1 00:00:06,006 --> 00:00:07,382 ‫בפרקים הקודמים...‬ 2 00:00:08,425 --> 00:00:09,259 ‫ואו.‬ 3 00:00:09,801 --> 00:00:10,927 ‫ברנה מעשנת נחש.‬ 4 00:00:11,011 --> 00:00:12,721 ‫אולי נשב יחד לארוחת ערב?‬ 5 00:00:12,804 --> 00:00:14,180 ‫רעיון מעולה, ליונל.‬ 6 00:00:14,639 --> 00:00:16,933 ‫אם תצטרכי לתקן משהו, תתקשרי אליי.‬ 7 00:00:18,059 --> 00:00:19,352 ‫יש לי סמכות העסקה.‬ 8 00:00:19,561 --> 00:00:21,187 ‫אז את יכולה להשיג לי עבודה?‬ 9 00:00:21,438 --> 00:00:24,566 ‫אני יכולה לשלם לך עד שתחזור לעצמך.‬ 10 00:00:28,403 --> 00:00:30,321 ‫היי, אולי אזמין אותך לארוחת ערב?‬ 11 00:00:30,989 --> 00:00:33,116 ‫אין לך תוכניות?‬ ‫-כבר לא.‬ 12 00:00:49,716 --> 00:00:52,010 ‫- מייק בולינסקי:‬ ‫יש סיכוי שנתנשק שוב במשרד שלך? -‬ 13 00:01:04,689 --> 00:01:05,899 ‫טוב...‬ 14 00:01:05,982 --> 00:01:07,358 ‫אני רואה שיש לנו אורחת קטנה.‬ 15 00:01:07,442 --> 00:01:09,861 ‫אני מקווה שלא מפריע לך.‬ ‫הייתי חייבת להביא אותה.‬ 16 00:01:09,944 --> 00:01:12,655 ‫אימא שלי בפאלם ספרינגס‬ ‫ולא הצלחתי למצוא שמרטף.‬ 17 00:01:12,739 --> 00:01:14,741 ‫קלאסי.‬ ‫-טוב.‬ 18 00:01:15,784 --> 00:01:18,870 ‫אני חייבת לומר, טוב לראות אתכם יחד כמשפחה.‬ 19 00:01:18,953 --> 00:01:19,996 ‫כן, זו תחושה טובה.‬ 20 00:01:20,455 --> 00:01:23,416 ‫טוב, אולי זה הזמן המתאים‬ ‫לדבר על העתיד שלכם.‬ 21 00:01:23,792 --> 00:01:24,626 ‫בטח.‬ 22 00:01:26,002 --> 00:01:28,004 ‫עתיד? כלומר, הגיע הזמן לקבל החלטה?‬ 23 00:01:28,338 --> 00:01:30,882 ‫יכול להיות, אם את מוכנה ל...‬ 24 00:01:31,216 --> 00:01:32,467 ‫לחרבן או לקום מהאסלה.‬ 25 00:01:33,551 --> 00:01:35,178 ‫לא הייתי בוחרת בביטוי הזה.‬ 26 00:01:35,720 --> 00:01:37,180 ‫לחרבן זה ניית׳ן.‬ 27 00:01:37,597 --> 00:01:40,183 ‫ולקום מהאסלה זה בערך כל אחד אחר, נכון?‬ 28 00:01:40,517 --> 00:01:41,351 ‫מה קורה פה?‬ 29 00:01:42,852 --> 00:01:44,896 ‫תראו, אין לי תשובה. טוב?‬ 30 00:01:45,438 --> 00:01:47,315 ‫ניית׳ן, היית סבלני כל כך‬ 31 00:01:47,524 --> 00:01:49,526 ‫ואתה משפר את חיי מאוד.‬ 32 00:01:51,111 --> 00:01:51,945 ‫פשוט...‬ 33 00:01:52,320 --> 00:01:53,404 ‫איך לומר...?‬ 34 00:01:55,031 --> 00:01:57,033 ‫יש משהו שאני צריכה לעשות לפני כן.‬ 35 00:01:57,617 --> 00:01:58,660 ‫משהו או...‬ 36 00:01:59,661 --> 00:02:00,495 ‫מישהו?‬ 37 00:02:04,874 --> 00:02:05,708 ‫משהו.‬ 38 00:02:17,679 --> 00:02:19,764 ‫ארוחת הבוקר מהירה הרבה יותר כששותים אותה.‬ 39 00:02:19,848 --> 00:02:21,641 ‫נסה לא לשאוב את ארוחת הערב היום.‬ 40 00:02:21,724 --> 00:02:24,936 ‫בקשר לזה, אני רוצה לוודא‬ ‫שאנחנו באותו הראש לגבי הערב.‬ 41 00:02:25,019 --> 00:02:28,189 ‫כן. ברנה משפיעה לרעה, אז ההורים שלה באים‬ 42 00:02:28,273 --> 00:02:30,275 ‫ואנחנו נרסק אותם.‬ 43 00:02:30,358 --> 00:02:32,110 ‫לגמרי.‬ 44 00:02:32,360 --> 00:02:35,321 ‫אבל משהו אחד שלמדתי הוא שאנחנו צריכים לאמץ‬ 45 00:02:35,405 --> 00:02:37,782 ‫דוקטרינות של יישוב סכסוכים.‬ 46 00:02:37,866 --> 00:02:39,993 ‫אין מה ליישב. הבת שלהם היא בעיה.