1
00:00:10,010 --> 00:00:11,760
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:11,845 --> 00:00:15,135
‫אז אתה אומר לי שהתאום המטומטם שלי‬

3
00:00:15,724 --> 00:00:18,644
‫הגיע לכדור הארץ, גנב את זהותי,‬

4
00:00:18,727 --> 00:00:21,347
‫ועשה בלגן בחיים שלי?‬

5
00:00:21,771 --> 00:00:23,111
‫פחות או יותר, כן.‬

6
00:00:24,315 --> 00:00:27,815
‫נהדר. ולמה באת הנה? רק כדי לענות אותי?‬

7
00:00:29,320 --> 00:00:31,200
‫אני מניח שזה המקום המתאים לזה.‬

8
00:00:31,656 --> 00:00:34,236
‫כן… אפשר לדבר במקום אחר?‬

9
00:00:35,035 --> 00:00:37,575
‫אני לא אוהב לנהל‬
‫שיחות פרטיות במסדרונות,‬

10
00:00:37,662 --> 00:00:39,412
‫ולקנת׳ לא אכפת. נכון, קני?‬

11
00:00:39,497 --> 00:00:40,417
‫זה לא מצחיק.‬

12
00:00:40,498 --> 00:00:41,538
‫זה לא מצחיק!‬
‫-לא.‬

13
00:00:41,624 --> 00:00:42,464
‫- קרקס -‬

14
00:00:42,542 --> 00:00:43,792
‫לא, בהחלט לא.‬

15
00:00:43,877 --> 00:00:46,797
‫אחי שמוט־הכתפיים עושה מתיחה‬

16
00:00:46,880 --> 00:00:49,590
‫שבקושי ראויה ל״הצלצול הגואל״‬
‫במטרה להשפיל אותי.‬

17
00:00:49,674 --> 00:00:52,594
‫מילא אתה, לוסי.‬
‫מיכאל איים על שלומו של צ׳רלי.‬

18
00:00:52,677 --> 00:00:53,757
‫בבקשה…‬

19
00:00:53,845 --> 00:00:56,005
‫מיכאל משחק על פחדים של אנשים.‬

20
00:00:56,097 --> 00:00:57,137
‫זה מה שהוא עושה.‬

21
00:00:57,348 --> 00:01:00,478
‫אבל אנחנו גם יודעים‬
‫שהוא כולו רעש וצלצולים.‬

22
00:01:00,560 --> 00:01:02,190
‫אתה לא זוכר, כשהיינו קטנים?‬

23
00:01:02,353 --> 00:01:06,823
‫הוא היה מעצבן אותך עם אחת התכניות שלו,‬
‫היית עושה לו וודג׳י אטומי, וזהו.‬

24
00:01:06,900 --> 00:01:08,820
‫לא נראה לי שוודג׳י יספיק הפעם.‬

25
00:01:10,361 --> 00:01:13,241
‫המצב בגן עדן השתנה.‬

26
00:01:15,158 --> 00:01:20,208
‫כשהייתי שם בפעם האחרונה,‬
‫מיכאל התמקם לימינו של אבא.‬

27
00:01:22,248 --> 00:01:24,918
‫אז אבא מדבר איתו?‬
‫-לא.‬

28
00:01:25,627 --> 00:01:28,127
‫לא, הוא מדבר לאבא, אבל הוא היחיד.‬

29
00:01:28,463 --> 00:01:30,723
‫לאף אחד אחר בעיר הכסופה אין גישה אליו.‬

30
00:01:30,799 --> 00:01:32,549
‫אף אחד. ומיכאל דאג לזה.‬

31
00:01:32,967 --> 00:01:33,887
‫מיכאל?‬

32
00:01:34,886 --> 00:01:36,806
‫מיכאל הפחדן הקטן?‬

33
00:01:37,639 --> 00:01:39,639
‫פתאום הוא יד ימינו של המלך?‬

34
00:01:39,724 --> 00:01:41,984
‫בלי יכולת לדבר עם אבא, מי יודע?‬

35
00:01:42,060 --> 00:01:44,350
‫אבל הוא חזק משאתה חושב, לוסי.‬

36
00:01:45,271 --> 00:01:48,861
‫מיכאל… אי אפשר לגעת בו בעיר הכסופה.‬

37
00:01:50,276 --> 00:01:51,236
‫טוב…‬

38
00:01:51,319 --> 00:01:53,569
‫הוא לא בעיר הכסופה עכשיו, נכון?‬

39
00:01:53,655 --> 00:01:56,065
‫אז סלח לי, אני הולך לגעת בו.‬

40
00:01:58,576 --> 00:02:01,156
‫אני מבין שזה היה ניסוח גרוע.‬

41
00:02:02,080 --> 00:02:04,670
‫פשוט תטפל בעניינים עד שאחזור.‬

42
00:02:06,334 --> 00:02:07,384
‫לטפל ב…‬

43
00:02:08,044 --> 00:02:08,884
‫מה?‬

44
00:02:17,262 --> 00:02:18,722
‫ש…‬

45
00:02:19,305 --> 00:02:20,675
‫נחזור לעבודה, או…?‬

46
00:02:39,033 --> 00:02:42,043
‫קפה שרוף וזיעה… איזה ניחוח נפלא.‬

47
00:02:53,131 --> 00:02:54,011
‫שלום, בלשית.‬

48
00:02:54,090 --> 00:02:55,760
‫לא.‬

49
00:02:55,842 --> 00:02:57,182
‫עוף מפה.‬
‫-בלשית…‬

50
00:02:57,260 --> 00:02:58,180
‫אני יכול להסביר.‬

51
00:02:58,261 --> 00:02:59,601
‫לא, אני לא רוצה לשמוע.‬

52
00:02:59,679 --> 00:03:02,969
‫אם לא הבנת‬
‫בארבע הפעמים הראשונות שיריתי בך,‬

53
00:03:03,057 --> 00:03:05,637
‫אשמח לירות בך שוב, מיכאל.‬

54
00:03:06,144 --> 00:03:08,354
‫זה אני. לוציפר.‬

55
00:03:08,438 --> 00:03:09,938
‫אתה באמת מצפה שאפול בפח שוב?‬

56
00:03:12,066 --> 00:03:13,186
‫תראי את השיער!‬

57
00:03:13,860 --> 00:03:17,860
‫ואת הממחטה המושלמת בכיס.‬
‫מיכאל מסוגל לזה? לא נראה לי.‬

58
00:03:19,199 --> 00:03:20,029
‫אני…‬

59
00:03:20,116 --> 00:03:21,656
‫קקוזה, בואי הנה.‬

60
00:03:22,118 --> 00:03:23,408
‫טוב לראות אותך שוב.‬

61
00:03:23,494 --> 00:03:24,334
‫תגידי,‬

62
00:03:26,080 --> 00:03:27,540
‫במה את חפצה?‬

63
00:03:28,666 --> 00:03:29,496
‫אני…‬

64
00:03:29,709 --> 00:03:33,669
‫אני רוצה לדעת איך לנטרל‬
‫את המצלמות בחדר הראיות‬

65
00:03:33,755 --> 00:03:35,045
‫כדי שאוכל לנמנם שם.‬

66
00:03:35,798 --> 00:03:37,008
‫שובבה!‬

67
00:03:37,091 --> 00:03:37,931
‫תודה לך.‬

68
00:03:38,509 --> 00:03:40,849
‫אני יודע שאחי לא מסוגל לעשות את זה.‬

69
00:03:42,347 --> 00:03:43,387
‫זה באמת אתה!‬

70
00:03:46,684 --> 00:03:47,694
‫איך?‬

71
00:03:47,769 --> 00:03:49,059
‫זה דווקא סיפור מצחיק.‬

72
00:03:49,854 --> 00:03:51,524
‫שם הייתי, בגיהינום, ו…‬

73
00:04:08,706 --> 00:04:10,626
‫לצערי, לא אוכל להישאר פה זמן רב.‬

74
00:04:10,708 --> 00:04:12,208
‫יש לי עבודה, וכו׳.‬

75
00:04:12,293 --> 00:04:13,293
‫זה בסדר, אני…‬

76
00:04:14,545 --> 00:04:15,505
‫אני מבינה.‬

77
00:04:15,964 --> 00:04:18,804
‫פשוט הייתי צריך לוודא שאת בסדר.‬

78
00:04:19,550 --> 00:04:21,090
‫אבל ברור ש…‬

79
00:04:21,594 --> 00:04:24,724
‫לא האמנת להתחזות של מיכאל,‬
‫בלשית פיקחית שלי.‬

80
00:04:25,640 --> 00:04:27,600
‫טוב, זה לקח לי זמן.‬

81
00:04:27,892 --> 00:04:29,812
‫הוא היה משכנע מאוד.‬

82
00:04:30,270 --> 00:04:33,650
‫וחלק מהדברים שהוא אמר…‬
‫-בשורות טובות בגזרה הזאת.‬

83
00:04:33,731 --> 00:04:37,321
‫כל מילה שיוצאת מפרצופו היפהפה היא שקר.‬

84
00:04:37,860 --> 00:04:41,360
‫זאת הקלה, כי הוא אמר משהו מטורף כל כך‬

85
00:04:41,447 --> 00:04:43,407
‫שידעתי שזה חייב להיות שקר.‬

86
00:04:43,491 --> 00:04:45,161
‫הוא אמר שהוא חבר של אלוויס?‬

87
00:04:45,243 --> 00:04:48,713
‫כי לשם שינוי, ״המלך״ עדיין חי,‬
‫ואני היחיד שיודע איפה. אז…‬

88
00:04:48,955 --> 00:04:50,455
‫לא, הוא אמר לי…‬

89
00:04:50,832 --> 00:04:53,462
‫תקלוט. הוא אמר לי שאני…‬

90
00:04:53,668 --> 00:04:54,838
‫הייתי מתנה מאלוהים.‬

91
00:04:56,921 --> 00:04:58,721
‫זה מה שהוא אמר.‬

92
00:04:58,798 --> 00:05:00,218
‫כלומר, זה…‬

93
00:05:02,427 --> 00:05:03,297
‫זה מטורף.‬

94
00:05:05,096 --> 00:05:06,006
‫זה…‬

95
00:05:07,223 --> 00:05:08,563
‫זה לא נכון, נכון?‬

96
00:05:10,268 --> 00:05:11,598
‫לוציפר, אני לא…‬

97
00:05:12,645 --> 00:05:15,645
‫מתנה מאלוהים שנבראה במיוחד בשבילך, נכון?‬

98
00:05:17,859 --> 00:05:18,689
‫כן.‬

99
00:05:20,570 --> 00:05:22,950
‫ואני יודע איך זה נשמע, אבל…‬

100
00:05:23,239 --> 00:05:25,029
‫תאמיני לי, כשאימא שלי סיפרה לי…‬

101
00:05:25,116 --> 00:05:26,326
‫אימא שלך סיפרה לך?‬

102
00:05:27,285 --> 00:05:28,485
‫אימא שלך סיפרה…?‬

103
00:05:29,412 --> 00:05:31,582
‫לפני יותר משנה? ושמרת את זה בסוד?‬

104
00:05:31,664 --> 00:05:35,004
‫אז לא האמנת אפילו בצד השמיימי של הדברים.‬

105
00:05:35,084 --> 00:05:37,924
‫בכל אופן, אימא סיפרה לי‬
‫רק בניסיון להפריד בינינו.‬

106
00:05:38,004 --> 00:05:38,844
‫למה?‬

107
00:05:39,672 --> 00:05:42,802
‫כי אם תדע שאני מתנה מאבא שלך,‬
‫אתה תזרוק אותי?‬

