1 00:00:06,584 --> 00:00:08,876 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:01:17,418 --> 00:01:21,209 ‫שיט! נראה לי שנדבקתי בשפעת מאלבר.‬ 3 00:01:23,334 --> 00:01:25,668 ‫אם את חולה, אל תתקרבי אליי.‬ 4 00:01:26,501 --> 00:01:28,293 ‫יש לי מצגת השבוע,‬ 5 00:01:28,376 --> 00:01:31,793 ‫ואסור לי להצטנן,‬ ‫אחרת בחיים לא אקבל את העבודה.‬ 6 00:01:32,584 --> 00:01:34,126 ‫פאק, אני לא יכולה יותר.‬ 7 00:01:34,834 --> 00:01:37,293 ‫מה זאת אומרת, "לא יכולה יותר"?‬ 8 00:01:38,793 --> 00:01:44,168 ‫אתה אדריכל מוכשר כל כך, בלתי נסבל‬ ‫שאף אחד לא רואה את העבודה שלך פה.‬ 9 00:01:44,834 --> 00:01:48,251 ‫הייתה לי עבודה חלומית בפריז.‬ 10 00:01:48,334 --> 00:01:52,168 ‫עזבתי הכול ובאתי לכאן איתך,‬ ‫כי חשבת שפריז מדכאת.‬ 11 00:01:52,834 --> 00:01:57,418 ‫וכאן לא מדכא, עם הנשיא הפסיכי שלנו?‬ 12 00:01:58,668 --> 00:02:02,334 ‫זו לא אשמתי שאוכל צרפתי באופנה,‬ 13 00:02:02,418 --> 00:02:04,418 ‫ועיצוב צרפתי לא. זהו.‬ 14 00:02:04,501 --> 00:02:07,209 ‫אני יודעת שהכול יסתדר לך בסוף, מרטן.‬ 15 00:02:08,126 --> 00:02:10,584 ‫אני פשוט עייפה, והייתי רוצה שלפעמים‬ 16 00:02:10,668 --> 00:02:13,918 ‫תעשה קניות כשאתה בין עבודות, כמו עכשיו.‬ 17 00:02:14,001 --> 00:02:16,334 ‫אני קונה וקונה, ולמוחרת המקרר שוב ריק.‬ 18 00:02:16,418 --> 00:02:19,459 ‫אני מרגישה… אני פשוט לא יכולה יותר.‬ 19 00:02:19,543 --> 00:02:22,501 ‫אם את רוצה, אני אעשה קניות. אין בעיה.‬ 20 00:02:23,668 --> 00:02:24,751 ‫טוב, תודה.‬ 21 00:02:28,168 --> 00:02:30,959 ‫- פרק 3‬ ‫העיטוש הגדול -‬ 22 00:02:32,834 --> 00:02:34,959 ‫אני רוצה לנסות את כל השמן שלהם.‬ ‫-טוב.‬ 23 00:02:35,043 --> 00:02:37,584 ‫כן. רק כדי להתנסות, אתה יודע?‬ 24 00:02:38,209 --> 00:02:39,876 ‫היי, פרנק. מה שלומך?‬ ‫-ג'סטין.‬ 25 00:02:39,959 --> 00:02:41,918 ‫שלומי טוב, ושלומך? היי.‬ 26 00:02:42,001 --> 00:02:43,793 ‫תראו את השנטרל הזאת.‬ 27 00:02:47,876 --> 00:02:50,209 ‫אין להן ריח היום.‬ ‫-באמת?‬ 28 00:02:51,251 --> 00:02:53,209 ‫בדיוק קיבלתי הזמנה ענקית מג'לינה.‬ 29 00:02:53,834 --> 00:02:56,043 ‫לא, הן ריחניות מאוד. תריחי.‬ 30 00:02:58,001 --> 00:03:00,043 ‫אני לא מריחה כלום. אתה צוחק?‬ 31 00:03:02,376 --> 00:03:03,626 ‫יש לך כמהין?‬ 32 00:03:03,709 --> 00:03:05,959 ‫אלוהים, תראו את אלה.‬ 33 00:03:06,584 --> 00:03:07,751 ‫היפהפיות האמיתיות.‬ 34 00:03:09,334 --> 00:03:11,668 ‫נפלא. אולי אקח אחת אחרת.‬ 35 00:03:11,751 --> 00:03:16,001 ‫זאת נאכלה קצת בידי תולעת גדולה.‬ 36 00:03:17,584 --> 00:03:18,793 ‫תראה את זאת.‬ 37 00:03:19,501 --> 00:03:20,418 ‫מושלמת.‬ 38 00:03:25,126 --> 00:03:26,543 ‫אני יכולה לטעום?‬ 39 00:03:31,293 --> 00:03:33,001 ‫אני לא טועמת כלום.‬ 40 00:03:35,001 --> 00:03:35,959 ‫מה קורה?‬ 41 00:03:36,543 --> 00:03:37,418 ‫אלוהים.‬ 42 00:03:42,209 --> 00:03:43,043 ‫כלום.‬ 43 00:03:44,126 --> 00:03:45,209 ‫כלום. אני לא…‬ 44 00:03:46,168 --> 00:03:47,293 ‫כורכום.‬ 45 00:03:48,084 --> 00:03:49,251 ‫אני לא טועמת כלום.‬ 46 00:03:50,751 --> 00:03:52,709 ‫כלום. בזיליקום, כלום.‬ 47 00:03:52,793 --> 00:03:54,126 ‫אני אפילו לא מריחה…‬ 48 00:03:55,168 --> 00:03:56,126 ‫שום.‬ 49 00:03:56,209 --> 00:03:59,918 ‫אני מצטערת, אבל מה אני אעשה, אוון?‬ ‫-מתוקה, את מצוננת.‬ 50 00:04:00,001 --> 00:04:00,959 ‫בסדר?‬ 51 00:04:01,543 --> 00:04:03,959 ‫הכול בסדר. אני אהיה האף שלך לכמה ימים.‬ 52 00:04:04,043 --> 00:04:06,626 ‫תודה, אוון. מה הייתי עושה בלעדיך?‬ 53 00:04:07,126 --> 00:04:08,001 ‫סליחה, פרנק.‬ 54 00:04:08,084 --> 00:04:10,834 ‫יש לי התקף פניקה קטן.‬ ‫-זה בסדר.‬ 55 00:04:10,918 --> 00:04:12,376 ‫אני לא מריחה כלום.‬ 56 00:04:17,043 --> 00:04:18,043 ‫אני כל כך מדוכאת.‬ 57 00:04:18,126 --> 00:04:19,793 ‫זה בסדר.‬ ‫-אני אעביר לך תשלום.‬ 58 00:04:19,876 --> 00:04:22,251 ‫- כמהין -‬ 59 00:04:27,251 --> 00:04:28,376 ‫הם עשו את זה שוב.‬ 60 00:04:30,584 --> 00:04:32,876 ‫ויל, הם השאירו אותו בחוץ.‬ 61 00:04:34,751 --> 00:04:36,459 ‫הוא מיילל כל היום.‬ 62 00:04:40,959 --> 00:04:43,459 ‫טוב, אני אכין ארוחת בוקר.‬ ‫-כן.‬ 63 00:04:44,376 --> 00:04:45,376 ‫הוא צריך לקום בקרוב.‬ 64 00:04:45,459 --> 00:04:48,459 ‫שלום, השירות הווטרינרי.‬ ‫מדבר בראד, איך אוכל לעזור?‬ 65 00:04:49,584 --> 00:04:51,751 ‫כן. שלום, בראד, מה שלומך?‬ 66 00:04:52,584 --> 00:04:57,001 ‫יופי. תקשיב, אני רוצה לדווח על כלב מיילל.‬ 67 00:04:58,126 --> 00:05:00,376 ‫כן. הוא שייך לשכנים שלי.‬ 68 00:05:00,918 --> 00:05:03,876 ‫הם משאירים את הכלב המסכן‬ 69 00:05:03,959 --> 00:05:08,626 ‫להתבוסס בצואה שלו במשך ימים על גבי ימים.‬ 70 00:05:08,709 --> 00:05:10,043 ‫לפעמים אפילו לילות.‬ 71 00:05:10,834 --> 00:05:13,168 ‫אתה יודע, אני אוהבת חיות,‬ 72 00:05:13,251 --> 00:05:15,626 ‫ואני פשוט מקווה שלא מתעללים בו.