‬ 47 00:02:40,076 --> 00:02:42,328 ‫אם היא לא תפסיק, נאסור על אליס לפגוש אותה.‬ 48 00:02:42,412 --> 00:02:44,706 ‫ברור, שנינו יודעים שברנה היא הבעיה,‬ 49 00:02:44,789 --> 00:02:46,833 ‫אבל ההורים שלה לא יקבלו את זה,‬ 50 00:02:47,250 --> 00:02:50,003 ‫אז אנחנו צריכים להוביל אותם בעדינות להבנה‬ 51 00:02:50,086 --> 00:02:52,839 ‫שחלק מהאשמה נופלת על הבת שלהם,‬ ‫בנוסף לאליס.‬ 52 00:02:52,922 --> 00:02:56,509 ‫ואז ננהל שיחה אינטליגנטית‬ ‫ושני הצדדים יצאו מרוצים.‬ 53 00:02:56,593 --> 00:02:58,303 ‫טוב. ואז נמחץ אותם.‬ 54 00:02:58,386 --> 00:03:01,097 ‫כן, כמו שן שום במרק חברוּת.‬ 55 00:03:08,897 --> 00:03:10,148 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 56 00:03:11,107 --> 00:03:12,150 ‫שבי.‬ 57 00:03:14,611 --> 00:03:15,445 ‫בסדר.‬ 58 00:03:17,989 --> 00:03:19,782 ‫אז מה קורה?‬ 59 00:03:20,575 --> 00:03:23,369 ‫קיבלתי טלפון מההנהלה הבוקר.‬ 60 00:03:23,453 --> 00:03:26,039 ‫הם בדקו את המשכורות וגילו אי־סדירות,‬ 61 00:03:26,122 --> 00:03:29,334 ‫שאני מניח שאת ביצעת כשלא הייתי פה. ‬ 62 00:03:29,417 --> 00:03:32,879 ‫העסקת ״נער עסקים חיצוני״?‬ 63 00:03:36,674 --> 00:03:37,508 ‫כן.‬ 64 00:03:37,842 --> 00:03:40,595 ‫הייתי צריכה שמשהו יבוצע...‬ 65 00:03:41,137 --> 00:03:42,138 ‫חיצונית.‬ 66 00:03:43,139 --> 00:03:46,643 ‫ג׳ני, לשלם לאקס שלך שלא עובד פה,‬ 67 00:03:46,726 --> 00:03:49,896 ‫על משרה שלא קיימת זו גנבה.‬ 68 00:03:49,979 --> 00:03:51,272 ‫גנבת מהחברה.‬ 69 00:03:51,481 --> 00:03:54,067 ‫זו לא.‬ 70 00:03:54,776 --> 00:03:59,155 ‫המשרה קיימת. הוא מבצע עבודה חשובה.‬ 71 00:03:59,239 --> 00:04:01,449 ‫אם הוא כל כך חשוב, למה הוא לא בא לפה?‬ 72 00:04:01,532 --> 00:04:04,619 ‫טוב, ״חיצוני״ זו הגדרת המשרה שלו, אז...‬ 73 00:04:05,078 --> 00:04:07,538 ‫ג׳ני, אם אנחנו משלמים לו,‬ 74 00:04:07,914 --> 00:04:11,459 ‫הא חייב להיות פה ולעבוד ביעילות, היום.‬ 75 00:04:12,252 --> 00:04:13,878 ‫או שאאלץ לפטר אותך.‬ 76 00:04:21,761 --> 00:04:24,138 ‫קייט! ניסיתי לתפוס אותך. נחשי מי...‬ 77 00:04:24,222 --> 00:04:26,224 ‫תראי את הכתבה הזו שבדיוק עלתה.‬ 78 00:04:27,433 --> 00:04:29,644 ‫״קמפיין סר־טעם מציל מרכז רפואי״.‬ 79 00:04:29,727 --> 00:04:32,730 ‫דיינה בראון המזדיינת.‬ ‫-לא, זה בקשר ל״טרואייר״.‬ 80 00:04:33,481 --> 00:04:35,858 ‫הם פה לפגישה. היא הוקדמה.‬ 81 00:04:36,192 --> 00:04:37,777 ‫את חושבת שהם ראו את הכתבה?‬ 82 00:04:37,860 --> 00:04:39,112 ‫קראנו את הכתבה.‬ 83 00:04:39,779 --> 00:04:41,656 ‫כן, בקשר לזה...‬ ‫-הדימום ברחובות?‬ 84 00:04:41,906 --> 00:04:44,284 ‫זה היה חולני.‬ ‫-נאלצתי לקחת הפסקות בקריאה.‬ 85 00:04:44,617 --> 00:04:48,997 ‫העניין הוא שהעיתונאית, דיינה בראון,‬ ‫מנסה לנקום בי.‬ 86 00:04:49,080 --> 00:04:51,291 ‫כן, זה נכון. כותרת אכזרית.‬ ‫-ממש קליקבייט.‬ 87 00:04:51,374 --> 00:04:53,835 ‫אבל אז היא מסובבת את זה לגמרי.‬ ‫-מסובבת?‬ 88 00:04:53,918 --> 00:04:55,545 ‫כלומר, זו כתבה חיובית?