1
00:00:06,423 --> 00:00:07,841
‫איך יכולת לא לדעת את זה?‬

2
00:00:07,924 --> 00:00:10,427
‫פגשתי אותה לראשונה,‬
‫לא ידעתי איך היא נראית.‬

3
00:00:11,428 --> 00:00:16,182
‫לא היה אכפת לנו אם זה הולך להיות בן‬
‫או בת, אבל אני כל כך שמחה שזה בן.‬

4
00:00:16,266 --> 00:00:19,019
‫הם יכולים להיות החברים הכי טובים.‬
‫-אשמח לזה.‬

5
00:00:19,102 --> 00:00:22,313
‫היי, חבר, תגיד שלום לחבר הכי טוב שלך.‬
‫-כן, הנה. תן כיף.‬

6
00:00:22,397 --> 00:00:24,065
‫הם הולכים לתת כיף.‬

7
00:00:26,317 --> 00:00:29,320
‫את יודעת מה עלינו לעשות?‬
‫טיולי קמפינג משפחתיים.‬

8
00:00:29,404 --> 00:00:32,907
‫תמיד רציתי להיות מהמשפחות‬
‫שיוצאות למסעות מחנאות עם חברים.‬

9
00:00:32,991 --> 00:00:36,036
‫נביא כיריים ניידות ונבשל ארוחות גורמה.‬

10
00:00:36,119 --> 00:00:39,581
‫כן, אני מתה על הרעיון.‬
‫-זה פשוט נשמע כמו כל כך הרבה עבודה!‬

11
00:00:39,664 --> 00:00:42,083
‫מה לגבי מלונות? אני אוהב מלונות.‬

12
00:00:42,167 --> 00:00:44,502
‫התינוק סאם הולך לאהוב מחנאות.‬
‫-חכו.‬

13
00:00:45,587 --> 00:00:47,630
‫אתם בחרתם שם?‬
‫-סמואל.‬

14
00:00:48,673 --> 00:00:50,717
‫אנחנו קוראים לו על שם אבא של אלסה.‬

15
00:00:51,301 --> 00:00:53,845
‫שנגיד לכם את שלנו?‬
‫-כן.‬

16
00:00:53,928 --> 00:00:54,929
‫אוקיי.‬

17
00:00:56,347 --> 00:01:00,101
‫השם שלו הולך להיות...‬
‫-ארלו.‬

18
00:01:01,644 --> 00:01:03,980
‫ארלו...‬
‫-ארלו!‬

19
00:01:04,064 --> 00:01:06,149
‫ארלו הוא כזה חתיכת חרא!‬
‫-קייסי.‬

20
00:01:06,232 --> 00:01:08,526
‫לא, היא צודקת. הילד הזה חתיכת חרא.‬
‫-כן!‬

21
00:01:08,610 --> 00:01:11,613
‫חתיכת חרא או לא... זה פשוט מגעיל‬
‫לומר את זה בקול רם.‬

22
00:01:11,696 --> 00:01:15,200
‫אני מוצא את זה ממריץ. "חתיכת חרא".‬
‫-עלינו לטפל בזה ברוגע.‬

23
00:01:15,283 --> 00:01:19,454
‫אני מתכוונת ללכת לבית  שלו ברוגע‬
‫ולהפגיש בין ראש האפונה שלו לאת חפירה.‬

24
00:01:19,537 --> 00:01:21,956
‫זה תמיד קשה לצאת אל העולם.‬

25
00:01:22,040 --> 00:01:24,918
‫זה נכון: מישהו צריך להרוג את הילד הזה.‬
‫זו עובדה.‬

26
00:01:25,001 --> 00:01:27,378
‫אני יודעת שאתם משתעשעים, אבל זה לא עוזר.‬

27
00:01:27,462 --> 00:01:28,880
‫אתם יכולים להיות בשקט?‬

28
00:01:29,130 --> 00:01:30,924
‫לכן אתה צריך את המשפחה שלך.‬

29
00:01:31,341 --> 00:01:33,343
‫אני מנסה לשמוע את ציוציה הראשונים.‬

30
00:01:34,219 --> 00:01:36,763
‫טוב, אני הולכת לשבת עליך כמו על ביצה.‬

31
00:01:36,846 --> 00:01:40,058
‫לא. אל תשבי עלי כמו...‬
‫-כן.‬

32
00:01:40,141 --> 00:01:43,853
‫אל! תפסיקי לשבת עלי כמו על ביצה.‬
‫אני לא ביצה.‬

33
00:01:47,232 --> 00:01:49,192
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

34
00:01:57,617 --> 00:01:58,701
‫היי, פייג׳.‬

35
00:02:01,913 --> 00:02:02,914
‫סמואל.‬

36
00:02:05,542 --> 00:02:08,086
‫איך האצבע שלך?‬
‫האחת שחתכת, אני מתכוון.‬

37
00:02:08,169 --> 00:02:09,754
‫אני יודעת לאיזו התכוונת.‬

38
00:02:10,505 --> 00:02:12,215
‫והיא בסדר. תודה.‬

39
00:02:13,925 --> 00:02:15,802
‫הולכת להיות צלקת, אבל...‬

40
00:02:16,177 --> 00:02:19,347
‫לאיזה אישה משפיעה אין סיפור של כאב בעברה?‬

41
00:02:20,849 --> 00:02:21,766
‫אוקיי.‬

42
00:02:22,142 --> 00:02:26,271
‫ובכן, רציתי לומר שאני מצטער,‬
‫ושאני מרגיש רע ששיקרתי.‬

43
00:02:26,354 --> 00:02:29,732
‫אני לא באמת עושה הרבה דברים מיניים‬
‫עם בנות אחרות.‬

44
00:02:29,816 --> 00:02:32,110
‫אני לא עושה שום דברים מיניים עם אף בת.‬

45
00:02:32,819 --> 00:02:33,778
‫אני יודעת.‬

46
00:02:34,195 --> 00:02:38,366
‫עשיתי חקירה מעמיקה במדיה החברתית,‬
‫אבל נחמד לשמוע את זה מפיו של הסוס.‬

47
00:02:38,449 --> 00:02:40,076
‫האם זה עלבון או ביטוי?‬

48
00:02:41,369 --> 00:02:42,328
‫ביטוי.‬

49
00:02:43,413 --> 00:02:44,622
‫אוסיף את זה לרשימה.‬

50
00:02:48,459 --> 00:02:50,378
‫הבאתי לך את זה לטלפון שלך.‬

51
00:02:50,920 --> 00:02:54,257
‫חשבתי שזה יעזור לך להקליד‬
‫מאחר והאצבע שלך חבושה.‬

52
00:02:58,136 --> 00:02:59,179
‫עט מגע למסך.‬

53
00:03:00,471 --> 00:03:01,931
‫לעזאזל, סאם.‬

54
00:03:02,015 --> 00:03:05,059
‫כן, ממש רציתי להמשיך לכעוס עליך הפעם,‬
‫אבל...‬

55
00:03:05,852 --> 00:03:06,895
‫בסדר!‬

56
00:03:07,395 --> 00:03:09,397
‫אני מקבלת ואני גם סולחת לך.‬

57
00:03:09,480 --> 00:03:12,525
‫אוקיי, טוב.‬
‫-אבל יש לי טובה לבקש.‬

58
00:03:12,609 --> 00:03:15,195
‫לא יודעת אם אתה יודע או לא,‬
‫אבל אני סהרורית.‬