‬ 73 00:05:16,293 --> 00:05:19,168 ‫ובנוסף, לאחרונה ראינו פה זאבי ערבות.‬ 74 00:05:21,126 --> 00:05:22,376 ‫אני יודעת.‬ 75 00:05:22,459 --> 00:05:26,043 ‫תקשיב, מתי לדעתך‬ ‫הם יוכלו לדבר עם השכנים שלי?‬ 76 00:05:26,876 --> 00:05:29,418 ‫רחוב סופרבה 3155.‬ 77 00:05:30,209 --> 00:05:31,376 ‫נהדר.‬ 78 00:05:31,459 --> 00:05:32,876 ‫לא, תודה לך, בראד.‬ 79 00:05:40,834 --> 00:05:43,918 ‫מותק, אין התעמלות היום. יש לך כדורגל.‬ 80 00:05:44,001 --> 00:05:48,584 ‫אימא, זו הגרסה שלי לבגדי ספורט.‬ ‫בבית הספר אומרים לנו לחיות את האמת שלנו.‬ 81 00:05:48,668 --> 00:05:50,251 ‫סבסטיאן, תפסיק.‬ ‫-כמובן.‬ 82 00:05:50,334 --> 00:05:52,668 ‫תלבש את המדים.‬ ‫-זה לא סיפור גדול.‬ 83 00:05:52,751 --> 00:05:54,084 ‫אנחנו מאחרים. קדימה.‬ 84 00:05:54,168 --> 00:05:57,251 ‫אני אלבש מעל את החולצה, אין בעיה.‬ ‫-אני אטפל בזה, אן.‬ 85 00:05:57,334 --> 00:05:59,334 ‫בחייך.‬ ‫-המכנסיים הקצרים לא נוחים.‬ 86 00:05:59,418 --> 00:06:01,751 ‫קדימה.‬ ‫-אני אלבש מעל את החולצה. בבקשה, אבא.‬ 87 00:06:01,834 --> 00:06:03,709 ‫הוא בסדר.‬ 88 00:06:03,793 --> 00:06:04,876 ‫תירגע. זה בסדר.‬ 89 00:06:05,376 --> 00:06:07,001 ‫- סוכריות גומי עם קנאביס -‬ 90 00:06:07,084 --> 00:06:11,084 ‫הוא אינדיווידואל שמאמין בעצמו‬ ‫ורוצה להרגיש טוב עם עצמו. זו הזהות שלו.‬ 91 00:06:11,168 --> 00:06:13,959 ‫אסור לנו להתערב.‬ ‫-אולי, אולי לא.‬ 92 00:06:15,001 --> 00:06:16,376 ‫אתה חייב לשחרר את זה.‬ 93 00:06:18,126 --> 00:06:19,001 ‫זה טעים?‬ 94 00:06:19,084 --> 00:06:21,043 ‫זה מעולה!‬ 95 00:06:22,584 --> 00:06:23,584 ‫הגענו לפשרה.‬ 96 00:06:24,168 --> 00:06:26,209 ‫ילדון, אתה נראה נהדר.‬ 97 00:06:26,293 --> 00:06:29,126 ‫אני מתה על השיער שלך.‬ ‫-אתה נראה כמו דיוויד בקהאם.‬ 98 00:06:30,334 --> 00:06:31,376 ‫קדימה!‬ 99 00:06:34,418 --> 00:06:35,543 ‫קדימה!‬ 100 00:06:37,751 --> 00:06:38,876 ‫כמעט.‬ 101 00:06:40,001 --> 00:06:41,584 ‫זה בחיים לא יקרה.‬ 102 00:06:42,626 --> 00:06:45,459 ‫תראו את סבסטיאן, הוא כל כך חינני.‬ 103 00:06:45,543 --> 00:06:48,418 ‫נכון, הוא נראה טוב על המגרש.‬ 104 00:06:48,501 --> 00:06:50,334 ‫תראו אותו, כמו צבי קטן.‬ 105 00:06:50,418 --> 00:06:53,543 ‫הם כל כך מושלמים וחמודים.‬ ‫-כן.‬ 106 00:06:53,626 --> 00:06:56,001 ‫יום אחד הם יהיו שעירים ומסריחים,‬ 107 00:06:56,084 --> 00:06:58,209 ‫והם לא ירצו להתכרבל איתנו יותר.‬ 108 00:06:58,293 --> 00:06:59,459 ‫זה כל כך עצוב.‬ 109 00:06:59,543 --> 00:07:02,459 ‫כל כך עצוב.‬ ‫-אני נחרדת מהמחשבה ש…‬ 110 00:07:03,001 --> 00:07:04,751 ‫אלברט יחדור לתוך…‬ 111 00:07:05,334 --> 00:07:09,126 ‫הכוס של איזו נערה אמריקנית מטומטמת.‬ 112 00:07:10,126 --> 00:07:13,668 ‫אלוהים, ג'סטין.‬ ‫-מה הבעיה בווגינות אמריקניות?‬ 113 00:07:13,751 --> 00:07:18,043 ‫אני חושבת שהיא אומרת‬ ‫שהיא מעדיפה וגינה צרפתית.‬ 114 00:07:18,126 --> 00:07:20,126 ‫תמיד.‬ ‫-בסדר, הוגן.‬ 115 00:07:20,209 --> 00:07:21,376 ‫כן.‬ 116 00:07:21,459 --> 00:07:24,793 ‫לא, אבל אמרתי לאלברט‬ ‫שאם החברה הראשונה שלו תהיה אמריקנית,‬ 117 00:07:24,876 --> 00:07:28,959 ‫היא חייבת לחתום על חוזה‬ ‫שמצהיר שהיא מסכימה לזה ב-100 אחוז.‬ 118 00:07:29,043 --> 00:07:31,876 ‫אלוהים. זה מגוחך.‬ ‫-לא, זו המציאות עכשיו.‬ 119 00:07:31,959 --> 00:07:35,834 ‫לא הייתי מתנגדת אם היו מחייבים אותנו‬ ‫לחתום על טופס כשהייתי נערה.‬ 120 00:07:36,543 --> 00:07:39,543 ‫אבל אז היה נשאר תיעוד, וזה רע.‬ 121 00:07:40,084 --> 00:07:43,293 ‫ג'סטין, הפנים שלך אדומים. מה את… מה זה?‬ 122 00:07:43,376 --> 00:07:46,918 ‫אני מצוננת, האף שלי סתום לגמרי.‬ ‫אני לא יכולה להריח כלום.‬ 123 00:07:47,001 --> 00:07:49,626 ‫זו תרופה ללא מרשם, היא לא עוזרת.‬ 124 00:07:49,709 --> 00:07:53,168 ‫את יודעת כמה סלבריטאים‬ ‫מתו מתרופות ללא מרשם?‬ 125 00:07:53,251 --> 00:07:56,709 ‫קודם כול, אלה סטרואידים.‬ ‫-פרינס. אני די בטוחה.‬ 126 00:07:56,793 --> 00:07:59,584 ‫לא. פרינס? זו הייתה תרופת מרשם.‬ 127 00:07:59,668 --> 00:08:02,376 ‫זה היה פנטניל.‬ ‫ -אם את רוצה לכעוס על מישהו,‬ 128 00:08:02,459 --> 00:08:05,959 ‫הרופאים שרשמו לו את התרופה הם…‬ ‫אל תמשיכי להשתמש בזה.‬ 129 00:08:06,043 --> 00:08:07,001 ‫בסדר.‬ 130 00:08:07,084 --> 00:08:08,418 ‫מה?‬ 131 00:08:08,501 --> 00:08:09,668 ‫תיצמד להם לתחת, בן!‬ 132 00:08:10,834 --> 00:08:13,001 ‫אלוהים! זה היה כל כך קרוב.‬ 133 00:08:13,084 --> 00:08:15,626 ‫יודעות מה? מאמץ יפה.‬ 134 00:08:15,709 --> 00:08:18,543 ‫אמרתי לאל… רגע, איפה אל?‬ 135 00:08:18,626 --> 00:08:21,168 ‫היא סימסה לי. היא השיגה עבודה.‬ 136 00:08:21,251 --> 00:08:22,959 ‫כן, במוזאון להיסטוריה של הטבע.‬ 137 00:08:23,043 --> 00:08:24,709 ‫מדהים.