1
00:00:06,584 --> 00:00:08,918
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:01:08,501 --> 00:01:13,459
‫ובבוקר היפהפה והנהדר ההוא,‬
‫חוש הריח שלי חזר.‬

3
00:01:16,793 --> 00:01:19,459
‫אימא, קוד חום!‬
‫-איפה?‬

4
00:01:19,543 --> 00:01:22,793
‫בסלון. שלושה ממזרח לטלוויזיה,‬
‫שניים מדרום לספה.‬

5
00:01:23,709 --> 00:01:25,001
‫איפה אבא?‬
‫-במטבח.‬

6
00:01:25,084 --> 00:01:27,001
‫בסדר. תעסיק אותו.‬
‫-בסדר.‬

7
00:01:27,668 --> 00:01:28,959
‫שיט!‬

8
00:01:31,209 --> 00:01:34,126
‫- פרק 4‬
‫החתול והשלשול -‬

9
00:01:37,043 --> 00:01:39,584
‫אתה יכול להוסיף עשבי תיבול, אבא?‬
‫-כן, בטח.‬

10
00:01:40,876 --> 00:01:42,501
‫לא, עשבי תיבול טריים.‬

11
00:01:44,126 --> 00:01:46,584
‫כן, כמובן. בן של שפית.‬

12
00:01:52,793 --> 00:01:56,084
‫שניים מדרום לספה… חרא, איפה החרא?‬

13
00:02:06,918 --> 00:02:09,168
‫בבקשה, האוכל מוכן.‬
‫-תודה.‬

14
00:02:09,751 --> 00:02:12,709
‫הכנתי ארוחת בוקר!‬
‫ -נהדר. מעולה.‬

15
00:02:12,793 --> 00:02:13,793
‫מה שלומך, אהובתי?‬

16
00:02:13,876 --> 00:02:17,084
‫מצוין, שלומי מצוין. בואו נאכל.‬

17
00:02:21,959 --> 00:02:22,918
‫בתיאבון.‬

18
00:02:23,459 --> 00:02:24,334
‫כן.‬

19
00:02:25,709 --> 00:02:27,168
‫חתיכת טוסט בשבילי…‬

20
00:02:30,959 --> 00:02:32,543
‫אני מריח את החרא של זומבי.‬

21
00:02:32,626 --> 00:02:34,168
‫כן? אני לא מריחה כלום.‬

22
00:02:34,251 --> 00:02:36,168
‫אני מריח את החרא של החתול שלך.‬

23
00:02:37,209 --> 00:02:40,209
‫אני לא מריחה כלום. אתה מריח משהו?‬

24
00:02:40,293 --> 00:02:41,126
‫לא.‬
‫-לא.‬

25
00:02:41,209 --> 00:02:42,543
‫ברור, את מצוננת.‬

26
00:02:42,626 --> 00:02:44,293
‫לא, האף שלי כבר לא סתום.‬

27
00:02:44,376 --> 00:02:46,709
‫אני מריחה הכול מאז שהתעוררתי.‬

28
00:02:47,293 --> 00:02:49,876
‫פשוט ככה?‬
‫-פשוט ככה. התרופה עובדת.‬

29
00:02:49,959 --> 00:02:51,043
‫בסדר.‬

30
00:02:51,126 --> 00:02:55,626
‫את הולכת למסעדה?‬
‫ג'רי אמר לך להתמקד בספר שלך.‬

31
00:02:55,709 --> 00:02:58,876
‫אני עדיין צריכה ללכת ולראות שהכול בסדר.‬
‫-בסדר.‬

32
00:02:59,459 --> 00:03:03,459
‫אני עובד מהבית. אני צריך להכין‬
‫את המצגת שלי לפגישה בשבוע הבא.‬

33
00:03:04,543 --> 00:03:06,543
‫עם האדריכלים שג'רי הכיר לך?‬

34
00:03:07,418 --> 00:03:10,001
‫כן. טוב, הם הכירו את העבודה שלי כבר קודם.‬

35
00:03:10,626 --> 00:03:12,251
‫העבודה שעשיתי בפריז.‬
‫-כמובן.‬

36
00:03:12,334 --> 00:03:14,626
‫והם מתים על העבודה שלי.‬
‫-מעולה.‬

37
00:03:15,126 --> 00:03:16,668
‫ברצינות, אני מריח משהו.‬

38
00:03:18,543 --> 00:03:20,626
‫אנחנו לא מריחים כלום, רק אתה.‬

39
00:03:23,668 --> 00:03:24,501
‫אתה מריח משהו?‬

40
00:03:24,584 --> 00:03:26,126
‫משהו מסריח.‬
‫-לא, כלום.‬

41
00:03:26,209 --> 00:03:27,543
‫יש ריח של חרא.‬

42
00:03:27,626 --> 00:03:28,751
‫לא.‬
‫-לא.‬

43
00:03:30,376 --> 00:03:31,959
‫אבא יחזור לעבוד בקרוב?‬

44
00:03:32,793 --> 00:03:36,001
‫כן. הוא עובד על לחזור לעבוד בקרוב.‬

45
00:03:36,084 --> 00:03:38,168
‫הוא ילך למקום אחר כדי לעבוד?‬

46
00:03:38,251 --> 00:03:41,418
‫כי אני חושב שיעשה לו טוב‬
‫לצאת מהבית לפעמים.‬

47
00:03:42,126 --> 00:03:45,293
‫כן, כולם הולכים‬
‫למקום אחר כדי לעבוד, אתה יודע?‬

48
00:03:45,793 --> 00:03:49,751
‫הוא אמר לי שאילו היה בצרפת,‬
‫הוא היה האדריכל הגדול ביותר באירופה.‬

49
00:03:49,834 --> 00:03:50,959
‫הוא אמר את זה?‬

50
00:03:51,043 --> 00:03:51,876
‫כן.‬

51
00:03:55,751 --> 00:03:58,334
‫- מרטן: אין נייר טואלט.‬
‫השתמשתי במגבות נייר. -‬

52
00:03:58,418 --> 00:03:59,959
‫- תעשי קניות בדרך הביתה? -‬

53
00:04:00,043 --> 00:04:01,709
‫עזבי את הטלפון, כלבה טיפשה.‬

54
00:04:01,793 --> 00:04:04,459
‫בסדר, סע! אני רואה אותך. אידיוט!‬

55
00:04:05,751 --> 00:04:07,626
‫אימא, אל תתחרי בו.‬

56
00:04:09,376 --> 00:04:11,668
‫סליחה, מותק. הוא פשוט כזה…‬

57
00:04:12,168 --> 00:04:15,959
‫אימא, מה את אוהבת יותר,‬
‫להיות אימא או להיות שפית?‬

58
00:04:16,043 --> 00:04:19,459
‫אני אוהבת להיות אימא שלך.‬
‫זה מה שאני הכי אוהבת.‬

59
00:04:19,543 --> 00:04:21,209
‫אז את לא אוהבת להיות שפית?‬

60
00:04:21,293 --> 00:04:23,834
‫לא, אני אוהבת להיות שפית,‬
‫אבל זו העבודה שלי.‬