59
00:03:15,278 --> 00:03:16,779
‫לא ידעתי את זה.‬
‫-הו, כן.‬

60
00:03:16,863 --> 00:03:19,532
‫אימא שלי אומרת שזה בגלל‬
‫שיש לי המון אנרגיה,‬

61
00:03:19,616 --> 00:03:22,035
‫שאני לא יכולה לשבת בשקט‬
‫אפילו כשאני ישנה.‬

62
00:03:22,118 --> 00:03:25,622
‫פעם אחת אפילו ניקיתי את שתי המקלחות‬
‫תוך כדי שינה.‬

63
00:03:26,206 --> 00:03:28,666
‫אבל אני קצת דואגת מעוצר הבוגרים.‬

64
00:03:29,834 --> 00:03:33,338
‫כל המחזור מבלה את ליל סיום הלימודים‬
‫נעול בתוך בית הספר.‬

65
00:03:33,421 --> 00:03:38,301
‫פשוט... אני צריכה מישהו שישגיח עלי‬
‫כשאני ישנה, כדי שלא אשוטט איפשהו.‬

66
00:03:40,011 --> 00:03:42,305
‫את רוצה שאהיה במקום אחר כל הלילה?‬

67
00:03:42,388 --> 00:03:43,598
‫כן.‬

68
00:03:44,182 --> 00:03:46,142
‫אמרת לא?‬
‫-כמובן.‬

69
00:03:46,226 --> 00:03:49,938
‫אחי, זו מסיבת פיג׳מות עם איזה 100 בחורות.‬
‫הן מתחננות שתשכב איתן.‬

70
00:03:50,021 --> 00:03:52,690
‫לא ראיתי שום דבר על זה בפלייר.‬

71
00:03:52,774 --> 00:03:55,860
‫חוץ מזה, גם אם רציתי ללכת,‬
‫אני לא יכול. כדי לישון,‬

72
00:03:55,944 --> 00:03:58,571
‫אני צריך להיות מגולגל במיטה שלי,‬
‫כמו בוריטו.‬

73
00:03:58,655 --> 00:04:00,907
‫אני מבין את זה.‬
‫הארנבון אוהב את המאורה,‬

74
00:04:00,990 --> 00:04:03,743
‫העכברון אוהב את החור,‬
‫הנזלת אוהבת את הנחיריים.‬

75
00:04:03,826 --> 00:04:05,828
‫אבל אתה תלך לקולג׳ בנקודה מסויימת,‬

76
00:04:05,912 --> 00:04:08,456
‫וזה יהיה 1,000 לילות מחוץ לבית.‬

77
00:04:09,207 --> 00:04:10,875
‫קודם כל, החשבון שלך שגוי.‬

78
00:04:11,709 --> 00:04:13,127
‫זה לא יהיה 1,000 לילות.‬

79
00:04:13,211 --> 00:04:16,130
‫זה יהיה בערך 180 ימים בשנה,‬
‫מה שיוצא...‬

80
00:04:16,214 --> 00:04:18,758
‫שבע מאות ועשרים ימים.‬
‫-אוקיי. אני רק אומר‬

81
00:04:18,841 --> 00:04:21,135
‫שיהיה טוב לתרגל שינה במקום אחר.‬

82
00:04:21,219 --> 00:04:24,138
‫כמו מסע תרגול?‬
‫-אכן.‬

83
00:04:24,222 --> 00:04:27,517
‫היי, אתה יכול לישון אצלי.‬
‫השותפים שלי הם מגניבים ביותר.‬

84
00:04:27,600 --> 00:04:30,937
‫ואם תרגיש מוצף, פשוט אקפיץ אותך הבייתה.‬
‫לא מאמץ עבורי.‬

85
00:04:31,854 --> 00:04:34,524
‫למה אתה מחליף נעליים?‬
‫-אלו נעלי הקקי שלי.‬

86
00:04:34,607 --> 00:04:38,736
‫ככה אף אחד לא יודע שזה אני בשירותים,‬
‫כי הם לא רואים את נעליי מתחת לדלת.‬

87
00:04:38,820 --> 00:04:42,740
‫אלו נראות כמו הנעליים של בוב.‬
‫-בדיוק. תמיד חושב.‬

88
00:04:42,824 --> 00:04:43,866
‫נתראה.‬

89
00:04:48,913 --> 00:04:49,872
‫אלוהים.‬

90
00:04:50,623 --> 00:04:54,502
‫לא השתמשנו בדבר הזה שנים,‬
‫אני מופתעת שהוא עדיין מתנפח.‬

91
00:04:54,627 --> 00:04:58,464
‫אתה יודע, אתה באמת לא צריך לישון כאן בחוץ.‬
‫יש רוח פרצים, נכון?‬

92
00:04:58,756 --> 00:05:00,550
‫כלומר, אוכל לישון על הספה.‬

93
00:05:00,633 --> 00:05:03,428
‫לא, זה בסדר. אני אוהב שיש לי את המקום.‬

94
00:05:03,511 --> 00:05:05,263
‫ובכן, במקרה הזה...‬

95
00:05:06,806 --> 00:05:08,016
‫חבילת טיפול למרפסת.‬

96
00:05:09,142 --> 00:05:12,520
‫שמיכות, כי אלה שלקחת מגרדות.‬

97
00:05:14,439 --> 00:05:17,525
‫תנור חימום, לחום ולרעש לבן.‬

98
00:05:19,193 --> 00:05:22,322
‫מסכת עיניים, ככה בבוקר, אם זה בהיר מדי...‬

99
00:05:22,405 --> 00:05:24,907
‫ומנורת לילה, למקרה שבלילה,‬
‫זה חשוך מדי.‬

100
00:05:25,491 --> 00:05:27,952
‫אלסה, אני אדם בוגר.‬
‫איני צריך מנורת לילה.‬

101
00:05:28,036 --> 00:05:30,747
‫אוקיי. בסדר.‬

102
00:05:33,291 --> 00:05:36,377
‫אז, בדיוק סיימתי שיחת טלפון עם הולי סייקס,‬

103
00:05:36,461 --> 00:05:40,256
‫ואני קופצת לשם כדי לדבר על מה שקרה‬
‫בין ארלו וסאם.‬

104
00:05:40,340 --> 00:05:41,549
‫ובכן, למה את?‬

105
00:05:41,883 --> 00:05:43,426
‫מה?‬
‫-למה את?‬

106
00:05:43,509 --> 00:05:46,679
‫אוכל להגן על סאם. עשיתי את זה כל הזמן‬
‫כשלא היית פה.‬

107
00:05:46,763 --> 00:05:48,806
‫אוקיי, אז...‬

108
00:05:48,890 --> 00:05:50,350
‫אתה רוצה ללכת לדבר איתם?‬

109
00:05:50,433 --> 00:05:51,893
‫זה יותר הגיוני.‬

110
00:05:51,976 --> 00:05:55,980
‫אני עדיין חבר של תיאו, את לא היית בקשר‬
‫עם הולי כבר כמה, עשר שנים?‬