‬ ‫-מה היא עושה שם?‬ 138 00:08:24,793 --> 00:08:25,834 ‫משהו עם ילדים.‬ 139 00:08:26,376 --> 00:08:27,293 ‫באמת?‬ 140 00:08:27,376 --> 00:08:29,793 ‫הוולוצירפטור אכל אך רק בשר,‬ 141 00:08:29,876 --> 00:08:33,584 ‫אבל דינוזאורים רבים בקרטיקון העליון‬ ‫היו אוכלי צמחים.‬ 142 00:08:33,668 --> 00:08:38,918 ‫אז אם הוולוצירפטור היה כאן היום,‬ ‫האם הוא היה אוכל אותי?‬ 143 00:08:39,000 --> 00:08:40,709 ‫כן!‬ 144 00:08:41,584 --> 00:08:43,834 ‫אוי, לא! לא עכשיו!‬ 145 00:08:43,918 --> 00:08:46,584 ‫לא… תאכל אותם.‬ 146 00:08:46,668 --> 00:08:47,918 ‫כן, תאכל אותם.‬ 147 00:08:53,584 --> 00:08:54,543 ‫אימא.‬ ‫-מה?‬ 148 00:08:54,626 --> 00:08:58,043 ‫אוריון אמר שאני נראה‬ ‫כאילו פיה הפליצה לי בשיער.‬ 149 00:08:59,001 --> 00:09:00,709 ‫זה לא נחמד. בוא אליי.‬ ‫-אוריון.‬ 150 00:09:00,793 --> 00:09:02,626 ‫אוריון. בוא הנה, מתוק.‬ 151 00:09:02,709 --> 00:09:03,584 ‫אני מצטערת.‬ 152 00:09:03,668 --> 00:09:05,626 ‫מייד.‬ ‫-היי, בלי מרפקים!‬ 153 00:09:06,543 --> 00:09:08,084 ‫שמעתי מה אמרת לסב.‬ 154 00:09:08,709 --> 00:09:10,793 ‫דיברנו על זה, נכון?‬ 155 00:09:10,876 --> 00:09:13,501 ‫איך לדעתך הוא מרגיש כשאתה אומר דברים כאלה?‬ 156 00:09:13,584 --> 00:09:15,959 ‫אבל, אימא, לא אמרתי את זה כדי להעליב.‬ 157 00:09:16,043 --> 00:09:20,459 ‫את תמיד אומרת לי להגיד את האמת,‬ ‫והשיער שלו באמת נראה כאילו פיה הפליצה בו.‬ 158 00:09:21,126 --> 00:09:21,959 ‫בסדר.‬ 159 00:09:22,043 --> 00:09:25,584 ‫טוב, לפעמים צריך להגיד את האמת‬ 160 00:09:25,668 --> 00:09:29,043 ‫באופן שלא חושף לגמרי‬ 161 00:09:29,126 --> 00:09:32,209 ‫בדיוק מה אתה באמת חושב, בסדר?‬ 162 00:09:32,793 --> 00:09:34,543 ‫בסדר, מותק.‬ ‫-בוא, סב.‬ 163 00:09:36,751 --> 00:09:39,418 ‫טוב, זה רשמי. אני חתיכת חרא.‬ 164 00:09:40,043 --> 00:09:40,959 ‫מה קרה?‬ 165 00:09:43,834 --> 00:09:46,501 ‫תראו, כולם. הדינוזאור עושה קקי ענק.‬ 166 00:09:48,918 --> 00:09:50,959 ‫למי אתה קורא קקי, חרא קטן?‬ 167 00:09:52,293 --> 00:09:53,793 ‫זה חזק.‬ ‫-זה מצחיק.‬ 168 00:09:53,876 --> 00:09:55,126 ‫אבל פיטרו אותך?‬ 169 00:09:55,793 --> 00:09:56,668 ‫כן.‬ 170 00:09:56,751 --> 00:09:58,501 ‫את היהודייה הכי גרועה שאני מכירה,‬ 171 00:09:58,584 --> 00:10:00,376 ‫את גרועה כל כך בעסקים.‬ ‫-אלוהים!‬ 172 00:10:00,459 --> 00:10:03,084 ‫מה?‬ ‫-אסור לך לדבר ככה. את אפילו לא יהודייה.‬ 173 00:10:03,584 --> 00:10:06,334 ‫זה הגיוני, כל הצרפתים אנטישמיים.‬ 174 00:10:06,418 --> 00:10:08,293 ‫נכון.‬ ‫-אנחנו לא!‬ 175 00:10:09,626 --> 00:10:12,959 ‫בצרפת יש את ריכוז היהודים הגדול ביותר‬ ‫אחרי ישראל וארה"ב.‬ 176 00:10:13,043 --> 00:10:14,501 ‫בחייך. לא יכול להיות.‬ 177 00:10:16,168 --> 00:10:18,834 ‫זה נכון.‬ ‫-היא צודקת. אני אחפש בגוגל בשבילך.‬ 178 00:10:18,918 --> 00:10:22,709 ‫סליחה, פטן לא שלח את כולנו לתאי הגזים?‬ 179 00:10:22,793 --> 00:10:24,293 ‫לא, סליחה, "מחנות עבודה".‬ 180 00:10:24,376 --> 00:10:28,168 ‫רגע, את חושבת שהצרפתים‬ ‫שמחו על הפלישה הגרמנית‬ 181 00:10:28,251 --> 00:10:30,001 ‫אחרי מלחמת העולם הראשונה?‬ 182 00:10:30,084 --> 00:10:31,126 ‫כן.‬ ‫-שנאנו אותם.‬ 183 00:10:31,209 --> 00:10:33,251 ‫סליחה, אני חייבת לענות. תמשיכו לדבר.‬ 184 00:10:33,334 --> 00:10:37,334 ‫שלום, מדברת אל.‬ ‫-סבא וסבתא שלי היו ברזיסטאנס, טוב?‬ 185 00:10:37,418 --> 00:10:39,459 ‫כל צרפתי שאני מכירה אומר את זה.‬ 186 00:10:39,543 --> 00:10:42,126 ‫אלוהים.‬ ‫-אני רק אומרת.‬ 187 00:10:42,209 --> 00:10:43,626 ‫הפסקת אש?‬ ‫-אוהבת אותך.‬ 188 00:10:43,709 --> 00:10:47,501 ‫אז יש יותר יהודים בצרפת‬ 189 00:10:47,584 --> 00:10:49,751 ‫מאשר בכל מקום אחר חוץ מארה"ב וישראל.‬ 190 00:10:49,834 --> 00:10:50,876 ‫בסדר.‬ 191 00:10:50,959 --> 00:10:52,209 ‫אז…‬ ‫-הלו!‬ 192 00:10:52,293 --> 00:10:55,501 ‫הלו! את לא יכולה להשתמש ביהודים‬ 193 00:10:55,584 --> 00:10:59,293 ‫כתירוץ לכך שהצרפתים‬ ‫הם טיפ-טיפה אנטי-ערבים.‬ 194 00:10:59,376 --> 00:11:01,418 ‫אני לא יכולה יותר.‬ ‫-ג'סטין.‬ 195 00:11:01,501 --> 00:11:03,209 ‫מה את עושה?‬ 196 00:11:03,918 --> 00:11:05,709 ‫ג'סטין, זה הזבל.‬ 197 00:11:05,793 --> 00:11:06,793 ‫אלוהים.‬ 198 00:11:07,334 --> 00:11:08,584 ‫אני לא יכולה.‬ 199 00:11:08,668 --> 00:11:10,209 ‫אפילו לא קליפת תפוז.‬ 200 00:11:10,834 --> 00:11:14,334 ‫אני לא מריחה.‬ ‫-אני מתקשרת לרופא אא"ג שלי. הוא מדהים.‬ 201 00:11:14,418 --> 00:11:17,043 ‫הוא ממש עזר לבעיות האף של ג'ורג' בזמנו. ‬ 202 00:11:17,626 --> 00:11:19,584 ‫אני מסמסת לו עכשיו.‬ ‫-אלוהים.‬ 203 00:11:19,668 --> 00:11:23,626 ‫פשוט תתרחקי מהזבל ותפסיקי לקחת סטרואידים.‬ ‫-בסדר.‬ 204 00:11:23,709 --> 00:11:26,918 ‫את תעברי את זה, ידידתי.‬ ‫-בסדר. אני ממש שמחה.