61
00:04:26,126 --> 00:04:27,209
‫הבית עולה באש.‬

62
00:04:28,001 --> 00:04:29,543
‫את יכולה להציל רק אדם אחד.‬

63
00:04:30,043 --> 00:04:32,918
‫את מי את מצילה, אותי או את גסטון?‬

64
00:04:33,501 --> 00:04:34,834
‫גסטון הוא לא אדם.‬

65
00:04:34,918 --> 00:04:38,209
‫הוא חתול זקן מאוד,‬
‫והוא כבר היה אמור למות, נכון?‬

66
00:04:38,876 --> 00:04:40,876
‫סליחה. לא, אבל… אתה יודע.‬

67
00:04:40,959 --> 00:04:42,418
‫אותי או את אבא?‬

68
00:04:42,501 --> 00:04:43,584
‫אותך.‬

69
00:04:43,668 --> 00:04:46,209
‫את עצמך או אותי?‬

70
00:04:46,834 --> 00:04:47,668
‫אותך.‬

71
00:04:47,751 --> 00:04:49,793
‫טוב, אימא.‬
‫-תמיד.‬

72
00:04:56,251 --> 00:04:57,876
‫אחזור הביתה מאוחר בערב.‬

73
00:04:57,959 --> 00:04:59,751
‫יש לי המון עבודה במסעדה.‬

74
00:04:59,834 --> 00:05:02,543
‫בטח כבר תישן, אבל אבוא לתת לך נשיקה.‬

75
00:05:02,626 --> 00:05:05,834
‫את תמיד אומרת את זה,‬
‫אבל איך אדע שבאמת עשית את זה?‬

76
00:05:08,126 --> 00:05:12,709
‫תשמע מה נעשה.‬
‫נכון שיש לך בובה של ארנב לבן קטן?‬

77
00:05:13,293 --> 00:05:14,126
‫אצבע בטוסיק?‬

78
00:05:14,209 --> 00:05:17,251
‫כן. אצבע בטוסיק.‬

79
00:05:18,793 --> 00:05:19,668
‫טוב…‬

80
00:05:19,751 --> 00:05:21,918
‫אני אשים אותו על הכרית שלך.‬

81
00:05:22,001 --> 00:05:24,126
‫ככה תדע שבאתי לתת לך נשיקה.‬

82
00:05:24,209 --> 00:05:26,251
‫בסדר. מוצא חן בעיניי.‬
‫-יופי.‬

83
00:05:26,959 --> 00:05:28,334
‫נשיקה.‬
‫-אוהב אותך, אימא.‬

84
00:05:32,043 --> 00:05:34,334
‫הסבה מקצועית בשנות הארבעים לחייך.‬

85
00:05:35,334 --> 00:05:36,251
‫כאישה.‬

86
00:05:36,751 --> 00:05:39,084
‫הסבה מקצועית בשנות הארבעים לחייך כאישה.‬

87
00:05:39,168 --> 00:05:41,126
‫מספר אחת: שיננית.‬

88
00:05:41,209 --> 00:05:44,043
‫מספר שתיים: מזכירה רפואית.‬

89
00:05:44,126 --> 00:05:46,376
‫מספר שלוש: סוכנת ביטוח.‬

90
00:05:50,626 --> 00:05:52,084
‫- אל הורוביץ, 5,000 דולר -‬

91
00:05:52,168 --> 00:05:53,001
‫הבא בתור.‬

92
00:05:53,084 --> 00:05:56,293
‫היי. כן.‬
‫אני רוצה לפדות את הצ'ק הזה, בבקשה.‬

93
00:06:04,084 --> 00:06:05,334
‫אני כבר חוזרת.‬
‫-בסדר.‬

94
00:06:12,709 --> 00:06:13,959
‫תודה.‬
‫-כן.‬

95
00:06:16,418 --> 00:06:19,584
‫גברת הורוביץ,‬
‫אני ברון ג'ונסון, מנהל הסניף.‬

96
00:06:19,668 --> 00:06:21,293
‫מה שלומך היום?‬
‫-נהדר.‬

97
00:06:21,376 --> 00:06:22,584
‫תודה רבה ששאלת.‬

98
00:06:22,668 --> 00:06:25,334
‫מה שלומך?‬
‫-צריך עוד סוכריות על מקל.‬

99
00:06:26,251 --> 00:06:30,251
‫ראשית, אני רוצה לנצל את ההזדמנות‬
‫כדי להודות לך על 24 שנות נאמנותך.‬

100
00:06:30,334 --> 00:06:31,793
‫אלוהים! 24 שנים.‬

101
00:06:31,876 --> 00:06:34,251
‫בטח הייתי רק ילדה כשפתחתי את החשבון הזה.‬

102
00:06:34,876 --> 00:06:36,043
‫הסוכריות נגמרו.‬

103
00:06:36,126 --> 00:06:38,709
‫גלדיס, דיברנו על זה. סוכרייה אחת ללקוח.‬

104
00:06:38,793 --> 00:06:39,709
‫קמצנים.‬

105
00:06:39,793 --> 00:06:43,459
‫גלדיס, אם תתנהגי בגסות,‬
‫אצטרך לבקש ממך לעזוב.‬

106
00:06:44,751 --> 00:06:46,126
‫אני ממש מצטער.‬
‫-זה בסדר.‬

107
00:06:47,001 --> 00:06:49,834
‫גברת הורוביץ, אני בטוח שמדובר באי הבנה,‬

108
00:06:49,918 --> 00:06:52,876
‫אבל נראה שהצ'ק שלך בוטל‬
‫כמה ימים אחרי שנכתב.‬

109
00:06:52,959 --> 00:06:55,043
‫מה? אני מצטערת, זה בלתי אפשרי.‬

110
00:06:55,126 --> 00:06:56,751
‫אני יודע, אבל הוא בוטל.‬

111
00:06:56,834 --> 00:07:00,084
‫אל תאמיני לשום מילה שיוצאת מהפה שלו.‬

112
00:07:00,168 --> 00:07:02,251
‫ברון, כלקוחה נאמנה מזה 24 שנים,‬

113
00:07:02,334 --> 00:07:05,043
‫אני מבטיחה לך שאתה עושה טעות גדולה כרגע.‬

114
00:07:05,126 --> 00:07:06,959
‫אני רוצה לפדות את הצ'ק, בבקשה.‬

115
00:07:07,043 --> 00:07:11,543
‫אני מבין את התסכול שלך, גב' הורוביץ,‬
‫אבל לצערי אי אפשר לפדות צ'ק מבוטל.‬