108
00:05:42,884 --> 00:05:44,304
‫היא חשבה שאם אדע את האמת,‬

109
00:05:44,385 --> 00:05:46,715
‫אחשוב שרגשותיי כלפייך לא אמיתיים,‬

110
00:05:46,804 --> 00:05:50,024
‫שאחשוב שאת סתם כלי שנועד לתמרן אותי.‬

111
00:05:51,184 --> 00:05:54,314
‫אבל אני לא מרגיש ככה.‬

112
00:05:54,645 --> 00:05:56,305
‫כי הבנתי, בלשית…‬

113
00:05:56,397 --> 00:05:58,977
‫הבנתי שאם נבראת למעני או לא,‬

114
00:05:59,067 --> 00:06:00,397
‫זה לא משנה.‬

115
00:06:00,818 --> 00:06:03,068
‫לי זה משנה.‬

116
00:06:04,238 --> 00:06:05,948
‫היי, נמצאה גופה. אולפני WB.‬

117
00:06:07,992 --> 00:06:09,242
‫אם אני לא מפריע.‬

118
00:06:09,744 --> 00:06:11,664
‫לא, אתה לא מפריע.‬

119
00:06:12,121 --> 00:06:13,291
‫עיתוי מושלם.‬

120
00:06:14,082 --> 00:06:15,002
‫איזו מתנה.‬

121
00:06:18,378 --> 00:06:19,208
‫וואו.‬

122
00:06:19,796 --> 00:06:21,296
‫היי, זה מזכיר לי…‬

123
00:06:21,381 --> 00:06:22,801
‫הכנתי לך משהו.‬

124
00:06:23,925 --> 00:06:24,925
‫זה בדיוק כמו שלי.‬

125
00:06:27,512 --> 00:06:29,142
‫למה לעזאזל שארצה בזה?‬

126
00:06:29,889 --> 00:06:31,679
‫בלשית! חכי.‬

127
00:06:31,766 --> 00:06:33,886
‫לא, אין לי זמן לזה. יש לי עבודה.‬

128
00:06:34,394 --> 00:06:36,694
‫אבל בלשית, את הסיבה היחידה שאני כאן.‬

129
00:06:37,105 --> 00:06:39,565
‫נראה שאתה הסיבה היחידה שאני כאן.‬

130
00:06:39,649 --> 00:06:42,279
‫אז אעבוד בעבודה שלי, בה בחרתי.‬

131
00:06:44,028 --> 00:06:45,818
‫ואתה לא אמור להיות איפשהו?‬

132
00:06:49,200 --> 00:06:51,200
‫מיכאל, ממזר שכמוך…‬

133
00:07:08,219 --> 00:07:09,049
‫היי, אלה.‬

134
00:07:09,137 --> 00:07:09,967
‫היי.‬

135
00:07:10,638 --> 00:07:11,468
‫מה יש לנו?‬

136
00:07:12,014 --> 00:07:13,564
‫תכירי: מאט אוונס.‬

137
00:07:13,975 --> 00:07:15,055
‫נדקר למוות.‬

138
00:07:15,143 --> 00:07:16,643
‫עוד לא מצאנו את כלי הרצח.‬

139
00:07:16,936 --> 00:07:19,186
‫היה תסריטאי טלוויזיה.‬
‫שואו־ראנר, למעשה.‬

140
00:07:19,272 --> 00:07:21,322
‫אחראי על סדרה שמצולמת כאן.‬

141
00:07:21,399 --> 00:07:23,319
‫הבחור כנראה חשב…‬

142
00:07:23,734 --> 00:07:27,114
‫שהוא הבוס, עשה המון תכניות, ואז… בום!‬

143
00:07:27,196 --> 00:07:29,406
‫למישהו אחר יש תכנית בשבילו. את יודעת?‬

144
00:07:29,657 --> 00:07:30,657
‫כן.‬

145
00:07:31,242 --> 00:07:32,082
‫את בסדר?‬

146
00:07:33,369 --> 00:07:35,289
‫לוציפר ואני, הייתה לנו…‬

147
00:07:35,371 --> 00:07:37,871
‫מין שיחה קשה.‬

148
00:07:38,249 --> 00:07:40,129
‫אולי אמרתי לו ללכת לעזאזל.‬

149
00:07:40,626 --> 00:07:42,626
‫כן. דרמה בזוגיות…‬

150
00:07:42,712 --> 00:07:44,382
‫תאמיני לי, זה מוכר לי.‬

151
00:07:44,797 --> 00:07:47,127
‫גם לי יש סיפורים. למשל פעם, במקסיקו…‬

152
00:07:47,216 --> 00:07:50,636
‫אבל לא אספר לך סיפורים, כי…‬

153
00:07:51,179 --> 00:07:52,009
‫תאמיני לי:‬

154
00:07:52,597 --> 00:07:55,137
‫אם הדבר הכי גרוע שאמרת לו‬
‫זה ״לך לעזאזל״,‬

155
00:07:55,516 --> 00:07:56,476
‫את בסדר גמור.‬

156
00:07:56,934 --> 00:07:58,904
‫ככה היית חושבת, אבל…‬

157
00:07:58,978 --> 00:08:00,058
‫בלשית!‬

158
00:08:00,521 --> 00:08:01,861
‫לוציפר!‬
‫-בלשית.‬

159
00:08:02,148 --> 00:08:02,978
‫תודה.‬

160
00:08:04,150 --> 00:08:05,360
‫אתה עדיין כאן.‬
‫-כן.‬

161
00:08:06,110 --> 00:08:08,150
‫ולא אזוז מפה מבלי לדעת שאת בסדר.‬

162
00:08:09,947 --> 00:08:12,447
‫טוב, אני שמחה לשמוע את זה,‬

163
00:08:12,533 --> 00:08:13,493
‫אבל סליחה…‬

164
00:08:14,160 --> 00:08:17,290
‫אם אלוהים ברא אותי למענך,‬
‫זה בטח מה שהוא רצה שארגיש.‬

165
00:08:17,663 --> 00:08:20,583
‫אז… אני צריכה קצת זמן לעכל את כל זה.‬

166
00:08:20,666 --> 00:08:23,496
‫טוב. בינתיים, למה שלא נעכל תוך כדי עבודה?‬

167
00:08:23,586 --> 00:08:26,876
‫אוכל לעזור לך בפענוח הרצח הזה,‬
‫אם כבר באתי הנה לסידורים.‬

168
00:08:26,964 --> 00:08:29,974
‫לא נראה לי שזה ייפתר בקלות.‬
‫זאת לא אחת מהחקירות האלה‬

169
00:08:30,051 --> 00:08:32,681
‫שפשוט מתחילים ומאלתרים פתרון.‬

170
00:08:33,304 --> 00:08:34,264
‫שלום!‬

171
00:08:34,764 --> 00:08:36,224
‫אני מכיר את האיש הזה!‬

172
00:08:37,225 --> 00:08:38,055
‫באמת?‬

173
00:08:39,268 --> 00:08:41,268
‫כן, זה מאט אוונס.‬

174
00:08:41,521 --> 00:08:43,191
‫עשיתי לו טובה לפני כמה שנים,‬

175
00:08:43,272 --> 00:08:46,112
‫כדי לעזור לו לפתוח בקריירה שלו‬
‫כתסריטאי טלוויזיה.‬

176
00:08:47,193 --> 00:08:48,573
‫זה באמת נשמע כמו הנרצח.‬

177
00:08:49,487 --> 00:08:51,317
‫אתה באמת מכיר אותו?‬
‫-כן.‬

178
00:08:51,405 --> 00:08:54,615
‫אפילו אחרי הטובה,‬
‫הוא היה בא אליי והיינו מדברים שעות.‬

179
00:08:54,825 --> 00:08:57,155
‫זה מוזר, תהיתי מה חדש אצלו.‬

180
00:08:57,245 --> 00:08:58,575
‫את יודעת, לפני שהלכתי…‬

181
00:08:58,663 --> 00:08:59,793
‫כן.‬
‫-כן.‬

182
00:09:00,665 --> 00:09:02,285
‫ייתכן שאני יודעת את התשובה.‬

183
00:09:04,669 --> 00:09:07,879
‫- ליוטננט דיאבלו‬
‫אל תגיד לו שהשטן גרם לך לעשות את זה! -‬

184
00:09:07,964 --> 00:09:12,344
‫בעצם, עכשיו שאני חושב על זה,‬
‫דיברנו בעיקר עליי.‬

185
00:09:17,473 --> 00:09:23,353
‫- ליוטננט דיאבלו -‬

186
00:09:28,276 --> 00:09:29,686
‫ייאמר לזכותך, דיאבלו…‬

187
00:09:30,319 --> 00:09:33,609
‫השיטות המיוחדות שלך פענחו חקירה‬
‫שהשאירה אותנו חסרי אונים.‬

188
00:09:33,948 --> 00:09:36,368
‫הצלחת לעצור את החוטף ולהציל את החטופה,‬

189
00:09:36,450 --> 00:09:38,870
‫והספקת לתת לה זריקת אינסולין מצילת חיים.‬

190
00:09:39,328 --> 00:09:40,958
‫עבודה משטרתית מצוינת.‬

191
00:09:41,330 --> 00:09:44,830
‫זה היה מעשה שטן,‬
‫אבל לא היה לו סיכוי, שד משחת.‬

192
00:09:45,751 --> 00:09:46,751
‫עצור אותו.‬

193
00:09:47,795 --> 00:09:48,875
‫דיאבלו,‬

194
00:09:48,963 --> 00:09:49,843
‫אני לא מבין.‬

195
00:09:49,964 --> 00:09:52,934
‫איך פענחת את התעלומה‬
‫בעזרת פיסה בודדת של חוט דנטלי?‬

196
00:09:54,385 --> 00:09:56,715
‫אני כל הזמן אומר לך, הבלש טמבל…‬

197
00:09:58,764 --> 00:10:01,024
‫יש לי קשרים בעולם התחתון.‬

198
00:10:04,437 --> 00:10:06,517
‫זאת הסדרה שעזרת למאט…‬

199
00:10:07,273 --> 00:10:09,363
‫זאת הסדרה שעזרת למאט ליצור?‬

200
00:10:09,442 --> 00:10:12,152
‫לא, רק הכרתי לו בכיר בערוץ.‬

201
00:10:12,236 --> 00:10:14,986
‫לא ידעתי למה הוא שאל אותי‬
‫כל כך הרבה שאלות.‬

202
00:10:16,032 --> 00:10:18,662
‫אבל אני מוכרח לומר… זה מזעזע.‬

203
00:10:19,744 --> 00:10:22,714
‫איך שהוא הפך את התיאורים שלי למציאות,‬
‫הדיוק…‬

204
00:10:22,788 --> 00:10:24,248
‫זה ממש מצמרר.‬

205
00:10:24,999 --> 00:10:27,919
‫אני מבין את הצלחתו המטאורית בתעשייה.‬

206
00:10:28,002 --> 00:10:30,092
‫הוא מן הסתם היה כישרון אדיר. תודה.‬

207
00:10:30,880 --> 00:10:32,510
‫תודה.‬
‫-לא תודה.‬

208
00:10:35,259 --> 00:10:36,259
‫מועצת העיר‬

209
00:10:37,428 --> 00:10:38,758
‫ביקשה שאעניק לך‬

210
00:10:39,847 --> 00:10:40,717
‫את זה.‬

211
00:10:47,813 --> 00:10:49,613
‫תודה לכולם.‬

212
00:10:50,608 --> 00:10:52,688
‫אבל עליי לחלוק את זה עם השותפה שלי.‬

213
00:10:52,777 --> 00:10:53,607
‫איפה היא?‬

214
00:10:53,694 --> 00:10:54,824
‫הבלשית דאנסר?‬

215
00:10:58,991 --> 00:11:00,281
‫סליחה, דיאבלו.‬

216
00:11:00,368 --> 00:11:02,448
‫רק שאבתי מידע מחשוד.‬

217
00:11:04,830 --> 00:11:06,370
‫הפרס הזה בשבילך?‬

218
00:11:06,957 --> 00:11:08,037
‫בשבילנו.‬

219
00:11:08,918 --> 00:11:10,498
‫אם זה מגיע למישהי,‬

220
00:11:10,586 --> 00:11:15,046
‫זה לאישה שעברה מעמוד החשפנות‬
‫למאגר הבלשים תוך שלוש שנים בלבד.‬

221
00:11:15,549 --> 00:11:16,469
‫אבוי.‬

222
00:11:16,842 --> 00:11:20,302
‫אבל יכלו לנקות אותו. הוא קצת מלוכלך.‬

223
00:11:22,390 --> 00:11:24,060
‫אל תדאג, דיאבלו.‬

224
00:11:24,141 --> 00:11:26,891
‫אני תמיד מוכנה לשפשף לך את החצוצרה.‬

225
00:11:29,897 --> 00:11:31,727
‫ו… קאט.‬

226
00:11:33,359 --> 00:11:34,189
‫יופי.‬

227
00:11:35,569 --> 00:11:36,449
{\an8}‫זאת…‬

228
00:11:37,238 --> 00:11:39,118
{\an8}‫ככה תיארת אותי?‬

229
00:11:39,699 --> 00:11:41,989
{\an8}‫טוב, מאט לא ידע הכול.‬

230
00:11:42,493 --> 00:11:45,413
{\an8}‫הוא מן הסתם נטל חירויות מסוימות.‬

231
00:11:47,498 --> 00:11:48,668
{\an8}‫הם מצלמים שוב?‬

232
00:11:54,088 --> 00:11:56,418
{\an8}‫נראה קצת מוזר שהצילומים נמשכים‬

233
00:11:56,507 --> 00:11:58,547
{\an8}‫למרות שהשואו־ראנר נרצח הבוקר.‬

234
00:11:59,135 --> 00:12:00,545
‫מאט היה רוצה שנמשיך.‬

235
00:12:00,636 --> 00:12:03,426
{\an8}‫אנחנו הלהיט הגדול של הסתיו,‬
‫והוא התגאה בזה מאוד.‬

236
00:12:04,181 --> 00:12:05,601
‫אנשים מתים על דיאבלו.‬

237
00:12:06,183 --> 00:12:07,273
‫הקשיבו הקשיבו.‬

238
00:12:07,351 --> 00:12:09,521
{\an8}‫בעיניי זה דוחה שאנחנו ממשיכים לעבוד.‬

239
00:12:10,438 --> 00:12:13,858
{\an8}‫בכנות, אני יודעת שלא יפה לדבר סרה במתים,‬

240
00:12:13,941 --> 00:12:15,901
{\an8}‫אבל אני לא מופתעת שמאט נדקר.‬

241
00:12:17,319 --> 00:12:19,569
{\an8}‫למה?‬
‫-הוא היה חולה שליטה.‬

242
00:12:19,655 --> 00:12:22,945
{\an8}‫אני יודעת שלכל שואו־ראנר יש אגו, אבל…‬

243
00:12:23,534 --> 00:12:25,374
{\an8}‫מאט היה מגלומן.‬

244
00:12:25,828 --> 00:12:27,868
‫בחייך. הוא היה אומן.‬

245
00:12:27,955 --> 00:12:30,495
‫סליחה, זו סיגריה אלקטרונית?‬
‫-קינמון חם.‬

246
00:12:31,208 --> 00:12:32,288
‫טוב נגד השמנה.‬

247
00:12:32,918 --> 00:12:34,248
‫דווקא הלך לך עד עכשיו.‬

248
00:12:34,336 --> 00:12:37,416
‫אז השואו־ראנר המגלומן…‬
‫הוא בחר את הבגדים שלך?‬

