 00:31:32,280
‫הוא עושה את זה בסדר.‬

631
00:31:32,800 --> 00:31:34,960
‫צריך לסלק את כל זה.‬

632
00:31:35,040 --> 00:31:37,120
‫בשביל אסירים כמו קאלי,‬

633
00:31:37,200 --> 00:31:39,000
‫שהיה כלוא בדנמרק,‬

634
00:31:39,080 --> 00:31:41,520
‫זה חלק אינטגרלי מהזהות שלהם.‬

635
00:31:44,040 --> 00:31:46,240
‫התגעגעתי לזה. זה הבית שלי.‬

636
00:31:46,320 --> 00:31:48,440
‫זה מה שאתה זוכר?‬
‫-כן. זה השלג הטוב.‬

637
00:31:48,520 --> 00:31:50,240
‫ככה זה היה כשהיית קטן?‬

638
00:31:50,320 --> 00:31:52,000
‫כן. תמיד אהבתי את השלג.‬

639
00:31:52,080 --> 00:31:54,320
‫נשמע שהייתה לך ילדות מאושרת.‬

640
00:31:54,400 --> 00:31:57,080
‫לא.‬
‫-אבל היו גם חוויות טובות?‬

641
00:31:57,160 --> 00:31:58,680
‫כן, כמובן.‬

642
00:31:59,320 --> 00:32:01,720
‫אבל הממסד דפק אותנו.‬

643
00:32:02,320 --> 00:32:03,960
‫היה משבר במשפחה שלי.‬

644
00:32:04,800 --> 00:32:07,840
‫אחי הגדול נהרג בתאונה.‬

645
00:32:07,920 --> 00:32:09,240
‫מה קרה לו?‬

646
00:32:10,480 --> 00:32:11,440
‫הוא טבע.‬

647
00:32:12,000 --> 00:32:13,120
‫באמת?‬
‫-כן.‬

648
00:32:13,960 --> 00:32:14,800
‫אז…‬

649
00:32:16,160 --> 00:32:17,240
‫הכול קרס.‬

650
00:32:18,120 --> 00:32:20,920
‫הוריי כבר לא יכלו לטפל בנו.‬

651
00:32:21,000 --> 00:32:22,680
‫לקחו אותנו לבית יתומים.‬

652
00:32:22,760 --> 00:32:24,840
‫באיזה גיל הגעת לבית היתומים?‬

653
00:32:25,400 --> 00:32:26,480
‫בערך שבע.‬

654
00:32:27,080 --> 00:32:30,960
‫ואז התחלת לאבד שליטה?‬

655
00:32:31,040 --> 00:32:35,280
‫כמובן. התגעגעתי לבית שלי.‬
‫התגעגעתי להורים שלי.‬

656
00:32:35,360 --> 00:32:37,120
‫הם היו אמורים לאסוף אותנו.‬

657
00:32:37,200 --> 00:32:38,240
‫אבל אחר כך,‬

658
00:32:39,440 --> 00:32:41,960
‫הצוות של בית היתומים בא ואמר‬

659
00:32:42,040 --> 00:32:44,480
‫״לא, הם לא רוצים אתכם.‬
‫הם לא אוהבים אתכם.״‬

660
00:32:44,560 --> 00:32:45,560
‫באמת?‬
‫-כן.‬

661
00:32:46,440 --> 00:32:48,920
‫זה היה שקר, כמובן. אימא שלי,‬

662
00:32:50,160 --> 00:32:53,000
‫ההורים שלי, באו לבית היתומים‬
‫וניסו לאסוף אותנו,‬

