1
00:00:01,000 --> 00:00:02,669
‫בפרקים הקודמים:‬

2
00:00:02,752 --> 00:00:03,586
‫טרייס.‬

3
00:00:03,670 --> 00:00:06,756
‫ניסיתי להתקשר לאבי, אבל לא הצלחנו לדבר.‬

4
00:00:06,840 --> 00:00:08,717
‫אני בטוח שאבי קיבלה את ההודעה שלך.‬

5
00:00:08,800 --> 00:00:11,219
‫זה בשבילך. לא יודע אם את רוצה לדבר איתו.‬

6
00:00:11,302 --> 00:00:14,681
‫דילפר מועמד לדין. הוא הצהיר עליי‬
‫בתור שותף לפשע בתיק המרמה שלו.‬

7
00:00:14,764 --> 00:00:19,102
‫הוא אומר שאישרתי את בנייתם‬
‫של כמעט 200 מבנים עם יסודות בלתי הולמים.‬

8
00:00:19,185 --> 00:00:21,062
‫העניין עם טרייס הסתיים.‬
‫-כן, אני יודע.‬

9
00:00:21,146 --> 00:00:23,815
‫גם אם יש לנו עבר משותף,‬
‫זה לא אומר שיש לנו עתיד.‬

10
00:00:23,898 --> 00:00:25,150
‫אני יודע גם את זה.‬

11
00:00:25,233 --> 00:00:28,069
‫לפעמים יש לעבר נטייה להישאר איתנו.‬

12
00:00:28,153 --> 00:00:31,656
‫סליחה שברחנו כדי להתחתן בלי לספר.‬
‫-זה אולי לא היה המעשה הנכון עבור כולם.‬

13
00:00:31,740 --> 00:00:36,870
‫נלסון כרישה,‬
‫והיא תתקוף ברגע הכי פחות צפוי.‬

14
00:00:36,953 --> 00:00:39,205
‫כן!‬
‫-רגע, תני לי להציע.‬

15
00:00:39,289 --> 00:00:42,667
‫האם תינשאי לי?‬
‫-כן, אלף פעמים כן!‬

16
00:00:44,043 --> 00:00:47,797
‫אני רוצה להודות לך.‬
‫-את תאהבי את מה שיש לי להציע.‬

17
00:00:47,881 --> 00:00:49,758
‫רוצה לקחת את המחזה שלך ל"ווסט אנד"?‬

18
00:00:49,841 --> 00:00:50,884
‫לונדון?‬
‫-כן.‬

19
00:00:50,967 --> 00:00:51,926
‫תודה!‬

20
00:00:52,469 --> 00:00:55,263
‫אבי, תקשיבי. אני לא הולך לשום מקום.‬

21
00:00:55,346 --> 00:00:57,348
‫ואני לא מוותר עלינו.‬
‫-טרייס.‬

22
00:01:02,520 --> 00:01:05,857
‫כן, תרימי קצת מימין.‬
‫נהדר, ועכשיו להרים קצת משמאל.‬

23
00:01:05,940 --> 00:01:07,776
‫- ברוכה הבאה הביתה ברי‬
‫מחזאית בינלאומית -‬

24
00:01:07,859 --> 00:01:11,988
‫תרימי קצת מימין. כן, שוב להרים משמאל.‬

25
00:01:12,072 --> 00:01:14,449
‫אתה עושה מאיתנו צחוק?‬
‫-לגמרי.‬

26
00:01:15,492 --> 00:01:16,951
‫זה נראה בסדר, בנות.‬

27
00:01:17,535 --> 00:01:19,454
‫זה שלט מדהים.‬

28
00:01:19,537 --> 00:01:22,123
‫זה לא מדהים? אתם מאמינים שקרי הכינה את זה?‬

29
00:01:22,207 --> 00:01:23,792
‫היא מוכשרת.‬

30
00:01:23,875 --> 00:01:28,254
‫בטוח שברי תאהב את כל זה?‬
‫הכובעים, הארוחה הגדולה?‬

31
00:01:28,338 --> 00:01:32,467
‫כשערכנו שיחת וידאו, היא אמרה שהיא רוצה‬
‫רק חזרה שקטה הביתה, ולא משהו ראוותני.‬

32
00:01:32,967 --> 00:01:33,802
‫זהו זה?‬

33
00:01:34,385 --> 00:01:36,054
‫היי!‬
‫-היי!‬

34
00:01:36,137 --> 00:01:37,972
‫ברוכה הבאה הביתה, מותק!‬

35
00:01:38,556 --> 00:01:39,516
‫היי.‬

36
00:01:40,934 --> 00:01:42,352
‫תראו את הפרצוף הזה.‬

37
00:01:42,435 --> 00:01:44,354
‫היית אמורה להגיע רק עוד שלוש שעות.‬

38
00:01:44,437 --> 00:01:46,981
‫אני יודעת, עליתי על טיסה מוקדמת.‬
‫רציתי להפתיע אתכם.‬

39
00:01:47,065 --> 00:01:50,276
‫נל כל כך תצטער שהיא פספסה את הכניסה שלך.‬

40
00:01:50,360 --> 00:01:52,195
‫היא הלכה לשוק להביא לך תה.‬

41
00:01:53,321 --> 00:01:55,740
‫מספיק עם התה. שתיתי מספיק תה לחיים שלמים.‬

42
00:01:55,824 --> 00:01:58,326
‫סבתא שלך מכינה ארוחה,‬

43
00:01:58,409 --> 00:02:01,663
‫עם סקונס וכריכי מלפפון והכול,‬
‫כדי לקבל את פנייך.‬

44
00:02:01,746 --> 00:02:03,123
‫אז את תשתי תה.‬

45
00:02:03,206 --> 00:02:05,875
‫טוב, בסדר. אני אשתה תה, בשביל סבתא.‬

46
00:02:06,876 --> 00:02:09,711
‫אבל בינתיים,‬
‫אפשר לשתות כוס קפה בנוסח מרילנד?‬

47
00:02:09,795 --> 00:02:12,006
‫בהחלט.‬
‫-תודה.‬

48
00:02:13,883 --> 00:02:15,009
‫תני לי את זה.‬

49
00:02:15,093 --> 00:02:16,052
‫התגעגעתי לזה.‬

50
00:02:20,056 --> 00:02:21,766
‫את בטח מותשת.‬
‫-כן.‬

51
00:02:22,392 --> 00:02:24,310
‫אני מרגישה כאילו לא עזבתי בכלל.‬

52
00:02:25,061 --> 00:02:28,982
‫ואני גם מרגישה שלא הייתי פה‬
‫כבר מיליון שנה. תעדכנו אותי.‬

53
00:02:29,607 --> 00:02:33,695
‫את יודעת הכול. דיברנו בווידאו כל כך הרבה‬
‫שכמעט נהרס לי הנייד.‬

54
00:02:33,778 --> 00:02:35,071
‫נאלצתי לקנות מכשיר חדש.‬

55
00:02:35,155 --> 00:02:37,615
‫קונור עדיין מאושר במשרד עורכי הדין החדש?‬
‫-הולך לו נהדר.‬

56
00:02:37,699 --> 00:02:39,951
‫דיוויד ואני עסוקים בטירוף עם תכנון החתונה.‬

57
00:02:40,034 --> 00:02:41,202
‫בקטע טוב?‬
‫-כן.‬

58
00:02:41,286 --> 00:02:42,328
‫הכול טוב.‬

59
00:02:42,412 --> 00:02:43,580
‫ואמא ואבא?‬

60
00:02:44,330 --> 00:02:47,083
‫הם מבלים המון זמן ביחד.‬

61
00:02:47,167 --> 00:02:50,253
‫זה כל כך מוזר. מעניין, אבל מוזר.‬

62
00:02:50,837 --> 00:02:53,339
‫ואת?‬
‫-אני? אני בסדר.‬

63
00:02:53,423 --> 00:02:54,507
‫באמת?‬

64
00:02:54,591 --> 00:02:58,261
‫לא הזכרת את טרייס או את ג'יי.‬
‫בעצם, לא הזכרת אף אחד.‬

65
00:02:58,887 --> 00:03:02,307
‫לא, אין הרבה מה לדווח.‬
‫-היא לא מדברת על זה אף פעם.‬

66
00:03:02,891 --> 00:03:05,852
‫גברים הם לא הדבר היחיד שיש לי בחיים.‬

67
00:03:05,935 --> 00:03:08,313
‫ואני מתמקדת בעצמי לשם שינוי.‬

68
00:03:08,396 --> 00:03:10,523
‫אני עובדת עם אבא. מה הבעיה?‬

69
00:03:10,607 --> 00:03:12,859
‫שום דבר.‬
‫-זה בסדר גמור.‬

70
00:03:12,942 --> 00:03:15,028
‫גם אני התמקדתי בעבודה, אז...‬

71
00:03:15,737 --> 00:03:18,197
‫פשוט נהיה משעמם, לא?‬

72
00:03:19,490 --> 00:03:22,035
‫אני מעדיפה לחשוב שזה מעצים.‬

73
00:03:22,118 --> 00:03:23,745
‫טוב, בסדר.‬

74
00:03:26,497 --> 00:03:28,416
‫פשוט חשבתי ש...‬
‫-מה?‬

75
00:03:29,208 --> 00:03:33,087
‫חשבתי שקרה משהו בינך‬
‫לבין טרייס לפני שעזבתי.‬

76
00:03:33,171 --> 00:03:36,174
‫אחרי ארוחת הערב‬
‫לכבוד החתונה של קווין ושרה.‬

77
00:04:01,950 --> 00:04:02,784
‫אבי.‬

78
00:04:04,869 --> 00:04:07,830
‫נל הגיעה עם התה.‬
‫-תה, בסדר.‬

79
00:04:11,125 --> 00:04:12,543
‫כמעט גרמנו לה לדבר.‬

80
00:04:12,627 --> 00:04:13,503
‫היינו קרובות.‬

81
00:04:15,046 --> 00:04:16,130
‫אני מאשימה את התה.‬

82
00:05:30,371 --> 00:05:33,166
‫מה אתה עושה?‬
‫-צופה בך ישנה.‬

83
00:05:33,750 --> 00:05:36,085
‫עוד לא נמאס לך מזה?‬
‫-עדיין לא.‬

84
00:05:37,420 --> 00:05:39,130
‫את יודעת איזה יום היום?‬

85
00:05:40,923 --> 00:05:41,883
‫יום שני.‬

86
00:05:41,966 --> 00:05:43,760
‫נכון. ומה עוד?‬

87
00:05:46,637 --> 00:05:47,472
‫תגיד לי.‬

88
00:05:47,555 --> 00:05:50,183
‫זה יום החודשיים ושלושת השבועות שלנו.‬

89
00:05:50,975 --> 00:05:53,686
‫יש דבר כזה?‬
‫-יכול להיות. הנה.‬

90
00:05:55,104 --> 00:05:56,355
‫קפה.‬

91
00:06:00,234 --> 00:06:04,530
‫אז זו המתנה המסורתית‬
‫לציון חודשיים ושלושה שבועות?‬

