1
00:00:12,595 --> 00:00:16,099
‫לכל הפחות, בני האדם זקוקים‬
‫לשלושה דברים כדי לשרוד.‬

2
00:00:16,766 --> 00:00:19,811
‫אוכל, מחסה ומים.‬

3
00:00:22,147 --> 00:00:23,523
‫אתה מוכן?‬

4
00:00:24,899 --> 00:00:28,570
‫אני בטוחה שזה יהיה טקס יפה.‬
‫-בואי נגמור עם זה וזהו.‬

5
00:00:31,823 --> 00:00:36,244
‫ברגע שיש לנו את הדברים האלה, חוקי החברה‬
‫קיימים כדי לעזור לנו לשמור עליהם,‬

6
00:00:36,327 --> 00:00:38,329
‫כדי למנוע מהכול להתמוטט.‬

7
00:00:38,830 --> 00:00:39,664
‫אז?‬

8
00:00:40,623 --> 00:00:42,417
‫לא כך מתנהגים במכינת קלייטון.‬

9
00:00:43,084 --> 00:00:45,879
‫מחאות? למה לא פשוט באתן לדבר איתי?‬

10
00:00:46,463 --> 00:00:48,590
‫מעולם לא העליתי בדעתי‬

11
00:00:48,673 --> 00:00:51,384
‫שלמישהו תהיה בעיה עם המדים היפים האלה,‬

12
00:00:51,468 --> 00:00:53,720
‫אבל אני מבטיח לכן, שהייתי מקשיב.‬

13
00:00:53,803 --> 00:00:54,971
‫אבל הגשנו עתירה.‬

14
00:00:56,681 --> 00:01:00,101
‫אנחנו לא מסתכלים עליהן.‬
‫תראו, שתיכן ספורטאיות.‬

15
00:01:00,185 --> 00:01:01,603
‫שתיכן כאן על מלגה.‬

16
00:01:01,686 --> 00:01:03,772
‫אם מכינת קלייטון תפסיק לתמוך בכן,‬

17
00:01:04,314 --> 00:01:07,692
‫תיפרדו מהמקום המדהים והקסום הזה לנצח.‬

18
00:01:07,776 --> 00:01:08,693
‫אנחנו יודעות.‬

19
00:01:09,402 --> 00:01:11,946
‫לא התכוונו להפגין חוסר כבוד.‬
‫אנחנו רק רוצות להישמע.‬

20
00:01:12,030 --> 00:01:14,449
‫שמענו אתכן. חזק וברור.‬

21
00:01:14,991 --> 00:01:18,995
‫גם ראינו אתכן.‬
‫עכשיו תרגישו את הכאב שבעונש.‬

22
00:01:19,079 --> 00:01:20,747
‫אתה תעבור על כל החושים?‬

23
00:01:20,830 --> 00:01:22,415
‫קייסי.‬
‫-מצטערת.‬

24
00:01:22,499 --> 00:01:24,834
‫ההערה הצינית הזאת השאירה לי טעם רע בפה.‬

25
00:01:25,919 --> 00:01:29,631
‫אני לא בטוח מה יקרה לכן.‬
‫בית הספר יחליט מכאן.‬

26
00:01:31,257 --> 00:01:33,218
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

27
00:01:40,850 --> 00:01:43,895
‫עובר עליי שבוע קשה ממש.‬
‫אפשר לשחק עם הגרזן שלך?‬

28
00:01:44,437 --> 00:01:46,564
‫אני לא יכול לחשוב על סיבה שלא.‬

29
00:01:54,489 --> 00:01:57,575
‫את יכולה לשחק יותר בשקט? אני מנסה להתרכז.‬

30
00:01:58,827 --> 00:02:01,913
‫היי!‬
‫-לא. רעה. מנודה מהגרזן.‬

31
00:02:01,996 --> 00:02:04,791
‫זה לא הוגן. לא ניסיתי להרוג, רק להטיל מום.‬

32
00:02:07,127 --> 00:02:07,961
‫הי.‬

33
00:02:08,878 --> 00:02:10,713
‫בבקשה תעביר לי את הגרזן שלי.‬

34
00:02:12,298 --> 00:02:13,925
‫סאם, אנחנו יכולים לדבר?‬

35
00:02:14,008 --> 00:02:14,884
‫בטח.‬

36
00:02:17,512 --> 00:02:19,848
‫אתמול בלילה נסעתי הביתה,‬

37
00:02:19,931 --> 00:02:23,268
‫ופשוט ישבתי במכונית וצעקתי על עצמי.‬

38
00:02:23,852 --> 00:02:26,521
‫גם בקול רם ממש.‬
‫זה משך את תשומת לבו של השכן.‬

39
00:02:27,021 --> 00:02:29,607
‫מר לאנג המסכן קיבל את מלוא זעמה של פטוניה.‬

40
00:02:29,691 --> 00:02:31,442
‫זה האלטר אגו הכועס שלי.‬

41
00:02:31,526 --> 00:02:33,027
‫אבל, סאם, אני פשוט...‬

42
00:02:33,111 --> 00:02:36,489
‫אני מתביישת כל כך בהתנהגות שלי במסיבה שלך.‬

43
00:02:36,990 --> 00:02:37,991
‫בכולנו יש חושך,‬

44
00:02:38,074 --> 00:02:40,702
‫וברור שאני צריכה לחקור את שלי יותר לעומק.‬

45
00:02:41,327 --> 00:02:42,162
‫זה בסדר.‬

46
00:02:42,787 --> 00:02:43,621
‫באמת?‬

47
00:02:43,705 --> 00:02:44,581
‫באמת?‬

48
00:02:44,664 --> 00:02:47,750
‫כן. למען האמת, חוסר האמונה שלך עזר לי.‬

49
00:02:47,834 --> 00:02:52,005
‫השתמשתי ברשימת הדרכים שבהן אוכל להיכשל‬
‫כדי להתחיל את רשימת המטלות שלי.‬

50
00:02:55,216 --> 00:02:58,428
‫אני שמחה שהמילים השפלות‬
‫שנפלטו מהלב השחור שלי היו שימושיות.‬

51
00:02:59,012 --> 00:03:01,639
‫אבל, סאם, אני כן מאמינה בך.‬

52
00:03:01,723 --> 00:03:04,559
‫ולכן קניתי לך את זה.‬

53
00:03:10,607 --> 00:03:13,026
‫מגפי שלג! לטיול שלך.‬

54
00:03:13,109 --> 00:03:15,862
‫הביקורות אמרו שהם הטובים ביותר‬
‫לטמפרטורות מתחת לאפס.‬

55
00:03:15,945 --> 00:03:20,825
‫והם בדרגת סי-3, והם צהובים, כך שתוכל לראות‬
‫את כפות הרגליים הקטנות שלך, גם בסופה.‬