663
00:32:53,080 --> 00:32:54,880
‫אבל פשוט גירשו אותם.‬

664
00:32:54,960 --> 00:32:56,880
‫מי גירש אותם?‬

665
00:32:56,960 --> 00:32:57,960
‫העובדים שם.‬

666
00:32:58,040 --> 00:32:59,640
‫ומאיפה באו העובדים?‬

667
00:32:59,720 --> 00:33:02,240
‫הם היו גרינלנדים בעצמם, או…?‬
‫-מהמדינה.‬

668
00:33:02,320 --> 00:33:04,480
‫אה, המדינה. הייתם…‬

669
00:33:04,560 --> 00:33:05,600
‫טוב.‬

670
00:33:06,120 --> 00:33:09,280
‫בתקופה שבה קאלי הוכנס למסגרת,‬

671
00:33:09,360 --> 00:33:12,000
‫ילידי גרינלנד, כמו הוריו,‬

672
00:33:12,080 --> 00:33:13,960
‫סבלו לעתים קרובות מאפליה,‬

673
00:33:14,040 --> 00:33:18,120
‫ושלטונות דנמרק קבעו שהם הורים לא ראויים.‬

674
00:33:18,680 --> 00:33:21,880
‫גישה זו גרמה נזק קשה לקאלי,‬

675
00:33:21,960 --> 00:33:24,840
‫ולרבים אחרים, ילידי גרינלנד.‬

676
00:33:24,920 --> 00:33:27,280
‫תיעבתי את המשפחה שלי בזמנו,‬

677
00:33:28,560 --> 00:33:32,080
‫בגלל ששיקרו לי, והייתי ילד אז האמנתי.‬

678
00:33:32,920 --> 00:33:36,200
‫וזה השפיע עלינו כל חיינו.‬

679
00:33:36,280 --> 00:33:37,560
‫אתה יודע?‬

680
00:33:37,640 --> 00:33:40,360
‫כשאומרים לך שהוריך לא אוהבים אותך…‬

681
00:33:41,200 --> 00:33:42,560
‫אין לי שום מושג איך זה.‬

682
00:33:43,400 --> 00:33:45,320
‫אתה בקשר עם המשפחה שלך,‬

683
00:33:45,400 --> 00:33:47,320
‫עם הוריך, היום?‬
‫-כן, עם כולם.‬

684
00:33:47,960 --> 00:33:49,040
‫אני אוהב אותם.‬

685
00:33:49,920 --> 00:33:52,080
‫הוריך באים לבקר אותך?‬
‫-כן.‬

686
00:33:52,160 --> 00:33:54,080
‫נראה שאתה חי בשלום עם עצמך.‬

687
00:33:54,160 --> 00:33:58,240
‫אתה אדם אלים, ביצעת רצח מחריד…‬

688
00:33:58,320 --> 00:33:59,200
‫טוב…‬

689
00:34:00,320 --> 00:34:03,080
‫לעולם לא אסלח לעצמי על מה שעשיתי,‬

690
00:34:04,960 --> 00:34:06,000
‫ו…‬

691
00:34:06,080 --> 00:34:08,960
‫אני לא ממש יודע כרגע‬
‫מה לעשות עם האשמה הזאת.‬

692
00:34:09,920 --> 00:34:14,960
‫אבל ראיתי אסירים רבים אחרים‬
‫שביצעו פשעים כאלה. הם יוצאים מדעתם.‬

693
00:34:15,040 --> 00:34:16,080
‫ו…‬

694
00:34:16,639 --> 00:34:19,479
‫אני לא רוצה לצאת מדעתי.‬
‫ככה אני מקבל את זה.‬

695
00:34:20,520 --> 00:34:23,200
‫אז היית אומר שהכלא שיקם אותך?‬

696
00:34:24,360 --> 00:34:26,080
‫אני שיקמתי את עצמי.‬

697
00:34:27,679 --> 00:34:29,559
‫למרות דבריו של קאלי,‬

698
00:34:29,639 --> 00:34:34,919
‫אני חושש שאם יוחזר לחברה‬
‫שפגעה בו בצורה קשה כל כך, לדעתו,‬

699
00:34:35,000 --> 00:34:38,400
‫עלולה להקשות על שיקומו.‬

700
00:34:48,760 --> 00:34:53,560
‫בינתיים, הופתעתי ממספרם הנמוך‬
‫של הסוהרים בבית הסוהר הזה.‬