92
00:06:04,614 --> 00:06:06,324
‫נראה לי שכן.‬

93
00:06:09,535 --> 00:06:12,246
‫תחשבי על זה. יכול להיות שאת בהיריון כרגע.‬

94
00:06:12,330 --> 00:06:13,414
‫יכול להיות.‬

95
00:06:14,499 --> 00:06:16,918
‫ואם זה בן,‬

96
00:06:17,001 --> 00:06:20,338
‫חשבתי שנוכל לתת לו שם אירי חזק כמו פינבר.‬

97
00:06:21,339 --> 00:06:22,173
‫פינבר?‬

98
00:06:22,924 --> 00:06:25,843
‫כן. או אולטן, אם פינבר זה מוזר קצת.‬

99
00:06:25,927 --> 00:06:29,347
‫באמת? אולטן או פינבר?‬

100
00:06:29,889 --> 00:06:34,060
‫אם זה בן. אם זו בת...‬
‫-אני חושבת שאתה תהיה אבא נהדר.‬

101
00:06:36,562 --> 00:06:40,525
‫אבל פשוט תניח לי להחליט לגבי שמות, בסדר?‬

102
00:06:47,448 --> 00:06:49,408
‫- בולטימור -‬

103
00:06:51,536 --> 00:06:53,246
‫אני רואה שאתה עסוק מאוד.‬

104
00:06:53,996 --> 00:06:57,458
‫היי, לינדה. כן, אני צולל עמוק‬
‫לתוך אפליה במשכורות.‬

105
00:06:57,542 --> 00:07:00,336
‫תודה שנתת לי לעבוד על התיק הזה.‬
‫-אתה עובד יפה.‬

106
00:07:00,419 --> 00:07:02,922
‫נראה לי שאסיים את כל זה‬
‫עד מחר אחר הצהריים, אם זה בסדר.‬

107
00:07:03,005 --> 00:07:06,217
‫בסדר גמור. מרגרט, תיכנסי.‬

108
00:07:07,260 --> 00:07:10,888
‫קונור או'בריאן, עורך דין מבריק,‬
‫תכיר את מרגרט קלר, עוזרת משפטית מבריקה.‬

109
00:07:10,972 --> 00:07:14,684
‫נעים להכיר. תני לי לעזור לך עם זה.‬

110
00:07:15,143 --> 00:07:17,770
‫אלה התיקים של חוק השכר השווה משנת 1963?‬

111
00:07:17,854 --> 00:07:20,690
‫אני מקווה, אחרת לא מגיע לי התואר "מבריקה".‬

112
00:07:23,484 --> 00:07:26,612
‫תמשיך לעבוד יפה, קונור.‬
‫כבר הרשמת את השותפים.‬

113
00:07:26,696 --> 00:07:29,490
‫אפילו את בובי לואיס, והוא לא אוהב אף אחד.‬

114
00:07:30,992 --> 00:07:33,870
‫זה נכון, הוא שונא אותי.‬
‫-אני בטוח שזה לא נכון.‬

115
00:07:33,953 --> 00:07:36,914
‫זו תמונה של המשפחה שלך?‬
‫-כן.‬

116
00:07:36,998 --> 00:07:39,333
‫גם אני באה ממשפחה רחבה.‬
‫אני השנייה לפני הסוף.‬

117
00:07:39,917 --> 00:07:40,835
‫גם אני.‬

118
00:07:41,419 --> 00:07:43,838
‫תמיד היית תקוע באמצע?‬
‫לקחו אותך כמובן מאליו?‬

119
00:07:43,921 --> 00:07:47,592
‫כן. אבל סלחו לי על המון דברים.‬
‫-אני מבינה למה אתה מתכוון.‬

120
00:07:49,469 --> 00:07:54,140
‫נעים להכיר, מר או'בריאן.‬
‫-תודה. ותקראי לי קונור.‬

121
00:07:55,933 --> 00:07:58,895
‫אתה יודע, זה ממש לא צחוק שלואיס אוהב אותך.‬

122
00:08:02,482 --> 00:08:03,816
‫יש!‬

123
00:08:12,783 --> 00:08:13,618
‫לגמרי.‬

124
00:08:14,327 --> 00:08:18,414
‫כן, תודה. אני מחכה להיפגש איתך. טוב, ביי.‬

125
00:08:18,498 --> 00:08:19,707
‫- סאלי'ס‬
‫בית קפה -‬

126
00:08:19,790 --> 00:08:21,626
‫אני רוצה לדעת על מה היתה השיחה,‬

127
00:08:21,709 --> 00:08:24,754
‫אבל קודם כול, אני צריכה כמה דברים‬
‫לחדר של ההורים של דיוויד.‬

128
00:08:24,837 --> 00:08:26,881
‫ההורים של דיוויד מגיעים?‬

129
00:08:26,964 --> 00:08:31,093
‫כן, ואני מנסה להישאר‬
‫כמה שיותר חיובית לגבי זה.‬

130
00:08:31,177 --> 00:08:33,763
‫אז אני צריכה כלי כתיבה, מחברות ועטים.‬

131
00:08:33,846 --> 00:08:37,558
‫כאילו שזו אכסנייה אמיתית.‬
‫-ג'ס, זו באמת אכסנייה אמיתית.‬

132
00:08:37,642 --> 00:08:40,311
‫תמשיכי להגיד לי את זה.‬
‫-למה את כל כך לחוצה?‬

133
00:08:41,479 --> 00:08:45,441
‫יש לי חדשות בשבילם.‬
‫-אילו חדשות?‬

134
00:08:45,525 --> 00:08:47,276
‫אחר כך. איזו שיחה זו היתה?‬

135
00:08:48,569 --> 00:08:50,488
‫זו היתה אוניברסיטת מרילנד.‬

136
00:08:50,571 --> 00:08:52,073
‫שכחת לסיים קורס כלשהו?‬

137
00:08:52,156 --> 00:08:54,575
‫לוקחים ממך את התואר? יש לי סיוטים לגבי זה.‬

138
00:08:54,659 --> 00:08:58,996
‫לא, הם רוצים שאהיה מחזאית אצלם.‬

139
00:08:59,747 --> 00:09:01,874
‫נהדר. מה זה אומר?‬

140
00:09:01,958 --> 00:09:06,379
‫זה אומר שאוכל ללמד כתיבה יצירתית‬
‫במשך סמסטר אחד.‬

141
00:09:07,797 --> 00:09:09,882
‫ואת תעשי את זה?‬
‫-לא יודעת.‬

142
00:09:09,966 --> 00:09:14,178
‫כאילו, חשבתי על הוראה.‬
‫יהיה נחמד להעניק בחזרה, או...‬

143
00:09:14,845 --> 00:09:17,139
‫לא.‬
‫-מה?‬

144
00:09:17,223 --> 00:09:20,560
‫נחשי מי עומד בראש הפקולטה למדעי הרוח‬
‫באוניברסיטת מרילנד.‬

145
00:09:20,643 --> 00:09:22,061
‫נו?‬
‫-ג'רום טראסק.‬

146
00:09:22,144 --> 00:09:22,979
‫לא נכון.‬
‫-כן.‬

147
00:09:23,062 --> 00:09:26,440
‫אני לא יודעת מי זה.‬
‫-ג'ס, האויב המושבע שלי מהתיכון.‬

148
00:09:26,524 --> 00:09:29,860
‫היה לך אויב מושבע?‬
‫-כן, אני... זה היה ג'רום טראסק.‬

149
00:09:29,944 --> 00:09:34,115
‫הוא היה נוראי. הוא היה ראש קבוצת הדיבייט,‬
‫והוא לא נתן לי להצטרף.‬

150
00:09:34,198 --> 00:09:36,117
‫כעסת כי לא הצלחת להצטרף‬

151
00:09:36,200 --> 00:09:40,162
‫למועדון הדיבייט?‬
‫לא למעודדות או לנבחרת הכדורסל?‬

152
00:09:40,246 --> 00:09:42,164
‫אל תשפטי אותי. היה לי קשה בתיכון.‬

153
00:09:42,248 --> 00:09:45,835
‫חשבתי שרק לי היה קשה בתיכון.‬
‫את קיבלת כל הזמן רק מאיות.‬

154
00:09:45,918 --> 00:09:50,798
‫כן, הסתדרתי בלימודים.‬
‫אבל מבחינה חברתית, לא כל כך.‬

155
00:09:52,216 --> 00:09:53,217
‫לא סיפרת.‬

156
00:09:53,301 --> 00:09:56,095
‫טוב, היו לך מספיק דאגות.‬

157
00:09:56,178 --> 00:09:57,430
‫הייתי יכולה לעזור.‬

158
00:09:57,513 --> 00:10:00,266
‫עזרת פשוט בגלל מי שאת.‬

159
00:10:03,936 --> 00:10:05,896
‫- האכסנייה‬
‫באיגל פוינט -‬

160
00:10:06,981 --> 00:10:11,110
‫טוב, יש הכול בחדר.‬
‫כמה זמן נשאר עד שההורים שלך מגיעים?‬

161
00:10:11,193 --> 00:10:13,112
‫הם מגיעים ממש עכשיו.‬
‫-בחיי.‬

162
00:10:13,988 --> 00:10:17,033
‫לא היינו צריכים להזמין אותם לפה.‬
‫-לא, זה טוב. הם צריכים לישון פה.‬

163
00:10:17,116 --> 00:10:19,785
‫נכון. הם צריכים לראות את העסק שלנו.‬
‫-ולכבד אותו.‬