‬ 205 00:11:27,001 --> 00:11:29,668 ‫יש לי מזל שאוון לקח על עצמו‬ ‫את ניהול המסעדה.‬ 206 00:11:29,751 --> 00:11:30,834 ‫אני לא סומכת עליו.‬ 207 00:11:30,918 --> 00:11:33,001 ‫הוא מתרפס בפנייך יותר מדי.‬ 208 00:11:33,084 --> 00:11:34,959 ‫מה זה אומר, "מתרפס"?‬ 209 00:11:35,043 --> 00:11:37,834 ‫זה אומר שהיא חושבת שהוא מתחנף אלייך.‬ 210 00:11:37,918 --> 00:11:38,751 ‫נכון.‬ 211 00:11:42,376 --> 00:11:44,043 ‫באמת?‬ ‫-כן, קצת.‬ 212 00:11:46,084 --> 00:11:47,001 ‫טוב, אני הולכת.‬ 213 00:11:47,584 --> 00:11:49,043 ‫ג'סטין.‬ ‫-אוהבת אותך.‬ 214 00:11:49,126 --> 00:11:50,834 ‫היא תהיה בסדר?‬ ‫-כן.‬ 215 00:11:50,918 --> 00:11:52,043 ‫אני הולכת, מרטן.‬ 216 00:11:52,959 --> 00:11:54,709 ‫לא!‬ ‫-ברצינות, אני חייבת ללכת.‬ 217 00:11:54,793 --> 00:11:57,084 ‫אמרנו שנבלה יחד כמשפחה. מה אגיד לאלבר?‬ 218 00:11:58,043 --> 00:11:59,543 ‫ביי, אלברט.‬ 219 00:11:59,626 --> 00:12:00,709 ‫להתראות!‬ 220 00:12:00,793 --> 00:12:04,001 ‫אני צריכה לטפל במקרה חירום במסעדה.‬ ‫אחזור בעוד שעה, טוב?‬ 221 00:12:04,084 --> 00:12:04,918 ‫אל תדאג.‬ 222 00:12:05,584 --> 00:12:06,584 ‫קדימה!‬ 223 00:12:07,584 --> 00:12:08,626 ‫הכול בסדר?‬ 224 00:12:09,959 --> 00:12:13,251 ‫כן. אני לא יודע. היא לא… אני לא יודע.‬ 225 00:12:15,168 --> 00:12:19,918 ‫לפני כמה ימים קראתי‬ ‫מאמר ממש מעניין ב"לה מונד",‬ 226 00:12:20,668 --> 00:12:25,209 ‫ויש מחקר חדש שטוען שבנים זקוקים לאבות שלהם‬ 227 00:12:25,293 --> 00:12:26,709 ‫יותר מאשר לאימהות שלהם.‬ 228 00:12:26,793 --> 00:12:27,709 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 229 00:12:27,793 --> 00:12:31,543 ‫חשבתי שבנים כרוכים אחרי האימהות שלהם.‬ ‫-כן, גם אני,‬ 230 00:12:31,626 --> 00:12:35,668 ‫אבל מתברר שבנים שגדלו עם אב אלמן‬ 231 00:12:35,751 --> 00:12:41,418 ‫מצליחים יותר בבגרותם‬ ‫מאשר בנים שגדלו עם אם אלמנה.‬ 232 00:12:41,501 --> 00:12:43,251 ‫אלמנות?‬ ‫-כן.‬ 233 00:12:47,668 --> 00:12:49,084 ‫אוריון אוהב את אימא שלו.‬ 234 00:12:49,168 --> 00:12:52,876 ‫אתה יודע,‬ ‫ג'סטין תמיד הייתה מרוכזת רק בעבודה שלה,‬ 235 00:12:52,959 --> 00:12:55,126 ‫והיא סירבה להיניק מההתחלה.‬ 236 00:12:55,209 --> 00:12:59,001 ‫אז זה גרם לאלבר…‬ ‫לא יודע, להיקשר אליי מאוד.‬ 237 00:12:59,751 --> 00:13:00,793 ‫כן.‬ 238 00:13:00,876 --> 00:13:05,584 ‫אני זוכר במעורפל שיז אמרה‬ ‫שג'סטין סבלה ממסטיטיס או משהו כזה.‬ 239 00:13:05,668 --> 00:13:07,126 ‫כן.‬ ‫-אולי זו הסיבה.‬ 240 00:13:07,209 --> 00:13:08,376 ‫כן, בטח.‬ 241 00:13:09,209 --> 00:13:13,168 ‫כלומר, אתה יודע, בכנות,‬ ‫אני לא חושב שזה דבר אמיתי.‬ 242 00:13:13,251 --> 00:13:16,834 ‫אני חושב שזו המצאה של רופאים מערביים.‬ 243 00:13:16,918 --> 00:13:19,043 ‫כמו דיכאון אחרי לידה, נכון?‬ 244 00:13:19,126 --> 00:13:21,918 ‫בואו נשאל את האישה שעובדת בשדות באפריקה‬ 245 00:13:22,001 --> 00:13:25,084 ‫אם היא סובלת מ"דיכאון אחרי לידה", נכון?‬ 246 00:13:25,168 --> 00:13:27,126 ‫כן.‬ 247 00:13:29,709 --> 00:13:30,709 ‫קדימה!‬ 248 00:13:31,668 --> 00:13:34,668 ‫לא, אבל אני חושב‬ ‫שאתה עושה עבודה נהדרת. באמת.‬ 249 00:13:34,751 --> 00:13:38,209 ‫כלומר, יש פה אווירה רעננה וטובה.‬ 250 00:13:38,293 --> 00:13:41,168 ‫תודה, ג'רי. אני מעריך את זה.‬ ‫-תודה.‬ 251 00:13:41,251 --> 00:13:42,376 ‫אוהב לעבוד בשבילך.‬ 252 00:13:42,459 --> 00:13:43,459 ‫כן.‬ ‫-זה תענוג.‬ 253 00:13:44,334 --> 00:13:45,584 ‫תמזוג לעצמך שתייה.‬ 254 00:13:47,334 --> 00:13:48,626 ‫חזרתי.‬ 255 00:13:49,834 --> 00:13:50,668 ‫אני רואה.‬ 256 00:13:51,751 --> 00:13:54,293 ‫אמרתי לך שאסתדר היום. לא היית חייבת לבוא.‬ 257 00:13:54,376 --> 00:13:57,543 ‫כן. הגזרים צריכים להיות מוכנים עד חמש.‬ ‫הגזרים מוכנים?‬ 258 00:13:58,126 --> 00:14:00,876 ‫טוב, בבקשה תירגעי, הכול בשליטה.‬ 259 00:14:00,959 --> 00:14:03,834 ‫בסדר? איך אפשר שלא? למדתי מהטובה ביותר.‬ 260 00:14:03,918 --> 00:14:05,126 ‫מתברר שלא.‬ 261 00:14:06,501 --> 00:14:08,209 ‫קילפת את הגזרים.‬ 262 00:14:08,959 --> 00:14:11,043 ‫מי מקלף גזרים אורגניים?‬ 263 00:14:12,834 --> 00:14:15,293 ‫כל המורכבות של הטעם נמצאת בקליפה.‬ 264 00:14:15,876 --> 00:14:19,709 ‫הטעם העצי,‬ ‫המפגש בין החמיצות והעקצוץ החמצמץ.‬ 265 00:14:20,459 --> 00:14:22,043 ‫והמרקם.‬ 266 00:14:22,126 --> 00:14:23,626 ‫מה זה?‬ 267 00:14:23,709 --> 00:14:25,334 ‫אלה לא גזרים.‬ 268 00:14:25,418 --> 00:14:26,918 ‫זו מחית גזר.‬ 269 00:14:27,459 --> 00:14:29,043 ‫זה רותח, את תכווי את היד.‬ 270 00:14:29,126 --> 00:14:31,043 ‫פרד, תביא קרח מהר.‬ ‫-קיבלתי.‬ 271 00:14:31,626 --> 00:14:33,459 ‫מה הקטע של הצרחות?‬ 272 00:14:33,543 --> 00:14:36,584 ‫ג'סטין, למה את פה?‬ ‫חשבתי שאת מצוננת ושתישארי בבית.‬ 273 00:14:37,459 --> 00:14:39,918 ‫איפה הבצלים שלי? הבצלים שלי?