1 00:00:07,590 --> 00:00:10,340 - ‫- איפה ננסי? האוכל מתקרר. - יש לה דייט.‬ 2 00:00:11,380 --> 00:00:13,840 ‫דייט? עם בחור?‬ 3 00:00:15,220 --> 00:00:17,790 ‫כן, יקירי. דייט. תפוחי אדמה?‬ 4 00:00:17,990 --> 00:00:20,330 - ‫- אל תנסי להסיח את דעתי. - אתה אוהב תפו"א.‬ 5 00:00:20,530 --> 00:00:23,600 - ‫- אני לא רוצה לדבר על תפוחי אדמה. - בסדר. גזר?‬ 6 00:00:25,020 --> 00:00:26,630 ‫קרול, הבת שלנו בת 15.‬ 7 00:00:26,830 --> 00:00:28,550 - ‫- דני... - שום דייטים לפני החתונה.‬ 8 00:00:28,750 --> 00:00:30,740 ‫אחר כך שבעלה יחליט מתי תצא לדייט.‬ 9 00:00:31,740 --> 00:00:33,810 ‫מעניין אם הוא יאשר לה ללכת לנשף.‬ 10 00:00:34,000 --> 00:00:35,930 ‫קרול קנתה לה שמלה וגזרה את התגים.‬ 11 00:00:36,130 --> 00:00:37,890 ‫הוא יהיה חייב להסכים.‬ 12 00:00:38,090 --> 00:00:39,480 ‫ננסי הזאת עושה בלגנים.‬ 13 00:00:39,680 --> 00:00:41,290 ‫תודה לאל שלא נולדו לנו בנות.‬ 14 00:00:41,500 --> 00:00:43,270 ‫תתעלמי מסבתא. היא שיכורה.‬ 15 00:00:43,470 --> 00:00:45,230 ‫יש פה מספיק מקום למפגש.‬ 16 00:00:45,430 --> 00:00:49,880 ‫אם אוציא את שולחן חדר האוכל, תוכל להיות פה עמדת פונץ' ו...‬ 17 00:00:50,550 --> 00:00:53,200 - ‫- מה הריח הזה? אלה הווילונות? - אני חושבת שלא...‬ 18 00:00:53,400 --> 00:00:55,700 ‫בכל אופן, אשמח לתת להם שיעורי ריקוד.‬ 19 00:00:55,900 --> 00:00:57,800 ‫כל בחורה צריכה לדעת איך לעשות...‬ 20 00:00:58,600 --> 00:01:00,370 ‫רגע, זה השטיח?‬ 21 00:01:00,570 --> 00:01:02,710 - ‫- כבר רחרחתי שם. - מאיפה זה מגיע?‬ 22 00:01:02,910 --> 00:01:03,880 - ‫- בוא. - מה אתה עושה?‬ 23 00:01:04,080 --> 00:01:06,170 - ‫- נעשה תחרות ריצה במסדרון. - מה?‬ 24 00:01:06,370 --> 00:01:08,170 ‫נראה אם הוא רץ מהר ממני.‬ 25 00:01:08,370 --> 00:01:09,920 ‫מובן שכן.‬ 26 00:01:10,120 --> 00:01:13,090 - ‫- הוא יחטוף התקף לב. - תודה לאל שאין לנו בנות.‬ 27 00:01:13,290 --> 00:01:15,510 ‫הן הכי גרועות שיש. תתעלמי מסבתא.‬ 28 00:01:15,710 --> 00:01:17,180 ‫וסבא. תתעלמי גם ממנו.‬ 29 00:01:17,380 --> 00:01:18,520 ‫זה הפסנתר.‬ 30 00:01:18,720 --> 00:01:20,520 ‫לפסנתר יש ריח של בצל?‬ 31 00:01:20,720 --> 00:01:21,890 ‫רק לקלידים השחורים.‬ 32 00:01:22,090 --> 00:01:23,480 - ‫- שירלי? - כן?‬ 33 00:01:23,680 --> 00:01:25,540 ‫הקלידים השחורים מסריחים מבצל.‬ 34 00:01:25,740 --> 00:01:27,110 - ‫- ו...? - למה?‬ 35 00:01:27,310 --> 00:01:28,330 ‫זה פסנתר משומש.‬ 36 00:01:30,420 --> 00:01:32,660 ‫דני, בחייך. זה באמת הכרחי?‬ 37 00:01:32,860 --> 00:01:35,070 ‫הוא יופיע ב"תוכנית של גורדון פורד" מחר.‬ 38 00:01:35,270 --> 00:01:36,280 ‫דני סטיבנס? באמת?‬ 39 00:01:36,480 --> 00:01:37,740 ‫אלוהים. אני מתה עליו.‬ 40 00:01:37,940 --> 00:01:39,500 ‫הוא יכול לעשות הכול.‬ 41 00:01:39,700 --> 00:01:43,540 ‫הוא שר, הוא רוקד, הוא מבקר ילדים חולים כל הזמן.‬ 42 00:01:43,740 --> 00:01:45,670 - ‫- בלי הפסקה. - הכי טוב חולים קשה.‬ 43 00:01:45,870 --> 00:01:47,800 ‫רוצים לבוא לתוכנית מחר? לצפות בו בשידור חי?‬ 44 00:01:48,000 --> 00:01:49,710 - ‫- ברצינות? - אנחנו נשמח!‬ 45 00:01:49,910 --> 00:01:50,970 ‫מאיפה נשיג כרטיסים?‬ 46 00:01:51,160 --> 00:01:53,430 ‫למזלכם, יש לכן מישהי מבפנים.‬ 47 00:01:53,630 --> 00:01:55,010 ‫כמה נפלא! מי?‬ 48 00:01:55,210 --> 00:01:56,930 ‫אני. אני בפנים.‬ 49 00:01:57,130 --> 00:01:58,770 - ‫- לא הבנתי. - אני עובדת בתוכנית.‬ 50 00:01:58,960 --> 00:02:00,770 ‫מכירה מישהי שתשיג לנו כרטיסים?‬ 51 00:02:00,970 --> 00:02:02,870 ‫כן. אני.‬ 52 00:02:04,790 --> 00:02:07,670 ‫אני יכולה להשיג כרטיסים, כי אני עובדת בתוכנית.‬ 53 00:02:07,870 --> 00:02:08,900 ‫אז אני שם.‬ 54 00:02:09,100 --> 00:02:10,030 ‫אני לא מבין.‬ 55 00:02:10,230 --> 00:02:13,030 ‫אם אאוורר את הפסנתר, אחליף את כל יצירות האומנות,‬ 56 00:02:13,230 --> 00:02:14,820 ‫איפטר מהמפיות וכלי הפלסטיק,‬ 57 00:02:15,020 --> 00:02:17,410 ‫אוסיף פרחים, כריות, צבע, אולי...‬ 58 00:02:17,610 --> 00:02:19,540 - ‫- אני אחשוב על זה. - על מה?‬ 59 00:02:19,740 --> 00:02:23,040 ‫היא רוצה לערוך פה מסיבה לנשים שמשלמות לה כדי למצוא בעל.‬ 60 00:02:23,240 --> 00:02:25,000 ‫תודה לאל שלא נולדו לנו בנות.‬ 61 00:02:25,200 --> 00:02:27,140 ‫אין ספק שזכינו.‬ 62 00:02:27,850 --> 00:02:30,230 - ‫- תתעלמי מסבתא, מתוקה. - גם מסבא.‬ 63 00:02:31,940 --> 00:02:34,070 ‫בואי נהפוך את זה לכלל, טוב?‬ 64 00:02:36,490 --> 00:02:37,720 ‫שוב תודה.‬ 65 00:02:37,920 --> 00:02:38,900 ‫אין בעד מה.‬ 66 00:02:39,450 --> 00:02:42,640 ‫מרים? תדאגי שזו שתשיג לנו את הכרטיסים תתקשר אלינו.‬ 67 00:02:42,840 --> 00:02:44,620 ‫אני משיגה לכם את הכרטיסים!‬ 68 00:02:44,830 --> 00:02:47,040 - ‫- אז יתקשרו אלינו? - כן, יתקשרו.‬ 69 00:02:49,290 --> 00:02:50,940 ‫אז מה החלטת?‬ 70 00:02:51,140 --> 00:02:53,320 ‫חדרי האמבטיה מתאימים ויש גג.‬ 71 00:02:53,520 --> 00:02:55,150 ‫תמיד אפשר לחגוג בדירה שלנו.‬ 72 00:02:55,350 --> 00:02:58,030 ‫היא קטנה מדי. שכרתי מורה למחול. איפה ילמד?‬ 73 00:02:58,230 --> 00:03:00,370 - ‫- תצטרכי לשכור אולם. - עם איזה כסף?‬ 74 00:03:00,570 --> 00:03:02,040 ‫אז תוותרי על המורה למחול?‬ 75 00:03:02,240 --> 00:03:04,510 ‫את לא יודעת כלום על אהבה.‬ 76 00:03:11,650 --> 00:03:14,570 {\an8}‫האפר איסט סייד, 1973‬ 77 00:03:17,070 --> 00:03:20,150 ‫עצמו עיניים. דמיינו אהבה.‬ 78 00:03:21,610 --> 00:03:24,520 ‫אתן רואות בעל אקדמאי נאה?‬ 79 00:03:24,720 --> 00:03:28,410 ‫ילדים? דירה מודרנית עם נוף עירוני?‬ 80 00:03:29,000 --> 00:03:32,070 ‫או שאולי אתן רואות אורתודונט מצליח,‬ 81 00:03:32,270 --> 00:03:36,000 ‫ילדים, ובית קולוניאלי בן שתי קומות באיזה פרוור?‬ 82 00:03:37,210 --> 00:03:41,970 ‫אולי קבלן מצליח וחזק, ילדים,‬ 83 00:03:42,170 --> 00:03:45,620 ‫בבית חווה משופץ שגורם לכן להחסיר פעימה.‬ 84 00:03:45,820 --> 00:03:49,520 ‫לא משנה איך אתן מדמיינות את האהבה, אוכל לעזור לכן למצוא אותה.‬ 85 00:03:51,060 --> 00:03:56,320 ‫כאן בחנות הרומנטיקה של רוז וייסמן, "1+1 שווה אהבה"‬ 86 00:03:56,860 --> 00:03:59,610 ‫אנו דואגים לכל פנטזיה...‬ 87 00:04:01,150 --> 00:04:02,910 {\an8}‫לכל פנטזיה רומנ...‬ 88 00:04:04,160 --> 00:04:06,500 {\an8}‫לכל... אני לא יודעת מה אתה עושה.‬ 89 00:04:06,700 --> 00:04:07,440 {\an8}‫קאט.‬ 90 00:04:07,630 --> 00:04:11,460 ‫מצטערת, אבל הוא מנפנף בזרועותיו כאילו הוא מעופף דרומה לקראת החורף.‬ 91 00:04:13,120 --> 00:04:13,900 ‫מה?‬ 92 00:04:14,100 --> 00:04:16,940 - ‫- רוז, את נראית נפלא. - תודה.‬ 93 00:04:17,140 --> 00:04:22,200 ‫קורט בסה"כ ניסה לומר לך להמשיך לזוז. זוכרת?‬ 94 00:04:22,400 --> 00:04:26,450 ‫את צריכה להמשיך לזוז עד שאת מגיעה לסימן הזה. רואה?‬ 95 00:04:26,650 --> 00:04:29,620 ‫כן. אבל אני מרגישה שזה מאוד מגושם. יש הרבה מדרגות.‬ 96 00:04:29,820 --> 00:04:31,040 ‫את נראית נפלא.‬ 97 00:04:31,240 --> 00:04:32,630 ‫אי אפשר שאעשה את זה משם?‬ 98 00:04:32,830 --> 00:04:34,000 ‫האור שלך לא נמצא שם.‬ 99 00:04:34,200 --> 00:04:35,710 ‫אולי אם לא הייתי חייבת...‬ 100 00:04:35,910 --> 00:04:38,570 ‫אבל את כן. אבל את באמת נראית נפלא.‬ 101 00:04:39,530 --> 00:04:41,930 ‫לא. מרים?‬ 102 00:04:42,130 --> 00:04:43,110 ‫אני באה.‬ 103 00:04:44,490 --> 00:04:46,830 ‫היי. מה קורה? זה הולך ממש טוב.‬ 104 00:04:47,030 --> 00:04:48,140 - ‫- באמת? - כן.‬ 105 00:04:48,340 --> 00:04:51,560 ‫יש לא מעט נהמות כעס מכיוון הצוות. זה נראה רע.‬ 106 00:04:51,760 --> 00:04:53,860 ‫לא. 196 טייקים זה נורמלי לגמרי.‬ 107 00:04:54,060 --> 00:04:55,780 ‫זה מגוחך. אני צריכה לשכב.‬ 108 00:04:55,970 --> 00:04:58,150 ‫אימא, רצית את זה. זוכרת?‬ 109 00:04:58,350 --> 00:05:02,260 ‫רצית להרחיב את העסק. רצית לצלם פרסומת.‬ 110 00:05:02,720 --> 00:05:05,450 ‫היי, כולם. הכול פה נפלא. אנחנו כמעט מוכנות.‬ 111 00:05:05,650 --> 00:05:07,580 ‫אני לא אישה שמתאימה למצלמות.‬ 112 00:05:07,780 --> 00:05:09,580 ‫בטח שכן. נכון, אדי?‬ 113 00:05:09,780 --> 00:05:10,920 ‫היא נראית נפלא.‬ 114 00:05:11,110 --> 00:05:12,470 ‫הוא ממש טוב.‬ 115 00:05:12,680 --> 00:05:15,380 ‫למה שלא נשכור מישהי אחרת שתשחק אותי?‬ 116 00:05:15,580 --> 00:05:17,190 - ‫- מי למשל? - דוריס דיי.‬ 117 00:05:17,520 --> 00:05:19,880 ‫דוריס דיי לא משדרת "רוז וייסמן".‬ 118 00:05:20,080 --> 00:05:21,050 ‫תעשי את זה את.‬ 119 00:05:21,250 --> 00:05:25,300 ‫בפנים שלך עדיין יש זכר לפנים שלי, אז אלה כמעט אותן פנים.‬ 120 00:05:25,500 --> 00:05:27,970 ‫זו דרך מוזרה לומר שעשית ניתוחים פלסטיים.‬ 121 00:05:28,170 --> 00:05:29,280 ‫אני הורסת את זה.‬ 122 00:05:29,780 --> 00:05:31,690 ‫כל הדבר הזה שארגנת.‬ 123 00:05:31,890 --> 00:05:34,750 ‫אני הורסת את זה ועושה צחוק מעצמי.‬ 124 00:05:34,950 --> 00:05:37,530 ‫אגיד לך מה. תשכחי מההליכה.‬ 125 00:05:37,720 --> 00:05:39,550 ‫תעמדי פה, באור שלך,‬ 126 00:05:39,750 --> 00:05:42,630 ‫אעמוד שם, ליד המצלמה, ותוכלי לדבר אליי.‬ 127 00:05:43,010 --> 00:05:46,380 ‫תעמדי שם ותספרי לי הכול על אהבה ועל הדרך להשיג בעל.‬ 128 00:05:46,590 --> 00:05:47,540 ‫בסדר, בואו נצלם.‬ 129 00:05:47,730 --> 00:05:49,080 ‫שקט על הסט, בבקשה.‬ 130 00:05:49,280 --> 00:05:52,390 ‫ואימא? את באמת נראית נפלא.‬ 131 00:05:53,470 --> 00:05:55,980 ‫"1+1 שווה אהבה", טייק 197. מתחילים.‬ 132 00:05:59,150 --> 00:06:02,440 ‫עצמו עיניים ודמיינו אהבה.‬ 133 00:06:03,900 --> 00:06:07,280 {\an8}‫גברת מייזל המופלאה‬ 134 00:06:08,200 --> 00:06:11,200 {\an8}- ‫- מרים? מרים? - מה?‬ 135 00:06:11,620 --> 00:06:13,270 ‫שוב אין אש בכיריים.‬ 136 00:06:13,470 --> 00:06:14,350 ‫הדלקת אותן?‬ 137 00:06:14,550 --> 00:06:15,770 ‫מובן שהדלקתי אותן.‬ 138 00:06:15,970 --> 00:06:17,820 ‫לפעמים את לא מדליקה אותן.‬ 139 00:06:18,010 --> 00:06:20,400 ‫פעם אחת לא הדלקתי. פעם אחת.‬ 140 00:06:20,600 --> 00:06:22,320 - ‫- תעמדי במקום. - מה?‬ 141 00:06:22,520 --> 00:06:25,360 - ‫- לא את! - מרים, למה שאעמוד במקום?‬ 142 00:06:25,560 --> 00:06:28,030 ‫לא את. אסתר. תעמדי במקום.‬ 143 00:06:28,230 --> 00:06:29,790 ‫אבא, תכין את אית'ן ליציאה.‬ 144 00:06:29,990 --> 00:06:31,870 ‫אני עסוק עם שיעור הפסנתר שלו.‬ 145 00:06:32,070 --> 00:06:33,660 ‫הוא צריך להתכונן לביה"ס.‬ 146 00:06:33,860 --> 00:06:34,960 ‫אני לא יכולה להכין תה.‬ 147 00:06:35,160 --> 00:06:36,000 ‫תפסיקי, אסתר.‬ 148 00:06:36,200 --> 00:06:38,380 ‫זה זמן טוב ללמוד איך להתעלם‬ 149 00:06:38,580 --> 00:06:40,420 ‫מהכול בחיים מלבד המוזיקה.‬ 150 00:06:40,620 --> 00:06:42,550 - ‫- עמדי במקום. - אני צריכה תה.‬ 151 00:06:42,750 --> 00:06:46,140 ‫ראית פעם את ולדימיר הורוביץ מחזיק צעצוע ביד אחת‬ 152 00:06:46,330 --> 00:06:50,100 ‫בזמן שהוא מנגן רחמנינוב ביד השנייה? אענה במקומך. לא ראית.‬ 153 00:06:50,300 --> 00:06:51,720 - ‫- אבא! - אייב.‬ 154 00:06:51,920 --> 00:06:52,730 ‫אני לא אוהב את זה.‬ 155 00:06:52,920 --> 00:06:54,850 ‫כרגע אף אחד לא נהנה.‬ 156 00:06:55,050 --> 00:06:57,860 - ‫- אני צריכה עזרה עם הכיריים! - ואני עם השיער שלה!‬ 157 00:06:58,050 --> 00:06:59,670 ‫אני עסוק עם הילד!‬ 158 00:06:59,870 --> 00:07:01,000 ‫בסדר, תפסיק.‬ 159 00:07:02,330 --> 00:07:04,460 ‫אנגן לך שוב את היצירה.‬ 160 00:07:05,130 --> 00:07:06,380 ‫תקשיב כמו שצריך.‬ 161 00:07:07,840 --> 00:07:09,840 ‫לזה אתה שואף.‬ 162 00:07:13,350 --> 00:07:14,970 ‫נכון שזה נשמע נחמד בלי המכונית?‬ 163 00:07:16,310 --> 00:07:18,920 ‫תודה לאל, זלדה. הבוקר הזה הוא סיוט.‬ 164 00:07:19,120 --> 00:07:19,920 ‫המצת לא עובד!‬ 165 00:07:20,120 --> 00:07:24,090 ‫מה? מרים, המצת לא עובד! אייב, המצת לא עובד!