249
00:12:37,506 --> 00:12:38,836
{\an8}‫הכול בא ממנו.‬

250
00:12:38,924 --> 00:12:40,844
{\an8}‫הוא אומר לי מה ללבוש ולאן ללכת.‬

251
00:12:42,428 --> 00:12:43,428
{\an8}‫טוב.‬

252
00:12:43,512 --> 00:12:44,812
{\an8}‫וזה לא מפריע לך,‬

253
00:12:45,222 --> 00:12:48,522
{\an8}‫שאין לך שום השפעה‬
‫על מה שהדמות שלך עושה ואומרת?‬

254
00:12:48,768 --> 00:12:49,598
{\an8}‫את צוחקת?‬

255
00:12:49,685 --> 00:12:51,475
{\an8}‫יש לי תפקיד ראשי בסדרה מצליחה.‬

256
00:12:51,562 --> 00:12:52,692
{\an8}‫ואת יודעת,‬

257
00:12:52,772 --> 00:12:55,822
{\an8}‫יש עכשיו חשפניות ששוקלות להיות בלשיות.‬

258
00:12:57,526 --> 00:12:58,606
‫אני מודל לחיקוי.‬

259
00:12:58,694 --> 00:12:59,744
‫מקסים.‬

260
00:12:59,820 --> 00:13:01,110
‫מאט נתן לי את זה.‬

261
00:13:02,490 --> 00:13:03,320
‫מעניין.‬

262
00:13:03,908 --> 00:13:06,828
{\an8}‫בכל אופן, הייתה לאחד מכם בעיה עם מאט?‬

263
00:13:06,911 --> 00:13:08,411
{\an8}‫אנחנו? מה פתאום.‬

264
00:13:09,330 --> 00:13:10,500
{\an8}‫אבל אגיד לכם משהו…‬

265
00:13:11,123 --> 00:13:13,633
{\an8}‫אני עובד פה כבר שבעה פרקים,‬

266
00:13:13,709 --> 00:13:17,299
{\an8}‫ואם למדתי דבר אחד,‬
‫זה את הסיבה שאנשים הורגים:‬

267
00:13:18,714 --> 00:13:21,684
‫זה בגלל שהם משתוקקים למשהו.‬
‫כדי למצוא את הרוצח,‬

268
00:13:22,384 --> 00:13:23,594
{\an8}‫תגלו למה הוא השתוקק.‬

269
00:13:23,677 --> 00:13:25,717
{\an8}‫כן… אין מילה טובה יותר לזה?‬

270
00:13:26,138 --> 00:13:27,848
‫לא.‬
‫-טוב, בסדר…‬

271
00:13:28,557 --> 00:13:30,477
‫מי לדעתך השתוקק לרצוח את מאט?‬

272
00:13:30,893 --> 00:13:33,103
{\an8}‫קרי בלווד, הסגנית שלו.‬

273
00:13:33,312 --> 00:13:34,362
{\an8}‫תדברו איתה.‬

274
00:13:34,855 --> 00:13:38,145
{\an8}‫כולם ידעו שהיא כתבה את התסריטים,‬
‫והוא לקח את כל הקרדיט.‬

275
00:13:38,484 --> 00:13:40,864
‫אז קרי רצחה את מאט‬
‫כדי להחליף אותו בפיקוד?‬

276
00:13:40,945 --> 00:13:41,815
{\an8}‫כן.‬

277
00:13:42,363 --> 00:13:45,453
{\an8}‫היא השתוקקה לתפקיד שלו!‬

278
00:13:46,742 --> 00:13:48,492
{\an8}‫כמובן. ייתכן.‬

279
00:13:48,577 --> 00:13:50,747
{\an8}‫יכולים גם להיות מניעים אחרים לרצח.‬

280
00:13:52,122 --> 00:13:54,042
‫נשמע כמו תשובה של דאנסר.‬

281
00:13:54,458 --> 00:13:55,378
‫מה?‬
‫-כי…‬

282
00:13:55,793 --> 00:13:59,593
{\an8}‫דיאבלו מביא תאוריות פרועות‬
‫והתנהגויות משוגעות,‬

283
00:13:59,672 --> 00:14:01,092
‫ודאנסר היא ״משטרת הכיף״.‬

284
00:14:01,549 --> 00:14:03,469
‫״זה לא הנוהל, דיאבלו״.‬

285
00:14:06,220 --> 00:14:07,050
{\an8}‫הבנתי.‬

286
00:14:08,305 --> 00:14:10,515
{\an8}‫טוב… תודה שהקדשתם מזמנכם.‬

287
00:14:11,851 --> 00:14:13,061
{\an8}‫כן, תודה.‬

288
00:14:15,729 --> 00:14:17,109
‫הם נראים לך מוכרים?‬

289
00:14:20,234 --> 00:14:21,994
‫אז השארת את אמנדיאל בגיהינום?‬

290
00:14:22,069 --> 00:14:23,029
‫באמת, דוקטור?‬

291
00:14:23,404 --> 00:14:26,324
‫תאום מרושע,‬
‫הבלשית מגלה שהיא מתנה מאלוהים,‬

292
00:14:26,407 --> 00:14:27,737
‫וזה החלק שמפריע לך?‬

293
00:14:28,200 --> 00:14:29,160
‫אמנדיאל.‬

294
00:14:30,160 --> 00:14:32,330
‫האב של בני.‬

295
00:14:33,622 --> 00:14:34,582
‫אה, כן.‬

296
00:14:35,249 --> 00:14:37,839
‫טוב, אל דאגה, דוקטור. אני…‬

297
00:14:37,918 --> 00:14:40,168
‫אתקן את מה שמיכאל הרס‬
‫ואחזיר את אמנדיאל‬

298
00:14:40,254 --> 00:14:42,514
‫לפני שצ׳רלי ישים לב שהוא עזב. טוב?‬

299
00:14:42,590 --> 00:14:43,970
‫אבל מה לגבי מיכאל?‬

300
00:14:44,800 --> 00:14:46,260
‫אתה יודע איפה הוא בכלל?‬

301
00:14:46,635 --> 00:14:48,505
‫ובכן, מניסיון העבר,‬

302
00:14:48,596 --> 00:14:52,266
‫הוא בטח מסתתר איפשהו‬
‫וצוחק על הבלגן שהוא עשה.‬

303
00:14:52,933 --> 00:14:55,193
‫ולמעשה, זו הסיבה שבאתי.‬

304
00:14:56,020 --> 00:14:58,360
‫מיכאל לא חילץ ממך איזה‬

305
00:14:58,439 --> 00:15:00,689
‫פחדים איומים ומרעילי־נשמה, נכון?‬

306
00:15:01,734 --> 00:15:02,654
‫ממני? לא.‬

307
00:15:02,735 --> 00:15:03,605
‫לא.‬

308
00:15:03,819 --> 00:15:05,569
‫לא, לא ממני.‬

309
00:15:06,071 --> 00:15:07,201
‫לא.‬
‫-יופי.‬

310
00:15:07,948 --> 00:15:09,368
‫יופי. טוב…‬

311
00:15:09,450 --> 00:15:13,950
‫זו הקלה, כי… אני חושש שאולי הקטע הזה‬
‫של ״אין לך רצון חופשי, את בובה של הגורל״‬

312
00:15:14,038 --> 00:15:16,418
‫הסיט את הבלשית ממסלולה.‬
‫-״אולי״?‬

313
00:15:17,249 --> 00:15:19,959
‫לוציפר, כשאתה חוזר בהפתעה,‬

314
00:15:20,419 --> 00:15:24,419
‫ומפיל, כלאחר יד,‬
‫פצצות שמיימיות על האנשים שבחייך,‬

315
00:15:25,132 --> 00:15:27,682
‫אתה חייב לצפות להלם,‬

316
00:15:28,552 --> 00:15:30,352
‫לכעסים, לתסכולים.‬

317
00:15:31,221 --> 00:15:33,601
‫להגנתי, הפצצה הזו‬

318
00:15:33,682 --> 00:15:36,562
‫הוטמנה ע״י אבי ופוצצה ע״י אחי, אז…‬

319
00:15:36,644 --> 00:15:40,064
‫במקום להסיט אחריות, נסה לגלות אמפתיה.‬

320
00:15:40,731 --> 00:15:44,361
‫נסה להקשיב באמת למה שחבריך אומרים.‬

321
00:15:45,402 --> 00:15:49,112
‫אז אם אתן לאנשים הזדמנות,‬
‫הם יגידו לי מה לעשות?‬

322
00:15:49,615 --> 00:15:50,945
‫בדיוק. למשל…‬

323
00:15:51,033 --> 00:15:54,453
‫״תחזיר את האבא של בני מהגיהינום״.‬
‫-כן. תודה. אני חייב לזוז.‬

324
00:15:54,828 --> 00:15:55,658
‫לגיהינום?‬

325
00:15:57,206 --> 00:16:00,576
‫לא, לגלות מה עוד מיכאל עולל כאן.‬

326
00:16:01,168 --> 00:16:03,168
‫מי יודע לכמה אנשים אצטרך להקשיב?‬

327
00:16:10,386 --> 00:16:11,256
‫תודה.‬

328
00:16:11,929 --> 00:16:14,349
‫קרי בלווד?‬
‫הבלשית דקר, משטרת אל־איי.‬

329
00:16:14,431 --> 00:16:16,231
‫חשבתי שאהיה התחנה הראשונה שלך.‬

330
00:16:17,142 --> 00:16:18,562
‫למה? מניסיוני,‬

331
00:16:18,644 --> 00:16:21,404
‫חפים מפשע בדרך כלל‬
‫לא מצפים להיחקר ע״י המשטרה.‬

332
00:16:21,855 --> 00:16:24,525
‫כתבתי מאה פרקים‬
‫של תעלומות רצח טלוויזיוניות,‬

333
00:16:24,608 --> 00:16:28,488
‫ותסמונת מנהרת שורש כף היד שלי תעיד על זה.‬
‫מניע, הזדמנות…‬

334
00:16:29,446 --> 00:16:30,276
‫זה הגיוני.‬

335
00:16:31,365 --> 00:16:33,945
‫את שולטת בחומר.‬
‫אני מבינה למה מאט מינה אותך.‬

336
00:16:34,827 --> 00:16:37,497
‫כן… תמיד עשיתי את רוב העבודה כאן,‬

337
00:16:37,579 --> 00:16:39,579
‫אבל בהחלט לא ״פיקדתי״.‬

338
00:16:39,999 --> 00:16:41,669
‫מאט היה בוס מהסוג הכי גרוע:‬

339
00:16:41,750 --> 00:16:43,880
‫עצלן וחולה שליטה.‬

340
00:16:44,461 --> 00:16:46,131
‫אני מבינה שהיה קשה איתו.‬

341
00:16:46,213 --> 00:16:47,213
‫לא ממש.‬

342
00:16:47,339 --> 00:16:49,049
‫כף רגלו לא דרכה בחדר הכותבים.‬

343
00:16:49,133 --> 00:16:52,803
‫הייתי שולחת לו תסריט בלילה,‬
‫ועד הבוקר, הוא היה משנה אותו לגמרי.‬

344
00:16:53,095 --> 00:16:56,765
‫אז היית עובדת פה, עם הכותבים,‬
‫עד השעות הקטנות,‬

345
00:16:56,849 --> 00:16:58,849
‫ומאט היה בא והורס את מה שכתבתם?‬

346
00:16:59,268 --> 00:17:00,808
‫יש לך מושג כמה מייאש‬

347
00:17:00,894 --> 00:17:03,024
‫לבלות ימים בכתיבת נתיב רמזים מחוכם,‬

348
00:17:03,105 --> 00:17:05,815
‫ואז הבוס בא ומחליף אותו בריקוד ארוטי?‬

349
00:17:07,151 --> 00:17:08,361
‫כן, אני מבינה למה…‬

350
00:17:08,902 --> 00:17:11,242
‫מי שעובד קשה, ומרגיש שאין לו שליטה,‬

351
00:17:11,321 --> 00:17:13,201
‫עלול לחוש כעס.‬

352
00:17:14,533 --> 00:17:17,293
‫העוזר שלי יעיד שהייתי פה ועבדתי כל הבוקר.‬

353
00:17:17,369 --> 00:17:21,999
‫אז אם את מנסה לטעון שרצחתי את מאט כדי‬
‫להחליף אותו בתפקיד, את צריכה תאוריה חדשה.‬

354
00:17:22,249 --> 00:17:25,789
‫חוץ מזה, כל הסמכות בידי השואו־ראנר,‬
‫אבל את יודעת מה עוד?‬

