1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:17,375 --> 00:00:21,416
‫- סרט תיעודי מקורי של NETFLIX -‬

4
00:00:27,125 --> 00:00:28,916
‫אני לא יודע מי אני.‬

5
00:00:32,750 --> 00:00:35,083
‫לא רק מה הסיפור שלי, אלא מי אני באמת.‬

6
00:00:38,916 --> 00:00:41,000
‫אני האמיתי.‬

7
00:00:49,208 --> 00:00:50,750
‫שמרתי על שקט 20 שנה.‬

8
00:00:52,958 --> 00:00:54,333
‫עשרים שנה!‬

9
00:00:55,666 --> 00:00:56,625
‫התחבאתי.‬

10
00:00:57,375 --> 00:00:59,333
‫הייתי צריך לתמוך בו, לעזור לו.‬

11
00:00:59,416 --> 00:01:01,791
‫היינו צריכים לעשות הכול יחד כתאומים.‬

12
00:01:01,875 --> 00:01:03,666
‫אנחנו תאומים זהים. זה קשר חזק.‬

13
00:01:04,375 --> 00:01:06,791
‫אבל הדבר הזה היה חזק יותר, וניפץ את הקשר.‬

14
00:01:07,083 --> 00:01:08,083
‫הוא הפריד בינינו.‬

15
00:01:10,583 --> 00:01:13,375
‫התשובות שאני מחפש‬
‫נמצאות בתוך הראש של מרקוס.‬

16
00:01:14,875 --> 00:01:16,375
‫אבל הן קבורות עמוק בפנים.‬

17
00:01:17,916 --> 00:01:21,041
‫אז זה מעשה כמעט פזיז,‬

18
00:01:21,916 --> 00:01:25,291
‫כי אין לדעת מה נגלה כשנפתח את התיבה הזאת.‬

19
00:01:26,250 --> 00:01:28,750
‫זו תיבת פנדורה. אנחנו נחליט אם לפתוח אותה.‬

20
00:01:30,625 --> 00:01:31,458
‫אבל...‬

21
00:01:32,541 --> 00:01:35,166
‫האם זה יעזור לי? זה סיכון.‬

22
00:01:36,750 --> 00:01:38,500
‫ואני מוכן להסתכן.‬

23
00:02:03,000 --> 00:02:06,250
‫- מערכה ראשונה // אלכס -‬

24
00:02:12,875 --> 00:02:13,916
‫התעוררתי.‬

25
00:02:16,250 --> 00:02:18,041
‫אני זוכר שפקחתי עיניים,‬

26
00:02:18,666 --> 00:02:20,041
‫הסתכלתי על החדר סביבי‬

27
00:02:21,125 --> 00:02:24,000
‫וניסיתי להבין איפה אני.‬

28
00:02:32,875 --> 00:02:36,666
‫ואז הפניתי את תשומת ליבי לאחי התאום.‬

29
00:02:37,708 --> 00:02:39,333
‫זיהיתי אותו מיד.‬

30
00:02:39,708 --> 00:02:41,750
‫אלכס, זה אני!‬

31
00:02:41,958 --> 00:02:44,250
‫הוא ישב על המיטה לידי...‬

32
00:02:44,375 --> 00:02:45,583
‫זה בסדר.‬

33
00:02:45,750 --> 00:02:47,500
‫ופשוט אמרתי,‬

34
00:02:47,750 --> 00:02:48,708
‫"שלום, מרקוס".‬

35
00:02:50,166 --> 00:02:54,458
‫אני חושב שכתאום,‬
‫הדבר העיקרי הוא שאתה לעולם לא לבד.‬

36
00:02:55,875 --> 00:02:58,083
‫וזה דבר אדיר.‬

37
00:02:59,416 --> 00:03:01,333
‫לא משנה מה קורה לך בחיים,‬

38
00:03:01,833 --> 00:03:04,458
‫החצי השני שלך תמיד נמצא לצידך.‬

39
00:03:06,666 --> 00:03:07,750
‫אף על פי‬

40
00:03:07,833 --> 00:03:10,541
‫שלא הייתי בטוח מה קורה סביבי,‬

41
00:03:11,000 --> 00:03:14,583
‫ידעתי ב-100 אחוז שהוא אחי‬
‫ושאני יכול לסמוך עליו.‬

42
00:03:18,458 --> 00:03:21,458
‫ואז הפניתי את תשומת ליבי לאישה‬

43
00:03:22,583 --> 00:03:24,625
‫שהייתה קרובה יותר למיטה מכולם.‬

44
00:03:27,041 --> 00:03:29,875
‫והיא הייתה די היסטרית‬

45
00:03:30,666 --> 00:03:32,708
‫מעצם העובדה שהתעוררתי.‬

46
00:03:32,916 --> 00:03:35,625
‫"שלום, אלי! אתה ער! מה שלומך?‬

47
00:03:35,708 --> 00:03:36,833
‫זאת אני."‬

48
00:03:37,875 --> 00:03:42,250
‫וחשבתי בלב, "אני לא יודע מה שלומי‬
‫ואני לא יודע מי את".‬

49
00:03:42,333 --> 00:03:44,416
‫"אתה זוכר אותי, נכון?‬

50
00:03:44,500 --> 00:03:47,791
‫אתה בטוח זוכר אותי". שוב ושוב ושוב.‬

51
00:03:49,583 --> 00:03:51,708
‫שאלתי את מרקוס, "מי זאת?"‬

52
00:03:53,416 --> 00:03:54,416
‫והוא פשוט אמר,‬

53
00:03:55,500 --> 00:03:56,458
‫"זאת אימא שלנו".‬

54
00:04:00,625 --> 00:04:04,041
‫ומרקוס אמר לי,‬
‫"אתה באמת לא מזהה את אימא שלנו"?‬

55
00:04:05,583 --> 00:04:06,666
‫ואמרתי, "לא".‬

56
00:04:08,666 --> 00:04:11,541
‫ואז הוא אמר לי, "אתה יודע מי אתה?‬

57
00:04:13,583 --> 00:04:14,666
‫אתה יודע מה שמך?"‬

58
00:04:18,125 --> 00:04:21,083
‫התחלתי להבין שאני לא יודע כלום.‬

59
00:04:22,916 --> 00:04:24,000
‫לא ידעתי איפה אני,‬

60
00:04:25,166 --> 00:04:26,000
‫איפה אני גר.‬

61
00:04:27,208 --> 00:04:28,333
‫לא ידעתי מה קרה לי.‬

62
00:04:30,208 --> 00:04:31,916
‫אפילו לא ידעתי איך קוראים לי.‬

63
00:04:34,041 --> 00:04:35,500
‫הכול נמחק.‬

64
00:04:46,375 --> 00:04:49,208
‫תארו לעצמכם חלל שחור ריק.‬

65
00:04:51,250 --> 00:04:53,708
‫איבדתם הכול בחיים,‬

66
00:04:55,250 --> 00:04:57,458
‫ואתם מתחילים מדף חלק.‬

67
00:05:00,041 --> 00:05:01,625
‫תארו לעצמכם כמה זה מפחיד.‬

68
00:05:06,958 --> 00:05:11,791
‫הרופא הסביר שהוא חבש קסדה, אבל הקסדה נפלה,‬

69
00:05:12,166 --> 00:05:14,125
‫ולכן כשהוא פגע בקרקע,‬

70
00:05:14,708 --> 00:05:17,000
‫הראש שלו נחבט בקרקע, לא הקסדה.‬

71
00:05:18,500 --> 00:05:20,916
‫ולכן הוא שקע בתרדמת,‬

72
00:05:21,916 --> 00:05:23,666
‫והם לא ידעו‬

73
00:05:24,083 --> 00:05:26,666
‫איזה נזק מוחי נגרם לו.‬

74
00:05:33,666 --> 00:05:36,125
‫אימא שלי באה לאסוף אותי.‬

75
00:05:37,750 --> 00:05:41,125
‫היא אמרה שלוש-ארבע פעמים‬
‫עוד לפני שנכנסנו למכונית,‬

76
00:05:41,458 --> 00:05:44,250
‫"אתה זוכר מי אני, נכון?"‬

77
00:05:44,875 --> 00:05:46,208
‫ואמרתי לה, "לא".‬

78
00:05:50,291 --> 00:05:51,833
‫שאלתי, "לאן אנחנו נוסעים?"‬

79
00:05:51,916 --> 00:05:55,041
‫היא אמרה, "הביתה. אני לוקחת אותך הביתה".‬

80
00:05:58,583 --> 00:06:01,666
‫אז אני יושב במכונית עם אישה זרה,‬

81
00:06:01,750 --> 00:06:04,208
‫נוסע למקום כלשהו, אין לי מושג לאן,‬

82
00:06:05,458 --> 00:06:09,000
‫ואומרים לי, "זה הבית שלך, כאן אתה גר".‬

83
00:06:16,916 --> 00:06:20,666
‫לבית יש שביל גישה מכוסה בחצץ,‬
‫שביל גישה די גדול.‬

84
00:06:22,416 --> 00:06:23,875
‫זה בית גדול,‬

85
00:06:24,583 --> 00:06:27,083
‫והוא נראה לי קצת מאיים.‬

86
00:06:30,916 --> 00:06:33,833
‫הוא היה בערפול חושים. הוא לא ידע איפה הוא.‬

87
00:06:33,958 --> 00:06:35,708
‫הוא לא ידע כלום.‬

88
00:06:37,750 --> 00:06:40,541
‫אף על פי שהוא היה בן 18,‬

89
00:06:41,416 --> 00:06:44,250
‫מבחינה שכלית, הוא היה בן תשע.‬

90
00:06:45,875 --> 00:06:49,791
‫אני זוכר שעברנו דרך המטבח‬
‫והסברתי לו שזה המטבח,‬

91
00:06:49,875 --> 00:06:53,000
‫ואחר כך הראיתי לו את השירותים,‬
‫ואחר כך לקחתי אותו ל...‬

92
00:06:53,416 --> 00:06:54,458
‫לחדר השינה שלו.‬

93
00:06:56,250 --> 00:06:58,666
‫"זו המיטה שלך משמאל, זו המיטה שלי מימין."‬

94
00:07:04,916 --> 00:07:06,250
‫פשוט אומרים לי,‬

95
00:07:07,000 --> 00:07:08,333
‫"זה הבית שלך.‬

96
00:07:09,333 --> 00:07:10,333
‫זו אימא שלך".‬

97
00:07:11,875 --> 00:07:13,041
‫אני לא יודע את זה.‬

98
00:07:21,083 --> 00:07:22,375
‫הראש שלי היה ריק.‬

99
00:07:28,208 --> 00:07:29,708
‫כלומר, כל אדם אחר‬

100
00:07:29,791 --> 00:07:32,458
‫זוכר את החופשות שלו,‬

101
00:07:32,541 --> 00:07:34,833
‫את הפעם הראשונה שהוא נפל מהאופניים,‬

102
00:07:34,916 --> 00:07:37,291
‫את הנשיקה הראשונה שלו, את האהבה הראשונה.‬

103
00:07:38,833 --> 00:07:41,666
‫אלה הדברים שהופכים אותך למי שאתה.‬

104
00:07:42,750 --> 00:07:44,916
‫ואתה זקוק לזיכרונות האלה.‬

105
00:07:47,458 --> 00:07:50,458
‫לי לא היה שום דבר מזה.‬

106
00:08:01,375 --> 00:08:02,458
‫היה ניכר מאוד‬

107
00:08:03,541 --> 00:08:07,333
‫שההורים שלי לא ידעו איך להתמודד איתי.‬

108
00:08:12,041 --> 00:08:14,250
‫אבא שלי היה מרוחק מאוד.‬

109
00:08:15,458 --> 00:08:17,041
‫שום חיבוק, שום דבר כזה.‬

110
00:08:17,333 --> 00:08:20,416
‫הוא לחץ לי את היד ואמר שהוא אבא שלי.‬

111
00:08:22,750 --> 00:08:23,750
‫הוא לא בא לביה"ח.‬

112
00:08:25,333 --> 00:08:26,166
‫לא.‬

113
00:08:27,166 --> 00:08:28,458
‫הוא לא בא מעולם.‬

114
00:08:34,416 --> 00:08:37,541
‫אימא שלי לא רצתה להאמין‬

115
00:08:38,083 --> 00:08:39,208
‫שאיבדתי את הזיכרון.‬

116
00:08:40,208 --> 00:08:43,583
‫מבחינתה, זה היה בלתי נתפס‬

117
00:08:44,750 --> 00:08:48,458
‫שבן לא מזהה את אימו.‬

118
00:08:50,625 --> 00:08:52,041
‫היא לא רצתה להאמין בזה.‬

119
00:08:53,750 --> 00:08:54,666
‫תארו לעצמכם,‬

120
00:08:55,375 --> 00:08:59,208
‫הבן שלכם מתעורר, ואין לו מושג מי אתם.‬

121
00:09:00,916 --> 00:09:03,916
‫דבר כזה יטריד ויצער מאוד כל אימא.‬

122
00:09:05,500 --> 00:09:07,708
‫זה פגע בה מאוד.‬

123
00:09:10,958 --> 00:09:15,916
‫אז אני לגמרי לבד בבית הזה, בלי שום תמיכה,‬

124
00:09:16,208 --> 00:09:17,541
‫חוץ מאח שלי.‬

125
00:09:18,958 --> 00:09:21,541
‫הוא קולט את זה. הוא מבין.‬

126
00:09:21,750 --> 00:09:23,458
‫אני לא צריך להסביר לו כלום.‬

127
00:09:23,958 --> 00:09:27,458
‫הוא לא מקשה עליי,‬
‫הוא נותן לי כל מה שאני צריך.‬

128
00:09:28,125 --> 00:09:31,333
‫אילולא ידע מי אני,‬
‫אילולא זיהה את התאום שלו,‬

129
00:09:31,791 --> 00:09:35,250
‫הוא היה נשאר לבד בעולם בשארית חייו.‬

130
00:09:36,541 --> 00:09:38,541
‫אבל הוא לא היה לבד. אני הייתי איתו.‬

131
00:09:42,416 --> 00:09:43,958
‫הייתי צריך ללמוד המון,‬

132
00:09:44,041 --> 00:09:48,791
‫אז הוא נתן לי במהירות את המידע הבסיסי,‬
‫הסביר לי דברים יום-יומיים,‬

133
00:09:48,875 --> 00:09:52,666
‫"זה מטבח, זאת טלוויזיה, זה שולחן".‬

134
00:09:53,583 --> 00:09:57,583
‫הראיתי לו איפה כל הבגדים שלו נמצאים,‬
‫לימדתי אותו לנעול נעליים,‬