‬ 166 00:07:24,290 --> 00:07:25,730 ‫זה בסדר. קל לתקן את זה.‬ 167 00:07:25,980 --> 00:07:27,470 ‫מרים, קל לתקן את זה!‬ 168 00:07:27,670 --> 00:07:30,010 ‫אייב, זלדה פה, היא אומרת שקל לתקן את זה!‬ 169 00:07:30,210 --> 00:07:32,600 - ‫- מה? - זלדה תתקן את הכיריים.‬ 170 00:07:32,800 --> 00:07:34,390 ‫מה הבעיה עם הכיריים?‬ 171 00:07:34,590 --> 00:07:36,390 ‫המצת לא עובד, מר וייסמן.‬ 172 00:07:36,590 --> 00:07:38,100 ‫זלדה? מה את עושה פה?‬ 173 00:07:38,300 --> 00:07:39,650 ‫מתקנת את הכיריים!‬ 174 00:07:39,850 --> 00:07:40,940 ‫אה. בסדר.‬ 175 00:07:41,140 --> 00:07:44,690 ‫כמו שהראיתי לך בפעם הקודמת, את רק צריכה להדליק גפרור,‬ 176 00:07:44,890 --> 00:07:47,320 ‫תחזיקי אותו פה, סובבי את הידית, וזה נדלק.‬ 177 00:07:47,520 --> 00:07:49,070 ‫אלוהים. כל כך מסובך.‬ 178 00:07:49,270 --> 00:07:51,660 ‫זה בכלל לא מסובך. הראיתי לך הרבה פעמים.‬ 179 00:07:51,860 --> 00:07:53,490 - ‫- הסתכלת בספר? - בספר?‬ 180 00:07:53,690 --> 00:07:55,600 ‫הספר שהכנתי לך, זוכרת?‬ 181 00:07:55,800 --> 00:07:58,460 ‫הכול מתויג, ויש תמונות.‬ 182 00:07:58,660 --> 00:08:02,210 ‫רואה? כאן, תחת הכותרת "אין להבה בכיריים לתה",‬ 183 00:08:02,410 --> 00:08:04,610 ‫כתוב "איך לתקן את זה שאין להבה לתה".‬ 184 00:08:04,810 --> 00:08:07,050 ‫קל מאוד. עם תמונה של ספל תה והכול.‬ 185 00:08:07,250 --> 00:08:09,050 ‫טוב, למרבה המזל, עכשיו זה עובד.‬ 186 00:08:09,250 --> 00:08:10,930 ‫אולי את תוכלי לנסות בפעם הבאה?‬ 187 00:08:11,130 --> 00:08:13,220 ‫אם אעשה זאת, אפוצץ את כל הבניין.‬ 188 00:08:13,420 --> 00:08:14,350 ‫היא כבר תיקנה?‬ 189 00:08:14,550 --> 00:08:15,850 ‫כן. היא גאונה.‬ 190 00:08:16,050 --> 00:08:18,100 ‫לעזאזל. רציתי לראות אותה עושה את זה לפעם הבאה.‬ 191 00:08:18,300 --> 00:08:19,440 ‫הכול בספר שהכנתי.‬ 192 00:08:19,640 --> 00:08:21,190 - ‫- מאיפה זה הגיע? - אין לי מושג.‬ 193 00:08:21,390 --> 00:08:23,120 ‫ממני. אני הכנתי את הספר.‬ 194 00:08:23,870 --> 00:08:25,500 ‫תראי, יש תמונות. כיף.‬ 195 00:08:25,710 --> 00:08:26,820 ‫אני בחניה כפולה.‬ 196 00:08:27,020 --> 00:08:29,200 ‫תרצה לשתות תה? יש לנו להבה.‬ 197 00:08:29,400 --> 00:08:30,610 - ‫- לא, תודה. - רוצה להיכנס?‬ 198 00:08:30,810 --> 00:08:31,530 ‫אני בסדר פה.‬ 199 00:08:31,730 --> 00:08:32,830 ‫פשוט תיכנס ותשב.‬ 200 00:08:33,020 --> 00:08:34,620 ‫אני לא רוצה להיכנס ולשבת.‬ 201 00:08:34,820 --> 00:08:36,370 ‫זה ייקח רק דקה.‬ 202 00:08:36,570 --> 00:08:39,230 ‫את תמיד אומרת את זה, ובסוף אנחנו מבלים פה את כל היום.‬ 203 00:08:39,430 --> 00:08:40,960 ‫אלוהים, צריך להדליק גפרור?‬ 204 00:08:41,160 --> 00:08:42,920 ‫אם אעשה זאת, אפוצץ את הבניין.‬ 205 00:08:43,120 --> 00:08:45,000 ‫לא תפוצצי את הבניין.‬ 206 00:08:45,200 --> 00:08:46,690 ‫היא עלולה לפוצץ את הבניין.‬ 207 00:08:46,890 --> 00:08:47,840 ‫אז תני לה.‬ 208 00:08:48,040 --> 00:08:49,430 - ‫- יאנוש. - רוצה תה, מרים?‬ 209 00:08:49,620 --> 00:08:51,050 ‫לא. אסור לי לאחר היום.‬ 210 00:08:51,250 --> 00:08:55,260 ‫דני סטיבנס יופיע בתוכנית הערב, וגורדון הזהיר אותנו שכדאי שנהיה במיטבנו.‬ 211 00:08:55,460 --> 00:08:57,600 ‫אני צריכה לעצור קודם בביה"ס של אית'ן.‬ 212 00:08:57,800 --> 00:09:00,100 ‫היי, זלדה. את יכולה לתקן את זה?‬ 213 00:09:00,300 --> 00:09:01,480 ‫מובן שאני יכולה.‬ 214 00:09:01,680 --> 00:09:02,710 - ‫- זלדה. - מה?‬ 215 00:09:02,910 --> 00:09:05,250 ‫את חייבת להפסיק לעזור לאנשים האלה!‬ 216 00:09:05,500 --> 00:09:07,280 ‫את לא עובדת פה יותר.‬ 217 00:09:07,480 --> 00:09:08,880 ‫זה שיער של ילדה קטנה.‬ 218 00:09:10,000 --> 00:09:13,120 ‫הם לא ידעו שיש מדף גבוה יותר בארון המצעים.‬ 219 00:09:13,310 --> 00:09:16,300 ‫הם שכחו איך לערום עצים באח.‬ 220 00:09:16,550 --> 00:09:21,520 ‫ציפור עפה פנימה, והם אפילו לא חשבו לפתוח את החלון כדי שתצא.‬ 221 00:09:22,140 --> 00:09:23,600 ‫הם אנשים מבוגרים.‬ 222 00:09:23,810 --> 00:09:25,590 ‫הם צריכים ללמוד לדאוג לעצמם.‬ 223 00:09:25,790 --> 00:09:26,500 ‫הם לא יכולים!‬ 224 00:09:26,700 --> 00:09:27,480 ‫זלדה...‬ 225 00:09:28,230 --> 00:09:30,420 ‫במולדת הישנה,‬ 226 00:09:30,620 --> 00:09:35,860 ‫כשסוס צולע, הוא חסר תועלת, אז יורים בו.‬ 227 00:09:36,660 --> 00:09:40,780 ‫הבית הזה מלא בסוסים צולעים מאוד!‬ 228 00:09:41,740 --> 00:09:43,410 - ‫- זלדה, את יכולה לענות? - לא!‬ 229 00:09:43,830 --> 00:09:45,410 ‫אל תעני לטלפון!‬ 230 00:09:48,500 --> 00:09:50,530 ‫גברת וייסמן, סלחי לי,‬ 231 00:09:50,730 --> 00:09:54,920 ‫אבל אני בטוח שאת יודעת איך לענות לטלפון.‬ 232 00:09:55,630 --> 00:09:57,010 ‫אה. בסדר.‬ 233 00:09:58,720 --> 00:10:01,470 ‫סלח לי, אבל אני יודע לנגן.‬ 234 00:10:02,890 --> 00:10:05,880 ‫אז זה פיר של אח. תמיד תהיתי.‬ 235 00:10:06,080 --> 00:10:08,020 ‫שוב. הפעם ברגש.‬ 236 00:10:08,520 --> 00:10:09,340 ‫הלו?‬ 237 00:10:09,540 --> 00:10:11,020 ‫יש לנו ארון חשמל?‬ 238 00:10:12,110 --> 00:10:12,940 ‫מה?‬ 239 00:10:14,110 --> 00:10:16,430 ‫הפקק בחוץ. למה המים לא יורדים?‬ 240 00:10:16,630 --> 00:10:17,640 ‫הניקוז לא בסדר.‬ 241 00:10:17,840 --> 00:10:19,850 ‫הניקוז היה בסדר כשהוא הגיע הנה.‬ 242 00:10:20,050 --> 00:10:22,270 - ‫- זה לא בגלל הניקוז. - זה אף פעם לא הניקוז.‬ 243 00:10:22,470 --> 00:10:25,190 ‫מים מטפטפים לדירה של משפחת רונבאוור,‬ 244 00:10:25,390 --> 00:10:27,730 ‫והלך השטיח במסדרון. קחי, זלדה.‬ 245 00:10:27,930 --> 00:10:29,440 - ‫- תודה. - תודה.‬ 246 00:10:29,640 --> 00:10:30,900 ‫אני מעריכה את עזרתך.‬ 247 00:10:31,100 --> 00:10:32,650 ‫מזל שהיית פה כשזה קרה.‬ 248 00:10:32,850 --> 00:10:34,840 ‫כן. ממש מזל. כמו להיות לפרקון.‬ 249 00:10:35,630 --> 00:10:37,760 ‫רק רגע. הנה.‬ 250 00:10:38,380 --> 00:10:41,750 ‫מצאתי את זה. זה בהחלט לא אמור לרדת בביוב.‬ 251 00:10:41,950 --> 00:10:43,230 ‫איך זה הגיע לשם?‬ 252 00:10:43,430 --> 00:10:44,890 ‫נראה שהשתמשו בפטיש.‬ 253 00:10:45,600 --> 00:10:46,560 ‫אית'ן!‬ 254 00:10:47,520 --> 00:10:48,840 - ‫- מה זה? - הסירה שלי.‬ 255 00:10:49,040 --> 00:10:51,670 ‫למה היא הייתה בביוב של האמבטיה שלי?‬ 256 00:10:51,870 --> 00:10:52,940 ‫היא שקעה.‬ 257 00:10:53,150 --> 00:10:55,930 ‫מה אמרתי לך לגבי הורדת חפצים בביוב?‬ 258 00:10:56,130 --> 00:10:57,440 - ‫- כלום. - כן אמרתי.‬ 259 00:10:57,650 --> 00:11:00,810 - ‫- מתי? - לא היה איזה סיפור עם גולה?‬ 260 00:11:01,010 --> 00:11:01,770 ‫זה היה באף.‬ 261 00:11:01,970 --> 00:11:05,770 ‫מה עם הקלפים שגזרת ועשית איתם דברים מוזרים? זה היה בביוב, לא?‬ 262 00:11:05,970 --> 00:11:06,790 ‫לא.‬ 263 00:11:07,160 --> 00:11:09,230 ‫אני מבטיחה לך שבשש השנים שאתה חי‬ 264 00:11:09,430 --> 00:11:11,820 ‫דיברנו על זה לפחות פעם אחת.‬ 265 00:11:12,020 --> 00:11:14,540 ‫אפילו אם זה היה באופן מופשט ותאורטי,‬ 266 00:11:14,880 --> 00:11:18,090 ‫בסגנון של "אם תהיה לך הזדמנות, אל תעשה זאת".‬ 267 00:11:18,470 --> 00:11:20,130 - ‫- בסדר. - בסדר.‬ 268 00:11:21,470 --> 00:11:22,340 ‫אז...‬ 269 00:11:26,640 --> 00:11:29,210 ‫זו הייתה משפחת מנדלסון מהקומה השביעית.‬ 270 00:11:29,410 --> 00:11:31,380 ‫המים מטפטפים גם מהתקרה שלהם.‬ 271 00:11:31,580 --> 00:11:34,840 ‫כדאי שתתנצלי. הבן שלהם בדיוק סיים לימודי משפטים.‬ 272 00:11:35,040 --> 00:11:36,030 ‫אטפל בזה.‬ 273 00:11:36,230 --> 00:11:40,240 ‫תזכרי, האירוע שלי ביום שני, אז חייבים להחליף את השטיח עד אז.‬ 274 00:11:40,440 --> 00:11:44,220 ‫לא אוכל לחשוף נשים רווקות לרצפות עץ עירומות. זה יהיה כמו בית בושת.‬ 275 00:11:44,420 --> 00:11:46,270 ‫ומובן שהשירותים חייבים לעבוד.‬ 276 00:11:46,470 --> 00:11:49,690 ‫אם לא, איאלץ לשנות שוב תוכניות. את מבינה?‬ 277 00:11:49,890 --> 00:11:52,190 - ‫- מה השעה? - אני צריכה אישור שהבנת.‬ 278 00:11:52,390 --> 00:11:55,610 ‫לעזאזל. אני ממש מאחרת. אני אמורה להיות בביה"ס של אית'ן.‬ 279 00:11:55,810 --> 00:11:58,000 - ‫- תוכלי ללכת במקומי? - אני עסוקה נורא, מרים.‬ 280 00:12:00,170 --> 00:12:02,630 ‫אבא? אתה לא עסוק, נכון?‬ 281 00:12:02,970 --> 00:12:04,950 ‫אני אמור להיות ב"וויס" בעוד שעה.‬ 282 00:12:05,150 --> 00:12:08,330 ‫אז אתה לא עסוק. תוכל לקחת את אית'ן ולהישאר לדבר הזה?‬ 283 00:12:08,530 --> 00:12:11,880 - ‫- איזה "דבר"? - הורים מגיעים לבהות בילדים.‬ 284 00:12:12,080 --> 00:12:14,840 ‫מורים מצביעים על כיסאות. יש חטיפים. מישהו עושה במכנסיים.‬ 285 00:12:15,040 --> 00:12:16,130 ‫את אשת מכירות גרועה.‬ 286 00:12:16,330 --> 00:12:20,590 ‫בבקשה? אני צריכה לשחד את השכנים שלא ישלחו בי את בנם עורך הדין.‬ 287 00:12:20,790 --> 00:12:22,780 ‫בסדר. טוב. אני אלך.‬ 288 00:12:22,990 --> 00:12:25,810 ‫אבל אני מזהיר אותך, ברגע שמישהו עושה במכנסיים,‬ 289 00:12:26,010 --> 00:12:28,790 ‫אני עף משם. אלא אם החטיפים ממש טובים.‬ 290 00:12:28,990 --> 00:12:29,790 ‫עשינו עסק.‬ 291 00:12:30,910 --> 00:12:33,830 ‫תוכלי לכתוב לו דרך "התוכנית של גורדון פורד".‬ 292 00:12:34,420 --> 00:12:38,250 ‫אני לא יודעת כמה זמן ייקח לו לענות. הוא מאוד עסוק.‬ 293 00:12:39,170 --> 00:12:42,090 ‫יש לו תוכנית בכל ערב. זה גוזל זמן.‬ 294 00:12:43,550 --> 00:12:47,660 ‫מצטערת, הבן שלי דחף סירת צעצוע לביוב‬ 295 00:12:47,860 --> 00:12:49,710 ‫וזה הציף שלושה חדרי אמבטיה,‬ 296 00:12:49,910 --> 00:12:53,560 ‫ולא אוכל להרשות לעצמי שדירות שבע ושמונה-סי יהיו אויבים שלי.‬ 297 00:12:53,940 --> 00:12:56,170 ‫הרצפה שלי מעוותת, השטיח שלי הרוס.‬ 298 00:12:56,370 --> 00:12:58,220 ‫אימא שלי עורכת אירוע שידוכים,‬ 299 00:12:58,410 --> 00:13:01,430 ‫והיא לחוצה שלא אחליף את השטיח והשירותים לא יעבדו‬ 300 00:13:01,630 --> 00:13:04,650 ‫ומשום מה הפסנתר של החמים שלי מריח כמו מאפה בצל.‬ 301 00:13:07,070 --> 00:13:09,200 ‫מה דעתכם על הציצים של אורסולה אנדרס?‬ 302 00:13:09,580 --> 00:13:11,980 - ‫- על מה דיברתם? - על הציצים של ראקל ולש.‬ 303 00:13:12,180 --> 00:13:13,560 - ‫- ואניטה אקברג. - ואן מרגרט.‬ 304 00:13:13,760 --> 00:13:16,000 ‫דני סטיבנס. כלומר, לא ה...‬ 305 00:13:16,750 --> 00:13:20,130 ‫בכל אופן, דיברנו על הריאיון איתו. הוא מקדם את ספרו החדש.‬ 306 00:13:21,170 --> 00:13:23,490 ‫קבלי כוכב זהב. כידוע לכם, דני...‬ 307 00:13:23,690 --> 00:13:25,530 - ‫- היה המעסיק הראשון שלי. - בחור טוב.‬ 308 00:13:25,730 --> 00:13:26,490 ‫חמי אוהב אותו.‬ 309 00:13:26,690 --> 00:13:28,080 ‫זה נכון, והוא באמת נפלא.‬ 310 00:13:28,280 --> 00:13:29,830 ‫אז אני רוצה לעזור לו להצליח.‬ 311 00:13:30,030 --> 00:13:33,960 ‫ייתכן שהכותבים שלו עובדים על חומרים, אבל תהיו מוכנים אם זה ייפול עלינו.‬ 312 00:13:34,160 --> 00:13:35,790 - ‫- יש לי שאלה. - כן, מל.‬ 313 00:13:35,990 --> 00:13:38,800 ‫כמה דקות ייקח לדעתכם לאדם לתת לדני את התסריט שלו?‬ 314 00:13:39,000 --> 00:13:39,880 - ‫- עשר? - שמונה.‬ 315 00:13:40,080 --> 00:13:42,220 - ‫- לא יותר מארבע. - מישהו מכיר איש אריחים?‬ 316 00:13:42,420 --> 00:13:44,260 - ‫- מידג', אנחנו לועגים לאדם. - סליחה.‬ 317 00:13:44,460 --> 00:13:46,910 ‫יום אחד תצטרכי להחליט. את בפנים או בחוץ?‬ 318 00:13:47,950 --> 00:13:49,450 ‫כולם להגיע מתחת למעקה.‬ 319 00:13:53,410 --> 00:13:55,000 ‫מתחת למעקה, אנשים.‬ 320 00:14:00,340 --> 00:14:01,170 ‫נפלא.‬ 321 00:14:01,920 --> 00:14:03,220 ‫כפי שרבים מכם יודעים,‬ 322 00:14:03,420 --> 00:14:07,010 ‫הפכתי רשמית למפיק החדש של "התוכנית של גורדון פורד".‬ 323 00:14:07,800 --> 00:14:08,640 ‫תודה.‬ 324 00:14:09,340 --> 00:14:10,660 ‫אני רק רוצה להקדיש רגע‬ 325 00:14:10,860 --> 00:14:13,520 ‫לומר כמה מילים בעודנו מתחילים את השינוי הזה.