56
00:03:20,909 --> 00:03:23,703
‫והם ריחניים כדי להפחיד טורפים.‬

57
00:03:23,786 --> 00:03:26,122
‫מאיזה ריח טורפים מפחדים?‬

58
00:03:28,124 --> 00:03:28,958
‫אני תקוע.‬

59
00:03:29,626 --> 00:03:31,294
‫אולי אם קצת...‬
‫-תתנועע.‬

60
00:03:31,377 --> 00:03:33,713
‫תסובב את... תעשה... על התחתית.‬

61
00:03:34,297 --> 00:03:35,131
‫כן.‬

62
00:03:35,215 --> 00:03:37,133
‫לפחות אנחנו יודעים שהם עובדים.‬

63
00:03:38,009 --> 00:03:39,719
‫סאם, אתה עדיין סולח לי?‬

64
00:03:39,802 --> 00:03:40,678
‫כן.‬

65
00:03:41,262 --> 00:03:44,557
‫עכשיו צריך למצוא את התוכנית‬
‫הנכונה כדי להגיע לאנטארקטיקה.‬

66
00:03:44,641 --> 00:03:48,186
‫זה לא פשוט כמו לקפוץ על מטוס,‬
‫סירה, מעבורת,‬

67
00:03:48,269 --> 00:03:51,231
‫עוד מטוס, ורכב שטח כלשהו.‬

68
00:03:51,314 --> 00:03:52,941
‫הלוואי שזה היה פשוט כל כך.‬

69
00:03:53,024 --> 00:03:55,652
‫אני בטוחה שבאוניברסיטה שלך‬
‫יש מרכז סטודנטים.‬

70
00:03:55,735 --> 00:03:56,736
‫בבודין היה.‬

71
00:03:56,819 --> 00:04:00,365
‫הייתי שם כל הזמן, חיפשתי דברים לעשות‬
‫כדי להרגיש פחות בודדה.‬

72
00:04:01,032 --> 00:04:03,701
‫זה לא עבד, אבל עדיין כדאי שתבדוק איתם.‬

73
00:04:03,785 --> 00:04:07,330
‫זה רעיון נהדר.‬
‫אני אבדוק אם יש לנו מרכז כזה.‬

74
00:04:09,666 --> 00:04:11,292
‫בשביל מישהי שנשרה מהקולג',‬

75
00:04:11,376 --> 00:04:13,378
‫את יודעת די טוב איך הם עובדים.‬

76
00:04:15,171 --> 00:04:16,005
‫תודה.‬

77
00:04:16,923 --> 00:04:17,966
‫מעניין.‬

78
00:04:18,508 --> 00:04:19,509
‫מה?‬

79
00:04:19,592 --> 00:04:21,302
‫שהוא סלח לך מהר כל כך.‬

80
00:04:21,386 --> 00:04:22,720
‫אני לא הייתי.‬

81
00:04:23,680 --> 00:04:24,555
‫למה לא?‬

82
00:04:25,056 --> 00:04:27,725
‫יש לי כמה חששות,‬

83
00:04:27,809 --> 00:04:29,936
‫נראה שאת רוצחת חלומות לא תומכת.‬

84
00:04:30,770 --> 00:04:32,772
‫סוג של גרטשן, אם תרצי.‬

85
00:04:32,855 --> 00:04:36,401
‫טוב, אני לא גרטשן. גרטשן נוראית.‬

86
00:04:37,110 --> 00:04:39,445
‫אולי עשיתי טעויות בימים האחרונים,‬

87
00:04:39,529 --> 00:04:41,781
‫אבל אני לא גרטשן.‬

88
00:04:42,490 --> 00:04:45,285
‫אם כבר, אני ליידי שקלטון.‬

89
00:04:45,368 --> 00:04:46,369
‫מי?‬

90
00:04:46,452 --> 00:04:49,205
‫ליידי שקלטון, אשתו של ארנסט שקלטון,‬

91
00:04:49,289 --> 00:04:52,792
‫שמימנה את רוב המשלחות שלו‬
‫והייתה פשוט אישה אדירה.‬

92
00:04:53,334 --> 00:04:56,129
‫צללתי לעומק המחקר‬
‫על אנטארקטיקה כשהרגשתי אשמה.‬

93
00:04:56,879 --> 00:04:58,381
‫אני עדיין אומרת גרטשן.‬

94
00:04:58,464 --> 00:04:59,590
‫שקלטון.‬

95
00:04:59,674 --> 00:05:05,596
‫גרטשיטי גרטש גרטש.‬
‫-אולי יש דרך לדעת בוודאות.‬

96
00:05:06,306 --> 00:05:09,892
‫למשל, את, קייסי,‬
‫יכולה לרקום סדרה של מבחנים‬

97
00:05:09,976 --> 00:05:11,936
‫כדי לקבוע אם את, פייג',‬

98
00:05:12,437 --> 00:05:15,440
‫שקלטון או גרטשן.‬

99
00:05:15,523 --> 00:05:16,899
‫זה מגוחך.‬

100
00:05:17,400 --> 00:05:21,112
‫מה קרה, פי-פי? מפחדת?‬

101
00:05:28,328 --> 00:05:30,705
‫אני גרה בבית עכשיו. אני הולכת לישון מוקדם,‬

102
00:05:30,788 --> 00:05:35,084
‫ומשתתפת באימוני הג'ז של אימא שלי‬
‫עשר פעמים בשבוע. אני בכושר הכי טוב שהייתי.‬

103
00:05:35,918 --> 00:05:36,753
‫קדימה.‬

104
00:05:37,295 --> 00:05:38,963
‫אם כך, טוב מאוד.‬

105
00:05:39,047 --> 00:05:40,465
‫המשימה הראשונה שלך?‬

106
00:05:41,090 --> 00:05:45,011
‫תשיגי לי את פרח שן הארי המושלם בעולם‬

107
00:05:45,511 --> 00:05:48,264
‫בצורתו הלבנה והפלומתית ביותר.‬

108
00:05:48,765 --> 00:05:51,142
‫שן הארי? עכשיו חורף בקונטיקט.‬

109
00:05:51,225 --> 00:05:53,853
‫אני מבינה. לא תעמדי באתגר.‬

110
00:05:53,936 --> 00:05:56,564
‫לא, אני אעמוד באתגר.‬

111
00:05:57,190 --> 00:05:58,441
‫אני אמצא לך שן הארי.‬

112
00:05:58,524 --> 00:06:03,446
‫אני אמצא לך שן ארי מזורגג שיהיה היפה,‬
‫והפלומתי ביותר שתראי אי פעם.‬