116
00:07:11,626 --> 00:07:13,626
‫כמו כן, יש אי התאמה‬

117
00:07:13,709 --> 00:07:18,251
‫בין צבע הדיו וכתב היד.‬
‫-מה? אפשר לראות?‬

118
00:07:18,334 --> 00:07:21,668
‫תראי, שם המוטב והחתימה כתובים בדיו כחול,‬

119
00:07:21,751 --> 00:07:23,251
‫והסכום כתוב בדיו שחור.‬

120
00:07:23,334 --> 00:07:24,418
‫לא שמתי לב לזה.‬

121
00:07:24,501 --> 00:07:26,959
‫גם לא שמת לב שהחתימה…‬

122
00:07:27,043 --> 00:07:29,543
‫מספיק! אני רוצה לסגור את החשבון שלי עכשיו.‬

123
00:07:29,626 --> 00:07:31,876
‫גב' הורוביץ.‬
‫-אני רוצה לסגור את החשבון.‬

124
00:07:32,376 --> 00:07:33,959
‫תביא את המסמכים, בבקשה.‬

125
00:07:34,043 --> 00:07:35,834
‫שתדע לך שמתקשרים אליי כל היום.‬

126
00:07:35,918 --> 00:07:38,584
‫HSBC, סיטיבנק, צ'ייס. כולם מחזרים אחריי.‬

127
00:07:38,668 --> 00:07:41,793
‫ואני אומרת, "לא מעניין אותי,‬
‫אני לא רוצה את הכסף שלכם.‬

128
00:07:41,876 --> 00:07:44,918
‫תנו אותו למישהו אחר.‬
‫אני נאמנה לסאות'רן קליפורניה פייננשל".‬

129
00:07:45,001 --> 00:07:46,418
‫זו מי שאני.‬

130
00:07:46,959 --> 00:07:49,751
‫אני בן אדם נאמן, בסדר?‬

131
00:07:51,543 --> 00:07:53,959
‫כרצונך. בבקשה, בואי איתי.‬

132
00:07:54,043 --> 00:07:54,959
‫בשמחה.‬

133
00:08:05,209 --> 00:08:09,584
‫נכון להיום, בחשבון שלך‬
‫יש יתרת חובה של 1,278.67 דולר,‬

134
00:08:09,668 --> 00:08:11,626
‫לא כולל עמלה על משיכת יתר.‬
‫-מה?‬

135
00:08:11,709 --> 00:08:15,209
‫איך תרצי לשלם את החוב?‬
‫-אלוהים. אתה רציני? לא להאמין עליך!‬

136
00:08:15,293 --> 00:08:18,168
‫אם תיתן לי לפדות את הצ'ק,‬
‫אשלם את החוב ברגע זה.‬

137
00:08:18,251 --> 00:08:20,876
‫גברת הורוביץ…‬
‫-תפסיק לקרוא לי גברת הורוביץ!‬

138
00:08:23,126 --> 00:08:24,209
‫כל הכבוד, אחותי!‬

139
00:08:24,793 --> 00:08:27,209
‫הסניף הזה מחורבן!‬

140
00:08:28,834 --> 00:08:30,084
‫כן…‬

141
00:08:32,001 --> 00:08:32,834
‫אני יודעת.‬

142
00:08:32,918 --> 00:08:37,834
‫טוב, זה מה שמגיע לי‬
‫על שהתחתנתי עם גבר שצעיר ממני בעשר שנים.‬

143
00:08:38,543 --> 00:08:41,043
‫אני רק רוצה לוודא שאוכל לצאת מהחוזה מוקדם.‬

144
00:08:42,168 --> 00:08:44,834
‫נהדר. בסדר, אז…‬

145
00:08:45,626 --> 00:08:47,959
‫אשלח לך את הכסף מחר.‬

146
00:08:49,668 --> 00:08:51,043
‫בסדר. תודה רבה.‬

147
00:08:51,126 --> 00:08:52,543
‫אני ממש מעריכה את זה.‬

148
00:08:53,834 --> 00:08:54,876
‫בסדר. ביי.‬

149
00:08:56,834 --> 00:09:00,293
‫לא ניקית את הכלוב של סר גאגא? הוא מצחין.‬

150
00:09:00,376 --> 00:09:02,793
‫אני לא יכולה. קיבלתי מחזור.‬

151
00:09:02,876 --> 00:09:05,084
‫הריח עושה לי בחילה, אן.‬

152
00:09:05,168 --> 00:09:07,959
‫חשבתי שקיבלת מחזור בשבוע שעבר.‬
‫ -גם אני.‬

153
00:09:08,459 --> 00:09:12,084
‫סבסטיאן צריך לנקות את הכלוב של גאגא, אן.‬
‫זו חיית המחמד שלו.‬

154
00:09:12,168 --> 00:09:13,751
‫אני יודעת.‬
‫-מחקרים מראים‬

155
00:09:13,834 --> 00:09:16,251
‫שילדים שעושים מטלות לא הופכים לנרקומנים.‬

156
00:09:16,334 --> 00:09:17,834
‫בסדר.‬
‫-אראה לך את המאמר.‬

157
00:09:17,918 --> 00:09:20,209
‫אראה לך אותו.‬
‫-בסדר, אני אדבר איתו.‬

158
00:09:20,293 --> 00:09:23,668
‫את יכולה לעזור לי לפתוח את זה?‬
‫-יש לי בחילה, אן.‬

159
00:09:25,501 --> 00:09:26,459
‫אני צריכה אוויר.‬

160
00:09:28,209 --> 00:09:29,043
‫בסדר.‬

161
00:09:34,001 --> 00:09:35,209
‫שלום, חסוס.‬

162
00:09:35,293 --> 00:09:38,418
‫היי.‬
‫-תתחדש על הטנדר. אהבתי את הצבע.‬

163
00:09:39,084 --> 00:09:40,459
‫זה צבע בהתאמה אישית.‬

164
00:09:41,084 --> 00:09:44,001
‫תהיתי אם תוכל לעזור לג'ורג' בסוף השבוע.‬

165
00:09:44,084 --> 00:09:47,084
‫הוא שכר דירה קטנה במרכז העיר, סוג של משרד,‬

166
00:09:47,168 --> 00:09:49,084
‫והוא צריך להעביר כמה חפצים, ו…‬

167
00:09:49,668 --> 00:09:51,459
‫אשלם לך, כמובן.‬

168
00:09:51,543 --> 00:09:52,376
‫לא.‬

169
00:09:53,168 --> 00:09:55,084
‫אני שמח לעזור לך, גברת אן.‬

170
00:09:56,334 --> 00:09:58,918
‫הגירושים שלי היו כל כך קשים.‬

171
00:09:59,001 --> 00:10:01,334
‫אני לא מתגרשת.‬

172
00:10:01,959 --> 00:10:05,626
‫אני זוכרת שהגירושים שלך היו די קשים.‬

173
00:10:06,709 --> 00:10:08,043
‫אבל המצב השתפר, נכון?‬

174
00:10:09,293 --> 00:10:13,876
‫טוב, "אחרי המוות הראשון, אין אחר בלתו."‬

175
00:10:14,501 --> 00:10:15,709
‫זה מקסים.‬

176
00:10:16,376 --> 00:10:20,959
‫שתילי התותים והפסיפלורה נמצאים בטנדר שלי.‬

177
00:10:21,043 --> 00:10:23,459
‫אני יכול לשתול אותם היום.‬
‫-נהדר.‬

178
00:10:23,543 --> 00:10:25,459
‫כן. סבסטיאן יהיה כל כך מאושר.‬

179
00:10:25,543 --> 00:10:29,084
‫תוסיף את זה לחשבון שלי.‬
‫-לא. זו מתנה ממני אלייך, גברת אן.‬