‬ 326 00:14:13,890 --> 00:14:16,790 ‫אף שעזיבתו של ג'ורג' טולדנו‬ 327 00:14:16,990 --> 00:14:20,860 ‫הייתה פתאומית ועצובה עבור חלקכם,‬ 328 00:14:21,110 --> 00:14:25,140 ‫אני רוצה להבטיח לכם שאני מוכן ומזומן להיכנס לנעליו.‬ 329 00:14:25,330 --> 00:14:28,930 ‫מנהיגות טובה דורשת לא רק ניסיון,‬ 330 00:14:29,130 --> 00:14:33,450 ‫אלא גם אמפתיה, אינסטינקטים, קור רוח ו...‬ 331 00:14:36,750 --> 00:14:39,020 ‫גורדון. שלום.‬ 332 00:14:39,220 --> 00:14:41,880 ‫היי, מייק. אתה נראה נפלא שם למעלה.‬ 333 00:14:42,500 --> 00:14:43,340 ‫חליפה חדשה?‬ 334 00:14:45,260 --> 00:14:46,460 ‫רק הז'קט.‬ 335 00:14:47,420 --> 00:14:48,300 ‫בבקשה, תמשיך.‬ 336 00:14:49,970 --> 00:14:50,990 ‫לא. סיימתי.‬ 337 00:14:51,190 --> 00:14:53,750 ‫לא. קראת לנו למעקה. אנחנו פה.‬ 338 00:14:53,950 --> 00:14:57,060 ‫הדבר האחרון ששמעתי היה "קור רוח".‬ 339 00:14:58,390 --> 00:15:02,190 ‫רק רציתי שתדעו שאני מוכן,‬ 340 00:15:02,520 --> 00:15:04,730 ‫ואני...‬ 341 00:15:06,690 --> 00:15:11,780 ‫אני כאן לכל מי שצריך.‬ 342 00:15:14,120 --> 00:15:17,870 ‫המשרד שלי היה שם למטה, אבל עכשיו הוא כאן למעלה.‬ 343 00:15:18,460 --> 00:15:20,190 ‫למעשה, הוא עדיין קצת שם,‬ 344 00:15:20,390 --> 00:15:23,920 ‫מאחר שלא היה כאן מקום ללוח האורחים.‬ 345 00:15:25,420 --> 00:15:27,990 ‫אז אם אתם צריכים להסתכל בלוח, הוא שם למטה,‬ 346 00:15:28,190 --> 00:15:31,580 ‫אבל אם אתם צריכים אותי, אני פה למעלה.‬ 347 00:15:31,780 --> 00:15:35,970 ‫או שם למטה, לפעמים. כשאני צריך להביט בלוח, אז...‬ 348 00:15:39,020 --> 00:15:39,860 ‫תודה.‬ 349 00:15:40,060 --> 00:15:42,730 ‫חכה, מפיק חדש ורשמי. יש לי שאלה.‬ 350 00:15:43,060 --> 00:15:47,740 - ‫- יש תוכניות להוסיף מאפרות ללובי? - לא שידוע לי.‬ 351 00:15:47,940 --> 00:15:49,940 ‫חבל. אנחנו צריכים עוד שתיים.‬ 352 00:15:50,780 --> 00:15:51,810 ‫אטפל בזה.‬ 353 00:15:52,000 --> 00:15:55,080 ‫ראיתי ילד מלקק את כפתור המעלית הבוקר.‬ 354 00:15:56,660 --> 00:15:57,730 ‫אגיד לתחזוקה.‬ 355 00:15:57,930 --> 00:16:00,650 ‫יש לי קבלה מארוחת הערב אמש. שאתן לך אותה?‬ 356 00:16:00,850 --> 00:16:02,000 ‫טוב, אני הולך עכשיו.‬ 357 00:16:02,330 --> 00:16:05,170 ‫רגע! מפיק חדש ורשמי, גם לנו מותר ללכת?‬ 358 00:16:06,750 --> 00:16:07,590 ‫כן.‬ 359 00:16:14,680 --> 00:16:15,930 ‫יום ראשון בעבודה.‬ 360 00:16:25,270 --> 00:16:27,860 ‫בית ספר אלקוט‬ 361 00:16:36,160 --> 00:16:38,440 ‫ספריית ביה"ס שלנו הכי טובה בעיר.‬ 362 00:16:38,630 --> 00:16:40,210 ‫אנחנו מאוד גאים בזה.‬ 363 00:16:40,410 --> 00:16:42,230 ‫השנה, בוגר מוערך מאוד שלנו‬ 364 00:16:42,430 --> 00:16:45,360 ‫הוריש לנו את כל אוסף המהדורות הראשונות שלו.‬ 365 00:16:45,560 --> 00:16:46,330 ‫כן?‬ 366 00:16:46,540 --> 00:16:47,900 ‫זה חטיף טעים.‬ 367 00:16:48,100 --> 00:16:48,990 ‫שמחה שאהבת אותו.‬ 368 00:16:49,190 --> 00:16:52,870 ‫הוא גם פריך, גם קרמי וגם אגוזי. שילוב פשוט נהדר.‬ 369 00:16:53,070 --> 00:16:55,790 - ‫- הילדים מקבלים אותו חטיף? - כן.‬ 370 00:16:55,990 --> 00:16:57,500 ‫זה בית ספר מצוין.‬ 371 00:16:57,700 --> 00:17:02,730 ‫טוב, אני רוצה להראות לכם משהו שאנחנו מאוד גאים בו.‬ 372 00:17:02,980 --> 00:17:06,710 ‫לזה אנחנו קוראים זמן ה"חופשי להיות".‬ 373 00:17:06,910 --> 00:17:10,050 ‫בכל יום התלמידים מקדישים זמן‬ 374 00:17:10,250 --> 00:17:13,240 ‫למקצוע אחד שהם מצטיינים בו במיוחד.‬ 375 00:17:13,530 --> 00:17:16,320 ‫זה קבוצת ההנדסה שלנו.‬ 376 00:17:16,530 --> 00:17:20,520 ‫הם בונים דגם של מלון שמארח רק חיות מחמד.‬ 377 00:17:20,720 --> 00:17:24,210 ‫בכל חדר יש מרפסת עם כלי מים מובנים.‬ 378 00:17:24,620 --> 00:17:26,320 ‫זו קבוצת המתמטיקה שלנו.‬ 379 00:17:26,520 --> 00:17:28,440 ‫יש להם דקה אחת לפתור בעיה.‬ 380 00:17:28,640 --> 00:17:31,990 ‫פתרון המספר הרב ביותר של משוואות מזכה בפרס.‬ 381 00:17:32,190 --> 00:17:33,030 - ‫- וצא. - צא.‬ 382 00:17:33,230 --> 00:17:35,990 ‫קבוצת הקריאה שלנו קוראת ספר בשבוע,‬ 383 00:17:36,190 --> 00:17:37,950 ‫ואז הם כותבים מחזה שמבוסס עליו‬ 384 00:17:38,150 --> 00:17:40,960 ‫ומציגים אותו בצהריים בחדר המורים.‬ 385 00:17:41,160 --> 00:17:43,170 ‫קבוצת האסטרונומיה נמצאת שם.‬ 386 00:17:43,370 --> 00:17:46,020 ‫הם מוכרים ממתקים כדי לקנות טלסקופ חדש.‬ 387 00:17:46,220 --> 00:17:49,610 ‫עליתי ארבעה קילו וחצי בשם המדע.‬ 388 00:17:49,810 --> 00:17:52,860 ‫כאן נמצאת קבוצת השפות שלנו.‬ 389 00:17:53,060 --> 00:17:55,950 ‫הם קוראים כרגע את "מדלנה" בצרפתית.‬ 390 00:17:56,650 --> 00:17:57,700 ‫גברת מויירס?‬ 391 00:17:57,900 --> 00:17:59,410 ‫כן, מר וייסמן.‬ 392 00:18:00,450 --> 00:18:02,120 ‫איזו קבוצה נמצאת שם?‬ 393 00:18:02,450 --> 00:18:04,120 ‫זו הקבוצה המאושרת.‬ 394 00:18:04,540 --> 00:18:06,330 - ‫- סליחה, מה? - הקבוצה המאושרת.‬ 395 00:18:06,540 --> 00:18:08,780 ‫אבל במה הם מצטיינים?‬ 396 00:18:08,980 --> 00:18:10,920 ‫הם מצטיינים בלהיות מאושרים.‬ 397 00:18:11,380 --> 00:18:12,530 ‫אני לא מבין.‬ 398 00:18:12,730 --> 00:18:15,870 ‫הם בונים מלון, הם קונים טלסקופים,‬ 399 00:18:16,070 --> 00:18:19,160 ‫הם פחות או יותר להקת תיאטרון מתפקדת,‬ 400 00:18:19,360 --> 00:18:22,410 ‫והשולחן ההוא, שנכדי נמצא בו, פשוט...‬ 401 00:18:22,610 --> 00:18:23,390 ‫מאושר.‬ 402 00:18:25,270 --> 00:18:27,640 - ‫- הם סתם הולכים במעגל. - כן.‬ 403 00:18:28,060 --> 00:18:29,980 - ‫- למה? - זה מסב להם אושר.‬ 404 00:18:30,480 --> 00:18:34,690 ‫גברת פוסטר, זה מר וייסמן. אית'ן הוא נכדו.‬ 405 00:18:35,280 --> 00:18:37,300 ‫אית'ן הוא אחד הילדים המאושרים שלנו.‬ 406 00:18:37,500 --> 00:18:39,810 ‫לאית'ן יש שרביט. הוא המנהיג?‬ 407 00:18:40,010 --> 00:18:42,390 ‫אין מנהיגים. היררכיה לא תסב להם אושר.‬ 408 00:18:42,590 --> 00:18:43,730 ‫מי החליט על הקבוצות?‬ 409 00:18:43,930 --> 00:18:46,520 ‫הילדים נבחנים בתחילת כל שנה,‬ 410 00:18:46,720 --> 00:18:48,980 ‫והמבחן קובע את החוזקות והקבוצות שלהם.‬ 411 00:18:49,180 --> 00:18:51,900 ‫נפלה פה טעות. שגיאה פקידותית.‬ 412 00:18:52,100 --> 00:18:53,530 ‫אין סיבה להיות נסער.‬ 413 00:18:53,730 --> 00:18:56,030 ‫הוא הולך במעגל. זה הכול?‬ 414 00:18:56,230 --> 00:18:58,870 ‫מר וייסמן, אית'ן הוא בחור צעיר מתוק ובריא,‬ 415 00:18:59,070 --> 00:19:00,740 ‫שהוא במקרה גם מאושר.‬ 416 00:19:00,940 --> 00:19:02,040 ‫כל כך מאושר.‬ 417 00:19:02,240 --> 00:19:05,040 - ‫- הכי מאושר בבית הספר. - הכי מאושר שאי פעם היה לנו.‬ 418 00:19:05,240 --> 00:19:08,210 ‫מעולם לא פגשתי ילד מאושר כמו אית'ן.‬ 419 00:19:08,410 --> 00:19:09,710 ‫תבחנו אותו שוב.‬ 420 00:19:09,910 --> 00:19:12,420 - ‫- בשנה הבאה. - לא. לא בשנה הבאה. עכשיו.‬ 421 00:19:12,620 --> 00:19:13,340 ‫מר וייסמן...‬ 422 00:19:13,540 --> 00:19:16,660 ‫הייתי מרצה עם קביעות באוניברסיטת קולומביה.‬ 423 00:19:16,860 --> 00:19:20,200 ‫עבדתי במעבדות "בל". יש לי 12 פטנטים בתהליכי רישום.‬ 424 00:19:20,400 --> 00:19:22,700 ‫זה הנכד שלי. הוא בן למשפחת וייסמן.‬ 425 00:19:22,900 --> 00:19:25,910 - ‫- אין שום סיכוי שהוא מאושר. - צאו.‬ 426 00:19:28,370 --> 00:19:30,270 - ‫- מצוין. - כל הרשת נמצאת שם.‬ 427 00:19:30,470 --> 00:19:33,540 ‫השחקנים, הצוות, פיליפ ומוריס מסתכלים ישר עלינו.‬ 428 00:19:33,790 --> 00:19:35,990 ‫אני אומר את השורה שלי, צחוק גדול.‬ 429 00:19:36,190 --> 00:19:38,870 ‫פתאום איזה פישר מסוף השולחן קופץ ואומר,‬ 430 00:19:39,070 --> 00:19:41,620 ‫"אומרים 'לחיים', לא 'לוחיים', מר סטיבנס".‬ 431 00:19:41,820 --> 00:19:43,370 ‫עבודה ראשונה, טוב?‬ 432 00:19:43,570 --> 00:19:46,540 ‫הסתכלתי בנער הכנסייה שישב שם בחליפה של אבא שלו...‬ 433 00:19:46,740 --> 00:19:47,620 ‫היא הייתה שלו.‬ 434 00:19:47,820 --> 00:19:51,900 ‫וחשבתי, "לבחור יש ביצים. הוא מזכיר לי את עצמי". אז פיטרתי אותו.‬ 435 00:19:53,650 --> 00:19:55,510 - ‫- שלום. - מידג'.‬ 436 00:19:55,710 --> 00:19:57,010 ‫סליחה. הייתי צריכה להתרענן.‬ 437 00:19:57,210 --> 00:20:00,140 ‫דני, הרשה לי להציג לך את כותבת הבית שלנו, מידג' מייזל.‬ 438 00:20:00,340 --> 00:20:01,780 ‫היי. אני מעריצה גדולה.‬ 439 00:20:02,030 --> 00:20:03,370 ‫אני יושב במקום שלך, לא?‬ 440 00:20:03,570 --> 00:20:05,680 ‫טכנית, כל המושבים שייכים לאן-בי-סי.‬ 441 00:20:05,880 --> 00:20:07,140 ‫לא. אני מכיר את החוקים.‬ 442 00:20:07,340 --> 00:20:09,190 ‫תפיסת כיסא של מישהו בחדר הכותבים‬ 443 00:20:09,390 --> 00:20:12,400 ‫זה כמו לתקן עברית של מישהו כשאתה מנברסקה.‬ 444 00:20:12,600 --> 00:20:13,360 ‫ויסקונסין.‬ 445 00:20:13,560 --> 00:20:14,780 ‫יש פה מקום.‬ 446 00:20:14,980 --> 00:20:16,950 ‫זה בסדר. למעשה, באתי לבקש טובה.‬ 447 00:20:17,140 --> 00:20:18,450 ‫מה שתרצה, מר סטיבנס.‬ 448 00:20:18,650 --> 00:20:20,030 ‫תסתכל על עצמך.‬ 449 00:20:20,230 --> 00:20:21,450 ‫הערב אופיע בתוכנית.‬ 450 00:20:21,650 --> 00:20:23,450 ‫איש לא מופתע? יופי.‬ 451 00:20:23,650 --> 00:20:26,620 ‫לרוב אני מקדם מופע, אני מופיע בווגאס,‬ 452 00:20:26,820 --> 00:20:30,730 ‫או שיש עונה חדשה לתוכנית שלי, אבל הפעם כתבתי ספר.‬ 453 00:20:31,600 --> 00:20:33,770 ‫זה הספר. אני סופר.‬ 454 00:20:34,150 --> 00:20:36,560 ‫כמו דיקנס, לו גדל בבנסונהרסט.‬ 455 00:20:37,110 --> 00:20:39,590 ‫"בין שתי ערים" מכר מעל 100 מיליון עותקים,‬ 456 00:20:39,790 --> 00:20:42,570 ‫אז אני חייב למכור 101 מיליון. אני חייב לנצח.‬ 457 00:20:43,150 --> 00:20:45,600 ‫קחו זאת בחשבון כשאקריא לכם את הבדיחות‬ 458 00:20:45,800 --> 00:20:50,850 ‫שהגיש לי צוות הכותבים הקומי המקצועי שלי הבוקר. אשמח לשמוע את דעתכם.‬ 459 00:20:51,050 --> 00:20:52,710 ‫אנחנו כאן בשבילך, דני. נכון?‬ 460 00:20:53,370 --> 00:20:55,920 - ‫- מידג'? - ממש לא. הוא ניסה לגנוב לי את המקום.‬ 461 00:20:56,420 --> 00:20:57,250 ‫מצחיקה.‬ 462 00:20:58,960 --> 00:21:03,050 ‫קנדי הקים את חיל השלום. כעת גם ילדים משעממים יוכלו להיות מקובלים.‬ 463 00:21:04,050 --> 00:21:07,290 ‫הלאה. ברבי קיבלה חבר. קן.‬ 464 00:21:07,490 --> 00:21:10,500 ‫אני לא חושב שזה יחזיק מעמד. הוא נראה קצת מזויף.‬ 465 00:21:10,700 --> 00:21:11,560 ‫אתם עוד איתי?‬ 466 00:21:11,980 --> 00:21:14,380 ‫"הדירה" זכה באוסקר לסרט הטוב ביותר.‬ 467 00:21:14,580 --> 00:21:16,050 ‫בשנה הבאה יזכה "הסאבלט".‬ 468 00:21:16,250 --> 00:21:20,480 ‫טוב. לפי דעתכם הלא משוחדת, אתם חושבים שהכותבים שלי שונאים אותי?‬ 469 00:21:20,900 --> 00:21:22,260 ‫נוכל לכתוב בדיחות חדשות.‬ 470 00:21:22,460 --> 00:21:25,850 ‫בכל פעם שאתה מופיע בתוכנית אירוח, אתה מספר בדיחות.‬ 471 00:21:26,050 --> 00:21:26,890 ‫אני קומיקאי.‬ 472 00:21:27,090 --> 00:21:29,910 ‫אם אעקור בתוכנית את השן של גורדון, זה יהיה מוזר.‬ 473 00:21:30,280 --> 00:21:33,870 {\an8}‫כן, אבל עכשיו אתה רוצה שאנשים יקראו ספר על חייך.‬ 474 00:21:34,370 --> 00:21:36,820 {\an8}‫למה שלא תדבר על חייך? על הוריך.‬ 475 00:21:37,020 --> 00:21:38,320 {\an8}‫בטח. אבל מה מצחיק בזה?‬ 476 00:21:38,520 --> 00:21:40,360 {\an8}‫זה מעניין. זה אמיתי.‬ 477 00:21:40,560 --> 00:21:42,320 {\an8}‫משם אפשר למצוא את מה שמצחיק.‬ 478 00:21:42,520 --> 00:21:44,140 {\an8}‫נפלא. שיעורי בית. תודה.‬ 479 00:21:44,340 --> 00:21:45,830 ‫דני, גורדון מוכן לפגוש אותך.‬ 480 00:21:46,030 --> 00:21:48,390 ‫תודה, מותק. ילדים, מצאו לי כמה בדיחות.‬ 481 00:21:48,590 --> 00:21:50,540 ‫פתחו מחברות, בדקו מתחת לכריות.‬ 482 00:21:50,740 --> 00:21:53,890 ‫תתעלו את הדוד השיכור שלכם, מרווין, ותשיגו לי צחוקים!‬ 483 00:21:54,350 --> 00:21:55,730 ‫קחי אותי אל המנהיג שלך.‬ 484 00:21:56,310 --> 00:21:57,150 ‫לא.‬ 485 00:21:59,190 --> 00:22:02,840 ‫זה מאוד יוצא דופן שתלמיד מצליח פחות בפעם השנייה.