164
00:10:19,869 --> 00:10:21,162
‫טוב, לאט לאט.‬

165
00:10:21,245 --> 00:10:24,290
‫אלה החיים שלנו. עלינו להיות מסוגלים‬
‫לחיות אותם כפי שאנו רוצים.‬

166
00:10:24,373 --> 00:10:28,628
‫כן, ולכן אני חושב שעלינו לספר להם‬
‫על ההחלטה שלנו בחדר מלא באנשים.‬

167
00:10:28,711 --> 00:10:31,964
‫כדי שהם לא יעשו סצנה?‬
‫-בדיוק. הם שונאים דרמות.‬

168
00:10:32,048 --> 00:10:34,675
‫זה דווקא נשמע רעיון טוב.‬
‫-גם אני חשבתי.‬

169
00:10:36,761 --> 00:10:37,595
‫הגיע הזמן.‬

170
00:10:40,681 --> 00:10:41,682
‫דיוויד.‬

171
00:10:41,766 --> 00:10:43,601
‫ג'ס.‬
‫-שלום.‬

172
00:10:43,684 --> 00:10:49,190
‫אני יכול לומר לכם שלא היה קל,‬
‫אבל סוף כל סוף מצאנו את המקום.‬

173
00:10:49,273 --> 00:10:51,233
‫כן.‬
‫-תיכנסו.‬

174
00:10:51,776 --> 00:10:54,153
‫תוכלו לשלוח את נער המעלית להביא את התיקים?‬

175
00:10:55,237 --> 00:10:56,155
‫אני אעשה את זה.‬

176
00:10:56,238 --> 00:11:00,576
‫בחיי. אני מבינה למה אנשים מסוימים‬
‫יחשבו שזה מקום מקסים.‬

177
00:11:00,660 --> 00:11:02,036
‫תודה.‬

178
00:11:02,119 --> 00:11:03,454
‫התחלנו.‬

179
00:11:14,924 --> 00:11:15,883
‫היי.‬

180
00:11:17,218 --> 00:11:19,762
‫פצפוצי שוקולד ומנטה. בדיוק מה שרציתי.‬

181
00:11:19,845 --> 00:11:22,223
‫טוב, לפעמים אימהות מצליחות לבחור נכון.‬

182
00:11:26,519 --> 00:11:30,481
‫אני רק רוצה שתדעי שאני פה,‬
‫אם את רוצה לדבר על זה.‬

183
00:11:31,982 --> 00:11:36,070
‫ואני פה גם אם את לא רוצה לדבר על זה.‬

184
00:11:37,530 --> 00:11:38,531
‫תודה, אמא.‬

185
00:11:47,039 --> 00:11:50,000
‫זו היתה נשיקת פרידה, נכון?‬

186
00:11:53,796 --> 00:11:56,173
‫אי אפשר להמשיך לעולל את זה אחד לשני.‬

187
00:11:56,257 --> 00:11:58,926
‫אי אפשר להמשיך לחיות בעבר.‬
‫אנחנו כבר אנשים שונים.‬

188
00:11:59,009 --> 00:12:02,638
‫אני לא חי בעבר.‬
‫אני מדבר על העתיד. העתיד שלנו.‬

189
00:12:02,721 --> 00:12:07,226
‫זה מה שאתה אומר, אבל אני צריכה‬
‫לחשוב גם על הבנות שלי ועל העתיד שלהן.‬

190
00:12:07,309 --> 00:12:08,769
‫את יודעת שאני אוהב אותן.‬

191
00:12:09,562 --> 00:12:11,355
‫כן, אני יודעת.‬

192
00:12:11,981 --> 00:12:15,484
‫אבי, את פשוט מפוחדת.‬

193
00:12:15,568 --> 00:12:18,070
‫כן, אני מפוחדת. זה מפחיד.‬

194
00:12:19,280 --> 00:12:21,574
‫מעולם לא היית נשוי, טרייס. אני כן.‬

195
00:12:21,657 --> 00:12:24,410
‫הגירושים היו הרסניים עבור הבנות.‬

196
00:12:24,493 --> 00:12:26,579
‫מה אם ניפרד שוב?‬
‫אני לא יכולה לעשות להן את זה.‬

197
00:12:26,662 --> 00:12:29,123
‫זה לא יקרה, טוב? הפעם לא ניפרד.‬

198
00:12:29,874 --> 00:12:31,709
‫אתה יודע שזה לא עניין כזה פשוט.‬

199
00:12:32,585 --> 00:12:36,630
‫את חושבת שזה לא פשוט‬
‫כי הכול תמיד מסובך בעינייך.‬

200
00:12:36,714 --> 00:12:37,548
‫בסדר.‬

201
00:12:38,549 --> 00:12:40,509
‫אבל טרייס, מגיע לך להיות מאושר, וגם לי,‬

202
00:12:40,593 --> 00:12:43,387
‫והנסיעות הלוך וחזור לא מביאות לי אושר.‬

203
00:12:44,138 --> 00:12:46,807
‫אני חושבת שגם לך הן לא מביאות אושר, נכון?‬
‫-לא.‬

204
00:12:46,891 --> 00:12:49,852
‫לא, כרגע, אני לא מאושר. אני בכלל לא מאושר.‬

205
00:12:56,692 --> 00:12:57,568
‫זה נמס.‬

206
00:13:06,827 --> 00:13:07,870
‫טוב.‬
‫-טוב.‬

207
00:13:08,704 --> 00:13:12,625
‫לא, נראה לי שאתה צריך להעלות שתי חוליות.‬

208
00:13:12,708 --> 00:13:14,293
‫עוד שתיים?‬
‫-כן, שתיים.‬

209
00:13:14,877 --> 00:13:17,880
‫לא, תוריד שלוש חוליות. לא, תחזיר שתיים.‬

210
00:13:19,006 --> 00:13:22,343
‫אתה עושה ממני צחוק?‬
‫-זו נקמה.‬

211
00:13:22,426 --> 00:13:23,260
‫אבא.‬

212
00:13:24,136 --> 00:13:26,055
‫טוב, אני מוותר.‬
‫-הנה.‬

213
00:13:26,805 --> 00:13:27,640
‫יופי.‬

214
00:13:28,140 --> 00:13:30,809
‫הנה, נראה לי שזהו זה.‬
‫-יש רק דרך אחת לגלות.‬

215
00:13:30,893 --> 00:13:32,520
‫יש רק דרך אחת.‬

216
00:13:33,521 --> 00:13:35,523
‫הגענו למבחן האמיתי.‬

217
00:13:39,151 --> 00:13:41,654
‫הצלחה.‬
‫-כן, זו הצלחה.‬

218
00:13:41,737 --> 00:13:44,240
‫ואתה זכית לגלות את זה.‬
‫-כן, תודה.‬

219
00:13:44,323 --> 00:13:47,993
‫תודה על העזרה. עכשיו אני יודע‬
‫שאמא שלך לא תחטוף מכוח המשיכה.‬

220
00:13:49,578 --> 00:13:51,372
‫איך הולך עם אמא?‬

221
00:13:53,040 --> 00:13:53,958
‫הולך.‬

222
00:13:55,876 --> 00:13:57,002
‫משמרים את מה שיש.‬

223
00:13:57,670 --> 00:14:04,009
‫אז חזרתם להיות ביחד?‬
‫-כרגע אנחנו פשוט חיים.‬

224
00:14:06,053 --> 00:14:07,721
‫למה? יפריע לך אם נחזור לזוגיות?‬

225
00:14:07,805 --> 00:14:09,223
‫למען האמת,‬

226
00:14:10,349 --> 00:14:12,101
‫בהתחלה חשבתי שזה יפריע לי.‬

227
00:14:12,893 --> 00:14:14,812
‫אבל כשאני רואה אתכם ביחד,‬

228
00:14:14,895 --> 00:14:18,857
‫מרגישים שיש בך איזה ניצוץ כזה.‬

229
00:14:18,941 --> 00:14:23,487
‫גם באמא. אז לא, אין לי בעיה עם זה.‬

230
00:14:24,905 --> 00:14:26,615
‫יופי.‬

231
00:14:29,869 --> 00:14:31,787
‫אפשר לשאול אותך משהו?‬
‫-בטח.‬

232
00:14:32,913 --> 00:14:36,834
‫מתי ידעת שאתה רוצה להיות אבא?‬
‫-כשאמא שלך אמרה לי שהיא בהיריון.‬

233
00:14:39,503 --> 00:14:41,630
‫רגע, אבי לא...‬
‫-היתה מתוכננת?‬

234
00:14:41,714 --> 00:14:44,008
‫לא, לא תכננו שום דבר.‬

235
00:14:45,676 --> 00:14:47,761
‫אולי זו היתה חלק מהבעיה שלנו.‬

236
00:14:49,972 --> 00:14:54,059
‫כי שרה ואני מנסים כבר כמה חודשים.‬

237
00:14:54,143 --> 00:14:55,603
‫באמת?‬
‫-כן.‬

238
00:14:57,354 --> 00:15:00,733
‫תתאזר בסבלנות. זה יקרה.‬
‫-אתה חושב שאני מסוגל?‬

239
00:15:00,816 --> 00:15:03,569
‫להיות אבא?‬
‫-להיות אבא טוב.‬

240
00:15:04,111 --> 00:15:06,322
‫טוב, זו שאלה קשה.‬

241
00:15:06,906 --> 00:15:12,119
‫"זה אשר יש לו אישה וילדים‬
‫העניק לגורל בני ערובה."‬

242
00:15:13,162 --> 00:15:16,707
‫סר פרנסיס בייקון אמר את זה.‬
‫-נשמע שסר פרנסיס צריך היה להירגע.‬

243
00:15:16,790 --> 00:15:19,501
‫כן, אבל כשיהיו לך ילדים אתה תבין.‬

244
00:15:19,585 --> 00:15:21,837
‫החיים שלך כבר פשוט לא שייכים לך.‬

245
00:15:21,921 --> 00:15:26,508
‫פתאום, באופן מדהים, אתה כבר לא מרכז היקום.‬

246
00:15:27,551 --> 00:15:32,723
‫אתה מנסה להיות האבא הכי טוב שאתה יכול,‬
‫אבל לפעמים זה פשוט לא מספיק.‬

