1
00:00:48,320 --> 00:00:49,320
‫תודה.‬

2
00:01:09,440 --> 00:01:10,960
‫תרצה מהמוזלי הזה?‬

3
00:01:12,560 --> 00:01:13,680
‫הוא טעים מאוד.‬

4
00:01:48,280 --> 00:01:49,520
‫אני אוהב את השיר הזה.‬

5
00:01:56,120 --> 00:01:57,080
‫אתה לא?‬

6
00:02:15,920 --> 00:02:17,840
‫אתה בטוח שאתה מוכן לזה?‬

7
00:02:20,920 --> 00:02:26,040
‫דיברתי עם המנהל והצעתי לו שלזמן מה,‬
‫תחזור הביתה בסיום ימי הלימודים.‬

8
00:02:26,040 --> 00:02:27,000
‫למה?‬

9
00:02:27,920 --> 00:02:30,880
‫טוב, עד שהמצב ייעשה מעט קל יותר.‬

10
00:02:32,240 --> 00:02:34,240
‫תוכל לגור איתי בהייגרוב.‬

11
00:02:35,000 --> 00:02:35,920
‫אני בסדר.‬

12
00:02:36,560 --> 00:02:38,400
‫או עם סבתא בווינדזור.‬

13
00:02:41,760 --> 00:02:46,160
‫טוב, מובן שזו החלטה שלך.‬
‫אני רק... אני רוצה שתתקדם בקצב שלך.‬

14
00:02:46,160 --> 00:02:47,240
‫זה הקצב שלי.‬

15
00:02:49,120 --> 00:02:51,720
‫אני רוצה לחזור לשגרה כמה שיותר מהר.‬

16
00:02:55,600 --> 00:02:56,480
‫אדוני.‬

17
00:03:04,280 --> 00:03:05,360
‫מה שלומך, ויליאם?‬

18
00:03:06,320 --> 00:03:07,360
‫טוב לראות אותך.‬

19
00:03:10,080 --> 00:03:13,360
‫אנחנו שמחים שחזרת אלינו.‬
‫-תודה, אדוני.‬

20
00:03:24,960 --> 00:03:26,000
‫הלו?‬

21
00:03:26,000 --> 00:03:27,080
‫איך הלך?‬

22
00:03:27,640 --> 00:03:28,520
‫נחמד מצידך.‬

23
00:03:29,760 --> 00:03:32,040
‫היה קצת לא נוח, למען האמת.‬

24
00:03:32,680 --> 00:03:34,920
‫נראה שהוא כועס עליי במובן מסוים.‬

25
00:03:35,880 --> 00:03:36,880
‫טוב...‬

26
00:03:38,120 --> 00:03:40,440
‫תן לזה זמן.‬
‫-זה מה שאמרתי, "תן לזה זמן".‬

27
00:03:40,440 --> 00:03:42,360
‫כולם יבינו, אבל...‬

28
00:03:44,280 --> 00:03:47,520
‫הוא השתוקק לחזור ללימודים‬
‫ולהתרחק ממני במהירות האפשרית.‬

29
00:03:49,720 --> 00:03:51,560
‫אמרת שהוא מחבב את המנהל שלו.‬

30
00:03:51,560 --> 00:03:53,200
‫כן, ד"ר גיילי.‬

31
00:03:53,200 --> 00:03:54,760
‫זה מעודד.‬

32
00:03:54,760 --> 00:03:57,960
‫אני מניחה שבימינו,‬
‫הם השתפרו בטיפול במצבים כאלה.‬

33
00:03:58,480 --> 00:04:02,160
‫נקווה. מזל שהוא לא לומד בגורדונסטון‬
‫בתקופה שבה אני למדתי.‬

34
00:04:02,680 --> 00:04:07,200
‫התמיכה הרגשית שלהם באבל התמצתה‬
‫במקלחת קרה ובצעדה ארוכה לאורך השדות.‬

35
00:04:07,200 --> 00:04:08,360
‫ומה לא בסדר בזה?‬

36
00:04:08,360 --> 00:04:11,720
‫זה עדיף מהתפלספויות וגוננות מוגזמת.‬

37
00:04:11,720 --> 00:04:14,320
‫כן. טוב, אנחנו שונים במובן הזה.‬

38
00:04:15,480 --> 00:04:17,000
‫יש לו חברים בבית הספר?‬

39
00:04:17,680 --> 00:04:20,040
‫כמובן. איזו שאלה.‬

40
00:04:20,040 --> 00:04:21,440
‫למה? לך לא היו חברים.‬

41
00:04:22,280 --> 00:04:23,160
‫זה נכון.‬

42
00:04:26,040 --> 00:04:28,240
‫טוב, עדיף לו להיות עם החבורה שלו.‬

43
00:04:29,480 --> 00:04:30,840
‫הם ידאגו לו.‬

44
00:04:32,720 --> 00:04:34,720
‫לפעמים, כהורים,‬

45
00:04:34,720 --> 00:04:36,920
‫עלינו להודות בתבוסה.‬

46
00:04:40,960 --> 00:04:43,720
‫טוב. אדבר איתך בקרוב.‬
‫-בסדר.‬

47
00:05:02,320 --> 00:05:06,000
‫הגיעו שני משלוחים. זה הגיע מבית הספר.‬

48
00:05:06,000 --> 00:05:09,360
‫מעל 600 נערים חשו צורך להביע את תנחומיהם.‬

49
00:05:10,560 --> 00:05:11,480
‫ממש נחמד מצדם.‬

50
00:05:13,160 --> 00:05:16,720
‫וכאן יש מכתבים מרחבי העולם.‬

51
00:05:18,200 --> 00:05:20,320
‫רובם, לדעתי, מנשים צעירות.‬

52
00:05:22,280 --> 00:05:25,240
‫אם תזדקק למשהו, אתה יודע איפה למצוא אותי.‬

53
00:05:58,160 --> 00:05:59,000
‫"ויליאם היקר."‬

54
00:05:59,000 --> 00:06:00,280
‫- ויליאם ויילס -‬

55
00:06:00,280 --> 00:06:04,440
‫"איננו מכירים.‬
‫אני לומד שתי שכבות מעליך, בבית אחר,‬

56
00:06:04,440 --> 00:06:07,120
‫"אבל רציתי לכתוב לך ולהביע את תנחומיי.‬

57
00:06:07,640 --> 00:06:09,880
‫"קשה לי לדמיין מה אתה עובר.‬

58
00:06:10,400 --> 00:06:14,040
‫"אך נרצה שתדע שכולם בבלוק B תומכים בך.‬

59
00:06:14,040 --> 00:06:15,560
‫"אנדרו הארטלי פוטס."‬

60
00:06:17,120 --> 00:06:18,120
‫"וילס היקר,‬

61
00:06:19,560 --> 00:06:21,520
‫"כולנו משתתפים מאוד בצערך.‬

62
00:06:22,280 --> 00:06:26,680
‫"תדע שכולנו כאן ב-ALHG תומכים בך‬
‫ונעזור בכל דבר שתצטרך,‬

63
00:06:26,680 --> 00:06:31,040
‫"כולל זכות קדימה בתור לפלייסטיישן‬
‫ותה ללא הגבלה."‬

64
00:06:32,200 --> 00:06:36,000
‫"ויליאם היקר,‬
‫כולנו בנבחרת הכדור-מים חושבים עליך‬

65
00:06:36,000 --> 00:06:39,000
‫"ומצפים לראותך שוב איתנו כשתרגיש מוכן.‬

66
00:06:40,280 --> 00:06:41,960
‫"עדיף שתחזור בהקדם,‬

67
00:06:41,960 --> 00:06:44,360
‫"כי קינדרסלי לא שוער טוב כמוך."‬

68
00:06:48,920 --> 00:06:49,920
‫"ויליאם היקר,‬

69
00:06:50,760 --> 00:06:53,320
‫"אני משתתפת מאוד בצערך.‬

70
00:06:53,320 --> 00:06:56,480
‫"אימא שלי תמיד אהבה את משפחת המלוכה‬

71
00:06:56,480 --> 00:06:58,520
‫"ובמיוחד את הנסיכה דיאנה.‬

72
00:06:58,520 --> 00:07:02,520
‫"היא אמרה שהיא הייתה מלאך.‬
‫אני יודעת שגם אתה מלאך.‬