‬ 486 00:22:03,040 --> 00:22:07,720 ‫בכל הנושאים. מתמטיקה, אנגלית, מדע, היגיון.‬ 487 00:22:07,920 --> 00:22:10,020 ‫אבל הוא איית נכון את שמו הפעם,‬ 488 00:22:10,220 --> 00:22:14,120 ‫וזה שיפור גדול מהמבחן הקודם. אז זה מלהיב.‬ 489 00:22:14,700 --> 00:22:16,440 ‫אני פשוט לא מבין.‬ 490 00:22:16,640 --> 00:22:19,610 ‫הפתענו אותו עם המבחן החדש הזה. הוא בטח נבהל.‬ 491 00:22:19,810 --> 00:22:22,280 ‫חוץ מזה, לקחנו את השרביט שלו. זה לא עזר.‬ 492 00:22:22,480 --> 00:22:23,820 ‫אבל הוא בן למשפחת וייסמן.‬ 493 00:22:24,020 --> 00:22:25,990 ‫זה רק מבחן אחד. זה לא אומר כלום.‬ 494 00:22:26,190 --> 00:22:29,370 ‫חוץ מזה שהוא לא טוב במתמטיקה, מדע, אנגלית או היגיון.‬ 495 00:22:29,570 --> 00:22:30,720 ‫או בימי השבוע.‬ 496 00:22:31,350 --> 00:22:33,580 ‫אני מרגיש שאני ביקום מקביל.‬ 497 00:22:33,780 --> 00:22:38,090 ‫כאילו אני ב"אזור הדמדומים" ללא ההדרכה של רוד סטרלינג.‬ 498 00:22:38,290 --> 00:22:41,970 ‫תראה, מר וייסמן, לצערי, העובדה שהוא נבחן שוב כעת,‬ 499 00:22:42,160 --> 00:22:44,180 ‫זמן קצר כל כך אחרי המבחן הראשון,‬ 500 00:22:44,380 --> 00:22:47,990 ‫משמעה שהציון הזה יחליף את הציון הקודם שלו.‬ 501 00:22:48,530 --> 00:22:51,450 ‫סבא! נצנצים נדבקים לפנים!‬ 502 00:22:53,120 --> 00:22:56,750 ‫אבל אל תדאג, הוא לא איבד את מקומו בקבוצה המאושרת.‬ 503 00:23:04,170 --> 00:23:05,130 ‫מרים!‬ 504 00:23:06,130 --> 00:23:07,320 ‫היי, הצלחתם להגיע!‬ 505 00:23:07,520 --> 00:23:08,490 ‫כן. איחרנו.‬ 506 00:23:08,690 --> 00:23:11,830 ‫רציתי לבדוק שבאמת היו כרטיסים לפני שחנינו, אז הורדתי אותה והמשכתי.‬ 507 00:23:12,030 --> 00:23:14,660 ‫הייתי אמורה לנופף אם יש כרטיסים, והוא היה חונה.‬ 508 00:23:14,860 --> 00:23:15,580 ‫אבל ירד גשם.‬ 509 00:23:15,780 --> 00:23:17,920 ‫אמרנו שאצא ואם לא אראה אותו, איכנס.‬ 510 00:23:18,120 --> 00:23:20,800 ‫עברתי שם ולא ראיתי אותה, אז עשיתי עוד סיבוב.‬ 511 00:23:21,000 --> 00:23:23,880 - ‫- פספסנו זה את זה. - היא יוצאת, אני לא שם, היא נכנסת.‬ 512 00:23:24,080 --> 00:23:26,300 ‫אני עובר, היא לא שם, אז עושה עוד סיבוב.‬ 513 00:23:26,500 --> 00:23:29,550 ‫עשינו את זה במשך שעתיים! בסוף נכנעתי וחניתי.‬ 514 00:23:29,750 --> 00:23:33,060 ‫תודה לאל שהכרטיסים חיכו לנו בדיוק איפה שאמרת שהם יהיו.‬ 515 00:23:33,260 --> 00:23:34,100 ‫אמרתי לכם.‬ 516 00:23:34,300 --> 00:23:36,480 ‫תוכלי להצביע על מי שהשיג לנו אותם?‬ 517 00:23:36,680 --> 00:23:37,870 ‫נרצה להודות לו או לה.‬ 518 00:23:38,580 --> 00:23:39,910 ‫היי! התוכנית מתחילה.‬ 519 00:23:40,160 --> 00:23:43,750 ‫חכי רגע! הכנתי לדני כריך. תני לו אותו.‬ 520 00:23:44,000 --> 00:23:47,840 ‫נחזור בעוד חמש, ארבע, שלוש...‬ 521 00:23:56,060 --> 00:23:57,120 ‫חזרנו.‬ 522 00:23:57,320 --> 00:24:00,890 ‫האורח הראשון הוא כוכב התוכנית המצליחה "המופע של דני סטיבנס".‬ 523 00:24:01,140 --> 00:24:03,510 ‫הוא מופיע במועדונים, מפיק,‬ 524 00:24:03,700 --> 00:24:07,780 ‫אבל הוא חושב שהתואר שמתאר אותו הכי טוב הוא "המותק של אמריקה".‬ 525 00:24:08,110 --> 00:24:09,440 ‫קבלו את דני סטיבנס.‬ 526 00:24:17,200 --> 00:24:18,020 ‫הנה הוא.‬ 527 00:24:18,220 --> 00:24:20,540 ‫שכחתי לציין שאתה רקדן. תמיד מגיע בריקוד.‬ 528 00:24:25,840 --> 00:24:26,820 ‫דני, דני, דני.‬ 529 00:24:27,020 --> 00:24:29,090 ‫גורדי, גורדי, גורדי.‬ 530 00:24:29,760 --> 00:24:30,780 ‫נפלא לארח אותך.‬ 531 00:24:30,980 --> 00:24:33,680 ‫נפלא לחזור הנה. אהבתי את מה שעשית עם המקום.‬ 532 00:24:33,890 --> 00:24:35,600 ‫לא עשיתי שום דבר עם המקום.‬ 533 00:24:36,260 --> 00:24:38,970 ‫אז זה עובד. "שום דבר" עובד לך היטב.‬ 534 00:24:39,970 --> 00:24:42,790 ‫צפיתי במופע שלך ב"קופה". הוא היה מצוין.‬ 535 00:24:42,990 --> 00:24:43,710 ‫תודה.‬ 536 00:24:43,910 --> 00:24:47,720 ‫התוכנית שלך עדיין מצליחה מאוד, ועכשיו שמעתי שכתבת ספר.‬ 537 00:24:47,920 --> 00:24:48,900 ‫אכן כתבתי.‬ 538 00:24:50,230 --> 00:24:52,220 ‫קנו את הספר. איך הייתה הכתיבה?‬ 539 00:24:52,420 --> 00:24:54,490 ‫היא הייתה מאוד שקטה ושלווה.‬ 540 00:24:54,740 --> 00:24:56,520 ‫אין צורך במכנסיים, אז זה יתרון.‬ 541 00:24:56,720 --> 00:24:58,980 ‫בדיוק כמוך. אתה לא לובש מכנסיים.‬ 542 00:24:59,180 --> 00:25:03,190 ‫אבל כתיבה על החיים זה משהו אחר. צריך ממש לזכור שמות ותאריכים,‬ 543 00:25:03,390 --> 00:25:06,630 ‫ואז צריך לשנות את השמות והתאריכים כדי שלא יתבעו אותך.‬ 544 00:25:07,380 --> 00:25:08,860 ‫וואו. אלה הוריך?‬ 545 00:25:09,060 --> 00:25:11,670 ‫כן. אלה מיטה וג'וזף.‬ 546 00:25:12,090 --> 00:25:14,130 ‫וזה אחרי שהם התעשרו.‬ 547 00:25:15,380 --> 00:25:18,830 ‫אתה מבין, הוריי היו מהגרים. קשוחים. אנשים מאוד קשוחים.‬ 548 00:25:19,030 --> 00:25:21,500 ‫הם היו חייבים להיות. החיים לא נתנו להם דבר.‬ 549 00:25:21,700 --> 00:25:23,850 ‫לא הייתה להם מיטה, היה להם סלע.‬ 550 00:25:24,440 --> 00:25:27,760 ‫היה עליהם להימלט מהכפר שלהם כשרכובים על סוסים הגיעו ואמרו,‬ 551 00:25:27,960 --> 00:25:29,320 ‫"היי, מה דליק פה?"‬ 552 00:25:29,980 --> 00:25:30,760 ‫זה נורא.‬ 553 00:25:30,960 --> 00:25:32,840 ‫הם סחבו על גבם את כל רכושם‬ 554 00:25:33,040 --> 00:25:37,140 ‫ועברו ביערות, נהרות והרים, והכול ברגל.‬ 555 00:25:37,340 --> 00:25:40,230 ‫סופות שלגים, מתקפות דובים. אני לא יכול לדמיין את זה.‬ 556 00:25:40,430 --> 00:25:43,450 ‫אם יש תור למסעדה, אני חוטף התמוטטות עצבים.‬ 557 00:25:44,040 --> 00:25:45,480 ‫אם נגמרת להם מנת החדקן.‬ 558 00:25:45,680 --> 00:25:48,480 ‫בדיוק. בסוף הוריי הגיעו לאליס איילנד,‬ 559 00:25:48,680 --> 00:25:51,400 ‫ושם מיד הכניסו אותם לבידוד לחודשיים.‬ 560 00:25:51,600 --> 00:25:52,960 - ‫- למה? - הם היו חולים.‬ 561 00:25:53,340 --> 00:25:56,120 ‫היה להם הכול. טיפוס, דלקת ריאות, מלריה.‬ 562 00:25:56,320 --> 00:25:59,510 ‫הם היו כל כך חולים, שפקיד ההגירה שינה את שמותיהם ל...‬ 563 00:26:02,310 --> 00:26:05,850 ‫אני לא יכול להשתמש בשם הזה בעסקי השעשועים. נשמע יהודי מדי.‬ 564 00:26:08,310 --> 00:26:10,630 ‫כשהם יצאו, הם עברו לבניין דירות בדלנסי‬ 565 00:26:10,830 --> 00:26:12,930 ‫והביאו לעולם תשעה ילדים.‬ 566 00:26:13,130 --> 00:26:16,800 ‫כי, כפי שאימי הייתה אומרת, "אפילו אם אין לך כסף לראות סרט,‬ 567 00:26:17,000 --> 00:26:20,120 ‫"מוצ"ש בכל זאת יגיע. חייבים לעשות משהו".‬ 568 00:26:21,530 --> 00:26:22,850 ‫פילוסופיה מעניינת.‬ 569 00:26:23,050 --> 00:26:26,790 ‫היא הייתה אישה מעניינת. היא לא חיבקה הרבה, אבל היא הייתה שורדת.‬ 570 00:26:27,500 --> 00:26:29,460 ‫היה עבדה בכל יום מימי חייה.‬ 571 00:26:30,000 --> 00:26:33,820 ‫כשהייתי בכיתה ו', היא מצאה עבודה בנהיגה במשאית כביסה.‬ 572 00:26:34,020 --> 00:26:36,800 ‫יום אחד היא הגיעה הביתה, ואבי חצה את הכביש.‬ 573 00:26:37,000 --> 00:26:40,090 ‫הוא מעד ונפל, והיא דרסה אותו.‬ 574 00:26:40,760 --> 00:26:41,700 ‫הוא היה בסדר?‬ 575 00:26:41,900 --> 00:26:44,850 ‫בוודאי. כלומר, הוא מת, אבל חוץ מזה...‬ 576 00:26:45,930 --> 00:26:46,770 ‫זה לא מצחיק.‬ 577 00:26:47,270 --> 00:26:48,880 ‫זה הסיפור הכי גרוע ששמעתי.‬ 578 00:26:49,080 --> 00:26:51,860 ‫שניים מילדיה מתו, עוד שניים נכנסו לכלא.‬ 579 00:26:52,060 --> 00:26:54,820 ‫המשפחה שנותרה לה הושמדה על ידי הנאצים.‬ 580 00:26:55,480 --> 00:26:58,890 ‫ובכל זאת, לאורך כל הדרך, בכל המבחנים והתלאות,‬ 581 00:26:59,090 --> 00:27:01,770 ‫הפעם היחידה שבה ראיתי את אימי בוכה‬ 582 00:27:01,970 --> 00:27:05,040 ‫הייתה ביום שבו אמרתי לה שאהיה קומיקאי.‬ 583 00:27:13,880 --> 00:27:16,030 ‫מכונת הסיגריות שוב מקולקלת.‬ 584 00:27:16,230 --> 00:27:20,160 ‫היא בלעה לי כסף, אז בכיתי, אז הם פתחו אותה, ולקחתי הכול.‬ 585 00:27:20,360 --> 00:27:22,040 ‫תזכירי לי לקחת אותך לבנק.‬ 586 00:27:22,240 --> 00:27:24,890 ‫הנה היא, וונדר וומן!‬ 587 00:27:25,810 --> 00:27:27,040 ‫הוא מדבר עליי?‬ 588 00:27:27,240 --> 00:27:28,210 ‫אני מקווה שכן.‬ 589 00:27:28,410 --> 00:27:30,090 ‫מידג'! בואי הנה.‬ 590 00:27:30,290 --> 00:27:32,920 ‫אם זה קשור לזה שמישהו גנב את כל הסיגריות,‬ 591 00:27:33,120 --> 00:27:34,880 ‫אני לא יודעת על זה כלום. שאל את מל.‬ 592 00:27:35,080 --> 00:27:36,220 ‫היי, שמעתי את זה!‬ 593 00:27:36,420 --> 00:27:38,870 ‫שבי כאן לצידי. זוז, אלווין.‬ 594 00:27:39,070 --> 00:27:41,100 - ‫- סליחה. - היא לא תשב בחיקך.‬ 595 00:27:41,300 --> 00:27:43,490 - ‫- אני זז. זזתי. - מצטערת, אלווין.‬ 596 00:27:44,490 --> 00:27:46,120 - ‫- תמצא מקום, אל. - כן.‬ 597 00:27:46,490 --> 00:27:47,520 - ‫- לא משנה איפה. - טוב.‬ 598 00:27:47,720 --> 00:27:50,150 - ‫- תמצא איזה קיר, מלצרית חסונה. - הלכתי.‬ 599 00:27:50,350 --> 00:27:51,860 - ‫- שלום. - שלום.‬ 600 00:27:52,060 --> 00:27:53,940 ‫יופי. אני מזמין אותך למשקה.‬ 601 00:27:54,140 --> 00:27:56,360 - ‫- יש לי משקה. - זה לא משקה ראוי.‬ 602 00:27:56,560 --> 00:27:58,490 ‫היא תשתה מה ששירלי טמפל שתתה‬ 603 00:27:58,690 --> 00:28:01,180 ‫מיד אחרי שג'ודי גרלנד התקבלה ל"קוסם מארץ עוץ".‬ 604 00:28:02,260 --> 00:28:03,620 ‫הערב הזה היה ניצחון.‬ 605 00:28:03,820 --> 00:28:04,950 ‫היה מצוין.‬ 606 00:28:05,150 --> 00:28:06,370 ‫את... את עשית את זה.‬ 607 00:28:06,570 --> 00:28:08,790 - ‫- לא, אתה עשית זאת. - עשית מה?‬ 608 00:28:08,990 --> 00:28:11,340 ‫גורדון, האישה הזו היא כמו חוקרת אמיצה,‬ 609 00:28:11,540 --> 00:28:13,670 ‫שמעזה למצוא מה שאיש לא מצא לפניה.‬ 610 00:28:13,870 --> 00:28:15,510 ‫קטע קומי שעובד.‬ 611 00:28:15,710 --> 00:28:16,760 ‫נראה לי שאתה מגזים.‬ 612 00:28:16,960 --> 00:28:18,970 ‫את אמריגו וספוצ'י, סר וולטר ראלי,‬ 613 00:28:19,170 --> 00:28:21,320 ‫אמיליה ארהרט, אם היא הייתה שורדת.‬ 614 00:28:22,820 --> 00:28:24,270 ‫סליחה, מאיפה אתם מכירים?‬ 615 00:28:24,470 --> 00:28:26,520 - ‫- נפגשנו בחדר הכותבים. - שלי?‬ 616 00:28:26,720 --> 00:28:28,770 ‫נכנסתי לשם אדם שבור ויצאתי מלך.‬ 617 00:28:28,970 --> 00:28:31,810 - ‫- היית בחדר הכותבים? מתי? - היא אמרה "ספר את סיפור משפחתך",‬ 618 00:28:32,010 --> 00:28:34,070 ‫אמרה שאם הוא מעניין, אמצא את המצחיק.‬ 619 00:28:34,270 --> 00:28:35,230 ‫אותי לא מכניסים.‬ 620 00:28:35,430 --> 00:28:36,490 ‫רק עשיתי את עבודתי.‬ 621 00:28:36,690 --> 00:28:39,510 ‫כן, עבודתך. טוב, לחיים.‬ 622 00:28:42,430 --> 00:28:43,260 ‫לחיים.‬ 623 00:28:45,090 --> 00:28:47,390 ‫אני רוצה לזרוק רעיון, מחשבה.‬ 624 00:28:47,810 --> 00:28:50,380 ‫יש לי כמה פרויקטים חדשים שאני מפיק,‬ 625 00:28:50,570 --> 00:28:52,750 - ‫- ואני חושב שתהיי מושלמת. - מושלמת למה?‬ 626 00:28:52,950 --> 00:28:54,900 - ‫- מכירה את לורטה יאנג? - רק מבית הכנסת.‬ 627 00:28:55,400 --> 00:28:57,380 ‫אני מפתח קומדיית מצבים עבורה.‬ 628 00:28:57,580 --> 00:28:58,720 ‫לורטה יאנג מצחיקה?‬ 629 00:28:58,920 --> 00:29:02,300 ‫היא תהיה בעזרת החומר הנכון. גם ג'ין טירני רוצה להופיע בטלוויזיה.‬ 630 00:29:02,500 --> 00:29:04,140 - ‫- את מכירה את ג'ין טירני? - בטח.‬ 631 00:29:04,340 --> 00:29:06,910 ‫הן כוכבות גדולות. אנשים יצפו.‬ 632 00:29:07,160 --> 00:29:10,230 ‫תהיתי אם תרצי לבוא לעבוד עבורי.‬ 633 00:29:10,430 --> 00:29:11,150 - ‫- מה? - מה?‬ 634 00:29:11,350 --> 00:29:13,560 ‫תוכלי לבחור על מה לעבוד.‬ 635 00:29:13,760 --> 00:29:15,980 - ‫- אני לא תסריטאית. - היא כותבת בדיחות.‬ 636 00:29:16,180 --> 00:29:17,440 - ‫- זה שונה. - יום ולילה.‬ 637 00:29:17,640 --> 00:29:20,300 ‫"אם זה מעניין, תוכל למצוא את המצחיק". מי אמר את זה?‬ 638 00:29:20,500 --> 00:29:21,740 ‫דיברתי עליך.‬ 639 00:29:21,940 --> 00:29:25,910 ‫לא. דיברת על סיפור. על דמות. זו תסריטאות.