247
00:15:36,352 --> 00:15:37,561
‫היית בסדר גמור, אבא.‬

248
00:15:38,187 --> 00:15:40,272
‫כן, אני מקווה שאתה תצליח יותר ממני.‬

249
00:15:40,856 --> 00:15:43,317
‫אני בטוח שזה יקרה. הצבתי רף נמוך מאוד.‬

250
00:15:45,861 --> 00:15:47,947
‫אבל אני רוצה שתעשה לי טובה.‬

251
00:15:48,030 --> 00:15:52,743
‫תנצור את הרגע הזה, שבו אלה עדיין רק שניכם.‬

252
00:15:54,536 --> 00:15:58,707
‫כי ברגע שהילדים מגיעים,‬
‫לעולם לא תהיו יותר לבד.‬

253
00:15:59,792 --> 00:16:01,418
‫לך ליצור זיכרונות.‬

254
00:16:02,211 --> 00:16:03,045
‫תודה.‬

255
00:16:04,463 --> 00:16:05,297
‫אין בעד מה.‬

256
00:16:15,349 --> 00:16:16,725
‫לא הייתי הפתעה?‬

257
00:16:17,810 --> 00:16:20,646
‫לא. אתה היחיד שתכננו.‬

258
00:16:40,040 --> 00:16:40,874
‫מיק?‬

259
00:16:43,043 --> 00:16:45,212
‫למה אתה מתקשר אליי כשאתה ממש כאן?‬

260
00:16:45,963 --> 00:16:48,340
‫רציתי להציע לך לצאת לארוחת ערב.‬

261
00:16:49,842 --> 00:16:50,801
‫בסדר.‬

262
00:16:50,884 --> 00:16:53,595
‫ולא רציתי ללחוץ עלייך.‬

263
00:16:55,180 --> 00:16:59,727
‫אתה מזמין אותי לדייט נוסף?‬
‫-כן. אני לוחץ עלייך.‬

264
00:17:01,061 --> 00:17:04,106
‫אני אשמח לצאת איתך לדייט נוסף.‬

265
00:17:04,189 --> 00:17:07,943
‫נהדר. אני אאסוף אותך ב-20:00.‬
‫-נהדר.‬

266
00:17:08,986 --> 00:17:10,112
‫להתראות.‬

267
00:17:34,762 --> 00:17:38,974
‫היי, אפשר לתדלק בארבעים דולר במשאבה ארבע?‬
‫-כן. עוד משהו?‬

268
00:17:39,558 --> 00:17:41,769
‫כן, אני אקח בקבוק מים. תודה.‬

269
00:17:43,687 --> 00:17:47,816
‫לוק? לוק טייטום?‬
‫-פשוט תכניס לפה את הכרטיס.‬

270
00:17:47,900 --> 00:17:51,612
‫אני קווין. קווין או'בריאן.‬
‫שיחקנו כדורסל ביחד בתיכון.‬

271
00:17:53,072 --> 00:17:55,407
‫אל תוציא את הכרטיס מוקדם מדי.‬

272
00:17:56,825 --> 00:18:01,705
‫לוק, בחייך. היינו יחד גם בנבחרת הריצה.‬
‫ניצחת אותי בריצת 400 מטר בכיתה י"ב.‬

273
00:18:01,789 --> 00:18:03,290
‫אני יודע שאתה זוכר את זה.‬

274
00:18:04,917 --> 00:18:06,418
‫כן, אני זוכר.‬

275
00:18:07,586 --> 00:18:10,506
‫זה לא בדיוק יהיה מרוץ עכשיו.‬
‫אני איטי יותר.‬

276
00:18:12,007 --> 00:18:13,217
‫מה שלומך?‬

277
00:18:13,300 --> 00:18:14,176
‫אני...‬

278
00:18:15,761 --> 00:18:18,514
‫כי אחרי התיכון, אתה...‬
‫-נעלמתי?‬

279
00:18:19,264 --> 00:18:22,017
‫כן, אפשר לומר. אני מניח שלא שמרנו על קשר.‬

280
00:18:22,684 --> 00:18:25,896
‫כן. קורה.‬
‫-אז מתי חזרת?‬

281
00:18:27,356 --> 00:18:29,191
‫פשוט תיקח את הכרטיס שלך, או'בריאן.‬

282
00:18:31,110 --> 00:18:32,945
‫תודה שקנית ב"קוויק גו".‬

283
00:18:40,828 --> 00:18:44,039
‫קשה להאמין שנשאר רק שבוע ללימודים.‬

284
00:18:44,123 --> 00:18:46,542
‫השנים חולפות כל כך מהר.‬
‫-כן.‬

285
00:18:47,209 --> 00:18:50,420
‫אני חושב לכתוב מכתב נוקשה אל משרד הזמן.‬

286
00:18:50,504 --> 00:18:51,839
‫באמת?‬
‫-כן.‬

287
00:18:52,339 --> 00:18:56,135
‫יש לי את הכתובת, אם אתה מעוניין.‬
‫-אני אקח את זה לתשומת ליבי.‬

288
00:18:59,096 --> 00:19:02,724
‫אז אני מניח שלא אראה אותך כל יום.‬

289
00:19:04,268 --> 00:19:05,227
‫אלא אם...‬

290
00:19:05,894 --> 00:19:07,062
‫אלא אם מה?‬

291
00:19:08,355 --> 00:19:09,898
‫אלא אם כן.‬

292
00:19:11,191 --> 00:19:15,237
‫נוכל להתראות, את יודעת.‬

293
00:19:16,738 --> 00:19:17,865
‫ג'יי, אני פשוט...‬

294
00:19:18,615 --> 00:19:23,162
‫היי, אני יודע שאת עוברת כל מיני דברים,‬
‫ואני מכבד את זה לגמרי.‬

295
00:19:23,787 --> 00:19:26,957
‫אפילו לא שאלתי לגבי זה.‬
‫-ואני מעריכה את זה מאוד.‬

296
00:19:27,583 --> 00:19:31,712
‫אבל אני פשוט רוצה שתדעי‬
‫שאני פה בשבילך, ברגע שתצאי...‬

297
00:19:33,422 --> 00:19:34,756
‫ממה שעובר עלייך.‬

298
00:19:39,428 --> 00:19:40,929
‫אתה מתוק, ג'יי.‬

299
00:19:41,638 --> 00:19:42,472
‫אאוץ'.‬

300
00:19:43,056 --> 00:19:47,060
‫מניסיוני האישי, המשפט הזה‬
‫בדרך כלל מלווה במילה "אבל".‬

301
00:19:47,144 --> 00:19:50,606
‫"אתה מתוק, ג'יי.‬
‫אבל למה שלא פשוט נהיה ידידים?"‬

302
00:19:50,689 --> 00:19:51,523
‫ככה.‬

303
00:19:53,400 --> 00:19:56,612
‫אין שום "אבל". רק "מתוק".‬

304
00:19:58,155 --> 00:19:58,989
‫אני אסתפק בזה.‬

305
00:20:04,536 --> 00:20:07,497
‫דיוויד, אני מוכרח לומר‬
‫שזו היתה ארוחה מדהימה.‬

306
00:20:07,581 --> 00:20:09,249
‫ממש אהבתי את ריזוטו הפטריות.‬

307
00:20:09,333 --> 00:20:12,377
‫זו אחת ממנות הדגל של דיוויד.‬
‫-זה שום דבר.‬

308
00:20:13,003 --> 00:20:17,049
‫ראית? זה שום דבר. הוא סתם הלך ללמוד בישול.‬

309
00:20:19,259 --> 00:20:21,803
‫כמובן שאני מתלוצץ. היה טעים מאוד.‬

310
00:20:22,721 --> 00:20:23,972
‫יופי של בדיחה.‬

311
00:20:26,391 --> 00:20:28,769
‫אנחנו רוצים לדבר איתכם על משהו.‬

312
00:20:28,852 --> 00:20:32,105
‫כן?‬
‫-לגבי החתונה.‬

313
00:20:32,689 --> 00:20:36,026
‫אני יודע שאתם רוצים‬
‫לערוך את הטקס באנגליה...‬

314
00:20:36,109 --> 00:20:37,319
‫בוויילס, למען האמת.‬

315
00:20:38,403 --> 00:20:39,488
‫אבל אנחנו רוצים...‬

316
00:20:40,697 --> 00:20:43,367
‫כן?‬
‫-אנחנו רוצים להתחתן פה.‬

317
00:20:45,244 --> 00:20:46,662
‫בעיירה של ג'ס.‬

318
00:20:48,372 --> 00:20:49,581
‫באמת?‬

319
00:20:49,665 --> 00:20:52,501
‫כן. ואנחנו גם לא רוצים חתונה גדולה.‬

320
00:20:52,584 --> 00:20:56,338
‫אנחנו רוצים טקס קטן ואינטימי‬
‫עם משפחה וחברים.‬

321
00:21:01,051 --> 00:21:02,094
‫בסדר.‬

322
00:21:02,844 --> 00:21:03,887
‫בסדר?‬

323
00:21:04,972 --> 00:21:05,847
‫בסדר.‬

324
00:21:06,598 --> 00:21:07,849
‫הם אמרו "בסדר".‬

325
00:21:09,268 --> 00:21:10,352
‫זו החתונה שלכם.‬

326
00:21:10,852 --> 00:21:13,814
‫אם אתם רוצים להתחתן פה, זה בסדר.‬

327
00:21:14,398 --> 00:21:17,150
‫אמא שלך ואני נותנים לכם את ברכתנו.‬

328
00:21:18,360 --> 00:21:20,070
‫טוב, אז...‬

329
00:21:23,323 --> 00:21:24,241
‫לחיים.‬

330
00:21:24,324 --> 00:21:25,325
‫לחיים.‬

331
00:21:27,661 --> 00:21:28,495
‫נהדר.‬

332
00:21:37,504 --> 00:21:38,839
‫זה ממש נחמד.‬

333
00:21:39,840 --> 00:21:41,300
‫כן. נוח.‬

334
00:21:42,634 --> 00:21:43,468
‫נוח?‬

335
00:21:44,553 --> 00:21:47,597
‫בחייך, מיק. אתה רציני? זה כל מה שיש לך?‬

336
00:21:47,681 --> 00:21:50,934
‫את יודעת למה אני מתכוון.‬
‫אנחנו מכירים. זה נחמד.‬