73
00:07:03,120 --> 00:07:06,760
‫"אני מצרפת תמונה שלי.‬
‫חברים שלי אומרים לי שאני יפה..."‬

74
00:07:06,760 --> 00:07:07,920
‫"ויליאם היקר,‬

75
00:07:07,920 --> 00:07:10,600
‫"אתה נראה ממש חמוד בחליפה ועניבה.‬

76
00:07:10,600 --> 00:07:14,240
‫"אני בטוחה שתיראה מאוד סקסי‬
‫כשתוכתר למלך ותחבוש כתר.‬

77
00:07:14,240 --> 00:07:17,680
‫"אני בטוחה שיש לך גוף מדהים‬
‫בגלל שאתה עושה הרבה ספורט."‬

78
00:07:18,400 --> 00:07:20,360
‫"שלחתי לך את הבובה האהובה עליי.‬

79
00:07:21,040 --> 00:07:23,040
‫"כמוני, היא רכה ונעימה.‬

80
00:07:23,040 --> 00:07:25,600
‫"בבקשה, חבק אותה כשאתה הולך לישון בלילה,‬

81
00:07:25,600 --> 00:07:28,800
‫"ותחשוב עליי.‬
‫אני מקווה שהיא תנחם אותך בצערך..."‬

82
00:07:28,800 --> 00:07:33,120
‫"ויליאם היקר,‬
‫גילית אומץ כשצעדת מאחורי ארונה של אימך.‬

83
00:07:33,120 --> 00:07:34,720
‫"לא הפסקתי לחשוב על זה.‬

84
00:07:35,920 --> 00:07:38,280
‫"בשנה שעברה איבדתי את אימי שחלתה בסרטן‬

85
00:07:38,280 --> 00:07:41,080
‫"ואני חושבת עליה בכל דקה, בכל יום.‬

86
00:07:41,720 --> 00:07:43,520
‫"אני יודעת מה אתה מרגיש בפנים.‬

87
00:07:44,320 --> 00:07:45,680
‫"אתה לא לבד."‬

88
00:07:46,880 --> 00:07:48,800
‫אנשים אלה מחכים לראות...‬

89
00:07:49,960 --> 00:07:52,720
‫את נסיכת העם חולפת על פניהם בדרכה האחרונה.‬

90
00:07:53,880 --> 00:07:57,280
‫ובני משפחת המלוכה נמצאים‬
‫בשער ארמון בקינגהאם,‬

91
00:07:57,280 --> 00:07:59,560
‫ומחכים לעשות את אותו הדבר.‬

92
00:09:07,760 --> 00:09:09,960
‫- הכתר -‬

93
00:09:10,600 --> 00:09:14,400
‫- וילסמניה -‬

94
00:09:18,480 --> 00:09:20,480
‫טוב, חבר.‬
‫-מכה טובה!‬

95
00:09:20,480 --> 00:09:21,560
‫קדימה!‬

96
00:09:24,280 --> 00:09:26,840
‫ויילס, ד"ר גיילי ביקש שתגיע למשרד שלו.‬

97
00:09:27,360 --> 00:09:29,280
‫טוב. קח את זה.‬

98
00:09:29,280 --> 00:09:34,600
‫למשך זמן מה, אני מניח שתרגיש‬
‫שהדבר היחיד ששואלים אותך הוא "מה שלומך".‬

99
00:09:34,600 --> 00:09:37,200
‫אבל כמנהל הבית שלך, זה...‬

100
00:09:38,280 --> 00:09:39,800
‫זאת העבודה שלי, בעצם.‬

101
00:09:39,800 --> 00:09:40,760
‫שלומי טוב.‬

102
00:09:41,840 --> 00:09:43,520
‫אתה בטוח?‬
‫-כן, אדוני.‬

103
00:09:47,200 --> 00:09:52,400
‫שאלתי רק בגלל שבית הספר קיבל בקשה‬
‫לאישור השתתפותך באירוע רשמי.‬

104
00:09:54,240 --> 00:09:56,280
‫כידוע לך, המלכה ודוכס אדינבורו‬

105
00:09:56,280 --> 00:09:59,680
‫מציינים את יובל הזהב לנישואיהם השנה.‬

106
00:09:59,680 --> 00:10:02,920
‫תוכל לתאר לעצמך‬
‫שיתקיימו מספר אירועים לציון היובל.‬

107
00:10:06,520 --> 00:10:09,080
‫התעקשתי שתינתן לך הזכות לסרב.‬

108
00:10:10,120 --> 00:10:13,960
‫והובטח לי‬
‫שהכול יבינו היטב אם תבחר לעשות זאת.‬

109
00:10:13,960 --> 00:10:15,960
‫לא, זה בסדר. אני אעשה את זה.‬

110
00:10:18,240 --> 00:10:19,080
‫באמת?‬

111
00:10:24,880 --> 00:10:28,600
‫טוב, החדשות הטובות הן‬
‫שנוכחותך תידרש רק לחצי יום,‬

112
00:10:28,600 --> 00:10:30,240
‫אותו תתחיל‬

113
00:10:31,640 --> 00:10:35,080
‫בצילום רשמי בארמון בקינגהאם,‬

114
00:10:35,760 --> 00:10:38,920
‫ולאחריו טקס הודיה במנזר וסטמינסטר,‬

115
00:10:38,920 --> 00:10:42,320
‫ואחר כך ארוחת צהריים‬
‫באקדמיית הצי המלכותי בגריניץ'.‬

116
00:10:47,520 --> 00:10:49,720
‫תקשיב, דיברתי עם המורה הפרטי שלך.‬

117
00:10:50,560 --> 00:10:52,680
‫הוא סיפר לי שאתה דוחק בעצמך.‬

118
00:10:53,840 --> 00:10:55,800
‫שעות ארוכות בספרייה.‬

119
00:10:55,800 --> 00:10:57,480
‫פגישות חברתיות נוספות.‬

120
00:11:05,680 --> 00:11:07,520
‫אני יודע שהסחת דעת יכולה לסייע.‬

121
00:11:09,720 --> 00:11:12,320
‫לפני כמה שנים, אשתי קיבלה בשורות קשות.‬

122
00:11:14,360 --> 00:11:15,960
‫היא אובחנה כחולת לוקמיה.‬

123
00:11:17,000 --> 00:11:18,920
‫גברת גיילי מרגישה יותר טוב היום.‬

124
00:11:19,440 --> 00:11:20,440
‫אבל באותו זמן,‬

125
00:11:21,480 --> 00:11:24,440
‫אף אחד מאיתנו לא הרשה לעצמו להרפות מעט,‬

126
00:11:25,560 --> 00:11:27,000
‫לקחת רגע ל...‬

127
00:11:28,600 --> 00:11:29,600
‫להאט...‬

128
00:11:30,600 --> 00:11:32,800
‫ולעכל את מה שבאמת התרחש.‬

129
00:11:37,680 --> 00:11:40,200
‫רצית לפגוש אותי בנוגע למשהו נוסף, אדוני?‬

130
00:11:48,080 --> 00:11:48,920
‫לא.‬

131
00:11:53,000 --> 00:11:54,360
‫שלוש, שתיים, אחת.‬

132
00:11:56,000 --> 00:11:56,960
‫תודה.‬

133
00:11:58,800 --> 00:12:00,240
‫שלוש, שתיים, אחת.‬

134
00:12:00,880 --> 00:12:03,120
‫אדוני, תודה. שלוש, שתיים, אחת.‬

135
00:12:04,680 --> 00:12:06,680
‫ויליאם, תמשיך לחייך, יקירי.‬

136
00:12:07,320 --> 00:12:08,920
‫שלוש, שתיים, אחת.‬

137
00:12:21,800 --> 00:12:23,600
‫ממש כיף פה.‬
‫-כן.‬

138
00:12:25,040 --> 00:12:25,920
‫הנה.‬

139
00:12:25,920 --> 00:12:28,080
‫לא, תודה.‬
‫-זה מלא בשמפניה.‬

140
00:12:28,960 --> 00:12:30,880
‫בחייך, אתה יודע שאתה רוצה.‬

141
00:12:33,720 --> 00:12:37,920
‫תאר לעצמך,‬
‫לא עברתי יום ללא סוכריית מנטה מאז 1978.‬