111
00:05:56,064 --> 00:05:57,190
‫שתים עשרה וחצי.‬

112
00:05:58,191 --> 00:05:59,025
‫בדיוק.‬

113
00:05:59,108 --> 00:06:01,652
‫אוקיי, אתה צודק, שנינו נלך,‬
‫שנינו הוריו.‬

114
00:06:02,820 --> 00:06:03,696
‫בסדר.‬

115
00:06:04,655 --> 00:06:05,615
‫אוקיי.‬

116
00:06:06,407 --> 00:06:09,327
‫אני הולכת להשאיר לך את מנורת הלילה,‬
‫רק למקרה.‬

117
00:06:09,410 --> 00:06:12,497
‫זו היחידה שמצאתי, גבר.‬
‫דרדסית.‬

118
00:06:22,090 --> 00:06:25,259
‫- אוואן טובה: היי, רוצה לדבר? את שם?‬
‫מצטער על דבריי. -‬

119
00:06:25,343 --> 00:06:28,638
‫גוזלי פינגווינים הכי פגיעים‬
‫בשבועות הראשונים לחייהם.‬

120
00:06:31,224 --> 00:06:32,892
‫היי.‬
‫-היי.‬

121
00:06:32,975 --> 00:06:35,186
‫נוצות הנעורים שלהם עדיין לא צמחו,‬

122
00:06:35,269 --> 00:06:37,313
‫אז הם רק כדורים קטנים של פוך.‬

123
00:06:42,735 --> 00:06:44,487
‫הוא כזה אידיוט!‬

124
00:06:44,946 --> 00:06:47,365
‫הוא צעק וזרק דברים...‬

125
00:06:47,907 --> 00:06:49,283
‫ואמרתי לו, ״חבוב, תלך!״‬

126
00:06:50,743 --> 00:06:53,663
‫אבל מה זה משנה.‬
‫אני לא מפחדת מהחלאה הזה.‬

127
00:06:54,580 --> 00:06:56,999
‫מה עם הילדים?‬
‫-לקחתי אותם לסבתא שלי.‬

128
00:06:57,083 --> 00:07:00,711
‫אבל אין לה הרבה מקום, אז...‬
‫-הו, את נשארת כאן.‬

129
00:07:00,795 --> 00:07:02,463
‫אוקיי. תודה.‬

130
00:07:05,341 --> 00:07:07,051
‫סאם, זאת איזי.‬

131
00:07:07,135 --> 00:07:09,595
‫איזי, זה סאם.‬
‫-אין זמן. אני עסוק.‬

132
00:07:11,806 --> 00:07:13,433
‫נראה שהוא מחבב אותך.‬

133
00:07:16,602 --> 00:07:17,645
‫מה אתה עושה?‬

134
00:07:18,229 --> 00:07:20,773
‫אורז את דבריי.‬
‫-למה? אתה לא הולך למקומות.‬

135
00:07:20,857 --> 00:07:23,609
‫אני הולך לישון אצל זאהיד‬
‫וללמוד איך לעשות זאת‬

136
00:07:23,693 --> 00:07:27,697
‫למתי שאלך לעוצר של הבגירים‬
‫ולקולג׳ ובסופו של דבר למשגלים.‬

137
00:07:28,281 --> 00:07:31,159
‫את יודעת, זה נשמע כמו רעיון לא נוראי.‬

138
00:07:31,242 --> 00:07:32,368
‫חשבתי ככה גם.‬

139
00:07:32,743 --> 00:07:34,370
‫אני חושב שיש לי את הכל.‬

140
00:07:34,871 --> 00:07:37,665
‫אדיסון. שאביא איתי את אדיסון?‬
‫-לא, תעזוב את הצב.‬

141
00:07:37,748 --> 00:07:38,791
‫צב יבשה.‬
‫-צב יבשה.‬

142
00:07:38,875 --> 00:07:39,709
‫חנונים.‬

143
00:07:41,043 --> 00:07:41,878
‫אבל...‬

144
00:07:43,087 --> 00:07:44,297
‫אני צריך את אדיסון.‬

145
00:07:44,964 --> 00:07:48,134
‫מה אם לא אירדם בלי הקול‬
‫של רגליו הקטנות על הזכוכית,‬

146
00:07:48,217 --> 00:07:51,262
‫או הריח של המזון שלו,‬
‫מנשב דרך פתח המיכל?‬

147
00:07:51,512 --> 00:07:53,723
‫אולי זה רעיון רע.‬
‫אולי לא כדאי שאלך.‬

148
00:07:54,307 --> 00:07:56,350
‫סאם...‬
‫-למה שלא תשאיר את אדיסון פה,‬

149
00:07:56,434 --> 00:07:59,187
‫היכן שנוח לו?‬
‫אבל תיקח את מיכל  האוכל שלו,‬

150
00:07:59,270 --> 00:08:02,190
‫כך שאם תתגעגע אליו או תחוש מתוח,‬
‫תוכל להריח את זה.‬

151
00:08:03,357 --> 00:08:07,528
‫חוש הריח הוא מעורר הזיכרון הגדול ביותר‬
‫של כל החושים.‬

152
00:08:08,279 --> 00:08:09,739
‫זה לא רעיון רע.‬

153
00:08:10,531 --> 00:08:12,700
‫קוראים לך איזי?‬
‫-כן.‬

154
00:08:15,953 --> 00:08:17,580
‫ובכן, זה הכל.‬

155
00:08:18,331 --> 00:08:21,792
‫את תהי בסדר בלעדי?‬
‫-כן, אני בטוחה שאסתדר.‬

156
00:08:26,339 --> 00:08:27,465
‫ביי.‬

157
00:08:29,509 --> 00:08:32,803
‫אני שמחה שאת מחבבת את סאם.‬
‫-מה יש לא לחבב? הוא מגניב.‬

158
00:08:33,721 --> 00:08:34,847
‫האם זה החדר שלך?‬

159
00:08:39,227 --> 00:08:41,729
‫אני תוהה אם הם חידשו משהו בבית?‬

160
00:08:42,355 --> 00:08:45,107
‫ובכן, תיאו אמר לי שהם בנו‬
‫את האמבטיה הראשית.‬

161
00:08:46,025 --> 00:08:47,109
‫נחמד.‬

162
00:08:48,611 --> 00:08:50,571
‫תעשי לי טובה ופשוט...‬

163
00:08:51,322 --> 00:08:54,116
‫בבקשה אל תעלי את מה שזה לא היה שקרה.‬

164
00:08:54,200 --> 00:08:55,910
‫מה שזה לא היה שקרה?‬

165
00:08:56,536 --> 00:08:57,828
‫אתה יודע מה קרה.‬

166
00:08:58,829 --> 00:09:01,457
‫הם לא הזמינו אותנו למסיבה או משהו, נכון?‬

167
00:09:01,541 --> 00:09:02,583
‫לא.‬

168
00:09:03,668 --> 00:09:05,378
‫אני לא מאמינה שאתה לא זוכר.‬

169
00:09:05,461 --> 00:09:09,257
‫הם לקחו את הרעיון שלי לטיול מחנאות משפחתי‬

170
00:09:09,340 --> 00:09:11,092
‫ואז הם הרחיקו אותנו.‬

171
00:09:11,175 --> 00:09:12,927
‫הלכנו כמה פעמים, נכון?‬

172
00:09:13,010 --> 00:09:15,846
‫כן. ואז כשזה נהיה קשה מדי עם סאם,‬

173
00:09:15,930 --> 00:09:18,933
‫הם הפסיקו להזמין אותנו‬
‫והתחילו להזמין משפחות אחרות.‬

