1
00:00:06,214 --> 00:00:09,050
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:53,928 --> 00:00:56,890
‫תניח את הספינה.‬
‫-זה מה שאנחנו עושים.‬

3
00:00:56,973 --> 00:01:00,602
‫לא, לא שם. על המדף מעל האח.‬
‫-אבל תכף נצפה ב"קייג'ן פון סטארס".‬

4
00:01:00,685 --> 00:01:02,479
‫לא אכפת לי.‬
‫-את מבינה‬

5
00:01:02,562 --> 00:01:06,316
‫שאנחנו תמיד מזיזים את הספינה‬
‫כדי לראות את הטלוויזיה, כן?‬

6
00:01:06,399 --> 00:01:11,488
‫זה כשאתם נשארים פה כמה ימים.‬
‫חוק חדש. מי שנוגע בספינה שלי, מת.‬

7
00:01:12,280 --> 00:01:15,450
‫הכלא עשה אותך קשוחה.‬
‫-לא, אתם עשיתם אותי קשוחה.‬

8
00:01:15,533 --> 00:01:16,951
‫בכלא היה תענוג.‬

9
00:01:17,035 --> 00:01:21,998
‫לרוב, כשאדם אהוב נמצא מאחורי הסורגים,‬
‫יש קצת פחות עליצות וקצת יותר עגמומיות.‬

10
00:01:22,082 --> 00:01:23,291
‫למה להיות עגמומית?‬

11
00:01:23,374 --> 00:01:26,169
‫אני רואה את ניק שעה ביום.‬
‫אנחנו מפיקים ממנה את המיטב.‬

12
00:01:26,252 --> 00:01:28,463
‫הוא לא מתעסק עם הטלפון, כי אסור לו,‬

13
00:01:28,546 --> 00:01:31,633
‫אז כשאנחנו מדברים, הוא ממש שם.‬

14
00:01:31,716 --> 00:01:33,301
‫הוא בשבי, למעשה.‬

15
00:01:33,384 --> 00:01:36,096
‫אנחנו לא רבים על ארוחת הערב,‬
‫כי התפריט קבוע.‬

16
00:01:36,179 --> 00:01:37,639
‫ואז אנחנו עושים את שלנו.‬

17
00:01:37,722 --> 00:01:39,808
‫הוא חוזר לחדר שלו, ואני חוזרת לחדר שלי.‬

18
00:01:39,891 --> 00:01:43,812
‫אבל החדר שלך בבית חוף,‬
‫והחדר שלו הוא תא בכלא.‬

19
00:01:43,895 --> 00:01:47,148
‫מאז שאתם גרים פה,‬
‫גם בית החוף שלי הוא תא בכלא.‬

20
00:01:47,732 --> 00:01:49,317
‫תגחך כמה שאתה רוצה.‬

21
00:01:49,400 --> 00:01:52,445
‫ההסדר הזה עשה פלאים לנישואים שלי.‬

22
00:01:52,529 --> 00:01:54,989
‫הזוגיות המושלמת מבחינתי.‬

23
00:01:55,073 --> 00:01:58,701
‫למעשה, אני לא מבינה איך הייתי בזוגיות‬
‫עם מישהו שלא היה כלוא.‬

24
00:01:58,785 --> 00:02:03,039
‫טוב, זה בטח עובד, כי את ממש זוהרת.‬

25
00:02:04,249 --> 00:02:06,751
‫אפשר להזיז את הספינה?‬
‫-תנסה.‬

26
00:02:12,924 --> 00:02:16,636
‫פרנקי, אנחנו באמת אמורות‬
‫לקיים את הפגישה בלי גרייס?‬

27
00:02:16,719 --> 00:02:17,554
‫למה?‬

28
00:02:17,637 --> 00:02:20,682
‫כי היא אמרה שלא נקיים את הפגישה בלעדיה.‬

29
00:02:20,765 --> 00:02:23,852
‫לא, זה בסדר. היא בכלא, היא מאושרת.‬

30
00:02:23,935 --> 00:02:27,647
‫היא תשמח לגלות שהשגנו יצרן בשביל "קומי".‬

31
00:02:27,730 --> 00:02:30,316
‫איך? אנחנו עדיין עשירות‬
‫בממתקים ועניות בכסף.‬