701
00:34:55,360 --> 00:34:57,720
‫אבל היום אבלה זמן איתם.‬

702
00:34:57,800 --> 00:35:01,200
‫ראשית עם קרסטן, אחראי האבטחה.‬

703
00:35:01,280 --> 00:35:02,480
‫שלום.‬
‫-היי.‬

704
00:35:02,560 --> 00:35:04,120
‫- יום 5 -‬

705
00:35:05,160 --> 00:35:07,840
‫אז זה חדר הבקרה?‬
‫-כן.‬

706
00:35:07,920 --> 00:35:10,440
‫אני רואה שיש פה הרבה מסכים.‬

707
00:35:10,520 --> 00:35:11,360
‫כן.‬

708
00:35:11,440 --> 00:35:13,440
‫יש מצלמות בכל רחבי בית הסוהר.‬

709
00:35:13,520 --> 00:35:15,800
‫אפשר לפתוח את השער מכאן,‬

710
00:35:16,520 --> 00:35:19,040
‫ואפשר להדליק אורות ברחבי בית הסוהר.‬

711
00:35:19,640 --> 00:35:21,480
‫בחוץ, אפשר לראות כל פינה.‬

712
00:35:21,560 --> 00:35:25,880
‫אני חושב שזה בית הסוהר‬
‫המתקדם ביותר בצפון אירופה.‬

713
00:35:25,960 --> 00:35:29,760
‫מערכת מצלמות האבטחה אמנם מרשימה,‬

714
00:35:29,840 --> 00:35:32,280
‫ובזכותה נדרש מספר נמוך יותר של סוהרים,‬

715
00:35:32,360 --> 00:35:37,440
‫אך היא לעולם לא תחליף את התמיכה החשובה‬
‫שאנשי הצוות יכולים לתת לאסירים.‬

716
00:35:38,840 --> 00:35:44,160
‫לנה היא סוהרת דנית מסורתית‬
‫שרגילה לשיטות העבודה הדניות.‬

717
00:35:44,240 --> 00:35:48,560
‫לא נוח לה עם השיטות החדשות‬
‫של בית הסוהר בגרינלנד.‬