142
00:12:40,720 --> 00:12:44,320
‫אין דבר שקרם פונדנט בטעם פפרמינט...‬

143
00:12:51,640 --> 00:12:52,800
‫איך הלימודים?‬

144
00:12:52,800 --> 00:12:53,760
‫מחורבנים.‬

145
00:12:55,520 --> 00:12:56,360
‫גם אצלי.‬

146
00:13:01,080 --> 00:13:02,840
‫כולם כל כך...‬
‫-מוזרים.‬

147
00:13:03,440 --> 00:13:05,520
‫התכוונתי לומר, "נחמדים".‬

148
00:13:05,520 --> 00:13:06,800
‫זה מה שמוזר.‬

149
00:13:07,520 --> 00:13:09,080
‫איך שכולם כל כך נחמדים.‬

150
00:13:10,760 --> 00:13:13,640
‫אני לא יכול לחכות‬
‫עד שכולם יחזרו להתנהג נורמלי.‬

151
00:13:20,160 --> 00:13:21,760
‫אזעקת אבא. בשעה שתיים.‬

152
00:13:22,960 --> 00:13:24,520
‫טוב. נצא?‬

153
00:13:31,120 --> 00:13:33,240
‫יש כמה שמות ופרצופים‬

154
00:13:33,240 --> 00:13:36,160
‫שעליכם להעמיד פנים שאתם זוכרים‬
‫כשהם ניגשים אליכם.‬

155
00:13:36,160 --> 00:13:40,320
‫ז'אן, הדוכס הגדול של לוקסמבורג,‬
‫בשנות ה-70 המאוחרות לחייו, עם שפם לבן.‬

156
00:13:40,320 --> 00:13:42,600
‫אלברט השני, מלך הבלגים,‬

157
00:13:42,600 --> 00:13:45,320
‫יש לו משקפיים עבות ונראה כמו מנהל בנק.‬

158
00:13:45,320 --> 00:13:48,400
‫אשתו, המלכה פאולה, היא בלונדינית, איטלקית,‬

159
00:13:48,400 --> 00:13:52,680
‫ואני מהמר שתגיע בכובע ענק וצבעוני מדי.‬

160
00:13:52,680 --> 00:13:55,200
‫והמלך האראלד מנורווגיה.‬

161
00:13:55,200 --> 00:13:58,520
‫הוא קירח עם ראש בצורת ביצה.‬

162
00:13:58,520 --> 00:13:59,960
‫משמר המלכה!‬

163
00:13:59,960 --> 00:14:02,120
‫הצג 'שק!‬

164
00:14:57,880 --> 00:15:01,240
‫זה היה טירוף, כאילו שכוכב פופ הגיע למקום.‬

165
00:15:01,240 --> 00:15:02,760
‫אני לא מופתעת.‬

166
00:15:03,800 --> 00:15:05,280
‫הוא נער נאה מאוד.‬

167
00:15:05,880 --> 00:15:08,640
‫אני חושב שהמשפחה שלי לא ידעה איך להגיב.‬

168
00:15:09,400 --> 00:15:12,520
‫הייתה שם תחושה חזקה של דז'ה-וו.‬

169
00:15:13,320 --> 00:15:14,600
‫את מתכוונת לדיאנה?‬

170
00:15:14,600 --> 00:15:17,040
‫הוא באמת דומה מאוד לאימו.‬

171
00:15:17,040 --> 00:15:18,160
‫כן.‬

172
00:15:18,160 --> 00:15:22,760
‫וכואב לי לראות זאת,‬
‫בגלל שבניגוד לדיאנה, ויל הוא בחור ביישן,‬

173
00:15:23,520 --> 00:15:25,720
‫וקשה לו לקבל תשומת לב כזו.‬

174
00:15:25,720 --> 00:15:27,080
‫כן, כל אחד היה מתקשה.‬

175
00:15:27,080 --> 00:15:28,880
‫אז הוא זקוק לתמיכתך.‬

176
00:15:28,880 --> 00:15:32,360
‫אני מנסה, אבל... הוא לא מקל עליי.‬

177
00:15:32,880 --> 00:15:36,360
‫הוא מתקשר במילים בנות הברה אחת.‬
‫הוא כמעט עוין.‬

178
00:15:36,360 --> 00:15:38,480
‫זה לא קשור למה שאתה מקבל ממנו.‬

179
00:15:38,480 --> 00:15:41,360
‫ולא זכיתי לקבל מודל לחיקוי בנושאים כאלה.‬

180
00:15:41,360 --> 00:15:44,280
‫דוכס אדינבורו לא היה תקשורתי כלל או...‬

181
00:15:44,960 --> 00:15:46,880
‫הפגין חיבה אבהית כלפיי.‬

182
00:15:46,880 --> 00:15:50,400
‫זה לא מפתיע,‬
‫בהתחשב באבהות הפושעת שזכה לקבל מאביו שלו.‬

183
00:15:50,400 --> 00:15:54,360
‫לצערי, אבות ובנים לא מסתדרים במשפחה הזו.‬

184
00:15:54,360 --> 00:15:56,400
‫ואתה יודע מה הגישה שלי בנושא.‬

185
00:15:58,920 --> 00:15:59,880
‫זה לא תירוץ.‬

186
00:15:59,880 --> 00:16:01,160
‫זה באמת לא תירוץ.‬

187
00:16:01,760 --> 00:16:04,000
‫הבנים זקוקים לך עכשיו יותר מאי פעם.‬

188
00:16:04,000 --> 00:16:05,440
‫ואם יורשה לי...‬

189
00:16:05,440 --> 00:16:06,600
‫תמשיכי.‬

190
00:16:06,600 --> 00:16:08,240
‫גם אתה זקוק להם.‬

191
00:16:11,320 --> 00:16:16,160
‫איזה גבר יוכל להביט במראה‬
‫אם הוא יודע שהוא נכשל כאב?‬

192
00:16:39,240 --> 00:16:40,080
‫אפשר לדבר?‬

193
00:16:48,400 --> 00:16:52,640
‫מישהו מלשכתו של נסיך ויילס התקשר‬
‫ושאל האם אביך יוכל להגיע לבקר אותך.‬

194
00:16:54,400 --> 00:16:55,240
‫כאן?‬

195
00:16:55,840 --> 00:16:57,680
‫אמרתי שתוכל להשתמש במשרדי.‬

196
00:17:09,120 --> 00:17:10,080
‫יום ולנטיין.‬

197
00:17:13,000 --> 00:17:13,840
‫כן.‬

198
00:17:16,960 --> 00:17:17,920
‫אתה...‬

199
00:17:19,600 --> 00:17:21,440
‫תרצה שאיפטר מהם?‬

200
00:17:24,280 --> 00:17:25,240
‫תודה.‬

201
00:17:26,400 --> 00:17:27,880
‫תמיד ישנה השנה הבאה.‬

202
00:17:42,240 --> 00:17:43,080
‫אדוני.‬

203
00:17:55,440 --> 00:17:57,840
‫אני מקווה שלא גררתי אותך מעיסוקיך.‬

204
00:18:00,400 --> 00:18:01,600
‫רק רציתי לראות‬

205
00:18:02,600 --> 00:18:03,600
‫מה שלומך.‬

206
00:18:05,400 --> 00:18:06,280
‫בסדר.‬

207
00:18:09,880 --> 00:18:10,880
‫והלימודים?‬

208
00:18:12,680 --> 00:18:13,680
‫בסדר.‬

209
00:18:15,120 --> 00:18:16,120
‫חברים?‬

210
00:18:16,800 --> 00:18:17,680
‫בסדר.‬

211
00:18:19,720 --> 00:18:25,040
‫שמעתי ששברת את השיא הבית ספרי‬
‫לשחייה למרחק... 50 מטרים.‬