113
00:06:10,953 --> 00:06:11,913
‫הי, סאם!‬

114
00:06:12,497 --> 00:06:15,792
‫היי, אוולין הנלהבת. מה את עושה כאן?‬

115
00:06:15,875 --> 00:06:17,293
‫תקרא לי רק אוולין.‬

116
00:06:17,377 --> 00:06:19,212
‫זאת משרת הסטודנט שלי.‬

117
00:06:19,295 --> 00:06:20,671
‫איך אוכל לעזור לך?‬

118
00:06:20,755 --> 00:06:23,341
‫אני מתכנן טיול‬
‫ומחפש תוכנית ללימודי אומנות.‬

119
00:06:23,424 --> 00:06:25,093
‫הגעת למקום הנכון.‬

120
00:06:25,176 --> 00:06:29,305
‫לאוניברסיטת דנטון יש קשרים לתוכניות‬
‫בכל מקום בכדור הארץ.‬

121
00:06:29,389 --> 00:06:32,392
‫לאן אתה רוצה לנסוע? אסיה? אפריקה?‬

122
00:06:32,475 --> 00:06:33,393
‫אנטארקטיקה.‬

123
00:06:34,727 --> 00:06:36,771
‫התקלת אותי. בוא נראה מה יש לי.‬

124
00:06:39,982 --> 00:06:41,067
‫בסיידר.‬

125
00:06:41,734 --> 00:06:44,529
‫אמסטרדם. לא.‬

126
00:06:47,990 --> 00:06:49,200
‫זה מה שאתה מחפש.‬

127
00:06:50,410 --> 00:06:53,287
‫אם אתה באמת מעוניין,‬
‫התוכניות האלה דורשות המון.‬

128
00:06:53,371 --> 00:06:56,332
‫המלצות, בקשות, הצעות לפרויקט...‬

129
00:06:56,416 --> 00:06:57,750
‫אני אצטרך אוהל.‬

130
00:06:58,376 --> 00:07:01,337
‫היי. מה אתה עושה?‬
‫-מתארגן לעבודה.‬

131
00:07:01,421 --> 00:07:03,423
‫אתה הולך לעבודה?‬
‫-הוא הולך לעבודה.‬

132
00:07:03,923 --> 00:07:06,342
‫אתה בטח יכול להבריז.‬
‫-אני לא רוצה להבריז.‬

133
00:07:06,426 --> 00:07:07,260
‫אבא.‬

134
00:07:07,802 --> 00:07:09,887
‫אנחנו לא רוצות ללחוץ עליך.‬

135
00:07:09,971 --> 00:07:13,558
‫אני רק מקווה שאתה נותן לעצמך‬
‫מספיק מקום להתאבל.‬

136
00:07:13,641 --> 00:07:15,810
‫בדרך שלך, איך שאתה רוצה לעשות את זה.‬

137
00:07:15,893 --> 00:07:19,564
‫לדוגמה, הדרך שלי‬
‫היא לארגן מבצע משלוחי אוכל לדונה.‬

138
00:07:19,647 --> 00:07:21,858
‫ואז להירשם לששת המשבצות הראשונות.‬

139
00:07:21,941 --> 00:07:24,527
‫הדרך המשוגעת.‬
‫-עכשיו אנחנו מכינות רטטוי.‬

140
00:07:24,610 --> 00:07:28,948
‫אני יכול להתמודד עם העבודה, בסדר?‬
‫חוץ מזה, כמה מהחברה יוצאים בהמשך השבוע‬

141
00:07:29,031 --> 00:07:33,202
‫לשתות לזכרו של צ'אק , אז שם ארגיש דברים.‬

142
00:07:36,122 --> 00:07:39,208
‫הנה מכשירי החשמל שלכם.‬
‫הם זבל. אף אחד לא רצה אותם.‬

143
00:07:39,876 --> 00:07:43,754
‫אתה מוכר את הצלחת ב-500 דולרים?‬
‫-או בתמורה להצעה הטובה ביותר.‬

144
00:07:43,838 --> 00:07:47,967
‫מותק, אני לא יודע אם אמרנו לך,‬
‫אבל החבר הכי טוב של אבא שלך הלך לעולמו.‬

145
00:07:48,551 --> 00:07:50,219
‫מי?‬
‫-צ'אק.‬

146
00:07:52,096 --> 00:07:54,265
‫לא ידעתי שהוא החבר הכי טוב שלך.‬

147
00:07:54,765 --> 00:07:58,769
‫אני מצטער שהחבר הכי טוב שלך מת.‬
‫-תודה, אבל הוא לא היה החבר הכי טוב שלי.‬

148
00:07:58,853 --> 00:08:01,856
‫אני אדם בוגר. אין לי חבר הכי טוב.‬

149
00:08:02,815 --> 00:08:05,693
‫טוב, אני צריך שתלמד אותי להקים אוהל.‬

150
00:08:05,776 --> 00:08:08,946
‫אני הולך לעבודה. אני לא יכול.‬
‫האוהל במוסך. לך על זה.‬

151
00:08:09,030 --> 00:08:11,157
‫אני צריך שתלמד אותי איך להרכיב אותו.‬

152
00:08:11,240 --> 00:08:13,993
‫זה יכול להיות מסובך,‬
‫וההוראות משתנות לפי דגם.‬

153
00:08:14,076 --> 00:08:16,412
‫אתה ילד חכם, סאם. תבין בעצמך.‬

154
00:08:20,166 --> 00:08:22,376
‫אני לא מצליח להבין.‬
‫-גם אני לא.‬

155
00:08:22,502 --> 00:08:24,212
‫אבל אני די מסטול,‬

156
00:08:24,295 --> 00:08:27,256
‫ואני לא באמת יודע מה אנחנו מנסים לבנות.‬

157
00:08:32,720 --> 00:08:33,638
‫מה זה?‬

158
00:08:34,722 --> 00:08:38,309
‫כלום. אין אימיילים חדשים.‬
‫אני לא מאמינה שעוד לא שמענו מקלייטון.‬

159
00:08:38,392 --> 00:08:42,480
‫אני יודעת. זה מפחיד אותי.‬
‫זאת אומרת, אני שמחה שמחינו,‬

160
00:08:42,563 --> 00:08:46,317
‫אבל אם ישעו או יסלקו אותנו,‬
‫שתינו יכולות להיפרד מ-UCLA.‬

161
00:08:46,400 --> 00:08:48,444
‫זה מה שאמרתי כל הזמן.‬

162
00:08:48,528 --> 00:08:52,823
‫מעולם לא אמרתי שאת טועה.‬
‫פשוט... הצדק חשוב יותר.‬

163
00:08:54,909 --> 00:08:57,662
‫היי, יהיה בסדר.‬

164
00:08:59,872 --> 00:09:02,625
‫את חושבת שזה הם‬
‫שבאו לכאן להגיד לנו שסולקנו?‬