180
00:10:29,168 --> 00:10:30,918
‫לא, אני לא יכולה להסכים.‬

181
00:10:31,001 --> 00:10:33,501
‫אני מתעקש. באמת, אין בעיה.‬
‫-לא.‬

182
00:10:34,168 --> 00:10:35,001
‫אפשר?‬

183
00:10:36,043 --> 00:10:36,918
‫תודה.‬

184
00:10:41,293 --> 00:10:42,668
‫בסדר. זה היה קל.‬

185
00:10:43,834 --> 00:10:44,959
‫תודה רבה.‬

186
00:10:47,418 --> 00:10:49,834
‫לא מוצא חן בעיניי איך שהוא מדבר איתך, אן.‬

187
00:10:50,334 --> 00:10:52,168
‫בחייך, הוא סתם נחמד.‬

188
00:10:53,251 --> 00:10:55,793
‫הוא רוצה לעשות את זה איתך. זה ברור.‬

189
00:10:55,876 --> 00:10:58,501
‫תודה על הדאגה, גרטשן, אבל בחייך.‬

190
00:10:58,584 --> 00:11:00,626
‫הוא מריח שאת פנויה עכשיו, אן.‬

191
00:11:00,709 --> 00:11:03,584
‫גברים מריחים את הדברים האלה. הם כמו כלבים.‬

192
00:11:04,751 --> 00:11:07,793
‫לא נראה לי שהוא מריח את זה.‬
‫-הוא מריח את זה.‬

193
00:11:07,876 --> 00:11:09,376
‫בכל מקרה, אני לא פנויה.‬

194
00:11:09,459 --> 00:11:12,876
‫אל תדאגי. אני שמה עליו עין.‬
‫-טוב, אני צריכה להתכונן לעבודה.‬

195
00:11:12,959 --> 00:11:16,209
‫את צריכה לקנות עוף לארוחת ערב‬
‫כשאת אוספת את סב.‬

196
00:11:16,293 --> 00:11:17,668
‫כן.‬

197
00:11:22,334 --> 00:11:23,168
‫היי.‬

198
00:11:23,668 --> 00:11:27,251
‫זוכרת אותי? אני השכנה שלך.‬
‫אני הבעלים של פטריק, הכלב.‬

199
00:11:28,126 --> 00:11:29,959
‫היי. כן, פטריק, כמובן.‬

200
00:11:30,043 --> 00:11:33,668
‫אני כל כך שמחה שמצאת אותו.‬
‫כלומר, אני מניחה, כי שמעתי אותו.‬

201
00:11:33,751 --> 00:11:35,126
‫לא מצאנו אותו.‬

202
00:11:35,709 --> 00:11:37,584
‫לא, הוא מצא אתכם. אז…‬

203
00:11:38,209 --> 00:11:39,876
‫תקשיבי, אנחנו יודעים שזו את.‬

204
00:11:40,626 --> 00:11:44,293
‫התקשרת לשירות הווטרינרי,‬
‫ובגללך לקחו את פטריק מהבית שלנו.‬

205
00:11:46,251 --> 00:11:48,459
‫למה שאעשה משהו כזה?‬

206
00:11:48,543 --> 00:11:50,709
‫אני לא יודעת. למה?‬

207
00:11:50,793 --> 00:11:53,709
‫איזה מין בן אדם לוקח כלב‬

208
00:11:53,793 --> 00:11:55,584
‫משני ילדים קטנים שאוהבים אותו‬

209
00:11:55,668 --> 00:11:58,209
‫רק כי הוא נובח יותר מדי כשהוא מתרגש?‬

210
00:11:58,293 --> 00:12:01,001
‫תראי, אני חושבת שנפלה פה אי הבנה, בסדר?‬

211
00:12:01,084 --> 00:12:02,459
‫אני אוהבת כלבים.‬

212
00:12:02,543 --> 00:12:05,084
‫הסיבה היחידה שאין לנו כלב היא שבעלי אלרגי.‬

213
00:12:05,168 --> 00:12:09,668
‫אבל אני מבטיחה לך שגדלתי עם כלבים…‬
‫-תקשיבי, הבן שלך סיפר לילדים שלי.‬

214
00:12:09,751 --> 00:12:10,793
‫בסדר?‬

215
00:12:10,876 --> 00:12:12,501
‫לא נכון.‬
‫-דווקא כן.‬

216
00:12:12,584 --> 00:12:15,626
‫הוא סיפר להם שזרקת את פטריק מעבר לגדר,‬

217
00:12:15,709 --> 00:12:18,251
‫עטוף בשמיכה, כמו בוריטו.‬

218
00:12:19,084 --> 00:12:22,584
‫יש דוקרני מתכת גדולים וחדים על הגדר שלנו.‬

219
00:12:22,668 --> 00:12:26,543
‫את יכולה לתאר לעצמך שהילדים שלי‬

220
00:12:26,626 --> 00:12:30,126
‫היו מתעוררים למראה הכלב האהוב שלהם‬
‫משופד על הגדר שלנו?‬

221
00:12:31,168 --> 00:12:33,376
‫תקשיבי, לבן שלי אוריון‬

222
00:12:33,459 --> 00:12:37,001
‫יש נשמה יצירתית ורגישה מאוד.‬

223
00:12:37,084 --> 00:12:41,626
‫אני חושבת עליו כמשורר, והדמיון שלו…‬
‫-מה שהוא אמר לילדים שלי‬

224
00:12:41,709 --> 00:12:43,334
‫לא היה פואטי במיוחד.‬

225
00:12:43,418 --> 00:12:47,626
‫בסדר. תודה שהבעת את החששות שלך.‬

226
00:12:47,709 --> 00:12:49,168
‫אני אדבר איתו.‬

227
00:12:49,251 --> 00:12:51,126
‫טוב?‬
‫-בסדר, כן, תדברי איתו.‬

228
00:12:51,209 --> 00:12:55,334
‫אבל לפני שתדברי איתו את צריכה להחליט‬
‫אם את רוצה ילד ישר‬

229
00:12:55,418 --> 00:12:58,001
‫שיודע את ההבדל בין טוב לרע,‬

230
00:12:58,084 --> 00:13:01,959
‫או שקרן קטן‬
‫שמסתיר את ההתנהגות הסוטה של אימא שלו.‬

231
00:13:14,793 --> 00:13:16,168
‫- השמוק ביטל את הצ'ק! -‬

232
00:13:16,251 --> 00:13:17,251
‫מה?‬

233
00:13:22,293 --> 00:13:23,793
‫- תגידי לו להתקשר בהקדם האפשרי -‬

234
00:13:27,584 --> 00:13:30,168
‫- אני אנסה -‬

235
00:13:37,459 --> 00:13:39,459
‫- מצצתי לו.‬
‫תפסיקי להתנהג כמו מרילין מונרו. -‬