‬ 274 00:14:40,418 --> 00:14:43,668 ‫אמרתי להם לחכות עד הרגע האחרון‬ ‫כדי שהם יישארו פריכים.‬ 275 00:14:44,376 --> 00:14:45,293 ‫פריכים?‬ 276 00:14:45,793 --> 00:14:47,501 ‫אצלנו אין בצלים פריכים, אוון.‬ 277 00:14:47,584 --> 00:14:49,709 ‫אנחנו עושים בצלים מקורמלים, בסדר?‬ 278 00:14:49,793 --> 00:14:53,709 ‫לא הייתי פה שעתיים,‬ ‫ופתאום הפכנו למקדונלדס.‬ 279 00:14:53,793 --> 00:14:55,251 ‫זה המטבח שלי.‬ 280 00:14:55,751 --> 00:14:57,501 ‫ג'סטין, לקחת משהו?‬ 281 00:14:57,584 --> 00:14:59,668 ‫כי את נראית… הפרצוף שלך נראה…‬ 282 00:15:01,209 --> 00:15:04,126 ‫בסדר. משהו לא בסדר בי…‬ 283 00:15:04,209 --> 00:15:05,126 ‫מה?‬ 284 00:15:05,209 --> 00:15:07,501 ‫…כי אני לא מוצצת את הזין של אף אחד?‬ 285 00:15:07,584 --> 00:15:08,501 ‫תסתמי את…‬ 286 00:15:08,584 --> 00:15:10,584 ‫ג'סטין, את מביכה את עצמך.‬ 287 00:15:10,668 --> 00:15:13,793 ‫כן. אני מביכה את עצמי,‬ ‫כי אני מפגינה רגשות,‬ 288 00:15:13,876 --> 00:15:14,834 ‫כי אני אישה.‬ 289 00:15:14,918 --> 00:15:19,084 ‫טוב, מספיק. את צריכה ללכת הביתה.‬ ‫-כן, אני אלך הביתה. אלך הביתה למות.‬ 290 00:15:19,168 --> 00:15:21,376 ‫וכשאחזור מהמתים, אני רוצה לחזור כגבר.‬ 291 00:15:22,334 --> 00:15:23,959 ‫בסדר. טוב.‬ 292 00:15:24,043 --> 00:15:27,751 ‫מה זה? תני לי את זה.‬ 293 00:15:28,293 --> 00:15:29,584 ‫השתמשת בכל זה?‬ 294 00:15:30,668 --> 00:15:31,918 ‫אלוהים, הלב שלי.‬ 295 00:15:32,501 --> 00:15:34,959 ‫מה?‬ ‫-הוא פועם מהר כל כך.‬ 296 00:15:35,043 --> 00:15:37,084 ‫אלוהים.‬ ‫-טוב, צריך לקחת אותה למיון.‬ 297 00:15:37,168 --> 00:15:38,584 ‫אני אקח אותה עכשיו.‬ 298 00:15:38,668 --> 00:15:40,209 ‫לא, אני צריכה אותך במטבח.‬ 299 00:15:40,293 --> 00:15:43,251 ‫בסדר. אני מצטערת, כולם.‬ ‫זה היום הכי גרוע בחיים שלי.‬ 300 00:15:43,334 --> 00:15:44,918 ‫בסדר.‬ ‫-סליחה. תודה.‬ 301 00:15:45,001 --> 00:15:46,501 ‫אוון, אני אוהבת אותך.‬ 302 00:15:47,168 --> 00:15:50,043 ‫אני אוהבת אותך, גבר. אני אוהבת אותך.‬ ‫-בואי נלך.‬ 303 00:15:50,126 --> 00:15:51,918 ‫גם אותך.‬ ‫-בואי נלך. קדימה.‬ 304 00:15:52,001 --> 00:15:54,043 ‫אוהבת גם אותך.‬ ‫-לבטל את הבצלים הפריכים.‬ 305 00:15:59,709 --> 00:16:01,584 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 306 00:16:01,668 --> 00:16:04,709 ‫אני הלן, השכנה שלך מהבית הסמוך.‬ ‫עוד לא נפגשנו.‬ 307 00:16:04,793 --> 00:16:06,793 ‫נעים מאוד. יזמין.‬ 308 00:16:06,876 --> 00:16:10,209 ‫סליחה שאני מפריעה לך ביום ראשון,‬ ‫אבל ראית את פטריק?‬ 309 00:16:10,834 --> 00:16:13,751 ‫פטריק?‬ ‫-הכלב הקטן שלנו. אנחנו לא מוצאים אותו.‬ 310 00:16:14,293 --> 00:16:18,543 ‫אני בדרך כלל משאירה אותו בחצר,‬ ‫כי קשה לו להישאר כלוא בבית כל היום,‬ 311 00:16:18,626 --> 00:16:19,918 ‫ועכשיו הוא נעלם.‬ 312 00:16:20,584 --> 00:16:23,251 ‫אולי שכחתי לסגור את השער. אני פשוט…‬ 313 00:16:23,334 --> 00:16:26,709 ‫לא שמעת או ראית כלום, נכון?‬ 314 00:16:26,793 --> 00:16:31,793 ‫לא, היינו במשחק הכדורגל של הבן שלי‬ ‫כל הבוקר, אז…‬ 315 00:16:31,876 --> 00:16:33,293 ‫כן, מצטערת.‬ 316 00:16:33,376 --> 00:16:36,126 ‫אולי זאב ערבות טרף אותו, אימא.‬ 317 00:16:36,751 --> 00:16:38,376 ‫אימא?‬ ‫-כן, מותק?‬ 318 00:16:38,834 --> 00:16:42,459 ‫ראיתי כלב ברחוב כשיצאנו לכדורגל.‬ ‫הוא נראה בדיוק כמוהו.‬ 319 00:16:42,543 --> 00:16:44,168 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 320 00:16:44,251 --> 00:16:46,334 ‫טוב, אז פטריק כנראה ברח.‬ 321 00:16:46,418 --> 00:16:49,459 ‫ניסית לנסוע ברחבי השכונה או…?‬ 322 00:16:49,543 --> 00:16:52,459 ‫נכון. זה מה שאנחנו צריכות לעשות.‬ ‫לנסוע בשכונה.‬ 323 00:16:53,376 --> 00:16:56,126 ‫אני מקווה שנמצא אותו לפני שיחשיך. תודה.‬ 324 00:16:56,209 --> 00:16:59,293 ‫כן, כמובן.‬ ‫אם יש משהו שנוכל לעשות, רק תגידי.‬ 325 00:16:59,376 --> 00:17:01,876 ‫בסדר, תודה. פטריק?‬ 326 00:17:02,459 --> 00:17:03,959 ‫פטריק!‬ 327 00:17:04,043 --> 00:17:06,376 ‫היי, בראד. זו יזמין.‬ 328 00:17:06,458 --> 00:17:08,708 ‫דיברנו הבוקר על פטריק,‬ 329 00:17:08,793 --> 00:17:11,501 ‫הכלב המיילל מווניס.‬ 330 00:17:11,583 --> 00:17:12,958 ‫כן, הוא נעלם.‬ 331 00:17:15,043 --> 00:17:15,918 ‫מה?‬ 332 00:17:16,708 --> 00:17:18,418 ‫למה עשית את זה?‬ 333 00:17:19,376 --> 00:17:21,251 ‫אפילו לא השארת פתק?‬ 334 00:17:22,043 --> 00:17:24,251 ‫אני יודעת שאתה לא שליח של FedEx, אבל…‬ 335 00:17:25,208 --> 00:17:28,834 ‫לא, רק אמרתי שהכלב מיילל.‬ ‫לא אמרתי לך לחטוף אותו.‬ 336 00:17:28,918 --> 00:17:29,876 ‫איפה הוא עכשיו?‬ 337 00:17:31,418 --> 00:17:32,418 ‫איזה הליך?‬ 338 00:17:34,084 --> 00:17:36,959 ‫אני לא מבינה.‬ ‫מה זה אומר שהאשכים שלו לא צנחו?