‬ 640 00:29:26,110 --> 00:29:29,410 ‫אלה תוכניות בכיכובן של נשים. מי טוב ממך לתפקיד הכתיבה?‬ 641 00:29:29,610 --> 00:29:31,920 ‫דני, מה אתה עושה?‬ 642 00:29:32,120 --> 00:29:34,130 - ‫- אני מציע לה עבודה. - יש לה עבודה.‬ 643 00:29:34,330 --> 00:29:35,460 ‫זו עבודה טובה יותר.‬ 644 00:29:35,660 --> 00:29:37,420 ‫היא מרוויחה טוב.‬ 645 00:29:37,620 --> 00:29:40,260 - ‫- היא תרוויח יותר אצלי. - כן? איך אתה יודע?‬ 646 00:29:40,460 --> 00:29:42,890 ‫אשאל אותה כמה היא מרוויחה ואתן לה יותר מזה.‬ 647 00:29:43,090 --> 00:29:44,800 ‫אתה גונב לי כותבים, ברצינות?‬ 648 00:29:45,000 --> 00:29:47,060 ‫רק אותה. תשאיר לך את השאר. סליחה, אלווין.‬ 649 00:29:47,260 --> 00:29:49,830 - ‫- אין בעיה. - ממש לא. אני מצאתי אותה.‬ 650 00:29:50,030 --> 00:29:52,060 - ‫- אז מה, "כל המוצא, זוכה"? - טוב.‬ 651 00:29:52,260 --> 00:29:54,230 ‫העיר מלאה בכותבים מוכשרים. למה אתה עושה זאת?‬ 652 00:29:54,430 --> 00:29:56,400 - ‫- זה לא אישי, גורדון. - זה לא?‬ 653 00:29:56,600 --> 00:29:58,030 ‫המשקאות שלך על חשבוני!‬ 654 00:29:58,230 --> 00:29:59,860 ‫בסדר. אשלם על המשקאות שלי.‬ 655 00:30:00,060 --> 00:30:01,740 - ‫- יש כללים! - אילו כללים?‬ 656 00:30:01,940 --> 00:30:04,120 ‫כללים חברתיים.‬ 657 00:30:04,310 --> 00:30:06,410 ‫אם אני רואה כישרון, אני חוטף אותו.‬ 658 00:30:06,610 --> 00:30:09,390 ‫כישרון. אני לא חושב שהכישרון שלה הוא מה שמעניין אותך.‬ 659 00:30:09,590 --> 00:30:10,870 - ‫- גורדון! - מה זה אמור להביע?‬ 660 00:30:11,070 --> 00:30:12,040 ‫אתה יודע טוב מאוד.‬ 661 00:30:12,240 --> 00:30:13,880 ‫אני נשוי, חתיכת שמוק!‬ 662 00:30:14,070 --> 00:30:17,960 ‫ולא אכפת לי מי כותב עבורה, לורטה יאנג לא מצחיקה, והיא לעולם לא תהיה!‬ 663 00:30:18,160 --> 00:30:19,460 ‫רק אידיוט יחשוב כך.‬ 664 00:30:19,660 --> 00:30:21,510 ‫שנשווה חשבונות בנק?‬ 665 00:30:21,710 --> 00:30:22,800 ‫זהו זה. קום!‬ 666 00:30:23,000 --> 00:30:25,220 ‫אתה צוחק עליי? הייתי מתאגרף בצבא.‬ 667 00:30:25,420 --> 00:30:28,010 ‫היית מתאגרף בסרט על הצבא!‬ 668 00:30:28,210 --> 00:30:30,600 ‫לפחות אני מברוקלין! אתה קנדי!‬ 669 00:30:30,800 --> 00:30:32,730 ‫עברנו לשם כשהייתי בן חמש!‬ 670 00:30:32,930 --> 00:30:34,230 ‫חבר'ה! אנשים מסתכלים.‬ 671 00:30:34,430 --> 00:30:36,500 ‫היי, מה קורה פה? גורדון?‬ 672 00:30:37,210 --> 00:30:40,000 ‫אתה שוב עושה בלגנים? אני אעיף אותך מפה!‬ 673 00:30:40,330 --> 00:30:42,990 ‫תעשה את זה, טוטס! בפעם הקודמת נתפס לך הגב לחודש!‬ 674 00:30:43,190 --> 00:30:45,970 ‫זו בעיה שהייתה לי עוד קודם, חתיכת בן זונה!‬ 675 00:30:46,760 --> 00:30:47,590 ‫בסדר!‬ 676 00:30:48,880 --> 00:30:52,080 {\an8}‫אוניברסיטת קולומביה, 1954‬ 677 00:30:52,280 --> 00:30:55,520 {\an8}‫זה אמור להיות פה איפשהו. רגע.‬ 678 00:30:56,890 --> 00:30:57,810 ‫מצאתי.‬ 679 00:30:59,140 --> 00:31:00,590 ‫אי אפשר להיות זהיר מדי.‬ 680 00:31:00,790 --> 00:31:05,150 ‫הרמן מהמחלקה ללימודי איסלנד יכול להריח ברנדי טוב מקילומטרים.‬ 681 00:31:05,900 --> 00:31:07,860 ‫בבקשה.‬ 682 00:31:11,280 --> 00:31:15,540 ‫נשתה לחיי החתונה שלכם ולחיי אשתך.‬ 683 00:31:16,790 --> 00:31:18,620 - ‫- לחיי מרים. - לחיי מרים.‬ 684 00:31:22,210 --> 00:31:25,450 ‫ג'ואל, ביקשתי לפגוש אותך כאן היום‬ 685 00:31:25,650 --> 00:31:29,390 ‫כי יש לי משהו חשוב מאוד לדון בו איתך.‬ 686 00:31:29,590 --> 00:31:32,750 - ‫- בסדר. - בתי תרצה ילדים.‬ 687 00:31:32,940 --> 00:31:35,370 - ‫- כן. שלושה לפני גיל 30. - מה?‬ 688 00:31:35,570 --> 00:31:38,100 ‫זה מה שהיא אומרת. שלושה לפני גיל 30.‬ 689 00:31:38,350 --> 00:31:40,640 ‫שלושה לפני גיל 30, כדי שתוכל להתאושש.‬ 690 00:31:40,940 --> 00:31:43,970 - ‫- אשמח לדלג על זה, אם לא אכפת לך. - זה בסדר מצידי.‬ 691 00:31:44,160 --> 00:31:47,300 ‫כמו שאמרתי, יהיו לכם שלושה ילדים.‬ 692 00:31:47,500 --> 00:31:50,640 ‫ישנה סבירות גבוהה שאחד מהם יהיה בן.‬ 693 00:31:50,840 --> 00:31:52,560 ‫היי, נקרא לו ג'ואל ג'וניור.‬ 694 00:31:52,760 --> 00:31:53,470 ‫לא נכון.‬ 695 00:31:53,670 --> 00:31:57,520 ‫כעת, עליך לדעת שישנם מספר כישרונות‬ 696 00:31:57,720 --> 00:32:01,500 ‫שמועברים באופן בלתי נמנע לבן הבכור‬ 697 00:32:01,700 --> 00:32:03,940 ‫בכל ענף בעץ של משפחת וייסמן.‬ 698 00:32:04,140 --> 00:32:05,820 ‫כישרונות? כאילו, בתורשה?‬ 699 00:32:06,020 --> 00:32:09,820 ‫בני משפחת וייסמן נולדים עם אינטלקט עצום.‬ 700 00:32:10,020 --> 00:32:12,680 ‫כל כך עצום, שזה ידהים אותך.‬ 701 00:32:13,050 --> 00:32:15,600 ‫זה יקרה לאט, לא תבחין בזה.‬ 702 00:32:16,060 --> 00:32:19,560 ‫אבל אז, עד גיל שש, זה יופיע.‬ 703 00:32:19,770 --> 00:32:21,130 - ‫- בפתאומיות. - גיל שש.‬ 704 00:32:21,330 --> 00:32:23,460 ‫היית צריך לראות אותי בגיל חמש.‬ 705 00:32:23,660 --> 00:32:27,170 ‫הייתי סתום והבכתי את משפחתי,‬ 706 00:32:27,370 --> 00:32:30,610 ‫ואז הגיע יום הולדתי השישי, והשאר היסטוריה.‬ 707 00:32:31,650 --> 00:32:36,560 ‫וזה תיעוד של הבנים הבכורים‬ 708 00:32:36,760 --> 00:32:39,850 ‫בכל דור של משפחת וייסמן והישגיהם.‬ 709 00:32:40,050 --> 00:32:43,870 ‫ותתכונן. זה מאוד מלהיב.‬ 710 00:32:44,120 --> 00:32:49,610 ‫יש לנו רופאים, עורכי דין, מדענים, מלכים, לפחות נגן אבוב אחד,‬ 711 00:32:49,810 --> 00:32:53,370 ‫חמישה סופרים, ארכאולוג, רוצח אחד יצירתי מאוד.‬ 712 00:32:53,570 --> 00:32:55,330 ‫בני הבכור לא ייקרא וייסמן.‬ 713 00:32:55,530 --> 00:32:57,750 - ‫- מה? - שם משפחתו יהיה מייזל. זה שם משפחתי.‬ 714 00:32:57,950 --> 00:33:00,170 ‫זה לא משנה. מרים היא בת למשפחת וייסמן.‬ 715 00:33:00,370 --> 00:33:02,540 ‫הגנים שלה יגברו על שלך.‬ 716 00:33:02,740 --> 00:33:08,610 ‫בנך הבכור יהיה גאון, ותיאלץ להתמודד עם זה.‬ 717 00:33:08,820 --> 00:33:11,300 ‫אני מבטיח שהוא יזכה להשכלה הכי טובה שאפשר...‬ 718 00:33:11,500 --> 00:33:12,760 ‫השכלה אינה חשובה.‬ 719 00:33:12,960 --> 00:33:15,890 ‫מה שחשוב הוא שתימנע מכל התערבות פעילה‬ 720 00:33:16,090 --> 00:33:19,790 ‫בחיי הילד עד שיהיה בן שש.‬ 721 00:33:19,990 --> 00:33:20,770 ‫מה?‬ 722 00:33:20,970 --> 00:33:24,460 ‫בעיקרון, תתעלם ממנו עד שיפנה אליך קודם.‬ 723 00:33:24,660 --> 00:33:25,820 ‫לא אוכל לדבר עם בני?‬ 724 00:33:26,020 --> 00:33:29,380 ‫מובן שתוכל. ברגע שיגיע לגיל שש.‬ 725 00:33:29,630 --> 00:33:31,410 ‫לפני שזה יקרה, כדאי שתסתום.‬ 726 00:33:31,610 --> 00:33:34,080 - ‫- איך אתקשר איתו? - מרים תוכל לעשות זאת.‬ 727 00:33:34,270 --> 00:33:37,260 ‫אם זה ממש חשוב, תוכל להשאיר פתק.‬ 728 00:33:37,760 --> 00:33:39,810 ‫אייב, זה נשמע מטורף.‬ 729 00:33:40,310 --> 00:33:45,480 ‫סמוך עליי. לא קיבלנו ספר כזה באמצעות דיבור עם בנינו.‬ 730 00:33:45,810 --> 00:33:49,090 ‫התעלמתי מנואה לחלוטין עד שהיה בן חמש.‬ 731 00:33:49,290 --> 00:33:51,180 ‫בבוקר יום הולדתו השישי,‬ 732 00:33:51,370 --> 00:33:54,640 ‫הוא לקח כינור וניגן מוצרט תוך שבועיים.‬ 733 00:33:54,840 --> 00:33:56,260 ‫לא שמעתי אותו מנגן בכינור.‬ 734 00:33:56,460 --> 00:33:59,430 ‫הוא לא צריך. הוא כבר עשה את זה. מבין?‬ 735 00:33:59,630 --> 00:34:02,160 - ‫- בכלל לא. - יופי. אז יש לנו תוכנית.‬ 736 00:34:02,660 --> 00:34:04,910 ‫ברוך הבא למשפחה, ג'ואל.‬ 737 00:34:05,290 --> 00:34:08,460 ‫עכשיו שתה, לפני שהרמן יריח אותנו.‬ 738 00:34:10,920 --> 00:34:14,820 ‫אבל אז חלמתי שאיש שלג ניסה לדקור אותי עם גזרים.‬ 739 00:34:15,020 --> 00:34:16,590 ‫זה היה חתיכת הלם.‬ 740 00:34:16,840 --> 00:34:18,760 ‫אבא! בוא, שב!‬ 741 00:34:19,050 --> 00:34:20,370 ‫יהיה לנו תינוק נוסף.‬ 742 00:34:20,570 --> 00:34:22,250 - ‫- זה ממש מרגש. - נכון?‬ 743 00:34:22,450 --> 00:34:24,540 ‫אנחנו מנסים להיכנס להיריון. מנסים.‬ 744 00:34:24,740 --> 00:34:27,710 ‫אני לא מאמינה שכלים סניטריים מגיעים בכל כך הרבה צבעים.‬ 745 00:34:27,910 --> 00:34:31,920 ‫חיינו שוב מלאים ברופאים, זריקות יומיומיות‬ 746 00:34:32,120 --> 00:34:33,680 ‫ומגזינים גסים...‬ 747 00:34:33,880 --> 00:34:35,550 ‫מה לגבי מגזינים גסים?‬ 748 00:34:35,750 --> 00:34:38,850 ‫כלום, אימא. אני רק אומר שזה מלחיץ ויקר.‬ 749 00:34:39,050 --> 00:34:41,640 - ‫- ונקווה שזו תהיה בת. - זה יהיה שווה את זה.‬ 750 00:34:41,840 --> 00:34:45,350 ‫חשבתי בתמימותי שיש איזו הנחה בילד השני.‬ 751 00:34:45,550 --> 00:34:49,150 ‫כאילו, אולי הם יכולים להשתמש שוב באותה מבחנה או משהו.‬ 752 00:34:49,350 --> 00:34:51,610 ‫אתה לא רוצה רופא שישתמש שוב באותה מבחנה.‬ 753 00:34:51,810 --> 00:34:55,110 ‫לא יפריעו לי בין שלוש לחמש מבחנות משומשות.‬ 754 00:34:55,310 --> 00:34:56,240 ‫אסטריד, את שומעת את זה?‬ 755 00:34:56,440 --> 00:34:59,660 ‫לא. אני לא מקשיבה לו כבר חודשיים. איזה צבע תיקני?‬ 756 00:34:59,860 --> 00:35:01,250 ‫אסלה ורודה תהיה מדהימה.‬ 757 00:35:01,440 --> 00:35:03,080 - ‫- מה הבעיה עם האסלה שלך? - כלום.‬ 758 00:35:03,280 --> 00:35:05,830 - ‫- אז למה שתקני חדשה? - כי אני צריכה אמבטיה חדשה.‬ 759 00:35:06,030 --> 00:35:06,920 - ‫- אז? - הן לא יתאימו.‬ 760 00:35:07,120 --> 00:35:08,060 ‫זה משנה?‬ 761 00:35:09,730 --> 00:35:10,980 ‫תוכלי להעביר את הלקס?‬ 762 00:35:12,770 --> 00:35:15,720 ‫למה לא הזכרתם את מבחן היכולות של אית'ן?‬ 763 00:35:15,920 --> 00:35:16,640 ‫המה שלו?‬ 764 00:35:16,840 --> 00:35:18,930 ‫מבחן היכולות שלו.‬ 765 00:35:19,130 --> 00:35:22,890 ‫בוחנים כל ילד בתחילת השנה.‬ 766 00:35:23,090 --> 00:35:25,040 - ‫- איך הלך לו? - הוא נכשל.‬ 767 00:35:25,410 --> 00:35:29,330 ‫הם אומרים שאין לו פוטנציאל לכלום מלבד אושר.‬ 768 00:35:29,960 --> 00:35:30,980 ‫זה רע?‬ 769 00:35:31,180 --> 00:35:33,440 ‫אית'ן הוא בן בכור למשפחת וייסמן.‬ 770 00:35:33,640 --> 00:35:36,380 ‫בנים בכורים למשפחת וייסמן אמורים להצטיין.‬ 771 00:35:36,630 --> 00:35:38,820 ‫הם לא אמורים להיות מאושרים.‬ 772 00:35:39,020 --> 00:35:41,740 ‫זה שהוא מאושר לא אומר שהוא לא יצטיין.‬ 773 00:35:41,940 --> 00:35:43,200 ‫מובן שכן.‬ 774 00:35:43,400 --> 00:35:45,370 ‫שום אדם שאי פעם השיג‬ 775 00:35:45,570 --> 00:35:48,170 ‫משהו משמעותי בחייו לא היה מאושר.‬ 776 00:35:48,370 --> 00:35:49,380 ‫זה לא נכון.‬ 777 00:35:49,580 --> 00:35:52,300 ‫צייני מדען שמח אחד.‬ 778 00:35:52,500 --> 00:35:54,820 ‫אמן עליז בעל ערך.‬ 779 00:35:55,070 --> 00:35:57,300 ‫אב מייסד מאושר.‬ 780 00:35:57,500 --> 00:35:59,300 ‫בנג'מין פרנקלין. הוא לא השיג זיונים?‬ 781 00:35:59,500 --> 00:36:01,760 - ‫- ליד התינוק? - כן, הוא השיג.‬ 782 00:36:01,960 --> 00:36:05,890 ‫אבל בהתחשב בכל הישגיו הגדולים, אני מבטיח לך שהוא לא נהנה מזה.‬ 783 00:36:06,090 --> 00:36:07,690 ‫למה אתה כועס כל כך?‬ 784 00:36:07,890 --> 00:36:12,610 ‫הבן שלך נכשל במבחן היכולות שלו.‬ 785 00:36:12,810 --> 00:36:14,380 ‫ראיתי את הציון.‬ 786 00:36:14,670 --> 00:36:16,990 ‫למעשה, אין לו שום יכולת.‬ 787 00:36:17,190 --> 00:36:20,910 ‫הוא ניסה לכתוב עם הצד של המחק בעיפרון.‬ 788 00:36:21,110 --> 00:36:22,370 ‫הוא רק ילד קטן.‬ 789 00:36:22,570 --> 00:36:26,040 ‫ילד קטן שצועד במעגלים כל היום.‬ 790 00:36:26,240 --> 00:36:28,620 ‫חסר מודעות לחלוטין בנוגע למה שהעתיד צופן.‬ 791 00:36:28,820 --> 00:36:34,130 ‫ונראה שהדבר היחיד שחשוב לאימא שלו הוא אסלה ורודה ומגוחכת?‬ 792 00:36:34,330 --> 00:36:37,220 - ‫- מה הבעיה עם ורוד? - אסלה לא אמורה להיות ורודה.‬ 793 00:36:37,420 --> 00:36:39,930 - ‫- למה לא? - כי היא אמורה להיות לבנה.‬ 794 00:36:40,130 --> 00:36:43,010 ‫אסלה ורודה היא עדיין אסלה, רק שהיא כיפית יותר.‬ 795 00:36:43,210 --> 00:36:46,750 ‫לא הכול אמור להיות כיפי.‬ 796 00:36:46,950 --> 00:36:49,310 ‫לא הכול אמור לגרום לך לחייך.