236
00:13:39,543 --> 00:13:40,584
‫מרילין מונרו?‬

237
00:13:53,293 --> 00:13:57,084
‫"חלמתי שאני אווז בחוות כבד אווז,‬

238
00:13:57,168 --> 00:14:01,626
‫אבל במקום להלעיט אותי באוכל,‬
‫החוואי שפך לי מלט לתוך הגרון.‬

239
00:14:02,293 --> 00:14:06,793
‫כשהמלט התייבש בתוך האיברים הפנימיים שלי,‬
‫התפוצצתי מבפנים."‬

240
00:14:06,876 --> 00:14:07,709
‫בסדר.‬

241
00:14:11,876 --> 00:14:15,834
‫חשבתי שהסכמנו לצמצם את ההרהורים הקיומיים.‬

242
00:14:15,918 --> 00:14:18,376
‫ומה הקטע של המתכונים המטורפים החדשים?‬

243
00:14:18,459 --> 00:14:23,376
‫מה זה היה, אפרוח שליו‬
‫עם קיפוד ים ורוטב רימונים?‬

244
00:14:23,459 --> 00:14:25,876
‫קודם כול, בלי אפרוחים או תינוקות.‬

245
00:14:25,959 --> 00:14:28,043
‫אמריקנים לא אוהבים לאכול תינוקות.‬

246
00:14:28,126 --> 00:14:29,876
‫הם רוצים את הקלאסיקות, נכון?‬

247
00:14:29,959 --> 00:14:31,793
‫הם רוצים פולה או פו‬

248
00:14:31,876 --> 00:14:36,334
‫או בויאבז ממרכיבים בני קיימא, את יודעת?‬

249
00:14:36,418 --> 00:14:39,876
‫משהו מוכר, משהו…‬
‫-נשי.‬

250
00:14:39,959 --> 00:14:42,876
‫כן, נשי, אימהי.‬

251
00:14:42,959 --> 00:14:45,959
‫הכיוון הוא "מאמאן!" כן?‬
‫אבל אולי קצת יותר לוהט.‬

252
00:14:46,043 --> 00:14:49,751
‫הכיוון הוא ילדים במטבח‬
‫שעושים שיעורי בית על שולחן עץ גדול.‬

253
00:14:50,709 --> 00:14:53,418
‫דמייני את אלברט הקטן נכנס הביתה בריצה,‬

254
00:14:54,168 --> 00:14:56,751
‫וקיש ממתין לו בתנור,‬

255
00:14:56,834 --> 00:14:59,626
‫ובדיוק עשית חפוז עם מרטין‬
‫בקומה העליונה, כן?‬

256
00:14:59,709 --> 00:15:03,418
‫כאילו אי פעם הייתי בבית‬
‫כשאלברט חזר מבית הספר‬

257
00:15:03,501 --> 00:15:05,543
‫או היה לי זמן לחפוז.‬

258
00:15:05,626 --> 00:15:08,459
‫בעסק הזה אף אחד לא עושה סקס‬
‫או רואה את הילדים שלו.‬

259
00:15:08,543 --> 00:15:09,834
‫אתה עושה סקס כל הזמן.‬

260
00:15:09,918 --> 00:15:12,043
‫מה?‬
‫-נכון? אני טועה?‬

261
00:15:13,918 --> 00:15:15,126
‫אז יש לך זמן ל…‬

262
00:15:15,209 --> 00:15:17,959
‫אין לי ילדים.‬

263
00:15:18,751 --> 00:15:21,876
‫אני אדם חולה, בסדר?‬

264
00:15:21,959 --> 00:15:24,209
‫זה עלה לי באהבת חיי.‬

265
00:15:24,293 --> 00:15:27,043
‫אסור לי אפילו להגיד את המילה "סקס".‬

266
00:15:27,126 --> 00:15:31,334
‫אני לא רוצה לרדת לפסים אישיים.‬
‫בשורה התחתונה, את מכירה את העסק הזה, טוב?‬

267
00:15:31,876 --> 00:15:36,084
‫שפיות, נשים מבוגרות במטבח.‬
‫מצפים ממך למתכונים ותיקים אבל טובים.‬

268
00:15:36,168 --> 00:15:39,418
‫בסדר, תגיד את זה ל"פוד אנד ויין"‬
‫שבחרו בי כשפית החדשה הטובה ביותר.‬

269
00:15:39,501 --> 00:15:40,376
‫לפני חמש שנים.‬

270
00:15:40,459 --> 00:15:44,459
‫אלה שנות כלבים בעסק הזה.‬
‫אם בהוצאה היו רוצים להיות חדשניים,‬

271
00:15:44,543 --> 00:15:49,251
‫הם היו מתקשרים‬
‫לאיזה בחור צעיר ולוהט מאיסלנד‬

272
00:15:49,334 --> 00:15:51,459
‫שיש לו אלפי עוקבים באינסטגרם.‬

273
00:15:51,543 --> 00:15:53,209
‫ואגב, יש חשש קטן‬

274
00:15:53,293 --> 00:15:56,709
‫לגבי הנוכחות "השולית" שלך במדיה החברתית.‬

275
00:15:57,251 --> 00:16:00,376
‫אבל זו שיחה אחרת.‬
‫-לא. יש לי פייסבוק.‬

276
00:16:01,793 --> 00:16:03,168
‫פייסבוק?‬
‫-כן.‬

277
00:16:04,168 --> 00:16:05,709
‫בסדר. ג'סטין…‬

278
00:16:07,709 --> 00:16:10,626
‫כולנו רוצים בטובתך, נכון?‬

279
00:16:10,709 --> 00:16:15,251
‫את בצללים,‬
‫ואנחנו מנסים לדחוף אותך לעבר האור.‬

280
00:16:15,334 --> 00:16:17,543
‫ובלי אינסטגרם, אין אור.‬

281
00:16:17,626 --> 00:16:19,709
‫את פשוט בצללים של עולם התרבות.‬

282
00:16:19,793 --> 00:16:22,501
‫ואהיה באור אם אעלה תמונה של פול או פו?‬

283
00:16:23,459 --> 00:16:24,793
‫תחשבי על רטטוי.‬

284
00:16:25,334 --> 00:16:26,459
‫מה הפך אותו לכוכב?‬

285
00:16:26,543 --> 00:16:29,501
‫מתכון פשוט שהוא למד מאימא שלו.‬

286
00:16:29,584 --> 00:16:34,418
‫לא, אימא שלי לא לימדה אותי כלום.‬
‫היא ברחה כשהייתי בת עשר עם משורר פלסטיני.‬

287
00:16:34,501 --> 00:16:37,293
‫אלוהים, זה כל כך צרפתי. אני מת על זה.‬

288
00:16:38,751 --> 00:16:40,043
‫את מריחה משהו?‬

289
00:16:40,126 --> 00:16:43,043
‫אז אתה רוצה שאשאב השראה מעכברוש של דיסני?‬

290
00:16:43,126 --> 00:16:46,459
‫לא. אני רוצה שתסיימי‬
‫את הטיוטה הראשונה כמה שיותר מהר.‬