718
00:35:48,640 --> 00:35:51,800
‫איך משתווה בית הסוהר הזה, והשיטות שלו,‬

719
00:35:51,880 --> 00:35:54,120
‫לשיטות הנהוגות בדנמרק?‬

720
00:35:54,200 --> 00:35:56,360
‫אין פה שיטה.‬

721
00:35:57,000 --> 00:35:59,680
‫כשהגענו, לפני חודשיים,‬

722
00:35:59,760 --> 00:36:01,480
‫לא היה פה שום דבר.‬

723
00:36:01,560 --> 00:36:03,440
‫שום מבנה?‬
‫-שום מבנה.‬

724
00:36:03,520 --> 00:36:05,160
‫שום משמעת?‬
‫-לא.‬

725
00:36:05,760 --> 00:36:08,440
‫ואז הם עושים שטויות.‬

726
00:36:08,520 --> 00:36:10,960
‫מעשנים חשיש, ו…‬

727
00:36:11,640 --> 00:36:12,840
‫דברים כאלה.‬

728
00:36:12,920 --> 00:36:16,040
‫מה שמעניין מאוד בעיניי‬

729
00:36:16,120 --> 00:36:19,080
‫זה המחסור בסוהרים.‬

730
00:36:19,160 --> 00:36:22,880
‫את יודעת? יש פה תחושה של ריקנות.‬
‫-כן.‬

731
00:36:22,960 --> 00:36:25,680
‫אני רגיל לבתי סוהר ממושטרים. קמים בשבע,‬

732
00:36:25,760 --> 00:36:28,640
‫חוזרים לתאים ב…‬
‫-כן. אני אוהבת את זה.‬

733
00:36:28,720 --> 00:36:31,600
‫זה לא קיים פה?‬
‫-זה לא קיים פה. זה לא טוב.‬

734
00:36:32,400 --> 00:36:34,920
‫נראה לי שבקהילה קטנה כל כך…‬

735
00:36:35,000 --> 00:36:37,080
‫כן. זה לא עובד.‬

736
00:36:37,160 --> 00:36:41,760
‫כן. כי חבר שלי לעבודה עשוי להיות שכן‬

737
00:36:41,840 --> 00:36:44,200
‫של מישהו שיושב פה.‬

738
00:36:44,280 --> 00:36:47,280
‫זה יכול להיות אבא שלו, אימא שלו…‬

739
00:36:47,960 --> 00:36:49,120
‫את חושבת שזה…‬

740
00:36:50,000 --> 00:36:53,440
‫גורם לסוהרים לחשוש מפני האסירים?‬

741
00:36:54,840 --> 00:36:55,800
‫אני חושבת שכן.‬

742
00:36:55,880 --> 00:36:58,560
‫אני חושבת שהם מפחדים מהאסירים,‬

743
00:36:59,320 --> 00:37:03,800
‫בגלל שאחרי שהם מסיימים לעבוד פה,‬
‫הם צריכים לגור בקרבתם.‬

744
00:37:04,360 --> 00:37:06,720
‫כלא לא יכול לתפקד ככה, נכון?‬

745
00:37:06,800 --> 00:37:07,720
‫לא.‬

746
00:37:08,240 --> 00:37:09,720
‫את חושבת שזו טעות?‬

747
00:37:09,800 --> 00:37:11,960
‫הקמת בית הסוהר הזה,‬

748
00:37:12,040 --> 00:37:13,840
‫וכל הרעיון… את חושבת שזו טעות?‬

749
00:37:14,680 --> 00:37:19,240
‫לא, אני חושבת שהרעיון‬
‫של בית הסוהר הזה הוא בסדר.‬

750
00:37:19,320 --> 00:37:21,840
‫אבל אני חושבת ש…‬

751
00:37:23,000 --> 00:37:26,080
‫אם היית מביא סוהרים מדנמרק הנה,‬

752
00:37:26,160 --> 00:37:28,200
‫יותר מארבעה…‬

753
00:37:28,280 --> 00:37:29,560
‫אנחנו רק ארבעה כרגע.‬

754
00:37:29,640 --> 00:37:31,040
‫באמת?‬
‫-כן.‬

755
00:37:31,120 --> 00:37:32,960
‫זה היה יכול לעזור מאוד.‬

756
00:37:35,400 --> 00:37:37,520
‫זה לא ייאמן, מה שהיא סיפרה לי עכשיו.‬

757
00:37:37,600 --> 00:37:39,400
‫העובדים פוחדים מהאסירים.‬

758
00:37:39,480 --> 00:37:41,880
‫אין משטר. אין משמעת.‬

759
00:37:41,960 --> 00:37:46,080
‫אני לא חושב שזה בגלל‬
‫שהאסירים כה קשוחים ומסוכנים‬

760
00:37:46,160 --> 00:37:49,080
‫שהם עלולים לפגוע בסוהר.‬

761
00:37:49,640 --> 00:37:53,680
‫זה קשור יותר לעובדה שזו קהילה קטנה‬
‫שבה כולם מכירים אחד את השני.‬

762
00:37:54,280 --> 00:37:56,080
‫אז הם יודעים לעשות מניפולציות.‬

763
00:37:56,160 --> 00:38:00,200
‫הם יודעים להפחיד בלי לאיים מפורשות,‬

764
00:38:00,280 --> 00:38:04,560
‫כי אח שלהם עשוי להיות השכן של הסוהר,‬

765
00:38:04,640 --> 00:38:06,960
‫ומספיק שאסיר יתקע בסוהר מבט,‬

766
00:38:07,040 --> 00:38:12,800
‫או יעביר לו מסר מוצפן: ״אם לא תיתן לי‬
‫מה שאני רוצה, אם לא תרשה לי…״‬