165
00:09:04,710 --> 00:09:05,545
‫לא.‬

166
00:09:08,214 --> 00:09:09,465
‫שימרתי אותו בשרף.‬

167
00:09:11,717 --> 00:09:14,971
‫זה שן הארי?‬
‫-לא סתם שן הארי.‬

168
00:09:15,054 --> 00:09:16,722
‫זה שן הארי הטוב ביותר בעולם.‬

169
00:09:16,806 --> 00:09:20,851
‫הוא גדול, עיגול מושלם,‬
‫כל צמריר קטן ולבן במקום.‬

170
00:09:20,935 --> 00:09:24,605
‫הוא יפהפה. איך עשית את זה?‬

171
00:09:24,689 --> 00:09:27,733
‫שילמתי לבן דודי בן התשע בפלורידה 63 דולר‬
‫בתוספת דמי המשלוח‬

172
00:09:27,817 --> 00:09:30,903
‫כדי שימצא אחד, יארוז אותו בקופסה‬
‫וישלח אותו אלי במשלוח מהיר.‬

173
00:09:31,529 --> 00:09:36,033
‫לאחר מכן, טיול לחנות יצירה ושיעור מקוון‬
‫בשימור פרחים בשרף עשו את העבודה.‬

174
00:09:36,117 --> 00:09:37,618
‫מרשים מאוד.‬

175
00:09:37,702 --> 00:09:39,620
‫אז סיימנו עם זה עכשיו?‬

176
00:09:40,121 --> 00:09:42,331
‫אפשר להסכים, אני ליידי שקלטון.‬

177
00:09:42,415 --> 00:09:45,334
‫אבוי, זו הייתה המשימה הראשונה בלבד.‬

178
00:09:45,960 --> 00:09:50,673
‫מה קורה? מה את זוממת, ממזרה שכמוך?‬
‫-כלום. אני רק נותנת לפייג' סדרה‬

179
00:09:50,756 --> 00:09:53,884
‫של משימות אקראיות ובלתי אפשריות‬
‫כדי להוכיח שאפשר לסמוך עלייה.‬

180
00:09:53,968 --> 00:09:55,678
‫זה נשמע מטומטם ומרושע.‬

181
00:09:55,761 --> 00:09:56,637
‫זה נכון.‬

182
00:09:57,638 --> 00:09:59,849
‫ואני אבצע אותן בהצלחה.‬
‫-זאת הגישה.‬

183
00:10:00,766 --> 00:10:01,601
‫אז...‬

184
00:10:05,146 --> 00:10:06,439
‫תביאי לי חזיר חי.‬

185
00:10:06,981 --> 00:10:08,232
‫מה?‬
‫-להת'.‬

186
00:10:24,915 --> 00:10:26,125
‫נו, באמת.‬

187
00:10:26,208 --> 00:10:31,255
‫בבקשה תגיד לי שזו לא ארוחת הצוהריים שלך.‬
‫-לא, זו המחמצת של צ'אק. הוא השאיר אותה פה.‬

188
00:10:31,339 --> 00:10:33,549
‫התקשרתי לדונה.‬
‫היא אמרה לי לשמור אותה אצלי.‬

189
00:10:33,633 --> 00:10:34,467
‫זה נחמד.‬

190
00:10:35,051 --> 00:10:36,761
‫כן, נחמד מאוד. אתה רוצה אותה?‬

191
00:10:37,553 --> 00:10:40,640
‫אני אפילו לא יודע מה זה מחמצת.‬
‫-זה משהו שקשור ללחם.‬

192
00:10:40,723 --> 00:10:42,350
‫אבל אני לא רוצה להתמודד עם זה.‬

193
00:10:43,726 --> 00:10:45,811
‫אני יודע שקשה להתמודד עם זה,‬

194
00:10:45,895 --> 00:10:49,065
‫אז אם אתה צריך מישהו לדבר איתו, אני כאן.‬

195
00:10:53,944 --> 00:10:54,862
‫אני מצטער‬

196
00:10:56,072 --> 00:10:57,031
‫על המחמצת.‬

197
00:11:00,576 --> 00:11:02,953
‫מבין שלושת הצרכים הבסיסיים להישרדות,‬

198
00:11:03,454 --> 00:11:05,456
‫אוכל, מים ומחסה,‬

199
00:11:06,207 --> 00:11:09,085
‫באנטארקטיקה, למצוא מים זו אף פעם לא בעיה,‬

200
00:11:09,669 --> 00:11:13,464
‫ובני אדם יכולים לשרוד ימים‬
‫או אפילו שבועות ללא אוכל.‬

201
00:11:14,715 --> 00:11:18,886
‫אבל אם תשהה אפילו לילה אחד‬
‫באנטארקטיקה בלי מחסה,‬

202
00:11:18,969 --> 00:11:19,804
‫אז,‬

203
00:11:20,680 --> 00:11:22,348
‫תיפרד מהחיים.‬

204
00:11:22,431 --> 00:11:25,059
‫לא היו הוראות, מלא רוכסנים,‬

205
00:11:25,142 --> 00:11:28,187
‫וכמעט שיפדתי את בית השחי על מוט פיברגלס.‬

206
00:11:28,979 --> 00:11:31,273
‫אתה רוצה פתרון,‬
‫או שאתה כאן רק כדי להתלונן?‬

207
00:11:31,357 --> 00:11:32,316
‫פתרון.‬

208
00:11:32,900 --> 00:11:34,402
‫אתה לא צריך אוהל.‬

209
00:11:34,485 --> 00:11:38,406
‫אבל מחסה הוא אחד מהצרכים‬
‫הבסיסיים של האדם להישרדות.‬

210
00:11:38,489 --> 00:11:41,325
‫סמוך עליי, סאם. הייתי בצופים.‬

211
00:11:41,409 --> 00:11:44,829
‫מכרתי כל כך הרבה עוגיות‬
‫שהמפעל היה צריך להגביר את הייצור.‬