‬ 89 00:05:00,300 --> 00:05:01,509 ‫קייט,‬ 90 00:05:02,510 --> 00:05:06,764 ‫אהבנו את קמפיין הדימום ברחובות.‬ ‫הוא היה ממש נועז.‬ 91 00:05:06,848 --> 00:05:09,851 ‫הוא היה גולמי, חי, תתמדדו עם זה.‬ 92 00:05:09,934 --> 00:05:12,937 ‫צרחתי כשקראתי את זה. נכון?‬ ‫-היא כתבה לי הודעה באותיות גדולות.‬ 93 00:05:13,021 --> 00:05:15,356 ‫אז רצינו לבדוק אם את מעוניינת במשהו.‬ 94 00:05:15,982 --> 00:05:16,941 ‫קדימה, בדקו.‬ 95 00:05:17,025 --> 00:05:20,403 ‫״טרואייר״ פותחים חברת תעופה‬ ‫עם מחלקת עסקים לטיסות קצרות.‬ 96 00:05:20,486 --> 00:05:22,864 ‫אז כמובן שאנחנו רוצים להתמקם בטורונטו‬ 97 00:05:22,947 --> 00:05:25,199 ‫כי תוך שעה‬ ‫אפשר להגיע משם לשיקגו, ניו־יורק,‬ 98 00:05:25,283 --> 00:05:26,117 ‫מונטראול, בוסטון.‬ 99 00:05:26,200 --> 00:05:29,454 ‫ובמידה פחותה, אוטווה. אבל למי אכפת?‬ 100 00:05:29,746 --> 00:05:32,248 ‫אנחנו צריכים קמפיין חדשני‬ ‫שיגיד לנוסעים העסקיים‬ 101 00:05:32,332 --> 00:05:35,043 ‫למה להם לבחור ב״טרואייר״‬ ‫על פני טיסת לואו־קוסט?‬ 102 00:05:35,126 --> 00:05:38,046 ‫מישהו שמכיר את הקופסה, אבל לא שם עליה זין.‬ 103 00:05:38,129 --> 00:05:39,881 ‫לדעתנו, את תוכלי להיות האחת.‬ ‫-אלוהים.‬ 104 00:05:39,964 --> 00:05:40,798 ‫רוזי.‬ 105 00:05:40,882 --> 00:05:44,886 ‫זה יכול להיות משהו שאתעניין בו.‬ 106 00:05:44,969 --> 00:05:47,305 ‫כן.‬ ‫-טוב. אז נצטרך שתגיעי הערב לניו־יורק.‬ 107 00:05:47,388 --> 00:05:49,182 ‫להציג למנכ״ל שלנו.‬ ‫-הערב?‬ 108 00:05:49,265 --> 00:05:50,516 ‫אין בעיה.‬ ‫-רוז!‬ 109 00:05:50,600 --> 00:05:53,394 ‫הילדים שלי אצלי הערב.‬ 110 00:05:56,773 --> 00:05:58,691 ‫אבל אני יכולה למצוא שמרטף.‬ 111 00:05:59,317 --> 00:06:02,362 ‫או שאוכל פשוט לתת להם שני סכינים,‬ ‫ושהטוב ביותר ינצח!‬ 112 00:06:04,155 --> 00:06:06,074 ‫אני אהיה שם. אני אבוא.‬ ‫-מגניב.‬ 113 00:06:08,868 --> 00:06:12,038 ‫רואה, זו הבעיה שלך. כל הברגים חסרים.‬ 114 00:06:12,955 --> 00:06:15,541 ‫כאילו מישהו רופף את ההברגה.‬ ‫-באמת?‬ 115 00:06:16,667 --> 00:06:18,503 ‫אני אחזק אותם פה והכול יהיה בסדר.‬ 116 00:06:18,586 --> 00:06:21,005 ‫אני כל כך מעריכה את זה, אין לי מילים.‬ 117 00:06:22,048 --> 00:06:23,383 ‫אפשר להביא לך בירה?‬ 118 00:06:23,883 --> 00:06:24,801 ‫בטח.‬ 119 00:06:29,722 --> 00:06:30,681 ‫תודה.‬ 120 00:06:32,183 --> 00:06:34,143 ‫אימא?‬ ‫-אוי, לא.‬ 121 00:06:34,227 --> 00:06:35,520 ‫אימא.‬ ‫-ילדים...‬ 122 00:06:36,145 --> 00:06:38,606 ‫איפה הדגנים?‬ ‫-אתם לא זוכרים?‬ 123 00:06:38,940 --> 00:06:42,110 ‫זללתם שתי קופסאות אתמול.‬ ‫-היית אמורה לקנות עוד.‬ 124 00:06:42,193 --> 00:06:44,362 ‫אנחנו מתים מרעב! רגע, מה את לובשת?‬ 125 00:06:45,154 --> 00:06:47,115 ‫כן, מה הקטע עם כל האיפור?‬ 126 00:06:51,244 --> 00:06:52,161 ‫ומי אתה?‬ 127 00:06:52,829 --> 00:06:54,205 ‫זה מל.‬ 128 00:06:54,497 --> 00:06:57,708 ‫הוא עוזר לתקן דברים ששברתם בבית.‬ 129 00:06:59,335 --> 00:07:00,670 ‫נעים להכיר, חבר׳ה.‬ 130 00:07:04,173 --> 00:07:05,466 ‫זאת הבירה שלך, מל?