32
00:02:30,400 --> 00:02:32,777
‫הלבנת הכספים שלנו עוד לא הגיעה לשלב‬

33
00:02:32,861 --> 00:02:34,445
‫שבו אנחנו מקבלות את הכסף.‬

34
00:02:34,529 --> 00:02:36,447
‫כמה ממתקים כבר מכרנו?‬

35
00:02:36,531 --> 00:02:37,991
‫שלושה ארגזים.‬

36
00:02:38,533 --> 00:02:39,742
‫לאחיין שלי.‬

37
00:02:40,368 --> 00:02:42,287
‫והייתי צריכה ממש ללחוץ עליו.‬

38
00:02:42,370 --> 00:02:47,041
‫ורוברט אכל שבעה, אז אנחנו בעצם בהפסד.‬

39
00:02:48,918 --> 00:02:50,920
‫בסדר, הכסף הוא בעיה של מחר.‬

40
00:02:51,004 --> 00:02:53,798
‫זאת רק פגישה ראשונה, לשמן אותו קצת.‬

41
00:02:53,882 --> 00:02:55,967
‫גרייס סוגרת את העסקאות, אנחנו משמנות.‬

42
00:02:56,050 --> 00:02:59,262
‫הבנתי, מין פגישת היכרות,‬

43
00:02:59,345 --> 00:03:03,349
‫שבה אני מספרת אנקדוטות מקסימות‬
‫בזמן שמישהו נועץ מבטים בחזה שלי.‬

44
00:03:03,433 --> 00:03:04,559
‫בדיוק.‬

45
00:03:04,642 --> 00:03:07,145
‫אף פעם לא מדברים על כסף בשלב כל כך מוקדם.‬

46
00:03:09,063 --> 00:03:11,691
‫כמצטרפות חדשות, אנו מודות לך על קבלת הפנים‬

47
00:03:11,774 --> 00:03:14,777
‫לקהילת עיצוב האסלות.‬

48
00:03:14,861 --> 00:03:18,489
‫בעונג רב.‬
‫טוב, בואו נדבר על אטמי גומי, בסדר?‬

49
00:03:18,573 --> 00:03:20,867
‫ככה קוראים אצלנו לכסף.‬

50
00:03:23,369 --> 00:03:27,665
‫אתה יודע, יש לי אנקדוטה מקסימה‬
‫שאשמח לחלוק איתך,‬

51
00:03:28,249 --> 00:03:31,336
‫על אומץ ליבה של ילדה קטנה בימי הבליץ.‬

52
00:03:31,419 --> 00:03:32,378
‫וכן...‬

53
00:03:33,213 --> 00:03:34,464
‫אני הייתי הילדה הזאת.‬

54
00:03:34,923 --> 00:03:38,468
‫מעניין שאמרת "ילדה",‬
‫כי גם אני הייתי ילדה פעם.‬

55
00:03:38,551 --> 00:03:40,762
‫טוב, גבירותיי, יש לי לוח זמנים,‬

56
00:03:40,845 --> 00:03:45,141
‫אז כדי להיכנס לייצור, אני צריך‬
‫דמי הקמה בגובה שלושים אחוזים.‬

57
00:03:45,225 --> 00:03:48,561
‫המחירים שלי תחרותיים,‬
‫אבל אני לא יכול לעבוד בשביל פירורים.‬