174
00:09:19,016 --> 00:09:21,894
‫אבל הוא שנא את זה. היינו מפסיקים ללכת‬
‫בכל מקרה.‬

175
00:09:21,978 --> 00:09:25,565
‫כן, זו לא הנקודה.‬
‫זו הייתה אמורה להיות החלטה שלנו.‬

176
00:09:27,525 --> 00:09:28,609
‫פשוט נראה כאילו...‬

177
00:09:30,027 --> 00:09:31,862
‫סיבה די צולעת לסיים חברות.‬

178
00:09:32,738 --> 00:09:35,074
‫ובכן, הסכמת איתי על זה בזמנו.‬

179
00:09:35,157 --> 00:09:36,325
‫לא, אני לא.‬

180
00:09:37,368 --> 00:09:39,787
‫פשוט נתתי לך לקבל את כל ההחלטות.‬

181
00:09:41,247 --> 00:09:44,542
‫אפרוחי פינגווין בדרך כלל דורשים‬
‫הורים קשובים כדי לשרוד,‬

182
00:09:44,625 --> 00:09:48,879
‫אבל בכמה מינים, אפרוחים מפותחים חלקית‬
‫יתאספו בקבוצות ״מעון שיתופי״...‬

183
00:09:48,963 --> 00:09:51,173
‫סאמנתה, זו הטירה שלי.‬

184
00:09:51,757 --> 00:09:54,760
‫שמספקות הגנה מטורפים וסכנות.‬

185
00:09:54,844 --> 00:09:57,888
‫זה נחמד שיש מעון שיתופי.‬
‫-סאם, תכיר את השותפים שלי.‬

186
00:09:57,972 --> 00:09:59,140
‫אנחנו ההורים שלו.‬

187
00:09:59,223 --> 00:10:01,851
‫אבל אנחנו חיים יחד,‬
‫אז טכנית אנחנו...‬

188
00:10:01,934 --> 00:10:05,396
‫מנוצלים על ידי הבן שלנו.‬
‫-מילותייך פוגעות, אישה.‬

189
00:10:05,479 --> 00:10:08,482
‫קרא לי אימא או שתשלם שכירות.‬
‫-אביא את האוכל, אימא.‬

190
00:10:09,358 --> 00:10:11,360
‫סאם, אנחנו נרגשים שאתה כאן.‬

191
00:10:11,444 --> 00:10:13,446
‫כן.‬
‫-שמענו כל כך הרבה עלייך.‬

192
00:10:13,529 --> 00:10:15,364
‫אתה ממש עזרת לבן שלנו.‬

193
00:10:15,448 --> 00:10:19,493
‫מאז שהוא פגש אותך, הוא מתוק יותר,‬
‫מצפוני יותר.‬

194
00:10:19,577 --> 00:10:21,954
‫ובכן, זאהיד הוא האחד שעזר לי.‬

195
00:10:22,038 --> 00:10:24,040
‫בנכם הוא האיש הכי חכם שאני מכיר.‬

196
00:10:24,123 --> 00:10:26,417
‫חכם?‬
‫-חוכמולוג, אולי.‬

197
00:10:26,500 --> 00:10:30,713
‫אני מתכוונת, יש לו בהחלט פוטנציאל,‬
‫אבל הוא מעולם לא היה ממש ממוקד.‬

198
00:10:30,796 --> 00:10:33,424
‫ובכן, הוא מאוד ממוקד כשזה קשור לבנות.‬

199
00:10:34,008 --> 00:10:36,677
‫זה לא משנה מה הוא עושה,‬
‫אם חתיכה נכנסת לחנות‬

200
00:10:36,761 --> 00:10:39,972
‫הוא יזרוק לגמרי את העבודה...‬
‫-אוקיי, בואו נאכל...‬

201
00:10:40,056 --> 00:10:44,560
‫אני מקווה שזה בסדר, סאם, אבל התקשרתי לאימך‬
‫כדי לבדוק מה האוכל המועדף עליך.‬

202
00:10:45,519 --> 00:10:47,605
‫הו אלוהים, זה חם.‬
‫-איטריות חמאה?‬

203
00:10:47,688 --> 00:10:49,565
‫כולנו מאוד נרגשים שאתה ישן כאן.‬

204
00:10:49,649 --> 00:10:52,985
‫זה כל כך מרשים שאתה מתרגל בשביל הקולג׳.‬

205
00:10:53,277 --> 00:10:56,280
‫הלוואי וזאהיד היה הולך לקולג׳.‬
‫-טוב, מספיק עם זה.‬

206
00:10:56,781 --> 00:10:59,575
‫איך אטריות החמאה, חבר?‬
‫-השניות הכי טובות שאכלתי.‬

207
00:10:59,659 --> 00:11:00,868
‫הו, תודה.‬

208
00:11:03,954 --> 00:11:05,331
‫גרדנרים.‬
‫-היי.‬

209
00:11:05,414 --> 00:11:06,916
‫היכנסו, בבקשה.‬

210
00:11:06,999 --> 00:11:09,001
‫כל כך טוב ל...‬
‫-הו, גם אתכם.‬

211
00:11:09,085 --> 00:11:10,169
‫היי.‬
‫-היי.‬

212
00:11:12,713 --> 00:11:17,259
‫אני יכול להביא לכם משקה?‬
‫-יין לבן... בירה כהה.‬

213
00:11:17,343 --> 00:11:19,178
‫כן.‬
‫-אני זוכר.‬

214
00:11:20,304 --> 00:11:22,765
‫למה שלא... תיכנסו, שבו.‬
‫-כן.‬

215
00:11:24,308 --> 00:11:25,893
‫הו, אח חדש, אה?‬

216
00:11:25,976 --> 00:11:27,520
‫רק אבן חדשה.‬

217
00:11:27,603 --> 00:11:28,604
‫יפה.‬

218
00:11:29,980 --> 00:11:30,898
‫אוקיי.‬

219
00:11:35,569 --> 00:11:41,742
‫ראשית... אנחנו רוצים להתנצל.‬
‫-אנחנו כל כך... מצטערים ומרגישים כל כך...‬

220
00:11:41,826 --> 00:11:46,288
‫נורא ונבוכים על האופן שבו ארלו התנהג.‬

221
00:11:47,206 --> 00:11:48,874
‫הנה צ׳ק עבור סאם.‬

222
00:11:49,834 --> 00:11:52,336
‫וקנינו לו טלפון חדש.‬

223
00:11:52,920 --> 00:11:53,754
‫הו, וואו.‬

224
00:11:54,338 --> 00:11:56,215
‫זה לא נדרש.‬

225
00:11:56,382 --> 00:11:59,844
‫סאם, הוא פשוט החליף את המסך בטכטרופוליס‬
‫בחינם.‬

226
00:11:59,927 --> 00:12:03,264
‫תשמרו את  זה, באמת.‬
‫-אנחנו פשוט... מרגישים נורא.‬