‬ 131 00:07:06,300 --> 00:07:08,803 ‫אני אשתה את זה.‬ ‫-לא, ג׳וזף. לא.‬ 132 00:07:08,886 --> 00:07:10,179 ‫הוא שותה את כל הבירה שלך.‬ 133 00:07:13,224 --> 00:07:14,058 ‫תפוס.‬ 134 00:07:17,061 --> 00:07:18,229 ‫זה נראה מגניב?‬ ‫-כן.‬ 135 00:07:18,312 --> 00:07:19,689 ‫הרגשתי מגניב.‬ ‫-כן.‬ 136 00:07:24,986 --> 00:07:25,820 ‫ילדים חמודים.‬ 137 00:07:26,654 --> 00:07:28,489 ‫אני ממש מצטערת.‬ 138 00:07:28,906 --> 00:07:31,367 ‫פשוט... אני לא יודעת מה לעשות איתם.‬ 139 00:07:31,451 --> 00:07:35,204 ‫את יודעת, הכרתי בחיי נערים שבודקים גבולות.‬ 140 00:07:36,289 --> 00:07:37,623 ‫יפריע לך אם אדבר איתם?‬ 141 00:07:41,210 --> 00:07:42,879 ‫היא שלחה לך תמונה של מה?‬ 142 00:07:42,962 --> 00:07:44,088 ‫טוב...‬ 143 00:07:45,882 --> 00:07:47,633 ‫אתם לא חתיכות חרא, נכון?‬ 144 00:07:48,509 --> 00:07:51,095 ‫כי לפני דקה פגשתי שני ילדים זבל.‬ 145 00:07:52,013 --> 00:07:54,765 ‫והגברת שם למעלה? היא מלאך.‬ 146 00:07:56,225 --> 00:07:58,519 ‫אז קדימה, בואו ננסה שוב.‬ 147 00:07:58,603 --> 00:08:01,105 ‫היי, חבר, אולי תנסה את זה שוב?‬ 148 00:08:04,734 --> 00:08:05,818 ‫הבנתי.‬ 149 00:08:10,865 --> 00:08:12,992 ‫אתם מכירים את הגוף האנושי, כן?‬ 150 00:08:14,076 --> 00:08:16,746 ‫מה?‬ ‫-שכל שריר ועצם מחוברים?‬ 151 00:08:17,872 --> 00:08:19,957 ‫מהבחינה הזו, הוא עובד כמו משפחה.‬ 152 00:08:20,500 --> 00:08:22,543 ‫אם עצם אחת מתנתקת,‬ 153 00:08:23,044 --> 00:08:24,587 ‫כואב בכל הגוף.‬ 154 00:08:25,296 --> 00:08:26,714 ‫ממש כמו משפחה.‬ 155 00:08:27,298 --> 00:08:28,925 ‫מי זה הזין הזה?‬ 156 00:08:30,760 --> 00:08:32,720 ‫אני מבין שאתם עוברים שלב.‬ 157 00:08:32,803 --> 00:08:33,721 ‫אני מבין.‬ 158 00:08:34,555 --> 00:08:37,683 ‫אבל אם אתם רוצים לבדוק גבולות של מישהו...‬ 159 00:08:39,060 --> 00:08:41,437 ‫מה אתה עושה?‬ ‫-...תבדקו את שלי.‬ 160 00:08:42,522 --> 00:08:43,856 ‫כי אין לי.‬ 161 00:08:48,110 --> 00:08:49,111 ‫אלוהים!‬ 162 00:08:49,195 --> 00:08:51,030 ‫אלוהים!‬ 163 00:08:51,489 --> 00:08:52,573 ‫מה?‬ ‫-כן.‬ 164 00:08:52,657 --> 00:08:53,741 ‫כן.‬ 165 00:08:53,824 --> 00:08:55,326 ‫רואים את זה?‬ 166 00:08:55,409 --> 00:08:56,661 ‫אלו אתם.‬ 167 00:08:56,744 --> 00:09:01,457 ‫ואם לא תחזרו למקום, יכאב מאוד.‬ 168 00:09:06,379 --> 00:09:08,089 ‫מה אני בכלל אמור לעשות פה?‬ 169 00:09:08,256 --> 00:09:10,716 ‫העבודה שלך היא להעמיד פנים‬ ‫שאתה יודע לעשות דברים‬ 170 00:09:10,800 --> 00:09:11,926 ‫כדי שלא יפטרו אותי.‬ 171 00:09:12,009 --> 00:09:14,929 ‫חוץ מזה, אל תפריע ואל תטריד אף אחד.‬ 172 00:09:16,430 --> 00:09:17,557 ‫זה השולחן שלך.‬ 173 00:09:18,516 --> 00:09:20,518 ‫למה לכולם יש מחשב ולי לא?‬ 174 00:09:21,394 --> 00:09:23,771 ‫אם אתה רוצה מחשב, זה המחשב שלך.‬ 175 00:09:29,193 --> 00:09:30,236 ‫הכיסא שלי שבור.‬ 176 00:09:30,987 --> 00:09:31,904 ‫אז תקן אותו.‬ 177 00:09:44,584 --> 00:09:45,585 ‫היי, דיינה.‬ 178 00:09:46,168 --> 00:09:47,378 ‫ראיתי את הכתבה שלך.