212
00:18:25,040 --> 00:18:26,360
‫את שיא השכבה הצעירה.‬

213
00:18:26,360 --> 00:18:27,440
‫כל הכבוד.‬

214
00:18:37,760 --> 00:18:40,160
‫דיברתי עם הארי אתמול ו...‬

215
00:18:42,160 --> 00:18:44,960
‫הצעתי לו שאולי יהיה נחמד אם כולנו...‬

216
00:18:45,800 --> 00:18:47,080
‫נבקר בקברה של אימא.‬

217
00:18:49,680 --> 00:18:50,840
‫נניח פרחים.‬

218
00:19:05,800 --> 00:19:07,800
‫אולי זה... אולי זה מוקדם מדי.‬

219
00:19:18,320 --> 00:19:19,880
‫היה עוד משהו.‬

220
00:19:20,920 --> 00:19:26,120
‫אשמח אם תצטרפו אליי שניכם‬
‫לביקור בקנדה בחג הפסחא.‬

221
00:19:27,480 --> 00:19:30,640
‫הרעיון הוא לשלב כמה אירועים רשמיים‬

222
00:19:30,640 --> 00:19:33,920
‫וחופשת סקי בת ארבעה ימים בוויסלר.‬

223
00:19:35,160 --> 00:19:39,000
‫רק שלושתנו.‬
‫-תכננתי לפגוש חברים.‬

224
00:19:43,200 --> 00:19:45,720
‫אני חושב ש... זה יעזור לנו.‬

225
00:19:46,760 --> 00:19:47,880
‫לנו כמשפחה.‬

226
00:19:49,200 --> 00:19:50,400
‫ולך.‬

227
00:19:50,400 --> 00:19:51,520
‫ולהארי.‬

228
00:19:54,560 --> 00:19:55,800
‫זה היה נורא.‬

229
00:19:56,600 --> 00:20:00,280
‫לפחות עשית מאמץ.‬
‫-כן, והוא דחף לי אותו לפרצוף.‬

230
00:20:00,280 --> 00:20:01,960
‫טוב, זו זכותו.‬

231
00:20:02,960 --> 00:20:05,120
‫תארי לעצמך שהייתי מדבר לאבי ככה.‬

232
00:20:05,120 --> 00:20:06,760
‫זה דור אחר.‬

233
00:20:06,760 --> 00:20:08,680
‫אני פשוט חבול ומותש.‬

234
00:20:08,680 --> 00:20:11,760
‫טוב, זה חלק מתפקידך כאבא,‬

235
00:20:11,760 --> 00:20:15,640
‫ולדעתי, זה התפקיד החשוב ביותר שתמלא.‬

236
00:20:16,240 --> 00:20:17,560
‫אני יודע.‬

237
00:20:17,560 --> 00:20:19,000
‫לא, אתה לא יודע.‬

238
00:20:20,560 --> 00:20:25,000
‫אתה חושב שאתה יודע, אבל ברור שאתה לא יודע.‬
‫אני אדע כשתדע, ואיידע אותך.‬

239
00:20:26,680 --> 00:20:27,520
‫טוב!‬

240
00:20:30,280 --> 00:20:31,920
‫אלוהים, אני מתגעגע אלייך.‬

241
00:20:33,760 --> 00:20:34,960
‫מתי אוכל לפגוש אותך?‬

242
00:20:35,760 --> 00:20:36,760
‫עוד לא.‬

243
00:20:37,440 --> 00:20:38,720
‫כן.‬
‫-זה מוקדם מדי.‬

244
00:20:38,720 --> 00:20:39,800
‫כן.‬

245
00:20:40,400 --> 00:20:42,520
‫אסירי דעת הקהל.‬

246
00:20:44,520 --> 00:20:46,840
‫מה שלומך בכל זה? הכול בסדר?‬

247
00:20:47,880 --> 00:20:50,040
‫אני האדם האחרון שאתה צריך לדאוג לו.‬

248
00:20:50,920 --> 00:20:52,280
‫גילית המון סבלנות.‬

249
00:20:52,960 --> 00:20:53,960
‫המון אבירות.‬

250
00:20:55,600 --> 00:20:58,240
‫כמה סבלת מהמצב, יקירתי המסכנה...‬

251
00:20:58,240 --> 00:20:59,800
‫אוי ואבוי, אני ממש מסכנה.‬

252
00:21:01,120 --> 00:21:03,280
‫אלה נסיבות יוצאות מהכלל.‬

253
00:21:06,080 --> 00:21:07,080
‫אני בסדר.‬

254
00:21:07,680 --> 00:21:08,840
‫נדבר מחר.‬

255
00:21:24,200 --> 00:21:25,840
‫טוב, בסדר. זה נראה טוב.‬

256
00:21:25,840 --> 00:21:28,960
‫כן, אפשר לראות שבלוחות הזמנים במסמכים‬

257
00:21:28,960 --> 00:21:34,000
‫שמרנו כמה רגעים למנוחה.‬

258
00:21:34,000 --> 00:21:36,440
‫מי האיטלקי?‬

259
00:21:37,280 --> 00:21:39,160
‫מאסימו בואנו.‬
‫-פה גדול.‬

260
00:21:39,160 --> 00:21:42,120
‫פגשנו אותו בהייגרוב...‬
‫-קדימה.‬

261
00:21:44,800 --> 00:21:46,360
‫הוא די מוצלח, לא?‬

262
00:21:46,360 --> 00:21:50,240
‫הוא מאוד מעודכן, וכפי הנראה, הם מתכננים...‬

263
00:21:52,080 --> 00:21:56,440
‫תוכנית למיקום...‬

264
00:21:58,280 --> 00:21:59,200
‫בחו"ל...‬

265
00:22:01,880 --> 00:22:04,760
‫שיוקדש לצעירים מעוטי יכולת.‬

266
00:22:04,760 --> 00:22:07,200
‫הם רוצים שקרן הנסיך תהווה שותפה מובילה.‬

267
00:22:07,200 --> 00:22:09,960
‫טוב, זה מעודד. ו...‬

268
00:22:12,120 --> 00:22:15,160
‫ו... על אלו מדינות הם חשבו?‬

269
00:22:15,760 --> 00:22:19,320
‫זו יוזמה משותפת בין איטליה לשוודיה, כך ש...‬

270
00:22:38,040 --> 00:22:40,680
‫- דיאנה אהבה אותך! והייתה גאה בך! -‬

271
00:22:46,400 --> 00:22:47,520
‫- המותק של קנדה -‬

272
00:22:47,520 --> 00:22:50,320
‫טוב לראות אותך, הוד מעלתך.‬
‫-תודה רבה.‬

273
00:22:50,840 --> 00:22:52,880
‫תודה, הוד מעלתך.‬
‫-תודה רבה.‬

274
00:22:54,680 --> 00:22:56,320
‫ברוך הבא.‬
‫-תודה רבה.‬

275
00:22:57,000 --> 00:22:59,520
‫מה זה?‬
‫-אני מצטער, לא ידעתי.‬

276
00:22:59,520 --> 00:23:01,320
‫ידעת על זה?‬
‫-לא, אדוני.‬

277
00:23:01,320 --> 00:23:04,600
‫צ'ארלס, נסיך ויילס ובניו,‬
‫הנסיכים ויליאם והארי,‬

278
00:23:04,600 --> 00:23:08,360
‫הגיעו לוונקובר הערב‬
‫לביקור בן שישה ימים בקולומביה הבריטית.‬

279
00:23:08,360 --> 00:23:12,000
‫שלושת הנסיכים יופיעו באירועים ציבוריים‬
‫במהלך היומיים הקרובים‬