355
00:17:26,170 --> 00:17:27,050
‫האשמה.‬

356
00:17:27,838 --> 00:17:29,758
‫אבל חשבתי שהסדרה מצליחה.‬

357
00:17:29,840 --> 00:17:31,260
‫זה כמעט גרוע יותר.‬

358
00:17:31,842 --> 00:17:33,472
‫כשסדרה ברשת שידור היא להיט,‬

359
00:17:33,552 --> 00:17:36,012
‫פתאום כל האולפן מגלה עניין.‬

360
00:17:36,305 --> 00:17:40,845
‫כולם רוצים להיות מעורבים, וברגע שיש‬
‫ירידה ברייטינג, כולם מחפשים את מי להאשים.‬

361
00:17:41,435 --> 00:17:42,265
‫לא תודה.‬

362
00:17:42,352 --> 00:17:44,482
‫כבר יש לי שני גרושים ושלושה ילדים.‬

363
00:17:44,563 --> 00:17:46,523
‫אני לא צריכה גם בעיית סמים בנוסף.‬

364
00:17:47,649 --> 00:17:48,979
‫למאט הייתה בעיית סמים?‬

365
00:17:50,027 --> 00:17:51,197
‫אני רק יודעת ש…‬

366
00:17:51,820 --> 00:17:55,910
‫באחד הלילות, לא הייתה למאט גישה למייל,‬
‫אז נאלצתי למסור לו תסריט בחצות.‬

367
00:17:56,325 --> 00:18:00,285
‫נאלצתי למסור לו אותו במלון מפוקפק‬
‫מלא במסוממים.‬

368
00:18:01,080 --> 00:18:02,920
‫תסריטאי מטורף, תחת לחץ כבד,‬

369
00:18:02,998 --> 00:18:05,128
‫שמתגורר במאורת סמים?‬

370
00:18:06,627 --> 00:18:09,207
‫אפילו דיאבלו היה יודע באיזה כיוון לחקור.‬

371
00:18:10,464 --> 00:18:14,554
‫הבנתי. אני צריכה שתמסרי תצהיר בתחנה,‬

372
00:18:14,635 --> 00:18:16,675
‫וגם, אם יש לך את כתובת המלון…?‬

373
00:18:17,096 --> 00:18:18,096
‫בטח.‬

374
00:18:26,855 --> 00:18:27,935
‫אוי, מיכאל…‬

375
00:18:29,024 --> 00:18:32,904
‫מכל הדברים שעשית כדי לפגוע בי,‬
‫אולי זה הפוגע ביותר.‬

376
00:18:36,365 --> 00:18:37,825
‫מייז!‬

377
00:18:39,243 --> 00:18:41,253
‫התגעגעתי אלייך!‬

378
00:18:42,329 --> 00:18:44,289
‫היו שם כמה אגוזים קשים לפיצוח,‬

379
00:18:44,373 --> 00:18:46,753
‫והיו מקרים שיכולתי להיעזר ב… להב שלך!‬

380
00:18:51,964 --> 00:18:53,594
‫מזיקין, אנא. תני לי להסביר.‬

381
00:18:53,674 --> 00:18:54,844
‫מזיקין!‬

382
00:19:08,438 --> 00:19:09,518
‫תקשיבי לי, מזיקין!‬

383
00:19:09,606 --> 00:19:11,356
‫אני לא מיכאל, זה אני!‬

384
00:19:11,692 --> 00:19:12,532
‫לוציפר.‬

385
00:19:18,991 --> 00:19:20,371
‫חכי.‬

386
00:19:20,701 --> 00:19:22,661
‫את מעדיפה אותי בתור מיכאל?‬

387
00:19:22,744 --> 00:19:23,584
‫לא משנה.‬

388
00:19:23,912 --> 00:19:25,912
‫הוא השאיר אותי בארון, אבל אתה…‬

389
00:19:26,832 --> 00:19:28,582
‫ירדת לגיהינום בלעדיי.‬

390
00:19:29,501 --> 00:19:30,921
‫עזבת אותי!‬

391
00:19:31,003 --> 00:19:33,343
‫לא, מזיקין.‬

392
00:19:33,422 --> 00:19:36,632
‫את כבר לא המשרתת שלי.‬
‫בבקשה, את מוזמנת להצטרף אליי.‬

393
00:19:36,717 --> 00:19:38,797
‫אין לי כנפיים, אידיוט!‬

394
00:19:38,886 --> 00:19:42,386
‫לאמנדיאל יש.‬
‫למה לא ביקשת ממנו שיטיס אותך לשם?‬

395
00:19:51,481 --> 00:19:53,611
‫תראי, אני באמת מנסה להקשיב.‬

396
00:19:53,692 --> 00:19:56,822
‫אם את אומרת לי‬
‫שאת רוצה לדקור אותי, אז…‬

397
00:19:57,905 --> 00:20:00,195
‫רק נסי לא לפגוע לי בזרג,‬
‫לזכר הימים הטובים.‬

398
00:20:02,826 --> 00:20:05,406
‫את יודעת, אחי התאום בטח עדיין בסביבה.‬

399
00:20:05,495 --> 00:20:07,495
‫אשמח אם תנסי לדקור אותו.‬

400
00:20:09,875 --> 00:20:11,335
‫דקור אותו בעצמך.‬

401
00:20:15,130 --> 00:20:16,130
‫לא ייאמן.‬

402
00:20:22,304 --> 00:20:23,354
‫בלשית.‬

403
00:20:23,513 --> 00:20:25,933
‫סליחה שאיחרתי. שכחתי שיש פקקים.‬

404
00:20:26,016 --> 00:20:27,176
‫אז לאן הולכים?‬

405
00:20:27,517 --> 00:20:28,387
‫חדר 18.‬

406
00:20:29,186 --> 00:20:30,306
‫יופי. בשורות טובות:‬

407
00:20:30,687 --> 00:20:33,767
‫לינדה בסדר, ומייז… היא מייז.‬

408
00:20:34,233 --> 00:20:36,903
‫ומצאתי דרך ליישב את העניינים בינינו.‬

409
00:20:38,195 --> 00:20:40,945
‫איך?‬
‫-ובכן, את תגידי לי מה לעשות.‬

410
00:20:42,532 --> 00:20:44,532
‫אני בטוחה שזה נשמע הגיוני למישהו.‬

411
00:20:44,618 --> 00:20:45,448
‫כן.‬

412
00:20:45,535 --> 00:20:48,075
‫בכל אופן, למאט לא היו קרובים. הוא גר לבדו.‬

413
00:20:48,163 --> 00:20:50,673
‫אם הייתה לו בעיית סמים,‬
‫למה לא להישאר בבית?‬

414
00:20:50,791 --> 00:20:53,131
‫מקום מפוקפק למעשים מפוקפקים, אני מניח.‬

415
00:20:54,127 --> 00:20:57,047
‫היכוני למאורת חטאים הוליוודית טיפוסית.‬

416
00:21:02,636 --> 00:21:04,716
‫החדר נראה די מסודר.‬

417
00:21:04,805 --> 00:21:06,555
‫לא נראה לי כמו מאורת סמים.‬

418
00:21:06,640 --> 00:21:10,940
‫ידעתי שכתיבה לטלוויזיה זה לא עולם‬
‫של זונות וקוקאין כמו בשנות השמונים, אבל…‬

419
00:21:11,061 --> 00:21:13,061
‫לא ידעתי כמה עלוב זה נהיה.‬

420
00:21:13,146 --> 00:21:14,186
‫כאן?‬

421
00:21:14,273 --> 00:21:15,153
‫מספר 18?‬

422
00:21:15,649 --> 00:21:17,149
‫רגע, יש שם מישהו.‬

423
00:21:18,318 --> 00:21:20,398
‫לא לזוז! משטרת אל־איי!‬

424
00:21:20,487 --> 00:21:21,907
‫תזרקי את האקדח!‬

425
00:21:22,948 --> 00:21:25,828
‫אני שוטרת אמיתית עם אקדח אמיתי.‬

426
00:21:26,243 --> 00:21:27,123
‫זה אבזר במה.‬

427
00:21:27,494 --> 00:21:28,374
‫תניחי אותו.‬

428
00:21:28,453 --> 00:21:30,213
‫סליחה. מתוך הרגל.‬

429
00:21:30,497 --> 00:21:34,247
‫העימות הקטן הזה יככב בפנטזיות שלי‬
‫באלפי השנים הקרובות.‬

430
00:21:35,585 --> 00:21:36,745
‫מה אתם עושים פה?‬

431
00:21:36,837 --> 00:21:38,627
‫מנסים לפענח את התעלומה, כמובן.‬

432
00:21:38,797 --> 00:21:41,717
‫אם אנחנו מסוגלים בטלוויזיה,‬
‫למה לא במציאות?‬

433
00:21:42,759 --> 00:21:45,009
‫ואיך נודע לכם על המקום הזה?‬

434
00:21:45,095 --> 00:21:46,135
‫מצאתי את זה…‬

435
00:21:47,931 --> 00:21:49,101
‫במקום שבו מאט נרצח.‬

436
00:21:49,975 --> 00:21:51,175
‫זה נפל לו מהכיס.‬

437
00:21:51,852 --> 00:21:53,732
‫זה משהו קטן שאני אוהב לקרוא לו…‬

438
00:21:53,979 --> 00:21:55,019
‫ראיה.‬

439
00:21:55,314 --> 00:21:57,194
‫גנבת ראיה מזירת הפשע?‬

440
00:21:57,274 --> 00:22:00,074
‫למען ההגינות, בלשית, זה מתאים לדמות.‬

441
00:22:00,610 --> 00:22:02,200
‫זה ממש מחזיר אותי לעבר.‬

442
00:22:02,279 --> 00:22:04,989
‫כמעט שכחתי איזה כיף זה לפענח רציחות.‬

443
00:22:05,615 --> 00:22:06,865
‫סליחה…‬

444
00:22:11,121 --> 00:22:12,661
‫מה את עושה עם האידיוט הזה?‬

445
00:22:14,249 --> 00:22:16,379
‫הוא היה בא איתי או בלעדיי,‬

446
00:22:16,460 --> 00:22:19,170
‫ולפחות אם אני כאן, אני יכולה לשמור עליו.‬

447
00:22:19,880 --> 00:22:21,880
‫לא ידעתי שאתם קרובים כל כך.‬

448
00:22:22,215 --> 00:22:23,085
‫בטח.‬

449
00:22:24,009 --> 00:22:26,179
‫ואם באמת יקרה לו משהו,‬

450
00:22:26,261 --> 00:22:27,681
‫הסדרה שלנו תמות באמת,‬

451
00:22:28,138 --> 00:22:30,718
‫ואני לא אעמוד בעונת פיילוטים נוספת.‬

452
00:22:32,476 --> 00:22:34,976
‫הבנתי למה המקום הזה נראה מוכר כל כך.‬

453
00:22:35,062 --> 00:22:37,692
‫מאט התגורר כאן כשנפגשנו לראשונה.‬

454
00:22:37,773 --> 00:22:41,493
‫מאט אמר שהוא נוהג לכתוב‬
‫במקום שבו הוא מתחבא מהעולם.‬

455
00:22:41,568 --> 00:22:43,568
‫שבו אף אחד מההנהלה לא מצא אותו.‬

456
00:22:44,946 --> 00:22:47,906
‫אז הוא לא הסתגר כאן כדי לעשות סמים,‬

457
00:22:47,991 --> 00:22:52,251
‫אלא כדי להתחבר לתקופה בחייו‬
‫שבה הוא הרגיש שהוא שולט בגורלו.‬

458
00:22:52,329 --> 00:22:54,539
‫חזרה למקום בו הכול התחיל.‬

459
00:22:54,623 --> 00:22:55,873
‫השתוקקות למצוא…‬

460
00:22:55,957 --> 00:22:56,957
‫טוב, תודה.‬

461
00:22:57,042 --> 00:22:58,462
‫שניכם, החוצה. טוב?‬

462
00:22:58,543 --> 00:23:00,383
‫אני צריכה לסמן פה את כל הראיות,‬

463
00:23:00,462 --> 00:23:01,802
‫ואתם לא שוטרים.‬

464
00:23:01,880 --> 00:23:03,630
‫אז נגמרו המשחקים. החוצה!‬

465
00:23:03,715 --> 00:23:06,385
‫אל תיעלבו. פעם היא דיברה גם אליי ככה.‬

466
00:23:10,347 --> 00:23:11,217
‫וגם אתה.‬

467
00:23:11,848 --> 00:23:12,718
‫החוצה.‬

468
00:23:13,141 --> 00:23:15,771
‫טוב. אם זה מה שאת אומרת לי, בלשית.‬

469
00:23:15,852 --> 00:23:17,272
‫כן. אני מרגישה קצת…‬

470
00:23:18,730 --> 00:23:20,520
‫מוצפת, מ…‬

471
00:23:21,149 --> 00:23:23,319
‫טוב, ממך. כרגע.‬

472
00:23:26,696 --> 00:23:27,526
‫טוב.‬

473
00:23:33,745 --> 00:23:34,575
‫אני לא מבינה.‬

474
00:23:34,996 --> 00:23:38,286
‫היה לו ג׳וב זוהר, המון כסף,‬

475
00:23:38,375 --> 00:23:40,875
‫והוא אכל ״פנדה אקספרס״ שש פעמים בשבוע.‬

476
00:23:41,920 --> 00:23:43,510
‫ככה זה אנשים, אני מניחה.‬

477
00:23:43,922 --> 00:23:44,762
‫כן.‬

478
00:23:45,632 --> 00:23:48,092
‫את מאמינה ברעיון של גורל שנקבע מראש?‬

479
00:23:48,176 --> 00:23:51,006
‫שנגזר עלייך לצעוד במסלול שהכינו לך?‬

480
00:23:51,680 --> 00:23:52,510
‫את צוחקת?‬

481
00:23:52,597 --> 00:23:56,597
‫עם הילדות והרקע המשפחתי שלי,‬
‫מוקפת בפושעים ובחלאות…‬