‬ 797 00:36:49,510 --> 00:36:53,000 ‫לפעמים אתה רק צריך להשתמש באסלה.‬ 798 00:36:53,460 --> 00:36:55,590 ‫הם קוראים לך, ואת באה בריצה.‬ 799 00:36:55,790 --> 00:36:57,320 ‫כמו כלב מאולף.‬ 800 00:36:57,520 --> 00:36:58,400 ‫תפסיק, יאנוש.‬ 801 00:36:58,600 --> 00:37:00,700 ‫צריך לקנות לך רצועה וצעצוע לעיסה.‬ 802 00:37:00,900 --> 00:37:01,800 ‫תשתוק!‬ 803 00:37:02,420 --> 00:37:04,220 ‫זה ארון מצעים!‬ 804 00:37:04,420 --> 00:37:07,260 ‫בארון המצעים נמצאות מפות השולחן.‬ 805 00:37:07,680 --> 00:37:09,580 ‫גם המצעים והציפיות.‬ 806 00:37:09,780 --> 00:37:12,330 ‫והכול נמצא בספר שהכנתי לכם שיושב לו סתם במטבח!‬ 807 00:37:12,530 --> 00:37:13,670 ‫זלדה, הבאת במקרה...‬ 808 00:37:13,870 --> 00:37:15,840 ‫כן, הבאתי את העשבים שעוזרים להתעבר.‬ 809 00:37:16,040 --> 00:37:17,510 ‫עכשיו אלך למטבח‬ 810 00:37:17,710 --> 00:37:20,470 ‫ואכין לך תה, כדי שתלדי לחיים אחות.‬ 811 00:37:20,670 --> 00:37:21,720 ‫וכשאסיים,‬ 812 00:37:21,920 --> 00:37:25,430 ‫נתקשר לחברת הטלפון ונבקש שייקחו את הטלפון שלנו.‬ 813 00:37:25,630 --> 00:37:27,240 ‫אנחנו לא רוצים אותו יותר!‬ 814 00:37:28,990 --> 00:37:32,190 ‫בגלל זה תמיד רוצים להרוג את האנשים המגונדרים.‬ 815 00:37:32,390 --> 00:37:34,150 ‫אהבתי את המדים החדשים שלה.‬ 816 00:37:34,350 --> 00:37:35,520 ‫שלום? אני כאן.‬ 817 00:37:35,720 --> 00:37:36,480 ‫שלום, ג'ואל.‬ 818 00:37:36,680 --> 00:37:38,900 ‫סליחה שאיחרתי. הייתי צריך לחכות למשלוח.‬ 819 00:37:39,100 --> 00:37:41,590 ‫מה עשית לבן שלך?‬ 820 00:37:42,050 --> 00:37:43,130 ‫על מה אתה מדבר?‬ 821 00:37:43,880 --> 00:37:45,530 ‫דיברת איתו?‬ 822 00:37:45,730 --> 00:37:47,160 ‫אבא, אתה מתנהג בטירוף.‬ 823 00:37:47,360 --> 00:37:49,750 ‫אני מבטיח לך שזה לא סתם. תגיד לי!‬ 824 00:37:49,950 --> 00:37:53,080 ‫מובן שדיברתי איתו. ראית אותי מדבר איתו. הוא הבן שלי.‬ 825 00:37:53,280 --> 00:37:56,750 ‫אמרתי לך מפורשות שככל שתדבר איתו פחות‬ 826 00:37:56,950 --> 00:37:59,880 - ‫- לפני גיל שש, כך טוב יותר. - היית רציני?‬ 827 00:38:00,080 --> 00:38:02,340 ‫מובן שכן. למה שלא אהיה?‬ 828 00:38:02,540 --> 00:38:03,640 ‫כי זה מטורף!‬ 829 00:38:03,840 --> 00:38:06,680 ‫סיפרתי לך על השושלת. על הכישרון של משפחת וייסמן.‬ 830 00:38:06,880 --> 00:38:09,180 ‫אייב, כל זה בולשיט. אין שום כישרון קסום.‬ 831 00:38:09,380 --> 00:38:11,940 ‫לא, ג'ואל. בהחלט יש כישרון וייסמני.‬ 832 00:38:12,140 --> 00:38:14,120 ‫ראית את ספר הבכורים של משפחת וייסמן?‬ 833 00:38:14,450 --> 00:38:16,520 ‫רגע, זה הספר שזלדה דיברה עליו?‬ 834 00:38:16,720 --> 00:38:19,070 ‫למה שזלדה תדבר על הספר של בכורי משפחת וייסמן?‬ 835 00:38:19,270 --> 00:38:21,610 ‫לא יודעת. היא לא מפסיקה לדבר על איזה ספר.‬ 836 00:38:21,810 --> 00:38:23,450 ‫אין שום בעיה עם אית'ן.‬ 837 00:38:23,650 --> 00:38:25,740 - ‫- ראית את הקבוצה שלו? - איזו קבוצה?‬ 838 00:38:25,940 --> 00:38:28,290 ‫מסתבר שהוא בקבוצה מאושרת בבית הספר.‬ 839 00:38:28,490 --> 00:38:29,540 ‫מה הבעיה עם זה?‬ 840 00:38:29,740 --> 00:38:32,290 ‫אני לא מאמין. הוא הרס את השושלת.‬ 841 00:38:32,490 --> 00:38:34,000 - ‫- לא. באמת? - זה לא בטוח.‬ 842 00:38:34,200 --> 00:38:38,210 ‫אז מה ההסבר, רוז? מה מסביר את אושרו של אית'ן?‬ 843 00:38:38,410 --> 00:38:41,050 ‫אולי הוא פורח מאוחר. אולי הוא יהיה אומלל אח"כ.‬ 844 00:38:41,250 --> 00:38:42,470 ‫שש הוא הגיל.‬ 845 00:38:42,670 --> 00:38:46,510 ‫אבל חשבתי שיש כמה בכורים במשפחת וייסמן שכישרונם לא התגלה עד גיל שבע.‬ 846 00:38:46,710 --> 00:38:50,850 ‫זוכרים את בן הדוד הרחוק שעזר לסלול את הדרך למכונת הרנטגן?‬ 847 00:38:51,050 --> 00:38:54,400 ‫כן, אבל יש פה נסיבות מקלות.‬ 848 00:38:54,590 --> 00:38:56,480 ‫אז התחוללה מלחמת צרפת-פרוסיה.‬ 849 00:38:56,680 --> 00:38:58,400 ‫אבל הכישרון התגלה בסוף?‬ 850 00:38:58,600 --> 00:39:00,730 ‫ממש קיוויתי שחיים יהיה חכם.‬ 851 00:39:00,930 --> 00:39:01,740 ‫הוא יהיה.‬ 852 00:39:01,940 --> 00:39:03,860 ‫מה אם לא? אלוהים. מה אם הוא סתום‬ 853 00:39:04,060 --> 00:39:07,160 ‫ונצטרך להעמיד פנים שהוא חכם כמו משפחת קייצ'נר בהמשך הרחוב?‬ 854 00:39:07,360 --> 00:39:08,930 ‫השרשרת לא נשברה.‬ 855 00:39:09,130 --> 00:39:12,750 ‫מה אם גם הבת שלנו תהיה טיפשה, ואז יתרוצצו לנו שני סתומים בבית?‬ 856 00:39:12,950 --> 00:39:15,120 ‫לפחות הם יוכלו להתיידד עם אית'ן.‬ 857 00:39:15,320 --> 00:39:16,310 - ‫- היי! - כן!‬ 858 00:39:16,640 --> 00:39:18,960 ‫תפסיקו לדבר על כמה שהבן שלי טיפש.‬ 859 00:39:19,160 --> 00:39:20,940 ‫אלה סיפורי סבתא.‬ 860 00:39:21,150 --> 00:39:23,400 ‫אית'ן! תביא את אחותך, ובוא נלך.‬ 861 00:39:24,070 --> 00:39:26,800 ‫עכשיו, זו הפעם האחרונה שאני רוצה לשמוע מישהו אומר‬ 862 00:39:27,000 --> 00:39:29,400 ‫משהו רע על האושר של הבן שלי. אני ברור?‬ 863 00:39:30,070 --> 00:39:31,660 - ‫- תיפרדי לשלום. - שלום.‬ 864 00:39:32,950 --> 00:39:33,780 ‫שלום.‬ 865 00:39:46,000 --> 00:39:46,910 ‫מתה על תאומים.‬ 866 00:39:47,110 --> 00:39:48,370 ‫אינך אמורה להגיד את זה.‬ 867 00:39:48,570 --> 00:39:49,280 ‫אני לא יודע.‬ 868 00:39:49,480 --> 00:39:53,080 - ‫- לא אמרתי לכם מה יש לי. - "אני מתה על תאומים" אומר שיש לך זוג.‬ 869 00:39:53,280 --> 00:39:56,330 ‫לא, זה אומר שאני אוהבת שני דברים זהים.‬ 870 00:39:56,530 --> 00:39:57,670 ‫כמו חתיכת חרא ואותך.‬ 871 00:39:57,870 --> 00:40:00,250 ‫אני פורש כל עוד יש לי כסף לקולג' ילד אחד.‬ 872 00:40:00,450 --> 00:40:02,130 ‫אני בפנים. זה רק כסף, פיט.‬ 873 00:40:02,330 --> 00:40:04,340 ‫אמר המנהל הכי הצעיר בהיסטוריית תוכניות האירוח.‬ 874 00:40:04,540 --> 00:40:06,880 ‫לא הכי צעיר. אחד הצעירים ביותר.‬ 875 00:40:07,080 --> 00:40:07,840 - ‫- משווה. - משווה.‬ 876 00:40:08,040 --> 00:40:11,180 ‫ולחשוב שכשנפגשנו לראשונה היית השפוט של ג'ורג' טולדנו.‬ 877 00:40:11,380 --> 00:40:13,060 ‫אפילו יש לי שלט על הדלת.‬ 878 00:40:13,260 --> 00:40:15,270 ‫תודה, עשיתי לך מזל טוב.‬ 879 00:40:15,470 --> 00:40:16,390 ‫אתה פחות.‬ 880 00:40:16,590 --> 00:40:17,520 ‫תפסיקי להתמקד בי.‬ 881 00:40:17,720 --> 00:40:23,030 ‫סליחה. ערפדים עם חשבון הוצאות ממש מדליקים אותי.‬ 882 00:40:23,220 --> 00:40:24,250 - ‫- אני משווה. - גם אני.‬ 883 00:40:24,540 --> 00:40:25,500 ‫אני בחוץ.‬ 884 00:40:25,920 --> 00:40:28,030 ‫בסדר. קלף אחרון, אנשים.‬ 885 00:40:28,230 --> 00:40:30,740 - ‫- אלה כריכים נפלאים. - מאיזה סוג?‬ 886 00:40:30,940 --> 00:40:33,740 ‫בזה יש לחם, בשר, גבינה, עגבנייה...‬ 887 00:40:33,940 --> 00:40:35,500 ‫אז זה פשוט כריך!‬ 888 00:40:35,700 --> 00:40:36,560 ‫מה המהלך שלך?‬ 889 00:40:41,600 --> 00:40:42,380 - ‫- עשר. - אני בחוץ.‬ 890 00:40:42,580 --> 00:40:43,300 ‫אני מעלה בעשר.‬ 891 00:40:43,490 --> 00:40:44,510 ‫אני מעלה עוד.‬ 892 00:40:44,700 --> 00:40:46,670 ‫את מעלה עוד סתם כדי לעשות את זה?‬ 893 00:40:46,870 --> 00:40:48,590 - ‫- כן. - לא ככה משחקים. מייק!‬ 894 00:40:48,790 --> 00:40:51,400 - ‫- מה אתה חושב שהוא יעשה? - בסדר. אני משווה.‬ 895 00:40:53,240 --> 00:40:54,200 ‫זוג מלכים.‬ 896 00:40:55,450 --> 00:40:56,320 ‫זוג של שלשות.‬ 897 00:40:57,950 --> 00:40:59,100 ‫ועוד שלוש.‬ 898 00:40:59,300 --> 00:41:01,480 ‫לכי תזדייני! אני לוקח כריך.‬ 899 00:41:01,680 --> 00:41:03,750 ‫הם ממש טעימים. בזה יש חרדל.‬ 900 00:41:03,960 --> 00:41:07,030 - ‫- קחו הפסקה. תתמתחו. - זה נשמע לי טוב.‬ 901 00:41:07,230 --> 00:41:08,040 ‫לכי לצידי.‬ 902 00:41:08,460 --> 00:41:09,300 ‫טוב.‬ 903 00:41:10,010 --> 00:41:14,630 - ‫- לא ידעתי שיש דם רע בינך לבין קן. - לא. אני רק מקווה לרקוד הורה על קברו.‬ 904 00:41:14,970 --> 00:41:15,800 ‫למה?‬ 905 00:41:16,050 --> 00:41:17,720 ‫הוא הסוכן של שי בולדווין.‬ 906 00:41:19,810 --> 00:41:20,750 ‫מה דעתך על פיט?‬ 907 00:41:20,950 --> 00:41:22,730 ‫הוא לא הסוכן של שי בולדווין.‬ 908 00:41:23,810 --> 00:41:25,400 ‫הוא מתאם אורחים לג'ק פאר.‬ 909 00:41:26,020 --> 00:41:27,460 ‫כל המתאמים מסתובבים יחד?‬ 910 00:41:27,660 --> 00:41:29,690 - ‫- אין לכם חברים? - לא. תקשיבי,‬ 911 00:41:30,610 --> 00:41:33,430 ‫פאר רוצה קולות חדשים. התוכנית שלו במקום השני. הוא רעב.‬ 912 00:41:33,630 --> 00:41:37,530 ‫פיט מארגן תצוגה של 12 כישרונות עולים. עשר דקות לכל אחד.‬ 913 00:41:38,370 --> 00:41:40,600 - ‫- מידג' בפנים. - מה?‬ 914 00:41:40,800 --> 00:41:42,700 ‫דיברתי איתו. הוא ממש נלהב לראות אותה.‬ 915 00:41:42,910 --> 00:41:44,190 ‫דיברת איתו על מידג'?‬ 916 00:41:44,390 --> 00:41:45,520 ‫היא האישה היחידה שם.‬ 917 00:41:45,720 --> 00:41:48,320 ‫שכנעתי אותו לתת לה מקום מאוחר. היא תזרח.‬ 918 00:41:48,520 --> 00:41:49,400 ‫מה קורה פה?‬ 919 00:41:49,600 --> 00:41:51,380 ‫מה? חשבתי שתשמחי.‬ 920 00:41:52,170 --> 00:41:54,950 - ‫- מה עם התוכנית של גורדון? - את מכירה את הכלל.‬ 921 00:41:55,150 --> 00:41:56,830 ‫הכלל של ג'ורג'. הוא איננו.‬ 922 00:41:57,030 --> 00:41:58,750 ‫זה גם הכלל של גורדון.‬ 923 00:41:58,950 --> 00:42:02,250 - ‫- אז תגרום לו לשנות את הכלל. - אני בתפקיד חמש דקות.‬ 924 00:42:02,450 --> 00:42:05,810 ‫לא אוכל לעשות דבר עד שהוא יבטח בי. כמה זמן תחכי?‬ 925 00:42:06,020 --> 00:42:07,590 ‫בנינו על גורדון.‬ 926 00:42:07,790 --> 00:42:11,270 ‫תבנו על פאר. בחייך. זו מתנה.‬ 927 00:42:12,570 --> 00:42:15,970 - ‫- בסדר. תודה. - כן.‬ 928 00:42:16,170 --> 00:42:18,870 ‫חבר'ה, אני חושב שקן בוכה בשירותים.‬ 929 00:42:20,410 --> 00:42:22,350 ‫ברצינות, תודה על זה.‬ 930 00:42:22,550 --> 00:42:24,940 ‫ברור. אני מקווה שמידג' תהיה מדהימה.‬ 931 00:42:25,140 --> 00:42:27,460 ‫מה? אה, כן. תודה גם על זה.‬ 932 00:42:31,210 --> 00:42:32,880 ‫בטוח שזה רעיון טוב?‬ 933 00:42:34,130 --> 00:42:35,620 ‫מה יש בתקרה עכשיו?‬ 934 00:42:35,820 --> 00:42:37,620 - ‫- נראה לנו שזה חתול. - נראה לכן?‬ 935 00:42:37,820 --> 00:42:38,660 ‫בטוח משהו מהיר.‬ 936 00:42:38,860 --> 00:42:40,000 ‫ויש לו זנב.‬ 937 00:42:40,190 --> 00:42:42,290 ‫את. צאי. אני רוצה לדבר.‬ 938 00:42:42,490 --> 00:42:43,620 ‫נוכל לדבר כאן.‬ 939 00:42:43,820 --> 00:42:45,520 ‫לא. יותר מדי וגינות. בואי.‬ 940 00:42:46,390 --> 00:42:47,400 ‫יופי. שבי.‬ 941 00:42:47,600 --> 00:42:49,110 ‫לא ידעתי שאת מגיעה הערב.‬ 942 00:42:49,310 --> 00:42:51,300 - ‫- כמה זמן עד שאת עולה? - כמה דקות.‬ 943 00:42:51,500 --> 00:42:53,280 ‫אז יש לי חדשות מלהיבות ביותר.‬ 944 00:42:53,530 --> 00:42:54,890 ‫מתה על חדשות מלהיבות ביותר.‬ 945 00:42:55,080 --> 00:42:56,760 ‫זה לא יקרה עם גורדון פורד.‬ 946 00:42:56,960 --> 00:42:58,120 ‫אלה חדשות מלהיבות?‬ 947 00:42:58,320 --> 00:42:59,970 - ‫- מרים... - זה יום המזל שלי.‬ 948 00:43:00,170 --> 00:43:01,480 ‫תפסיקי. אלה לא החדשות.‬ 949 00:43:01,670 --> 00:43:05,040 ‫החדשות המלהיבות הן שהשגתי לך הופעת ניסיון אצל ג'ק פאר.‬ 950 00:43:05,250 --> 00:43:06,380 ‫ניסיון?‬ 951 00:43:06,580 --> 00:43:09,070 ‫לא. אל תיאנחי. זה אחרת הפעם.‬ 952 00:43:09,270 --> 00:43:12,650 ‫זה למוזמנים בלבד. בלי אודישנים. זה תהליך בררני.‬ 953 00:43:12,850 --> 00:43:14,860 ‫ופאר יהיה שם.‬ 954 00:43:15,060 --> 00:43:16,740 ‫זה אמיתי. זה גדול.‬ 955 00:43:16,940 --> 00:43:17,780 ‫ג'ק פאר.‬ 956 00:43:17,980 --> 00:43:20,490 ‫דיברתי עם מתאם הכישרונות אחרי משחק הפוקר הערב.‬ 957 00:43:20,690 --> 00:43:21,500 ‫ניצחת?‬ 958 00:43:21,690 --> 00:43:24,370 ‫עזבתי עם הכול חוץ מהבולבולים שלהם.‬ 959 00:43:24,570 --> 00:43:29,040 ‫בכל אופן, הוא אמר לי שהוזמנו 12 קומיקאים, ואת האישה היחידה.‬ 960 00:43:29,240 --> 00:43:30,840 ‫כל הבמה תהיה רק שלך.