135
00:09:57,875 --> 00:10:00,250
‫לשרוך שרוכים, להכין טוסט.‬

136
00:10:01,041 --> 00:10:02,500
‫הוא נתן לי דברים כל הזמן,‬

137
00:10:04,250 --> 00:10:05,875
‫ואני פשוט זרמתי איתו.‬

138
00:10:08,250 --> 00:10:11,333
‫כשהוא אמר שהוא לא מזהה משהו,‬
‫פשוט אמרתי לו מה זה.‬

139
00:10:13,541 --> 00:10:15,541
‫ואז עברנו לדברים מסובכים יותר.‬

140
00:10:15,625 --> 00:10:17,375
‫"וואו, מה זה?"‬

141
00:10:19,875 --> 00:10:22,083
‫הדקות הראשונות היו קצת מוזרות,‬

142
00:10:23,041 --> 00:10:25,041
‫ואז הבנתי שאני יכול לעשות את זה.‬

143
00:10:25,958 --> 00:10:27,166
‫אני יכול לרכוב על אופניים.‬

144
00:10:27,666 --> 00:10:30,875
‫למיטב זיכרוני, הוא היה די טוב בזה.‬

145
00:10:31,583 --> 00:10:33,708
‫אבל הוא לא ידע לאן הוא נוסע, כמובן,‬

146
00:10:33,791 --> 00:10:36,958
‫אז כשיצאנו מהבית, הכול היה תעלומה מבחינתו.‬

147
00:10:51,083 --> 00:10:52,500
‫העולם נראה מפחיד מאוד.‬

148
00:10:55,083 --> 00:10:56,583
‫אבל איתו...‬

149
00:10:57,083 --> 00:10:59,750
‫הכול היה קצת קל יותר.‬

150
00:11:04,250 --> 00:11:06,333
‫הטלוויזיה הדהימה אותי.‬

151
00:11:07,583 --> 00:11:10,208
‫כל התוכניות היו חדשות לי,‬
‫אפילו "טום וג'רי".‬

152
00:11:10,708 --> 00:11:13,250
‫- טום וג'רי -‬

153
00:11:14,375 --> 00:11:17,250
‫מצד אחד, ניסיתי לצבור מידע רב ככל הניתן,‬

154
00:11:17,750 --> 00:11:22,041
‫ומצד שני, ניסיתי להבין את המשפחה שלי‬

155
00:11:22,500 --> 00:11:24,291
‫ואת הדינמיקה בין כולם.‬

156
00:11:26,208 --> 00:11:31,791
‫בפרסומת לציר עוף הראו ארוחת יום א' מושלמת,‬
‫כל המשפחה יושבת מסביב לשולחן,‬

157
00:11:32,083 --> 00:11:33,208
‫וזה נראה נחמד,‬

158
00:11:33,708 --> 00:11:35,375
‫ופשוט הנחתי‬

159
00:11:35,458 --> 00:11:38,416
‫שככה זה בכל המשפחות,‬
‫כי זה מה שראיתי בטלוויזיה.‬

160
00:11:40,541 --> 00:11:41,833
‫- ציר עוף -‬

161
00:11:45,958 --> 00:11:49,208
‫עד מהרה הבנתי‬
‫שאימא נמצאת במוקד העולם החדש שלי.‬

162
00:11:51,208 --> 00:11:54,500
‫היא הייתה אישה גבוהה למדיי,‬
‫יותר מ-1.80 מטר,‬

163
00:11:54,833 --> 00:11:57,541
‫והיו לה כפות ידיים וכפות רגליים גדולות.‬

164
00:11:58,125 --> 00:11:59,375
‫כפות רגליים גדולות מאוד.‬

165
00:12:00,875 --> 00:12:02,041
‫היה איתה כיף.‬

166
00:12:03,125 --> 00:12:04,750
‫היא נהגה לרקוד במטבח,‬

167
00:12:04,833 --> 00:12:09,625
‫או להיכנס לחדר ולומר, "הנה כולנו.‬
‫אני כאן, כולם! אני כאן!"‬

168
00:12:10,166 --> 00:12:13,625
‫היא געתה בצחוק. זה היה הצחוק שלה.‬

169
00:12:14,625 --> 00:12:16,583
‫היא הייתה קולנית מאוד, למעשה.‬

170
00:12:18,791 --> 00:12:21,166
‫אימא ירשה כלבי צ'יוואווה,‬

171
00:12:22,333 --> 00:12:23,916
‫והיא נהגה להלביש אותם.‬

172
00:12:24,666 --> 00:12:28,375
‫היו להם מערכות בגדים,‬
‫כובעים קטנים, מעילים קטנים,‬

173
00:12:28,458 --> 00:12:30,208
‫וזה היה העולם שלה.‬

174
00:12:31,250 --> 00:12:33,625
‫לפני התאונה שנינו שנאנו את הכלבים.‬

175
00:12:34,208 --> 00:12:35,875
‫קראנו להם "עכברושים מהלכים".‬

176
00:12:36,250 --> 00:12:39,333
‫אבל כשאלכס חזר הביתה,‬
‫הוא דווקא חיבב את הצ'יוואוות.‬

177
00:12:39,416 --> 00:12:43,041
‫חיבבתי אותם כי הם היו חמודים.‬
‫מעולם לא ראיתי כלבים כאלה.‬

178
00:12:43,333 --> 00:12:46,166
‫אבל אף אחד מלבדי לא גילה שום עניין בכלבים.‬

179
00:12:47,125 --> 00:12:49,250
‫אני עדיין לא סובל אותם. הם איומים.‬

180
00:12:55,541 --> 00:13:00,500
‫אז התבגרתי במהירות מדהימה בתוך חודש,‬

181
00:13:01,333 --> 00:13:06,708
‫הפכתי מילד בן שש לנער בתחילת גיל ההתבגרות,‬
‫בסביבות גיל 15-14.‬

182
00:13:06,791 --> 00:13:08,125
‫זה קרה במהירות עצומה,‬

183
00:13:08,666 --> 00:13:11,000
‫והרגשתי מוכן לעלות לרמה הבאה,‬

184
00:13:12,166 --> 00:13:17,291
‫ואז התחלתי לשאול את מרקוס‬
‫שאלות אישיות יותר.‬

185
00:13:18,250 --> 00:13:20,125
‫"מי אני באמת?"‬

186
00:13:23,958 --> 00:13:26,958
‫אז התחלתי לשאול את מרקוס על הילדות שלנו.‬

187
00:13:27,833 --> 00:13:31,291
‫הוא שאל, לדוגמה,‬
‫"לאילו חופשות משפחתיות יצאנו?"‬

188
00:13:32,500 --> 00:13:35,833
‫ואמרתי לו,‬
‫"אתה יודע, היינו בנופש בחוף בצרפת".‬

189
00:13:36,416 --> 00:13:37,583
‫"בסדר. והיה נחמד?"‬

190
00:13:37,666 --> 00:13:40,750
‫"כן, נהנינו מאוד. הלכנו לחוף, אכלנו גלידה,‬

191
00:13:40,916 --> 00:13:43,416
‫תמיד ביקשת תוספת פצפוצי שוקולד על הגלידה".‬

192
00:13:44,291 --> 00:13:45,541
‫"אה, זה נחמד."‬

193
00:13:49,583 --> 00:13:53,083
‫מרקוס הראה לי תמונה של שנינו בחופשה,‬

194
00:13:53,541 --> 00:13:55,625
‫וזה נראה נחמד, היינו...‬

195
00:13:56,166 --> 00:13:59,125
‫ילדים טיפוסיים שבונים טירות חול על החוף,‬

196
00:13:59,791 --> 00:14:03,083
‫אז פשוט הנחתי שזה מה שעשינו כל שנה.‬

197
00:14:05,208 --> 00:14:06,666
‫הוא הראה לי תמונות...‬

198
00:14:09,125 --> 00:14:10,625
‫ואני חיברתי את הנקודות.‬

199
00:14:18,250 --> 00:14:19,333
‫הוא נתן לי תמונה‬

200
00:14:20,708 --> 00:14:23,375
‫ואני בניתי זיכרון סביב התמונה הזאת,‬

201
00:14:24,500 --> 00:14:27,000
‫זיכרון של שני ילדים מאושרים בחוף.‬

202
00:14:29,875 --> 00:14:31,041
‫אני למעשה‬

203
00:14:32,416 --> 00:14:36,791
‫השתלתי מחדש זיכרונות במוחו‬
‫והחזרתי לו את הילדות שלו,‬

204
00:14:36,875 --> 00:14:41,416
‫ועניתי על שאלות לגבי כל חייו, מהינקות‬

205
00:14:41,750 --> 00:14:42,791
‫ועד גיל 18.‬

206
00:14:43,916 --> 00:14:47,166
‫כשאין לך זיכרון,‬
‫ואתה מקבל פיסות קטנות של מידע,‬

207
00:14:47,875 --> 00:14:50,500
‫אפילו מעט מידע על חופשה אחת‬

208
00:14:50,958 --> 00:14:54,291
‫היה בעל חשיבות עצומה מבחינתי,‬
‫כי זה כל מה שהיה לי.‬

209
00:14:55,958 --> 00:14:58,416
‫הרסיסים הקטנים האלה‬

210
00:14:58,500 --> 00:15:01,083
‫הפכו לאבני הבניין של הזהות החדשה שלי.‬

211
00:15:02,333 --> 00:15:03,416
‫והחיים נראו טובים.‬

212
00:15:05,333 --> 00:15:08,875
‫החיים שמרקוס הראה לי וצייר עבורי‬

213
00:15:08,958 --> 00:15:13,500
‫היו חיים של משפחה אמידה מפרברי לונדון‬

214
00:15:14,291 --> 00:15:16,041
‫עם הורים נורמליים לחלוטין,‬

215
00:15:17,166 --> 00:15:20,000
‫חברים שבאים להתארח, והכול נראה טוב.‬

216
00:15:23,416 --> 00:15:25,083
‫הוא צייר לי אידיליה משפחתית.‬

217
00:15:39,250 --> 00:15:42,916
‫היה מסובך יותר ללמוד את חוקי הבית.‬

218
00:15:45,208 --> 00:15:47,291
‫נאסר עלינו לעלות לקומה העליונה.‬

219
00:15:47,791 --> 00:15:49,333
‫לא אכלנו עם ההורים.‬

220
00:15:49,708 --> 00:15:53,458
‫לא קיבלנו מפתח לבית, ומגיל...‬

221
00:15:55,333 --> 00:15:57,500
‫ארבע עשרה, לדעתי,‬

222
00:15:58,416 --> 00:16:01,000
‫גרנו בצריף בגינה.‬

223
00:16:02,541 --> 00:16:04,875
‫באופן משעשע, דווקא חיבבנו את הצריף,‬

224
00:16:05,208 --> 00:16:07,250
‫כי זו הייתה הממלכה שלנו.‬

225
00:16:08,833 --> 00:16:10,333
‫כן, זה היה...‬

226
00:16:11,500 --> 00:16:13,583
‫זה היה בית מבלבל מבחינתי.‬

227
00:16:22,458 --> 00:16:24,333
‫היו חפצי נוי בכל מקום.‬

228
00:16:25,208 --> 00:16:30,041
‫הארונות היו מלאים עד אפס מקום,‬
‫וכך גם השירותים בחוץ, עליות הגג, החניות.‬

229
00:16:31,291 --> 00:16:33,750
‫נאסר עלינו להיכנס לחלקים מסוימים בבית,‬

230
00:16:34,125 --> 00:16:36,208
‫ולא נכנסנו אליהם בלי רשות.‬

231
00:16:37,333 --> 00:16:38,875
‫בייחוד הצד של אבא שלי.‬

232
00:16:40,375 --> 00:16:42,916
‫לא נכנסנו לחדר העבודה שלו אלא בהזמנה.‬

233
00:16:45,958 --> 00:16:49,375
‫הוא היה אדם מפחיד, והיה לו מזג חם מאוד.‬

234
00:16:49,958 --> 00:16:56,916
‫הוא נהג לצעוק בקול רם ולחבוט בשולחן האוכל.‬
‫אני זוכר במיוחד את שולחן האוכל.‬

235
00:16:57,000 --> 00:17:03,000
‫במרכז הבית היה שולחן אוכל ארוך מאוד,‬
‫והוא נהג לחבוט בו בעוצמה.‬

236
00:17:06,333 --> 00:17:08,000
‫ואז הוא אמר לך להסתלק.‬

237
00:17:11,166 --> 00:17:12,750
‫מרקוס הסביר לי,‬

238
00:17:13,166 --> 00:17:15,666
‫"אל תתערב. תן לו לעשות מה שהוא רוצה,‬

239
00:17:16,666 --> 00:17:20,166
‫ותהיה מנומס.‬
‫תמיד תהיה מנומס ותקרא לו 'אדוני'".‬

240
00:17:22,375 --> 00:17:25,333
‫אני זוכר שהוא שאל אותי‬
‫למה אנחנו צריכים להתנהג ככה,‬

241
00:17:26,041 --> 00:17:27,333
‫ואמרתי לו ש...‬

242
00:17:28,583 --> 00:17:29,666
‫ככה זה במשפחות.‬

243
00:17:33,541 --> 00:17:36,000
‫בשלב מסוים אחי אמר לי שההורים שלנו‬

244
00:17:36,083 --> 00:17:38,625
‫הם נצר למשפחות אצולה.‬

245
00:17:43,791 --> 00:17:49,708
‫דוכסים, לורדים, בני ובנות אצולה‬
‫פקדו את הבית שלנו כדבר שבשגרה.‬

246
00:17:50,916 --> 00:17:53,791
‫זה היה אורח החיים שלנו.‬

247
00:17:56,041 --> 00:17:58,041
‫מעולם לא חשבתי שזה מוזר,‬

248
00:17:58,958 --> 00:18:00,750
‫כי הכול נראה לי נורמלי.‬

249
00:18:05,083 --> 00:18:08,750
‫ההורים שלנו היו נורמליים לחלוטין מבחינתי.‬

250
00:18:09,166 --> 00:18:11,833
‫המגורים בצריף‬
‫היו נורמליים לחלוטין מבחינתי.‬

251
00:18:12,500 --> 00:18:17,291
‫מעולם לא פקפקתי בדבר,‬
‫כי איך בעצם אדם מגדיר מה נורמלי?‬

252
00:18:18,291 --> 00:18:21,708
‫מה שאתה מכיר הוא נורמלי,‬
‫המשפחה שלך היא נורמלית מבחינתך.‬