227
00:12:03,931 --> 00:12:07,768
‫אתם יודעים איך...‬
‫לארלו תמיד היו בעיות התנהגותיות,‬

228
00:12:07,852 --> 00:12:09,645
‫מאז שהוא היה קטן.‬

229
00:12:10,146 --> 00:12:15,443
‫אנחנו... אנחנו לקחנו אותו למטפל‬
‫לפני מספר שנים, אבל זה לא עזר.‬

230
00:12:15,526 --> 00:12:17,820
‫פינקנו אותו, זה מה שזה.‬

231
00:12:23,159 --> 00:12:25,161
‫אני פשוט הולכת להגיד את זה...‬

232
00:12:25,536 --> 00:12:26,787
‫אנחנו מתגעגעים אליכם.‬

233
00:12:27,246 --> 00:12:31,208
‫וזה שאנחנו לא חברים, זה טיפשי.‬

234
00:12:33,419 --> 00:12:36,839
‫״וזה היה כל כך מטופש להפליא,‬
‫הוא לא העז לספר לאף אחד‬

235
00:12:36,922 --> 00:12:39,258
‫שבזמן שהוא גישש למצוא את מתג האור,‬

236
00:12:39,341 --> 00:12:40,593
‫טופר מעוקל ואיום‬

237
00:12:40,676 --> 00:12:42,052
‫- "זה", סטפן קינג -‬

238
00:12:42,136 --> 00:12:45,514
‫התמקם קלות על פרק ידו...״‬
‫-אוקיי, תפסיקי.‬

239
00:12:45,806 --> 00:12:47,975
‫אני לא יכולה לעשות את זה.‬
‫לא, תקראי.‬

240
00:12:48,058 --> 00:12:50,311
‫לא, אני מפסיקה. זה מפחיד מדי.‬

241
00:12:52,521 --> 00:12:54,940
‫תודה על שבנית את המבצר המגוחך הזה‬

242
00:12:55,024 --> 00:12:58,152
‫והקראת לי סיפור אימה‬
‫רק כדי להסיח את דעתי ממה שקורה.‬

243
00:12:58,235 --> 00:12:59,153
‫כן.‬

244
00:12:59,820 --> 00:13:02,156
‫אנחנו יכולים להישאר כאן לנצח אם תרצי.‬

245
00:13:02,239 --> 00:13:05,159
‫אנחנו יכולות להשתין בפחית,‬
‫ללמוד בקולג׳ באינטרנט.‬

246
00:13:05,242 --> 00:13:06,160
‫נוכל...‬
‫-הו, כן?‬

247
00:13:06,243 --> 00:13:07,995
‫את יודעת, להזדקן כאן ו...‬

248
00:13:08,078 --> 00:13:09,455
‫להביא שני חתולים.‬

249
00:13:10,623 --> 00:13:12,625
‫ניוטון?‬
‫-כן.‬

250
00:13:12,708 --> 00:13:14,710
‫זה עלול להישמע עלוב, אבל...‬

251
00:13:16,629 --> 00:13:18,798
‫את, כאילו, האדם האהוב עלי.‬

252
00:13:20,716 --> 00:13:21,592
‫באמת?‬

253
00:13:22,593 --> 00:13:23,719
‫כן.‬

254
00:13:24,386 --> 00:13:27,848
‫האם זה טרגי כי נפגשנו רק לפני כמה זמן?‬

255
00:13:28,432 --> 00:13:29,266
‫לא.‬

256
00:13:30,684 --> 00:13:32,436
‫את האדם האהוב עלי גם.‬

257
00:13:34,104 --> 00:13:36,482
‫אבל אל תספר לשאריס כי היא תהרוג אותך.‬

258
00:13:37,316 --> 00:13:38,234
‫הבנתי.‬

259
00:13:42,029 --> 00:13:45,991
‫ברוכים הבאים למאורת הדרקון, חבר.‬
‫עשיתי מה שיכולתי לאטום רעשים בחדר.‬

260
00:13:46,116 --> 00:13:49,495
‫לדוגמה, כיסיתי את המזרן הזה‬
‫כדי שהוא לא יעשה רעש בלילה.‬

261
00:13:49,578 --> 00:13:52,498
‫והשאלתי את מפיץ הריח היוקרתי הזה‬
‫מהשותפה שלי...‬

262
00:13:52,581 --> 00:13:54,208
‫אימא שלך?‬
‫-השותפה שלי...‬

263
00:13:54,291 --> 00:13:57,336
‫כדי לגרום לחדר להריח טוב.‬
‫הנחתי שאתה אוהב אקליפטוס.‬

264
00:13:58,212 --> 00:13:59,547
‫כמו קואלות. כן.‬

265
00:13:59,630 --> 00:14:02,132
‫כן. אחרון חביב, תאורה.‬

266
00:14:04,718 --> 00:14:05,928
‫תרגיש את האחווה.‬

267
00:14:06,011 --> 00:14:10,391
‫השותפים שלי מכרו את מנורת הלבה שלי‬
‫בקרייגסליסט, אז נאלץ להסתפק בזה.‬

268
00:14:29,243 --> 00:14:30,119
‫- הידד! -‬

269
00:15:14,747 --> 00:15:17,374
‫וואו, אלו הרבה גביעים.‬

270
00:15:17,458 --> 00:15:21,211
‫כן, זה טיפשי לשים את כולם כאן,‬
‫אבל אני חושבת שארלו גאה בהם.‬

271
00:15:21,295 --> 00:15:23,672
‫אז...‬
‫-לא, אני בטוחה בזה.‬

272
00:15:26,216 --> 00:15:29,178
‫אז סאם עושה ספורט או...?‬

273
00:15:29,261 --> 00:15:32,598
‫לא, הוא הרבה יותר בעניין של אמנות‬
‫וביולוגיה.‬

274
00:15:32,681 --> 00:15:33,891
‫הו, בחור חכם.‬

275
00:15:33,974 --> 00:15:35,851
‫כן, זה נכון.‬

276
00:15:36,143 --> 00:15:38,729
‫למעשה, הלילה הוא ישן בפעם הראשונה אצל חבר.‬

277
00:15:38,812 --> 00:15:40,731
‫אני מתכוונת, זה קצת...‬

278
00:15:40,814 --> 00:15:43,734
‫מאוחר, אבל את יודעת,‬
‫אנחנו כל כך גאים בו.‬

279
00:15:46,111 --> 00:15:49,698
‫היי, אני רואה שטיולי המחנאות‬
‫עדיין הולכים חזק.‬

280
00:15:52,826 --> 00:15:54,036
‫עשינו דבר מחורבן.‬

281
00:15:55,204 --> 00:15:56,038
‫מה?‬

282
00:15:56,121 --> 00:15:58,958
‫לא היינו צריכים להפסיק להזמין אתכם‬
‫לטיולים האלו.‬

283
00:15:59,041 --> 00:16:04,046
‫הרגשתי רע בקשר לזה תמיד אבל פשוט לא ידעתי‬
‫איך...‬