482
00:23:56,685 --> 00:23:58,185
‫הייתי אמורה להגיע לכלא.‬

483
00:23:58,937 --> 00:24:01,647
‫במקום זה, החלטתי לעשות שולם עם אלוהים,‬

484
00:24:02,190 --> 00:24:04,650
‫ללכת בדרך הישר, והנה אני,‬

485
00:24:04,734 --> 00:24:07,864
‫הוכחה שאנשים יכולים לשנות‬
‫הרגלים רעים מן העבר.‬

486
00:24:11,241 --> 00:24:12,121
‫קיבלת הודעה.‬

487
00:24:14,119 --> 00:24:16,289
‫זה פין. זה פין מקועקע.‬

488
00:24:16,371 --> 00:24:18,171
‫יש הרגלים שקשה יותר לשנות.‬

489
00:24:18,498 --> 00:24:19,458
‫וואו.‬

490
00:24:19,791 --> 00:24:20,791
‫נראה מוכר.‬

491
00:24:20,876 --> 00:24:22,746
‫רגע, את מכירה את קרייג?‬
‫-לא, זה.‬

492
00:24:24,713 --> 00:24:27,173
‫לא, אני לא מכירה את קרייג‬
‫ואת הפין המקועקע שלו.‬

493
00:24:36,641 --> 00:24:37,731
‫היי, חבר.‬

494
00:24:37,809 --> 00:24:39,769
‫בחייך, זה הספל שלי.‬
‫-באמת?‬

495
00:24:40,854 --> 00:24:41,984
‫אתה בסדר?‬

496
00:24:42,063 --> 00:24:43,573
‫הייתי, עד לרגע זה.‬

497
00:24:43,648 --> 00:24:45,358
‫אני רק מקשיב לבלשית.‬

498
00:24:45,442 --> 00:24:46,782
‫- אבא מס׳ 1 -‬

499
00:24:48,695 --> 00:24:50,065
‫אתה מקשיב לה מכאן?‬

500
00:24:50,572 --> 00:24:52,702
‫אני בהחלט לא מקשיב לך, אז…‬

501
00:24:52,949 --> 00:24:55,159
‫שלום.‬
‫-אני יודע שאתה מנסה להרחיק אותי.‬

502
00:24:55,243 --> 00:24:56,583
‫ויש לי סקרנות כללית בנושא,‬

503
00:24:56,661 --> 00:24:58,831
‫ואני מבין שאתה בהתגוננות,‬

504
00:24:58,914 --> 00:25:01,674
‫כי אתה מרגיש פגיע כרגע,‬
‫וזה מפחיד אותך.‬

505
00:25:02,834 --> 00:25:04,094
‫הבלש טמבל,‬

506
00:25:04,169 --> 00:25:06,379
‫אם אתה באמת רוצה להגיד משהו מפחיד,‬

507
00:25:06,463 --> 00:25:09,803
‫חכה שתראה מה דיאטת הסויה החדשה‬
‫עושה לצפיפות העצמות שלך.‬

508
00:25:09,883 --> 00:25:11,723
‫יש לך הרבה דימויים מכוערים בראש.‬

509
00:25:11,801 --> 00:25:13,641
‫אתה צריך לעבוד על חשיבה חיובית.‬

510
00:25:13,720 --> 00:25:15,850
‫התקדמתי בזה ואני יכול לעזור לך.‬

511
00:25:18,975 --> 00:25:20,635
‫אולי אתה באמת יכול לעזור לי.‬

512
00:25:21,645 --> 00:25:23,765
‫חוסר האונים הקוסמי הזה.‬

513
00:25:23,855 --> 00:25:27,225
‫הידיעה שאתה כלי משחק בידי אל אכזר,‬

514
00:25:27,317 --> 00:25:32,317
‫התחושה החונקת שכל הישגיך בחיים‬
‫הם חסרי משמעות…‬

515
00:25:33,281 --> 00:25:35,331
‫אתה הכתובת המושלמת לשאלות האלה, דניאל.‬

516
00:25:35,408 --> 00:25:36,618
‫ספר לי, כשנולדת…‬

517
00:25:36,868 --> 00:25:37,698
‫היי.‬

518
00:25:37,786 --> 00:25:40,206
‫אז יש לנו חשוד חדש ברצח מאט אוונס.‬

519
00:25:43,333 --> 00:25:45,463
‫מחסנית בניחוח קינמון חם?‬

520
00:25:45,877 --> 00:25:50,467
‫באמת, בלשית. גם אני מזועזע מזה עמוקות,‬
‫אבל זה לא אומר שדיאבלו הוא הרוצח שלנו.‬

521
00:25:50,549 --> 00:25:54,389
‫לא, אבל דיאבלו אמר‬
‫שהוא לא היה בחדר ההוא לפני כן.‬

522
00:25:54,469 --> 00:25:57,809
‫אלה מצאה את זה במעמקי‬
‫האשפה של מאט. אז למה לשקר?‬

523
00:25:59,849 --> 00:26:01,599
‫איזה שד חצוף!‬

524
00:26:03,812 --> 00:26:05,692
‫אני פשוט לא מבין, בלשית.‬

525
00:26:05,772 --> 00:26:08,942
‫למה ששחקן ירצח אדם‬
‫שנתן לו תפקיד של פעם בחיים?‬

526
00:26:09,568 --> 00:26:12,488
‫לא יודעת. אולי הוא לא רצה‬
‫להיות בובה של מישהו אחר?‬

527
00:26:13,905 --> 00:26:17,155
‫אדוני, בבקשה. הסצנה שלך‬
‫הייתה אמורה להתחיל לפני 40 דקות.‬

528
00:26:20,161 --> 00:26:21,121
‫זוזי בבקשה.‬

529
00:26:21,830 --> 00:26:22,710
‫תודה.‬

530
00:26:31,172 --> 00:26:32,012
‫אוי…‬

531
00:26:43,643 --> 00:26:46,153
‫איך לא שמו לב שהוא נעדר מאז הצהריים?‬

532
00:26:46,229 --> 00:26:47,939
‫האיש הזה הוא הסדרה כולה.‬

533
00:26:48,273 --> 00:26:50,573
‫אין פה לאף אחד זכות קיום בלעדיו.‬

534
00:26:51,276 --> 00:26:52,816
‫כן… טוב.‬

535
00:26:53,153 --> 00:26:56,073
‫כן, כולם כאן רק כדי לשרת אותך.‬

536
00:26:56,156 --> 00:26:56,986
‫כלומר, את…‬

537
00:26:57,699 --> 00:26:59,579
‫דיאבלו. התכוונתי לדיאבלו.‬

538
00:26:59,659 --> 00:27:03,119
‫בכל אופן, כן. גם הוא נדקר,‬
‫יש לקוות שבאותו חפץ.‬

539
00:27:03,204 --> 00:27:04,794
‫אם נמצא את כלי הרצח…‬

540
00:27:04,873 --> 00:27:06,083
‫מצאתי את כלי הרצח!‬

541
00:27:06,499 --> 00:27:09,089
‫זה בעצם אבזר מהסדרה.‬

542
00:27:09,169 --> 00:27:12,629
‫זה אמור להיות הלהב היחיד‬
‫שיכול להרוג את השטן.‬

543
00:27:13,089 --> 00:27:14,879
‫כמה אירוני, נכון?‬

544
00:27:19,679 --> 00:27:21,889
‫סליחה, דמיינתי את זה הרבה יותר מצחיק.‬

545
00:27:21,973 --> 00:27:22,813
‫אני בטוח.‬

546
00:27:23,892 --> 00:27:25,732
‫זה מגומי. אין מצב שזה כלי הרצח.‬

547
00:27:25,810 --> 00:27:27,730
‫זה הכפיל של כלי הרצח.‬

548
00:27:27,812 --> 00:27:30,942
‫זאת הגרסה מגומי‬
‫שמשתמשים בה בקטעי פעולה.‬

549
00:27:31,024 --> 00:27:34,614
‫זה שמשתמשים בו בתקריבים‬
‫הוא חד ועשוי ממתכת, אז…‬

550
00:27:35,278 --> 00:27:37,448
‫אם נמצא אותו, נמצא את הרוצח.‬

551
00:27:47,082 --> 00:27:48,172
‫בלייז,‬

552
00:27:48,249 --> 00:27:52,049
‫תגיד לבנות להחליף‬
‫מחוטיני לשמלות ערב מחר.‬

553
00:27:52,128 --> 00:27:53,048
‫וואו.‬

554
00:27:53,880 --> 00:27:55,510
‫זה כמו להסתכל במראה.‬

555
00:27:57,550 --> 00:27:58,800
‫כמובן, מלכי.‬

556
00:28:00,345 --> 00:28:01,545
‫זמנים פשוטים יותר.‬

557
00:28:02,722 --> 00:28:04,852
‫אני ולוציפר, ביחד…‬

558
00:28:05,392 --> 00:28:07,102
‫זה לצד זו, במשך עידנים.‬

559
00:28:08,144 --> 00:28:11,064
‫…את הדיזל השטני שלי מאחורי הבר הזה.‬

560
00:28:12,065 --> 00:28:13,855
‫עכשיו כולם באים והולכים.‬

561
00:28:17,278 --> 00:28:18,108
‫טוב…‬

562
00:28:19,739 --> 00:28:21,949
‫מייז, את יודעת שאני לא אלך לשום מקום,‬

563
00:28:22,992 --> 00:28:23,832
‫נכון?‬

564
00:28:24,244 --> 00:28:25,704
‫אולי לא בכוונה, אבל…‬

565
00:28:26,329 --> 00:28:28,579
‫את תמותי בעוד… כמה, חמש שנים?‬

566
00:28:30,125 --> 00:28:32,375
‫בת כמה את חושבת שאני?‬

567
00:28:33,461 --> 00:28:34,461
‫לא יודעת. 30?‬

568
00:28:37,674 --> 00:28:39,514
‫מייז, אין לך מה לדאוג.‬

569
00:28:40,218 --> 00:28:42,048
‫אהיה בסביבה עוד הרבה זמן.‬

570
00:28:42,929 --> 00:28:44,469
‫ואז אהיה בגיהינום.‬

571
00:28:45,432 --> 00:28:48,942
‫ואז נוכל לבלות את הנצח ביחד, נכון?‬

572
00:28:51,020 --> 00:28:51,940
‫בטח, אני מניחה.‬

573
00:28:55,942 --> 00:28:59,282
‫אני חושבת שאת מתמודדת עם פחד מנטישה.‬

574
00:29:01,948 --> 00:29:03,318
‫זה נורמלי לחלוטין.‬

575
00:29:04,868 --> 00:29:05,738
‫זה נובע מ…‬

576
00:29:07,412 --> 00:29:10,332
‫אדם חשוב לך שאכזב אותך בצעירותך.‬

577
00:29:10,749 --> 00:29:14,209
‫לא היה אדם שהיה חשוב לי בצעירותי, לינדה.‬

578
00:29:15,837 --> 00:29:16,837
‫רק הלהבים שלי.‬

579
00:29:18,256 --> 00:29:19,876
‫הם מעולם לא אכזבו אותי.‬

580
00:29:20,717 --> 00:29:23,847
‫זה עלול לגרום להרבה חרדות‬
‫בקשרים אינטימיים.‬

581
00:29:25,847 --> 00:29:27,717
‫אבל זה משהו שאפשר לעבוד עליו…‬

582
00:29:27,807 --> 00:29:28,727
‫אוי.‬

583
00:29:28,808 --> 00:29:30,848
‫…השטן בכבודו ובעצמו.‬

584
00:29:30,935 --> 00:29:32,555
‫אני מניחה שזאת אני.‬

585
00:29:32,645 --> 00:29:35,315
‫בחזרה לגיהינום עצמו. אבל עד ליום הזה,‬

586
00:29:35,398 --> 00:29:37,398
‫בכוונתי ליהנות מכדור הארץ.‬

587
00:29:37,484 --> 00:29:38,824
‫בואי הנה, דוקטור.‬

588
00:29:39,152 --> 00:29:40,452
‫אני מוכן לטיפול שלי.‬

589
00:29:45,283 --> 00:29:46,413
‫זה יהיה טוב.‬

590
00:29:46,493 --> 00:29:47,993
‫כן, תני לי מזה.‬

591
00:29:50,747 --> 00:29:51,657
‫יופי, תודה.‬

592
00:29:52,373 --> 00:29:53,883
‫זה היה יכול להיות נהדר.‬

593
00:29:53,958 --> 00:29:56,288
‫דיאבלו היה אמור לפענח פשע בחלל.‬

594
00:29:57,962 --> 00:30:00,882
‫ומה דאנסר עשתה? סטריפטיז ללא כוח משיכה?‬

595
00:30:01,382 --> 00:30:02,512
‫כבר קראת את זה?‬

596
00:30:05,470 --> 00:30:06,810
‫תראי, בלשית…‬

597
00:30:08,097 --> 00:30:09,307
‫אני רוצה שתדעי ש…‬

598
00:30:10,225 --> 00:30:11,225
‫אני מבין.‬

599
00:30:11,601 --> 00:30:14,691
‫אני יודע כמה חסר אונים הרגשתי‬
‫כשאימא סיפרה לי את האמת עלייך.‬