253
00:18:48,000 --> 00:18:49,125
‫היה לי הסיפור שלי.‬

254
00:18:50,833 --> 00:18:52,541
‫קיבלתי אותו מאח שלי,‬

255
00:18:54,875 --> 00:18:56,208
‫אימצתי אותו לעצמי,‬

256
00:18:56,625 --> 00:18:58,500
‫ולקחתי אותו איתי כשיצאתי לעולם.‬

257
00:19:03,458 --> 00:19:07,083
‫כעבור כמה חודשים, מרקוס החליט‬
‫שהגיע הזמן שאפגוש את החברים שלי.‬

258
00:19:08,416 --> 00:19:10,208
‫אז הלכנו לפאב.‬

259
00:19:12,041 --> 00:19:14,958
‫זה היה עוד צעד ענק.‬

260
00:19:20,500 --> 00:19:21,625
‫כשאתה נער מתבגר,‬

261
00:19:22,250 --> 00:19:24,083
‫אתה לא רוצה להיות חריג.‬

262
00:19:24,666 --> 00:19:27,208
‫אתה לא רוצה להתבלט.‬
‫אתה רוצה להיות כמו כולם.‬

263
00:19:27,791 --> 00:19:30,250
‫אבל כולם מכירים אותך, ואתה לא מכיר אותם.‬

264
00:19:31,291 --> 00:19:34,916
‫וזה די מלחיץ, למען האמת.‬

265
00:19:37,916 --> 00:19:38,875
‫התקשיתי להתמודד.‬

266
00:19:50,416 --> 00:19:53,125
‫אנשים אומרים, "זה לא כזה נורא‬
‫לאבד את הזיכרון".‬

267
00:19:54,083 --> 00:19:54,958
‫אבל זה נורא.‬

268
00:19:56,208 --> 00:19:57,958
‫אין לי שום דבר להיאחז בו.‬

269
00:19:58,750 --> 00:20:03,708
‫אין לי שום עוגן שמעניק לי שלוות נפש‬

270
00:20:04,958 --> 00:20:06,583
‫מלבד מרקוס.‬

271
00:20:07,583 --> 00:20:12,708
‫אז אני ומרקוס פיתחנו יחד שיטה‬

272
00:20:12,791 --> 00:20:15,000
‫שאפשרה לי לפגוש אנשים‬

273
00:20:15,083 --> 00:20:17,875
‫מבלי שהם יבינו שאין לי מושג מי הם.‬

274
00:20:20,750 --> 00:20:22,666
‫כשהלכנו לארוחת ערב אצל חבר,‬

275
00:20:23,458 --> 00:20:27,000
‫עמדנו מחוץ לדלת‬
‫והוא אמר, "בסדר, תזכיר לי".‬

276
00:20:27,083 --> 00:20:29,458
‫"תזכיר לי, איך קוראים להם? איך הם נראים?‬

277
00:20:29,541 --> 00:20:33,416
‫תתאר לי אותם בקווים כלליים,‬
‫תן לי תקציר מהיר על כל אחד.‬

278
00:20:33,500 --> 00:20:35,750
‫זה דייב, זה ג'ון, זה כריס."‬

279
00:20:35,833 --> 00:20:39,291
‫וכשהם פתחו את הדלת, אמרתי,‬
‫"היי, כמה טוב לראות אתכם".‬

280
00:20:39,708 --> 00:20:40,958
‫ואף אחד לא ידע מעולם.‬

281
00:20:41,500 --> 00:20:44,041
‫כולם חשבו, "אלכס בסדר גמור.‬

282
00:20:44,125 --> 00:20:48,583
‫תראו, הוא מכיר את כולם, הוא יודע מה קורה".‬
‫אבל זה לא היה נכון.‬

283
00:20:49,375 --> 00:20:51,666
‫העברתי לו קורס מזורז בחוץ.‬

284
00:20:52,041 --> 00:20:54,291
‫ואז הוא אמר, "אה, כן, יש לך חברה".‬

285
00:20:55,125 --> 00:20:56,583
‫אמרתי, "כן? יש לי חברה?"‬

286
00:20:57,458 --> 00:21:01,291
‫היא הייתה נחמדה מאוד, והיא לא ממש שמה לב‬

287
00:21:01,541 --> 00:21:04,583
‫שאין לי מושג מי היא.‬

288
00:21:07,416 --> 00:21:11,916
‫הבדיחה הקבועה שלנו היא‬
‫שאיבדתי את הבתולין עם אותה בחורה פעמיים.‬

289
00:21:16,375 --> 00:21:19,125
‫הוא פיתח אובססיה לצילומים,‬

290
00:21:20,208 --> 00:21:25,208
‫כי הוא היה פרנואיד‬
‫וחשש שיאבד את הזיכרון החדש שלו.‬

291
00:21:26,833 --> 00:21:29,041
‫צילמתי אנשים נהנים.‬

292
00:21:29,625 --> 00:21:33,291
‫צילמתי מסיבות שהלכנו אליהן,‬
‫אנשים שפגשנו, מקומות שביקרנו בהם.‬

293
00:21:33,500 --> 00:21:36,416
‫רציתי להנציח כל רגע ורגע,‬

294
00:21:37,250 --> 00:21:38,458
‫כל חודש וחודש,‬

295
00:21:39,166 --> 00:21:40,500
‫כל שנה ושנה,‬

296
00:21:40,583 --> 00:21:41,791
‫בשארית חיי.‬

297
00:21:47,083 --> 00:21:50,083
‫כולנו מצלמים רגעים מאושרים,‬

298
00:21:50,833 --> 00:21:53,125
‫ומוחקים את כל השאר.‬

299
00:21:55,458 --> 00:21:56,583
‫כולנו עושים את זה.‬

300
00:21:57,708 --> 00:22:02,541
‫אנחנו מצלמים בחתונות, אבל לא בלוויות.‬

301
00:22:16,333 --> 00:22:17,791
‫אבא גסס.‬

302
00:22:18,791 --> 00:22:20,958
‫הוא חלה בסרטן...‬

303
00:22:22,666 --> 00:22:23,500
‫סרטן הלבלב.‬

304
00:22:24,833 --> 00:22:27,208
‫ואני זוכר שהוא זימן אותנו לחדר העבודה‬

305
00:22:27,791 --> 00:22:31,000
‫והתחיל להתנצל על ההתנהגות שלו‬
‫ועל הדברים שעשה.‬

306
00:22:33,291 --> 00:22:36,250
‫הוא שאל אם נסלח לו לפני מותו.‬

307
00:22:37,375 --> 00:22:38,708
‫אמרתי, "כן".‬

308
00:22:39,416 --> 00:22:40,708
‫אלכס היה אומר כל דבר.‬

309
00:22:41,250 --> 00:22:45,125
‫הוא היה ילד נחמד, היה לו אופי טוב כל כך.‬

310
00:22:46,625 --> 00:22:49,208
‫ואז מרקוס עמד שם ואמר,‬

311
00:22:49,750 --> 00:22:51,833
‫"לא, אני לא סולח לך".‬

312
00:22:53,333 --> 00:22:54,916
‫והסתובב ויצא מהחדר.‬

313
00:22:56,916 --> 00:22:59,416
‫אני זוכר שיצאתי מהחדר איתו,‬

314
00:23:00,041 --> 00:23:02,333
‫ושאלתי, "למה עשית את זה?‬

315
00:23:02,416 --> 00:23:05,833
‫למה סירבת לבקשתו האחרונה של אדם גוסס?‬

316
00:23:06,166 --> 00:23:08,250
‫הוא עומד למות. תגיד שאתה סולח לו".‬

317
00:23:08,500 --> 00:23:10,625
‫הוא אמר, "לא. למה לי?"‬

318
00:23:11,125 --> 00:23:12,458
‫אמרתי, "כי הוא ביקש.‬

319
00:23:12,916 --> 00:23:16,000
‫הוא ביקש שנסלח לו. למה אתה לא מסוגל?"‬

320
00:23:16,500 --> 00:23:19,166
‫הוא אמר, "לא, זה מסובך. אני לא רוצה".‬

321
00:23:30,041 --> 00:23:32,000
‫וכעבור כמה ימים הוא נפטר.‬

322
00:23:36,916 --> 00:23:38,125
‫לאחר שאבא מת,‬

323
00:23:38,833 --> 00:23:41,291
‫חשבתי שדברים ישתנו בבית,‬

324
00:23:41,750 --> 00:23:43,958
‫כי הוא היה הבריון, הוא קבע את החוקים.‬

325
00:23:45,250 --> 00:23:47,625
‫וכשהגעתי לשנות ה-20 לחיי,‬

326
00:23:48,708 --> 00:23:52,166
‫חשבתי שנקבל גישה לבית, שנקבל מפתח לבית,‬

327
00:23:52,250 --> 00:23:55,791
‫שנוכל להיכנס ולאכול מתי שנרצה,‬
‫לבוא מתי שנרצה.‬

328
00:23:56,041 --> 00:23:58,583
‫אפשר לשכוח מכל החוקים. הוא מת עכשיו.‬

329
00:24:01,333 --> 00:24:05,125
‫מהר מאוד הבנתי שהחוקים לא השתנו.‬

330
00:24:06,000 --> 00:24:07,666
‫הם נהיו נוקשים עוד יותר.‬

331
00:24:12,625 --> 00:24:15,500
‫אימא עדיין סירבה לתת לנו מפתח.‬

332
00:24:19,541 --> 00:24:23,333
‫אבל דיברתי על זה עם מרקוס,‬
‫והוא אמר לי לא לדאוג.‬

333
00:24:25,416 --> 00:24:26,333
‫אז לא דאגתי.‬

334
00:24:39,541 --> 00:24:41,000
‫נקפוץ חמש שנים קדימה.‬

335
00:24:43,166 --> 00:24:46,375
‫מצאתי אותה שוכבת חסרת הכרה‬
‫בתחתית גרם המדרגות.‬

336
00:24:48,416 --> 00:24:50,416
‫היה לה גידול סרטני במוח,‬

337
00:24:51,500 --> 00:24:53,291
‫סרטן סופני.‬

338
00:24:58,416 --> 00:25:00,791
‫הייתי נסער מאוד מכל העניין.‬

339
00:25:03,666 --> 00:25:05,291
‫למדתי לאהוב את אימא שלי,‬

340
00:25:07,458 --> 00:25:11,291
‫והתקרבתי אליה מאוד.‬

341
00:25:17,333 --> 00:25:19,125
‫היא אמרה שהיא תתגעגע אלינו‬

342
00:25:19,791 --> 00:25:23,125
‫ושהיא אוהבת אותנו.‬

343
00:25:25,041 --> 00:25:26,458
‫ובאותו רגע...‬

344
00:25:27,541 --> 00:25:28,708
‫היא הלכה לעולמה.‬

345
00:25:31,250 --> 00:25:35,791
‫פשוט בכיתי במשך זמן רב.‬

346
00:25:38,458 --> 00:25:39,541
‫אבל מרקוס לא בכה.‬

347
00:25:41,916 --> 00:25:43,375
‫הוא לא הפגין שום רגש.‬

348
00:25:45,250 --> 00:25:46,083
‫אני...‬

349
00:25:48,166 --> 00:25:49,083
‫לא הרגשתי כלום.‬

350
00:25:50,750 --> 00:25:54,708
‫לא היו לי רגשות אשם על כך שלא הרגשתי כלום.‬

351
00:25:54,791 --> 00:25:58,083
‫לא הייתי עצוב, לא הרגשתי...‬

352
00:25:59,666 --> 00:26:00,666
‫הקלה.‬

353
00:26:00,958 --> 00:26:02,083
‫לא הרגשתי כלום.‬

354
00:26:08,208 --> 00:26:10,125
‫אני מכיר את אחי לפני ולפנים.‬

355
00:26:10,791 --> 00:26:13,625
‫אנחנו תאומים. אנחנו יודעים הכול זה על זה.‬

356
00:26:14,250 --> 00:26:18,500
‫אבל הוא התמודד עם המצב‬
‫בצורה שונה לחלוטין ממני.‬

357
00:26:19,666 --> 00:26:21,958
‫וזה הטריד אותי מאוד.‬

358
00:26:27,958 --> 00:26:32,500
‫אחרי הלוויה חזרנו לדיוק'ס קוטג'‬

359
00:26:33,208 --> 00:26:36,250
‫ונכנסנו לבית שלנו עם המפתח שלנו‬

360
00:26:37,291 --> 00:26:42,750
‫והתחלנו לפנות את הבית הענק‬
‫ואת המבנים החיצוניים,‬

361
00:26:43,250 --> 00:26:45,375
‫כי כולם היו מלאים בחפצים.‬

362
00:26:48,666 --> 00:26:52,500
‫התחלנו לפנות דברים מהקומה התחתונה,‬

363
00:26:53,583 --> 00:26:57,708
‫ומדי פעם מצאנו צנצנת ריבה‬

364
00:26:58,083 --> 00:26:59,833
‫מלאה בשטרות של 50 ליש"ט.‬

365
00:27:01,125 --> 00:27:03,208
‫מצאנו שטרות מוחבאים מאחורי וילונות.‬

366
00:27:06,916 --> 00:27:09,750
‫התחלתי לחשוב, "זה קצת מוזר".‬

367
00:27:12,291 --> 00:27:14,500
‫ואז נכנסנו לחדרי האמבטיה.‬

368
00:27:15,833 --> 00:27:19,333
‫באחד מחדרי האמבטיה היה ארון ענק‬

369
00:27:20,500 --> 00:27:21,750
‫מלא בצעצועי מין.‬

370
00:27:25,583 --> 00:27:28,333
‫מרקוס ואני הסתכלנו בפנים. אני הייתי בהלם,‬

371
00:27:29,750 --> 00:27:32,791
‫אבל הוא לא הפגין הרבה רגש.‬

372
00:27:33,291 --> 00:27:37,708
‫הוא רק חזר ואמר לי, "תשכח מזה.‬
‫שים את זה בצד, בוא נמשיך".‬

373
00:27:41,916 --> 00:27:43,416
‫וכשנכנסנו לעליית הגג,‬

374
00:27:44,041 --> 00:27:46,791
‫מצאנו שם את הילדות שלנו.‬

375
00:27:50,333 --> 00:27:55,250
‫כל ספרי הלימוד שלנו,‬
‫כל בגדי התינוקות שלנו,‬

376
00:27:56,666 --> 00:27:59,708
‫וארגזים על גבי ארגזים מלאים במתנות‬

377
00:28:00,416 --> 00:28:03,541
‫שנשלחו לנו מדי חג מולד ומדי יום הולדת‬

378
00:28:04,166 --> 00:28:08,375
‫מהסנדקים שלנו, מהדודים והדודות שלנו.‬

379
00:28:09,833 --> 00:28:14,291
‫מעולם לא קיבלנו שום מתנה‬
‫בחג המולד וביום ההולדת.‬