280
00:23:12,000 --> 00:23:15,080
‫ולאחר מכן יפרשו לחופשת סקי בוויסלר.‬

281
00:23:15,080 --> 00:23:17,160
‫כתבתו של קולין גריי מ-CTV.‬

282
00:23:17,160 --> 00:23:18,840
‫ג'ין וטוניק או ויסקי?‬

283
00:23:19,840 --> 00:23:20,800
‫בירה זה בסדר.‬

284
00:23:21,320 --> 00:23:22,920
‫נקבל את המשתתפים...‬

285
00:23:24,960 --> 00:23:26,200
‫מה נשמע?‬
‫-שלום.‬

286
00:23:26,200 --> 00:23:27,720
‫נעים מאוד.‬
‫-שלום.‬

287
00:23:28,560 --> 00:23:30,840
‫ונדי גודסון, ילידת פרו.‬

288
00:23:31,480 --> 00:23:35,400
‫שירת חמש שנים בחיל האוויר. באיזה תפקיד?‬

289
00:23:35,400 --> 00:23:37,800
‫שילוח מטענים בחיל האוויר.‬
‫-כן.‬

290
00:23:38,600 --> 00:23:40,600
‫שירת גם במבצע סופה במדבר.‬

291
00:23:40,600 --> 00:23:44,920
‫ברוכה הבאה לתוכנית.‬
‫איתך ישחק מאט סאת'רלנד, נשוי טרי...‬

292
00:23:44,920 --> 00:23:46,280
‫לאימא.‬

293
00:23:46,280 --> 00:23:48,400
‫...עם בת הזוג מהתיכון?‬
‫-כן.‬

294
00:23:48,400 --> 00:23:50,080
‫היא כבר לא בתיכון...‬

295
00:23:51,480 --> 00:23:52,360
‫לאימא.‬

296
00:24:01,920 --> 00:24:04,720
‫אתה יודע שהוא סידר לנו ביקורים רשמיים מחר?‬

297
00:24:04,720 --> 00:24:06,440
‫מי?‬
‫-אבא.‬

298
00:24:07,120 --> 00:24:10,400
‫כן, שמעתי. בית ספר לחירשים בבוקר.‬

299
00:24:10,920 --> 00:24:14,160
‫וסיור באיזה... מרכז חלל אחר הצהריים.‬

300
00:24:15,000 --> 00:24:17,280
‫הוא הבטיח לי שיסגרו את המקום.‬

301
00:24:18,000 --> 00:24:19,360
‫כדי שהבנות לא ייכנסו.‬

302
00:24:20,200 --> 00:24:22,440
‫"תתחתן איתי, ויליאם!"‬

303
00:24:22,440 --> 00:24:24,240
‫"אני אוהבת אותך!"‬
‫-לך תזדיין.‬

304
00:24:26,400 --> 00:24:27,640
‫אני רק מקנא.‬

305
00:24:29,800 --> 00:24:33,760
‫בהיסטוריה האנושית,‬
‫אף אחד לא צרח בגלל ג'ינג'י.‬

306
00:24:39,360 --> 00:24:42,400
‫יש שובר לבבות חדש וצעיר בעיר.‬

307
00:24:42,400 --> 00:24:46,000
‫הוא גבוה, בלונדיני, ובורך ביופי מצד אימו,‬

308
00:24:46,000 --> 00:24:48,760
‫הנסיך ויליאם הוא סנסציה רשמית.‬

309
00:24:49,400 --> 00:24:52,040
‫העולם נדבק בקדחת וילסמניה.‬

310
00:24:52,040 --> 00:24:54,200
‫כשהוא מרבה להסמיק ולחייך בביישנות,‬

311
00:24:54,200 --> 00:24:57,720
‫נדמה לעיתים שהנסיך הצעיר נבוך מתשומת הלב.‬

312
00:24:57,720 --> 00:25:01,360
‫אך מבחינת הבנות שהסתערו עליו וקראו בשמו,‬
‫הדבר רק הוסיף לקסמו.‬

313
00:25:01,360 --> 00:25:03,120
‫- ויליאם זו אני שחיפשת -‬

314
00:25:03,120 --> 00:25:06,000
‫הוא הנסיך מהאגדות האחד והיחיד!‬
‫-אני מתה עליו‬

315
00:25:06,000 --> 00:25:08,280
‫והוא אמר "היי" ולחץ לי את היד.‬

316
00:25:08,280 --> 00:25:09,480
‫לחצתי לו את היד!‬

317
00:25:12,960 --> 00:25:17,200
‫בזכות כוח המשיכה,‬
‫הירח שומר על מסלולו ההיקפי‬

318
00:25:17,200 --> 00:25:21,520
‫ועל כן קיים קשר הדוק בינו לבין כדור הארץ.‬

319
00:25:21,520 --> 00:25:25,040
‫אבל... אין לקחת את הקשר הזה כמובן מאליו,‬

320
00:25:25,040 --> 00:25:30,160
‫בגלל שנדמה שלירח יש כוח רצון שקט משלו...‬

321
00:26:05,280 --> 00:26:07,200
‫- דיאנה אהבה אותך! -‬

322
00:26:27,440 --> 00:26:31,840
‫חשבתי שנתחיל במסלול הקל, בשם "חציית מתיו",‬

323
00:26:32,360 --> 00:26:35,920
‫ואז או שנרד מהאוכף כאן,‬
‫מה שיהיה קצת יותר מסובך...‬

324
00:26:36,440 --> 00:26:41,280
‫או... במקרה שנרצה להתנסות באתגר,‬
‫יש את מסלול ה"קולואר אקסטרים",‬

325
00:26:42,160 --> 00:26:46,840
‫המתואר כ"750 מטר של גיהינום צורב ירכיים".‬

326
00:26:46,840 --> 00:26:48,080
‫יש!‬

327
00:26:49,240 --> 00:26:50,440
‫אז נצא לקולואר.‬

328
00:26:50,440 --> 00:26:54,480
‫הודעתי לכולם שבימים הבאים אין להפריע לנו.‬

329
00:26:54,480 --> 00:26:58,120
‫נבלה רק שלושתנו בחופשה משפחתית.‬

330
00:27:00,400 --> 00:27:01,520
‫יש רק דבר אחד...‬

331
00:27:02,200 --> 00:27:05,320
‫וקצר, שאנחנו... צריכים לעשות קודם.‬

332
00:27:05,920 --> 00:27:08,400
‫נצטלם באירוע ובו מספר עיתונאים מצומצם...‬

333
00:27:08,400 --> 00:27:09,320
‫לא.‬

334
00:27:10,080 --> 00:27:11,680
‫ואז נוכל לצאת.‬

335
00:27:14,240 --> 00:27:15,840
‫וילי, ככה זה עובד.‬

336
00:27:16,840 --> 00:27:20,440
‫אנחנו נותנים להם משהו והם מניחים לנו.‬
‫-אתה יודע שזה שנוא עליי.‬

337
00:27:20,440 --> 00:27:23,720
‫זה לא כל כך נורא.‬
‫-זה כבר פי אלף יותר ממה שהסכמתי לו.‬

338
00:27:23,720 --> 00:27:26,520
‫וניסיתי להגן עליכם מפני זה ככל יכולתי,‬

339
00:27:26,520 --> 00:27:29,640
‫אבל לצערי זה...‬
‫זה משהו שנצטרך ללמוד לחיות איתו.‬

340
00:27:29,640 --> 00:27:30,840
‫אבל אני שונא את זה.‬

341
00:27:31,640 --> 00:27:35,680
‫אני שונא את התקשורת. אני שונא את הקהל.‬
‫למה אמרת לנו שניסע רק אנחנו,‬

342
00:27:35,680 --> 00:27:38,440
‫ואז שמת אותנו‬
‫מול האנשים השנואים עלינו בעולם?‬

343
00:27:38,440 --> 00:27:40,400
‫אני יודע. זה בלתי נסבל, אבל...‬

344
00:27:41,320 --> 00:27:45,680
‫כעס וסירוב לצאת כשהם כבר מחכים לנו‬
‫אינם התנהלות ראויה.‬

345
00:27:45,680 --> 00:27:47,680
‫אני לא צריך להתנהל כראוי.‬

346
00:27:47,680 --> 00:27:49,640
‫אין לי בעיית תדמית.‬

347
00:28:11,080 --> 00:28:12,400
‫זה היה די חריף.‬

348
00:28:13,440 --> 00:28:17,120
‫הוא הודיע מראש‬
‫שנצטרך לשלב בין תפקידינו לבין החופשה.‬