212
00:11:44,912 --> 00:11:46,914
‫לקחתי את העמלה שלי וקניתי מאזדה.‬

213
00:11:47,415 --> 00:11:48,332
‫וואו.‬

214
00:11:48,416 --> 00:11:50,751
‫כן, עוגיות שוקולד הפכן אותי לאיל הון.‬

215
00:11:50,835 --> 00:11:54,755
‫לאורך הדרך, למדתי לא מעט על הטבע.‬

216
00:11:54,839 --> 00:11:57,299
‫ואני לא צריך אוהל?‬
‫-לא.‬

217
00:11:57,383 --> 00:11:59,385
‫כל מה שאתה צריך זה שק ביבואק.‬

218
00:11:59,468 --> 00:12:02,972
‫הוא אטום למים, חם, ונעים.‬

219
00:12:03,055 --> 00:12:05,224
‫זה כמו לישון בתוך בוריטו.‬

220
00:12:05,307 --> 00:12:08,018
‫ככה אני הכי אוהב לישון.‬
‫-בבקשה.‬

221
00:12:08,102 --> 00:12:11,105
‫עוד נער שניצל בזכות בנות הצופים.‬

222
00:12:20,656 --> 00:12:23,242
‫הטיימר הזה בשבילי.‬

223
00:12:23,325 --> 00:12:24,744
‫זה מריח טוב.‬

224
00:12:24,827 --> 00:12:26,036
‫זה בשביל דונה.‬

225
00:12:27,163 --> 00:12:29,123
‫שלושה מאחורי, שלושה נותרו.‬

226
00:12:29,749 --> 00:12:33,294
‫היי, חשבתי שאתה יוצא עם החברה לשתות?‬

227
00:12:33,377 --> 00:12:34,962
‫ויתרתי על זה.‬

228
00:12:35,045 --> 00:12:36,630
‫ויתרת על לצאת לשתות?‬
‫-כן.‬

229
00:12:36,714 --> 00:12:41,093
‫תקשיבו, מספיק עם המבטים, בנות. אני בסדר.‬

230
00:12:41,177 --> 00:12:44,388
‫אוקיי? אני רק צריך שכולם ירדו ממני.‬

231
00:12:44,472 --> 00:12:46,182
‫אוקיי, אני רק מנסה לעזור.‬

232
00:12:46,766 --> 00:12:49,935
‫תגיד לי אם אתה רוצה לשחרר קיטור.‬
‫נוכל לרסק דברים.‬

233
00:12:50,019 --> 00:12:53,022
‫משהו של אימא, אולי. הלזניה, נגיד?‬

234
00:12:53,105 --> 00:12:55,191
‫או אולי משהו של קייסי.‬

235
00:12:55,274 --> 00:12:57,526
‫משהו שאנחנו קנינו. בוא נראה.‬

236
00:12:57,610 --> 00:12:59,111
‫זה יהיה כל הדברים.‬

237
00:12:59,195 --> 00:13:01,989
‫בזמן שאימא מתחצפת, אני כאן בשבילך, אבא.‬

238
00:13:02,072 --> 00:13:05,701
‫ברצינות. כל מה שתצטרך.‬
‫בכל זמן, יום ולילה.‬

239
00:13:08,412 --> 00:13:09,246
‫אני חייבת ללכת.‬

240
00:13:12,917 --> 00:13:15,961
‫הי. ראית את האימייל, נכון? ראית אותו?‬

241
00:13:16,045 --> 00:13:17,129
‫מי זאת?‬

242
00:13:17,213 --> 00:13:19,048
‫סתמי. ראית את האימייל?‬

243
00:13:19,131 --> 00:13:20,800
‫מסגן המנהל פטריק?‬

244
00:13:21,258 --> 00:13:24,178
‫הוא אוהב אותנו. אנחנו לא מושעות.‬
‫-אנחנו לא מושעות?‬

245
00:13:24,261 --> 00:13:25,888
‫לא. קיבלנו אזהרה.‬

246
00:13:25,971 --> 00:13:27,765
‫מה? זה מדהים.‬

247
00:13:27,848 --> 00:13:29,099
‫לגמרי, נכון?‬

248
00:13:29,183 --> 00:13:31,685
‫מעולם לא חשבתי שאשמח כל כך ללכת לבית הספר.‬

249
00:13:32,561 --> 00:13:35,648
‫רגע, עוד לא קיבלתי אימייל.‬
‫למה לא קיבלתי אימייל?‬

250
00:13:35,731 --> 00:13:38,400
‫אולי הם הולכים לפי האלף-בית.‬
‫גרדנר לפני טיילור.‬

251
00:13:38,484 --> 00:13:40,861
‫למי אכפת? אנחנו לא מושעות.‬

252
00:13:40,945 --> 00:13:42,613
‫אנחנו לא מושעות.‬

253
00:13:43,697 --> 00:13:46,242
‫אני אלך לחגוג כמו שחוגגים בקלייטון,‬

254
00:13:46,325 --> 00:13:50,830
‫אעשה שיעורי בית במשך אלף שעות‬
‫ואולי אתאמן קצת בהמשך, אז...‬

255
00:13:51,956 --> 00:13:53,290
‫תשלחי לי סלפי לוהט?‬

256
00:13:53,374 --> 00:13:55,209
‫לא, תודה. תיהני.‬

257
00:13:55,292 --> 00:13:57,127
‫אני הולכת לאכול עוגת "טווינקי".‬

258
00:13:57,878 --> 00:13:59,505
‫אוקיי. ביי.‬

259
00:13:59,588 --> 00:14:00,464
‫להתראות.‬

260
00:14:07,388 --> 00:14:11,141
‫אני חושב שזה רעיון נהדר, סאם.‬
‫שום דבר לא יכול ממש להשתבש.‬

261
00:14:11,225 --> 00:14:12,226
‫אני מסכים.‬

262
00:14:12,726 --> 00:14:14,645
‫יש לך כל מה שאתה צריך בשק הזה?‬

263
00:14:15,229 --> 00:14:16,313
‫נראה לי. כן.‬

264
00:14:16,897 --> 00:14:20,651
‫הבאתי לך משהו ממכירת החיסול של טכטרופוליס,‬

265
00:14:20,734 --> 00:14:21,569
‫ליתר ביטחון.‬

266
00:14:21,652 --> 00:14:22,611
‫מכשיר ווקי-טוקי.‬

267
00:14:22,695 --> 00:14:26,198
‫כן, למקרה שתפחד,‬
‫או שתצטרך איזה חטיף קטנטן.‬

268
00:14:26,282 --> 00:14:28,033
‫שנבדוק אותו?‬
‫-רעיון טוב.‬

269
00:14:33,497 --> 00:14:34,832
‫היי, סאם. עבור.‬

270
00:14:35,708 --> 00:14:36,959
‫היי, זאהיד. עבור.‬

271
00:14:37,459 --> 00:14:40,629
‫אתה יודע איך קוראים‬
‫לווקי-טוקי בצרפת? עבור.‬

272
00:14:41,213 --> 00:14:42,298
‫לא. עבור.‬

273
00:14:42,798 --> 00:14:44,842
‫טוקי-ווקי. עבור.‬

274
00:14:46,677 --> 00:14:48,304
‫מוזר. עבור.‬

275
00:14:48,387 --> 00:14:49,221
‫נכון?‬

276
00:14:49,805 --> 00:14:52,766
‫לילה טוב. שלא ידקור אותך איזה נווד. עבור.‬

277
00:14:53,851 --> 00:14:55,269
‫לילה טוב, זאהיד. עבור.‬

278
00:15:13,954 --> 00:15:14,788
‫לא!‬

279
00:15:21,337 --> 00:15:24,840
‫מה שזה לא יהיה, אני לא רוצה את זה.‬
‫-בלי לחץ, זה רק קמח.‬