380
00:28:16,333 --> 00:28:18,583
‫היא שמרה כל אחת ואחת מהן.‬

381
00:28:22,333 --> 00:28:25,166
‫זה הפך את אימא שלי לדמות מורכבת בהרבה.‬

382
00:28:27,833 --> 00:28:31,458
‫מי היא הייתה? מה עוד אני לא יודע עליה?‬

383
00:28:36,458 --> 00:28:39,291
‫התחלנו לפנות את החדר של אימא.‬

384
00:28:48,208 --> 00:28:50,416
‫היינו בתוך אחד הארונות,‬

385
00:28:51,000 --> 00:28:54,666
‫וכשהזזנו את כל המעילים והבגדים,‬

386
00:28:55,250 --> 00:29:00,041
‫מצאנו דלת סודית שהובילה לארון בתוך הארון.‬

387
00:29:00,833 --> 00:29:04,166
‫היא הייתה נעולה, כמובן.‬
‫אז חיפשנו את המפתח.‬

388
00:29:19,666 --> 00:29:24,000
‫ובפנים מצאנו תמונה‬

389
00:29:25,041 --> 00:29:26,500
‫שלי ושל מרקוס.‬

390
00:29:28,208 --> 00:29:31,583
‫בתמונה אנחנו בערך בני עשר, אנחנו עירומים,‬

391
00:29:32,833 --> 00:29:34,041
‫והראשים שלנו נחתכו.‬

392
00:29:37,875 --> 00:29:42,333
‫זה היה מוזר מדי. זה פשוט היה משונה מדי.‬

393
00:29:43,041 --> 00:29:44,916
‫למה לעזאזל הייתה לה‬

394
00:29:45,750 --> 00:29:49,916
‫תמונת עירום שלי ושל מרקוס בלי ראש?‬

395
00:29:56,208 --> 00:29:57,500
‫לא ידעתי מה לעשות.‬

396
00:29:58,541 --> 00:29:59,375
‫אני...‬

397
00:30:00,333 --> 00:30:01,416
‫לא ידעתי מה לעשות.‬

398
00:30:27,208 --> 00:30:28,041
‫לא.‬

399
00:30:30,958 --> 00:30:31,916
‫זה פסיכי לגמרי.‬

400
00:30:33,166 --> 00:30:34,416
‫פשוט פסיכי לגמרי.‬

401
00:30:38,416 --> 00:30:39,291
‫אלוהים.‬

402
00:30:52,875 --> 00:30:53,875
‫אפשר לקבל כוס תה?‬

403
00:31:03,833 --> 00:31:08,458
‫- מערכה שנייה // מרקוס -‬

404
00:31:21,625 --> 00:31:28,625
‫מהיום הראשון התחלתי ליצור עבור אלכס‬
‫חיים שונים מהחיים האמיתיים שלנו.‬

405
00:31:35,791 --> 00:31:39,875
‫ציירתי לו תמונה של משפחה נורמלית.‬
‫גרנו בבית יפה,‬

406
00:31:40,250 --> 00:31:42,666
‫ההורים שלנו היו אנשים נחמדים והגונים.‬

407
00:31:45,083 --> 00:31:46,333
‫אבל זו לא הייתה האמת.‬

408
00:31:48,375 --> 00:31:51,583
‫זו הייתה פנטזיה שיצרתי עבורו,‬

409
00:31:51,958 --> 00:31:54,375
‫וככל שזה נמשך, כך הפנטזיה גדלה.‬

410
00:32:08,041 --> 00:32:10,208
‫כשאלכס חזר מבית החולים,‬

411
00:32:11,250 --> 00:32:13,375
‫הוא לא הכיר את אימא שלו.‬

412
00:32:13,916 --> 00:32:17,916
‫הוא לא הכיר את הבית שלו,‬
‫את החדר שלו, את החברה שלו,‬

413
00:32:18,000 --> 00:32:22,000
‫הוא לא ידע שהוא באנגליה, הוא לא ידע כלום.‬

414
00:32:24,375 --> 00:32:27,125
‫אבל הוא הכיר אותי.‬

415
00:32:28,541 --> 00:32:29,791
‫הוא ידע מי אני.‬

416
00:32:33,291 --> 00:32:35,750
‫אם יש לך בראש רק עובדה אחת,‬

417
00:32:36,500 --> 00:32:39,708
‫דבר אחד שאתה יודע בוודאות,‬
‫דבר אחד שהוא שלך,‬

418
00:32:40,166 --> 00:32:42,541
‫ששייך לך, שאיש לא נתן לך,‬

419
00:32:43,375 --> 00:32:45,541
‫אתה בונה הכול סביב העובדה הזאת.‬

420
00:32:48,166 --> 00:32:51,541
‫הוא היה מוכרח לבטוח בי,‬
‫כי לא היה לו אף אחד אחר לבטוח בו.‬

421
00:32:52,375 --> 00:32:53,708
‫לא היה לו כלום מלבדי.‬

422
00:32:56,750 --> 00:33:00,541
‫אז כשהוא חזר הביתה‬
‫התחלתי ללמד אותו את הדברים הבסיסיים,‬

423
00:33:00,625 --> 00:33:04,291
‫"אלה ההורים שלך, זה החדר שלך,‬
‫אלה החפצים שלך".‬

424
00:33:05,458 --> 00:33:09,333
‫וככה התקדמנו, עובדה אחרי עובדה.‬

425
00:33:12,375 --> 00:33:17,000
‫ורק כעבור חצי שנה הבנתי‬

426
00:33:17,541 --> 00:33:21,541
‫שיש לי שליטה מסוימת‬
‫במה הוא יודע ולא יודע,‬

427
00:33:21,958 --> 00:33:24,875
‫כי הוא האמין לכל מה שאמרתי לו‬
‫וקיבל הכול כפשוטו.‬

428
00:33:26,708 --> 00:33:28,708
‫למשל, הוא שאל אותי‬

429
00:33:29,333 --> 00:33:31,083
‫לאילו חופשות משפחתיות יצאנו.‬

430
00:33:34,625 --> 00:33:37,583
‫האמת הייתה שלא יצאנו לחופשות משפחתיות.‬

431
00:33:38,416 --> 00:33:41,708
‫יצאנו לחופשה רק עם משפחות של אחרים.‬

432
00:33:42,583 --> 00:33:46,458
‫מעולם לא יצאנו לחופשה עם ההורים,‬
‫אבל לא רציתי שהוא ידע זאת,‬

433
00:33:46,541 --> 00:33:51,083
‫כי זה היה מדכא ועצוב ולא נורמלי.‬

434
00:33:51,666 --> 00:33:55,875
‫אז במקום לומר, "לא יצאנו לחופשות משפחתיות‬
‫כי היו לנו חרא של הורים",‬

435
00:33:56,291 --> 00:33:58,791
‫אמרתי,‬
‫"כן, יצאנו לחופשות משפחתיות כל הזמן.‬

436
00:33:59,000 --> 00:34:01,583
‫הנה תמונה מחופשה משפחתית בצרפת".‬

437
00:34:02,125 --> 00:34:05,000
‫אבא שלי דיבר צרפתית, אז זה נשמע הגיוני.‬

438
00:34:05,666 --> 00:34:07,000
‫"אה, זה נחמד."‬

439
00:34:07,291 --> 00:34:10,041
‫והצלחתי למצוא תמונה שלנו בחוף.‬

440
00:34:11,166 --> 00:34:12,625
‫ונראה שזה סיפק אותו.‬

441
00:34:13,833 --> 00:34:17,916
‫הוא לא שאל,‬
‫"יצאנו לחופשה עם אימא? עם אבא?‬

442
00:34:18,666 --> 00:34:19,916
‫כל המשפחה הייתה יחד?"‬

443
00:34:22,166 --> 00:34:23,791
‫הוא לא שאל שאלות כאלה,‬

444
00:34:25,208 --> 00:34:26,666
‫ואני לא נתתי לו פרטים.‬

445
00:34:30,041 --> 00:34:31,291
‫נתתי לו תמונה.‬

446
00:34:32,916 --> 00:34:34,583
‫הדמיון שלו עשה את השאר.‬

447
00:34:38,083 --> 00:34:43,375
‫נתתי לו אלבום תמונות‬
‫מלא בזיכרונות מאושרים,‬

448
00:34:44,583 --> 00:34:45,708
‫זמנים מאושרים.‬

449
00:34:47,416 --> 00:34:48,333
‫בלי כל החרא.‬

450
00:34:55,583 --> 00:34:59,041
‫השתדלתי לא להמציא כלום. פשוט השמטתי דברים.‬

451
00:35:01,291 --> 00:35:03,000
‫אילו הוא היה מתחקר אותי,‬

452
00:35:04,250 --> 00:35:05,500
‫כל העניין היה קורס,‬

453
00:35:05,583 --> 00:35:08,416
‫והוא היה מגלה את האמת מהר מאוד.‬

454
00:35:12,791 --> 00:35:14,541
‫אבל הוא הרי איבד את הזיכרון,‬

455
00:35:16,333 --> 00:35:20,041
‫לכן הוא לא פקפק בשום דבר שאמרתי לו.‬

456
00:35:20,458 --> 00:35:23,500
‫אם אמרתי שיצאנו לחופשה משפחתית,‬
‫סימן שיצאנו לחופשה.‬

457
00:35:24,083 --> 00:35:25,750
‫סוף פסוק. הוא לא שאל שוב.‬

458
00:35:28,083 --> 00:35:31,041
‫ועשיתי את זה עד שהוא היה בן 32.‬

459
00:35:38,375 --> 00:35:42,666
‫הוא האמין אמונה עיוורת בכל מה שסיפרתי לו.‬

460
00:35:48,791 --> 00:35:51,166
‫זה המפתח לכל העניין.‬

461
00:35:52,916 --> 00:35:53,916
‫אמון.‬

462
00:35:55,583 --> 00:35:58,791
‫לא הייתה לי סיבה לחשוד בו או לפקפק בו.‬

463
00:36:00,333 --> 00:36:02,166
‫וככה זה...‬

464
00:36:02,375 --> 00:36:05,500
‫הרבה אנשים לא מאמינים שזה אפשרי,‬

465
00:36:05,583 --> 00:36:08,041
‫אבל כשמאמינים אמונה עיוורת, זה אפשרי.‬

466
00:36:12,541 --> 00:36:14,166
‫לא הייתה לי סיבה לפקפק בו.‬

467
00:36:21,041 --> 00:36:24,125
‫בהתחלה זה היה פשוט מאוד,‬
‫כי היו לי כל התשובות.‬

468
00:36:24,916 --> 00:36:28,916
‫אבל בחלוף הזמן השאלות נהיו מסובכות יותר,‬

469
00:36:29,000 --> 00:36:30,833
‫ישירות יותר,‬

470
00:36:31,125 --> 00:36:33,250
‫והייתי חייב לזכור‬

471
00:36:33,333 --> 00:36:35,750
‫מה סיפרתי לו ומה לא סיפרתי לו,‬

472
00:36:36,541 --> 00:36:39,625
‫ואז בעצם בחרתי בחירה מודעת...‬

473
00:36:41,041 --> 00:36:41,875
‫לשקר.‬

474
00:36:44,375 --> 00:36:47,875
‫הוא שאל, "אימא שלנו היא אימא טובה?"‬

475
00:36:49,666 --> 00:36:51,833
‫ואמרתי לו, "כן, אימא שלנו מגניבה",‬

476
00:36:52,875 --> 00:36:54,166
‫ובזה הסתיים העניין.‬

477
00:36:55,916 --> 00:37:00,750
‫כל אדם אחר היה אומר, "זו לא תשובה מספקת.‬
‫'אימא שלנו מגניבה' זה לא מספיק.‬

478
00:37:01,333 --> 00:37:05,333
‫אני רוצה לדעת עוד. ספר לי עליה.‬
‫היא טיפלה בנו יפה? היא אוהבת אותנו?‬

479
00:37:06,166 --> 00:37:07,833
‫האם היא הייתה אימא טובה?"‬

480
00:37:08,208 --> 00:37:10,166
‫אבל הוא לא שאל שאלות כאלה.‬

481
00:37:10,500 --> 00:37:13,500
‫הוא פשוט שאל, "אימא שלי מגניבה?"‬

482
00:37:13,583 --> 00:37:14,416
‫"כן."‬

483
00:37:14,750 --> 00:37:17,291
‫מעולה, נשמור את זה בזיכרון ונעבור הלאה.‬

484
00:37:25,458 --> 00:37:29,375
‫מדהים שמעולם לא הבחנתי בסתירות בסיפורים.‬

485
00:37:33,458 --> 00:37:37,083
‫אני לא מאמין שמעולם לא עצרתי ואמרתי לו,‬

486
00:37:37,375 --> 00:37:38,958
‫"זה לא מסתדר".‬

487
00:37:40,083 --> 00:37:44,333
‫לא פקפקתי בו ולו לרגע‬
‫במשך כל שנות ה-20 לחיי.‬

488
00:37:57,125 --> 00:37:59,041
‫ברגע שנכנסתי לעולם הזה‬

489
00:38:00,541 --> 00:38:02,083
‫ולא סיפרתי לו את האמת...‬

490
00:38:04,166 --> 00:38:05,333
‫לא הצלחתי לצאת מזה.‬

491
00:38:07,458 --> 00:38:09,166
‫והעניין התגלגל כמו כדור שלג,‬

492
00:38:09,625 --> 00:38:12,416
‫עד שלא הייתה לי ברירה‬
‫אלא לדבוק במה שסיפרתי לו.‬

493
00:38:15,083 --> 00:38:18,000
‫אחרת היה עליי להודות בפניו שהמצאתי...‬

494
00:38:18,750 --> 00:38:20,583
‫חיים שלא קיימים באמת.‬

495
00:38:32,166 --> 00:38:35,125
‫השקרים לאחי גבו ממני מחיר.‬

496
00:38:38,500 --> 00:38:42,208
‫הם שינו את ההרגשה שלי לגבי עצמי.‬

497
00:38:44,625 --> 00:38:49,541
‫שיקרתי לחבר הכי טוב שלי,‬
‫לשותף שלי, לחצי השני שלי,‬

498
00:38:49,958 --> 00:38:51,041
‫מדי יום ביומו,‬

499
00:38:51,875 --> 00:38:54,500
‫והרגשתי על כך אשמה עצומה,‬

500
00:38:55,791 --> 00:39:00,708
‫אבל לומר לו את האמת‬
‫היה גרוע פי ‬‫אלף ‬‫מלשקר לו.‬