‬ 339 00:17:38,834 --> 00:17:42,251 ‫אתה אומר לי שתצטרך להרדים אותו‬ 340 00:17:42,334 --> 00:17:44,293 ‫רק כי הביצים שלו לא מושלמות?‬ 341 00:17:46,126 --> 00:17:49,334 ‫בסדר. אז אתה בעצם אומר לי‬ 342 00:17:49,418 --> 00:17:52,459 ‫שאם מישהו לא יבוא לקחת את פטריק‬ ‫ב-24 השעות הבאות,‬ 343 00:17:52,543 --> 00:17:54,126 ‫תצטרך להרוג אותו?‬ 344 00:17:55,501 --> 00:17:56,501 ‫אלוהים.‬ 345 00:18:00,293 --> 00:18:02,126 ‫בצילום הרנטגן לא רואים פוליפים.‬ 346 00:18:03,043 --> 00:18:03,959 ‫אין גידול?‬ 347 00:18:04,043 --> 00:18:06,918 ‫יש גודש קל, אבל אין סיבה לדאגה.‬ 348 00:18:08,376 --> 00:18:11,626 ‫פשוט… זה התחיל בעיטוש גדול הבוקר,‬ 349 00:18:11,709 --> 00:18:13,543 ‫ואז לא יכולתי להריח כלום.‬ 350 00:18:13,626 --> 00:18:15,584 ‫זה די רגיל לצינון.‬ 351 00:18:15,668 --> 00:18:17,709 ‫לא, אבל את לא מבינה.‬ 352 00:18:17,793 --> 00:18:19,251 ‫אם אין ריח, אין טעם.‬ 353 00:18:19,334 --> 00:18:22,251 ‫אם אין טעם, אין בישול.‬ ‫אם אין בישול, אין חיים.‬ 354 00:18:22,334 --> 00:18:25,334 ‫בסדר. אנחנו בהחלט רוצים שתחיי.‬ 355 00:18:25,418 --> 00:18:29,334 ‫אז אני ארשום לך אנטי-היסטמין‬ ‫שיקל חלק מהגודש,‬ 356 00:18:29,418 --> 00:18:30,793 ‫אבל לא עוד תרסיס לאף.‬ 357 00:18:30,876 --> 00:18:33,251 ‫לא.‬ ‫ -אני גם אתן לך משהו נגד האדמומיות,‬ 358 00:18:33,334 --> 00:18:37,626 ‫ואני ארשום לך אנטיביוטיקה,‬ ‫רק למקרה שזה זיהום בקטריאלי.‬ 359 00:18:37,709 --> 00:18:41,084 ‫אנטיביוטיקה? אבל כבר לקחתי אנטיביוטיקה‬ ‫פעמיים בשנה שעברה.‬ 360 00:18:41,168 --> 00:18:42,084 ‫זה לא יותר מדי?‬ 361 00:18:42,834 --> 00:18:46,001 ‫טוב, זו הייתה אנטיביוטיקה‬ ‫נגד דלקות חוזרות בדרכי השתן.‬ 362 00:18:46,084 --> 00:18:49,543 ‫היא שייכת למשפחה אחרת של אנטיביוטיקה.‬ ‫-בסדר.‬ 363 00:18:51,376 --> 00:18:55,584 ‫אלה היו דלקות חמורות.‬ ‫מזל שלא פיתחת אלח דם.‬ 364 00:18:55,668 --> 00:18:57,126 ‫כאב לי כל כך.‬ 365 00:18:57,209 --> 00:18:58,418 ‫אני מאמינה לך.‬ 366 00:18:59,334 --> 00:19:02,084 ‫יש לך יותר מפרטנר מיני אחד?‬ 367 00:19:02,709 --> 00:19:04,501 ‫לא, אני נשואה.‬ 368 00:19:05,084 --> 00:19:09,959 ‫ולמעשה, בכל פעם שבעלי ואני עושים סקס,‬ ‫אני חוטפת דלקת בדרכי השתן.‬ 369 00:19:11,084 --> 00:19:16,418 ‫אז היו לך שלוש דלקות בדרכי השתן‬ ‫בשנתיים האחרונות?‬ 370 00:19:17,168 --> 00:19:18,001 ‫כן.‬ 371 00:19:20,584 --> 00:19:24,043 ‫טוב, את יודעת איך זה, יש לך ילדים,‬ 372 00:19:24,126 --> 00:19:27,626 ‫את עסוקה בעבודה, את מותשת…‬ ‫-כן.‬ 373 00:19:27,709 --> 00:19:30,459 ‫מותשת מכדי ל… את יודעת.‬ ‫-שנות התינוקות הקלסיות.‬ 374 00:19:30,543 --> 00:19:32,418 ‫כן.‬ ‫-בני כמה הילדים שלך?‬ 375 00:19:33,043 --> 00:19:33,876 ‫הוא בן 11.‬ 376 00:19:34,418 --> 00:19:35,251 ‫ילד אחד.‬ 377 00:19:36,001 --> 00:19:38,959 ‫גיל 11 זה גיל נהדר.‬ 378 00:19:39,043 --> 00:19:42,043 ‫הוא חמוד מאוד. הוא נאה מאוד.‬ ‫הינה הוא כשהוא היה קטן.‬ 379 00:19:42,668 --> 00:19:43,709 ‫טוב, תיהני מזה.‬ 380 00:19:43,793 --> 00:19:45,459 ‫הזמן חולף מהר מאוד.‬ 381 00:19:45,543 --> 00:19:46,376 ‫כמובן. כן.‬ 382 00:19:47,251 --> 00:19:49,668 ‫אני אתן לך משהו ל…‬ 383 00:19:50,834 --> 00:19:54,459 ‫טוב, למקרה שתרגישי חרדה.‬ 384 00:19:55,376 --> 00:19:56,959 ‫בסדר, תודה.‬ ‫-על לא דבר.‬ 385 00:19:57,834 --> 00:19:58,668 ‫טוב.‬ 386 00:20:04,418 --> 00:20:05,251 ‫היי, מותק.‬ 387 00:20:06,501 --> 00:20:08,751 ‫אתה מאמין שפטריק נעלם?‬ 388 00:20:09,751 --> 00:20:11,334 ‫פטריק?‬ 389 00:20:11,418 --> 00:20:14,001 ‫אתה יודע, הכלב החמוד מהבית השכן.‬ 390 00:20:15,001 --> 00:20:18,209 ‫לא התקשרת לשירות הווטרינרי‬ ‫כדי לדווח עליו הבוקר?‬ 391 00:20:18,293 --> 00:20:21,459 ‫כן, אבל לא הייתה תשובה.‬ 392 00:20:22,043 --> 00:20:24,709 ‫יודע מה? הם בטח איתרו את השיחה שלי‬ 393 00:20:24,793 --> 00:20:27,084 ‫והחליטו לחטוף אותו על דעת עצמם.‬ 394 00:20:29,918 --> 00:20:33,168 ‫בסדר, השארתי הודעה קצרה,‬ 395 00:20:33,251 --> 00:20:34,626 ‫אבל הייתי מעורפלת מאוד.‬ 396 00:20:34,709 --> 00:20:36,834 ‫ואז דיברתי איתם לפני 40 דקות,‬ 397 00:20:36,918 --> 00:20:39,001 ‫והם אמרו לי שהם באו ולקחו אותו,‬ 398 00:20:39,084 --> 00:20:41,584 ‫ושאם לא יאמצו אותו בתוך 24 שעות,‬ 399 00:20:41,668 --> 00:20:43,626 ‫הם ירדימו את הכלב.‬ 400 00:20:44,459 --> 00:20:47,543 ‫טוב, אז תגידי לשכנים, והם יאספו אותו.‬ 401 00:20:47,626 --> 00:20:48,793 ‫אני לא יכולה.‬ 402 00:20:49,293 --> 00:20:51,168 ‫אז הם ידעו שזאת אני!‬ 403 00:20:51,251 --> 00:20:52,668 ‫כלומר, שאני עשיתי את זה.‬ 404 00:20:54,001 --> 00:20:56,584 ‫אתה יודע, שהשארתי הודעה לשירות הווטרינרי.‬ 405 00:20:56,668 --> 00:20:59,334 ‫וחוץ מזה, גם אם אספר להם,‬ 406 00:20:59,418 --> 00:21:03,459 ‫מתברר שפטריק סובל ממחלה כלשהי באשכים.