337
00:21:53,478 --> 00:21:55,731
‫אז אתה חושב שאתה יודע עליי הכול?‬

338
00:21:55,814 --> 00:21:58,191
‫זה לא נכון? אני יודע מה הסרט האהוב עלייך,‬

339
00:21:58,275 --> 00:22:00,944
‫הגלידה האהובה עלייך,‬
‫והנגן האהוב עלייך מבין ה"חיפושיות".‬

340
00:22:02,112 --> 00:22:03,071
‫אולי השתניתי.‬

341
00:22:03,155 --> 00:22:05,407
‫"קזבלנקה", נענע חריפה, וג'ורג'.‬

342
00:22:06,116 --> 00:22:07,159
‫אתה זוכר.‬

343
00:22:07,743 --> 00:22:10,662
‫טוב, זה הדדי, מר או'בריאן. בוא נראה.‬

344
00:22:11,538 --> 00:22:16,501
‫"12 הנועזים", "רוקי רוד" ופול.‬

345
00:22:17,294 --> 00:22:18,795
‫בול. יפה מאוד.‬

346
00:22:24,092 --> 00:22:26,178
‫מה יש, מיק?‬
‫-זה דילפר.‬

347
00:22:29,890 --> 00:22:31,099
‫רוצה ללכת?‬
‫-לא.‬

348
00:22:31,183 --> 00:22:33,310
‫אנחנו הגענו קודם. אנחנו נהנים פה.‬

349
00:22:33,393 --> 00:22:36,730
‫אנחנו יכולים לאכול בכל מקום אחר.‬
‫-זה בסדר.‬

350
00:22:38,273 --> 00:22:41,359
‫סליחה, לא התכוונתי להתפרץ עלייך.‬
‫-זה בסדר.‬

351
00:22:45,989 --> 00:22:50,827
‫היי, מיק. מייגן.‬
‫תהיתי אם ניתקל זה בזה איפשהו.‬

352
00:22:50,911 --> 00:22:53,330
‫אז הנה, זה קרה.‬
‫-מה אתה עושה פה?‬

353
00:22:54,623 --> 00:22:58,335
‫אני רק מנסה להתרחק מהצרות שלי.‬
‫-ועם זאת, הן נוטות לצוץ בכל מקום.‬

354
00:22:58,418 --> 00:23:02,714
‫כן, אין ספק. תקשיב, מיק. צריך לדבר.‬

355
00:23:03,465 --> 00:23:06,718
‫לדבר?‬
‫-כן, מנסים לבנות נגדנו תיק.‬

356
00:23:06,802 --> 00:23:08,011
‫אין שום "נגדנו".‬

357
00:23:08,095 --> 00:23:10,388
‫על מה אתה מדבר? אנחנו בעסק הזה ביחד.‬

358
00:23:10,472 --> 00:23:14,017
‫אנחנו לא "ביחד" בשום דבר.‬
‫-אז אתה פשוט תזרוק עליי את האשמה?‬

359
00:23:14,101 --> 00:23:20,524
‫אתה עשית את מה שעשית על דעת עצמך.‬
‫אל תנסה לגרור אותי איתך לתוך זה.‬

360
00:23:20,607 --> 00:23:25,403
‫זה לא מה שמופיע ברישומים, מיק.‬
‫וזה לא מה שאני אגיד כשאעיד, אם יהיה צורך.‬

361
00:23:29,533 --> 00:23:32,369
‫אני חושב שאתה צריך לעזוב.‬
‫-אני לא הולך לשום מקום.‬

362
00:23:33,495 --> 00:23:34,538
‫מיק.‬

363
00:23:41,211 --> 00:23:42,587
‫טוב, בואי נלך.‬

364
00:23:48,593 --> 00:23:50,220
‫אתה תשמע מעורך הדין שלי.‬

365
00:23:55,559 --> 00:23:58,562
‫אתה אדם טוב, מיק.‬
‫-אבל גרוע בדייטים.‬

366
00:24:00,105 --> 00:24:01,106
‫התחלנו ברגל ימין.‬

367
00:24:04,109 --> 00:24:05,861
‫אתה מודאג בגלל דילפר?‬

368
00:24:07,696 --> 00:24:11,241
‫בחייך, מותק. כולם יודעים כמה אתה אדם ישר.‬

369
00:24:12,450 --> 00:24:13,285
‫אני מקווה.‬

370
00:24:14,494 --> 00:24:15,328
‫היי.‬

371
00:24:16,496 --> 00:24:17,664
‫אני יודעת שזה נכון.‬

372
00:24:30,510 --> 00:24:33,263
‫- הברידג' -‬

373
00:24:33,346 --> 00:24:36,474
‫לחיי ברי או'בריאן,‬
‫מחזאית בקנה מידה בינלאומי.‬

374
00:24:36,558 --> 00:24:39,936
‫ולחיי קונור או'בריאן, עורך הדין המהולל.‬

375
00:24:40,020 --> 00:24:43,982
‫ולחיי קווין או'בריאן,‬
‫איש כוחות ההצלה האמיץ.‬

376
00:24:44,065 --> 00:24:47,110
‫אתם לא מרימים כוסית בלעדיי.‬

377
00:24:47,194 --> 00:24:51,031
‫ולחיי אבי או'בריאן,‬
‫ששורדת איכשהו את העבודה עם אבא.‬

378
00:24:51,114 --> 00:24:51,948
‫כן.‬

379
00:24:52,032 --> 00:24:55,243
‫לחיים.‬
‫-בני משפחת או'בריאן על גג העולם.‬

380
00:25:00,624 --> 00:25:02,792
‫את בטוחה שלא מפריע לך להיות בברידג'?‬

381
00:25:02,876 --> 00:25:04,628
‫כן, למה לא?‬

382
00:25:04,711 --> 00:25:06,630
‫את יודעת שבסוף תצטרכי לדבר איתו, נכון?‬

383
00:25:06,713 --> 00:25:07,881
‫בסופו של דבר.‬

384
00:25:07,964 --> 00:25:08,798
‫ברי?‬
‫-כן.‬

385
00:25:08,882 --> 00:25:13,178
‫אולי שכחת אחרי חודשיים באנגליה,‬
‫אבל לזה קוראים "בירה קרה".‬

386
00:25:13,845 --> 00:25:17,849
‫היא קרה.‬
‫-טוב, קונור. יש בירות קרות באנגליה.‬

387
00:25:18,975 --> 00:25:21,686
‫יש בירות צוננות. בימים קרים.‬

388
00:25:22,687 --> 00:25:25,106
‫טוב, אני צריכה אחת. אני מזמינה עוד סיבוב.‬

389
00:25:28,235 --> 00:25:30,779
‫אז איך זה לעבוד‬
‫במשרד עורכי הדין הגדול ההוא?‬

390
00:25:31,821 --> 00:25:35,784
‫נתנו לי תיק גדול. זה מרתיע.‬

391
00:25:35,867 --> 00:25:39,579
‫כל כך התרגשתי אתמול, שלא הצלחתי לישון.‬
‫-אני מבין איך אתה מרגיש.‬

392
00:25:39,663 --> 00:25:44,793
‫בפעם הבאה שהוצבתי בקנדהאר, הייתי ממש לחוץ.‬

393
00:25:45,377 --> 00:25:47,587
‫אתה תמיד חייב לנצח אותי, לא?‬

394
00:25:47,671 --> 00:25:49,714
‫אני לא יכול להתאפק, אחי.‬
‫-לא, אתה לא יכול.‬

395
00:25:49,798 --> 00:25:52,342
‫כזה גרוע.‬
‫-אני אבדוק אם אבי צריכה עזרה.‬

396
00:25:56,596 --> 00:25:58,974
‫צריכה עזרה?‬
‫-כן, תודה.‬

397
00:25:59,557 --> 00:26:00,600
‫אז מה שלומך?‬

398
00:26:01,101 --> 00:26:03,436
‫הכול טוב. למה כולם שואלים אותי כל הזמן?‬

399
00:26:03,520 --> 00:26:06,147
‫כי אנחנו אוהבים אותך.‬
‫-תודה.‬

400
00:26:07,941 --> 00:26:09,067
‫בסדר.‬

401
00:26:18,952 --> 00:26:19,953
‫- הברידג' -‬

402
00:26:20,036 --> 00:26:23,123
‫לא, כרגע, אני לא מאושר. אני בכלל לא מאושר.‬

403
00:26:23,999 --> 00:26:27,669
‫אז מה אנחנו עושים?‬
‫למה אנחנו מנסים לשמור בכוח על כל זה?‬

404
00:26:27,752 --> 00:26:28,837
‫את לא רצינית.‬

405
00:26:29,921 --> 00:26:32,424
‫אחרי התיכון, את ברחת לניו יורק‬

406
00:26:32,507 --> 00:26:34,843
‫כי חשבת שלא אגיע לשום מקום,‬
‫ואת רצית משהו מעבר.‬

407
00:26:34,926 --> 00:26:36,553
‫טרייס.‬
‫-ועכשיו את רוצה להישאר‬

408
00:26:36,636 --> 00:26:40,140
‫ופתאום אני אשם בהכול?‬
‫-אני לא מאשימה אותך, אלא אותנו.‬

409
00:26:40,223 --> 00:26:42,809
‫ונהנית לשמור עליי בתור אופציה,‬

410
00:26:42,892 --> 00:26:44,853
‫וחיכית לראות מתי אני נסגר על עצמי.‬

411
00:26:44,936 --> 00:26:47,856
‫תקשיב לנו. זו שיחה של זוג‬
‫עם מערכת יחסים בריאה?‬

412
00:26:53,570 --> 00:26:54,529
‫טוב!‬

413
00:26:54,612 --> 00:26:55,989
‫בירות.‬

414
00:26:56,072 --> 00:26:58,366
‫תודה.‬
‫-אין בעד מה.‬

415
00:26:59,784 --> 00:27:01,453
‫לחיים, חבר'ה!‬
‫-לחיים!‬

416
00:27:34,861 --> 00:27:38,573
‫הנה תיקי החקירה שרצית.‬
‫-תודה, גברת קלר. הצלת אותי.‬