501
00:39:02,291 --> 00:39:05,083
‫שתי האפשרויות היו איומות מבחינתי.‬

502
00:39:10,208 --> 00:39:11,875
‫אבל נאלצתי לבחור בין השתיים.‬

503
00:39:15,208 --> 00:39:17,583
‫ובסופו של דבר בחרתי‬

504
00:39:18,458 --> 00:39:22,000
‫לא לספר לו לעולם את האמת‬
‫על מה שקרה בילדותו.‬

505
00:39:38,166 --> 00:39:39,583
‫כולנו רוצים לחשוב‬

506
00:39:40,083 --> 00:39:42,333
‫שנזהה פדופיל ברגע שנראה אותו,‬

507
00:39:43,666 --> 00:39:45,333
‫כי זה יהיה ברור לעין.‬

508
00:39:46,458 --> 00:39:49,083
‫אבל במציאות זה פשוט לא קורה.‬

509
00:39:53,666 --> 00:39:56,416
‫אימא שלי התעללה בנו מינית‬

510
00:39:57,166 --> 00:39:59,125
‫עד גיל 14-12.‬

511
00:40:01,916 --> 00:40:03,416
‫למה שאספר לו את זה?‬

512
00:40:04,125 --> 00:40:06,875
‫כלומר, מה זה? זה משהו...‬

513
00:40:07,500 --> 00:40:09,125
‫אילו סיפרתי לך היום‬

514
00:40:09,416 --> 00:40:12,083
‫שהדבר הזה קרה לך בילדותך,‬
‫ולא ידעת על זה כלום,‬

515
00:40:12,208 --> 00:40:13,625
‫זה היה דופק לך את החיים.‬

516
00:40:15,791 --> 00:40:17,458
‫למה שארגיש צורך‬

517
00:40:17,916 --> 00:40:20,958
‫למסור לבן 18 מעורער בנפשו‬

518
00:40:21,625 --> 00:40:23,625
‫מידע שהוא לא יכול להתמודד איתו‬

519
00:40:24,083 --> 00:40:26,500
‫ושאין לו שום צורך לדעת?‬

520
00:40:28,583 --> 00:40:30,833
‫אילו המצב היה הפוך, הייתי מצפה ממנו...‬

521
00:40:31,875 --> 00:40:33,541
‫הייתי מצפה ממנו לפעול כמוני.‬

522
00:40:34,458 --> 00:40:37,625
‫הייתי רוצה שהוא יפעל כמוני.‬
‫הייתי כועס אילולא עשה זאת.‬

523
00:40:39,000 --> 00:40:41,166
‫יש לי דעה מוצקה מאוד בעניין הזה.‬

524
00:40:43,041 --> 00:40:45,291
‫יש אנשים שיגידו, "האמת היא האמת,‬

525
00:40:45,375 --> 00:40:50,000
‫היית צריך לספר לו. הוא היה הולך לפסיכולוג‬
‫ומתמודד עם הדברים האלה כל חייו.‬

526
00:40:50,791 --> 00:40:56,791
‫מי שמך לשחק את אלוהים?‬
‫מי שמך לקחת ממנו את כל הדברים האלה?"‬

527
00:40:56,875 --> 00:40:59,125
‫אבל מבחינתי, בהרגשה שלי,‬

528
00:41:00,375 --> 00:41:03,083
‫אני יודע מה קרה, וזו הרגשה מחורבנת.‬

529
00:41:06,583 --> 00:41:09,833
‫ממנו זה נחסך. הוא לא מכיר את ההרגשה הזאת.‬

530
00:41:10,250 --> 00:41:12,500
‫נתתי לו מתנה כשחסכתי ממנו את הידע הזה.‬

531
00:41:14,250 --> 00:41:16,916
‫מבחינתי זו מתנה,‬

532
00:41:17,000 --> 00:41:19,708
‫זה משהו יקר ערך‬

533
00:41:19,791 --> 00:41:23,041
‫שכל אדם היה נותן למישהו שהוא אוהב.‬

534
00:41:23,333 --> 00:41:24,666
‫כל אחד היה עושה את זה.‬

535
00:41:49,458 --> 00:41:53,583
‫חייתי את החיים האלה למען אלכס‬

536
00:41:54,666 --> 00:41:55,875
‫במשך שנים כה רבות,‬

537
00:41:57,541 --> 00:42:02,333
‫עשיתי כל מה שצריך‬
‫כדי שהדברים יתאימו לנרטיב שנתתי לו.‬

538
00:42:05,208 --> 00:42:09,166
‫ביום ההולדת שלה הגענו הביתה,‬
‫וכולנו התחבקנו והתנשקנו.‬

539
00:42:10,708 --> 00:42:12,666
‫אין לי מושג מה היא חשבה.‬

540
00:42:14,083 --> 00:42:18,000
‫"דפקתי לילדים האלה את החיים,‬
‫ועכשיו הם שרים לי 'היום יום הולדת'".‬

541
00:42:24,166 --> 00:42:26,833
‫אפינו עוגה, וכולנו חגגנו ושרנו‬

542
00:42:26,916 --> 00:42:29,500
‫ועשינו את כל הדברים שמשפחה אמורה לעשות.‬

543
00:42:30,625 --> 00:42:32,791
‫אלכס עשה את מה שקרא בספרים,‬

544
00:42:33,458 --> 00:42:35,791
‫הוא עשה את מה שראה בסרטים.‬

545
00:42:37,708 --> 00:42:39,208
‫"תנשק את אימא שלך.‬

546
00:42:39,916 --> 00:42:41,333
‫תנשק את האישה הזאת."‬

547
00:42:43,833 --> 00:42:45,500
‫ואני צפיתי מהצד.‬

548
00:42:51,458 --> 00:42:55,000
‫בתוך תוכי הרגשתי כאב וסבל עצום.‬

549
00:42:56,375 --> 00:43:00,083
‫והרצון שהכול ייעלם‬

550
00:43:00,541 --> 00:43:03,583
‫היה חזק כל כך, עוצמתי כל כך,‬

551
00:43:04,791 --> 00:43:09,500
‫עד שהתחלתי להאמין במציאות שיצרתי.‬

552
00:43:10,791 --> 00:43:14,541
‫היה לי צורך להרגיש שהדברים האלה‬
‫בעצם לא קרו לי מעולם.‬

553
00:43:18,125 --> 00:43:21,458
‫אלכס איבד את הזיכרון בתאונה,‬

554
00:43:23,875 --> 00:43:26,125
‫ואני איבדתי את הזיכרון מתוך בחירה.‬

555
00:43:30,916 --> 00:43:31,875
‫וזה היה נהדר.‬

556
00:43:32,791 --> 00:43:33,750
‫והייתי חופשי.‬

557
00:43:35,041 --> 00:43:37,500
‫ויכולתי להשתחרר מכל הדברים שהיא עשתה לי,‬

558
00:43:38,458 --> 00:43:41,583
‫מכל הכאב שהיא הסבה לי,‬

559
00:43:42,625 --> 00:43:43,708
‫מכל הבושה.‬

560
00:43:46,375 --> 00:43:47,583
‫הרגשתי בושה.‬

561
00:43:48,541 --> 00:43:49,750
‫הרגשתי מלוכלך.‬

562
00:43:50,708 --> 00:43:51,958
‫הרגשתי מנוצל.‬

563
00:43:55,541 --> 00:43:56,750
‫וכל זה נעלם.‬

564
00:44:04,750 --> 00:44:07,166
‫לפתע הייתה לי ילדות נחמדה.‬

565
00:44:09,208 --> 00:44:10,916
‫לפתע היו לי הורים נחמדים.‬

566
00:44:12,875 --> 00:44:14,333
‫לא התעללו בי.‬

567
00:44:16,083 --> 00:44:18,083
‫כל הדברים האלה לא קרו גם לי.‬

568
00:44:19,625 --> 00:44:23,083
‫אז עזרתי לו להשתחרר מהילדות הזאת,‬

569
00:44:23,625 --> 00:44:25,625
‫ובה בעת עזרתי לעצמי.‬

570
00:44:28,541 --> 00:44:30,458
‫וזה היה קסום.‬

571
00:44:33,708 --> 00:44:36,125
‫אם עצמתי את העיניים והתרכזתי,‬

572
00:44:36,666 --> 00:44:38,166
‫מובן שכל הזיכרונות צפו.‬

573
00:44:38,666 --> 00:44:40,666
‫אבל על פני השטח, ברמה היום-יומית,‬

574
00:44:41,791 --> 00:44:43,500
‫חייתי במעגל חיים זהה לשלו.‬

575
00:44:45,041 --> 00:44:47,666
‫זה היה מעגל נוח מבחינתי,‬

576
00:44:48,708 --> 00:44:50,125
‫ומבחינתו זה היה...‬

577
00:44:52,750 --> 00:44:54,458
‫רוע הכרחי, שקר הכרחי,‬

578
00:44:57,041 --> 00:44:58,458
‫איך שלא תקראו לזה.‬

579
00:45:11,708 --> 00:45:13,208
‫לאחר מות אימי,‬

580
00:45:14,125 --> 00:45:16,250
‫לאחר שקברנו אותה והיא הסתלקה מחיינו,‬

581
00:45:17,125 --> 00:45:20,500
‫הרגשתי שכל הסאגה הגיעה לסיומה.‬

582
00:45:28,083 --> 00:45:29,875
‫כשאלכס מצא את התמונה,‬

583
00:45:30,791 --> 00:45:32,625
‫הוא חווה בלבול.‬

584
00:45:34,375 --> 00:45:35,958
‫כשאני מצאתי את התמונה,‬

585
00:45:36,875 --> 00:45:38,333
‫חוויתי‬

586
00:45:39,250 --> 00:45:41,458
‫את הזוועה של מה שקרה לי.‬

587
00:45:43,625 --> 00:45:44,958
‫אין אפשרות אחרת.‬

588
00:45:45,291 --> 00:45:47,208
‫זו לא הייתה תאונה.‬

589
00:45:47,291 --> 00:45:50,041
‫היא לא החליקה וגזרה בטעות את הראשים שלנו.‬

590
00:45:50,833 --> 00:45:53,666
‫זה היה משהו מקברי ומטריד,‬

591
00:45:54,583 --> 00:45:58,583
‫והייתי חייב להחזיר מיד את השד לבקבוק,‬

592
00:45:59,625 --> 00:46:02,333
‫אחרת הייתי נופל לתהום.‬

593
00:46:05,000 --> 00:46:08,166
‫התמונה שינתה הכול מבחינתי.‬

594
00:46:09,916 --> 00:46:13,208
‫פשוט הלכתי ישר למטבח.‬

595
00:46:14,083 --> 00:46:15,375
‫מרקוס עמד שם,‬

596
00:46:16,708 --> 00:46:17,833
‫ושאלתי אותו,‬

597
00:46:18,333 --> 00:46:21,791
‫"האם התעללו בנו מינית? כן או לא?"‬

598
00:46:23,000 --> 00:46:25,125
‫והוא הסתובב אליי והחוויר כסיד.‬

599
00:46:25,875 --> 00:46:29,083
‫הוא לא ידע מה לעשות.‬
‫הוא הסתובב אליי, הוא החזיק כוס תה,‬

600
00:46:29,541 --> 00:46:31,708
‫והכוס נשמטה מידו ונפלה על הרצפה.‬

601
00:46:32,583 --> 00:46:33,833
‫באותו שבריר שנייה‬

602
00:46:34,833 --> 00:46:38,333
‫כל המעגל שיצרתי נעלם כלא היה.‬

603
00:46:39,291 --> 00:46:42,958
‫לעולם לא אשכח זאת, כי ידעתי שזה סוף המשחק.‬

604
00:46:43,833 --> 00:46:45,791
‫והוא פשוט הסתכל עליי...‬

605
00:46:47,083 --> 00:46:48,250
‫בדממה.‬

606
00:46:50,500 --> 00:46:51,541
‫הוא הנהן בראשו.‬

607
00:46:52,375 --> 00:46:56,583
‫הוא פשוט הנהן בראשו לחיוב.‬
‫הוא לא אמר דבר. רק הנהן.‬

608
00:46:57,500 --> 00:46:59,625
‫ואז הסתובב, הפנה לי את הגב‬

609
00:47:00,750 --> 00:47:01,958
‫ויצא לגינה.‬

610
00:47:14,166 --> 00:47:15,000
‫שאלתי,‬

611
00:47:15,250 --> 00:47:16,916
‫"האם אימא התעללה בנו?"‬

612
00:47:17,000 --> 00:47:18,041
‫הוא אמר, "כן".‬

613
00:47:20,291 --> 00:47:24,000
‫הוא פשוט כרך את זרועו סביבי ואמר,‬

614
00:47:24,916 --> 00:47:26,500
‫"כן, זה נכון".‬

615
00:47:29,333 --> 00:47:30,375
‫ובכינו.‬

616
00:47:31,250 --> 00:47:32,083
‫שנינו.‬

617
00:47:49,416 --> 00:47:52,666
‫בכיתי ימים על גבי ימים.‬

618
00:47:54,541 --> 00:47:55,875
‫ימים על גבי ימים.‬

619
00:47:57,083 --> 00:47:59,958
‫ו... פשוט לא ידעתי מה לעשות.‬

620
00:48:00,916 --> 00:48:01,750
‫אני...‬

621
00:48:02,750 --> 00:48:03,833
‫לא ידעתי מה לעשות.‬

622
00:48:12,125 --> 00:48:15,083
‫אמרתי שוב ושוב,‬
‫"לא יכול להיות, לא אימא. אתה טועה.‬

623
00:48:16,750 --> 00:48:18,500
‫אימא שלנו לא הייתה פדופילית.‬

624
00:48:19,750 --> 00:48:21,208
‫היא לא אישה כזאת.‬

625
00:48:23,541 --> 00:48:27,791
‫היא הייתה קצת אקסצנטרית,‬
‫אבל היא לא הייתה כזאת".‬

626
00:48:34,250 --> 00:48:38,208
‫למיטב ידיעתי, אבא שלי לא התעלל בנו מעולם.‬

627
00:48:39,833 --> 00:48:42,875
‫ואף על פי ששנאתי אותו,‬
‫כי הוא היה אדם נורא,‬

628
00:48:43,666 --> 00:48:46,416
‫אני מאמין שהוא לא ידע‬
‫שאימא שלי מתעללת בנו.‬

629
00:48:47,625 --> 00:48:51,750
‫הייתי רוצה לחשוב שהוא ידע ושהיה עליו‬
‫לעשות משהו בעניין, אבל הוא לא ידע.‬