349
00:28:17,120 --> 00:28:18,200
‫לא אכפת לי.‬

350
00:28:19,520 --> 00:28:21,800
‫זאת האמת. הוא צריך לשמוע אותה.‬

351
00:28:52,720 --> 00:28:54,000
‫לכאן, ויליאם!‬

352
00:28:54,520 --> 00:28:55,720
‫חייך, אדוני!‬

353
00:28:56,320 --> 00:28:59,120
‫ויליאם!‬
‫-לכאן, הוד מעלתך!‬

354
00:28:59,120 --> 00:29:00,800
‫ויליאם!‬
‫-לכאן, ויליאם!‬

355
00:29:00,800 --> 00:29:03,280
‫הנסיך ויליאם!‬
‫-ויליאם!‬

356
00:29:09,760 --> 00:29:12,440
‫זו המילה שהוא השתמש בה? "שונא"?‬

357
00:29:12,440 --> 00:29:13,600
‫שוב ושוב.‬

358
00:29:15,080 --> 00:29:17,000
‫שנאה לתקשורת היא דבר אחד.‬

359
00:29:17,000 --> 00:29:19,560
‫אחרי מה שקרה לאימו, אפשר להאשים אותו?‬

360
00:29:20,120 --> 00:29:22,360
‫אבל גישה כזו כלפי הציבור...‬

361
00:29:23,560 --> 00:29:26,040
‫אינה אידיאלית ליורש עצר לעתיד.‬

362
00:29:26,040 --> 00:29:30,400
‫טוב... צריך לזכור שהוא נער מתבגר.‬

363
00:29:30,400 --> 00:29:34,000
‫כן, אבל הוא נער מתבגר‬
‫שחזר ללימודים מייד לאחר הלוויה, ו...‬

364
00:29:34,560 --> 00:29:37,680
‫מתקשה לבטא‬
‫את מה שהוא מרגיש אחרי שאימו מתה.‬

365
00:29:39,040 --> 00:29:40,840
‫זה לא דבר שנעשה על פי פקודה.‬

366
00:29:40,840 --> 00:29:43,040
‫אבל זה דבר שצריך לעודד.‬

367
00:29:45,000 --> 00:29:47,120
‫קיימת סכנה שהוא פשוט...‬

368
00:29:48,240 --> 00:29:49,520
‫ינעל הכול בפנים‬

369
00:29:50,360 --> 00:29:52,800
‫ולדבר יהיו השלכות נוראות בהמשך חייו.‬

370
00:29:52,800 --> 00:29:57,280
‫דמעות ורחמים עצמיים‬
‫הם לא דרכה של המשפחה הזו.‬

371
00:29:57,280 --> 00:30:00,760
‫אבל לא מדובר ברחמים עצמיים, נכון? זהו אבל.‬

372
00:30:01,840 --> 00:30:04,880
‫ולטובתו, הוא צריך לשחרר הכול.‬

373
00:30:06,280 --> 00:30:07,800
‫תדברי איתו, אימא?‬

374
00:30:08,320 --> 00:30:11,080
‫לפעמים קל יותר לדבר‬
‫עם מישהו שאינו אחד מהוריך.‬

375
00:30:11,720 --> 00:30:13,480
‫את יודעת כמה שהוא מחבב אותך.‬

376
00:30:13,480 --> 00:30:17,640
‫אבל האם אין זה המקום בו נדרש דווקא הורה?‬

377
00:31:13,400 --> 00:31:15,600
‫- פיליפ היקר -‬

378
00:31:20,320 --> 00:31:24,000
‫- אביך -‬

379
00:31:32,320 --> 00:31:34,960
‫- אבא היקר -‬

380
00:31:37,320 --> 00:31:43,720
‫- צ'ארלס -‬

381
00:32:04,240 --> 00:32:06,640
‫אפשר לקבל פלפל, בבקשה?‬
‫-כן.‬

382
00:32:08,360 --> 00:32:09,240
‫בבקשה.‬

383
00:32:10,760 --> 00:32:12,000
‫מה תרצה?‬

384
00:32:12,000 --> 00:32:13,280
‫קיבלתי שיחת טלפון.‬

385
00:32:13,800 --> 00:32:17,240
‫המלכה ודוכס אדינבורו‬
‫מבקשים שתצטרף אליהם לתה ביום ראשון.‬

386
00:32:17,760 --> 00:32:19,600
‫טוב. תודה, אדוני.‬
‫-תפוח אדמה?‬

387
00:32:23,600 --> 00:32:24,680
‫מה תרצה?‬

388
00:32:36,800 --> 00:32:37,680
‫אדוני.‬

389
00:32:52,520 --> 00:32:54,320
‫הנסיך ויליאם, הוד מעלתך.‬

390
00:32:59,120 --> 00:33:00,240
‫סבא וסבתא?‬

391
00:33:02,600 --> 00:33:04,280
‫הם החליטו להשאיר אותנו לבד.‬

392
00:33:06,040 --> 00:33:09,120
‫בעצם, הם אמרו לי שעלינו להיפגש לבד.‬

393
00:33:10,680 --> 00:33:12,240
‫והסכמתי שזה עדיף.‬

394
00:33:12,880 --> 00:33:13,760
‫למה?‬

395
00:33:15,400 --> 00:33:18,160
‫בגלל שאתה ואני צריכים לדבר.‬
‫-על מה?‬

396
00:33:22,600 --> 00:33:24,520
‫אתה כועס עליי.‬

397
00:33:24,520 --> 00:33:25,960
‫אני לא כועס עליך.‬

398
00:33:27,160 --> 00:33:29,360
‫באמת, זה ברור. אני מרגיש את זה.‬

399
00:33:30,880 --> 00:33:35,040
‫העיתונות ותשומת הלב החדשה והבלתי רצויה הזו‬
‫שמופנית אליך.‬

400
00:33:35,840 --> 00:33:40,760
‫אולי כל אלה מטרידים אותך,‬
‫אבל נראה שכל התסכול שלך מופנה כלפיי.‬

401
00:33:40,760 --> 00:33:42,120
‫וזה מפתיע אותך?‬

402
00:33:42,120 --> 00:33:43,640
‫האמת שהופתעתי, כן.‬

403
00:33:44,600 --> 00:33:46,320
‫בכנות, אני לא יודע מה לחשוב.‬

404
00:33:48,600 --> 00:33:50,360
‫טוב, תפסיק לגחך.‬

405
00:33:50,960 --> 00:33:52,360
‫תעזור לי להבין.‬

406
00:33:57,480 --> 00:33:58,560
‫קודם כול, אתה...‬

407
00:33:59,560 --> 00:34:02,120
‫אתה בכלל לא מדבר עליה.‬
‫אנחנו לא מדברים עליה.‬

408
00:34:02,120 --> 00:34:05,200
‫אני מסכים, וכדאי שנדבר עליה כמה שיותר.‬

409
00:34:05,720 --> 00:34:07,200
‫על החיים שלה, על...‬

410
00:34:08,160 --> 00:34:09,400
‫הזיכרונות שלנו ממנה.‬

411
00:34:10,240 --> 00:34:15,120
‫למה חשבת שלא ארצה לעשות את זה?‬
‫-אולי אתה לא רוצה לזכור איך הגענו הנה.‬

412
00:34:16,600 --> 00:34:20,560
‫אתה לא חושב שיש קשר בין המצב‬
‫שבו אנחנו נמצאים לבין החלק שלך בו?‬

413
00:34:23,760 --> 00:34:26,360
‫אני מקווה שאתה לא רומז על מה שאני חושב.‬

414
00:34:35,480 --> 00:34:37,280
‫בוא נבהיר משהו.‬

415
00:34:38,800 --> 00:34:41,440
‫המוות של אימא שלך הוא טרגדיה נוראה‬

416
00:34:42,680 --> 00:34:46,720
‫שנגרמה בגלל אדם חסר אחריות אחד‬
‫ששתה יותר מדי,‬

417
00:34:46,720 --> 00:34:51,240
‫לפני שהתיישב ונהג מהר מדי ברכב‬
‫כדי לברוח מצלמים.‬

418
00:34:52,120 --> 00:34:54,680
‫ושנינו יודעים‬
‫שהיא עודדה אותם לעיתים קרובות.‬