‬ 407 00:21:03,543 --> 00:21:06,168 ‫ובראד אמר שזה נובע מהזנחה.‬ 408 00:21:06,251 --> 00:21:09,876 ‫אז גם אם הם יבואו לאסוף אותו,‬ ‫לא ייתנו להם את פטריק,‬ 409 00:21:09,959 --> 00:21:11,793 ‫ואף אחד אחר לא ירצה…‬ 410 00:21:12,376 --> 00:21:14,543 ‫אתה יודע, כלב חולה עם ביצה אחת.‬ 411 00:21:18,543 --> 00:21:19,501 ‫מי זה בראד?‬ 412 00:21:32,459 --> 00:21:35,001 ‫בסדר, חבר'ה.‬ ‫לאימא יש חדשות שהיא רוצה לחלוק.‬ 413 00:21:35,084 --> 00:21:36,501 ‫שרה, תעזבי את הטלפון.‬ 414 00:21:36,584 --> 00:21:38,334 ‫אני מסתמסת עם אבא.‬ ‫-עכשיו.‬ 415 00:21:39,418 --> 00:21:41,501 ‫אז אימא פוטרה מהעבודה היום.‬ 416 00:21:41,584 --> 00:21:42,626 ‫שוב?‬ 417 00:21:42,709 --> 00:21:44,251 ‫כן, שוב.‬ 418 00:21:44,334 --> 00:21:45,668 ‫תודה, אוליבר.‬ 419 00:21:45,751 --> 00:21:47,001 ‫אימא?‬ ‫-כן.‬ 420 00:21:47,084 --> 00:21:49,751 ‫כל החברים שלי מקבלים דמי כיס.‬ ‫-אוליבר, לא עכשיו, בבקשה.‬ 421 00:21:49,834 --> 00:21:52,293 ‫אימא, צריך לעשות ריאליטי על המשפחה שלנו.‬ 422 00:21:52,376 --> 00:21:54,501 ‫נהיה כמו הקרדשיאנס, אבל עניים.‬ 423 00:21:54,584 --> 00:21:55,709 ‫לא.‬ ‫-כאילו, ממש עניים.‬ 424 00:21:55,793 --> 00:21:59,043 ‫לא. אני לא אוהבת את המילה הזאת.‬ ‫אמרתי לך, אנחנו לא עניים.‬ 425 00:21:59,126 --> 00:22:02,751 ‫אנחנו ממעמד הביניים.‬ ‫וביקשתי שלא תצפי בתוכניות ריאליטי, בסדר?‬ 426 00:22:02,834 --> 00:22:06,126 ‫משפחת קרדשיאן‬ ‫לא מייצגת את הערכים של המשפחה שלנו.‬ 427 00:22:06,209 --> 00:22:08,293 ‫ממתי יש למשפחה שלנו ערכים?‬ 428 00:22:08,376 --> 00:22:09,834 ‫שאלה.‬ ‫-מה?‬ 429 00:22:10,418 --> 00:22:12,834 ‫אנחנו עניים כי אנחנו מקבלים החלטות גרועות‬ 430 00:22:12,918 --> 00:22:15,126 ‫או שאנחנו מקבלים החלטות גרועות‬ ‫כי אנחנו עניים?‬ 431 00:22:15,209 --> 00:22:20,251 ‫אימא, גם אם אנחנו עניים,‬ ‫אנחנו מאושרים, כי אנחנו משפחה.‬ 432 00:22:20,334 --> 00:22:23,543 ‫כן, בלי האבות שלנו.‬ ‫-ואת האימא הכי טובה בעולם,‬ 433 00:22:23,626 --> 00:22:26,418 ‫כי את מרשה לי לאכול קורנפלקס לארוחת ערב.‬ 434 00:22:26,501 --> 00:22:27,876 ‫טעים!‬ 435 00:22:29,584 --> 00:22:30,418 ‫קאי.‬ 436 00:22:32,043 --> 00:22:33,876 ‫אתה יכול להגיד את זה שוב לאימא?‬ 437 00:22:34,376 --> 00:22:36,959 ‫בדיוק כמו שאמרת את זה, אבל עם חיוך גדול.‬ 438 00:22:37,043 --> 00:22:39,209 ‫את האימא הכי טובה בעולם,‬ 439 00:22:39,293 --> 00:22:41,751 ‫כי את מרשה לי לאכול קורנפלקס לארוחת ערב.‬ 440 00:22:41,834 --> 00:22:43,584 ‫טעים!‬ 441 00:22:47,001 --> 00:22:47,834 ‫שוב.‬ 442 00:22:47,918 --> 00:22:50,334 ‫את האימא הכי טובה בעולם,‬ 443 00:22:50,418 --> 00:22:52,876 ‫כי את מרשה לי לאכול קורנפלקס לארוחת ערב.‬ 444 00:22:52,959 --> 00:22:54,668 ‫טעים!‬ 445 00:23:03,126 --> 00:23:04,751 ‫אני דואגת לג'סטין.‬ 446 00:23:05,668 --> 00:23:08,209 ‫אני חושבת שהיא לא מאושרת עם מרטין.‬ 447 00:23:08,293 --> 00:23:11,043 ‫אני די בטוחה שהיא נשארת רק בגלל אלברט.‬ 448 00:23:11,126 --> 00:23:12,001 ‫מה אתה חושב?‬ 449 00:23:12,501 --> 00:23:13,793 ‫אני לא מאושר.‬ 450 00:23:16,668 --> 00:23:18,001 ‫שנפתח עוד בקבוק?‬ 451 00:23:18,084 --> 00:23:20,751 ‫אן, אני לא מאושר.‬ 452 00:23:20,834 --> 00:23:22,334 ‫אתה כזה טיפשון.‬ 453 00:23:25,418 --> 00:23:27,543 ‫טוב, מספיק. אתה צריך ללכת לישון.‬ 454 00:24:41,959 --> 00:24:43,334 ‫כל כך חמוד.‬ 455 00:24:50,251 --> 00:24:51,126 ‫אימא.‬ 456 00:24:51,626 --> 00:24:53,376 ‫סליחה.‬ ‫-את שוב מצלמת אותי.‬ 457 00:24:53,459 --> 00:24:54,959 ‫סליחה.‬ 458 00:24:57,668 --> 00:25:01,043 ‫אני לא מריחה את השיער שלך,‬ ‫ואני אוהבת כל כך את הריח.‬ 459 00:25:01,709 --> 00:25:02,709 ‫הוא נקי.‬ 460 00:25:03,251 --> 00:25:04,459 ‫צחצחת שיניים?‬ 461 00:25:05,001 --> 00:25:06,584 ‫כן. פעמיים.‬ 462 00:25:06,668 --> 00:25:09,376 ‫מה עשית עם אבא הערב?‬ ‫-מתמטיקה.‬ 463 00:25:10,001 --> 00:25:10,918 ‫זה כיף.‬ 464 00:25:11,001 --> 00:25:12,793 ‫שוב נכווית?‬ 465 00:25:12,876 --> 00:25:14,209 ‫כן. זה כלום.‬ 466 00:25:14,293 --> 00:25:16,043 ‫סתם עוד סיר חם.‬ 467 00:25:17,501 --> 00:25:22,334 ‫אימא, ידעת שג'ון אמר שכשהוא פגש את יוקו,‬ ‫הוא הרגיש כמו כשהוא פגש את פול?‬ 468 00:25:23,084 --> 00:25:26,168 ‫לדעתי זו הסיבה שהמוזיקה שלו נשארה טובה‬ ‫גם כשפתח בקריירת סולו,‬ 469 00:25:26,918 --> 00:25:28,709 ‫כי היא נבעה מהאהבה שלו למישהו.‬ 470 00:25:29,251 --> 00:25:30,293 ‫הגיוני.‬ 471 00:25:31,334 --> 00:25:34,334 ‫אכין לך אוכל לבית הספר.‬ ‫מה אתה רוצה לאכול מחר?‬ 472 00:25:35,334 --> 00:25:38,251 ‫תכיני לי רול חמישה ירקות עם גבינת עיזים?‬ 473 00:25:38,334 --> 00:25:40,001 ‫אני אוהב את האוכל שלך, אימא.‬ 474 00:25:41,001 --> 00:25:42,459 ‫ואני אוהבת אותך, מותק.‬ 475 00:25:43,793 --> 00:25:45,751 ‫בסדר. תחזור לישון.