630
00:48:54,541 --> 00:48:57,291
‫הייתה לה יכולת מדהימה‬

631
00:48:57,833 --> 00:49:01,250
‫להפנט כמעט את האנשים סביבה‬

632
00:49:01,333 --> 00:49:03,500
‫ולגרום להם לעשות כרצונה.‬

633
00:49:05,166 --> 00:49:08,875
‫כולם חשבו שהיא מדהימה ומקסימה,‬
‫אבל בתוך תוכה היא הייתה שונה.‬

634
00:49:09,750 --> 00:49:13,458
‫בתוך תוכה היא הייתה אישה מורכבת מאוד ו...‬

635
00:49:15,416 --> 00:49:16,416
‫אכזרית.‬

636
00:49:20,625 --> 00:49:23,083
‫היה לי קשה להשלים עם מה שאימא עשתה,‬

637
00:49:24,416 --> 00:49:27,583
‫אבל היה לי קשה בהרבה‬
‫להשלים עם מה שמרקוס עשה.‬

638
00:49:31,916 --> 00:49:35,833
‫אחי התאום שיקר לי.‬

639
00:49:39,375 --> 00:49:44,375
‫האדם היחיד שסמכתי עליו ב-100 אחוז‬

640
00:49:45,000 --> 00:49:46,125
‫בגד בי.‬

641
00:49:48,375 --> 00:49:49,625
‫כעסתי עליו.‬

642
00:49:50,375 --> 00:49:52,375
‫כעסתי עליו מאוד לראשונה בחיי.‬

643
00:49:53,625 --> 00:49:57,583
‫כעסתי עליו כי ידענו הכול זה על זה,‬

644
00:49:57,666 --> 00:50:00,208
‫לא היו לנו סודות, עשינו הכול יחד,‬

645
00:50:00,916 --> 00:50:06,208
‫אבל מאחורי כל זה הוא הסתיר ממני סוד.‬

646
00:50:07,625 --> 00:50:11,541
‫איך יכול להיות שהוא הסתיר ממני סוד?‬
‫אין סודות בינינו. אנחנו תאומים.‬

647
00:50:11,916 --> 00:50:14,291
‫אנחנו תאומים זהים. אנחנו מחוברים זה לזה.‬

648
00:50:14,458 --> 00:50:16,666
‫לא קיימים בינינו סודות,‬

649
00:50:17,416 --> 00:50:19,583
‫אין להם מקום בקשר שלנו.‬

650
00:50:21,250 --> 00:50:22,958
‫ואף על פי כן, היה לו סוד.‬

651
00:50:23,625 --> 00:50:24,916
‫כמעט השתחררתי מזה.‬

652
00:50:25,041 --> 00:50:29,291
‫באמת נפטרתי מזה, הוצאתי את זה מהראש שלי,‬

653
00:50:30,125 --> 00:50:34,875
‫ואלכס פשוט הוציא את זה מהמקום‬
‫שהתאמצתי בכל כוחי לשמור סגור ומסוגר,‬

654
00:50:35,166 --> 00:50:39,500
‫ופשוט זרק על זה על השולחן ברגע אחד,‬
‫פשוט ככה.‬

655
00:50:41,208 --> 00:50:43,250
‫דרשתי ממנו תשובות,‬

656
00:50:43,875 --> 00:50:47,250
‫והוא פשוט אמר שהוא לא מוכן לדבר על זה.‬

657
00:50:48,250 --> 00:50:51,750
‫הוא אמר שהתעללו בנו מינית, וסירב להוסיף.‬

658
00:50:52,166 --> 00:50:53,416
‫זה כל מה שהוא אמר לי.‬

659
00:50:55,416 --> 00:51:00,833
‫הוא שאל אותי, ואני שתקתי,‬
‫הוא שאל, אני שתקתי, וחוזר חלילה.‬

660
00:51:01,333 --> 00:51:03,208
‫סתמתי את הגולל על הנושא.‬

661
00:51:03,750 --> 00:51:05,875
‫"נתתי לך פיסת מידע אחת,‬

662
00:51:05,958 --> 00:51:08,750
‫אמרתי שזה קרה, זה כל מה שאתה צריך לדעת."‬

663
00:51:11,375 --> 00:51:14,666
‫ומעולם לא דיברנו על שום דבר מזה.‬

664
00:51:17,041 --> 00:51:18,250
‫לא יכולתי להתמודד.‬

665
00:51:18,833 --> 00:51:21,250
‫פשוט לא יכולתי להתמודד‬

666
00:51:21,833 --> 00:51:25,166
‫עם הכאב, עם הסבל ש...‬

667
00:51:26,041 --> 00:51:28,000
‫לא היו לי כלים להתמודד עם זה.‬

668
00:51:29,333 --> 00:51:31,958
‫פשוט רציתי לברוח ולקבור את עצמי באדמה.‬

669
00:51:33,208 --> 00:51:34,250
‫וזה מה שעשיתי.‬

670
00:51:55,041 --> 00:51:56,291
‫הייתי לבד.‬

671
00:51:57,583 --> 00:52:01,291
‫הייתי לבד, אולי לראשונה בחיי.‬

672
00:52:04,666 --> 00:52:06,291
‫איבדתי את התאום שלי,‬

673
00:52:07,291 --> 00:52:11,583
‫החוליה היחידה שקישרה אותי לכל קיומי.‬

674
00:52:18,000 --> 00:52:20,500
‫לא היו לי שום פרטים‬
‫לגבי מה שאימא שלי עשתה,‬

675
00:52:20,916 --> 00:52:25,333
‫לא היו לי שום פרטים לגבי החיים שלי,‬
‫אילו חלקים היו אמיתיים ואילו היו בדויים.‬

676
00:52:26,583 --> 00:52:27,416
‫כלום.‬

677
00:52:41,333 --> 00:52:42,958
‫זה היה קשה במיוחד‬

678
00:52:43,416 --> 00:52:46,708
‫כי בניתי את חיי סביב המידע שקיבלתי ממרקוס.‬

679
00:52:49,208 --> 00:52:53,250
‫אז לא איבדתי רק את מרקוס,‬
‫איבדתי גם את עצמי.‬

680
00:52:56,291 --> 00:52:58,750
‫מגיל 18 בניתי מחדש את חיי...‬

681
00:52:59,833 --> 00:53:00,708
‫מאפס.‬

682
00:53:01,916 --> 00:53:07,250
‫עכשיו אני בן 32, וחזרתי לנקודת ההתחלה.‬
‫שוב אין לי כלום.‬

683
00:53:08,041 --> 00:53:10,916
‫אני מתחיל מחדש בפעם השנייה,‬

684
00:53:12,041 --> 00:53:13,208
‫אם זה אפשרי בכלל,‬

685
00:53:13,625 --> 00:53:17,291
‫ואני שוב צריך לבנות מחדש את כל חיי!‬

686
00:53:27,916 --> 00:53:29,208
‫אז התחלתי‬

687
00:53:29,875 --> 00:53:31,000
‫לנסות ולהבין‬

688
00:53:32,291 --> 00:53:33,375
‫מי הייתה אימי,‬

689
00:53:35,250 --> 00:53:36,833
‫איזה מין אישה היא הייתה,‬

690
00:53:38,958 --> 00:53:40,833
‫איך נראו חייה הסודיים.‬

691
00:53:47,791 --> 00:53:51,708
‫וזה הפך למעין אובססיה.‬

692
00:53:56,375 --> 00:53:58,750
‫התחלתי לחבר את החלקים זה לזה.‬

693
00:54:00,750 --> 00:54:05,333
‫התחלתי למצוא גזרי עיתונים‬
‫מהתקופה שאימא שלי יצאה לחברה,‬

694
00:54:05,416 --> 00:54:09,291
‫התחלתי למצוא פיסות מידע.‬

695
00:54:15,083 --> 00:54:17,500
‫בין המכתבים השגרתיים שציפיתי למצוא‬

696
00:54:18,458 --> 00:54:21,458
‫מצאתי הרבה מכתבי אהבה מלאי תשוקה.‬

697
00:54:22,875 --> 00:54:26,166
‫מכתבים מאנשי צבא, מקולונלים,‬

698
00:54:26,250 --> 00:54:28,208
‫מאנשים ידועים למדיי.‬

699
00:54:30,500 --> 00:54:33,000
‫כל אחד ואחד מהם פשוט העריץ אותה.‬

700
00:54:36,000 --> 00:54:38,041
‫התחלתי להבין‬

701
00:54:38,125 --> 00:54:41,791
‫שכל החיים שלה סבבו סביב...‬

702
00:54:42,166 --> 00:54:43,000
‫סקס.‬

703
00:54:44,875 --> 00:54:47,791
‫היא הטילה עליהם כישוף כלשהו.‬

704
00:54:56,000 --> 00:54:57,375
‫אהבתי את אימא שלי,‬

705
00:54:59,583 --> 00:55:01,666
‫והיא הייתה חלק מחיי.‬

706
00:55:04,083 --> 00:55:07,708
‫והיה לי קשה מאוד‬

707
00:55:08,208 --> 00:55:11,500
‫ליישב את הסתירה בין שתי האימהות,‬

708
00:55:13,458 --> 00:55:15,833
‫זו שהכרתי וזו שגיליתי עליה בהמשך.‬

709
00:55:17,333 --> 00:55:19,041
‫זה פשוט...‬

710
00:55:20,250 --> 00:55:21,750
‫גדול יותר משחשבתי.‬

711
00:55:31,333 --> 00:55:34,375
‫נכנסתי לסחרור חושים בלתי ייאמן.‬

712
00:55:37,375 --> 00:55:38,416
‫מה אמת ומה שקר?‬

713
00:55:39,875 --> 00:55:41,625
‫מה אם כל הסיפור...‬

714
00:55:43,375 --> 00:55:44,833
‫מצוץ מהאצבע?‬

715
00:55:49,291 --> 00:55:50,750
‫אין היגיון בשום דבר.‬

716
00:55:57,416 --> 00:55:58,875
‫מה עוד אני לא יודע?‬

717
00:56:13,833 --> 00:56:16,000
‫שקעתי בדיכאון עמוק,‬

718
00:56:17,750 --> 00:56:19,458
‫הייתי מבולבל לגמרי.‬

719
00:56:20,375 --> 00:56:21,750
‫לא ידעתי מי אני.‬

720
00:56:24,916 --> 00:56:27,375
‫אפילו היו לי מחשבות אובדניות.‬

721
00:56:27,833 --> 00:56:31,166
‫פשוט לא יכולתי להתמודד עם חיי היום-יום.‬

722
00:56:36,750 --> 00:56:38,041
‫והיה לי מאוד...‬

723
00:56:40,375 --> 00:56:41,375
‫קשה...‬

724
00:56:42,875 --> 00:56:43,833
‫להתמודד עם זה.‬

725
00:56:49,208 --> 00:56:53,166
‫אחד הדברים העיקריים שהציל אותי‬
‫היה ההיכרות עם אשתי.‬

726
00:56:55,166 --> 00:56:58,125
‫פגשתי מישהי שהייתה מוכנה לקבל לא רק אותי,‬

727
00:56:58,375 --> 00:57:02,250
‫אלא גם את הסיפור המדהים הזה,‬

728
00:57:03,583 --> 00:57:06,958
‫ולעזור לי במסע החיפושים שלי אחר האמת.‬

729
00:57:10,041 --> 00:57:12,375
‫אז התחתנו ונולדו לנו שני ילדים,‬

730
00:57:13,791 --> 00:57:16,541
‫גם מרקוס התחתן, גם לו נולדו שני ילדים,‬

731
00:57:17,583 --> 00:57:19,083
‫ושנינו המשכנו בחיינו.‬

732
00:57:24,291 --> 00:57:27,166
‫הייתי נחוש לא לאפשר לזה להשפיע על חיי.‬

733
00:57:27,583 --> 00:57:30,791
‫הצלחתי להכניס את זה לתיבת פנדורה,‬
‫לסגור את המכסה,‬

734
00:57:31,333 --> 00:57:33,666
‫ולחיות חיים מאושרים מאוד.‬

735
00:57:34,416 --> 00:57:37,208
‫נהניתי מאוד, היו לי מערכות יחסים מדהימות,‬

736
00:57:37,291 --> 00:57:41,000
‫אני נשוי לאישה מדהימה,‬
‫עשיתי דברים נהדרים בחיי,‬

737
00:57:41,375 --> 00:57:45,375
‫מבלי להתמודד עם כל הדברים האלה.‬
‫פשוט נעלתי הכול בתיבה.‬

738
00:57:52,583 --> 00:57:56,041
‫אני חושב שהסיפור הזה מוזר עוד יותר‬

739
00:57:56,541 --> 00:58:00,083
‫כי אנחנו עושים הכול יחד.‬

740
00:58:01,333 --> 00:58:03,583
‫ב-20 השנים האחרונות אנחנו עובדים יחד,‬

741
00:58:04,000 --> 00:58:06,833
‫מנהלים את החברות שלנו יחד, עושים הכול יחד.‬

742
00:58:11,625 --> 00:58:13,666
‫אפילו כתבנו ספר על החוויה שלנו.‬

743
00:58:16,500 --> 00:58:18,541
‫אבל מרקוס סירב להיפתח בפניי.‬

744
00:58:21,541 --> 00:58:24,166
‫הוא סירב להגיע למקומות שרציתי להגיע אליהם.‬

745
00:58:29,208 --> 00:58:30,625
‫היו לי שאלות,‬

746
00:58:32,125 --> 00:58:33,458
‫והייתי זקוק לתשובות,‬

747
00:58:34,708 --> 00:58:37,541
‫והוא לא היה מוכן לתת לי אותן.‬

748
00:58:38,708 --> 00:58:41,125
‫וגם היום הוא לא מוכן.‬

749
00:58:46,791 --> 00:58:51,125
‫במשך 20 שנה שמרתי על שתיקה‬
‫ולא חשפתי את הפרטים האמיתיים של מה שקרה.‬

750
00:58:52,583 --> 00:58:55,125
‫כשאני חושב על זה עכשיו,‬
‫אני נחרד ממה שעשיתי.‬

751
00:58:55,750 --> 00:58:57,458
‫הייתי צריך לחבק אותו,‬

752
00:58:57,750 --> 00:59:00,583
‫היינו צריכים לשבת ולדבר,‬
‫להחליט איך נתמודד עם זה,‬

753
00:59:00,666 --> 00:59:04,041
‫ללכת לפסיכולוג, לעשות את זה יחד,‬

754
00:59:04,500 --> 00:59:05,500
‫ועשיתי את ההפך.‬

755
00:59:10,875 --> 00:59:13,458
‫נטשתי אותו והנחתי לו להתמודד עם זה לבד.‬

756
00:59:16,208 --> 00:59:20,583
‫כלומר, אני פשוט לא מאמין‬
‫שהייתי מסוגל לעשות לו דבר כזה.‬