767
00:38:12,880 --> 00:38:16,560
‫היא אמרה שמעשנים פה חשיש,‬
‫ואין מה לעשות נגד זה.‬

768
00:38:16,640 --> 00:38:18,480
‫והם עושים את זה בלי שום שליטה.‬

769
00:38:19,840 --> 00:38:21,320
‫הכלא עוד בתחילת דרכו,‬

770
00:38:21,400 --> 00:38:25,840
‫אבל חיוני לוודא שהסוהרים‬
‫יהיו מכובדים ובעלי סמכות.‬

771
00:38:26,400 --> 00:38:29,640
‫זו משימה קשה במקום‬
‫שבו כולם מכירים זה את זה.‬

772
00:38:33,480 --> 00:38:37,080
‫הנוף הקפוא שמחוץ לכתלי בית הסוהר‬

773
00:38:37,160 --> 00:38:40,160
‫הוא תזכורת קבועה לתרבות הציד‬

774
00:38:40,240 --> 00:38:43,520
‫שעומדת בבסיס זהותם של הגרינלנדים.‬

775
00:38:44,600 --> 00:38:47,160
‫בית הסוהר הזה מנסה גישה רדיקלית‬

776
00:38:47,240 --> 00:38:50,520
‫כדי לשמור על החיבור‬
‫בין האסירים לבין המורשת שלהם.‬

777
00:38:50,600 --> 00:38:53,080
‫הוא מאפשר גם לפושעים‬
‫שהורשעו בעבירות חמורות‬

778
00:38:53,160 --> 00:38:55,320
‫לצאת למסעות ציד.‬

779
00:38:57,200 --> 00:38:59,480
‫אני יוצא בחברת אקו, אסיר,‬

780
00:39:00,200 --> 00:39:02,600
‫שני סוהרים, ורובה ציד,‬

781
00:39:02,680 --> 00:39:04,320
‫כדי לחפש כלבי ים.‬

782
00:39:07,160 --> 00:39:10,600
‫הוא עומד להוציא את הרובה מתא המטען, ו…‬

783
00:39:11,680 --> 00:39:14,960
‫האסירים יורשו להשתמש בו.‬
‫אני אורשה להשתמש בו.‬

784
00:39:15,040 --> 00:39:15,920
‫אני מקווה.‬

785
00:39:20,000 --> 00:39:22,040
‫בוקר טוב. רפאל. נעים להכיר.‬

786
00:39:22,120 --> 00:39:23,720
‫יונאס. נעים מאוד.‬

787
00:39:26,960 --> 00:39:30,800
‫אנו יוצאים אל הפיורד,‬
‫לאזור הידוע בכלבי הים שבו.‬

788
00:39:31,720 --> 00:39:34,600
‫בשר כלבי ים הוא מאכל אהוב בגרינלנד.‬

789
00:39:34,680 --> 00:39:37,800
‫אם נירה בכלב ים, הוא יישחט בו במקום,‬

790
00:39:37,880 --> 00:39:41,240
‫והבשר יילקח בחזרה לבית הסוהר,‬
‫שם יכינו ממנו ארוחת ערב.‬