‬ 476 00:25:47,126 --> 00:25:48,293 ‫לילה טוב.‬ ‫-בסדר.‬ 477 00:25:50,751 --> 00:25:53,834 ‫אימא, את יכולה לרקוד‬ ‫את הריקוד המצחיק שלך, בבקשה?‬ 478 00:25:55,334 --> 00:25:56,168 ‫בסדר.‬ 479 00:26:07,584 --> 00:26:10,626 ‫- מ + א -‬ 480 00:26:11,876 --> 00:26:13,251 ‫מרטן ואלבר…‬ 481 00:26:15,876 --> 00:26:16,709 ‫ומה איתי?‬ 482 00:26:24,918 --> 00:26:26,001 ‫אלוהים.‬ 483 00:26:28,876 --> 00:26:32,376 ‫אני מזהירה אותך, אל תיקשר אליי.‬ 484 00:26:33,668 --> 00:26:35,209 ‫יש לי לב של פיראט.‬ 485 00:26:41,209 --> 00:26:42,293 ‫בלי ליקוקים.‬ 486 00:26:47,376 --> 00:26:48,209 ‫בסדר.‬ 487 00:27:09,001 --> 00:27:10,543 ‫זה אחד מהאחים שלך.‬ 488 00:27:11,959 --> 00:27:13,168 ‫הינה.‬ 489 00:27:13,251 --> 00:27:14,709 ‫לא, תפסיק להתפתל.‬ 490 00:27:14,793 --> 00:27:16,168 ‫בסדר.‬ 491 00:27:18,334 --> 00:27:20,959 ‫נחיתה רכה. אני מצטערת, סליחה.‬ 492 00:27:21,709 --> 00:27:23,043 ‫פטריק, אתה בסדר?‬ 493 00:27:26,293 --> 00:27:27,209 ‫לך.‬ 494 00:27:27,793 --> 00:27:30,876 ‫אני יודעת. אני לא אוהבת אותך.‬ 495 00:27:31,584 --> 00:27:33,459 ‫בסדר, כן, אני אוהבת אותך.‬ 496 00:27:34,043 --> 00:27:36,959 ‫אבל אתה חייב ללכת. זה לא יעבוד.‬ 497 00:27:37,043 --> 00:27:39,251 ‫אתה חייב ללכת. אני יודעת.‬ 498 00:27:39,834 --> 00:27:41,668 ‫אלוהים. ביי ביי.‬ 499 00:27:59,043 --> 00:28:00,043 ‫ז'וסטין?‬ 500 00:28:00,126 --> 00:28:01,001 ‫כן?‬ 501 00:28:01,543 --> 00:28:05,376 ‫מה קורה? מאוחר נורא.‬ ‫אני מנסה לתפוס אותך כבר כמה שעות.‬ 502 00:28:05,459 --> 00:28:08,626 ‫הייתי במיון.‬ ‫הייתה לי תגובה אלרגית לתרסיס האף,‬ 503 00:28:08,709 --> 00:28:10,168 ‫ואז נכוויתי ביד.‬ 504 00:28:11,126 --> 00:28:13,168 ‫דאגתי כל כך!‬ 505 00:28:14,418 --> 00:28:17,168 ‫תתקשרי אליי כשמשהו כזה קורה.‬ ‫הייתי בא לתמוך בך.‬ 506 00:28:19,668 --> 00:28:20,918 ‫לא רציתי להטריד אותך.‬ 507 00:28:21,001 --> 00:28:23,418 ‫למה את תמיד מרגישה שהכול על הכתפיים שלך?‬ 508 00:28:25,584 --> 00:28:26,668 ‫מה עם הצינון שלי?‬ 509 00:28:26,751 --> 00:28:28,709 ‫אני ממילא אידבק בסופו של דבר, אז…‬ 510 00:28:41,168 --> 00:28:42,001 ‫מה?‬ 511 00:28:42,084 --> 00:28:43,293 ‫פאק!‬ ‫-מה קרה?‬ 512 00:28:44,084 --> 00:28:46,084 ‫אוי, לא. מה קרה? הכאבתי לך?‬ 513 00:28:46,168 --> 00:28:51,334 ‫לא, פשוט נתפס לי הגב‬ ‫כשסחבתי את בקבוקי המים מוקדם יותר.‬ 514 00:28:51,418 --> 00:28:52,876 ‫אוי, מעצבן.‬ 515 00:28:54,209 --> 00:28:55,293 ‫כן, אני מצטער.‬ 516 00:28:56,001 --> 00:28:58,001 ‫אכפת לך שנעשה את זה בפעם אחרת?‬ 517 00:28:59,043 --> 00:29:00,668 ‫אולי אני אהיה למעלה?‬ 518 00:29:00,751 --> 00:29:03,751 ‫לא, זה גרוע יותר!‬ ‫את תמעכי את עמוד השדרה שלי.‬ 519 00:29:07,501 --> 00:29:09,584 ‫טוב…‬ ‫-בואי פשוט נצפה בסרט תיעודי.‬ 520 00:29:11,834 --> 00:29:14,751 ‫בסדר, רעיון טוב.‬ 521 00:29:15,584 --> 00:29:19,293 ‫אני אחליף בגדים.‬ 522 00:29:20,001 --> 00:29:21,668 ‫תביאי לי שני אספירין?‬ 523 00:29:22,626 --> 00:29:23,626 ‫כן.‬ 524 00:29:26,334 --> 00:29:27,626 ‫יש לנו הכול.‬ 525 00:29:28,209 --> 00:29:29,334 ‫אנחנו רק…‬ 526 00:29:30,584 --> 00:29:32,001 ‫מנסים את זה.‬ 527 00:29:32,918 --> 00:29:35,626 ‫נראה מה הכי טוב לשנינו.‬ 528 00:29:39,959 --> 00:29:41,168 ‫וסבסטיאן?‬ 529 00:29:54,501 --> 00:29:57,876 ‫אריה יכול להזדווג עד חמש פעמים בשבע דקות.‬ 530 00:29:59,793 --> 00:30:02,668 ‫תהליך כואב לנקבה.‬ 531 00:30:07,251 --> 00:30:11,209 ‫היא תלד שלושה גורים לזכר הדומיננטי החדש…‬ 532 00:30:11,293 --> 00:30:15,334 ‫לזכר הדומיננטי החדש…‬ 533 00:30:17,126 --> 00:30:20,168 ‫התרסיס דפק לי את השכל. אני הולכת לישון.‬ 534 00:30:20,251 --> 00:30:21,584 ‫כשלזכר הספיק…‬ 535 00:30:21,668 --> 00:30:23,626 ‫אני אשים אוזניות.‬ ‫-בטח, מה שתרצה.‬ 536 00:30:23,709 --> 00:30:25,626 ‫…ושניהם נשארים מרוצים.‬ 537 00:30:29,668 --> 00:30:32,543 ‫העתיד שלי היה מונח‬ ‫על כף המאזניים בנחיריים שלי.‬ 538 00:30:33,251 --> 00:30:36,709 ‫מה יקרה לי אם אאבד את חוש הריח שלי?‬ 539 00:30:37,251 --> 00:30:40,084 ‫האופן שבו אנחנו תופסים דברים‬ ‫הוא מה שמגדיר אותנו.‬ 540 00:30:40,584 --> 00:30:42,959 ‫מה אנחנו מלבד שילוב של החושים שלנו?‬ 541 00:30:43,793 --> 00:30:47,084 ‫סירחון עבורי הוא יופי עבור חיה אחרת.‬ 542 00:30:48,168 --> 00:30:50,084 ‫ריח החרא מעורר בי בחילה,‬ 543 00:30:50,168 --> 00:30:53,626 ‫אבל בעיני מקק זו עוגת שוקולד טעימה‬ 544 00:30:53,709 --> 00:30:54,918 ‫שנאפית בתנור.‬ 545 00:30:56,584 --> 00:30:59,209 ‫עבורנו, להיטרף בעודנו בחיים זה סיוט.‬ 546 00:30:59,293 --> 00:31:01,626 ‫אבל אולי עבור גמל שלמה,‬ 547 00:31:02,168 --> 00:31:05,126 ‫להיטרף בידי הנקבה שזה עתה הזדווג עימה‬ 548 00:31:05,209 --> 00:31:07,126 ‫זה האושר האולטימטיבי.‬