417
00:27:38,656 --> 00:27:41,159
‫נכון. ותקרא לי מרגרט.‬

418
00:27:41,242 --> 00:27:43,536
‫תודה, לא רציתי לעבור את הגבול.‬

419
00:27:43,620 --> 00:27:45,914
‫יפה מצידך.‬
‫-ואת יכולה לקרוא לי קונור.‬

420
00:27:45,997 --> 00:27:47,707
‫אני אדווח עליך למחלקת משאבי אנוש.‬

421
00:27:48,833 --> 00:27:51,920
‫מה?‬
‫-אני צוחקת.‬

422
00:27:53,463 --> 00:27:57,092
‫אבל אולי אקרא לך או'בריאן בינתיים?‬
‫-בסדר גמור, קלר.‬

423
00:27:57,759 --> 00:27:58,885
‫נתראה.‬

424
00:27:59,969 --> 00:28:00,804
‫היי.‬

425
00:28:01,846 --> 00:28:04,808
‫מה את חושבת על תיק האפליה במשכורות?‬

426
00:28:05,392 --> 00:28:09,145
‫טוב, אני אישה, וגם אפרו-אמריקאית.‬

427
00:28:09,229 --> 00:28:11,398
‫אז כמה זמן יש לך?‬

428
00:28:12,524 --> 00:28:14,859
‫שבי. אשמח לשמוע מהי נקודת המבט שלך.‬

429
00:28:24,119 --> 00:28:24,953
‫הנה הוא.‬

430
00:28:26,704 --> 00:28:27,539
‫היי, אבא.‬

431
00:28:28,415 --> 00:28:30,083
‫היי, מותק!‬

432
00:28:30,166 --> 00:28:31,709
‫היי, דניס. דירדרה.‬

433
00:28:31,793 --> 00:28:34,295
‫מיק, מה שלומך?‬
‫-טוב.‬

434
00:28:34,879 --> 00:28:36,506
‫בחיי, איזו ספינה מקסימה.‬

435
00:28:36,589 --> 00:28:39,050
‫זו סירה, למען האמת.‬

436
00:28:39,634 --> 00:28:40,760
‫יש הבדל?‬

437
00:28:40,844 --> 00:28:44,681
‫אבא שלי נהג לומר שסירה היא חור‬
‫במים שדרכו זורקים פנימה כסף.‬

438
00:28:45,306 --> 00:28:47,684
‫שמעתי את זה פעם. ממש מצחיק.‬

439
00:28:49,018 --> 00:28:52,355
‫רוצים לעלות לסיפון?‬
‫-לך, דניס.‬

440
00:28:52,856 --> 00:28:55,442
‫ג'ס ואני רוצות לדבר.‬
‫-אתה לא חייב.‬

441
00:28:55,525 --> 00:28:59,112
‫תשתה משהו ותכיר את אביה של הכלה.‬

442
00:28:59,696 --> 00:29:02,949
‫למה בעצם תהפכו?‬
‫-בני משפחה?‬

443
00:29:04,200 --> 00:29:06,119
‫תקשיב, לא צריך לצאת להפליג.‬

444
00:29:06,202 --> 00:29:08,413
‫אפשר פשוט להרים כוסית‬
‫לכבוד הזוג המאושר מהמזח.‬

445
00:29:09,247 --> 00:29:12,459
‫אני לא אסרב לזה.‬
‫-ברוך הבא לסיפון.‬

446
00:29:13,293 --> 00:29:14,127
‫תיכנס.‬

447
00:29:14,210 --> 00:29:15,044
‫תודה.‬
‫-תיהנו!‬

448
00:29:15,128 --> 00:29:16,087
‫ביי.‬
‫-ביי.‬

449
00:29:17,630 --> 00:29:20,425
‫הנה. תן לי לערוך לך סיור.‬

450
00:29:25,305 --> 00:29:27,807
‫היי, תודה שהתנדבת לעזור.‬

451
00:29:27,891 --> 00:29:31,227
‫כן. ידיים רבות מקלות על העבודה.‬

452
00:29:31,311 --> 00:29:34,939
‫ספרי לי על זה. יום ההורים האחרון‬
‫עשוי להיות נטל רציני.‬

453
00:29:35,023 --> 00:29:37,942
‫כן. מה יותר גרוע, ההורים או המורים?‬

454
00:29:38,026 --> 00:29:39,152
‫תלוי באיזה יום.‬

455
00:29:40,403 --> 00:29:43,615
‫דרך אגב,‬
‫ראית את עבודות האומנות של קרי לאחרונה?‬

456
00:29:43,698 --> 00:29:47,118
‫קצת. היא בעיקר שומרת אותן לעצמה. היי.‬

457
00:29:47,202 --> 00:29:48,244
‫היי.‬

458
00:29:48,328 --> 00:29:50,079
‫הן ממש מוצלחות.‬

459
00:29:50,747 --> 00:29:55,627
‫בשנה האחרונה, הכישרון שלה פרח.‬
‫המורה שלה לאומנות בהלם.‬

460
00:29:56,127 --> 00:29:57,462
‫מדהים.‬
‫-כן.‬

461
00:29:59,255 --> 00:30:02,884
‫קרי, זה שלך?‬
‫-כן.‬

462
00:30:02,967 --> 00:30:06,179
‫מותק, זה נפלא. למה לא הראית לי את זה?‬

463
00:30:06,262 --> 00:30:09,933
‫כי ידעתי שתגידי שזה נפלא‬
‫בגלל שאת אמא שלי ואת חייבת לומר את זה.‬

464
00:30:10,016 --> 00:30:13,645
‫לא, אני אגיד שזה נפלא כי זה נפלא.‬
‫תסתכלי על זה.‬

465
00:30:13,728 --> 00:30:16,856
‫ראית? בבקשה.‬
‫-מה את חושבת, קרי?‬

466
00:30:18,983 --> 00:30:21,986
‫זה לא רע, אני מניחה.‬
‫אבל תראי את ההצללה הזו.‬

467
00:30:22,946 --> 00:30:25,573
‫לא רציתי לתלות את זו,‬
‫אבל הייתי חייבת לתלות משהו.‬

468
00:30:25,657 --> 00:30:30,787
‫כמובן שתמיד צריך להשתדל להשתפר,‬
‫ואני יודע שכך תעשי.‬

469
00:30:31,579 --> 00:30:34,541
‫אבל את צריכה להכיר בכך שזה ציור מעולה.‬

470
00:30:35,291 --> 00:30:37,585
‫זה בסדר להתגאות במעשה ידייך.‬

471
00:30:38,336 --> 00:30:41,464
‫טוב, הוא מוצלח. אבל הציור הבא יהיה אדיר.‬

472
00:30:46,094 --> 00:30:47,178
‫יפה מאוד.‬

473
00:30:47,262 --> 00:30:50,265
‫כן, היה בסדר. אני אשתפר כשיגיע הילד הבא.‬

474
00:30:59,816 --> 00:31:00,984
‫לחיי דיוויד וג'ס.‬

475
00:31:01,860 --> 00:31:05,238
‫לחיי דיוויד וג'ס.‬
‫שיאהבו באושר ולאורך זמן רב.‬

476
00:31:09,576 --> 00:31:10,743
‫חלק.‬

477
00:31:10,827 --> 00:31:11,786
‫אכן.‬

478
00:31:15,456 --> 00:31:16,666
‫דיוויד הוא בחור טוב.‬

479
00:31:17,292 --> 00:31:19,419
‫כן. הוא עוד ימצא את דרכו.‬

480
00:31:19,502 --> 00:31:21,254
‫אני חושב שהוא כבר מצא.‬

481
00:31:21,838 --> 00:31:22,755
‫טוב, לעת עתה.‬

482
00:31:24,132 --> 00:31:29,429
‫בנית לעצמך פה אימפריה, מיק. נכון?‬

483
00:31:29,512 --> 00:31:32,181
‫ואתה יודע איך זה להוריש אותה לבן שלך.‬

484
00:31:32,265 --> 00:31:35,018
‫או לבת שלך.‬
‫-או לבת שלך.‬

485
00:31:36,686 --> 00:31:41,107
‫אני חושב שמה שחשוב זה‬
‫שהם ימצאו תשוקה, וילכו בעקבותיה.‬

486
00:31:41,190 --> 00:31:44,611
‫בדיוק. אבל זו צריכה להיות התשוקה הנכונה.‬

487
00:31:46,613 --> 00:31:47,780
‫בסדר.‬

488
00:31:48,531 --> 00:31:50,241
‫בוא נדבר על החתונה.‬

489
00:31:51,409 --> 00:31:55,872
‫לג'ס תמיד היתה חתונת חלומות שכזו.‬

490
00:31:56,456 --> 00:31:59,459
‫היא נהגה להתחפש לכלה, בנקודה שמול הבית,‬

491
00:31:59,542 --> 00:32:02,879
‫עם שמלה לבנה ארוכה ופרחים בשיערה.‬

492
00:32:03,546 --> 00:32:06,049
‫כנר בודד ניגן "להתראות, אשוקן",‬

493
00:32:06,132 --> 00:32:09,594
‫ואחיה ואחיותיה הקריאו קטעי שירה.‬
‫זה היה באמת מקסים.‬

494
00:32:11,262 --> 00:32:12,472
‫כן, נחמד.‬

495
00:32:14,682 --> 00:32:17,560
‫אבל גם למשפחת פק יש חתונת חלומות.‬

496
00:32:17,644 --> 00:32:19,979
‫למען האמת, מדובר בסוג של מסורת.‬

497
00:32:20,980 --> 00:32:23,650
‫היא תמיד נערכה באותו מיקום,‬

498
00:32:23,733 --> 00:32:26,903
‫בעיירת המוצא שלנו בדנבישייר, וויילס.‬

499
00:32:26,986 --> 00:32:29,614
‫בני משפחת פק טסים לשם מרחבי העולם כולו.‬

500
00:32:30,198 --> 00:32:35,036
‫נשמע לי כמו סיוט לוגיסטי.‬
‫-לא קל לארגן את זה, אבל זה שווה את זה.‬

501
00:32:35,119 --> 00:32:38,498
‫כרגע, דיוויד חושב לוותר על המסורת הזו.‬

502
00:32:39,874 --> 00:32:43,878
‫הוא לא רוצה להתחתן בוויילס?‬
‫-ודאי שהוא רוצה, בסופו של דבר.‬

503
00:32:44,462 --> 00:32:49,300
‫אבל כרגע, הוא חושב שהחתונה הקטנה‬
‫והחמודה של ג'ס היא יותר...‬