280
00:15:24,924 --> 00:15:27,009
‫יש כאן חצי לבן‬

281
00:15:27,760 --> 00:15:28,677
‫וחצי משהו.‬

282
00:15:28,761 --> 00:15:32,306
‫בת' הכינה את זה. זו התערובת המיוחדת שלה.‬
‫תאכיל איתה את המחמצת.‬

283
00:15:33,015 --> 00:15:33,933
‫להאכיל אותה?‬

284
00:15:34,683 --> 00:15:36,894
‫אני גם צריך להוציא אותה לטיולים?‬

285
00:15:37,686 --> 00:15:39,772
‫היא כתבה הוראות על הכרטיס שבפנים.‬

286
00:15:39,855 --> 00:15:42,650
‫היא אמרה שאם תאפה לחם,‬
‫אסור לך לתת ממנו לקייסי,‬

287
00:15:42,733 --> 00:15:44,401
‫שזה דבר מוזר להגיד.‬

288
00:15:53,994 --> 00:15:55,162
‫מה שלומך?‬

289
00:15:56,705 --> 00:16:01,377
‫אתה יודע שזה מקום עבודה, נכון?‬
‫זה לא בר. זו לא קבוצת תמיכה.‬

290
00:16:02,795 --> 00:16:03,671
‫זה מקום עבודה.‬

291
00:16:09,510 --> 00:16:10,594
‫בוא נזוז.‬

292
00:16:12,137 --> 00:16:12,972
‫בסדר.‬

293
00:16:17,851 --> 00:16:18,852
‫שלום לך.‬

294
00:16:19,770 --> 00:16:20,688
‫חזיר נחמד.‬

295
00:16:21,188 --> 00:16:22,064
‫תודה.‬

296
00:16:22,564 --> 00:16:26,318
‫אני חייבת להודות, התרשמתי.‬
‫זו הייתה רכישת חזיר מהירה.‬

297
00:16:26,402 --> 00:16:28,821
‫בדיוק. אז אפשר לסיים עם זה עכשיו?‬

298
00:16:28,904 --> 00:16:31,198
‫הבאתי לך את שן הארי ואת החזיר שלך.‬

299
00:16:31,699 --> 00:16:35,536
‫הוכחתי שאני ראויה.‬
‫גם קניתי לסאם את המגפיים ההם.‬

300
00:16:35,619 --> 00:16:38,956
‫זה לגמרי היה מהלך של ליידי שקלטון.‬
‫היא תמיד קנתה ציוד.‬

301
00:16:40,332 --> 00:16:42,167
‫יש עוד דבר אחד.‬

302
00:16:45,004 --> 00:16:47,006
‫כמה זמן אני אמורה לעמוד בתוכם?‬

303
00:16:47,089 --> 00:16:48,424
‫שלושה ימים בלבד.‬

304
00:16:49,299 --> 00:16:50,134
‫טוב.‬

305
00:16:51,176 --> 00:16:54,722
‫לפרוטוקול, פעם קיימתי פיליבסטר לקראת‬
‫ישיבה של מועצת התלמידים‬

306
00:16:54,805 --> 00:16:56,432
‫במשך שבע שעות רצופות.‬

307
00:16:57,349 --> 00:16:58,726
‫מזל שהבאתי שיעורי בית.‬

308
00:17:02,604 --> 00:17:06,066
‫בפעם הבאה שתהיה טרגדיה,‬
‫תזכיר לי שחמש ארוחות זה הגבול שלי.‬

309
00:17:06,150 --> 00:17:07,151
‫אין בעיה.‬

310
00:17:09,737 --> 00:17:10,571
‫היי,‬

311
00:17:11,655 --> 00:17:15,117
‫ראית את העיסה החומה הזאת שהייתה פה?‬

312
00:17:15,200 --> 00:17:16,035
‫מה?‬

313
00:17:16,118 --> 00:17:18,829
‫אה, כן. זה היה כמו יוגורט מקולקל או משהו?‬

314
00:17:19,663 --> 00:17:22,666
‫זרקתי את זה. היה לזה ריח נורא.‬
‫-מה?‬

315
00:17:22,750 --> 00:17:24,126
‫מה? מה קרה?‬

316
00:17:24,209 --> 00:17:25,711
‫זו הייתה המחמצת של צ'אק.‬

317
00:17:25,794 --> 00:17:27,755
‫המה שלו?‬
‫-משהו שקשור ללחם.‬

318
00:17:27,838 --> 00:17:30,049
‫הוא האכיל אותה ושמר עלייה בחיים.‬

319
00:17:30,924 --> 00:17:31,884
‫למשך הרבה זמן?‬

320
00:17:31,967 --> 00:17:33,010
‫שלוש עשרה שנים.‬

321
00:17:33,093 --> 00:17:35,721
‫אלוהים. היית צריך להגיד לי.‬

322
00:17:35,804 --> 00:17:37,890
‫לא חשבתי שתזרקי את זה מהר כל כך.‬

323
00:17:37,973 --> 00:17:41,143
‫היה לזה ריח נורא. הייתי צריכה מקום.‬
‫-זו הייתה המורשת שלו.‬

324
00:17:41,226 --> 00:17:43,812
‫"צ'אקס קרסטס."‬
‫-אני מבינה. אני מרגישה נורא.‬

325
00:17:45,773 --> 00:17:50,027
‫הנה אתה, אדוני. אתמול,‬
‫נאלצתי להסתכל לאופוסום בעיניים.‬

326
00:17:50,110 --> 00:17:53,113
‫זה היה שונה מאוד מלהסתכל לסטמפי בעיניים.‬

327
00:17:53,197 --> 00:17:55,074
‫זה היה ההפך, למען האמת.‬

328
00:17:55,157 --> 00:17:58,327
‫והכול קרה כי לא לימדת אותי לבנות את האוהל.‬

329
00:17:58,410 --> 00:17:59,953
‫זה הכול באשמתך.‬

330
00:18:00,037 --> 00:18:02,956
‫הסתכלת לאופוסום בעיניים וזאת אשמתי?‬

331
00:18:03,040 --> 00:18:04,291
‫על מה אתה מדבר?‬

332
00:18:05,250 --> 00:18:07,377
‫על מה אתה מדבר, סאם?‬

333
00:18:07,461 --> 00:18:08,921
‫פשוט תפסיק, בסדר?‬

334
00:18:09,004 --> 00:18:13,092
‫רק רציתי לחזור הביתה ולהכניס את הקמח הזה‬
‫לעיסת הלחם של החבר שלי.‬

335
00:18:13,675 --> 00:18:14,510
‫זהו הכול.‬

336
00:18:15,010 --> 00:18:16,261
‫אז פשוט תפסיק!‬

337
00:18:17,805 --> 00:18:21,266
‫רצית שארגיש דברים,‬
‫אז עכשיו אני מרגיש דברים.‬