284
00:16:05,130 --> 00:16:07,132
‫זה הרגיש כאילו יותר מדי זמן...‬

285
00:16:09,885 --> 00:16:11,428
‫בכל מקרה, אני מצטערת.‬

286
00:16:13,681 --> 00:16:14,515
‫זה בסדר.‬

287
00:16:15,057 --> 00:16:16,100
‫כן?‬

288
00:16:16,684 --> 00:16:17,518
‫כן.‬

289
00:16:20,187 --> 00:16:21,897
‫נראה שהן מסתדרות.‬
‫-יופי.‬

290
00:16:21,981 --> 00:16:24,233
‫הדבר הזה נמשך יותר מדי זמן.‬

291
00:16:24,316 --> 00:16:26,568
‫כלומר, למי אכפת מטיול מחנאות טיפשי‬

292
00:16:26,652 --> 00:16:28,320
‫שקרה לפני יותר מעשר שנים?‬

293
00:16:28,404 --> 00:16:30,489
‫בדיוק. ואתה יודע, בכנות,‬

294
00:16:30,572 --> 00:16:34,118
‫זה היה הגיוני שהולי והילדים לא רצו‬
‫להסתובב עם סאם בזמנו.‬

295
00:16:34,201 --> 00:16:36,328
‫אני מתכוון, הוא היה קצת לא מחובר אז.‬

296
00:16:37,746 --> 00:16:38,580
‫מה?‬

297
00:16:39,248 --> 00:16:42,376
‫אתה יודע, תמיד צועק ועושה סצנה.‬

298
00:16:42,459 --> 00:16:44,003
‫היה קשה להתמודד איתו.‬

299
00:16:44,962 --> 00:16:47,589
‫לא משנה, הכל בסדר.‬
‫מה עם עוד משקה?‬

300
00:17:00,811 --> 00:17:04,023
‫השארתי את זה דולק? מצטער, סאמי.‬

301
00:17:06,066 --> 00:17:06,900
‫סאם?‬

302
00:17:16,160 --> 00:17:17,161
‫היי.‬

303
00:17:17,244 --> 00:17:21,081
‫אם גוזל הופרד מהמעון השיתופי,‬
‫הוא יכל לקפוא למוות‬

304
00:17:21,165 --> 00:17:23,625
‫או להאכל על ידי מגוון של טורפים שונים.‬

305
00:17:23,709 --> 00:17:24,668
‫היי!‬

306
00:17:26,086 --> 00:17:28,922
‫מה עשית הלילה?‬
‫-רצועת-הסנטר, קיסרי, לבן-אוזן.‬‫..‬

307
00:17:29,173 --> 00:17:32,551
‫שתית או לקחת סמים?‬
‫-אדלי, רצועת-הסנטר, קיסרי, לבן-אוזן.‬

308
00:17:32,634 --> 00:17:36,889
‫אדלי, רצועת-הסנטר, קיסרי, לבן-אוזן...‬
‫-היי. היי, אני מדבר אליך.‬

309
00:17:36,972 --> 00:17:39,850
‫אדלי, רצועת-הסנטר, קיסרי...‬
‫-מה לקחת? אתה מסטול?‬

310
00:17:39,933 --> 00:17:43,270
‫חלק נחטפים על ידי פינגווינים בוגרים אחרים.‬
‫-היי, תעצור!‬

311
00:17:44,188 --> 00:17:47,024
‫סאם. סאם!‬
‫-וואו, היי!‬

312
00:17:47,107 --> 00:17:49,526
‫זה בסדר, יש לו אוטיזם.‬
‫-אתה צריך להתרחק.‬

313
00:17:49,610 --> 00:17:51,945
‫אתה לא מבין את זה, זה...‬
‫-תרדו לקרקע.‬

314
00:17:52,029 --> 00:17:52,988
‫תרדו לקרקע!‬

315
00:17:54,740 --> 00:17:56,492
‫זה עולם מפחיד שם בחוץ.‬

316
00:18:01,371 --> 00:18:02,206
‫כן.‬

317
00:18:04,833 --> 00:18:05,876
‫זה פניוויז.‬

318
00:18:05,959 --> 00:18:06,960
‫לא.‬

319
00:18:07,461 --> 00:18:08,670
‫שכחתי שסימסתי לנייט.‬

320
00:18:08,754 --> 00:18:10,881
‫לא.‬
‫-כן, אני יודעת, אני מצטערת.‬

321
00:18:10,964 --> 00:18:13,967
‫הוא יהרוס את זמן הבנות.‬
‫-בואי נעמיד פנים שאיננו כאן.‬

322
00:18:16,011 --> 00:18:18,347
‫אנחנו לא בבית.‬

323
00:18:18,430 --> 00:18:19,890
‫תפתחו את הדלת, טיפשות.‬

324
00:18:21,350 --> 00:18:24,686
‫הוא הולך לצחוק עלינו כל כך‬
‫שבנינו את המבצר הזה. אלוהים.‬

325
00:18:24,937 --> 00:18:27,147
‫ובכן, בנים הורסים הכל.‬

326
00:18:28,107 --> 00:18:29,358
‫אוקיי, מה נעשה?‬

327
00:18:29,900 --> 00:18:32,319
‫מכניסות אותו, אני מניחה.‬
‫-נוכל לצפות בסרט.‬

328
00:18:32,903 --> 00:18:34,571
‫את תירדמי.‬
‫-לא, אני לא.‬

329
00:18:38,408 --> 00:18:39,451
‫בכל פעם.‬

330
00:18:41,537 --> 00:18:44,331
‫אז, איך הדברים עם החבר שלך?‬

331
00:18:44,915 --> 00:18:46,375
‫החבר?‬

332
00:18:46,834 --> 00:18:48,377
‫אתה יודע מה השם שלו.‬

333
00:18:48,961 --> 00:18:53,799
‫אני מצטער. איך הדברים עם אוואן?‬
‫-למה אמרת זאת כאילו השם מזוייף, מוזר אחד?‬

334
00:18:55,259 --> 00:18:58,762
‫אני לא יודע, כי אני חושד בו,‬
‫כי אני מגן עלייך.‬

335
00:18:59,555 --> 00:19:02,224
‫זה נחמד. ובלתי נחוץ.‬

336
00:19:02,516 --> 00:19:05,060
‫וסוג של סקסיסטי.‬
‫-תודה.‬

337
00:19:06,812 --> 00:19:10,232
‫אבל כן, אני לא יודעת. דברים מוזרים.‬

338
00:19:12,401 --> 00:19:14,945
‫טוב, אנחנו כאן,‬
‫אם את צריכה מישהו לדבר איתו.‬

339
00:19:15,779 --> 00:19:17,447
‫או שאני כאן.‬

340
00:19:17,531 --> 00:19:20,075
‫מסתבר שהאחת הזו לא יכולה לשרוד‬
‫אחרי 9:30.‬

341
00:19:22,327 --> 00:19:24,037
‫אתם מדהימים.‬

342
00:19:25,122 --> 00:19:27,457
‫תודה שהיית החבר הראשון שלי בקלייטון.‬

343
00:19:30,878 --> 00:19:32,462
‫מה אתה...‬

344
00:19:32,546 --> 00:19:35,340
‫מה אתה עושה?‬
‫-בחייך, יש משהו בינינו.‬

345
00:19:35,424 --> 00:19:37,509
‫ידידות! אתה החבר של חברה שלי.‬

346
00:19:37,593 --> 00:19:40,429
‫אני יודע, אבל אי אפשר להאשים אותי‬
‫שהתבלבלתי קצת.‬