791
00:39:41,320 --> 00:39:43,920
‫נהגת לצוד לפני שנכנסת לכלא?‬

792
00:39:44,000 --> 00:39:44,960
‫כן.‬
‫-כן?‬

793
00:39:45,040 --> 00:39:47,040
‫כן.‬
‫-צדת כלבי ים?‬

794
00:39:47,120 --> 00:39:48,080
‫כן.‬

795
00:39:49,080 --> 00:39:51,480
‫הגענו לאתר הציד המועדף.‬

796
00:39:53,040 --> 00:39:55,120
‫הרובה טעון ומוכן.‬

797
00:39:55,760 --> 00:39:58,480
‫יש לו טווח של 2,000 מטרים.‬

798
00:39:58,560 --> 00:40:00,800
‫עכשיו נותר רק לחכות.‬

799
00:40:01,880 --> 00:40:04,240
‫כמה זמן אתה כבר בכלא?‬

800
00:40:04,320 --> 00:40:06,600
‫שנה ושמונה חודשים.‬

801
00:40:06,680 --> 00:40:08,440
‫ולאיזה עונש דנו אותך?‬

802
00:40:08,520 --> 00:40:09,480
‫שמונה שנים.‬

803
00:40:09,560 --> 00:40:11,960
‫למה נשלחת לכלא?‬

804
00:40:12,040 --> 00:40:13,960
‫הרגתי בן אדם.‬

805
00:40:14,720 --> 00:40:15,920
‫הרגת מישהו?‬
‫-כן.‬

806
00:40:16,600 --> 00:40:18,880
‫אחרי ששתיתי יותר מדי.‬

807
00:40:20,520 --> 00:40:24,360
‫וכבר מרשים לך לצאת מבית הסוהר?‬
‫זה מתירני למדי.‬

808
00:40:24,440 --> 00:40:26,680
‫יהיו שיגידו שזה מופרז.‬

809
00:40:26,760 --> 00:40:27,880
‫מה אתה חושב?‬

810
00:40:27,960 --> 00:40:29,680
‫טוב לי לצאת משם.‬

811
00:40:30,520 --> 00:40:33,280
‫הוא היה מישהו שהכרת? חבר שלך?‬

812
00:40:33,360 --> 00:40:35,720
‫זר. לא הכרתי אותו.‬

813
00:40:36,440 --> 00:40:37,800
‫איך זה קרה?‬

814
00:40:37,880 --> 00:40:39,840
‫הרבצתי לו, ו…‬

815
00:40:40,680 --> 00:40:42,000
‫זרקתי אותו למים.‬

816
00:40:42,960 --> 00:40:45,320
‫איך הוא הכעיס אותך כל כך?‬

817
00:40:45,400 --> 00:40:47,800
‫אני לא יודע. אני לא זוכר.‬

818
00:40:48,800 --> 00:40:51,520
‫עד סיפר מה עשיתי.‬

819
00:40:52,160 --> 00:40:55,640
‫מה אתה מרגיש לגבי העובדה שהרגת מישהו?‬

820
00:40:56,840 --> 00:41:00,320
‫אני בוכה,‬

821
00:41:01,480 --> 00:41:04,840
‫ואני מדוכא חלק גדול מהזמן.‬

822
00:41:06,920 --> 00:41:08,120
‫כן.‬

823
00:41:08,200 --> 00:41:11,120
‫איך אתה רואה את עצמך כעת, כאדם?‬

824
00:41:11,200 --> 00:41:15,080
‫כי האנשים בקהילה כאן רואים בך רוצח.‬

825
00:41:15,160 --> 00:41:19,960
‫אולי, אם אתגבר על העובדה שהרגתי מישהו,‬

826
00:41:20,640 --> 00:41:24,760
‫ואם אפגין התנהגות טובה, יהיה בסדר.‬

827
00:41:25,760 --> 00:41:27,720
‫אני חושב, כן.‬

828
00:41:28,320 --> 00:41:34,840
‫מדהים שמרשים לי לצאת להפליג‬

829
00:41:36,240 --> 00:41:37,600
‫ולצוד שוב.‬

830
00:41:42,480 --> 00:41:44,960
‫הפריבילגיה הייחודית הזאת מתאפשרת רק בעקבות‬

831
00:41:45,040 --> 00:41:48,240
‫חזרתם של האסירים לארצם.‬

832
00:41:49,520 --> 00:41:51,960
‫אנחנו עושים שיקום,‬

833
00:41:52,640 --> 00:41:56,560
‫כדי להכין את האסיר לחזרה לחברה.‬

834
00:41:58,000 --> 00:42:02,160
‫הם פשוט רוצים לדאוג שלא נפגע באנשים.‬

835
00:42:06,200 --> 00:42:10,760
‫זה לא היה מסע ציד או דיג מוצלח במיוחד,‬

836
00:42:10,840 --> 00:42:14,560
‫אבל זו לא הפואנטה.‬
‫הפואנטה היא שהם לוקחים אסירים,‬