291
00:16:46,543 --> 00:16:47,709
‫בסדר.‬
‫-זה הכול.‬

292
00:16:48,293 --> 00:16:50,043
‫כן.‬
‫-סליחה.‬

293
00:16:50,126 --> 00:16:53,168
‫טוב, אם כבר מדברים על עכברושים…‬
‫-בסדר.‬

294
00:16:53,668 --> 00:16:55,126
‫ביטלת את הצ'ק של אל?‬

295
00:16:57,293 --> 00:16:58,168
‫ביטלת אותו?‬

296
00:16:58,251 --> 00:16:59,168
‫כן.‬

297
00:17:00,126 --> 00:17:01,751
‫קלאסי. איך עשית לה את זה?‬

298
00:17:01,834 --> 00:17:03,334
‫לא. אני מצטער.‬

299
00:17:03,418 --> 00:17:08,583
‫למיטב זיכרוני, כולם הזדעזעו‬
‫והאשימו אותי שהפכתי את החברה שלנו ליצאנית.‬

300
00:17:08,668 --> 00:17:11,583
‫ביטלתי את הצ'ק כי רציתי שיהיה ברור‬

301
00:17:11,668 --> 00:17:14,708
‫שהרגע המשותף שאני ואל חלקנו‬

302
00:17:14,793 --> 00:17:16,958
‫לא היה עסקה כספית, בסדר?‬

303
00:17:18,793 --> 00:17:21,458
‫את ואני נעזור לחברה שלנו‬

304
00:17:21,543 --> 00:17:23,418
‫בלי שנרגיש שמדובר בנדבה.‬

305
00:17:23,501 --> 00:17:24,708
‫זה הכול. כן.‬
‫-בסדר.‬

306
00:17:24,793 --> 00:17:26,958
‫נמצא דרך לעזור לה, אתה ואני.‬

307
00:17:31,876 --> 00:17:32,709
‫מה?‬

308
00:17:37,793 --> 00:17:39,626
‫חזרת.‬
‫-כן.‬

309
00:17:39,709 --> 00:17:42,876
‫התגעגענו אלייך.‬
‫-פרד, תכין את קולי המנגו הנהדר שלך?‬

310
00:17:42,959 --> 00:17:44,209
‫אשים אותו על הפולארד.‬

311
00:17:44,293 --> 00:17:45,209
‫כן, שף.‬

312
00:17:45,918 --> 00:17:50,959
‫ג'וי, תוסיפי קצת בקלה מומלחת‬
‫לפוט או פו הערב, בסדר?‬

313
00:17:51,043 --> 00:17:53,334
‫דגים בפוט או פו? מתכון חדש, עכשיו?‬

314
00:17:53,418 --> 00:17:54,876
‫אם לא עכשיו, אימתי?‬

315
00:17:55,793 --> 00:17:59,751
‫נוציא את הזקנה החביבה הזאת‬
‫מהצללים אל האור.‬

316
00:17:59,834 --> 00:18:01,501
‫בואו נחדש קצת.‬

317
00:18:02,376 --> 00:18:04,876
‫אני מזכירה לכולם שאנחנו ב"שה ז'וסט".‬

318
00:18:04,959 --> 00:18:06,834
‫טוב. שמעתם את האישה.‬

319
00:18:08,084 --> 00:18:11,376
‫אני האישה.‬

320
00:18:19,751 --> 00:18:20,751
‫אימא?‬

321
00:18:22,126 --> 00:18:23,459
‫היי, מותק.‬

322
00:18:25,168 --> 00:18:26,543
‫אתה כזה חמוד.‬

323
00:18:27,126 --> 00:18:28,126
‫לא חמוד, אימא.‬

324
00:18:28,209 --> 00:18:31,418
‫אני לוחם נינג'ה מפחיד‬
‫עם מהלכים שיכולים להרוג כל מבוגר.‬

325
00:18:31,501 --> 00:18:35,793
‫בסדר. אנא חוס על חיי, איש נינג'ה מפחיד.‬

326
00:18:36,501 --> 00:18:38,459
‫תקשיב, לפני שתאכל חטיף,‬

327
00:18:38,543 --> 00:18:40,834
‫אני רוצה לדבר איתך לרגע.‬

328
00:18:40,918 --> 00:18:42,459
‫שב.‬
‫-בסדר.‬

329
00:18:43,876 --> 00:18:46,209
‫אז, אוריון…‬

330
00:18:46,918 --> 00:18:51,084
‫אימא עשתה משהו לא כל כך נהדר‬
‫לפני כמה ימים,‬

331
00:18:51,168 --> 00:18:56,876
‫והיא רוצה שתדע שהיא ניסתה‬
‫כמיטב יכולתה לתקן את זה, אתה יודע?‬

332
00:18:58,293 --> 00:19:02,668
‫ובגדול, אימא דאגה לפטריק,‬

333
00:19:02,751 --> 00:19:07,168
‫כי הוא תמיד בחוץ, מיילל בשמש, רוצה אוכל.‬

334
00:19:07,251 --> 00:19:12,918
‫ואימא קיוותה‬
‫שאם היא תתקשר לשירות הווטרינרי,‬

335
00:19:13,001 --> 00:19:14,709
‫אולי יוכלו לעזור לו.‬

336
00:19:15,918 --> 00:19:16,918
‫אבל היא…‬

337
00:19:17,709 --> 00:19:21,793
‫לא היה לי מושג שיבואו לכאן‬

338
00:19:21,876 --> 00:19:23,918
‫ויוציאו אותו מהבית.‬

339
00:19:24,001 --> 00:19:27,001
‫וכשגיליתי,‬

340
00:19:27,084 --> 00:19:33,918
‫הייתי נסערת מאוד,‬
‫ונסעתי בשיא המהירות כדי למצוא אותו‬

341
00:19:34,584 --> 00:19:37,459
‫ולהחזיר אותו למשפחה שלו.‬

342
00:19:38,626 --> 00:19:43,084
‫אני מנסה לומר‬
‫שזה מה שראית דרך החלון באותו לילה.‬

343
00:19:43,626 --> 00:19:48,918
‫אני רוצה שתדע שהאמנתי באמת ובתמים‬
‫שאני עושה את זה לטובת הכלב הקטן הזה.‬

344
00:19:49,501 --> 00:19:53,084
‫אז למה אמרת לאימא שלהם‬
‫שאת לא יודעת איפה הוא?‬