‬ 179 00:09:47,461 --> 00:09:50,339 ‫אני יודעת, סליחה.‬ ‫עיתונאים לא בוחרים את הכותרות שלהם.‬ 180 00:09:50,423 --> 00:09:54,051 ‫האמת שממש נזקקתי לפרסום החיובי היום,‬ ‫אז תודה.‬ 181 00:09:54,385 --> 00:09:55,428 ‫הכול בזכותך.‬ 182 00:09:55,928 --> 00:09:57,972 ‫הדימום ברחובות היה קטלני.‬ 183 00:09:58,973 --> 00:10:01,434 ‫יפה מאוד. צ׳רלי יכול ללמוד דבר או שניים.‬ 184 00:10:01,517 --> 00:10:02,435 ‫מוקדם מדי.‬ 185 00:10:02,977 --> 00:10:03,978 ‫סליחה.‬ 186 00:10:04,061 --> 00:10:06,272 ‫אם זה היה קורה לצ׳רלי, הייתי מתחרפנת.‬ 187 00:10:06,564 --> 00:10:08,024 ‫לא, הכול בסדר.‬ 188 00:10:09,942 --> 00:10:10,776 ‫סליחה.‬ 189 00:10:12,153 --> 00:10:13,195 ‫תודה. ביי.‬ ‫-ביי.‬ 190 00:10:23,205 --> 00:10:25,082 ‫היי, מייק. זו אני.‬ 191 00:10:26,250 --> 00:10:29,253 ‫שוב סליחה על ההברזה לפני כמה ימים,‬ ‫צץ משהו ו...‬ 192 00:10:29,837 --> 00:10:33,090 ‫בכל אופן, יש לי חדשות ואשמח לשמוע את דעתך.‬ 193 00:10:36,177 --> 00:10:38,554 ‫אני זזה! בכל אופן, צלצל אליי, יא גדול.‬ 194 00:10:49,565 --> 00:10:50,816 ‫תגיד את זה.‬ ‫-תגיד אתה!‬ 195 00:10:50,900 --> 00:10:52,526 ‫לא! למה לא...‬ 196 00:10:53,569 --> 00:10:55,029 ‫סליחה, אימא.‬ ‫-כן, סליחה.‬ 197 00:10:56,781 --> 00:10:58,407 ‫עכשיו תגידו את זה עם כוונה.‬ 198 00:10:59,909 --> 00:11:01,077 ‫סליחה.‬ ‫-סליחה.‬ 199 00:11:02,328 --> 00:11:03,537 ‫סליחה על מה?‬ 200 00:11:03,621 --> 00:11:05,331 ‫שהשתנו בחצר.‬ ‫-שלא כיבדנו אותך.‬ 201 00:11:08,334 --> 00:11:10,586 ‫תודה, ילדים.‬ ‫-קדימה!‬ 202 00:11:12,088 --> 00:11:13,297 ‫סנאים קטנים.‬ 203 00:11:14,590 --> 00:11:16,175 ‫איך עשית...‬ ‫-זה שום דבר.‬ 204 00:11:16,967 --> 00:11:18,886 ‫יש אנשים שפשוט צריכים קצת שכנוע.‬ 205 00:11:19,387 --> 00:11:20,513 ‫אלוהים. האגודל שלך.‬ 206 00:11:20,596 --> 00:11:23,015 ‫זו סתם פציעת הוקי ישנה.‬ 207 00:11:23,808 --> 00:11:25,059 ‫תראי.‬ 208 00:11:26,519 --> 00:11:27,895 ‫אני עושה את זה כל הזמן.‬ 209 00:11:29,730 --> 00:11:30,940 ‫אל תגלי להם.‬ 210 00:11:31,857 --> 00:11:32,858 ‫אני לא אגלה.‬ 211 00:11:45,913 --> 00:11:46,956 ‫תיקנתי את הכיסא.‬ 212 00:11:58,134 --> 00:11:59,135 ‫אתה תקוע.‬ 213 00:12:00,344 --> 00:12:02,471 ‫אני יודע.‬ ‫-חכה שנייה.‬ 214 00:12:04,223 --> 00:12:05,474 ‫הנה.‬ 215 00:12:07,393 --> 00:12:09,353 ‫ואו. תודה, איאן.‬ ‫-אין בעד מה.‬ 216 00:12:09,812 --> 00:12:12,356 ‫גם זה וגם מכונת האספרסו, הכול מתפרק.‬ 217 00:12:12,440 --> 00:12:14,525 ‫אני יכול לתקן גם אותה.‬ ‫-באמת?‬ 218 00:12:14,608 --> 00:12:16,402 ‫בטח.‬ ‫-מעולה.‬ 219 00:12:16,861 --> 00:12:17,820 ‫מצוין.‬ 220 00:12:19,697 --> 00:12:21,365 ‫נתראה.‬ ‫-כן.‬ 221 00:12:25,703 --> 00:12:28,414 ‫טוב. כן, תודה רבה. בסדר, ביי.‬ 222 00:12:45,264 --> 00:12:48,142 ‫הנה. אקספרסו אחד בשבילך. בבקשה.‬ 223 00:12:48,225 --> 00:12:51,187 ‫ומי רוצה... היי, בדיוק דיברנו עלייך.‬ 224 00:12:51,270 --> 00:12:52,480 ‫אקספרסו?‬ 225 00:12:55,733 --> 00:12:58,235 ‫הספלים האלה ממש קטנים.