338
00:18:24,311 --> 00:18:27,689
‫מיין, אוגוסטה, מרילנד, אנאפוליס,‬

339
00:18:27,773 --> 00:18:29,817
‫מסצ'וסטס, בוסטון,‬

340
00:18:30,442 --> 00:18:32,069
‫מישיגן, לאנסינג.‬

341
00:18:33,654 --> 00:18:35,364
‫טוב, אני חייבת להשתין.‬

342
00:18:35,447 --> 00:18:36,657
‫לא.‬

343
00:18:37,324 --> 00:18:39,034
‫את חייבת לתת לי להשתין.‬

344
00:18:40,577 --> 00:18:41,537
‫קייסי, אני...‬

345
00:18:44,456 --> 00:18:46,500
‫סליחה, לא, אוקיי?‬

346
00:18:47,126 --> 00:18:49,503
‫הפעם הגזמת. זה מספיק.‬

347
00:18:49,586 --> 00:18:53,674
‫את ממשיכה להתנהג‬
‫כאילו זה קשור לסאם, וזה לא.‬

348
00:18:53,757 --> 00:18:55,801
‫את לחוצה ואת מוציאה את זה עליי.‬

349
00:18:55,926 --> 00:18:57,511
‫אני לא לחוצה.‬

350
00:18:57,594 --> 00:18:59,638
‫באמת? תראי את הציפורניים שלך.‬

351
00:19:00,472 --> 00:19:03,934
‫בדרך כלל הן נהדרות,‬
‫אבל עכשיו הן נראות כאילו נלחמת בגירית.‬

352
00:19:04,017 --> 00:19:07,020
‫את מענה אותי כדי להרגיש טוב יותר,‬

353
00:19:07,104 --> 00:19:09,022
‫וזה גס רוח ממש.‬

354
00:19:09,106 --> 00:19:10,440
‫את מדברת שטויות.‬

355
00:19:10,941 --> 00:19:12,943
‫את יודעת מה? יכול להיות.‬

356
00:19:13,026 --> 00:19:17,948
‫אבל לפחות אני יכולה להסתכל על עצמי‬
‫ולנסות להבין מה שורש ההתנהגות הרעה שלי.‬

357
00:19:18,031 --> 00:19:21,952
‫אוקיי? אבל את ממשיכה להפיץ‬
‫את הכעס שלך כמו...‬

358
00:19:22,870 --> 00:19:25,289
‫כמו פלומת הזרעים של שן הארי.‬

359
00:19:26,915 --> 00:19:30,836
‫עכשיו, אם תסלחי לי,‬
‫אלך הביתה ואבדוק מה שלום החזיר שלי.‬

360
00:19:30,919 --> 00:19:32,087
‫את שומרת אותו?‬

361
00:19:33,714 --> 00:19:36,717
‫אי אפשר לשלוח מכורה לקניות לפינת חי.‬

362
00:19:37,217 --> 00:19:41,722
‫זה המקום הכי חמוד בעולם.‬
‫אני גם מנהלת משא ומתן לגבי קניית לאמה.‬

363
00:20:01,325 --> 00:20:02,618
‫את צודקת,‬

364
00:20:05,495 --> 00:20:07,206
‫אני לא מאוזן בזמן האחרון.‬

365
00:20:08,332 --> 00:20:09,166
‫אני יודעת.‬

366
00:20:12,294 --> 00:20:13,503
‫אני מצטער שהתפרצתי.‬

367
00:20:15,005 --> 00:20:15,839
‫אני יודעת.‬

368
00:20:19,176 --> 00:20:20,177
‫זה פשוט קשה.‬

369
00:20:22,512 --> 00:20:23,347
‫אני יודעת.‬

370
00:20:28,644 --> 00:20:29,478
‫אתה יודע,‬

371
00:20:30,270 --> 00:20:32,773
‫אני לא מי שאתה באמת צריך לדבר איתו.‬

372
00:20:35,859 --> 00:20:36,693
‫אני יודע.‬

373
00:20:43,909 --> 00:20:44,743
‫סאם?‬

374
00:20:54,795 --> 00:20:55,796
‫תן לי להראות לך משהו.‬

375
00:20:58,298 --> 00:20:59,258
‫בוא.‬

376
00:21:23,782 --> 00:21:27,202
‫נראה די טוב, לא? מה אתה אומר,‬
‫רוצה להוציא אותו לנסיעת מבחן?‬

377
00:21:30,580 --> 00:21:31,748
‫זה נחמד.‬

378
00:21:31,832 --> 00:21:34,793
‫אתאמן בהרכבה שלו‬
‫עוד כמה פעמים כשאחזור הביתה.‬

379
00:21:36,378 --> 00:21:38,672
‫הסיפור של האוהל הלחיץ אותך, מה?‬

380
00:21:38,755 --> 00:21:42,884
‫כן. רק עברתי לדירה החדשה שלי עם זאהיד.‬

381
00:21:42,968 --> 00:21:46,138
‫זה המקום היחיד שבו הצלחתי לגור‬
‫חוץ מהבית הזה.‬

382
00:21:47,180 --> 00:21:51,768
‫אני יודע שאני רוצה לנסוע לאנטארקטיקה,‬
‫אבל מה אם לא אצליח לישון שם?‬

383
00:21:52,352 --> 00:21:54,146
‫מה אם לא אצליח לגור במקום אחר?‬

384
00:21:54,229 --> 00:21:55,105
‫אתה?‬

385
00:21:56,023 --> 00:21:59,151
‫אתה לא תוכל לחיות‬
‫בין חבורת פינגווינים? נו, באמת.‬

386
00:21:59,901 --> 00:22:01,570
‫למה אתה רוצה לנסוע בכלל?‬

387
00:22:01,653 --> 00:22:04,031
‫תמיד רציתי לנסוע.‬

388
00:22:04,114 --> 00:22:08,660
‫זו פשוט הפעם הראשונה בחיי‬
‫שחשבתי שאולי באמת אוכל.‬

389
00:22:09,870 --> 00:22:10,829
‫אז אתה צריך.‬

390
00:22:11,955 --> 00:22:14,333
‫אנחנו חייבים לעשות את זה כמו שצריך.‬
‫אתה חייב להתכונן.‬