504
00:32:50,718 --> 00:32:52,095
‫בדיוק מה שהוא רוצה?‬

505
00:32:53,805 --> 00:32:58,309
‫מיק, תהיתי אם לא יהיה אכפת לך‬
‫לדבר עם הבת שלך.‬

506
00:32:58,393 --> 00:33:03,940
‫להסביר לה שלא מדובר רק בוויילס,‬
‫בטירה, בפאר. זה באמת...‬

507
00:33:04,023 --> 00:33:05,692
‫בדיוק מה שאתה היית רוצה.‬

508
00:33:06,484 --> 00:33:11,155
‫כן. כלומר, זה מנהג משפחתי.‬
‫אי אפשר לשבור מסורת בת מאה שנה.‬

509
00:33:11,906 --> 00:33:14,617
‫מאה שנה, מה?‬
‫-כן, פחות או יותר.‬

510
00:33:16,494 --> 00:33:18,204
‫בסדר, אראה מה אוכל לעשות.‬

511
00:33:19,038 --> 00:33:20,164
‫נהדר.‬

512
00:33:20,248 --> 00:33:23,167
‫תמיד ידעתי שנבין זה את זה.‬

513
00:33:23,251 --> 00:33:25,294
‫ואנחנו לא מצפים מכם לשלם על החתונה.‬

514
00:33:25,378 --> 00:33:26,421
‫לא?‬

515
00:33:27,005 --> 00:33:30,591
‫לא, אדוני. הכול על חשבוננו.‬
‫זו המסורת שלנו, אחרי הכול.‬

516
00:33:30,675 --> 00:33:33,052
‫אבל גם ג'ס תהיה בחתונה, שכחת?‬

517
00:33:34,595 --> 00:33:36,014
‫לא, כמובן שלא.‬

518
00:33:36,097 --> 00:33:39,434
‫ובאופן מסורתי, אבי הכלה משלם על החתונה,‬

519
00:33:39,517 --> 00:33:41,310
‫בין אם היא בוויילס או במרילנד.‬

520
00:33:41,394 --> 00:33:45,440
‫מובן לי. זו היתה רק הצעה לעזרה.‬

521
00:33:47,817 --> 00:33:49,318
‫טוב, לחיי העזרה.‬

522
00:33:54,657 --> 00:33:58,411
‫אני מקנאת בך. את מתחילה פרק חדש בחייך.‬

523
00:33:59,454 --> 00:34:02,081
‫תודה, גברת פק.‬
‫-תקראי לי דירדרה.‬

524
00:34:03,249 --> 00:34:05,126
‫בעצם, עדיף בכלל שתקראי לי אמא.‬

525
00:34:06,169 --> 00:34:08,420
‫בסדר. דירדרה.‬

526
00:34:10,172 --> 00:34:11,007
‫אמא.‬

527
00:34:13,092 --> 00:34:17,054
‫את יודעת, נישואים הם צעד גדול גם ככה,‬
‫אבל את לא מתחתנת עם סתם מישהו.‬

528
00:34:17,138 --> 00:34:20,683
‫את מתחתנת עם בן למשפחת פק.‬
‫-אני מתחתנת עם דיוויד.‬

529
00:34:20,766 --> 00:34:22,310
‫גם אני חשבתי ככה.‬

530
00:34:23,186 --> 00:34:27,148
‫אבל כשהופכים לחלק ממשפחה‬
‫כמו משפחת פק, זו אחריות כבדה.‬

531
00:34:27,815 --> 00:34:29,150
‫יש לכך השלכות רבות.‬

532
00:34:29,233 --> 00:34:31,569
‫דיוויד הסביר לי את זה.‬
‫-אני בטוחה.‬

533
00:34:31,652 --> 00:34:34,362
‫אבל עלייך לוודא שאת מוגנת.‬

534
00:34:34,447 --> 00:34:36,991
‫מוגנת?‬
‫-כלומר, שלא ינצלו אותך.‬

535
00:34:37,074 --> 00:34:39,577
‫אני לא מתכוונת לדיוויד. הוא בחור מתוק.‬

536
00:34:39,659 --> 00:34:43,831
‫אבל שאר בני המשפחה די...‬

537
00:34:43,915 --> 00:34:44,748
‫די מה?‬

538
00:34:45,291 --> 00:34:46,417
‫צרי מחשבה.‬

539
00:34:47,251 --> 00:34:48,252
‫אפילו אנוכיים.‬

540
00:34:48,878 --> 00:34:52,172
‫אז כדאי שתוודאי‬
‫שהזכויות שלך מפורטות בבירור.‬

541
00:34:52,255 --> 00:34:54,132
‫בכתב.‬
‫-חוזה?‬

542
00:34:54,217 --> 00:34:56,844
‫ממש לא. רק הסכם.‬

543
00:34:57,720 --> 00:34:59,847
‫הסכם טרום-נישואים?‬
‫-אם תרצי.‬

544
00:35:01,724 --> 00:35:05,019
‫אני הכנתי משהו. להשאיר אותו בחדר שלך?‬

545
00:35:05,978 --> 00:35:08,815
‫בסדר.‬
‫-את לא חייבת אפילו להסתכל עליו.‬

546
00:35:08,898 --> 00:35:10,775
‫רק תדעי שהוא קיים.‬

547
00:35:12,860 --> 00:35:15,530
‫אני לא רוצה שדבר יקלקל את האושר שלך.‬

548
00:35:17,031 --> 00:35:18,282
‫תודה, גברת פק.‬

549
00:35:19,283 --> 00:35:20,118
‫דירדרה.‬

550
00:35:20,993 --> 00:35:21,828
‫אמא.‬

551
00:35:23,496 --> 00:35:25,206
‫זה נשמע טוב.‬

552
00:35:58,072 --> 00:36:00,741
‫אז נראה שמלון הבוטיק הזה יצא לפועל.‬

553
00:36:01,242 --> 00:36:02,201
‫כן.‬

554
00:36:02,285 --> 00:36:08,082
‫אבל מר תותח החליט להוסיף מבשלת בירה,‬
‫בשביל ההיפסטרים.‬

555
00:36:08,166 --> 00:36:11,502
‫זה טוב. זה פרויקט ענק בחופי צ'סאפיק.‬

556
00:36:11,586 --> 00:36:12,920
‫המון מקומות עבודה.‬

557
00:36:13,921 --> 00:36:15,089
‫כן, אני מניח.‬

558
00:36:16,465 --> 00:36:21,262
‫טוב, למה אתה לא נשמע נלהב יותר?‬
‫-בגלל היזם ההוא, אוון קינקייד.‬

559
00:36:21,345 --> 00:36:24,473
‫משהו בו לא מוצא חן בעיניי.‬
‫-למה? ראיתי אותו בריאיון.‬

560
00:36:24,557 --> 00:36:26,767
‫הוא חכם ודינמי.‬
‫-הוא חושב שהוא דינמי.‬

561
00:36:26,851 --> 00:36:30,188
‫כל הקטע של "אני מצליח,‬
‫אבל עדיין אדם מן השורה,"‬

562
00:36:30,271 --> 00:36:31,772
‫זה באמת מציק.‬

563
00:36:32,273 --> 00:36:34,650
‫והוא תמיד מתקשר אליי מהמטוס שלו.‬

564
00:36:34,734 --> 00:36:37,695
‫הוא כזה עקשן.‬
‫הוא חושב שרק לו יש רעיונות טובים.‬

565
00:36:38,321 --> 00:36:42,491
‫מעניין. יש לו מטוס, הוא עקשן.‬
‫ממש לא נשמע לי מוכר.‬

566
00:36:42,575 --> 00:36:46,120
‫מה את רומזת, בתי היקרה?‬
‫-שום דבר, אבי היקר.‬

567
00:36:47,038 --> 00:36:50,458
‫תוכל להזכיר לי שאני צריכה להתכונן‬
‫לפגישה עם טיילור מרטין?‬

568
00:36:50,541 --> 00:36:51,375
‫בהחלט.‬

569
00:36:53,169 --> 00:36:55,963
‫את בטוחה שאת לא עובדת קשה מדי?‬
‫-לא.‬

570
00:36:56,589 --> 00:36:57,840
‫כדי להסיח את דעתך?‬

571
00:36:58,633 --> 00:36:59,717
‫ממה?‬

572
00:37:00,593 --> 00:37:01,636
‫תגידי לי את.‬

573
00:37:02,887 --> 00:37:07,016
‫אבא, אני בסדר.‬
‫אני מעריכה את זה, אבל אני בסדר.‬

574
00:37:11,562 --> 00:37:14,482
‫"מבשלת בירה". יש לו מוח מבושל.‬

575
00:37:15,900 --> 00:37:19,528
‫לאחד מעורכי הדין שלנו יש מחשבות על התיק‬
‫שהיו מעניינות מאוד בעיניי.‬

576
00:37:20,279 --> 00:37:21,906
‫או'בריאן?‬
‫-תודה, לינדה.‬

577
00:37:21,989 --> 00:37:24,909
‫עברתי על חוק השכר השווה משנת 1963,‬

578
00:37:24,992 --> 00:37:27,245
‫ואני חושב שמצאתי משהו שנוכל להשתמש בו.‬

579
00:37:28,329 --> 00:37:32,625
‫אם תביטו ב...‬
‫-גברת נלסון, הגיע מישהו לפגישה של 15:00.‬

580
00:37:32,708 --> 00:37:33,709
‫תודה.‬

581
00:37:34,502 --> 00:37:35,711
‫תמשיך, קונור.‬
‫-בהחלט.‬

582
00:37:35,795 --> 00:37:37,964
‫אם תביטו בעמוד 879...‬

583
00:37:39,715 --> 00:37:41,759
‫בתת-סעיף ב'...‬
‫-מר דילפר.‬

584
00:37:41,842 --> 00:37:42,677
‫היי.‬

585
00:37:42,760 --> 00:37:45,471
‫אני שמחה שאתה נותן לנו‬
‫לייצג אותך בצרותיך הנוכחיות.‬

586
00:37:45,554 --> 00:37:49,016
‫למען האמת, אני צריך מישהו שיוכל לחולל נס.‬

587
00:37:49,809 --> 00:37:53,688
‫לא אוכל להבטיח זאת,‬
‫אבל אני עובדת על משהו שנוכל להשתמש בו.‬