58
00:03:48,645 --> 00:03:51,189
‫ודאי שלא. מה דעתך על חטיפי אבה-זאבה?‬

59
00:03:51,272 --> 00:03:52,232
‫סליחה?‬

60
00:03:52,315 --> 00:03:54,943
‫נגיד שהאסלות עולות 100,000.‬

61
00:03:55,026 --> 00:03:58,947
‫אני יכולה לשלם לך מראש ובמזומן, בממתקים.‬

62
00:03:59,572 --> 00:04:01,699
‫אני מצטער, הלכתי לאיבוד.‬

63
00:04:01,783 --> 00:04:04,285
‫ממתקים זה שם קוד למשהו אחר?‬

64
00:04:04,369 --> 00:04:05,453
‫כסף.‬

65
00:04:05,536 --> 00:04:08,039
‫אז תשלמו לי בכסף?‬

66
00:04:08,122 --> 00:04:09,916
‫לא. בממתקים.‬

67
00:04:09,999 --> 00:04:11,960
‫בסדר. זאת מתיחה?‬

68
00:04:13,336 --> 00:04:16,339
‫הטמבלים מ"דייוויד ביודין‬
‫מקלחות ואמבטיות" שלחו אתכן?‬

69
00:04:16,422 --> 00:04:18,383
‫לא! אנחנו רציניות!‬

70
00:04:18,466 --> 00:04:22,595
‫אתה תיקח מאיתנו ממתקים בשווי 20,000 דולר‬

71
00:04:22,679 --> 00:04:25,223
‫ותייצר את האסלות שלנו, או לא?‬

72
00:04:28,476 --> 00:04:30,311
‫אני לא מאמינה שהכנת את זה.‬

73
00:04:30,853 --> 00:04:32,355
‫ממש טעים.‬

74
00:04:32,438 --> 00:04:34,190
‫היה לי הרבה זמן להתאמן.‬

75
00:04:34,274 --> 00:04:35,441
‫רוצה לעשות אחר כך קעקוע?‬

76
00:04:35,525 --> 00:04:38,444
‫לא, אני אישאר עם הקסדייה.‬

77
00:04:38,528 --> 00:04:39,862
‫בעצם זאת "כלא-דייה".‬

78
00:04:39,946 --> 00:04:41,739
‫אנחנו גונבים גבינה מהמטבח,‬

79
00:04:41,823 --> 00:04:44,617
‫מניחים אותה על טורטייה‬
‫שעשויה מאבק שנשאר מצ'יטוס חריף,‬

80
00:04:44,701 --> 00:04:46,869
‫ואז צריך רק מיקרוגל ואת הלהביור.‬

81
00:04:46,953 --> 00:04:49,038
‫למה צריך את הלהביור אם יש מיקרוגל?‬

82
00:04:49,122 --> 00:04:52,250
‫הלהביור הוא אדם, והמיקרוגל שלו.‬

83
00:04:53,251 --> 00:04:57,255
‫שעות הביקור כמעט הסתיימו.‬
‫תגידו שלום, חברים.‬

84
00:04:57,922 --> 00:05:02,093
‫לא נעים לי לאכול ולברוח,‬
‫אבל עושה רושם שהשעה שלנו נגמרה.‬

85
00:05:03,386 --> 00:05:05,305
‫הזמן ממש עף פה.‬

86
00:05:05,388 --> 00:05:07,098
‫ידוע לכול שלא.‬

87
00:05:08,182 --> 00:05:10,143
‫ואני שונא שאת הולכת.‬

88
00:05:10,226 --> 00:05:12,103
‫אני יודעת. גם אני.‬

89
00:05:12,186 --> 00:05:13,146
‫גרייס...‬

90
00:05:14,647 --> 00:05:17,608
‫לא רציתי לנחס,‬
‫אבל דיברתי עם עורכת הדין שלי,‬

91
00:05:17,692 --> 00:05:21,362
‫ויש סיכוי שאוכל לצאת מפה‬
‫אם אודה באשמה ואשלם סכום גדול.‬

92
00:05:22,613 --> 00:05:24,282
‫אתה מתכוון לצאת, לצאת?‬

93
00:05:24,365 --> 00:05:27,952
‫לצאת, לצאת. בלי ביקורים של שעה.‬
‫בלי קירות שמפרידים בינינו.‬

94
00:05:28,494 --> 00:05:29,495
‫רק את ואני.‬

95
00:05:32,582 --> 00:05:34,542
‫כן, וואו, נהדר.‬

96
00:05:35,376 --> 00:05:38,588
‫אתה בטוח שאתה רוצה להודות באשמה?‬
‫-כן, אם אוכל לצאת מפה.‬