391
00:22:14,416 --> 00:22:16,335
‫אתה לא יכול לנשור מהלימודים.‬

392
00:22:16,418 --> 00:22:18,253
‫אתה צריך לצאת לחופשה רשמית.‬

393
00:22:18,837 --> 00:22:19,671
‫בסדר.‬

394
00:22:20,339 --> 00:22:23,717
‫ואני מצטער שהתפרצתי עליך קודם.‬

395
00:22:25,635 --> 00:22:26,970
‫אני עצוב בגלל צ'אק.‬

396
00:22:27,721 --> 00:22:30,932
‫איתו יכולתי לדבר על דברים.‬

397
00:22:32,601 --> 00:22:35,812
‫אתה יכול לדבר איתי על דברים,‬
‫אם אתה רוצה.‬

398
00:22:37,064 --> 00:22:37,898
‫תודה.‬

399
00:22:40,025 --> 00:22:41,985
‫אני מפריעה לפעולה של הצופים?‬

400
00:22:46,239 --> 00:22:47,366
‫על מה אתם מדברים?‬

401
00:22:47,866 --> 00:22:48,700
‫מוות.‬

402
00:22:49,576 --> 00:22:53,580
‫אתם יודעים שכשאיש צוות מת‬
‫במשלחת לאנטארקטיקה,‬

403
00:22:53,663 --> 00:22:56,666
‫הם תמיד מקיימים טקס קבורה,‬
‫לא משנה איפה הם?‬

404
00:22:57,167 --> 00:22:58,877
‫באמת?‬
‫-כן.‬

405
00:22:58,960 --> 00:23:00,879
‫הם מכסים את הגופה בשלג,‬

406
00:23:00,962 --> 00:23:02,756
‫ומסמנים את המקום בצורה כלשהי,‬

407
00:23:02,839 --> 00:23:06,301
‫ואז הם משאירים פתק שמסביר מי מת ואיך.‬

408
00:23:08,387 --> 00:23:10,680
‫כאן טמונה המחמצת של צ'אק,‬

409
00:23:11,348 --> 00:23:12,766
‫שנרצחה על ידי אלסה.‬

410
00:23:12,849 --> 00:23:15,310
‫נרצחה בטעות על ידי אלסה.‬

411
00:23:16,686 --> 00:23:17,979
‫היית מחמצת טובה.‬

412
00:23:19,356 --> 00:23:20,649
‫בת 13 בלבד‬

413
00:23:20,732 --> 00:23:23,402
‫בזמן השלכתך הטרגית בידי עובדת המטבח.‬

414
00:23:24,653 --> 00:23:27,406
‫לעולם לא נדע איזה לחם טוב היה יוצא ממך.‬

415
00:23:27,906 --> 00:23:29,282
‫הקרום הפריך שלך,‬

416
00:23:29,908 --> 00:23:32,744
‫הקרביים הטעימים שלך מוטבעים בחמאה,‬

417
00:23:32,828 --> 00:23:34,788
‫או ריבה, או חומוס,‬

418
00:23:35,372 --> 00:23:37,249
‫או ממרח אבוקדו נחמד‬

419
00:23:37,874 --> 00:23:38,875
‫עם פלפל ומלח.‬

420
00:23:40,502 --> 00:23:41,628
‫נוחי על משכבך בשלום.‬

421
00:23:43,255 --> 00:23:44,089
‫זה נחמד.‬

422
00:23:44,172 --> 00:23:46,007
‫לא, זה מגוחך.‬

423
00:23:47,134 --> 00:23:49,136
‫עוד מישהו רוצה לחלוק משהו?‬

424
00:23:49,219 --> 00:23:50,053
‫לא.‬

425
00:23:53,056 --> 00:23:54,766
‫למען האמת, כן.‬

426
00:23:56,268 --> 00:23:58,145
‫סאם, טעיתי.‬

427
00:24:00,605 --> 00:24:02,023
‫הוא היה החבר הכי טוב שלי.‬

428
00:24:05,652 --> 00:24:07,654
‫בסדר, סיימנו?‬

429
00:24:08,989 --> 00:24:10,157
‫מה זה מחמצת?‬

430
00:24:12,951 --> 00:24:16,830
‫אז, מתברר שפייג' מטורפת לגמרי. מי ידע?‬

431
00:24:16,913 --> 00:24:20,709
‫כי היא חשבה שהמבחן שפיתחת‬
‫כדי להשפיל אותה היה אכזרי?‬

432
00:24:20,792 --> 00:24:21,793
‫בדיוק.‬

433
00:24:22,377 --> 00:24:24,504
‫טוב, היא לא לגמרי טועה.‬

434
00:24:24,588 --> 00:24:27,424
‫הייתי לחוצה בגלל קלייטון.‬

435
00:24:27,507 --> 00:24:29,676
‫וזה מוזר,‬

436
00:24:30,552 --> 00:24:34,848
‫אבל אני חושבת שאולי במובן מסוים‬
‫קיוויתי שיסלקו אותי.‬

437
00:24:35,640 --> 00:24:36,475
‫מה?‬

438
00:24:37,058 --> 00:24:40,562
‫פשוט מעולם לא הרגשתי שייכת לשם.‬
‫והשנה הזאת הייתה קשה כל כך‬

439
00:24:40,645 --> 00:24:44,441
‫שהרגשתי שזו הדרך הקלה לצאת מכל הלחץ.‬

440
00:24:46,234 --> 00:24:48,403
‫אבל עכשיו כשאנחנו בטוחות, הוקל לי.‬

441
00:24:50,071 --> 00:24:50,989
‫אני לא בטוחה.‬

442
00:24:51,573 --> 00:24:52,616
‫מה?‬

443
00:24:53,742 --> 00:24:54,951
‫קיבלתי את האימייל.‬

444
00:24:56,244 --> 00:24:57,162
‫אני מושעית.‬

445
00:24:58,371 --> 00:24:59,206
‫מה?‬

446
00:25:00,040 --> 00:25:01,750
‫לא. אני קיבלתי אזהרה.‬

447
00:25:02,501 --> 00:25:03,627
‫כן, טוב,‬

448
00:25:04,628 --> 00:25:05,795
‫כנראה שאני לא את.‬

449
00:25:16,890 --> 00:25:18,558
‫זה היה מתוק מצידך.‬

450
00:25:19,059 --> 00:25:21,728
‫כל עוד לא תתחיל לישון כאן שוב.‬

451
00:25:21,811 --> 00:25:24,689
‫מספיק עם זה.‬
‫-לא. גמרתי עם זה.‬

452
00:25:25,732 --> 00:25:30,111
‫אבל אנחנו עדיין מחכים‬
‫שהתוכנית המטורפת שלו תיעלם, נכון?‬

453
00:25:32,489 --> 00:25:33,448
‫למען האמת, לא.‬

454
00:25:35,116 --> 00:25:37,661
‫אם למדתי משהו בזמן האחרון,‬
‫זה שהחיים קצרים.‬

455
00:25:38,870 --> 00:25:42,290
‫ואם סאם רוצה לנסוע לאנטארקטיקה,‬
‫הוא צריך לנסוע לאנטארקטיקה,‬

456
00:25:44,042 --> 00:25:45,168
‫ברגע שהוא יכול.‬

457
00:26:42,976 --> 00:26:44,894
‫תרגום כתוביות: מאיה קציר‬