419
00:34:54,680 --> 00:34:56,200
‫והעובדה שהיא נסעה לפריז?‬

420
00:34:56,200 --> 00:34:58,160
‫היא בחרה בזה.‬
‫-איתו? איתם?‬

421
00:34:58,160 --> 00:35:00,640
‫שוב, היא בחרה בזה.‬
‫-בלי הגנה מלכותית!‬

422
00:35:00,640 --> 00:35:04,280
‫זה לא היה בידיי.‬
‫תמיד אמרתי שהיא זקוקה להגנה משטרתית.‬

423
00:35:04,280 --> 00:35:07,200
‫אבל היא לא הייתה צריכה‬
‫להיות עם משפחת פאייד בכלל!‬

424
00:35:07,880 --> 00:35:11,520
‫היא הייתה צריכה להיות מוגנת, איתנו.‬
‫זה לא היה המצב, וזו אשמתך!‬

425
00:35:14,200 --> 00:35:16,080
‫לא, לא נהגת ברכב‬

426
00:35:16,080 --> 00:35:18,480
‫אבל דחפת אותה לידי אלה שכן נהגו.‬

427
00:35:19,880 --> 00:35:21,880
‫בגלל שאמללת אותה כל כך!‬

428
00:35:23,400 --> 00:35:24,800
‫בגלל שאהבת מישהי אחרת.‬

429
00:35:36,080 --> 00:35:37,880
‫טוב, אם תרצה לעשות את...‬

430
00:35:38,960 --> 00:35:40,000
‫הקשר הזה, אז...‬

431
00:35:42,240 --> 00:35:43,680
‫זו זכותך, אבל...‬

432
00:35:45,680 --> 00:35:47,560
‫בעיניי כל זה מטריד מאוד ו...‬

433
00:35:48,480 --> 00:35:50,080
‫חסר רגישות כלל.‬

434
00:35:52,240 --> 00:35:56,320
‫האחריות שלי לאימך‬
‫הסתיימה זמן רב לפני שנסעה לפריז.‬

435
00:35:58,520 --> 00:36:02,200
‫אני לחלוטין לא אשם בתאונה הזו.‬

436
00:36:03,800 --> 00:36:06,880
‫ורמיזה כזו היא שערורייתית.‬

437
00:36:06,880 --> 00:36:07,800
‫באמת?‬

438
00:36:08,400 --> 00:36:09,240
‫כן!‬

439
00:36:09,760 --> 00:36:11,560
‫אני מתנגד להאשמה הזו.‬

440
00:36:11,560 --> 00:36:14,280
‫כמו שהתחלת להתנגד לכל דבר בי?‬

441
00:36:16,960 --> 00:36:21,600
‫אני לא יודע על מה אתה מדבר.‬
‫אני כל כך גאה בך.‬

442
00:36:21,600 --> 00:36:25,960
‫אני גאה בדרך בך עברת את כל זה‬
‫ובדרך בה אתה גדל.‬

443
00:36:25,960 --> 00:36:27,440
‫אני גאה בפופולריות שלך.‬

444
00:36:27,440 --> 00:36:32,040
‫מתי התחלת ליהנות מפופולריות של אחרים?‬

445
00:36:33,240 --> 00:36:35,800
‫שנינו יודעים שקשה לך להידחק לצד.‬
‫-שטויות.‬

446
00:36:35,800 --> 00:36:36,840
‫זה נכון.‬

447
00:36:36,840 --> 00:36:40,800
‫כל המשחקים הקטנוניים‬
‫שאתה ואימא הייתם משחקים.‬

448
00:36:40,800 --> 00:36:44,440
‫כתבות בתקשורת. גונבים כותרות זה מזה.‬

449
00:36:44,440 --> 00:36:47,880
‫תמיד ניסיתם להאפיל זה על זה.‬
‫-אף אחד לא האפיל על אימא שלך.‬

450
00:36:47,880 --> 00:36:51,160
‫אתה חושב שאני דומה לה.‬
‫ואתה שונא אותי בגלל זה.‬

451
00:36:53,040 --> 00:36:56,000
‫ויליאם, תראה. אני מודה שאני...‬

452
00:36:58,480 --> 00:37:00,920
‫זה היה מוזר.‬

453
00:37:02,080 --> 00:37:05,880
‫היה קשה, אולי, לראות את ה... דמיון.‬

454
00:37:07,680 --> 00:37:08,680
‫את הדרך בה...‬

455
00:37:09,760 --> 00:37:15,520
‫ההמונים מתחברים אליך, מעריצים אותך,‬
‫את הדרך בה אתה... מצליח לרגש אותם.‬

456
00:37:17,680 --> 00:37:21,640
‫וכן, בסדר, אני... עדיין מתרגל לזה, כי...‬

457
00:37:25,040 --> 00:37:26,720
‫אני מזהה אותה בך.‬

458
00:37:28,960 --> 00:37:32,360
‫אבל זה לא דבר רע. למעשה, זה פשוט נפלא.‬

459
00:37:34,520 --> 00:37:35,800
‫וזה דבר טבעי‬

460
00:37:36,880 --> 00:37:38,720
‫בין בן לאימא.‬

461
00:37:40,520 --> 00:37:41,360
‫תראה, אני...‬

462
00:37:42,960 --> 00:37:45,200
‫אני יודע שלא תמיד פעלתי נכון.‬

463
00:37:45,880 --> 00:37:50,320
‫איזה הורה מצליח לעשות את זה?‬
‫הלוואי שהייתה לי חצי מהרגישות של אימא שלך.‬

464
00:37:51,760 --> 00:37:53,320
‫ואני מצטער שלא‬

465
00:37:54,360 --> 00:37:55,760
‫התעליתי על עצמי‬

466
00:37:56,760 --> 00:37:59,000
‫באופן בו רצית שאעשה זאת, אבל...‬

467
00:38:00,640 --> 00:38:04,200
‫אנשים לא מבינים שגם אני התאבלתי.‬

468
00:38:07,160 --> 00:38:08,040
‫באמת?‬

469
00:38:09,480 --> 00:38:12,920
‫האבל שלך. אתה מדבר איתי על האבל שלך?‬

470
00:38:12,920 --> 00:38:14,520
‫כן, כמובן.‬

471
00:38:16,120 --> 00:38:18,720
‫מה, אתה חושב שלא הזדעזעתי מזה?‬

472
00:38:19,520 --> 00:38:22,120
‫אימא שלך ואני בדיוק השלמנו. אנחנו...‬

473
00:38:22,120 --> 00:38:23,840
‫השלמתם?‬

474
00:38:25,080 --> 00:38:26,520
‫איפה אתה חי?‬

475
00:38:28,160 --> 00:38:29,360
‫היא עדיין אהבה אותך‬

476
00:38:30,200 --> 00:38:32,200
‫ורצתה להיות בדרום צרפת‬

477
00:38:32,200 --> 00:38:35,480
‫כדי שלא תהיה בסביבה‬
‫כשחגגת יום הולדת לאישה האחרת.‬

478
00:39:50,120 --> 00:39:53,200
‫אני מקווה שזה לא מפריע לך.‬
‫ד"ר גיילי הכניס אותי.‬

479
00:39:56,320 --> 00:39:57,160
‫אני מצטער.‬

480
00:39:58,400 --> 00:39:59,960
‫זו לא בושה.‬

481
00:39:59,960 --> 00:40:01,160
‫יש להן שמות?‬

482
00:40:05,520 --> 00:40:09,560
‫אלה קלאודיה שיפר,‬
‫סינדי קרופורד ונעמי קמפבל.‬

483
00:40:10,600 --> 00:40:14,320
‫בזמני אלו היו ריטה הייוורת',‬
‫בטי גרייבל ולנה טרנר.‬