97
00:05:38,671 --> 00:05:42,508
‫כן, טוב, בטח, אבל, זאת אומרת,‬
‫אי אפשר להגיד‬

98
00:05:42,592 --> 00:05:45,219
‫שעדיף שתילחם על חפותך ועל האמת?‬

99
00:05:45,303 --> 00:05:46,429
‫האמת היא שאני אשם.‬

100
00:05:46,512 --> 00:05:49,182
‫אשם, כן, אבל לא אשם, אשם.‬

101
00:05:49,265 --> 00:05:50,725
‫לא, אני אשם, אשם.‬

102
00:05:50,808 --> 00:05:52,894
‫ואלה רק הסעיפים שעליהם תפסו אותי.‬

103
00:05:58,649 --> 00:05:59,942
‫כואב לי הצוואר.‬

104
00:06:01,235 --> 00:06:03,071
‫איזו ברירה יש לנו?‬

105
00:06:03,905 --> 00:06:05,698
‫אני לא יודע.‬

106
00:06:06,366 --> 00:06:08,076
‫אולי נזיז את הספינה?‬

107
00:06:08,159 --> 00:06:10,953
‫שמעת את גרייס, היא אמרה שהיא תהרוג אותנו.‬

108
00:06:11,037 --> 00:06:12,538
‫והיא לא פוחדת מהכלא.‬

109
00:06:12,622 --> 00:06:15,750
‫רוברט, תשתלט על עצמך. היא לא תדע.‬

110
00:06:16,667 --> 00:06:18,419
‫זהירות, סול.‬

111
00:06:18,920 --> 00:06:20,380
‫אני לא יכול להסתכל.‬

112
00:06:24,175 --> 00:06:27,595
‫לא, לא שם. סול,‬
‫אתה תפיל אותה. אתה מסורבל לגמרי.‬

113
00:06:27,678 --> 00:06:30,598
‫אם אתה לא אוהב את המקום שלה,‬
‫תזיז אותה למקום אחר.‬

114
00:06:31,182 --> 00:06:32,016
‫טוב.‬

115
00:06:40,608 --> 00:06:41,943
‫המשך בדרכך.‬

116
00:06:42,026 --> 00:06:43,111
‫אוי, שתוק כבר.‬

117
00:06:44,779 --> 00:06:45,613
‫מה?‬

118
00:06:50,243 --> 00:06:52,495
‫אנחנו צריכים ללכת, ולא לחזור לעולם.‬

119
00:06:52,578 --> 00:06:54,539
‫אבל הבית שלנו עוד לא מוכן.‬

120
00:06:54,622 --> 00:06:56,874
‫אתה רוצה להיות פה כשגרייס תגלה?‬

121
00:06:56,958 --> 00:06:58,709
‫אני יכול לארוז תוך חמש דקות.‬

122
00:07:03,798 --> 00:07:07,051
‫למען האמת, אני מעדיף ברית מילה בבית חולים,‬

123
00:07:07,135 --> 00:07:10,888
‫אבל זה חשוב לאבא שלי,‬
‫אז חשבתי על ברית מסורתית.‬

124
00:07:10,972 --> 00:07:13,850
‫ברית? באתי לצבוע את הבית שלכם.‬

125
00:07:14,976 --> 00:07:15,935
‫אני צוחק!‬

126
00:07:16,978 --> 00:07:18,479
‫זה חלק מהשטיק שלי.‬

127
00:07:19,063 --> 00:07:21,065
‫ואני אחתוך חלק משלך.‬
‫-ישו הנוצרי!‬

128
00:07:21,149 --> 00:07:22,233
‫אותו אני לא מכיר.‬

129
00:07:22,817 --> 00:07:25,528
‫תקשיבו, אני עושה את זה כבר שלושים שנה.‬

130
00:07:25,611 --> 00:07:26,988
‫ואני פיכח כבר שלוש שנים.‬

131
00:07:28,614 --> 00:07:30,825
‫אולי כדאי לבקש חוות דעת נוספת מרופא.‬

132
00:07:30,908 --> 00:07:33,369
‫רופא, שמופא. תצטרכו לשלם להם באיברים.‬

133
00:07:33,870 --> 00:07:35,121
‫אני עובד בשביל טיפים.‬

134
00:07:35,997 --> 00:07:38,708
‫אתה רוצה לעשות את זה עכשיו?‬
‫אני אביא את המזמרה שלי.‬