600
00:30:14,771 --> 00:30:16,561
‫כן, אמך גילתה לך את האמת.‬

601
00:30:16,648 --> 00:30:19,648
‫בניגוד לבן זוגי,‬
‫שהסתיר ממני סוד ענק על חיי.‬

602
00:30:19,734 --> 00:30:22,404
‫ועכשיו את יודעת, וזה פגע בך, בלשית.‬

603
00:30:22,487 --> 00:30:25,567
‫ו… אני רוצה לתקן את המצב,‬
‫אבל את לא נותנת לי,‬

604
00:30:25,657 --> 00:30:27,657
‫אז מה אני…?‬
‫-היי, חבר׳ה?‬

605
00:30:27,867 --> 00:30:30,947
‫עוזרת הפקה הייתה אמורה‬
‫לשבת בכניסה לקרוואן של דיאבלו,‬

606
00:30:31,037 --> 00:30:33,157
‫אבל מישהו קרא לה ממש בזמן שהוא נרצח.‬

607
00:30:33,248 --> 00:30:36,038
‫יופי, אולי מי שקרא לה הוא הרוצח.‬
‫מי זה היה?‬

608
00:30:36,125 --> 00:30:37,535
‫עוזר הבמאי השני קרא לה.‬

609
00:30:37,919 --> 00:30:38,749
‫השני. בסדר.‬

610
00:30:38,837 --> 00:30:41,667
‫אבל הוא קיבל את המסר מעוזר הבמאי הראשון.‬
‫-הראשון.‬

611
00:30:41,756 --> 00:30:43,086
‫הוא בעצם רק העביר את המסר‬

612
00:30:43,174 --> 00:30:45,014
‫שעוזר הבמאי צריך לבוא מלכתחילה.‬

613
00:30:45,093 --> 00:30:46,723
‫בשם אבא, מי שלח את הבקשה?‬

614
00:30:46,803 --> 00:30:49,813
‫ומי היה מספיק חכם‬
‫כדי להסוות את זה דרך אנשים רבים?‬

615
00:30:49,889 --> 00:30:50,889
‫קרי בלווד.‬

616
00:30:51,599 --> 00:30:52,599
‫סגנית השואו־ראנר.‬

617
00:30:54,727 --> 00:30:55,727
‫נהדר.‬

618
00:30:56,980 --> 00:30:59,440
‫ליהוק מחדש זה לא כזה רעיון מטורף.‬

619
00:30:59,524 --> 00:31:02,034
‫הוא השטן, לא?‬
‫הוא יכול לשנות את המראה שלו.‬

620
00:31:02,110 --> 00:31:04,110
‫יש לנו קשר טוב עם אייס קיוב.‬

621
00:31:04,195 --> 00:31:05,985
‫אולי נדבר עם הסוכן שלו…‬

622
00:31:06,072 --> 00:31:08,872
‫בבקשה תגידו שבאתם לגאול אותי מייסוריי.‬

623
00:31:08,950 --> 00:31:10,240
‫ייתכן, כן.‬

624
00:31:10,535 --> 00:31:12,945
‫למה קראת לעוזרת ההפקה‬
‫מהקרוואן של דיאבלו?‬

625
00:31:13,246 --> 00:31:14,076
‫לא קראתי לה.‬

626
00:31:14,163 --> 00:31:16,673
‫הייתי בטלפונים כל היום.‬
‫תשאלי את העוזר שלי.‬

627
00:31:16,749 --> 00:31:20,299
‫אותו עוזר שסיפק לך אליבי‬
‫לדקירה האכזרית של מאט?‬

628
00:31:20,795 --> 00:31:23,005
‫כולם יודעים שקשה לטפס בסולם בהוליווד,‬

629
00:31:23,089 --> 00:31:26,469
‫אבל איזה קידום מקבל‬
‫מי שעוזר לבוס לחמוק מעונש על רצח?‬

630
00:31:26,551 --> 00:31:29,801
‫ידעת איך להשתמש בשרשרת ההפקה‬
‫כדי שדיאבלו יהיה לבדו.‬

631
00:31:30,179 --> 00:31:32,139
‫אתם צוחקים עליי?‬

632
00:31:32,640 --> 00:31:35,480
‫למה לי לרצוח את הכוכב‬
‫של הסדרה שפתאום היא שלי?‬

633
00:31:35,560 --> 00:31:37,400
‫תראו מה יש לי על הראש!‬

634
00:31:37,478 --> 00:31:39,108
‫שלום! מה זה?‬

635
00:31:39,814 --> 00:31:42,364
‫תיקים של חקירות שמופיעות בסדרה.‬

636
00:31:42,442 --> 00:31:44,402
‫סליחה, זה פרטי!‬

637
00:31:49,741 --> 00:31:51,871
‫ובכן… נראה ש…‬

638
00:31:51,951 --> 00:31:54,661
‫מישהי לקחה את התחקיר שלה‬
‫ברצינות רבה מדי.‬

639
00:31:55,163 --> 00:31:56,253
‫זה לא שלי.‬

640
00:31:56,748 --> 00:31:58,418
‫לא שמתי את זה שם.‬
‫-באמת?‬

641
00:31:58,499 --> 00:32:00,129
‫קרי בלווד, את עצורה.‬

642
00:32:00,209 --> 00:32:03,169
‫אתם רציניים? זה מגוחך!‬

643
00:32:21,022 --> 00:32:23,442
‫אני מנסה להגיד את זה ממקום בונה.‬

644
00:32:25,902 --> 00:32:28,992
‫אני מרגיש את האנרגיות השליליות שלך‬
‫מהצד השני של החדר.‬

645
00:32:29,822 --> 00:32:30,662
‫טוב…‬

646
00:32:31,240 --> 00:32:33,700
‫אז כדאי שתתרחק עוד יותר.‬

647
00:32:33,785 --> 00:32:35,945
‫אני רק נותן לבלשית קצת מרחב.‬

648
00:32:36,037 --> 00:32:37,577
‫אתה יכול לתת לי מרחב לנצח.‬

649
00:32:39,165 --> 00:32:40,575
‫זה רק הכאב שלך שמדבר.‬

650
00:32:42,877 --> 00:32:47,257
‫אתה יודע, מבין כל הדרכים שבהן‬
‫אתם בני האנוש מנסים לשלוט בחייכם,‬

651
00:32:47,340 --> 00:32:51,140
‫אמונות הניו־אייג׳ הטפלות האלה‬
‫הן ללא ספק המביכות ביותר.‬

652
00:32:51,219 --> 00:32:54,559
‫אני אמור להתמוגג מהעובדה‬
‫שאתה עושה מעצמך צחוק ככה,‬

653
00:32:54,639 --> 00:32:56,559
‫אבל באמת, דניאל, זה…‬

654
00:32:57,100 --> 00:32:58,560
‫פשוט מעציב אותי.‬

655
00:32:59,936 --> 00:33:00,806
‫טוב.‬

656
00:33:02,021 --> 00:33:03,061
‫האם כל זה בולשיט?‬

657
00:33:05,024 --> 00:33:05,904
‫אני לא יודע.‬

658
00:33:06,567 --> 00:33:07,397
‫אולי.‬

659
00:33:08,695 --> 00:33:09,605
‫רוב הסיכויים.‬

660
00:33:11,155 --> 00:33:11,985
‫לא אכפת לי.‬

661
00:33:13,741 --> 00:33:15,951
‫כי האובדן של שרלוט עזר לי להבין‬

662
00:33:17,328 --> 00:33:19,498
‫עד כמה אין לנו שליטה בחיינו.‬

663
00:33:21,541 --> 00:33:23,501
‫זה הכעיס אותי במשך המון זמן.‬

664
00:33:23,584 --> 00:33:24,424
‫אבל זה…‬

665
00:33:27,422 --> 00:33:30,722
‫זה משאיר את המחשבות שלי במקום חיובי,‬
‫וזה עוזר לי.‬

666
00:33:32,176 --> 00:33:34,346
‫אני זקוק לכל עזרה אפשרית. כמו כולנו.‬

667
00:33:35,555 --> 00:33:36,385
‫אפילו אתה.‬

668
00:33:39,809 --> 00:33:40,639
‫דניאל,‬

669
00:33:43,062 --> 00:33:46,652
‫אני מפרק את החומות שלי,‬
‫ומוכן לחזור למצב הרמוני.‬

670
00:33:46,733 --> 00:33:48,113
‫אקח את הצמיד.‬

671
00:33:50,570 --> 00:33:52,450
‫רגע… באמת?‬

672
00:33:52,864 --> 00:33:53,744
‫כן, באמת.‬

673
00:33:56,617 --> 00:33:57,487
‫אתה בטוח?‬

674
00:33:57,910 --> 00:33:59,000
‫כי אתה חייב לרצות אותו.‬

675
00:33:59,078 --> 00:34:01,578
‫תן אותו כבר!‬
‫-אתה חייב לרצות אותו.‬

676
00:34:08,421 --> 00:34:09,381
‫מה זה?‬

677
00:34:10,757 --> 00:34:14,507
‫אלה הסיכומים האישיים‬
‫של השחקן ששיחק את דיאבלו.‬

678
00:34:15,219 --> 00:34:17,509
‫היו לו תובנות מרתקות על הדמות.‬

679
00:34:18,014 --> 00:34:21,644
‫גם תאוריות פרועות על שנאה עצמית,‬
‫אבל שום דבר לא מושלם.‬

680
00:34:21,726 --> 00:34:22,766
‫זה נוראי.‬

681
00:34:22,852 --> 00:34:24,812
‫״דיאבלו בחלל״?‬

682
00:34:24,896 --> 00:34:26,476
‫באמת פרק נפלא.‬

683
00:34:26,981 --> 00:34:27,821
‫כן…‬

684
00:34:28,232 --> 00:34:30,362
‫חבל שלעולם לא נראה אותו.‬

685
00:34:36,491 --> 00:34:38,621
‫- הבלשית דאנסר -‬

686
00:34:38,701 --> 00:34:39,541
‫באה.‬

687
00:34:42,038 --> 00:34:42,868
‫היי.‬

688
00:34:43,331 --> 00:34:46,541
‫חשבתי שתרצי לדעת‬
‫שעצרנו את קרי בחשד למעשי הרצח.‬

689
00:34:46,626 --> 00:34:47,996
‫רציתי לבשר לך אישית.‬

690
00:34:50,880 --> 00:34:52,170
‫תודה, בלשית.‬

691
00:34:52,799 --> 00:34:54,759
‫הייתי רוצה לומר שאני מופתעת, אבל…‬

692
00:34:55,301 --> 00:34:57,351
‫קרי התלוננה על מאט כל הזמן.‬

693
00:34:58,638 --> 00:35:01,138
‫״הוא מחק את כל הבדיחות שלי. הוא היה גרוע.‬

694
00:35:01,224 --> 00:35:03,734
‫הוא מרשה לנו להזמין רק מ׳טנדר גרינס׳.״‬

695
00:35:04,477 --> 00:35:06,267
‫זה דווקא די מדויק.‬

696
00:35:07,522 --> 00:35:10,732
‫אני רק לא מבינה מה המניע שלה‬
‫לרצוח את השחקן שלצדך.‬

697
00:35:10,817 --> 00:35:14,237
‫אולי הוא הבין שהיא עשתה את זה. כלומר…‬

698
00:35:15,446 --> 00:35:17,236
‫הוא לא היה הכי חכם בעולם, אבל…‬

699
00:35:18,324 --> 00:35:19,954
‫היו לו תובנות מפתיעות.‬

700
00:35:21,202 --> 00:35:23,082
‫הייתם קרובים. אני מצטערת.‬

701
00:35:24,247 --> 00:35:27,247
‫העניין הוא שכשאת תקועה עם מישהו בסיטואציה‬

702
00:35:27,333 --> 00:35:29,673
‫שאין לך שום שליטה עליה…‬

703
00:35:30,753 --> 00:35:33,093
‫אני יודעת שזה נשמע טיפשי לשוטרת אמיתית,‬

704
00:35:34,298 --> 00:35:35,838
‫אבל היינו שותפים.‬

705
00:35:36,509 --> 00:35:38,589
‫לא, זה לא נשמע טיפשי.‬

706
00:35:39,470 --> 00:35:41,600
‫אני יודעת בדיוק למה את מתכוונת.‬

707
00:35:42,932 --> 00:35:46,062
‫״אני לא מאמינה שהצלחת, דיאבלו!‬

708
00:35:46,144 --> 00:35:49,984
‫הצלחנו לחזור לכדור הארץ‬
‫במעבורת חלל גנובה. מטורף!״‬