484
00:40:15,000 --> 00:40:16,680
‫אתה מכיר את השמות האלה?‬

485
00:40:16,680 --> 00:40:18,120
‫לא.‬
‫-ברור שלא.‬

486
00:40:40,760 --> 00:40:41,960
‫זה היה פזיז.‬

487
00:40:43,160 --> 00:40:46,040
‫הסתערת כמו ויקינג מוטרף.‬

488
00:40:52,880 --> 00:40:55,120
‫ושוב.‬
‫-איזה חרא.‬

489
00:40:55,640 --> 00:40:56,520
‫שמור על הפה.‬

490
00:41:04,880 --> 00:41:06,000
‫נקמה?‬

491
00:41:06,000 --> 00:41:07,000
‫לא.‬

492
00:41:08,120 --> 00:41:09,920
‫לא כשאתה במצב כזה.‬

493
00:41:11,480 --> 00:41:14,280
‫אסור לשחק שחמט מהלב.‬

494
00:41:19,600 --> 00:41:20,720
‫אז מה קורה?‬

495
00:41:24,880 --> 00:41:25,880
‫משפחה.‬

496
00:41:25,880 --> 00:41:27,280
‫משפחה...‬

497
00:41:29,600 --> 00:41:36,240
‫חצי מהפסיכולוגים טוענים‬
‫שאין להפריד ילד ממשפחתו,‬

498
00:41:36,240 --> 00:41:40,640
‫ומחציתם טוענים‬
‫שעדיף להציל ילד ממשפחתו מוקדם ככל האפשר.‬

499
00:41:41,160 --> 00:41:42,880
‫לא מדובר על כולם במשפחה.‬

500
00:41:44,000 --> 00:41:45,200
‫אתה יודע במי מדובר.‬

501
00:41:46,880 --> 00:41:47,800
‫כן, טוב,‬

502
00:41:48,480 --> 00:41:50,960
‫לפני שנדבר עליך ועל אביך...‬

503
00:41:51,600 --> 00:41:53,320
‫אני מניח שמדובר באביך.‬

504
00:41:55,040 --> 00:41:57,280
‫...רציתי לדבר איתך על משהו אחר.‬

505
00:41:58,080 --> 00:41:59,000
‫כאבי גב.‬

506
00:42:00,400 --> 00:42:02,400
‫מה?‬
‫-יש לי כאלה מפעם לפעם.‬

507
00:42:02,400 --> 00:42:06,240
‫וכשזה קורה לי, נוח לי להתייחס לזה ככה.‬

508
00:42:07,640 --> 00:42:10,120
‫כאבי גב או כאבי צוואר או כאב בכתפיים.‬

509
00:42:11,480 --> 00:42:14,440
‫במקום להתייחס למה שגורם לזה.‬

510
00:42:17,480 --> 00:42:18,880
‫כעס בלתי פתור.‬

511
00:42:20,480 --> 00:42:21,680
‫רגשות אשמה.‬

512
00:42:22,800 --> 00:42:24,880
‫או טינה.‬
‫-אני לא נוטר לו טינה.‬

513
00:42:26,880 --> 00:42:27,880
‫הוא נוטר לי טינה.‬

514
00:42:27,880 --> 00:42:31,760
‫לא... אני לא יודע אם זה משנה לך,‬
‫אבל אני לא חושב שזה נכון.‬

515
00:42:33,120 --> 00:42:35,120
‫אבל אולי אתה כועס על אביך‬

516
00:42:35,120 --> 00:42:37,880
‫בגלל שיותר מקובל לעשות זאת מאשר להודות‬

517
00:42:38,960 --> 00:42:40,920
‫ולזהות את מי שאתה באמת כועס עליו.‬

518
00:42:46,400 --> 00:42:51,320
‫זה עלה בדעתי כש...‬
‫צפיתי בך בגריניץ' עם כל הבנות האלה.‬

519
00:42:52,520 --> 00:42:53,720
‫ואז בטורונטו.‬

520
00:42:53,720 --> 00:42:54,720
‫ונקובר.‬

521
00:42:55,640 --> 00:42:59,400
‫לפתע, הפכת לדמות ציבורית. לרכוש ציבורי.‬

522
00:43:00,840 --> 00:43:01,960
‫וזה לא קל.‬

523
00:43:03,360 --> 00:43:04,360
‫אני שונא את זה.‬

524
00:43:07,280 --> 00:43:10,600
‫כל הצרחות והצעקות ותשומת הלב.‬

525
00:43:16,000 --> 00:43:18,240
‫כאילו שכולם חושבים שבגלל שאני...‬

526
00:43:19,720 --> 00:43:21,560
‫נראה כמוה, אז אני בדיוק כמוה.‬

527
00:43:22,480 --> 00:43:24,200
‫אתה לא דומה לה כלל.‬

528
00:43:25,400 --> 00:43:26,400
‫אני יודע את זה.‬

529
00:43:27,600 --> 00:43:32,440
‫ייתכן שאתה כועס עליה‬
‫בגלל שהיא ניחנה בכל מה שאין לך?‬

530
00:43:33,720 --> 00:43:35,440
‫נוחות באור הזרקורים,‬

531
00:43:36,200 --> 00:43:38,560
‫ביטחון מול קהל מעריצים,‬

532
00:43:38,560 --> 00:43:41,720
‫דברים שאתה חושב שמצפים ממך להראות עכשיו.‬

533
00:43:42,320 --> 00:43:43,480
‫ולשנוא.‬

534
00:43:45,920 --> 00:43:48,840
‫וייתכן שאתה כועס עליה, מכיוון ש...‬

535
00:43:50,400 --> 00:43:52,360
‫טוב, בגלל שהיא עזבה אותך?‬

536
00:43:53,880 --> 00:43:56,320
‫ובגלל שכעת נותרת אתה להתמודד עם מורשתה?‬

537
00:44:01,320 --> 00:44:02,560
‫אבל...‬

538
00:44:02,560 --> 00:44:05,760
‫איזה בן יכול לכעוס על אימא שלו?‬

539
00:44:10,600 --> 00:44:13,920
‫במיוחד כשהוא מתאבל עליה‬

540
00:44:15,840 --> 00:44:17,520
‫ומתגעגע אליה כל כך.‬

541
00:44:23,320 --> 00:44:25,440
‫אז הוצאת את זה על מישהו אחר.‬

542
00:44:27,800 --> 00:44:28,840
‫והאשמת אותו‬

543
00:44:29,800 --> 00:44:31,520
‫בעובדה שהיא איננה.‬

544
00:44:38,680 --> 00:44:43,240
‫אני בטוח שהוא האשים את עצמו בכך מאה פעם.‬

545
00:44:45,680 --> 00:44:46,760
‫כולנו עשינו את זה.‬

546
00:44:49,680 --> 00:44:51,080
‫אבל זו לא אשמתנו.‬

547
00:44:53,800 --> 00:44:55,160
‫וזו לא אשמתו.‬

548
00:45:03,000 --> 00:45:04,000
‫ויום אחד,‬

549
00:45:05,360 --> 00:45:06,720
‫כשתהיה אבא,‬

550
00:45:08,080 --> 00:45:12,200
‫ובנך שלך ינעץ בך עיניים רצחניות‬

551
00:45:12,960 --> 00:45:15,280
‫ואתה תתפלל שיסלח לך,‬

552
00:45:16,080 --> 00:45:18,960
‫כמו שאביך מתפלל עכשיו לסליחתך,‬

553
00:45:20,560 --> 00:45:21,880
‫וכמו שהתפללתי אני...‬

554
00:45:22,920 --> 00:45:25,960
‫לבושתי אודה שבמקרים מעטים מדי, לסליחתו...‬

555
00:45:30,280 --> 00:45:31,120
‫טוב...‬

556
00:45:34,880 --> 00:45:36,560
‫אולי תזכור את השיחה הזו.‬

557
00:46:18,560 --> 00:46:19,560
‫קדימה.‬

558
00:46:23,000 --> 00:46:25,600
‫אבא שלי בחדרו?‬
‫-בגינה, אדוני.‬

559
00:46:25,600 --> 00:46:26,600
‫תודה.‬

560
00:47:23,000 --> 00:47:23,840
‫היי, אבא.‬

561
00:47:24,960 --> 00:47:25,800
‫וילי.‬

562
00:47:27,400 --> 00:47:29,200
‫מה אתה עושה כאן, בחורצ'יק?‬

563
00:47:32,480 --> 00:47:33,840
‫חשבתי שתהיה בבית הספר.‬

564
00:51:09,760 --> 00:51:14,760
‫תרגום כתוביות: גיא ברדך‬