837
00:42:15,360 --> 00:42:17,160
‫במקרה הזה רוצח מורשע,‬

838
00:42:17,240 --> 00:42:20,200
‫שריצה רק שנת מאסר אחת מתוך שמונה,‬

839
00:42:20,280 --> 00:42:23,760
‫מוציאים אותם מבית הסוהר,‬
‫ומפליגים איתם למסעות ציד.‬

840
00:42:24,360 --> 00:42:28,040
‫היחס שאסירים אלימים מקבלים בגרינלנד שונה‬

841
00:42:28,680 --> 00:42:32,160
‫מהיחס שהם מקבלים, לדעתי,‬
‫בכל מקום אחר בעולם.‬

842
00:42:33,640 --> 00:42:35,760
‫כשאני חוזר לבית הסוהר,‬

843
00:42:35,840 --> 00:42:39,760
‫האסיר מרשל מקבל אורחים מיוחדים:‬

844
00:42:39,840 --> 00:42:43,520
‫אחיו, גיסתו, ואחיינו.‬

845
00:42:43,600 --> 00:42:45,960
‫כשהוא, ואסירים גרינלנדיים אחרים,‬

846
00:42:46,040 --> 00:42:48,520
‫היו במרחק 3,000 ק״מ מכאן, בדנמרק,‬

847
00:42:49,240 --> 00:42:51,240
‫ביקורי קרובים היו מאורע נדיר.‬

848
00:42:53,960 --> 00:42:56,200
‫אחיו של מרשל מבקר אצלו היום,‬

849
00:42:56,280 --> 00:42:59,000
‫והוא, במקרה, שוטר.‬

850
00:42:59,080 --> 00:43:00,960
‫שני קטבים מנוגדים:‬

851
00:43:01,560 --> 00:43:03,960
‫פושע מקצועי, ולוחם בפשע.‬

852
00:43:06,320 --> 00:43:07,480
‫תיהנה מהביקור.‬

853
00:43:07,560 --> 00:43:08,840
‫אה, בישלת?‬
‫-כן.‬

854
00:43:08,920 --> 00:43:09,880
‫יפה.‬

855
00:43:09,960 --> 00:43:13,720
‫נראה שהקרבה למשפחתו עוזרת לאיש הזה,‬

856
00:43:13,800 --> 00:43:15,400
‫בעל העבר האלים.‬

857
00:43:16,000 --> 00:43:17,400
‫זה עניין של שיקום, הרי.‬

858
00:43:18,080 --> 00:43:20,560
‫זו תזכורת לדברים שאתה מאבד, הדברים הקטנים.‬

859
00:43:21,080 --> 00:43:24,480
‫הם החזירו את מרשל מדנמרק,‬
‫וקירבו אותו למשפחה,‬

860
00:43:24,560 --> 00:43:29,200
‫בתקווה שרגעים כמו זה ישנו את חייו.‬

861
00:43:34,000 --> 00:43:38,000
‫זה סוף השהות שלי בבית הסוהר‬
‫הנועז והניסיוני הזה.‬

862
00:43:38,640 --> 00:43:41,120
‫אני רוצה לשאול את מפקדת בית הסוהר, טינה,‬

863
00:43:41,200 --> 00:43:43,360
‫על עתידו.‬

864
00:43:44,560 --> 00:43:47,960
‫מהי תפיסת העולם‬
‫של בית הסוהר הזה בגרינלנד?‬

865
00:43:48,040 --> 00:43:49,240
‫יש לזה שני צדדים.‬

866
00:43:49,320 --> 00:43:52,960
‫יש לנו מחויבות להגן על החברה,‬

867
00:43:54,160 --> 00:43:57,160
‫אבל אנחנו מתמקדים בתחום השיקום.‬

868
00:43:57,240 --> 00:43:59,400
‫אם אנחנו רוצים לשפר אנשים,‬

869
00:43:59,480 --> 00:44:03,400
‫אנחנו לא יכולים להשתמש בסורגים, ובעונשים,‬

870
00:44:03,480 --> 00:44:05,040
‫ולדבר אליהם בהתנשאות.‬

871
00:44:05,120 --> 00:44:08,200
‫עלינו להתייחס אליהם כמו אל בני אדם,‬

872
00:44:08,280 --> 00:44:13,320
‫כדי שיוכלו ללמוד לתקשר‬
‫עם בני אדם אחרים באופן חיובי.‬