‬ 961 00:43:31,040 --> 00:43:34,170 - ‫- מי אמר לך שאין סיכוי אצל גורדון? - לא חשוב. זה יותר טוב.‬ 962 00:43:34,370 --> 00:43:37,430 ‫המטרה היחידה של משרת הכתיבה הייתה שבסוף אופיע בתוכנית.‬ 963 00:43:37,630 --> 00:43:41,010 ‫תסתכלי עליי. זין על פורד. הוא ילד.‬ 964 00:43:41,210 --> 00:43:44,080 ‫פאר הוא אגדה. תני לו לעזור לך לפרוץ.‬ 965 00:43:45,040 --> 00:43:46,600 ‫גורדון ייראה כמו אידיוט,‬ 966 00:43:46,800 --> 00:43:50,290 ‫כי הוא היה שמוק מכדי לתת לך להופיע.‬ 967 00:43:50,540 --> 00:43:51,320 ‫כנראה.‬ 968 00:43:51,520 --> 00:43:54,790 ‫אם תתחילי אצל פאר, גורדון ממש יתעצבן.‬ 969 00:43:55,130 --> 00:43:55,960 ‫כן.‬ 970 00:43:56,170 --> 00:43:57,920 ‫תחשבי כמה כיף זה יהיה.‬ 971 00:43:58,470 --> 00:43:59,240 ‫כן.‬ 972 00:43:59,440 --> 00:44:02,050 ‫מה דעתך שנכוון את התותחים לפאר?‬ 973 00:44:02,930 --> 00:44:03,830 ‫זה לא חתול!‬ 974 00:44:04,030 --> 00:44:05,720 ‫זה בהחלט לא חתול מזוין.‬ 975 00:44:17,980 --> 00:44:20,180 - ‫- למה את מקבלת העלאה בשכר? - היי. מה?‬ 976 00:44:20,380 --> 00:44:21,830 ‫את מקבלת העלאה. למה?‬ 977 00:44:22,030 --> 00:44:22,970 - ‫- באמת? - כן.‬ 978 00:44:23,170 --> 00:44:24,870 - ‫- מי אמר? - פיית ההעלאות.‬ 979 00:44:25,450 --> 00:44:27,120 - ‫- למה? - זה מה שאני שואל.‬ 980 00:44:27,870 --> 00:44:29,580 - ‫- לא ידעת? - לא ידעתי.‬ 981 00:44:29,790 --> 00:44:31,750 ‫תרוויחי כמו הגברים.‬ 982 00:44:32,170 --> 00:44:33,070 ‫ג'ימיני קריקט!‬ 983 00:44:33,270 --> 00:44:35,530 - ‫- ואפילו יותר מאחד מהם. - ראלף? זה ראלף?‬ 984 00:44:35,730 --> 00:44:38,280 ‫אני לא אומר לך. כן, זה ראלף.‬ 985 00:44:38,480 --> 00:44:40,160 ‫זה מאוד רציני.‬ 986 00:44:40,360 --> 00:44:43,240 ‫אם זה יצא החוצה, כל אישה עובדת תרצה שישלמו לה‬ 987 00:44:43,440 --> 00:44:47,310 ‫בדיוק כמו הגברים באותה המשרה. כל התרבות האנושית תקרוס.‬ 988 00:44:47,560 --> 00:44:48,420 ‫בדיוק.‬ 989 00:44:48,610 --> 00:44:49,850 ‫לא יכולה לעזור לך.‬ 990 00:44:54,350 --> 00:44:55,880 ‫היי. יש לך שנייה?‬ 991 00:44:56,080 --> 00:44:57,270 - ‫- לא. - בסדר.‬ 992 00:45:00,240 --> 00:45:01,190 ‫כנראה יש לי.‬ 993 00:45:03,820 --> 00:45:06,370 ‫רק תהיתי. למה קיבלתי העלאה?‬ 994 00:45:07,120 --> 00:45:08,030 ‫את יודעת למה.‬ 995 00:45:08,410 --> 00:45:09,190 ‫לא, אני לא.‬ 996 00:45:09,390 --> 00:45:12,310 ‫דני סטיבנס ניסה לגנוב אותך, אז נאלצתי להציע לך יותר ממנו.‬ 997 00:45:12,510 --> 00:45:15,030 ‫ככה זה בעסקים. ברכותיי.‬ 998 00:45:15,220 --> 00:45:17,500 - ‫- אני רואה שאתה מרגיש מצוין בקשר לזה. - אני בסדר.‬ 999 00:45:18,840 --> 00:45:20,280 ‫הושעיתי שוב מ"טוטס שור".‬ 1000 00:45:20,480 --> 00:45:22,670 ‫באמת תקפת אותו עם מגש התוספות שלו.‬ 1001 00:45:23,430 --> 00:45:25,740 ‫אוכל לעזור לך עם עוד משהו?‬ 1002 00:45:25,940 --> 00:45:26,720 ‫לא.‬ 1003 00:45:29,510 --> 00:45:33,730 ‫אני לא חושבת שהוא התחיל איתי. אני יודעת מתי גברים מתחילים איתי.‬ 1004 00:45:33,930 --> 00:45:34,980 ‫הוא כן.‬ 1005 00:45:35,180 --> 00:45:37,670 - ‫- אתה לא אישה. - את לא גבר.‬ 1006 00:45:37,870 --> 00:45:39,670 ‫לא, אבל משלמים לי כמו לגבר.‬ 1007 00:45:39,870 --> 00:45:41,970 ‫הוא חלקלק. בטח לא שמת לב.‬ 1008 00:45:42,170 --> 00:45:44,390 ‫נכון. כנראה כי זה לא קרה.‬ 1009 00:45:44,590 --> 00:45:45,850 ‫זה קרה. בסדר?‬ 1010 00:45:46,050 --> 00:45:48,370 ‫זה לא. אבל שיהיה, מה שתגיד.‬ 1011 00:45:53,870 --> 00:45:54,790 ‫כן, מידג'?‬ 1012 00:45:57,790 --> 00:46:00,210 ‫אופיע בפני ג'ק פאר הערב.‬ 1013 00:46:01,670 --> 00:46:03,320 ‫אני אפילו לובשת שמלה מפוארת.‬ 1014 00:46:03,520 --> 00:46:05,590 ‫גילחתי את כל הרגל. מלפנים ומאחור.‬ 1015 00:46:07,800 --> 00:46:10,390 ‫הוא יהיה שם, ג'ק פאר.‬ 1016 00:46:10,970 --> 00:46:13,330 ‫יופיעו 12 קומיקאים. אני האישה היחידה.‬ 1017 00:46:13,530 --> 00:46:15,940 ‫זה נותן לי דריסת רגל. לכן גילחתי.‬ 1018 00:46:17,310 --> 00:46:19,770 ‫יש לי מקום טוב. לקראת הסוף.‬ 1019 00:46:22,690 --> 00:46:23,530 ‫אז...‬ 1020 00:46:25,400 --> 00:46:26,780 ‫רוצה להזמין אותי ראשון?‬ 1021 00:46:27,280 --> 00:46:28,620 ‫לנצח אותו?‬ 1022 00:46:29,780 --> 00:46:32,700 ‫לא? כן? אולי?‬ 1023 00:46:37,290 --> 00:46:39,250 ‫טוב, אז...‬ 1024 00:46:44,460 --> 00:46:45,300 ‫פעם ראשונה,‬ 1025 00:46:47,010 --> 00:46:47,870 ‫פעם שנייה...‬ 1026 00:46:48,070 --> 00:46:49,910 ‫את לא אמורה להתרחק כשאת סופרת.‬ 1027 00:46:50,110 --> 00:46:53,100 ‫אומרים, "פעם ראשונה, פעם שנייה" והולכים.‬ 1028 00:46:53,430 --> 00:46:56,140 ‫טוב. תודה על הטיפ. אזכור את זה.‬ 1029 00:47:08,070 --> 00:47:09,320 ‫אני אקבל את זה.‬ 1030 00:47:11,660 --> 00:47:12,490 ‫חכה ותראה.‬ 1031 00:47:22,790 --> 00:47:24,170 ‫אבוד בברמודה.‬ 1032 00:47:25,800 --> 00:47:27,030 ‫אני אוהב להיות קומיקאי,‬ 1033 00:47:27,230 --> 00:47:30,830 ‫כי למרות שאנשים שופטים אותי, לפחות הם שתו קודם.‬ 1034 00:47:31,030 --> 00:47:32,950 ‫אלוהים, שמישהו ייתן לי כרית.‬ 1035 00:47:33,150 --> 00:47:37,250 ‫אני מרגישה שאני צופה כבר שלוש שעות באותה חליפה כחולה שמתלוננת על ביצים כחולות.‬ 1036 00:47:37,450 --> 00:47:38,290 ‫כי זה נכון.‬ 1037 00:47:38,490 --> 00:47:39,540 ‫פאר עוד שם?‬ 1038 00:47:39,740 --> 00:47:42,960 ‫כן. אבל הוא טוען אקדח כדי לפוצץ לעצמו את הראש.‬ 1039 00:47:43,160 --> 00:47:44,930 ‫שישאיר לי קליע אחד.‬ 1040 00:47:45,120 --> 00:47:45,940 ‫מידג' מייזל?‬ 1041 00:47:46,570 --> 00:47:49,570 ‫מופיעה רק בחורה אחת. זוג אחד של ציצים. למה זאת שאלה בכלל?‬ 1042 00:47:49,860 --> 00:47:51,970 ‫את יכולה להיות מידג' מייזל. גם לך יש ציצים.‬ 1043 00:47:52,170 --> 00:47:54,140 ‫אני חייבת לומר, נחמד שמישהו שם לב סוף סוף.‬ 1044 00:47:54,340 --> 00:47:55,910 - ‫- אני מידג'. - את הבאה בתור.‬ 1045 00:47:56,450 --> 00:47:58,650 ‫על החיים ועל המוות. איך אני נראית?‬ 1046 00:47:58,850 --> 00:48:00,870 ‫כמו הנר השמיני של חנוכה.‬ 1047 00:48:01,670 --> 00:48:02,500 ‫ציצי הרימי.‬ 1048 00:48:03,000 --> 00:48:03,880 ‫ציצי הרימי.‬ 1049 00:48:04,130 --> 00:48:05,250 ‫גברת מייזל!‬ 1050 00:48:08,210 --> 00:48:10,510 ‫שלום, גבירותיי ורבותיי.‬ 1051 00:48:12,390 --> 00:48:15,260 ‫נו, באמת. כולכם קיבלתם חדשות רעות באותו הזמן?‬ 1052 00:48:15,850 --> 00:48:16,970 ‫זה סופני?‬ 1053 00:48:17,560 --> 00:48:20,920 ‫בכמה כלכלבים חבטו שזכיתי בים הפרצופים הזה?‬ 1054 00:48:21,120 --> 00:48:23,520 ‫זה כאילו יש גרמנים למטה או משהו.‬ 1055 00:48:24,900 --> 00:48:26,190 ‫הם בחיים!‬ 1056 00:48:26,940 --> 00:48:27,840 {\an8}‫נפלא.‬ 1057 00:48:28,040 --> 00:48:29,280 {\an8}‫סגור אירוע פרטי‬ 1058 00:48:30,450 --> 00:48:32,110 - ‫- את מאוד מצחיקה. - תודה.‬ 1059 00:48:50,300 --> 00:48:51,760 ‫יש עלייך ארסן?‬ 1060 00:48:51,960 --> 00:48:52,990 ‫שיט. זה בתיק השני.‬ 1061 00:48:53,190 --> 00:48:55,800 ‫זה המזל שלי. סיגריה אחרונה?‬ 1062 00:48:56,970 --> 00:48:59,000 ‫אני מניחה שלא היית מרוצה מהסט שלך.‬ 1063 00:48:59,200 --> 00:49:02,770 ‫מה יש לא להיות מרוצה? הם השתעלו, דיברו והזמינו משקאות.‬ 1064 00:49:02,970 --> 00:49:06,480 - ‫- זה היה כמו בינגו בלי הפרס. - זה לא היה כזה גרוע.‬ 1065 00:49:07,320 --> 00:49:08,150 ‫כן?‬ 1066 00:49:09,940 --> 00:49:11,440 ‫זה גם לא היה כזה טוב.‬ 1067 00:49:13,660 --> 00:49:14,780 ‫אבל את היית.‬ 1068 00:49:16,160 --> 00:49:17,080 ‫הייתי בסדר.‬ 1069 00:49:18,080 --> 00:49:18,910 ‫"בסדר."‬ 1070 00:49:20,330 --> 00:49:21,100 ‫בטח.‬ 1071 00:49:21,300 --> 00:49:22,790 ‫היא ממלאת כל מועדון.‬ 1072 00:49:25,040 --> 00:49:26,710 ‫נתראה, יוג'ין.‬ 1073 00:49:29,340 --> 00:49:32,670 ‫איך אנסח זאת. זה פשוט לא מסתדר, טוב?‬ 1074 00:49:33,010 --> 00:49:36,090 - ‫- על מה אתה מדבר? - מצטער. אני פשוט לא מבין את זה.‬ 1075 00:49:36,300 --> 00:49:37,370 ‫מה זאת אומרת?‬ 1076 00:49:37,570 --> 00:49:39,710 ‫אני לא מבין את זה. היא בחורה, אבל יפה.‬ 1077 00:49:39,910 --> 00:49:41,830 ‫יש לה שמלה נחמדה, ומה היא עושה?‬ 1078 00:49:42,030 --> 00:49:44,170 - ‫- היא מצחיקה! - אני לא יודע מה אני מוכר.‬ 1079 00:49:44,370 --> 00:49:45,980 ‫אתה מוכר קומיקאית.‬ 1080 00:49:46,600 --> 00:49:47,860 ‫פשוט לא הבנתי את זה.‬ 1081 00:49:48,650 --> 00:49:52,220 - ‫- ג'ק צחק. - דיברתי איתו. נראה לי שגם הוא לא הבין.‬ 1082 00:49:52,420 --> 00:49:54,890 ‫אין ספק שהקהל הבין אותה. שמעת אותם?‬ 1083 00:49:55,090 --> 00:49:57,350 ‫הם נקרעו מכל דבר שהיא אמרה.‬ 1084 00:49:57,550 --> 00:50:00,940 - ‫- זה היה קהל נחמד. - זין נחמד! היא הייתה מדהימה.‬ 1085 00:50:01,140 --> 00:50:02,940 ‫היא חיסלה את כל הגברים הערב.‬ 1086 00:50:03,140 --> 00:50:05,080 ‫היא השמידה אותם. אתה יודע את זה.‬ 1087 00:50:05,330 --> 00:50:07,330 ‫בואי נדבר על לקוח אחר שלך.‬ 1088 00:50:07,790 --> 00:50:08,650 ‫איזה לקוח אחר?‬ 1089 00:50:08,850 --> 00:50:10,590 ‫ג'יימס הווארד. הוא חם עכשיו.‬ 1090 00:50:11,710 --> 00:50:13,240 ‫כן. ג'יימס מצליח לא רע.‬ 1091 00:50:13,440 --> 00:50:15,160 ‫אומרים שהוא יהיה כוכב.‬ 1092 00:50:15,360 --> 00:50:16,530 ‫שנחזור למידג'?‬ 1093 00:50:16,730 --> 00:50:18,910 - ‫- התשובה שלילית. אני רוצה את ג'יימס. - מה?‬ 1094 00:50:19,110 --> 00:50:21,790 ‫אשמח לסגור אותו לתוכנית. אציע לו מיקום מצוין.‬ 1095 00:50:21,990 --> 00:50:23,960 ‫הוא יופיע שש דקות ואז יישב עם ג'ק.‬ 1096 00:50:24,160 --> 00:50:26,340 ‫בואי נעשה משהו מרגש כדי שכשהסרט יצא...‬ 1097 00:50:26,540 --> 00:50:28,920 ‫אתה בכלל לא יודע אם הוא מצחיק.‬ 1098 00:50:29,120 --> 00:50:31,930 ‫אני יודע שאנשים מדברים עליו. זה מה שאני יודע.‬ 1099 00:50:32,120 --> 00:50:34,430 ‫זין על זה, פיט. הערב מידג' היא העניין.‬ 1100 00:50:34,630 --> 00:50:36,600 - ‫- אבל... - אני לא דנה בג'יימס.‬ 1101 00:50:36,800 --> 00:50:39,020 ‫אני דנה באישה שעלתה לשם הלילה‬ 1102 00:50:39,220 --> 00:50:41,490 ‫וניגבה את הרצפה המזדיינת עם 11 בחורים אחרים.‬ 1103 00:50:41,950 --> 00:50:42,910 ‫אני רוצה את ג'יימס.‬ 1104 00:50:45,160 --> 00:50:46,790 - ‫- אני לא... - תסגרי אותו.‬ 1105 00:50:47,500 --> 00:50:51,170 ‫ג'יימס נפלא. ראיתי אותו עובד. הוא יהיה נפלא לתוכנית.‬ 1106 00:50:52,130 --> 00:50:53,670 - ‫- תראי, מידג'... - זה בסדר.‬ 1107 00:50:54,210 --> 00:50:55,570 ‫אתה לא חייב להבין אותי.‬ 1108 00:50:55,770 --> 00:50:58,030 ‫לפעמים גם אני לא מבינה אותי.‬ 1109 00:50:58,230 --> 00:51:01,040 ‫לפעמים אני מתעוררת בבוקר ושואלת, "מי את? מה את?‬ 1110 00:51:01,240 --> 00:51:03,210 ‫"למה את לבושה ככה?" אני מבינה.‬ 1111 00:51:03,410 --> 00:51:05,100 - ‫- תני לטפל בזה... - לא, סוזי.‬ 1112 00:51:05,680 --> 00:51:06,680 ‫אל תפגעי בג'יימס.‬ 1113 00:51:07,850 --> 00:51:09,730 ‫אל תעשי את זה. אני בסדר.‬ 1114 00:51:10,940 --> 00:51:11,770 ‫באמת.‬ 1115 00:51:13,520 --> 00:51:17,280 ‫יש לך קלאסה, מידג' מייזל. זה בטוח.‬ 1116 00:51:18,110 --> 00:51:19,990 ‫זה גם משהו, נכון?‬ 1117 00:51:22,030 --> 00:51:25,040 ‫תודה על ההזדמנות, פיט. באמת.‬ 1118 00:51:26,290 --> 00:51:28,710 ‫אני מקווה שאוכל לומר "אמרתי לך" יום אחד.‬ 1119 00:51:29,920 --> 00:51:30,750 ‫גם אני.‬ 1120 00:51:32,500 --> 00:51:33,880 ‫אתקשר אלייך מחר.‬ 1121 00:51:40,510 --> 00:51:42,680 ‫בסדר, בואי נדבר על תאריכים.‬ 1122 00:51:44,260 --> 00:51:45,100 ‫בטח.‬ 1123 00:51:46,850 --> 00:51:48,290 ‫ג'ק פאקינג פאר.‬ 1124 00:51:48,490 --> 00:51:50,090 - ‫- כן. - אימא שלי תתחרפן.‬ 1125 00:51:50,290 --> 00:51:51,550 ‫היא תתחרפן. היא תתעלף.‬ 1126 00:51:51,750 --> 00:51:52,840 ‫היא תתעורר ותתחרפן.‬ 1127 00:51:53,040 --> 00:51:54,980 ‫נשמע שיהיה לאימא שלך לילה קשה.