‬ ‫אני יכול להכין לך...‬ 226 00:12:58,402 --> 00:13:00,237 ‫טוב.‬ ‫-קוראים לזה אספרסו!‬ 227 00:13:01,197 --> 00:13:02,364 ‫עם סמ״ך.‬ 228 00:13:03,574 --> 00:13:04,575 ‫כולם לצאת!‬ 229 00:13:05,117 --> 00:13:07,161 ‫טוב, עם סמ״ך. אולי אם אני איטלקי.‬ 230 00:13:08,954 --> 00:13:11,207 ‫ג׳ני, מה נראה לך? בדיוק תיקנתי את זה.‬ 231 00:13:11,290 --> 00:13:13,751 ‫לא הבאתי אותך לפה כדי להכיר חברים.‬ ‫הבאתי אותך לעבוד.‬ 232 00:13:14,126 --> 00:13:17,505 ‫אז תחזור לשולחן שלך‬ ‫ותהיה נער העסקים שאתה אמור להיות.‬ 233 00:13:17,588 --> 00:13:21,050 ‫ותפסיק להוריד את הפרודוקטיביות!‬ ‫נגמרה המסיבה.‬ 234 00:13:26,472 --> 00:13:29,934 ‫איזו באסה.‬ ‫אנחנו במרתף וההורים שלנו למעלה עם יין.‬ 235 00:13:30,309 --> 00:13:33,395 ‫אני מתה על זה שהם חושבים‬ ‫שאת משפיעה עליי לרעה.‬ 236 00:13:33,479 --> 00:13:37,066 ‫אני יודעת. אימא שלך מלחיצה.‬ ‫היא ממש מתחרפנת.‬ 237 00:13:37,566 --> 00:13:39,568 ‫היא מסובבת את אבא שלי על האצבע הקטנה.‬ 238 00:13:39,652 --> 00:13:41,570 ‫אלוהים, לגמרי. גם אימא שלי.‬ 239 00:13:41,654 --> 00:13:43,239 ‫היא לגמרי מסובבת את אבא שלי.‬ 240 00:13:44,281 --> 00:13:46,575 ‫רוצה שנרגל אחריהם?‬ ‫-למה?‬ 241 00:13:46,659 --> 00:13:49,870 ‫הם מרגלים אחרינו, מחטטים לנו בדברים.‬ 242 00:13:51,747 --> 00:13:52,957 ‫בואי נרגל אחריהם.‬ 243 00:13:54,083 --> 00:13:56,377 ‫אתם מודעים לכך‬ ‫שהבת שלכם מניפולטיבית לחלוטין.‬ 244 00:13:56,460 --> 00:13:57,378 ‫היא לא.‬ 245 00:13:58,170 --> 00:13:59,588 ‫גם אנחנו לא חושבים ככה.‬ 246 00:14:00,840 --> 00:14:01,715 ‫יופי.‬ 247 00:14:03,634 --> 00:14:07,054 ‫היי, בואו נשים את זה בצד לרגע,‬ ‫כי הסעודה מוכנה.‬ 248 00:14:07,137 --> 00:14:11,141 ‫מי מוכן לשוק טלה מטוגן?‬ 249 00:14:11,767 --> 00:14:14,103 ‫אנחנו צמחונים.‬ ‫-אנחנו צמחונים.‬ 250 00:14:14,186 --> 00:14:15,688 ‫ברור.‬ ‫-שיט.‬ 251 00:14:18,357 --> 00:14:20,526 ‫יש פה משהו, תראי.‬ 252 00:14:21,277 --> 00:14:23,612 ‫זה בטח מאגר סמים סודי.‬ 253 00:14:41,171 --> 00:14:42,089 ‫אלוהים.‬ 254 00:14:44,508 --> 00:14:46,176 ‫היי! אנחנו צריכים לדבר.‬ 255 00:14:46,468 --> 00:14:47,303 ‫טוב.‬ 256 00:14:47,386 --> 00:14:48,804 ‫בוא, חבר.‬ ‫-היי, חבר׳ה.‬ 257 00:14:48,888 --> 00:14:49,763 ‫אלוהים.‬ 258 00:14:52,641 --> 00:14:53,559 ‫אז...‬ 259 00:14:55,769 --> 00:14:58,731 ‫נפלה לחיקי הזדמנות ענקית.‬ ‫אתה מכיר את ״טרואייר״?‬ 260 00:14:59,732 --> 00:15:01,275 ‫חברת התעופה, כן.‬ ‫-כן!‬ 261 00:15:01,358 --> 00:15:03,777 ‫הם שוקלים לקחת אותי‬ 262 00:15:03,861 --> 00:15:07,239 ‫ליצור ולנהל עבורם קמפיין פה בקנדה,‬ ‫כי הם מתרחבים.‬ 263 00:15:07,323 --> 00:15:09,742 ‫אתה קולט כמה זה עצום?‬ ‫-זה מדהים.‬ 264 00:15:09,825 --> 00:15:11,827 ‫את תהיי מושלמת לזה.‬ ‫-כן, נכון?‬ 265 00:15:11,911 --> 00:15:14,496 ‫המצגת מחר בניו־יורק, אני אטוס הערב.‬ 266 00:15:14,580 --> 00:15:18,000 ‫אז אם תוכל לשמור על הילדים...‬ ‫-אני מצטער, אני לא יכול.‬ 267 00:15:18,083 --> 00:15:20,544 ‫למה לא?