135
00:07:39,876 --> 00:07:40,960
‫תתקשרי לרופא.‬

136
00:07:50,553 --> 00:07:53,055
‫טוב, הפעם ממש פישלת.‬

137
00:07:53,723 --> 00:07:54,974
‫מה? מה עשיתי?‬

138
00:07:55,057 --> 00:07:57,310
‫בגללך נראינו כמו פסיכיות.‬

139
00:07:57,894 --> 00:08:00,229
‫אתן לא צריכות אותי בשביל זה.‬
‫-בדיוק.‬

140
00:08:00,646 --> 00:08:04,150
‫ג'ואן-מרגרט ואני הלכנו לפגישה,‬
‫ובגלל שלא היית שם לרסן אותנו,‬

141
00:08:04,233 --> 00:08:08,070
‫יכול להיות שהעלבנו את איש האסלות‬
‫כשהצענו לו ממתקים.‬

142
00:08:08,154 --> 00:08:10,198
‫אמרתי לך לבטל את הפגישה.‬

143
00:08:10,281 --> 00:08:13,034
‫לא, את לא תפילי את זה עליי, גברת.‬

144
00:08:13,117 --> 00:08:15,203
‫מישהי היתה צריכה לקבל החלטה‬

145
00:08:15,286 --> 00:08:18,456
‫כשאת הלכת לעשות כיף חיים בכלא.‬

146
00:08:18,539 --> 00:08:20,750
‫הלכתי בסך הכול לשעתיים.‬

147
00:08:21,292 --> 00:08:23,336
‫לוקח לך יותר זמן לענוד תכשיטים.‬

148
00:08:23,419 --> 00:08:25,755
‫זה נקרא "שכבות", גרייס.‬

149
00:08:25,838 --> 00:08:28,508
‫אפילו אם היה לנו כסף, אין לנו מה לעשות‬

150
00:08:28,591 --> 00:08:31,052
‫עד שהמכונאי יסיים לבדוק את החלק החדש.‬

151
00:08:31,135 --> 00:08:35,223
‫את שוב טועה. לואן התקשרה‬
‫מפסטיבל "הוט הוט צ'ילי".‬

152
00:08:35,306 --> 00:08:38,976
‫היא בדקה שם את האסלה שלנו בתנאים קשים,‬

153
00:08:39,060 --> 00:08:41,020
‫והיא החזיקה מעמד כמו אלופה.‬

154
00:08:41,103 --> 00:08:44,065
‫אלה החדשות הטובות‬
‫הכי מגעילות ששמעתי אי פעם.‬

155
00:08:44,148 --> 00:08:47,276
‫גרייס, חליפת המכנסיים שלך נראית נפלא.‬

156
00:08:48,027 --> 00:08:51,489
‫ופרנקי, את מקסימה בטלוויזיה.‬

157
00:08:51,572 --> 00:08:53,115
‫את רואה "הכרישים"?‬

158
00:08:53,199 --> 00:08:56,035
‫חשבתי שאמרנו שלא נצפה בפרק בבית הזה.‬

159
00:08:56,118 --> 00:08:59,205
‫את אמרת שהיא לא יכולה‬
‫לראות פורנו בהפסקות שלה.‬

160
00:08:59,288 --> 00:09:01,832
‫זאת היתה טלוויזיה משובחת, יקירותיי.‬

161
00:09:01,916 --> 00:09:03,709
‫לא יצאתי רעה מדי?‬

162
00:09:03,793 --> 00:09:05,253
‫בכלל לא רעה.‬
‫-יופי.‬

163
00:09:05,336 --> 00:09:07,255
‫יחסית למישהי שבגדה בחברה הכי טובה שלה‬

164
00:09:07,338 --> 00:09:10,049
‫בשביל גבר שבגד במשלם המיסים האמריקאי.‬

165
00:09:10,132 --> 00:09:14,053
‫יותר חשוב, מה חושבים על האסלה?‬
‫מה אומרים בטוויטר?‬