347
00:19:40,512 --> 00:19:44,558
‫תן לי להבהיר לך את זה.‬
‫זה לעולם לא הולך לקרות.‬

348
00:19:45,350 --> 00:19:46,852
‫עכשיו תלך.‬

349
00:19:48,061 --> 00:19:49,021
‫לך.‬

350
00:19:49,479 --> 00:19:51,773
‫בסדר, תעשי את זה מוזר.‬

351
00:20:01,575 --> 00:20:06,830
‫רצועת-הסנטר, קיסרי, לבן-אוזן,‬
‫אדלי, רצועת-הסנטר, קיסרי, לבן-אוזן.‬‫..‬

352
00:20:06,914 --> 00:20:08,040
‫אתה בסדר?‬

353
00:20:09,082 --> 00:20:11,627
‫אדלי, רצועת-הסנטר, קיסרי, לבן-אוזן.‬‫..‬

354
00:20:11,835 --> 00:20:14,171
‫יש לי רעיון.‬
‫סובב את הכיסא שלך לצד השני.‬

355
00:20:15,631 --> 00:20:16,924
‫מה?‬
‫-קדימה.‬

356
00:20:28,060 --> 00:20:29,019
‫מרגיש יותר טוב?‬

357
00:20:32,064 --> 00:20:32,898
‫תראה...‬

358
00:20:33,941 --> 00:20:37,486
‫אתה לא יכול לתת למפלה קטנה לדכא אותך,‬
‫בנאדם.‬

359
00:20:37,569 --> 00:20:39,988
‫לכולם יש מפלות. אפילו לי.‬

360
00:20:41,240 --> 00:20:43,825
‫לא תמיד רציתי להיות בתחום הטק הקמעונאי.‬

361
00:20:43,909 --> 00:20:47,204
‫אבל אתה כל כך טוב בזה.‬
‫-אין ספק. אני מעולה.‬

362
00:20:47,829 --> 00:20:50,749
‫אבל... כשהייתי ילד...‬

363
00:20:51,041 --> 00:20:56,088
‫סבתא שלי חלתה ובילינו זמן רב בבית חולים.‬

364
00:20:56,171 --> 00:21:01,051
‫ובכנות, הרופאים היו שמוקים,‬
‫אבל חשבתי שהאחיות היו ממש מגניבות.‬

365
00:21:01,134 --> 00:21:03,553
‫בראש שלי, הן עשו את כל הדברים החשובים.‬

366
00:21:04,429 --> 00:21:06,682
‫אז החלטתי שאני רוצה להיות אח.‬

367
00:21:07,975 --> 00:21:08,892
‫אח?‬

368
00:21:10,435 --> 00:21:13,897
‫אני טוב עם אנשים ונראה שאתה לומד‬
‫דברים מגניבים.‬

369
00:21:13,981 --> 00:21:16,024
‫זה כאילו 99 אחוז בחורות.‬

370
00:21:16,984 --> 00:21:18,235
‫אבל אז...‬

371
00:21:22,531 --> 00:21:25,158
‫מה? אתה הולך לסיים את המשפט שלך?‬

372
00:21:26,785 --> 00:21:31,832
‫ובכן, אז היה לי את מר ג'פריס,‬
‫המורה לביולוגיה בתיכון שלי.‬

373
00:21:31,915 --> 00:21:35,544
‫הבחור היה בן איזה 88, כזה אידיוט,‬
‫ועישן כמו ארובה.‬

374
00:21:35,627 --> 00:21:38,755
‫אני מתכוון, מי מעשן בעבודה?‬
‫-אתה, אתה מעשן גראס.‬

375
00:21:38,839 --> 00:21:42,634
‫זה מאוד שונה, סמואל.‬
‫וששש! אנחנו עדיין בתחנת משטרה.‬

376
00:21:43,260 --> 00:21:44,261
‫מצטער.‬

377
00:21:45,887 --> 00:21:51,059
‫בכל מקרה, יום אחד מר ג'פריס‬
‫התעצבן עלי על...‬

378
00:21:51,143 --> 00:21:54,938
‫אני אפילו לא זוכר על מה. בטח הייתי מצחיק‬
‫כמו תמיד...‬

379
00:21:55,480 --> 00:21:58,317
‫והוא אמר לי שאני תבוסתן.‬

380
00:21:58,942 --> 00:22:01,695
‫ושאני אגמור תבוסתן מסטול,‬

381
00:22:01,778 --> 00:22:04,489
‫אעבוד במשרה ללא עתיד למשך כל חיי.‬

382
00:22:06,408 --> 00:22:07,909
‫מישהו היה אכזרי אליך?‬

383
00:22:09,202 --> 00:22:12,039
‫המילים פשוט... תקועות במוח שלי‬

384
00:22:12,122 --> 00:22:16,710
‫וכל פעם שחשבתי להירשם לבית ספר לאחים,‬
‫אני פשוט...‬

385
00:22:17,753 --> 00:22:18,837
‫מדמיין כישלון.‬

386
00:22:20,047 --> 00:22:22,549
‫בכל מקרה, אל תעשה את הטעיות שאני עשיתי.‬

387
00:22:22,966 --> 00:22:28,180
‫אני מתכוון, החיים הולכים להיות מלאים‬
‫במפלות קטנות. אבל זה לא אומר שתפסיק לנסות.‬

388
00:22:31,433 --> 00:22:34,895
‫אתה יודע, אם מר ג'פריס היה בן 88,‬

389
00:22:34,978 --> 00:22:39,441
‫ועישן כמו ארובה,‬
‫סטטיסטית, הוא בטח כבר מת.‬

390
00:22:39,941 --> 00:22:40,776
‫זה עוזר?‬

391
00:22:42,110 --> 00:22:44,488
‫זה באמת עוזר.‬
‫-טוב.‬

392
00:22:45,572 --> 00:22:46,698
‫זה באמת עוזר.‬

393
00:22:47,657 --> 00:22:49,201
‫הו, אלוהים.‬

394
00:22:49,284 --> 00:22:53,705
‫אני חושבת שהשאלתי את החולצה הזו‬
‫לפני איזה 15 שנה ואף פעם לא החזרתי אותה.‬

395
00:22:55,415 --> 00:22:58,960
‫ובכן, תחשיבי את זה כמתנה.‬
‫-אוקיי, תודה רבה לך.‬

396
00:22:59,044 --> 00:23:03,215
‫בטח. אין לך במקרה ארבעה שלטי טלוויזיה‬
‫שלנו, נכון?‬

397
00:23:03,799 --> 00:23:07,969
‫היי, נסה את המקאלן הזה, התיישן‬
‫במשך 30 שנים. חשבתי שתעריך את זה.‬

398
00:23:11,431 --> 00:23:15,268
‫אתה יודע... סאם עבר הרבה.‬

399
00:23:15,352 --> 00:23:17,646
‫לא צריך לדבר על כל זה.‬
‫-לא, אני...‬

400
00:23:18,605 --> 00:23:19,481
‫לדעתי צריך.‬

401
00:23:20,232 --> 00:23:23,443
‫אתה יודע, יש לו אוטיזם,‬
‫זה דבר אמיתי.‬

402
00:23:23,944 --> 00:23:29,116
‫אני לא חושב שזה משהו שהוא, או אנחנו‬
‫צריכים להיענש בגללו.‬