‬ 1128 00:51:55,230 --> 00:51:57,280 ‫בחיי, אני לא מאמין על השנה הזאת.‬ 1129 00:51:58,240 --> 00:52:01,180 ‫לפני שבעה חודשים עבדתי במסעדת עוף,‬ 1130 00:52:01,380 --> 00:52:04,030 ‫ועכשיו אני משתתף בסרט ואופיע אצל ג'ק פאר.‬ 1131 00:52:05,620 --> 00:52:07,230 ‫אל תצבטי אותי. אני לא רוצה להתעורר.‬ 1132 00:52:07,430 --> 00:52:09,520 ‫אין ספק שאתה על הגל.‬ 1133 00:52:09,720 --> 00:52:12,530 - ‫- אז מתי הם רוצים אותי? - אני רוצה לדבר איתך על זה.‬ 1134 00:52:12,730 --> 00:52:14,940 ‫לא אכפת לי מתי. אבטל הכול.‬ 1135 00:52:15,140 --> 00:52:16,960 ‫אם ג'ק רוצה, הוא יקבל אותי.‬ 1136 00:52:18,380 --> 00:52:19,880 ‫אני רוצה שתדחה את ההצעה.‬ 1137 00:52:20,170 --> 00:52:22,580 ‫מה? למה?‬ 1138 00:52:22,780 --> 00:52:24,000 ‫זה לא תורך.‬ 1139 00:52:24,190 --> 00:52:25,560 ‫מה זה אומר, לעזאזל?‬ 1140 00:52:25,760 --> 00:52:29,380 ‫אתה נמצא על מסלול נפלא בלי פאר. אתה לא צריך אותו.‬ 1141 00:52:29,580 --> 00:52:31,920 ‫בוא נחכה שהסרט יצא, ואז תופיע אצל פאר.‬ 1142 00:52:32,120 --> 00:52:32,840 ‫למה?‬ 1143 00:52:33,040 --> 00:52:35,270 ‫אמרתי לך. זה פשוט לא תורך.‬ 1144 00:52:36,360 --> 00:52:38,180 ‫למה שלא תהפכי את זה תורי?‬ 1145 00:52:38,380 --> 00:52:39,860 - ‫- ג'יימס... - תקבעי את זה.‬ 1146 00:52:40,320 --> 00:52:41,510 ‫אני לא חושבת שכדאי.‬ 1147 00:52:41,710 --> 00:52:43,640 ‫או שתיתני לי סיבה טובה יותר,‬ 1148 00:52:43,840 --> 00:52:46,700 ‫כי בכנות זה לא אומר לי כלום כרגע,‬ 1149 00:52:46,910 --> 00:52:48,520 - ‫- או שתקבעי לי הופעה. - ג'יימס...‬ 1150 00:52:48,720 --> 00:52:50,750 ‫תקבעי או שאמצא מישהו אחר שיעשה זאת.‬ 1151 00:52:57,300 --> 00:53:00,110 {\an8}‫אפר איסט סייד, 1973‬ 1152 00:53:00,310 --> 00:53:01,390 ‫הבית הזה מטורף.‬ 1153 00:53:01,590 --> 00:53:04,120 ‫נראה שאימא הייתה כל כך מרוצה מהצילומים היום,‬ 1154 00:53:04,320 --> 00:53:06,960 ‫שהיא רוצה לחזור ולצלם עוד זוויות‬ 1155 00:53:07,150 --> 00:53:08,470 ‫כדי שזה ייראה יותר סרטי.‬ 1156 00:53:08,850 --> 00:53:12,730 ‫היא למדה היום את המונח הזה. "סרטי". ו"קיבלתי".‬ 1157 00:53:13,020 --> 00:53:16,630 ‫מידג', הפרסומת הזו כבר עלתה פי שלושה יותר מהתקציב.‬ 1158 00:53:16,830 --> 00:53:17,720 ‫מה אוכל לומר?‬ 1159 00:53:17,920 --> 00:53:20,720 ‫טוב. אשמח לנהל שיחת תוכחה שתחזיר אותך לישו.‬ 1160 00:53:20,920 --> 00:53:22,850 ‫אתה מדבר על חזרה לישו עם יהודייה?‬ 1161 00:53:23,050 --> 00:53:23,890 ‫התחביב של אימך...‬ 1162 00:53:24,090 --> 00:53:26,980 ‫שאימא לא תשמע אותך קורא לזה ככה.‬ 1163 00:53:27,170 --> 00:53:29,100 ‫היא תכין עגילים מהביצים שלך.‬ 1164 00:53:29,300 --> 00:53:33,150 ‫העסק שלה הפך רשמית למעמסה כלכלית עצומה עבורך.‬ 1165 00:53:33,350 --> 00:53:34,230 ‫כמה עצומה?‬ 1166 00:53:34,430 --> 00:53:35,480 ‫כמו קינג קונג לפיי ריי.‬ 1167 00:53:35,680 --> 00:53:37,490 ‫לפחות אהיה שוב עלמה תמימה.‬ 1168 00:53:37,690 --> 00:53:42,320 ‫המיקום בשדרת מדיסון היה מספיק גרוע, אבל זה שהיית צריכה לקנות את הבניין?‬ 1169 00:53:42,520 --> 00:53:45,450 - ‫- למה לא התקשרת אליי? - הייתי בטאהו. הטלפונים היו דביקים.‬ 1170 00:53:45,650 --> 00:53:49,210 ‫העסק לא רווחי. כדאי שנחשוב על סגירת המקום.‬ 1171 00:53:49,410 --> 00:53:52,980 ‫נוכל לנהל מו"מ על פיצויים לעובדים ולנסות למכור את הבניין.‬ 1172 00:53:53,310 --> 00:53:55,800 ‫נספוג את ההפסד, אבל כדאי שנסיר אותו מהספרים שלך.‬ 1173 00:53:56,000 --> 00:53:59,270 ‫את יכולה פשוט לשלם משכורת לאימא שלך. ישירות ממך אליה.‬ 1174 00:53:59,570 --> 00:54:01,320 ‫זה יותר ממה שהיא מרוויחה כעת.‬ 1175 00:54:01,520 --> 00:54:02,900 ‫סוזי, גבי אותי.‬ 1176 00:54:03,110 --> 00:54:05,490 ‫הוא לא מחרטט. המספרים נראים רע.‬ 1177 00:54:09,240 --> 00:54:10,600 ‫אני מעריכה את זה,‬ 1178 00:54:10,800 --> 00:54:15,270 ‫אבל המקום הזה חשוב יותר לאימי מנכדיה, מבעלה, מבנה או ממני.‬ 1179 00:54:15,470 --> 00:54:18,150 ‫אז הוא יישאר פתוח כמה שהיא תרצה.‬ 1180 00:54:18,350 --> 00:54:21,920 ‫אני לא רוצה שהיא תדאג, תתעצב או תרגיש כמו כישלון.‬ 1181 00:54:22,250 --> 00:54:24,410 ‫נמשיך לומר לה שהעסק במצב נפלא‬ 1182 00:54:24,610 --> 00:54:26,830 ‫ונפיק כמה פרסומות שהיא רוצה.‬ 1183 00:54:27,030 --> 00:54:30,350 ‫כי זה כל מה שאוכל לעשות למענה בזמן הקצר שנותר לה.‬ 1184 00:54:34,640 --> 00:54:36,920 - ‫- תקבעי את סיבוב ההופעות האוסטרלי. - על הבוקר.‬ 1185 00:54:37,120 --> 00:54:42,690 ‫מרים, בדיוק היה לי רעיון נפלא. עדויות!‬ 1186 00:54:43,110 --> 00:54:47,180 ‫נצלם את כל סיפורי ההצלחה הנפלאים שלי וניצור סדרת פרסומות איתם.‬ 1187 00:54:47,380 --> 00:54:49,470 ‫ייתכן שזה ישפיע על כל מה שעשינו היום,‬ 1188 00:54:49,670 --> 00:54:51,960 ‫אבל אם לא תהיה ברירה, פשוט נצלם הכול שוב.‬ 1189 00:54:52,160 --> 00:54:53,040 ‫מה דעתך?‬ 1190 00:54:54,500 --> 00:54:57,000 ‫אני חושבת שזה רעיון נפלא, אימא.‬ 1191 00:55:07,840 --> 00:55:10,890 ‫חדר האמבטיה לא יתוקן בזמן,‬ 1192 00:55:11,100 --> 00:55:13,560 ‫ולכל הבית יש ריח של טחב.‬ 1193 00:55:13,810 --> 00:55:15,600 ‫לא אוכל לערוך את האירוע כאן.‬ 1194 00:55:16,270 --> 00:55:17,500 ‫אצטרך לשכור אולם.‬ 1195 00:55:17,700 --> 00:55:20,690 ‫אצטרך להוציא כסף מכיסי, וזה יעלה הון.‬ 1196 00:55:23,020 --> 00:55:24,550 ‫אני יודעת שלא אכפת לך!‬ 1197 00:55:24,750 --> 00:55:27,450 ‫את חושבת שמה שאני עושה טיפשי וחסר ערך.‬ 1198 00:55:27,780 --> 00:55:30,070 ‫זה בסדר. זה משמעותי רק עבורי.‬ 1199 00:55:54,260 --> 00:55:55,100 ‫אסתר.‬ 1200 00:55:55,470 --> 00:55:57,580 ‫כדור הארץ מתפוצץ. שמעת?‬ 1201 00:55:57,780 --> 00:56:01,810 ‫לא, הוא לא. סתם נפל משהו. זה בסדר. תחזרי למיטה.‬ 1202 00:56:09,700 --> 00:56:11,280 ‫מרים? את בסדר?‬ 1203 00:56:14,280 --> 00:56:15,060 ‫מרים.‬ 1204 00:56:15,260 --> 00:56:16,790 ‫לא עכשיו, אבא.‬ 1205 00:57:02,210 --> 00:57:04,960 {\an8}- ‫- איפה ננסי? האוכל מתקרר. - יש לה דייט.‬ 1206 00:57:06,340 --> 00:57:08,840 {\an8}‫דייט? עם בחור?‬ 1207 00:57:10,260 --> 00:57:12,740 {\an8}‫כן, יקירי, דייט. תפוחי אדמה?‬ 1208 00:57:12,940 --> 00:57:15,370 {\an8}- ‫- אל תנסי לבלבל אותי. - אתה אוהב תפוחי אדמה.‬ 1209 00:57:15,570 --> 00:57:18,760 {\an8}- ‫- אני לא רוצה לדבר על תפוחי אדמה. - בסדר. גזר?‬ 1210 00:57:19,970 --> 00:57:21,630 {\an8}‫קרול, הבת שלנו בת 15.‬ 1211 00:57:21,830 --> 00:57:23,540 {\an8}- ‫- דני... - שום דייטים לפני החתונה.‬ 1212 00:57:23,740 --> 00:57:25,810 {\an8}‫אחר כך שבעלה יחליט מתי תצא לדייט.‬ 1213 00:57:27,400 --> 00:57:28,570 {\an8}‫אתה יכול לפתוח?‬ 1214 00:57:29,020 --> 00:57:31,720 {\an8}‫טוב. אבל כשאחזור, ננהל שיחה רצינית‬ 1215 00:57:31,920 --> 00:57:34,070 {\an8}‫על מי אחראי בבית הזה. אני!‬ 1216 00:57:34,570 --> 00:57:37,120 {\an8}‫במחשבה שנייה, זו הייתה השיחה. השיחה הסתיימה.‬ 1217 00:57:38,740 --> 00:57:39,740 {\an8}‫את צוחקת עליי.‬ 1218 00:57:40,120 --> 00:57:42,160 {\an8}- ‫- ננסי בבית? - לא, היא התגייסה לצבא.‬ 1219 00:57:42,710 --> 00:57:43,710 {\an8}‫למה זמן?‬ 1220 00:57:45,330 --> 00:57:46,280 {\an8}‫איך קוראים לך?‬ 1221 00:57:46,480 --> 00:57:47,190 {\an8}‫סקיפי.‬ 1222 00:57:47,390 --> 00:57:48,650 {\an8}‫הוריך קראו לך "סקיפי"?‬ 1223 00:57:48,850 --> 00:57:50,090 {\an8}- ‫- כן. - בכוונה?‬ 1224 00:57:50,290 --> 00:57:51,030 {\an8}‫כן.‬ 1225 00:57:51,230 --> 00:57:52,630 {\an8}‫הם יודעים שאתה לא כלבלב?‬ 1226 00:57:53,170 --> 00:57:55,490 {\an8}‫דני, תן לו להיכנס. הוא יצטנן.‬ 1227 00:57:55,690 --> 00:57:57,390 {\an8}‫זה המסדרון, לא ערבות קרח.‬ 1228 00:57:58,510 --> 00:57:59,850 {\an8}‫טוב, תיכנס. תיכנס.‬ 1229 00:58:00,970 --> 00:58:03,250 {\an8}‫בהחלט יש לך בית נחמד, מר סטיבנס.‬ 1230 00:58:03,450 --> 00:58:04,810 {\an8}‫אתה מתכנן לשדוד את הבית?‬ 1231 00:58:05,560 --> 00:58:07,920 {\an8}‫הבאת לננסי פרחים.‬ 1232 00:58:08,120 --> 00:58:11,340 {\an8}‫בוא נראה. מתי אני קיבלתי פרחים בפעם האחרונה?‬ 1233 00:58:11,540 --> 00:58:14,760 {\an8}‫אה, כשהשוער הביא לי זר בטעות.‬ 1234 00:58:14,960 --> 00:58:16,280 {\an8}‫הוא טעה בדירה.‬ 1235 00:58:17,740 --> 00:58:18,950 {\an8}‫סקיפי, בוא.‬ 1236 00:58:19,780 --> 00:58:20,620 {\an8}‫שב.‬ 1237 00:58:22,540 --> 00:58:23,450 {\an8}‫כלב טוב.‬ 1238 00:58:23,870 --> 00:58:26,610 {\an8}‫שמע, סקיפי... אני לא מצליח להתרגל לשם הזה.‬ 1239 00:58:26,810 --> 00:58:28,110 {\an8}‫אשאל אותך כמה שאלות.‬ 1240 00:58:28,310 --> 00:58:30,150 {\an8}- ‫- אתה יוצא להרבה דייטים? - לא.‬ 1241 00:58:30,350 --> 00:58:32,110 {\an8}- ‫- למה? בנות לא אוהבת אותך? - מה?‬ 1242 00:58:32,310 --> 00:58:33,780 {\an8}‫משהו לא בסדר איתך?‬ 1243 00:58:33,980 --> 00:58:35,050 {\an8}‫לא נראה לי.‬ 1244 00:58:36,180 --> 00:58:36,990 {\an8}‫שלום, סקיפי.‬ 1245 00:58:37,190 --> 00:58:39,090 {\an8}‫היי, ננסי. את נראית נפלא.‬ 1246 00:58:39,470 --> 00:58:41,410 {\an8}‫תודה. כדאי שנלך.‬ 1247 00:58:41,610 --> 00:58:43,460 {\an8}‫סליחה, עוד לא סיימתי עם סקיפי.‬ 1248 00:58:43,660 --> 00:58:44,960 {\an8}- ‫- בוא. - מה אתה עושה?‬ 1249 00:58:45,160 --> 00:58:47,250 {\an8}- ‫- נעשה תחרות ריצה במסדרון. - מה?‬ 1250 00:58:47,450 --> 00:58:49,260 {\an8}‫מעניין אם הוא רץ מהר ממני.‬ 1251 00:58:49,450 --> 00:58:52,590 {\an8}‫הגיע הזמן ללכת. תיהנו, תחזרו עד 22:30.‬ 1252 00:58:52,790 --> 00:58:54,780 {\an8}‫22:30? איפה אנחנו, בספרד?‬ 1253 00:58:55,950 --> 00:58:57,310 {\an8}‫תחזרו עד 20:45.‬ 1254 00:58:57,500 --> 00:58:58,310 {\an8}‫אבל אבא...‬ 1255 00:58:58,510 --> 00:59:01,580 {\an8}‫דני, אני יכולה לדבר איתך פה רגע?‬ 1256 00:59:01,780 --> 00:59:03,870 {\an8}- ‫- למה? - אני רק רוצה לדבר איתך.‬ 1257 00:59:04,070 --> 00:59:05,330 {\an8}‫הוא התחיל.‬ 1258 00:59:06,210 --> 00:59:11,570 {\an8}‫דני, בתך עומדת לצאת לנשף הראשון שלה כאישה צעירה.‬ 1259 00:59:11,770 --> 00:59:13,750 {\an8}‫אתה באמת מתכוון להרוס את זה?‬ 1260 00:59:14,380 --> 00:59:16,300 {\an8}‫אני ממש רוצה להגיד כן.‬ 1261 00:59:18,930 --> 00:59:20,180 {\an8}‫לא.‬ 1262 00:59:21,100 --> 00:59:22,720 {\an8}‫זה הגבר שהתחתנתי איתו.‬ 1263 00:59:26,930 --> 00:59:28,520 {\an8}- ‫- תיהנו, שניכם. - ננסי...‬ 1264 00:59:28,720 --> 00:59:30,760 {\an8}‫אני יודעת, אבא. אחזור עד 22:30.‬ 1265 00:59:30,950 --> 00:59:33,980 {\an8}‫רק רציתי לומר שאת יפהפייה.‬ 1266 00:59:36,940 --> 00:59:38,990 {\an8}‫תודה, אבא. אני אוהבת אותך.‬ 1267 00:59:39,990 --> 00:59:40,820 {\an8}‫ביי.‬ 1268 00:59:48,370 --> 00:59:50,790 {\an8}‫מתוק מאוד. זה לא נחשב.‬ 1269 01:00:06,390 --> 01:00:10,810 {\an8}‫אם איני רואה אותה בכל יום אני מתגעגע אליה‬ 1270 01:00:14,110 --> 01:00:20,110 {\an8}‫בחיי, איזה ריגוש יש בכל נשיקה‬ 1271 01:00:21,700 --> 01:00:24,530 {\an8}‫תאמינו לי, זה רציני‬ 1272 01:00:27,370 --> 01:00:31,790 {\an8}‫אוי, ננסי עם הפרצוף החייכני‬ 1273 01:00:34,250 --> 01:00:38,210 {\an8}‫האם אתם שומעים את צלצול הפעמונים?‬ 1274 01:00:39,550 --> 01:00:44,510 {\an8}‫היא תספק את אותה התחושה‬ 1275 01:00:47,260 --> 01:00:48,810 {\an8}‫כשהיא מדברת‬ 1276 01:00:49,180 --> 01:00:52,350 {\an8}‫אפשר לחשוב שהיא שרה‬ 1277 01:00:54,810 --> 01:00:59,030 {\an8}‫פשוט הקשיבו לה אומרת "שלום"‬ 1278 01:01:01,200 --> 01:01:06,030 {\an8}‫אני נשבע אי אפשר לעמוד בפניה‬ 1279 01:01:08,870 --> 01:01:14,750 {\an8}‫צר לי, אין לה אחות‬ 1280 01:01:17,090 --> 01:01:23,090 {\an8}‫איש לא יוכל להחליף את ננסי שלי‬ 1281 01:01:25,260 --> 01:01:27,550 {\an8}‫עם הפרצוף החייכני‬ 1282 01:01:33,390 --> 01:01:35,400 ‫בקרת כתוביות: רינת זוהר-מנחם‬