588
00:37:53,771 --> 00:37:54,605
‫מה זה בדיוק?‬

589
00:37:57,275 --> 00:37:59,944
‫יכול להיות שיש לנו יתרון על מיק או'בריאן.‬

590
00:38:10,204 --> 00:38:12,915
‫איזה כיף לאכול המבורגר טוב על האש.‬
‫תודה, אבא.‬

591
00:38:12,999 --> 00:38:16,502
‫אין דברים כאלה באנגליה.‬
‫בעצם, אין ממש אוכל טוב.‬

592
00:38:18,087 --> 00:38:19,171
‫זה לא נכון.‬

593
00:38:19,255 --> 00:38:20,339
‫ממש נכון.‬

594
00:38:20,923 --> 00:38:21,757
‫תודה, מותק.‬

595
00:38:22,425 --> 00:38:26,846
‫דרך אגב, אבא של דיוויד ביקש‬
‫שאדבר איתך על משהו.‬

596
00:38:27,722 --> 00:38:28,723
‫באמת?‬
‫-כן.‬

597
00:38:28,806 --> 00:38:31,559
‫הוא רוצה שאת ודיוויד תתחתנו בוויילס.‬

598
00:38:33,019 --> 00:38:34,937
‫אבל אנחנו רוצים להתחתן פה.‬

599
00:38:35,021 --> 00:38:36,522
‫טוב. אני אגיד לו.‬

600
00:38:37,523 --> 00:38:39,942
‫זהו?‬
‫-הוא אמר לי לשאול. שאלתי.‬

601
00:38:40,026 --> 00:38:41,152
‫זו החתונה שלכם.‬

602
00:38:42,737 --> 00:38:44,488
‫תודה, אבא. אני אוהבת אותך.‬

603
00:38:44,572 --> 00:38:45,489
‫אני אוהב אותך יותר.‬

604
00:38:48,909 --> 00:38:52,288
‫טוב, אז את יודעת שדיברתי‬
‫עם האויב המושבע שלי מהתיכון.‬

605
00:38:52,371 --> 00:38:53,581
‫ג'רום טראסק?‬

606
00:38:54,081 --> 00:38:56,459
‫את יודעת על ג'רום טראסק?‬
‫-כן.‬

607
00:38:56,542 --> 00:38:59,920
‫סיפרת לאבי על ג'רום טראסק?‬
‫-בערך.‬

608
00:39:00,004 --> 00:39:02,923
‫היא תמיד קראה את היומן שלי בתיכון.‬
‫-נאלצתי לשמור עלייך.‬

609
00:39:03,007 --> 00:39:05,926
‫רגע, אז תיפגשי איתו לגבי עניין המחזאות?‬

610
00:39:06,010 --> 00:39:08,721
‫לא. נכון מאוד, לא.‬

611
00:39:08,804 --> 00:39:13,809
‫אלא אם כן זה מה שהוא רוצה.‬

612
00:39:14,727 --> 00:39:17,480
‫להוכיח שאני עדיין מפחדת ממנו.‬
‫אתן יודעות מה?‬

613
00:39:17,563 --> 00:39:20,232
‫אם זה מה שהוא חושב, מחכה לו הפתעה.‬

614
00:39:20,316 --> 00:39:22,026
‫אני אראה לו. אני איפגש איתו.‬

615
00:39:22,109 --> 00:39:26,155
‫ואני אהיה המרצה הכי טובה למחזאות‬
‫שהיתה אי פעם באוניברסיטת מרילנד.‬

616
00:39:26,238 --> 00:39:30,159
‫אני אוהבת לדעת‬
‫שאני לא האדם הכי נוירוטי במשפחה.‬

617
00:39:30,242 --> 00:39:32,161
‫בשום פנים ואופן לא.‬

618
00:39:32,244 --> 00:39:34,497
‫היי, ברי. איזו מתנה מתחשבת.‬

619
00:39:34,580 --> 00:39:38,000
‫אין ספק שאני אבלוט בבית המשפט.‬
‫-אתה נראה נהדר.‬

620
00:39:38,084 --> 00:39:41,462
‫אני מצהיר שאני אכן נראה טוב.‬

621
00:39:41,545 --> 00:39:45,800
‫כן, באמת שיחקת אותה עם המתנות.‬
‫אני מתה על צלחת יובל הספיר שלי.‬

622
00:39:45,883 --> 00:39:48,344
‫היא תהיה מהממת על הקמין באכסנייה.‬

623
00:39:48,427 --> 00:39:49,470
‫ככה חשבתי.‬

624
00:39:50,930 --> 00:39:57,019
‫ואת? אהבת את המתנה שלך?‬
‫-לוח השנה העתיק הזה ממש יצירתי.‬

625
00:39:57,103 --> 00:39:59,355
‫ככה כינו אותי ב"לונדון טיימס".‬

626
00:40:01,607 --> 00:40:04,568
‫טוב, חבר'ה. קדימה.‬
‫הגיע הזמן לשחק "המילון".‬

627
00:40:04,652 --> 00:40:07,029
‫למה אנחנו עושים את זה? ברי תמיד מנצחת.‬

628
00:40:07,780 --> 00:40:09,865
‫אני אוותר הפעם, כדי שיהיה לך סיכוי.‬

629
00:40:09,949 --> 00:40:13,327
‫כן, אשם! לא אשם. אחד מהשניים.‬

630
00:40:15,413 --> 00:40:18,082
‫טוב. רק את ואני.‬

631
00:40:19,375 --> 00:40:22,002
‫תשפכי הכול.‬
‫-מה?‬

632
00:40:22,586 --> 00:40:24,588
‫אבי, אני אצטרך להכריח אותך לדבר?‬

633
00:40:24,672 --> 00:40:27,508
‫הייתי במגדל לונדון. אני יודעת איך.‬

634
00:40:30,970 --> 00:40:33,431
‫את רוצה לשמוע עליי ועל טרייס?‬

635
00:40:34,140 --> 00:40:35,057
‫כן.‬

636
00:40:38,185 --> 00:40:39,019
‫בסדר.‬

637
00:40:40,020 --> 00:40:42,481
‫בוא נדבר בכנות.‬

638
00:40:44,692 --> 00:40:47,695
‫אנחנו רוצים דברים שונים בחיים.‬
‫אני חושבת שאתה יודע את זה.‬

639
00:40:48,904 --> 00:40:51,615
‫אכפת לי בעולם הזה משני דברים.‬

640
00:40:52,199 --> 00:40:54,118
‫מהמוזיקה שלי וממך.‬

641
00:40:54,201 --> 00:40:55,536
‫זה מה שאתה אומר,‬

642
00:40:56,454 --> 00:41:01,125
‫אבל ברגע שאתה איתי, או כשאתה מתחיל‬
‫להצליח קצת עם המוזיקה שלך,‬

643
00:41:01,625 --> 00:41:03,878
‫אתה מוצא דרך להשליך הכול לפח.‬

644
00:41:04,962 --> 00:41:07,423
‫אתה צריך להבין מה אתה באמת רוצה בחיים.‬

645
00:41:07,506 --> 00:41:11,260
‫אני רוצה אותך. את לא שומעת אותי?‬
‫-בחיי. אתה לא שומע אותי?‬

646
00:41:11,343 --> 00:41:14,013
‫אני רוצה שתרדוף אחרי החלום שלך‬
‫ותפסיק לרדוף אחריי.‬

647
00:41:14,638 --> 00:41:15,890
‫את אוהבת את המרדף.‬

648
00:41:17,641 --> 00:41:19,768
‫אולי שנינו אוהבים אותו.‬

649
00:41:21,770 --> 00:41:24,773
‫אני חושבת שצריך להפסיק לנסות ליצור מחדש‬

650
00:41:25,941 --> 00:41:28,777
‫משהו שלא נועד להחזיק מעמד מלכתחילה.‬

651
00:41:29,987 --> 00:41:31,655
‫את לא באמת מאמינה בזה.‬

652
00:41:34,325 --> 00:41:36,577
‫היה בינינו משהו יפהפה.‬

653
00:41:38,287 --> 00:41:39,955
‫אבל הוא לא מוביל לשום מקום.‬

654
00:41:42,583 --> 00:41:46,295
‫נראה לי שהוא נגמר, ושנינו יודעים את זה.‬

655
00:41:46,378 --> 00:41:48,172
‫איך את כל כך בטוחה?‬

656
00:41:51,258 --> 00:41:52,092
‫אני לא יודעת.‬

657
00:41:54,720 --> 00:41:58,140
‫אבל אולי שנינו מאוהבים יותר בזיכרונות שלנו‬

658
00:41:58,224 --> 00:42:00,434
‫מאשר באדם שעומד מולנו.‬

659
00:42:05,856 --> 00:42:07,441
‫ואז הוא עזב?‬

660
00:42:08,025 --> 00:42:09,318
‫כמה ימים אחר כך.‬

661
00:42:11,570 --> 00:42:12,738
‫אני מצטערת.‬

662
00:44:00,888 --> 00:44:02,890
‫תרגום כתוביות: ירדן טל‬

663
00:44:05,392 --> 00:44:07,394
‫בפרק הבא:‬
‫-מה זה?‬

664
00:44:07,478 --> 00:44:09,438
‫הסכם טרום-נישואין.‬
‫-סיפרת לדיוויד?‬

665
00:44:09,521 --> 00:44:12,024
‫השארתי לך משהו בחדר. זו הפתעה.‬

666
00:44:12,107 --> 00:44:13,442
‫זה שוחד, מן הסתם.‬

667
00:44:13,525 --> 00:44:15,694
‫ברי או'בריאן האגדית.‬

668
00:44:15,778 --> 00:44:16,862
‫שלום, ג'רום.‬

669
00:44:16,945 --> 00:44:20,407
‫את רומזת שאת רוצה שאציע לך לצאת איתי.‬
‫-ג'יי, אני לא חושבת שזה רעיון טוב.‬

670
00:44:20,491 --> 00:44:22,910
‫אני עוזב את חופי צ'סאפיק.‬
‫-אל תעזוב בגללי, בבקשה.‬

671
00:44:22,993 --> 00:44:24,745
‫אני נשארתי פה בגללך.‬

672
00:44:24,828 --> 00:44:27,081
‫זה העסק שלנו, מיק.‬
‫-אנחנו פשוט לא יכולים להסתכן.‬

673
00:44:27,164 --> 00:44:29,792
‫זו העבודה השלישית שאיבדנו תוך חודש.‬