757
00:59:21,708 --> 00:59:24,125
‫אני מתבייש במה שעשיתי.‬

758
00:59:26,416 --> 00:59:28,375
‫וביום מן הימים הוא יסלח לי על זה,‬

759
00:59:29,375 --> 00:59:30,208
‫אבל...‬

760
00:59:35,166 --> 00:59:36,166
‫זה יותר מדי.‬

761
00:59:38,208 --> 00:59:39,041
‫יותר מדי.‬

762
00:59:47,583 --> 00:59:52,000
‫- מערכה שלישית // אלכס ומרקוס -‬

763
01:00:10,416 --> 01:00:12,416
‫אני עדיין לא יודע מי אני.‬

764
01:00:18,250 --> 01:00:20,208
‫עכשיו אני צריך שאחי ידבר,‬

765
01:00:22,750 --> 01:00:26,833
‫כדי שאבין מה אמיתי ומה לא אמיתי.‬

766
01:00:31,666 --> 01:00:34,166
‫אני צריך ממנו את החלק האחרון של הפאזל.‬

767
01:00:37,458 --> 01:00:38,666
‫מה באמת קרה...‬

768
01:00:40,958 --> 01:00:42,000
‫באותו בית...‬

769
01:00:44,250 --> 01:00:45,375
‫לפני שנים כה רבות?‬

770
01:01:15,625 --> 01:01:16,625
‫אני קצת קרוב מדי.‬

771
01:01:20,791 --> 01:01:22,958
‫הנה.‬
‫-כן, רק טיפה.‬

772
01:01:26,333 --> 01:01:31,041
‫באמת לא נתפס שעשינו כל כך הרבה דברים יחד,‬

773
01:01:31,500 --> 01:01:34,125
‫עברנו כל כך הרבה דברים,‬

774
01:01:35,250 --> 01:01:38,125
‫אבל מעולם לא ישבנו‬

775
01:01:39,250 --> 01:01:42,125
‫ואמרנו, "מה קרה שם בדיוק?"‬

776
01:01:44,000 --> 01:01:45,750
‫תמיד הרגשתי שאין בזה צורך.‬

777
01:01:46,041 --> 01:01:49,000
‫תמיד הרגשתי שאתה סומך עליי מספיק...‬

778
01:01:51,250 --> 01:01:54,291
‫ומכבד אותי מספיק,‬
‫אז אתה לא צריך לדעת את כל הפרטים.‬

779
01:01:56,958 --> 01:02:00,791
‫כן, באמת קיבלתי כל מה שאמרת לאורך הדרך,‬

780
01:02:01,458 --> 01:02:04,666
‫אבל ככל שגיליתי יותר‬
‫וככל שהעמקנו יותר בסיפור,‬

781
01:02:05,250 --> 01:02:08,583
‫כך נדהמתי עוד ועוד לנוכח העובדה‬

782
01:02:09,041 --> 01:02:11,416
‫שלא פקפקתי בשום דבר שאמרת.‬

783
01:02:14,125 --> 01:02:18,208
‫והמחיר שזה גבה ממני‬

784
01:02:18,583 --> 01:02:19,958
‫היה מחיר אישי עצום.‬

785
01:02:21,916 --> 01:02:25,791
‫המסע שלי היה מסע קשה בהרבה‬

786
01:02:26,291 --> 01:02:27,666
‫משדמיינת,‬

787
01:02:28,125 --> 01:02:30,000
‫ואפילו לא עצרת וחשבת על זה.‬

788
01:02:33,291 --> 01:02:35,500
‫והסודיות שלך‬

789
01:02:36,416 --> 01:02:40,166
‫היא משהו שהתקשיתי להתמודד איתו‬

790
01:02:40,750 --> 01:02:43,916
‫כי אנחנו יודעים הכול יחד,‬

791
01:02:44,333 --> 01:02:47,291
‫כתאומים זהים אנחנו מבינים דברים יחד,‬
‫אנחנו מחוברים,‬

792
01:02:48,583 --> 01:02:52,083
‫אבל קיימת בינינו מידה שלא תיאמן‬

793
01:02:52,750 --> 01:02:54,625
‫של נתק ושתיקה,‬

794
01:02:55,291 --> 01:02:57,375
‫כי אני מנסה בכל כוחי לשאול שאלות,‬

795
01:02:57,458 --> 01:02:59,333
‫ואתה מנסה בכל כוחך לא לענות.‬

796
01:03:01,958 --> 01:03:03,458
‫ואני מרגיש...‬

797
01:03:05,875 --> 01:03:08,708
‫שברגע שיהיו לי התשובות,‬
‫המסע שלי יגיע לקיצו.‬

798
01:03:10,291 --> 01:03:12,666
‫אתה מבין אותי? אני צריך שהמסע שלי ייגמר.‬

799
01:03:12,916 --> 01:03:14,500
‫אני צריך להפסיק לחפש,‬

800
01:03:15,291 --> 01:03:20,166
‫ואתה תוכל להשתחרר מזה סוף סוף,‬
‫אז שנינו נרוויח מהעניין הזה,‬

801
01:03:20,750 --> 01:03:23,083
‫נרוויח באותה מידה.‬
‫-אני יודע.‬

802
01:03:23,833 --> 01:03:24,666
‫אתה יודע.‬

803
01:03:24,750 --> 01:03:26,791
‫ואתה חייב להבין שכשפנית אליי‬

804
01:03:27,541 --> 01:03:29,666
‫באותו יום שלעולם לא אשכח, ושאלת אותי‬

805
01:03:29,916 --> 01:03:31,416
‫אם אימא התעללה בנו,‬

806
01:03:32,041 --> 01:03:34,166
‫ואמרתי, "כן" ותו לא,‬

807
01:03:36,750 --> 01:03:38,458
‫חשבתי שזו תשובה מספקת‬

808
01:03:38,541 --> 01:03:40,208
‫ושתוכל להמשיך בחייך.‬

809
01:03:42,000 --> 01:03:44,500
‫אבל זה לא הספיק. זה לא הספיק לי.‬

810
01:03:45,541 --> 01:03:46,625
‫הרגע הבודד הזה‬

811
01:03:47,791 --> 01:03:49,000
‫גבה ממני מחיר כבד.‬

812
01:03:50,083 --> 01:03:51,708
‫גם ממני, אלכס.‬

813
01:03:53,041 --> 01:03:57,916
‫כי כשנתתי לך את זה,‬
‫נאלצתי לתת את זה שוב גם לעצמי,‬

814
01:03:58,500 --> 01:04:00,833
‫אחרי שנים של ניסיון להיפטר מהחרא הזה.‬

815
01:04:01,541 --> 01:04:03,625
‫קברתי את זה עמוק.‬

816
01:04:05,333 --> 01:04:06,833
‫שתיקה.‬

817
01:04:07,000 --> 01:04:09,583
‫כן, אבל היא אפשרה לי לחיות חיים חופשיים,‬

818
01:04:10,250 --> 01:04:11,625
‫כמו החיים החופשיים שלך.‬

819
01:04:12,291 --> 01:04:13,625
‫היית חופשי מהתעללות.‬

820
01:04:15,333 --> 01:04:17,833
‫כשלקחתי את זה ממך, לקחתי את זה גם ממני.‬

821
01:04:18,833 --> 01:04:19,916
‫אתה לא מבין את זה?‬

822
01:04:24,083 --> 01:04:25,625
‫שתקתי למעני.‬

823
01:04:28,791 --> 01:04:29,666
‫למעני.‬

824
01:04:32,166 --> 01:04:34,666
‫אילו נתתי את זה לך,‬
‫הייתי נותן את זה גם לי,‬

825
01:04:35,166 --> 01:04:38,750
‫ולא הייתי מוכן לשבור את השתיקה.‬

826
01:04:39,708 --> 01:04:41,125
‫שתיקה היא שקר.‬

827
01:04:41,500 --> 01:04:43,583
‫שיקרתי לעצמי‬

828
01:04:44,333 --> 01:04:47,541
‫ובמשך 20 שנה התכחשתי להתעללות.‬

829
01:04:49,208 --> 01:04:50,958
‫זה מנגנון ההגנה שלי.‬

830
01:04:51,041 --> 01:04:54,250
‫זה שקר. שתיקה היא שקר,‬

831
01:04:55,208 --> 01:04:57,458
‫וכדי לומר לך מה שאתה רוצה לדעת‬

832
01:04:58,583 --> 01:04:59,958
‫היה עליי לשבור שתיקה.‬

833
01:05:01,250 --> 01:05:03,666
‫כל פרט כלשהו?‬
‫-הכול, אלכס,‬

834
01:05:03,750 --> 01:05:06,708
‫כל דבר מעבר ל"כן, אימא התעללה בנו".‬

835
01:05:06,791 --> 01:05:09,416
‫נתתי לך את המידע.‬
‫שאלת אותי שאלה, עניתי לך.‬

836
01:05:09,833 --> 01:05:11,416
‫כל השאר היה מחוץ לגבול.‬

837
01:05:12,625 --> 01:05:14,333
‫לא יכולתי להתמודד עם זה יותר.‬

838
01:05:18,208 --> 01:05:19,791
‫אתה לא מבין, אלי?‬

839
01:05:20,375 --> 01:05:21,208
‫לא.‬

840
01:05:21,291 --> 01:05:22,250
‫לא הבנתי.‬

841
01:05:22,791 --> 01:05:23,916
‫זו הסיבה.‬

842
01:05:24,000 --> 01:05:25,791
‫לא הבנתי את זה.‬
‫-זו הסיבה, אלי.‬

843
01:05:28,166 --> 01:05:29,500
‫לא יכולתי לעשות את זה.‬

844
01:05:30,291 --> 01:05:31,791
‫פחדתי מדי.‬

845
01:05:32,208 --> 01:05:34,750
‫הייתי פחדן גמור.‬

846
01:05:35,750 --> 01:05:37,208
‫לא יכולתי לתת לך כלום.‬

847
01:05:38,250 --> 01:05:39,083
‫כלום.‬

848
01:05:39,958 --> 01:05:42,583
‫אז במשך 20 שנה חיפשתי את זה.‬

849
01:05:43,583 --> 01:05:44,875
‫שיגעתי את עצמי.‬

850
01:05:46,291 --> 01:05:50,458
‫דיברתי עם אנשים במשך שעות,‬
‫מצאתי דברים, ליקטתי פיסות מידע.‬

851
01:05:51,291 --> 01:05:54,625
‫זה ניהל לי את החיים.‬
‫-למה לא יכולת להניח לזה?‬

852
01:05:54,875 --> 01:05:57,083
‫למה לא יכולת להשלים עם זה?‬
‫-לא יכולתי.‬

853
01:05:57,416 --> 01:05:59,125
‫פשוט לא יכולתי להניח לזה.‬

854
01:06:00,041 --> 01:06:02,666
‫אבל אתה מבין למה לא יכולתי לתת לך את זה?‬
‫-כן.‬

855
01:06:03,083 --> 01:06:04,250
‫אני מבין.‬

856
01:06:05,291 --> 01:06:07,333
‫לכן פעלתי לבד בדממה‬

857
01:06:07,958 --> 01:06:11,583
‫וניסיתי למצוא את זה,‬
‫ואתה שמרת על דממה וניסית לא לתת לי כלום.‬

858
01:06:12,166 --> 01:06:13,250
‫לא הייתה לי ברירה.‬

859
01:06:13,333 --> 01:06:16,250
‫וכך זה נמשך עוד ועוד.‬
‫-לא הייתה לי ברירה.‬

860
01:06:19,125 --> 01:06:21,208
‫אנחנו בני 54.‬

861
01:06:23,333 --> 01:06:26,166
‫בני 54, לכל הרוחות.‬

862
01:06:26,875 --> 01:06:28,583
‫ורק עכשיו אנחנו מדברים על זה.‬

863
01:06:29,291 --> 01:06:31,208
‫היינו צריכים לדבר על זה בגיל 20.‬

864
01:06:32,125 --> 01:06:34,250
‫איזה בזבוז מחורבן של 30 שנה!‬

865
01:06:36,000 --> 01:06:36,875
‫בכנות.‬

866
01:06:39,666 --> 01:06:40,875
‫אבל אנחנו כאן עכשיו.‬

867
01:06:42,875 --> 01:06:43,708
‫כן.‬

868
01:07:12,291 --> 01:07:13,125
‫אני...‬

869
01:07:15,041 --> 01:07:17,750
‫אין לי אומץ לומר לך בפרצוף‬

870
01:07:18,208 --> 01:07:19,250
‫מה קרה באמת.‬

871
01:07:20,208 --> 01:07:23,375
‫אבל דיברתי על זה מול המצלמה,‬

872
01:07:24,208 --> 01:07:26,458
‫ואולי כדאי שתצפה בסרטון,‬

873
01:07:27,916 --> 01:07:29,916
‫וזה ייתן לך כל מה שאתה צריך לדעת.‬

874
01:07:33,125 --> 01:07:34,666
‫ולא מפריע לך שאצפה בזה?‬

875
01:07:36,541 --> 01:07:39,166
‫לא אמרתי שזה לא מפריע לי. אני מרגיש ש...‬

876
01:07:39,416 --> 01:07:41,000
‫זה הכרחי.‬
‫-זה הכרחי.‬

877
01:07:42,625 --> 01:07:43,875
‫זה הכרחי, אלכס.‬

878
01:07:44,458 --> 01:07:45,666
‫השקר הגיע לקיצו.‬

879
01:07:47,125 --> 01:07:48,041
‫תצפה בזה.‬

880
01:07:48,625 --> 01:07:50,875
‫אני לא יכול לומר לך את זה בפרצוף, אלי.‬

881
01:07:51,333 --> 01:07:53,083
‫אני אלך ואניח לך לצפות בזה.‬

882
01:07:54,916 --> 01:07:55,916
‫ואז נסיים.‬

883
01:07:57,291 --> 01:07:58,500
‫בסדר.‬
‫-אתה מוכן לזה?‬

884
01:08:00,500 --> 01:08:01,333
‫כן.‬

885
01:08:07,791 --> 01:08:09,875
‫אתה מפחיד אותי עכשיו, אבל...‬

886
01:08:11,541 --> 01:08:13,625
‫אני לא מבין למה אתה צריך לצפות בזה.‬

887
01:08:14,291 --> 01:08:15,541
‫אני עדיין לא מבין.‬

888
01:08:16,666 --> 01:08:19,125
‫כדי שנהיה שוב מחוברים בשלמות, מרקי.‬

889
01:08:20,750 --> 01:08:23,208
‫אני מניח.‬
‫-אני רוצה שהשקר ייפסק.‬

890
01:08:25,791 --> 01:08:27,416
‫אני רוצה שחיי יהיו אמיתיים.‬

891
01:08:30,083 --> 01:08:33,083
‫החיים שלי לא אמיתיים.‬
‫אלה חיים שאתה נתת לי, מרקי.‬