709
00:35:51,274 --> 00:35:53,654
‫״ועוד איך, דאנסר.‬

710
00:35:53,734 --> 00:35:54,994
‫שד במרומים.‬

711
00:35:55,611 --> 00:35:57,571
‫אבל כל פושע בא על עונשו.״‬

712
00:35:57,822 --> 00:36:01,282
‫דניאל, השחקן ששיחק את דיאבלו מת, לא אתה.‬

713
00:36:01,367 --> 00:36:02,737
‫בבקשה, תן לזה קצת חיים.‬

714
00:36:02,827 --> 00:36:05,327
‫פשוט תכין לי את השורה הבאה, טוב?‬

715
00:36:05,413 --> 00:36:06,873
‫חיוך גדול. תיהנה מזה.‬

716
00:36:08,166 --> 00:36:10,076
‫״עוד תיק נסגר, דיאבלו.‬

717
00:36:10,418 --> 00:36:11,668
‫זאת אומרת שאני יכולה…‬

718
00:36:12,420 --> 00:36:13,960
‫ללבוש את החזייה שלי שוב?״‬

719
00:36:14,797 --> 00:36:16,297
‫זה לא בדיוק שייקספיר, מה?‬

720
00:36:16,382 --> 00:36:17,592
‫מה קורה פה?‬

721
00:36:18,342 --> 00:36:21,302
‫אתם מקריאים פרקים של ״דיאבלו״ בלעדיי?‬
‫-לפחות מנסים.‬

722
00:36:21,387 --> 00:36:24,517
‫אל תגידו לו שהשטן גרם לך לעשות את זה! ‬

723
00:36:25,933 --> 00:36:26,893
‫בסדר.‬

724
00:36:26,976 --> 00:36:27,846
‫לעזאזל!‬

725
00:36:28,227 --> 00:36:30,607
‫לוציפר, עשית המון מחקר על הדמות שלך.‬

726
00:36:30,688 --> 00:36:32,688
‫טוב, אני לא מופתעת.‬

727
00:36:32,773 --> 00:36:35,153
‫לא, אלה ההערות של דיאבלו. הנה…‬

728
00:36:35,234 --> 00:36:36,904
‫הישנות היו על הדמות,‬

729
00:36:36,986 --> 00:36:39,106
‫אבל החדשות הן סתם ג׳יבריש.‬

730
00:36:39,572 --> 00:36:42,952
‫״השתוקקות = חופש.‬
‫נשק = להב בפומט.״‬

731
00:36:43,034 --> 00:36:43,874
‫השתוקקות?‬

732
00:36:45,369 --> 00:36:47,289
‫ידעתי שהוא גאון!‬

733
00:36:49,165 --> 00:36:51,785
‫אלה ההערות של דיאבלו על החקירה.‬

734
00:36:52,460 --> 00:36:55,130
‫גם הוא חקר את הרצח של מאט אוונס. תראו.‬

735
00:36:55,213 --> 00:36:57,223
‫״הרוצח = מס׳ 2״.‬

736
00:36:57,548 --> 00:36:58,968
‫קרי הייתה מס׳ 2 בסדרה.‬

737
00:36:59,050 --> 00:37:01,590
‫אני לא מאמין, הוא פענח את זה!‬

738
00:37:02,094 --> 00:37:04,564
‫אוי, דיאבלו… יש משהו שאתה לא מסוגל לעשות?‬

739
00:37:04,764 --> 00:37:07,104
‫אבל קרי לא רצחה את מאט כדי להחליף אותו?‬

740
00:37:07,266 --> 00:37:11,396
‫אני לא חושב שההשתוקקות הייתה לחופש.‬
‫-אני לא חושבת שקרי רצחה אותו בכלל.‬

741
00:37:11,479 --> 00:37:13,059
‫לפי סימני הדקירה,‬

742
00:37:13,147 --> 00:37:16,727
‫הצלחתי להסיק שהרוצח היה ימני,‬

743
00:37:16,817 --> 00:37:19,357
‫ולקרי יש פציעת מאמץ חוזרנית בפרקי הידיים.‬

744
00:37:19,445 --> 00:37:23,985
‫מאוד לא סביר שהיא דקרה מישהו בעוצמה כזאת,‬

745
00:37:24,075 --> 00:37:25,905
‫בייחוד ביד הפחות דומיננטית שלה.‬

746
00:37:25,993 --> 00:37:28,043
‫זה כתוב כאן, שחור על גבי לבן:‬

747
00:37:28,120 --> 00:37:30,210
‫דיאבלו היה בטוח שהרוצח הוא ״מס׳ 2״.‬

748
00:37:30,831 --> 00:37:32,751
‫אלא אם כן הוא התכוון למישהו אחר.‬

749
00:37:34,752 --> 00:37:37,302
‫אז זה המועדון של דיאבלו.‬

750
00:37:37,797 --> 00:37:38,627
‫״האדס״,‬

751
00:37:39,090 --> 00:37:41,180
‫שם כריסטי דאנסר הייתה חשפנית‬

752
00:37:41,259 --> 00:37:44,469
‫לפני שהצטרפה למשטרה‬
‫כדי לגלות מי רצח את אביה.‬

753
00:37:44,804 --> 00:37:49,524
‫אל תדאגו.‬
‫באחד הבקבוקים האלה יש אלכוהול אמיתי.‬

754
00:37:50,184 --> 00:37:53,904
‫סוד קטן מהסצנות‬
‫שבהן הבלשית דאנסר צריכה לגבות הודאה‬

755
00:37:54,647 --> 00:37:56,147
‫באמצעות ריקוד ארוטי.‬

756
00:38:01,028 --> 00:38:02,238
‫תודה. לחיים.‬

757
00:38:07,702 --> 00:38:08,952
‫אז איך את עושה את זה?‬

758
00:38:10,079 --> 00:38:12,419
‫לא… איך שכותבים את הדמות שלך.‬

759
00:38:13,124 --> 00:38:15,674
‫היא קיימת רק כדי לשרת את דיאבלו.‬

760
00:38:15,751 --> 00:38:19,881
‫אז מה הסוד? איך את קמה כל בוקר‬
‫בידיעה שכל דבר שאת עושה ואומרת‬

761
00:38:20,214 --> 00:38:22,094
‫רק בא כדי לשרת אדם אחר?‬

762
00:38:22,758 --> 00:38:24,178
‫את חושבת שיש סוד?‬

763
00:38:24,635 --> 00:38:26,715
‫זה גיהינום עלי אדמות, פשוטו כמשמעו.‬

764
00:38:26,804 --> 00:38:29,394
‫להגיד את הטקסטים האלה,‬
‫ללבוש את הבגדים האלה…‬

765
00:38:29,932 --> 00:38:31,432
‫תודה לאל שזה נגמר.‬

766
00:38:31,517 --> 00:38:33,557
‫עכשיו אני יכולה לאתגר את עצמי.‬

767
00:38:34,270 --> 00:38:35,440
‫יש סרט אחד…‬

768
00:38:35,521 --> 00:38:38,071
‫סרט אינדי קטן, אבל התפקיד נהדר.‬

769
00:38:38,149 --> 00:38:40,399
‫זאת אישה שחוזרת מאפגניסטן‬

770
00:38:40,484 --> 00:38:42,454
‫ומתמודדת עם אמה חולת האלצהיימר.‬

771
00:38:42,528 --> 00:38:46,068
‫ועכשיו אני חופשית לקבל את התפקיד,‬
‫והבמאי כזה משתף פעולה…‬

772
00:38:47,033 --> 00:38:47,993
‫סליחה.‬

773
00:38:48,534 --> 00:38:49,374
‫אני מלהגת.‬

774
00:38:50,995 --> 00:38:53,575
‫לא, פשוט אמרת…‬

775
00:38:54,415 --> 00:38:57,915
‫שזאת עבודה מדהימה,‬
‫ושאת אסירת תודה עליה.‬

776
00:38:58,794 --> 00:39:00,174
‫זה נכון.‬

777
00:39:00,254 --> 00:39:01,264
‫הייתי, אבל…‬

778
00:39:01,339 --> 00:39:02,919
‫חייבים להתקדם הלאה.‬

779
00:39:03,424 --> 00:39:06,804
‫כשעבודה מסתיימת,‬
‫לפעמים קל יותר להתמקד במה שרע.‬

780
00:39:07,219 --> 00:39:09,099
‫קטעים של שחקנים. אנחנו משוגעים.‬

781
00:39:09,180 --> 00:39:10,680
‫כן, אני לגמרי מבינה.‬

782
00:39:10,765 --> 00:39:14,055
‫ועכשיו את יכולה להפגין את כישרונך‬
‫במקום שבו יעריכו אותך.‬

783
00:39:14,143 --> 00:39:16,443
‫לדוגמה, כשחיקית את קרי.‬

784
00:39:16,520 --> 00:39:19,520
‫זה היה ממש טוב. מדויק.‬

785
00:39:20,232 --> 00:39:21,822
‫את חושבת?‬
‫-כן.‬

786
00:39:22,193 --> 00:39:24,533
‫כן. למעשה, כמעט בלתי אפשרי‬

787
00:39:24,612 --> 00:39:26,702
‫להבדיל ביניכן בטלפון.‬

788
00:39:36,457 --> 00:39:37,787
‫טוב.‬

789
00:39:37,875 --> 00:39:41,705
‫אני מבינה למה שתהרגי‬
‫את השואו־ראנר שעיכב אותך,‬

790
00:39:41,796 --> 00:39:46,256
‫ואני מבינה שהחבאת את מחסנית הקינמון‬
‫כדי להפליל את השחקן שלצדך,‬

791
00:39:46,342 --> 00:39:47,392
‫אבל למה…‬

792
00:39:48,344 --> 00:39:51,354
‫שתהרגי אותו, אם רצית שנחשוב שהוא הרוצח?‬

793
00:39:51,931 --> 00:39:55,481
‫בגלל שהאידיוט הזה פענח את ההשתוקקות שלי‬

794
00:39:55,559 --> 00:39:57,599
‫וגילה מה עשיתי!‬

795
00:39:57,728 --> 00:40:00,558
‫הוא דווקא היה חמוד, בדרכו המטומטמת,‬

796
00:40:00,648 --> 00:40:04,818
‫אבל לא הייתי נותנת לו לקחת לי‬
‫את החופש שכמעט השגתי לעצמי.‬

797
00:40:04,902 --> 00:40:07,992
‫אני לא אבלה את שש העונות הבאות‬

798
00:40:08,072 --> 00:40:10,242
‫צמודה למוט חשפנות!‬

799
00:40:19,083 --> 00:40:21,003
‫אז דיאבלו צדק.‬

800
00:40:21,585 --> 00:40:23,045
‫הרוצחת הייתה מס׳ 2…‬

801
00:40:23,129 --> 00:40:24,799
‫ברשימת השחקנים.‬

802
00:40:24,880 --> 00:40:26,340
‫כמה זמן אתה כבר כאן?‬

803
00:40:27,007 --> 00:40:29,967
‫מספיק כדי להבין‬
‫שאת מתמודדת עם המצב לבדך.‬

804
00:40:30,553 --> 00:40:33,063
‫אני מעריך את המאמץ, אבל אני…‬

805
00:40:33,139 --> 00:40:34,389
‫מעדיף את המועדון שלי.‬

806
00:40:34,473 --> 00:40:37,443
‫ואני בהחלט מעדיף אותך‬
‫כמו שאבי ברא אותך, בלשית.‬