166
00:09:14,136 --> 00:09:16,430
‫זה החלק המעניין, יקירתי.‬

167
00:09:16,931 --> 00:09:21,811
‫מתברר שכולם שונאים את גרייס,‬
‫אבל מתים על האסלה.‬

168
00:09:21,894 --> 00:09:23,729
‫תני לי לראות.‬

169
00:09:24,230 --> 00:09:26,816
‫אלוהים! תקשיבי לתגובות.‬

170
00:09:26,899 --> 00:09:30,820
‫"איפה אפשר לקנות 'קומי'?"‬
‫"אמא שלי צריכה אסלה כזאת!"‬

171
00:09:30,903 --> 00:09:34,824
‫"גרייס היא כלבה."‬
‫"ניסיתי בפסטיבל הצ'ילי. עובד מצוין!"‬

172
00:09:34,907 --> 00:09:38,160
‫אנחנו להיט, גבירותיי! בואו נחגוג.‬

173
00:09:38,244 --> 00:09:41,706
‫אין זמן. צריך להכות באסלה בעודה חמה.‬

174
00:09:41,789 --> 00:09:45,251
‫צריך להפשיל שרוולים, לסלק כל הסחת דעת,‬

175
00:09:45,334 --> 00:09:49,630
‫ולבטל את כל התוכניות.‬
‫-אני לא בטוחה שאפשר לבטל הכול.‬

176
00:09:49,714 --> 00:09:53,217
‫אני יודעת שאת חוששת‬
‫שאחמיץ את רודיאו היענים,‬

177
00:09:53,301 --> 00:09:57,054
‫וכן, אי אפשר לקבל החזר על הכרטיסים,‬
‫וכן, כל כרטיס עולה 300 דולר,‬

178
00:09:57,138 --> 00:10:00,224
‫וכן קניתי שישה כרטיסים,‬
‫אבל הרודיאו יכול לחכות.‬

179
00:10:00,308 --> 00:10:02,310
‫הרודיאו לא מטריד אותי.‬

180
00:10:02,393 --> 00:10:07,773
‫יכול להיות שתהיה הסחת דעת קטנה,‬
‫כי יכול להיות שניק משתחרר מהכלא.‬

181
00:10:08,274 --> 00:10:09,317
‫מה?‬
‫-כן.‬

182
00:10:09,400 --> 00:10:12,778
‫נפלא. בדיוק כשהכול התחיל להסתדר,‬

183
00:10:12,862 --> 00:10:17,116
‫הוא עט עלינו בדיוק בזמן‬
‫כדי לדפוק לנו הכול. שוב.‬

184
00:10:17,199 --> 00:10:21,245
‫לא, הוא לא יעשה את זה.‬
‫סביר שזה בכלל לא יקרה.‬

185
00:10:21,329 --> 00:10:23,998
‫זה יכול לקרות. ואם כן...‬
‫-אני אטפל בזה.‬

186
00:10:24,081 --> 00:10:25,499
‫כמו שעשית בפעם שעברה?‬

187
00:10:25,583 --> 00:10:28,753
‫זה לא כמו הפעם שעברה. לכן סיפרתי לך.‬

188
00:10:29,503 --> 00:10:31,213
‫תסמכי עליי, אני אסתדר.‬

189
00:10:32,757 --> 00:10:37,887
‫אחרי שערוריית המוחלה, ג'סיקה ואני נסענו‬
‫לראות את המקום שבריאנה הראתה לנו.‬