892
01:08:33,416 --> 01:08:35,083
‫החיים שלי הם מה שאתה החלטת.‬

893
01:08:36,166 --> 01:08:37,875
‫אתה הכתבת את החיים שלי.‬

894
01:08:39,458 --> 01:08:41,208
‫אני צריך משהו שיהיה שלי.‬

895
01:08:43,250 --> 01:08:44,083
‫בסדר.‬

896
01:08:44,583 --> 01:08:45,541
‫בסדר?‬
‫-כן.‬

897
01:10:03,333 --> 01:10:05,000
‫מעולם לא סיפרתי לנפש חיה...‬

898
01:10:06,416 --> 01:10:07,500
‫מה קרה.‬

899
01:10:10,875 --> 01:10:12,541
‫בקושי סיפרתי לעצמי מה קרה.‬

900
01:10:14,416 --> 01:10:16,708
‫אז אתה מבקש שאתן לך משהו‬

901
01:10:18,541 --> 01:10:20,458
‫שמעולם לא נתתי לאיש.‬

902
01:10:49,916 --> 01:10:50,750
‫בסדר.‬

903
01:10:53,000 --> 01:10:55,250
‫שתלך להזדיין. בואו נעשה את זה.‬

904
01:11:02,333 --> 01:11:06,458
‫אימא שלי לקחה אותנו לחדרה‬

905
01:11:07,625 --> 01:11:09,250
‫והכניסה אותנו למיטתה.‬

906
01:11:11,666 --> 01:11:13,458
‫היא הכריחה אותנו לגעת זה בזה.‬

907
01:11:13,541 --> 01:11:16,416
‫היא הכריחה אותנו לשחק זה עם זה.‬

908
01:11:17,500 --> 01:11:21,750
‫היא נגעה בנו, היא הכריחה אותנו לאונן.‬

909
01:11:23,583 --> 01:11:27,666
‫היא עשתה דברים‬
‫ששום אימא לא אמורה לעשות לילדים שלה.‬

910
01:11:30,125 --> 01:11:31,333
‫ואז היא עלתה שלב.‬

911
01:11:32,083 --> 01:11:34,958
‫היא עשתה את הדברים האלה‬
‫כדי לספק את היצרים שלה,‬

912
01:11:36,041 --> 01:11:38,041
‫ואז היא העבירה אותנו לחברים שלה.‬

913
01:11:39,416 --> 01:11:42,291
‫היא הסיעה אותנו לבתים של חברים,‬

914
01:11:43,083 --> 01:11:45,041
‫אכלה ארוחת ערב, שתתה כוס יין,‬

915
01:11:45,583 --> 01:11:46,708
‫והשאירה אותנו שם.‬

916
01:11:48,791 --> 01:11:50,958
‫אף פעם לא יחד. תמיד בנפרד.‬

917
01:11:52,125 --> 01:11:56,083
‫ואז גבר זר שמעולם לא פגשתי, שלא הכרתי,‬

918
01:11:56,500 --> 01:11:57,833
‫לקח אותי למיטה שלו‬

919
01:11:59,250 --> 01:12:00,250
‫ונגע בי‬

920
01:12:01,000 --> 01:12:01,916
‫ואנס אותי‬

921
01:12:02,916 --> 01:12:04,208
‫ופגע בי,‬

922
01:12:06,000 --> 01:12:07,500
‫כדי לספק את היצרים שלו.‬

923
01:12:09,125 --> 01:12:11,916
‫ובבוקר אימא באה ואספה אותי,‬

924
01:12:12,541 --> 01:12:13,625
‫והסיעה אותי הביתה.‬

925
01:12:15,000 --> 01:12:17,291
‫אף פעם לא דיברנו. לא החלפנו מילה.‬

926
01:12:17,916 --> 01:12:19,250
‫מה עשיתי במכונית?‬

927
01:12:20,000 --> 01:12:21,916
‫ישבתי בשקט ולא פציתי פה.‬

928
01:12:23,916 --> 01:12:26,375
‫תמיד שתקתי. תמיד ישבתי בשקט.‬

929
01:12:27,416 --> 01:12:29,708
‫ואז זה קרה שוב ושוב.‬

930
01:12:31,500 --> 01:12:33,208
‫ואז היא לקחה את אלכס.‬

931
01:12:34,083 --> 01:12:35,708
‫שכבתי במיטה שלי,‬

932
01:12:37,083 --> 01:12:38,041
‫בחדר שלי.‬

933
01:12:38,708 --> 01:12:40,708
‫אלכס לא היה שם. הוא התאום שלי.‬

934
01:12:41,208 --> 01:12:42,958
‫הוא "הלך לישון אצל חבר".‬

935
01:12:44,291 --> 01:12:47,166
‫וזה היה דבר שבשגרה בחיים שלנו.‬

936
01:12:47,500 --> 01:12:49,041
‫ככה גדלנו.‬

937
01:12:50,166 --> 01:12:51,375
‫ואנחנו מקבלים את זה.‬

938
01:12:52,625 --> 01:12:53,833
‫ילדים מקבלים את זה.‬

939
01:12:54,291 --> 01:12:57,791
‫ילדים מקבלים כל דבר,‬
‫כי הם אוהבים את ההורים שלהם,‬

940
01:12:58,708 --> 01:13:03,916
‫והם חושבים שמה שההורים שלהם עושים‬
‫הוא חלק מההתבגרות.‬

941
01:13:06,083 --> 01:13:07,416
‫אין לנו היכולת‬

942
01:13:08,625 --> 01:13:11,625
‫להרגיש שאנחנו יודעים שזה לא בסדר,‬

943
01:13:12,583 --> 01:13:13,416
‫ו...‬

944
01:13:16,083 --> 01:13:18,583
‫אפילו עכשיו, אחרי כל כך הרבה שנים,‬

945
01:13:19,541 --> 01:13:20,875
‫אני חושב לעצמי,‬

946
01:13:21,750 --> 01:13:23,083
‫"לכי להזדיין, אימא.‬

947
01:13:23,166 --> 01:13:27,833
‫איך את מעזה לחשוב‬
‫שאת יכולה לעשות לי את זה?!"‬

948
01:13:30,125 --> 01:13:31,291
‫אבל היא איננה.‬

949
01:13:31,666 --> 01:13:33,791
‫היא מתה. היא חמקה מעונש,‬

950
01:13:35,208 --> 01:13:36,833
‫ואני לא יכול לומר לה את זה.‬

951
01:13:38,083 --> 01:13:39,250
‫ואני מתחרט על כך.‬

952
01:13:40,250 --> 01:13:41,583
‫אני מתחרט מאוד.‬

953
01:13:45,583 --> 01:13:48,125
‫אבל עכשיו אני מדבר סוף סוף.‬

954
01:13:49,250 --> 01:13:50,458
‫עכשיו אני מספר לכם.‬

955
01:13:51,125 --> 01:13:53,708
‫מעולם לא פגשתי אתכם, אני לא מכיר אתכם,‬

956
01:13:54,416 --> 01:13:56,041
‫אבל אתם מכירים את אימא שלי,‬

957
01:13:56,500 --> 01:13:58,333
‫ואתם יודעים שהיא עשתה דבר פסול.‬

958
01:14:02,416 --> 01:14:03,708
‫וזה חזק מאוד.‬

959
01:14:04,541 --> 01:14:05,583
‫ואני זקוק לזה.‬

960
01:14:07,541 --> 01:14:08,625
‫כולנו זקוקים לזה.‬

961
01:16:00,916 --> 01:16:01,958
‫ידעתי חלק מזה.‬

962
01:16:02,916 --> 01:16:05,375
‫ניחשתי חלק מזה, חשבתי על חלק מזה.‬

963
01:16:07,250 --> 01:16:08,875
‫פשוט לא הבנתי את קנה המידה.‬

964
01:16:12,875 --> 01:16:14,500
‫לא ידעתי שזה היה בהיקף כזה.‬

965
01:16:41,166 --> 01:16:44,250
‫איך יצאנו מהבית ההוא בחתיכה אחת?‬

966
01:16:48,333 --> 01:16:49,833
‫אתה רוצה לשמוע על כל זה?‬

967
01:16:51,041 --> 01:16:53,166
‫אנחנו כאן עכשיו. לא נעשה את זה שוב.‬

968
01:16:57,875 --> 01:16:59,875
‫אז בפעם האחרונה ש...‬

969
01:17:01,625 --> 01:17:04,125
‫העבירו אותי מיד ליד,‬
‫בהיעדר תיאור טוב יותר,‬

970
01:17:06,083 --> 01:17:08,750
‫אימא הסיעה אותי ללונדון.‬

971
01:17:11,416 --> 01:17:14,500
‫היא אכלה ארוחת ערב עם איזה בחור, אמן.‬

972
01:17:16,125 --> 01:17:17,916
‫אמן די מפורסם, מתברר.‬

973
01:17:18,583 --> 01:17:19,625
‫אכלנו ארוחת ערב.‬

974
01:17:20,000 --> 01:17:21,000
‫היא עזבה.‬

975
01:17:23,041 --> 01:17:24,458
‫ואני נשארתי אצלו בבית.‬

976
01:17:25,833 --> 01:17:30,208
‫ואז הוא נכנס לחדר,‬
‫היו שם ציורים על כל הקירות‬

977
01:17:30,958 --> 01:17:31,875
‫ומיטת אפיריון,‬

978
01:17:31,958 --> 01:17:34,125
‫והוא נכנס איתי למיטה והתחיל לגעת בי.‬

979
01:17:38,166 --> 01:17:39,916
‫הייתי בן 14.‬

980
01:17:41,625 --> 01:17:45,416
‫וכשהוא הגיע לאיבר המין שלי...‬

981
01:17:46,833 --> 01:17:49,000
‫התיישבתי במיטה ואמרתי, "לא.‬

982
01:17:50,833 --> 01:17:53,250
‫אני לא רוצה. אני לא אוהב את זה".‬

983
01:17:53,958 --> 01:17:55,041
‫והדפתי אותו מעליי,‬

984
01:17:55,666 --> 01:17:58,541
‫והוא נהיה תוקפני מאוד,‬
‫והצלחתי לצאת מהבית שלו.‬

985
01:18:01,250 --> 01:18:02,250
‫והגעתי הביתה.‬

986
01:18:02,708 --> 01:18:03,708
‫איך הגעת הביתה?‬

987
01:18:05,791 --> 01:18:06,916
‫איך זה אפשרי בכלל?‬

988
01:18:07,750 --> 01:18:10,541
‫הלכתי ברגל לתחנת הרכבת התחתית.‬

989
01:18:12,208 --> 01:18:15,708
‫לא היה לי כסף,‬
‫אבל באותם ימים אפשר היה להתפלח לרכבת.‬

990
01:18:16,375 --> 01:18:18,041
‫התפלחתי לרכבת בלי לשלם.‬

991
01:18:19,708 --> 01:18:20,833
‫והלכתי ברגל הביתה.‬

992
01:18:30,000 --> 01:18:32,458
‫הגעתי הביתה, דפקתי על החלון, ופתחת לי.‬

993
01:18:33,666 --> 01:18:36,708
‫נכנסתי למיטה והלכתי לישון.‬

994
01:18:40,333 --> 01:18:43,291
‫ולמחרת המשכנו...‬
‫-מה לעזאזל אימא אמרה על זה?‬

995
01:18:43,375 --> 01:18:45,458
‫היא לא ידעה שחזרת הביתה?‬

996
01:18:46,541 --> 01:18:47,375
‫כלום.‬

997
01:18:47,458 --> 01:18:49,416
‫בבוקר באתי וישבנו לאכול.‬

998
01:18:49,958 --> 01:18:51,875
‫היא הופתעה מאוד לראות אותי שם.‬

999
01:18:53,750 --> 01:18:56,833
‫ואני הסתכלתי עליה, והיא הסתכלה עליי.‬

1000
01:18:58,458 --> 01:18:59,875
‫וזה לא קרה שוב לעולם.‬

1001
01:19:01,958 --> 01:19:04,625
‫וככה זה נגמר, אלי.‬
‫-בלי לומר מילה?‬

1002
01:19:05,458 --> 01:19:06,583
‫בלי לומר מילה.‬

1003
01:19:08,666 --> 01:19:09,625
‫פאק.‬

1004
01:19:13,333 --> 01:19:15,166
‫והיא לא עשתה את זה שוב גם לך.‬

1005
01:19:16,083 --> 01:19:19,083
‫יותר לא עזבת. יותר לא נעלמת מהבית.‬

1006
01:19:20,083 --> 01:19:21,291
‫וזה נגמר.‬

1007
01:19:24,916 --> 01:19:26,166
‫ככה זה נעצר.‬

1008
01:19:51,500 --> 01:19:52,708
‫עכשיו אתה יודע הכול.‬

1009
01:19:54,291 --> 01:19:55,583
‫אתה יודע הכול, אלי.‬

1010
01:19:58,375 --> 01:20:02,041
‫זה מה שהייתי צריך.‬

1011
01:20:03,833 --> 01:20:04,666
‫כן.‬

1012
01:20:05,083 --> 01:20:07,000
‫לא עוד שקרים!‬

1013
01:20:08,041 --> 01:20:10,208
‫לא עוד שתיקה, לא עוד סודות.‬

1014
01:20:14,791 --> 01:20:16,375
‫וקיבלתי אותך בחזרה.‬

1015
01:20:17,291 --> 01:20:18,125
‫אתה שוב איתי.‬

1016
01:21:04,625 --> 01:21:07,541
‫אין לי שום דרך לגמול לו על מה שהוא עשה.‬

1017
01:21:12,833 --> 01:21:14,750
‫אין שום דבר שאוכל לומר לו.‬

1018
01:21:18,958 --> 01:21:19,875
‫אבל הוא יודע.‬

1019
01:21:21,166 --> 01:21:22,041
‫וזה מספיק.‬

1020
01:21:29,708 --> 01:21:30,583
‫זה נגמר.‬

1021
01:21:32,208 --> 01:21:33,041
‫סוף כל סוף.‬

1022
01:21:36,958 --> 01:21:37,875
‫והחיים ממשיכים.‬