345
00:19:53,626 --> 00:19:57,626
‫אני חושבת שפחדתי שאימא שלהם תכעס עליי.‬

346
00:19:57,709 --> 00:20:01,876
‫קיוויתי שהשקר ייתן לי קצת זמן ל…‬

347
00:20:01,959 --> 00:20:04,584
‫אלוהים. לתקן את הטעות הטיפשית הזאת.‬

348
00:20:05,126 --> 00:20:07,959
‫זה בסדר, אימא. פטריק בטוח עכשיו.‬

349
00:20:08,043 --> 00:20:09,168
‫את לא צריכה לבכות.‬

350
00:20:09,793 --> 00:20:10,793
‫תודה, מותק.‬

351
00:20:11,584 --> 00:20:14,001
‫בבי"ס תמיד אומרים לנו לחיות את האמת שלנו.‬

352
00:20:15,584 --> 00:20:17,209
‫מקסים. זה משפט יפהפה.‬

353
00:20:21,501 --> 00:20:26,126
‫היי, מה דעתך שאכין לך שייק שקדים וכורכום?‬

354
00:20:26,209 --> 00:20:28,793
‫תשתה אותו בזמן שתסיים‬
‫את שיעורי הבית בפרסית.‬

355
00:20:29,459 --> 00:20:30,334
‫כן, בבקשה.‬

356
00:20:31,168 --> 00:20:32,001
‫בסדר.‬

357
00:20:41,334 --> 00:20:43,751
‫אני מתה על זה, קאי. אתה נהדר.‬

358
00:20:43,834 --> 00:20:47,584
‫קאי, עכשיו תסתכל עליי‬
‫ותקרוץ כאילו אתה זומם משהו.‬

359
00:20:48,376 --> 00:20:51,584
‫כן. עכשיו תסתכל עליי במבט רציני,‬
‫כאילו אתה חושב,‬

360
00:20:52,459 --> 00:20:55,293
‫"אימא, את מי את אוהבת יותר,‬
‫את אוליבר או את שרה?"‬

361
00:20:55,834 --> 00:20:57,209
‫לא, אבל בשקט. קדימה.‬

362
00:20:57,293 --> 00:20:58,126
‫אימא…‬

363
00:20:58,209 --> 00:20:59,418
‫כן?‬
‫-נסיים בקרוב?‬

364
00:20:59,501 --> 00:21:01,376
‫מתי אפשר לאכול דונאטס?‬

365
00:21:01,459 --> 00:21:02,751
‫עוד צילום אחד, מותק,‬

366
00:21:02,834 --> 00:21:05,168
‫ואז נלך ל"קריספי קרים", אני מבטיחה.‬

367
00:21:05,251 --> 00:21:07,293
‫אולי זה? מהר, בוא נחליף בגדים.‬

368
00:21:07,376 --> 00:21:09,084
‫קאי הספורטיבי.‬
‫-כן, מותק.‬

369
00:21:09,168 --> 00:21:10,709
‫בוא נעשה את זה. קדימה.‬

370
00:21:10,793 --> 00:21:13,543
‫ממש מהר. תוריד את החולצה. בסדר.‬

371
00:21:19,668 --> 00:21:22,126
‫דיברתי עכשיו עם Net-A-Porter.‬

372
00:21:22,209 --> 00:21:25,043
‫שמלת יזמין אזלה בתוך שלושה ימים.‬

373
00:21:25,126 --> 00:21:26,501
‫זה נפלא.‬

374
00:21:26,584 --> 00:21:29,084
‫ו-Moda Operandi יצרו קשר הבוקר‬

375
00:21:29,168 --> 00:21:31,918
‫ושאלו אם יש לנו‬
‫פריטים זמינים למשלוח מיידי.‬

376
00:21:32,501 --> 00:21:34,209
‫זה באמת קורה.‬

377
00:21:34,293 --> 00:21:38,376
‫אנחנו מתרחבים באופן רשמי לאופנת נשים.‬
‫-זה מגיע לך, אן.‬

378
00:21:39,084 --> 00:21:40,376
‫אני כל כך שמחה.‬

379
00:21:40,459 --> 00:21:42,376
‫גם אני. אני מתרגשת כל כך.‬

380
00:21:47,751 --> 00:21:50,376
‫מותק. היי, הכול בסדר.‬

381
00:21:51,001 --> 00:21:53,793
‫תתעורר, מותק. זה היה רק סיוט. אתה בסדר?‬

382
00:21:54,834 --> 00:21:55,751
‫כן?‬

383
00:21:55,834 --> 00:22:00,209
‫חלמתי שהאייתוללה ח'ומייני עומד לאכול אותי.‬

384
00:22:00,293 --> 00:22:03,501
‫זה היה נורא, אימא.‬
‫היו לו שיניים גדולות ורקובות.‬

385
00:22:04,251 --> 00:22:06,793
‫מותק, ח'ומייני מת.‬

386
00:22:06,876 --> 00:22:08,168
‫הוא לא יכול לפגוע בך.‬

387
00:22:08,834 --> 00:22:12,501
‫אתה מוגן. אימא ואבא כאן, בסדר?‬

388
00:22:13,334 --> 00:22:14,626
‫בסדר.‬

389
00:22:15,626 --> 00:22:20,168
‫זה היה רק סיוט קטן.‬
‫הוא חלם שח'ומייני טורף אותו.‬

390
00:22:20,793 --> 00:22:21,834
‫מה?‬

391
00:22:21,918 --> 00:22:24,126
‫הוא נרדם עכשיו. זה בסדר.‬

392
00:22:25,626 --> 00:22:28,001
‫היי, אפשר לדבר איתך לרגע?‬

393
00:22:28,084 --> 00:22:28,918
‫כן.‬

394
00:22:31,876 --> 00:22:35,043
‫אז בחודש שעבר את ואוריון ניהלתם דיון ארוך‬

395
00:22:35,126 --> 00:22:38,501
‫על העוגיות שתאפו לסנטה.‬

396
00:22:39,418 --> 00:22:43,209
‫כן. כלומר, אתה לא שמח‬
‫שהוא עדיין מאמין בסנטה? זה כל כך חמוד.‬

397
00:22:43,293 --> 00:22:45,834
‫זוכר את המאמר ההוא ב"אטלנטיק"? זה טוב.‬

398
00:22:45,918 --> 00:22:47,418
‫כן. אבל…‬

399
00:22:49,001 --> 00:22:54,459
‫הלילה היה לו סיוט‬
‫על כך שח'ומייני טורף אותו.‬

400
00:22:55,293 --> 00:22:57,418
‫והוא עדיין מאמין בסנטה,‬

401
00:22:57,501 --> 00:23:00,959
‫והוא חולם על ח'ומייני.‬
‫אלה שני דברים קיצוניים ומנוגדים.‬

402
00:23:01,793 --> 00:23:02,959
‫טוב, אני לא יודעת.‬

403
00:23:03,043 --> 00:23:06,918
‫מה היית מעדיף, שהוא לא יאמין בסנטה‬

404
00:23:07,001 --> 00:23:09,918
‫או שהוא לא יפחד מח'ומייני?‬

405
00:23:10,001 --> 00:23:10,876
‫אני פשוט…‬

406
00:23:11,959 --> 00:23:16,709
‫אני פשוט חושב‬
‫שהוא לא צריך לדעת הכול בינתיים.‬