807
00:40:39,061 --> 00:40:41,111
‫אני בטוח שהיית מקבלת טיפים טובים.‬

808
00:40:43,524 --> 00:40:45,034
‫בדיחה לא הולמת, מה?‬

809
00:40:45,860 --> 00:40:47,990
‫אני לא מוצא את הדברים הנכונים לומר.‬

810
00:40:48,070 --> 00:40:49,320
‫סליחה, בלשית.‬

811
00:40:49,697 --> 00:40:52,117
‫הלוואי שהיית אומרת לי מה לעשות.‬

812
00:40:53,659 --> 00:40:54,619
‫אני…‬

813
00:40:55,744 --> 00:40:58,624
‫אני לא יודעת אם יש משהו‬
‫שאתה יכול לעשות.‬

814
00:40:59,039 --> 00:41:02,879
‫חשבתי שמצאתי מישהו שיש לו את התשובה,‬

815
00:41:03,752 --> 00:41:05,962
‫מישהו שמכיר את ההרגשה, מישהו…‬

816
00:41:07,131 --> 00:41:09,511
‫שיכול לעזור לי להתמודד עם תחושת…‬

817
00:41:10,468 --> 00:41:11,718
‫חוסר האונים הזאת.‬

818
00:41:13,846 --> 00:41:15,256
‫אבל טעיתי.‬

819
00:41:33,157 --> 00:41:35,117
‫אמרת כבר כמה פעמים‬

820
00:41:35,201 --> 00:41:38,791
‫שאת מודאגת מירידה לגיהינום.‬

821
00:41:40,539 --> 00:41:41,619
‫מה הבעיה?‬

822
00:41:41,707 --> 00:41:43,037
‫אני גדלתי שם,‬

823
00:41:43,125 --> 00:41:44,415
‫ויצאתי בסדר.‬

824
00:41:44,502 --> 00:41:45,592
‫כן…‬

825
00:41:46,003 --> 00:41:47,133
‫את צודקת.‬

826
00:41:47,546 --> 00:41:49,126
‫את צודקת…‬

827
00:41:49,840 --> 00:41:52,840
‫זה סתם משהו טיפשי שבני אנוש אומרים.‬

828
00:41:54,261 --> 00:41:56,391
‫אבל אני רוצה לדעת עלייך.‬

829
00:41:57,014 --> 00:42:00,814
‫על תסביכי הנטישה שלך.‬

830
00:42:02,353 --> 00:42:03,313
‫לא הייתי…‬

831
00:42:04,438 --> 00:42:06,358
‫קוראת להם ״תסביכי נטישה״.‬

832
00:42:06,982 --> 00:42:08,532
‫הם לא תסביכים.‬

833
00:42:08,943 --> 00:42:11,153
‫למי אכפת אם לוציפר עזב אותי, נכון?‬

834
00:42:12,780 --> 00:42:13,860
‫קלואי עזבה אותי.‬

835
00:42:22,831 --> 00:42:23,871
‫והיא עזבה אותי.‬

836
00:42:28,128 --> 00:42:29,258
‫למה היא עזבה אותי?‬

837
00:42:30,881 --> 00:42:31,721
‫חווה?‬

838
00:43:08,627 --> 00:43:11,917
‫תהיתי מתי תראה שוב את פרצופנו…‬

839
00:43:17,052 --> 00:43:17,892
‫אחי.‬

840
00:43:24,935 --> 00:43:26,145
‫ברוך הבא הביתה.‬

841
00:43:29,148 --> 00:43:29,978
‫אז…‬

842
00:43:30,733 --> 00:43:33,363
‫מה דעתך על הבלגן שעשיתי, סמאל?‬

843
00:43:36,238 --> 00:43:38,318
‫מנסה לחדור לי מתחת לעור, אחי?‬

844
00:43:38,407 --> 00:43:41,697
‫קיוויתי שהבלגן שעשיתי בחייך יספיק, אבל…‬

845
00:43:42,202 --> 00:43:45,082
‫אם מספיק לקרוא לך בשם, אולי הפרזתי בערכך.‬

846
00:43:46,582 --> 00:43:48,672
‫תוהה למה אני עושה את כל זה?‬

847
00:43:48,751 --> 00:43:49,881
‫לא במיוחד.‬

848
00:43:50,586 --> 00:43:53,666
‫אה, נכון. זה לא יאה לך. שכחתי.‬

849
00:43:53,756 --> 00:43:55,546
‫חבל שלא כולנו קולים כמוך.‬

850
00:43:56,050 --> 00:43:57,640
‫זה לא העניין, מיכאל?‬

851
00:43:59,011 --> 00:44:03,471
‫מעניין שכדי לעשות לי בלגן בחיים‬
‫היית צריך להתחזות לי.‬

852
00:44:03,557 --> 00:44:04,727
‫זה עבד, לא?‬

853
00:44:04,808 --> 00:44:07,228
‫זה התכסיס היחיד שעשית בחייך.‬

854
00:44:07,311 --> 00:44:11,771
‫כל חיינו רצית שיחשבו שאתה הפיקח,‬
‫בעל המוח הגדול, אבל…‬

855
00:44:12,816 --> 00:44:14,646
‫בעצם רק חשבת עליי.‬

856
00:44:14,735 --> 00:44:16,775
‫ניסית להיות אני.‬

857
00:44:18,030 --> 00:44:19,490
‫תמיד חשבת בקטן מדי.‬

858
00:44:20,199 --> 00:44:22,199
‫לא כמוך. נכון?‬

859
00:44:22,910 --> 00:44:24,240
‫לוציפר המורד,‬

860
00:44:24,328 --> 00:44:27,078
‫שמחליט שהוא יכול להתעלות על אבא.‬

861
00:44:30,042 --> 00:44:30,882
‫אתה יודע…‬

862
00:44:31,543 --> 00:44:35,803
‫אני תוהה איך בא לך הרעיון הזה‬

863
00:44:36,340 --> 00:44:37,340
‫מלכתחילה.‬

864
00:44:38,842 --> 00:44:41,682
‫כן… זה המהלך שלך, מה?‬

865
00:44:41,762 --> 00:44:43,682
‫לקחת קרדיט על המרד הכושל שלי?‬

866
00:44:43,764 --> 00:44:45,434
‫בבקשה, הוא שלך.‬

867
00:44:45,724 --> 00:44:47,354
‫זה החלק הכי טוב.‬

868
00:44:48,352 --> 00:44:50,272
‫רק שתלתי את הרעיון.‬

869
00:44:51,230 --> 00:44:53,110
‫אתה בחרת לעשות את זה.‬

870
00:44:53,190 --> 00:44:57,190
‫כל האשמה עדיין מוטלת עליך.‬

871
00:45:01,240 --> 00:45:03,620
‫השקרים שלך מעייפים, מיכאל.‬

872
00:45:03,701 --> 00:45:06,251
‫לא מעייפים כמו ההכחשה שלך.‬

873
00:45:08,247 --> 00:45:10,037
‫כי אני לא משקר עכשיו, אחי.‬

874
00:45:10,124 --> 00:45:13,214
‫ואני חושב שעמוק בפנים, אתה מבין את זה.‬

875
00:45:14,586 --> 00:45:17,006
‫וברגע שתבין את זה,‬

876
00:45:17,923 --> 00:45:18,923
‫תתהה…‬

877
00:45:20,217 --> 00:45:23,507
‫אם רק רעיון המרד בא ממני.‬

878
00:45:24,638 --> 00:45:25,598
‫מה עוד?‬

879
00:45:26,765 --> 00:45:27,805
‫מה לגבי…‬

880
00:45:28,183 --> 00:45:30,643
‫הרומן הקטן שלך בגן, או…‬

881
00:45:32,646 --> 00:45:34,396
‫החופשה שלך כאן, בכדור הארץ.‬

882
00:45:36,150 --> 00:45:37,480
‫זה בלתי אפשרי.‬

883
00:45:38,652 --> 00:45:40,322
‫זה דווקא היה קל.‬

884
00:45:40,696 --> 00:45:44,486
‫זה הצריך רק לחישה קטנה כאן,‬
‫צירוף מקרים מתוזמר שם,‬

885
00:45:44,575 --> 00:45:47,995
‫ואת האנוכיות הפתולוגית שלך כמובן,‬
‫ו… ווּאלה!‬

886
00:45:49,204 --> 00:45:50,504
‫ּּהכול בא ממך.‬

887
00:45:53,208 --> 00:45:54,038
‫למה?‬

888
00:45:54,626 --> 00:45:56,336
‫בגלל שכל חיינו‬

889
00:45:56,920 --> 00:45:58,920
‫חשבת שאתה יותר טוב ממני.‬

890
00:46:00,966 --> 00:46:03,586
‫לוציפר מורנינגסטאר הגדול!‬

891
00:46:03,677 --> 00:46:05,547
‫אבל אתה לא כזה. נכון?‬

892
00:46:06,638 --> 00:46:08,638
‫אתה סתם סמאל.‬

893
00:46:09,099 --> 00:46:11,769
‫תפסיק לקרוא לי ככה!‬

894
00:46:11,852 --> 00:46:12,692
‫טוב.‬

895
00:46:13,645 --> 00:46:16,145
‫אקרא לך בשם שאתה יודע שמתאים לך:‬

896
00:46:17,858 --> 00:46:18,778
‫לא ראוי.‬

897
00:48:00,460 --> 00:48:03,260
‫אתה אולי רוצה קרדיט‬
‫על ההחלטות שלי, אבל…‬

898
00:48:06,758 --> 00:48:10,798
‫אני בטוח שזאת באה רק ממני.‬

899
00:48:22,691 --> 00:48:23,531
‫לוציפר.‬

900
00:48:24,818 --> 00:48:25,648
‫אתה בסדר?‬

901
00:48:26,820 --> 00:48:28,070
‫אתה נראה זוועה.‬

902
00:48:29,406 --> 00:48:30,366
‫הולם.‬

903
00:48:33,535 --> 00:48:34,745
‫אז…‬

904
00:48:35,454 --> 00:48:36,964
‫הבשורות הטובות הן ש…‬

905
00:48:37,539 --> 00:48:39,669
‫טיפלתי בבעיית מיכאל.‬

906
00:48:40,626 --> 00:48:42,876
‫הוא כבר לא יתחזה לי.‬

907
00:48:43,587 --> 00:48:47,087
‫הבשורות הרעות הן שגיליתי ש…‬

908
00:48:47,966 --> 00:48:48,926
‫מתברר ש…‬

909
00:48:49,593 --> 00:48:53,763
‫הוא תמרן אותי מאז שחר הזמנים.‬

910
00:48:59,019 --> 00:49:00,229
‫כן, זה בטח…‬

911
00:49:01,229 --> 00:49:02,109
‫נוראי…‬

912
00:49:03,231 --> 00:49:04,611
‫לא לשלוט בגורל שלך.‬

913
00:49:04,775 --> 00:49:06,935
‫בסדר. אני מבין, בלשית.‬

914
00:49:07,027 --> 00:49:09,317
‫קשה לך עם העובדה שקשה לך להתמודד.‬

915
00:49:09,404 --> 00:49:11,454
‫ברוכה הבאה למועדון!‬

916
00:49:12,199 --> 00:49:13,869
‫אין לך זכות לצעוק עליי.‬

917
00:49:14,701 --> 00:49:16,751
‫הסיטואציות שלנו לא דומות.‬

918
00:49:16,828 --> 00:49:18,078
‫אתה מלאך.‬

919
00:49:18,163 --> 00:49:21,923
‫אתה מתמודד עם טירוף שמיימי כל הזמן.‬

920
00:49:22,000 --> 00:49:23,840
‫אני רק אדם, לוציפר.‬

921
00:49:25,128 --> 00:49:28,588
‫רק אישה שכבר התקשתה להתמודד עם העובדה‬

922
00:49:28,674 --> 00:49:31,394
‫שאני מאוהבת בשטן, ואז…‬

923
00:49:32,219 --> 00:49:34,679
‫גיליתי שנבראתי‬

924
00:49:36,223 --> 00:49:37,103
‫להרגיש ככה.‬

925
00:49:40,018 --> 00:49:41,808
‫שהחיים שלי הם לא שלי.‬

926
00:49:41,895 --> 00:49:45,565
‫אז צר לי אם אחיך גועלי אליך לפעמים.‬

927
00:49:52,781 --> 00:49:53,621
‫אני…‬

928
00:49:54,241 --> 00:49:59,911
‫ביליתי אלפי שנים בגיהינום‬
‫בדמיונות על המפגש בינינו.‬

929
00:50:01,456 --> 00:50:03,206
‫לקבל את זוגתי בחזרה, לקבל…‬

930
00:50:05,293 --> 00:50:07,753
‫לקבל אותך בחזרה. ועכשיו…‬

931
00:50:14,803 --> 00:50:17,723
‫פשוט חשבתי שזה ילך אחרת.‬

932
00:50:21,143 --> 00:50:21,983
‫כן.‬

933
00:50:23,854 --> 00:50:24,694
‫גם אני.‬

934
00:50:27,482 --> 00:50:29,282
‫חשבתי שהיה בינינו משהו אמיתי.‬

935
00:50:54,217 --> 00:50:56,257
‫דקר! את בבית!‬

936
00:50:57,763 --> 00:51:01,853
‫בחייך, 21:30 עכשיו.‬
‫אפילו את לא הולכת לישון בשעה כזאת.‬

937
00:51:01,933 --> 00:51:02,933
‫היא לא פה.‬

938
00:51:04,644 --> 00:51:06,564
‫היא עזבה בפתאומיות.‬

939
00:51:06,855 --> 00:51:08,105
‫היא כעסה מאוד.‬

940
00:51:11,610 --> 00:51:14,490
‫אני מניחה שאתה האדם‬
‫שבאמת רציתי לדבר איתו.‬

941
00:51:16,281 --> 00:51:17,821
‫רציתי להגיד ש…‬

942
00:51:20,160 --> 00:51:21,200
‫שאני מצטערת.‬

943
00:51:22,454 --> 00:51:24,374
‫לא הייתי צריכה לנסות לדקור אותך.‬

944
00:51:25,082 --> 00:51:28,382
‫מתברר שלא עליך כעסתי באמת.‬

945
00:51:28,960 --> 00:51:29,840
‫באמת?‬

946
00:51:30,545 --> 00:51:32,045
‫את לא כועסת על לוציפר?‬

947
00:51:36,009 --> 00:51:36,889
‫ובכן…‬

948
00:51:37,761 --> 00:51:38,851
‫את צריכה לכעוס.‬

949
00:51:44,017 --> 00:51:46,437
‫הלילה הזה עלה על הציפיות.‬

950
00:51:47,062 --> 00:51:49,062
‫עכשיו אעקור את הלשון השקרנית שלך!‬

951
00:51:50,190 --> 00:51:52,360
‫צדקת.‬

952
00:51:52,734 --> 00:51:56,614
‫אני שקרן, ולוציפר תמיד אומר אמת. נכון?‬

953
00:51:57,697 --> 00:52:00,527
‫כן, אבל לא כשהוא משמיט דברים.‬

954
00:52:00,867 --> 00:52:03,867
‫למשל הסוד שהוא לא גילה לקלואי…‬

955
00:52:04,621 --> 00:52:07,081
‫והסוד שהוא מסתיר ממך.‬

956
00:52:11,419 --> 00:52:12,749
‫איזה סוד?‬

957
00:52:15,132 --> 00:52:16,512
‫אני לא יכול לגלות לך.‬

958
00:52:17,551 --> 00:52:18,721
‫את לא תאמיני לי.‬

959
00:52:19,636 --> 00:52:21,296
‫בגלל שאני שקרן. נכון?‬

960
00:52:24,266 --> 00:52:25,096
‫אבל…‬

961
00:52:26,560 --> 00:52:29,860
‫אני יכול לגלות לך איך לברר בעצמך.‬

962
00:52:39,614 --> 00:52:41,414
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין ‬