‬ ‫-אני צריך להיות בבית המשפט מחר בבוקר.‬ 268 00:15:20,628 --> 00:15:22,046 ‫אני אתכונן כל הלילה.‬ 269 00:15:22,129 --> 00:15:24,715 ‫ואני צריך להכין את התחפושת של צ׳רלי‬ ‫לליל כל הקדושים.‬ 270 00:15:24,798 --> 00:15:26,759 ‫לא קניתי את החומרים.‬ 271 00:15:26,842 --> 00:15:29,720 ‫את לא יכולה להתקשר לוואל, או לאחותך?‬ 272 00:15:30,387 --> 00:15:33,182 ‫לא, ניסיתי אותן. ניסיתי את כולם.‬ ‫חשבתי שאתה...‬ 273 00:15:34,141 --> 00:15:38,103 ‫אני מצטער, קייט. אני פשוט לא יכול.‬ ‫הלוואי שיכולתי, אבל...‬ 274 00:15:40,105 --> 00:15:41,357 ‫אני מבינה.‬ 275 00:15:41,690 --> 00:15:44,234 ‫תודה על כל העבודה שלך היום.‬ 276 00:15:45,194 --> 00:15:48,030 ‫זה היה כמו ב״עין קווירית״‬ ‫אבל עם בחור סטרייט.‬ 277 00:15:49,657 --> 00:15:50,741 ‫אין בעיה.‬ 278 00:15:52,743 --> 00:15:54,620 ‫אני מקווה שלא מפריע לך.‬ 279 00:15:54,703 --> 00:15:58,248 ‫הגדרתי את הרמקולים שלך‬ ‫כך שתוכלי להשמיע מוזיקה מהטלפון.‬ 280 00:15:59,083 --> 00:16:00,668 ‫לא היית צריך.‬ 281 00:16:01,210 --> 00:16:03,420 ‫הנה, אני אראה לך.‬ 282 00:16:17,226 --> 00:16:20,020 ‫אתה מתקן הכול היום.‬ 283 00:16:20,104 --> 00:16:22,022 ‫לא בדיוק הכול.‬ 284 00:16:22,106 --> 00:16:24,900 ‫עדיין יש משהו שצריך לטפל בו.‬ 285 00:16:28,862 --> 00:16:30,823 ‫היי, מה אתם עושים?‬ 286 00:16:30,906 --> 00:16:32,950 ‫כלום, אנחנו... המוזיקה!‬ 287 00:16:33,033 --> 00:16:35,619 ‫היא מחוברת עכשיו, אז...‬ 288 00:16:37,287 --> 00:16:38,288 ‫מערכת סטריאו.‬ 289 00:16:39,206 --> 00:16:40,582 ‫לכו לחדרים שלכם.‬ 290 00:16:40,666 --> 00:16:42,876 ‫עכשיו! לכו לחדרים שלכם.‬ 291 00:16:48,590 --> 00:16:50,009 ‫שיר טוב.‬ ‫-שיר טוב.‬ 292 00:16:53,804 --> 00:16:55,014 ‫הבשר ממש נופל מהעצם.‬ 293 00:16:59,268 --> 00:17:01,437 ‫איך הירקות שלך?‬ ‫-איך אתה חושב שהם?‬ 294 00:17:03,731 --> 00:17:06,900 ‫טוב. אם תסיים אותם, מחכה לך קערת גלידה.‬ 295 00:17:08,277 --> 00:17:10,821 ‫אני לא ילד.‬ ‫-אתם יודעים מה? זה מגוחך.‬ 296 00:17:10,904 --> 00:17:13,532 ‫אתם באמת חושבים שברנה מתמרנת את אליס?‬ 297 00:17:13,615 --> 00:17:16,410 ‫סליחה, אבל אליס לא לבשה חוט דנטלי‬ ‫לפני שברנה הגיעה.‬ 298 00:17:16,493 --> 00:17:19,663 ‫סליחה? החוטיני היה הרעיון של הבת שלך, טוב?‬ 299 00:17:19,747 --> 00:17:22,041 ‫אני באמת חושב‬ ‫שהיא צריכה בדיקה של איש מקצוע.‬ 300 00:17:22,124 --> 00:17:24,752 ‫אני אשת מקצוע!‬ ‫-איזה מקצוע?‬ 301 00:17:24,835 --> 00:17:26,879 ‫אני לא חושב שאת מוסמכת...‬ ‫-ברצינות?‬ 302 00:17:28,213 --> 00:17:30,132 ‫מה זה היה?‬ ‫-אלוהים!‬ 303 00:17:30,215 --> 00:17:31,216 ‫אלוהים!‬ 304 00:17:38,348 --> 00:17:41,435 ‫אלוהים! מה לא בסדר איתך?‬ 305 00:17:41,518 --> 00:17:43,645 ‫יכולת להרוג אותה!‬ ‫-זה אקדח?‬ 306 00:17:43,729 --> 00:17:46,356 ‫זה אקדח אמיתי?‬ ‫-לא! זה לא אקדח אמיתי.‬ 307 00:17:46,774 --> 00:17:49,401 ‫שיט! זה אקדח אמיתי? מאיפה זה?‬ 308 00:17:49,485 --> 00:17:51,779 ‫מה קורה פה, למען השם?‬ 309 00:17:51,862 --> 00:17:54,615 ‫ברנה הכריחה אותי, אני נשבעת!