407
00:23:17,126 --> 00:23:18,418
‫הוא כמעט בן 12.‬

408
00:23:18,501 --> 00:23:22,793
‫בעוד שנה הוא יגלוש באינטרנט‬
‫וייחשף לעולם האמיתי.‬

409
00:23:22,876 --> 00:23:26,626
‫ואם הוא לא יהיה מוכן, זה עלול למוטט אותו.‬

410
00:23:26,709 --> 00:23:29,001
‫אתה יודע, אני שחורה ופרסית.‬

411
00:23:29,084 --> 00:23:31,834
‫אני ילדה של שורדים משני הצדדים,‬

412
00:23:31,918 --> 00:23:33,751
‫ולטוב ולרע, כך גם הבן שלנו.‬

413
00:23:34,459 --> 00:23:35,959
‫אתה צריך להתעורר, אירי.‬

414
00:23:36,043 --> 00:23:38,001
‫העולם שונה מאוד עבור חלק מאיתנו.‬

415
00:23:38,084 --> 00:23:39,834
‫וואו.‬

416
00:23:39,918 --> 00:23:42,709
‫יפה מאוד, יזמין.‬

417
00:23:42,793 --> 00:23:45,251
‫זה היה ממש טוב. ממש נהדר.‬

418
00:23:45,834 --> 00:23:49,084
‫את לא יכולה להגיד דברים כאלה‬
‫ואז להסתובב וללכת לישון.‬

419
00:23:49,168 --> 00:23:50,626
‫מה קורה?‬

420
00:23:51,834 --> 00:23:53,168
‫בסדר. טוב.‬

421
00:23:53,751 --> 00:23:55,626
‫יש עוד משהו,‬

422
00:23:55,709 --> 00:23:58,751
‫ולא ידעתי איך לספר לך, אבל…‬

423
00:23:59,459 --> 00:24:01,626
‫לא הצלחתי לסיים את התזה שלי.‬

424
00:24:01,709 --> 00:24:03,251
‫אני רוצה לחזור לעבודה.‬

425
00:24:03,334 --> 00:24:05,334
‫אני צריכה לחזור לעבודה, ויל,‬

426
00:24:05,418 --> 00:24:10,334
‫ואני מרגישה שהמחשבות שלי‬
‫מסתחררות בלי שליטה,‬

427
00:24:10,418 --> 00:24:12,876
‫כאילו משהו לא בסדר במוח שלי.‬

428
00:24:12,959 --> 00:24:16,209
‫כאילו, אני לא יודעת,‬
‫אני צריכה לעשות MRI או משהו?‬

429
00:24:17,084 --> 00:24:21,126
‫אני יודעת שהייתי מרוכזת יותר מדי באוריון‬
‫בזמן האחרון,‬

430
00:24:21,209 --> 00:24:25,543
‫ואני מרגישה שאני חונקת אותו,‬
‫הוא חונק אותי.‬

431
00:24:25,626 --> 00:24:26,959
‫מה דעתך על זה?‬

432
00:24:27,043 --> 00:24:30,918
‫אני אקח איתי את אוריון לכנס בפאלו אלטו.‬

433
00:24:32,043 --> 00:24:35,168
‫בסדר? ככה יהיה לך זמן לעצמך, ותוכלי לכתוב.‬

434
00:24:36,043 --> 00:24:39,126
‫אבל אתה לא יכול לעשות את זה,‬
‫כי זה שבוע שלם.‬

435
00:24:39,209 --> 00:24:41,668
‫כלומר, הוא בכיתה ו'. זו שנה חשובה.‬

436
00:24:41,751 --> 00:24:45,168
‫זה סוף שבוע ארוך.‬
‫הוא יפספס שני ימי לימודים, גג.‬

437
00:24:46,501 --> 00:24:47,584
‫מה דעתך?‬

438
00:24:47,668 --> 00:24:49,751
‫הוא יהיה רחוק ממני כל הזמן הזה.‬

439
00:24:49,834 --> 00:24:51,751
‫הוא אפילו לא בן 12.‬

440
00:25:01,126 --> 00:25:02,834
‫- אל תקני את מותג הבית. -‬

441
00:25:02,918 --> 00:25:05,501
‫- הנייר מתפורר ונדבק לשערות הערווה שלי. -‬

442
00:25:29,168 --> 00:25:31,043
‫ערב טוב. סליחה על ההפרעה.‬

443
00:25:31,126 --> 00:25:33,959
‫את יוצאת במקרה?‬
‫-עוד דקה.‬

444
00:25:34,043 --> 00:25:35,834
‫מעולה. אפשר לקבל את החניה שלך?‬

445
00:25:36,709 --> 00:25:37,668
‫כן. בטח.‬

446
00:25:37,751 --> 00:25:38,834
‫נהדר. תודה.‬

447
00:25:53,126 --> 00:25:53,959
‫בסדר.‬

448
00:25:54,043 --> 00:25:57,001
‫כבר ניסית את זה.‬
‫תא המטען שלך לא גדול מספיק.‬

449
00:25:58,084 --> 00:25:59,876
‫אתה יודע מה עוד לא גדול מספיק?‬

450
00:26:00,876 --> 00:26:01,834
‫הזין הקטן שלך.‬

451
00:26:03,293 --> 00:26:06,293
‫מה הבעיה שלך, גברת?‬
‫-אני לא יוצאת…‬

452
00:26:06,376 --> 00:26:08,376
‫באמת?‬
‫-…בזמן הקרוב.‬

453
00:26:09,626 --> 00:26:10,584
‫מה דעתך על זה?‬

454
00:26:11,709 --> 00:26:12,668
‫בסדר.‬
‫-סע.‬

455
00:26:12,751 --> 00:26:14,126
‫תיהני מנייר הטואלט שלך.‬

456
00:26:57,084 --> 00:26:59,918
‫ועכשיו, המתכון של אימא שלי‬
‫לאף א-לה נז'.‬

457
00:27:00,584 --> 00:27:01,751
‫לא, זה לא נכון.‬

458
00:27:01,834 --> 00:27:04,626
‫לא של אימא שלי,‬
‫כי אימא שלי מעולם לא בישלה כלום.‬

459
00:27:05,584 --> 00:27:09,251
‫האמת היא שלמדתי הכול‬
‫על אוכל וחיים מאבא שלי.‬

460
00:27:12,418 --> 00:27:15,334
‫יש סוד להכנת קרם אנגלז מושלם.‬

461
00:27:16,084 --> 00:27:19,793
‫חממו את החלב המלא עד לרתיחה‬
‫וערבבו פנימה את הסוכר.‬

462
00:27:20,293 --> 00:27:24,668
‫אבל חכו עד שהחלב יתקרר‬
‫לפני שתוסיפו את מחית הווניל.‬

463
00:27:25,293 --> 00:27:27,584
‫סדר הפעולות הזה מבטיח‬

464
00:27:27,668 --> 00:27:30,001
‫שהווניל לא יוסיף מרירות לחלב.‬

465
00:27:30,751 --> 00:27:34,793
‫בבישול, כמו בחיים,‬
‫מרירות מחסלת כל זכר למתיקות.‬