403
00:23:29,199 --> 00:23:32,035
‫אחי, פשוט תנסה לראות מהיכן אנחנו מגיעים.‬

404
00:23:32,119 --> 00:23:36,373
‫אני אמור לכפות על הילדים שלי‬
‫להסתובב עם מישהו שצועק ומכה אותם?‬

405
00:23:36,540 --> 00:23:37,916
‫זה יהיה להעניש אותנו.‬

406
00:23:37,999 --> 00:23:40,919
‫אז, מה אתה אומר?‬
‫להסתובב עם סאם זה כמו עונש?‬

407
00:23:41,002 --> 00:23:42,712
‫אני רק מנסה להיות כן, בנאדם.‬

408
00:23:43,046 --> 00:23:46,591
‫אולי אם היית חושף את הילדים שלך‬
‫לסוגים שונים של ילדים,‬

409
00:23:46,675 --> 00:23:49,845
‫אתה לא היית מגדל את ארלו‬
‫להיות אידיוט חסר רגישות.‬

410
00:23:49,928 --> 00:23:52,848
‫וואו.‬
‫-הו, אני רק מנסה להיות כן, בנאדם.‬

411
00:23:52,931 --> 00:23:53,974
‫תיאו, עזוב את זה.‬

412
00:23:54,558 --> 00:23:56,518
‫אני? אני לא מעליב ילדים של אחרים.‬

413
00:23:56,601 --> 00:23:59,646
‫רק אמרת ששלי פחות מדי נורמטיבי‬
‫מכדי להסתובב איתו.‬

414
00:23:59,729 --> 00:24:03,150
‫אולי כדאי שאנחנו...‬
‫-כן. לא, בואי נלך. בואי נלך.‬

415
00:24:05,193 --> 00:24:06,403
‫אני מצטערת.‬

416
00:24:08,530 --> 00:24:10,699
‫האחות התשיעית שהזמנתי אותה לצאת.‬

417
00:24:10,782 --> 00:24:14,619
‫האם היא הסכימה?‬
‫-היא אמרה... לא.‬

418
00:24:15,036 --> 00:24:16,079
‫שניכם.‬

419
00:24:17,581 --> 00:24:19,624
‫בדקתי לכם תעודות זהות ואשחרר אתכם.‬

420
00:24:19,708 --> 00:24:22,544
‫פשוט אל תסתובבו בלילה,‬
‫נראים כמו מכורים.‬

421
00:24:22,627 --> 00:24:26,423
‫אחי, יש לו אוטיזם.‬
‫מה שהשתבש, זה עלייך.‬

422
00:24:27,132 --> 00:24:29,509
‫אתה יודע, אתה תקפת קצין.‬

423
00:24:29,843 --> 00:24:31,386
‫אז לא הייתי מתגרה במזל.‬

424
00:24:32,137 --> 00:24:34,264
‫נהיר וברור. בוא נלך, סאם.‬

425
00:24:40,437 --> 00:24:41,438
‫סאם, תראה.‬

426
00:24:41,980 --> 00:24:43,356
‫השעה 00:07.‬

427
00:24:45,192 --> 00:24:46,693
‫נשארת איפשהו לאורך הלילה.‬

428
00:24:46,776 --> 00:24:50,071
‫אני מתכוון, טכנית, לא ישנת,‬
‫אבל זה צעד ראשון, נכון?‬

429
00:24:58,413 --> 00:25:00,415
‫האח הזה היה די נחמד.‬

430
00:25:00,790 --> 00:25:03,793
‫תקשיבי, אני מצטער.‬
‫-היי, אין צורך להתנצל.‬

431
00:25:03,877 --> 00:25:07,005
‫לא, הייתי צריך לתת לך ללכת לשם בעצמך.‬

432
00:25:07,088 --> 00:25:10,967
‫אני משקרת.‬
‫חשבתי שהאח נראה מרושל.‬

433
00:25:16,640 --> 00:25:18,683
‫זה בטח היה...‬

434
00:25:20,810 --> 00:25:22,646
‫קשה בשבילך בזמנו, אה?‬

435
00:25:23,438 --> 00:25:24,856
‫לאבד אותה כחברה?‬

436
00:25:25,440 --> 00:25:26,942
‫זה היה נוראי.‬

437
00:25:27,943 --> 00:25:29,694
‫הייתי ממש בודדה.‬

438
00:25:30,946 --> 00:25:32,155
‫בכיתי.‬

439
00:25:34,115 --> 00:25:35,867
‫באמת?‬
‫-כן.‬

440
00:25:36,368 --> 00:25:37,452
‫הרבה.‬

441
00:25:38,703 --> 00:25:40,622
‫זה היה כמו פרידה.‬

442
00:25:43,416 --> 00:25:44,292
‫אני מצטער.‬

443
00:25:49,839 --> 00:25:50,674
‫היי.‬

444
00:25:51,883 --> 00:25:54,553
‫מה שעשית הלילה,‬
‫מה שאמרת לתיאו...‬

445
00:25:54,928 --> 00:25:56,429
‫זה היה ממש אמיץ.‬

446
00:25:56,513 --> 00:26:01,059
‫לא, את בהחלט טובה יותר בלהתמודד‬
‫עם דברים כאלה ממני.‬

447
00:26:02,018 --> 00:26:04,688
‫אני לא יודעת. חשבתי שהיית נהדר.‬

448
00:26:05,146 --> 00:26:09,025
‫למעשה, חשבתי שאתה כל כך נהדר‬
‫שמגיע לך גביע.‬

449
00:26:13,530 --> 00:26:15,073
‫האם זה... האם...‬

450
00:26:16,116 --> 00:26:18,118
‫האם גנבת גביע של ילד?‬

451
00:26:18,201 --> 00:26:21,079
‫כן, גנבתי. גנבתי גביע של ילד.‬

452
00:26:24,833 --> 00:26:26,209
‫את משוגעת.‬

453
00:26:32,424 --> 00:26:35,677
‫גוזלת פינגווין לא תוכל לזחול חזרה‬
‫לתוך הביצה החמימה שלה.‬

454
00:26:39,347 --> 00:26:42,601
‫אבל לעתים קרובות,‬
‫גם לאחר שעברו נשירה מלאה...‬

455
00:26:49,524 --> 00:26:51,776
‫אחרי שהיו בים לבדם...‬

456
00:26:59,242 --> 00:27:02,746
‫כמה פינגווינים צעירים‬
‫עדיין חוזרים בקביעות למושבה.‬

457
00:27:02,829 --> 00:27:06,750
‫- בית הספר לאחים‬
‫הירשם כעת -‬

458
00:27:09,210 --> 00:27:11,338
‫אני מניח שזה הכי קרוב שיוכלו לחזור,‬

459
00:27:11,421 --> 00:27:13,923
‫כדי להיות מתחת לנוצות הזנב של אבא שלהם.‬

460
00:28:15,402 --> 00:28:17,404
‫תרגום כתוביות: יניב אופיר‬