‬ ‫-מה? לא נכון!‬ 310 00:17:55,574 --> 00:17:57,034 ‫מותק...‬ 311 00:17:57,117 --> 00:18:00,079 ‫השארת נשק זרוק ככה סתם,‬ ‫כדי שהבנות שלנו ישחקו איתו?‬ 312 00:18:01,246 --> 00:18:02,247 ‫ליונל!‬ 313 00:18:02,331 --> 00:18:04,374 ‫אני נשק!‬ 314 00:18:06,210 --> 00:18:08,670 ‫מה לעזאזל?‬ ‫-אנחנו יוצאים מפה! אנחנו הולכים.‬ 315 00:18:08,754 --> 00:18:10,714 ‫ואת, תרחיקי את המשפחה שלך מזו שלי.‬ 316 00:18:10,798 --> 00:18:12,007 ‫בואו, נלך.‬ 317 00:18:13,675 --> 00:18:14,635 ‫צאו.‬ 318 00:18:41,245 --> 00:18:42,871 ‫האוכל עוד מעט מגיע, מתוק.‬ 319 00:19:13,068 --> 00:19:14,236 ‫ארוחת הערב פה.‬ 320 00:19:20,701 --> 00:19:22,703 ‫טוסי! טוסי לניו־יורק.‬ 321 00:19:22,786 --> 00:19:24,538 ‫מדברת ליסה.‬ ‫-אלוהים...‬ 322 00:19:25,622 --> 00:19:26,915 ‫היי, חמוד.‬ 323 00:19:26,999 --> 00:19:29,209 ‫מה עם המשפט שלך?‬ 324 00:19:30,377 --> 00:19:32,462 ‫דיברתי עם השופטת, היא שינתה תאריך.‬ 325 00:19:32,921 --> 00:19:35,382 ‫נצלי את ההזדמנות.‬ ‫-תודה לאל!‬ 326 00:19:36,341 --> 00:19:37,384 ‫ניית׳ן...‬ 327 00:19:37,467 --> 00:19:38,802 ‫אני צריך רק דבר אחד.‬ 328 00:19:43,724 --> 00:19:46,602 ‫את תדאגי לתחפושת ליל כל הקדושים של צ׳רלי.‬ ‫עשינו עסק?‬ 329 00:19:47,269 --> 00:19:50,189 ‫כן, אני אדאג לתחפושת. אני מטפלת בזה.‬ 330 00:19:50,272 --> 00:19:51,732 ‫טוב, תני בראש.‬ 331 00:19:51,815 --> 00:19:54,276 ‫אני אקח את הדברים של הילדים,‬ ‫אצא ולא אפריע לך.‬ 332 00:19:55,319 --> 00:19:56,486 ‫תודה!‬ 333 00:20:06,371 --> 00:20:09,041 ‫- איפה אתה? -‬ 334 00:20:09,124 --> 00:20:10,083 ‫קייט.‬ 335 00:20:11,418 --> 00:20:14,004 ‫אתה פה.‬ ‫-כן, אני פה.‬ 336 00:20:15,005 --> 00:20:17,090 ‫איך... ידעת שאהיה על הטיסה הזו?‬ 337 00:20:17,716 --> 00:20:18,967 ‫מה? לא.‬ 338 00:20:19,051 --> 00:20:21,803 ‫לא באמת חשבתי שאתה...‬ 339 00:20:21,887 --> 00:20:24,306 ‫לא, אני מציג ל״טרואייר״. גם את, אני מניח?‬ 340 00:20:25,807 --> 00:20:27,976 ‫תודה. לא ידעתי שאתה מועמד.‬ 341 00:20:28,602 --> 00:20:32,314 ‫כן, זה היה ממש ברגע האחרון,‬ ‫אבל לא אומרים ״לא״ לחברת תעופה.‬ 342 00:20:32,397 --> 00:20:34,691 ‫נכון, לא אומרים ״לא״. אז...‬ 343 00:20:35,234 --> 00:20:36,485 ‫אתה מרגיש מוכן?‬ 344 00:20:37,027 --> 00:20:39,112 ‫אני לא מרגיש מוכן, קייט. אני מוכן.‬ 345 00:20:39,196 --> 00:20:40,072 ‫בחיי.‬ 346 00:20:41,114 --> 00:20:42,866 ‫ואת?‬ ‫-כן. אתה צוחק?‬ 347 00:20:43,200 --> 00:20:46,328 ‫נוצרתי בשביל זה.‬ ‫להתעורר מוקדם, ארוחת בוקר קלה‬ 348 00:20:46,411 --> 00:20:49,498 ‫ולהציג עם כל מה שיש לי.‬ ‫-ויש לך דרינק אחר כך.‬ 349 00:20:49,581 --> 00:20:51,083 ‫תן לי לנחש, איתך?‬ 350 00:20:52,668 --> 00:20:54,294 ‫שיכנו אותך ב״רוקוקו״?‬ 351 00:20:55,254 --> 00:20:56,129 ‫גם אותך?‬ 352 00:21:00,217 --> 00:21:02,886 ‫לפחות אחד מאיתנו יקבל את העבודה.‬ ‫-כן, כנראה.‬ 353 00:21:03,136 --> 00:21:04,888 ‫ושהאישה הטובה ביותר תנצח.‬ 354 00:22:02,279 --> 00:22:03,739 ‫עברית: אדוה לנציאנו‬