873
00:44:13,960 --> 00:44:15,400
‫מה בנוגע לקורבנות?‬

874
00:44:15,480 --> 00:44:19,800
‫אני חושבת שקורבנות רבים יודעים שהם נכלאו,‬

875
00:44:20,400 --> 00:44:24,320
‫ויודעים שהם צריכים להתאמץ כדי להשתפר.‬

876
00:44:24,400 --> 00:44:27,880
‫זה קשה מאוד כאן, כי אין מנוס‬

877
00:44:27,960 --> 00:44:30,400
‫ממפגש עם האדם שפגע בך,‬

878
00:44:30,480 --> 00:44:31,720
‫אם משחררים אותו,‬

879
00:44:31,800 --> 00:44:33,560
‫ואם הוא גר באותה העיירה.‬

880
00:44:33,640 --> 00:44:35,360
‫אי אפשר שלא להיתקל בהם.‬

881
00:44:36,680 --> 00:44:38,800
‫ואנחנו די רגילים לזה.‬

882
00:44:38,880 --> 00:44:41,640
‫יש אצלנו כל מיני בעיות בחברה,‬

883
00:44:41,720 --> 00:44:45,960
‫שאצל אנשים מסוימים נמשכות‬
‫כבר שניים או שלושה דורות.‬

884
00:44:46,040 --> 00:44:47,600
‫מה צופן העתיד?‬

885
00:44:48,880 --> 00:44:53,200
‫אני מקווה שהוא יביא איתו שיקום טוב יותר,‬

886
00:44:54,240 --> 00:44:56,400
‫שיביא לירידה בפשיעה,‬

887
00:44:56,480 --> 00:44:59,320
‫כי אני לא חושבת שהמצב ישתפר‬

888
00:44:59,400 --> 00:45:02,240
‫אם פשוט נכלא אנשים ונשליך את המפתח.‬

889
00:45:04,680 --> 00:45:06,400
‫ניכר שיש למפקדת חזון‬

890
00:45:06,480 --> 00:45:10,080
‫לגבי השיקום הטוב ביותר‬
‫של אסירים הסובלים מבעיות קשות,‬

891
00:45:10,160 --> 00:45:14,200
‫ואם הוא יפעל כמתוכנן, הוא יעזור מאוד לשקם‬

892
00:45:14,280 --> 00:45:17,000
‫את הפושעים המסוכנים ביותר בגרינלנד.‬

893
00:45:18,040 --> 00:45:22,440
‫הרשויות כאן חושבות‬
‫ששיקום הוא הדרך הטובה ביותר לטפל באסירים,‬

894
00:45:22,520 --> 00:45:28,160
‫והמפתח להשגת המטרה הוא‬
‫החזרת אסירים גרינלנדיים לקהילה שלהם,‬

895
00:45:28,240 --> 00:45:31,160
‫במקום שיוחזקו‬
‫במרחק 3,000 ק״מ מכאן, בדנמרק.‬

896
00:45:31,240 --> 00:45:34,720
‫אך האסירים והסוהרים מתקשים להתמודד עם זה,‬

897
00:45:34,800 --> 00:45:37,200
‫עם בית הסוהר החדש ועם המשטר החדש.‬

898
00:45:37,800 --> 00:45:41,600
‫אך ברשויות מאמינים שזה יצליח,‬
‫וגם אני מאמין.‬

899
00:46:00,600 --> 00:46:02,800
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין ‬