190
00:10:37,970 --> 00:10:40,056
‫ו...?‬
‫-הוא מושלם בשבילנו.‬

191
00:10:40,556 --> 00:10:42,933
‫מין בית קטנטן ענקי.‬

192
00:10:43,017 --> 00:10:44,101
‫זה בית?‬

193
00:10:44,185 --> 00:10:45,019
‫כן.‬

194
00:10:45,770 --> 00:10:46,687
‫הוא נהדר.‬

195
00:10:48,064 --> 00:10:49,982
‫יש רק בעיה אחת.‬

196
00:10:52,485 --> 00:10:55,112
‫חסרים לנו בערך 30,000 למקדמה,‬

197
00:10:55,196 --> 00:10:57,406
‫וחשבתי שאולי אוכל לקבל הלוואה?‬

198
00:10:58,991 --> 00:11:01,702
‫אני אוכל להחזיר לך תוך פחות מחצי שנה.‬

199
00:11:02,953 --> 00:11:03,871
‫עשר שנים, גג.‬

200
00:11:03,954 --> 00:11:08,042
‫אני אומנם אשמח לעזור,‬
‫אבל חשבת למכור חלק מהנכסים שלך?‬

201
00:11:08,125 --> 00:11:12,505
‫אסור לי למכור יותר זרע.‬
‫-לא התכוונתי לזה.‬

202
00:11:12,588 --> 00:11:16,759
‫נכסים, ברבים? מי אני,‬
‫איש המונופול, ארצ'יבלד ג'יי פקווית'?‬

203
00:11:16,842 --> 00:11:19,011
‫לא, לא, רק... זה השם שלו?‬

204
00:11:19,095 --> 00:11:20,304
‫ירייה באפלה.‬

205
00:11:20,971 --> 00:11:26,936
‫התכוונתי שתמכור את המטבע של סקג'ווייה.‬
‫-מה? אין מצב. הוא תמיד היה שלי.‬

206
00:11:27,019 --> 00:11:28,562
‫מצאת אותו בקופסת דגני בוקר.‬

207
00:11:28,646 --> 00:11:31,190
‫אז אני אמור פשוט למכור את מטבע המזל שלי?‬

208
00:11:31,273 --> 00:11:34,694
‫כן. הוא שווה עכשיו המון כסף,‬
‫אז אתה אמור למכור אותו.‬

209
00:11:37,071 --> 00:11:38,864
‫הוא יקר לי מפז.‬
‫-למה?‬

210
00:11:40,282 --> 00:11:41,242
‫כי...‬

211
00:11:42,785 --> 00:11:45,538
‫ככה.‬
‫-גבר, זה לא הסבר טוב.‬

212
00:11:46,122 --> 00:11:50,000
‫תקשיב, אם אתה רוצה‬
‫לעשות כזה צעד גדול עם ג'סיקה,‬

213
00:11:50,501 --> 00:11:54,296
‫אתה צריך להיות מוכן‬
‫לוויתורים גדולים לא פחות.‬

214
00:11:56,382 --> 00:11:58,050
‫אני הולך לקחת עוד קפה.‬

215
00:12:01,679 --> 00:12:04,181
‫מתי יסדרו לך את הזין?‬
‫-לא מספיק מוקדם.‬

216
00:12:08,060 --> 00:12:09,103
‫אין בעד מה.‬

217
00:12:10,813 --> 00:12:11,981
‫סליחה?‬

218
00:12:13,274 --> 00:12:14,692
‫פתחתי בשבילך את הדלת.‬

219
00:12:14,775 --> 00:12:17,194
‫אף אחת לא ביקשה ממך. זאת היתה הבחירה שלך.‬

220
00:12:17,278 --> 00:12:19,029
‫הבחירה שלי היתה להיות מנומס.‬

221
00:12:19,113 --> 00:12:22,158
‫למעשה, בחרת להניח‬
‫שאני צריכה שתפתח לי את הדלת.‬

222
00:12:22,742 --> 00:12:26,871
‫סליחה ששמתי לב‬
‫שיש לך ביד דיסק של מייקל בובלה.‬

223
00:12:28,414 --> 00:12:29,790
‫יש לך בעיה איתו?‬

224
00:12:30,624 --> 00:12:33,294
‫לא עם בובלה. יש לי בעיה איתך.‬

225
00:12:35,212 --> 00:12:36,046
‫מה?‬

226
00:12:37,131 --> 00:12:39,842
‫טוב, תיהני מהאזנה לדיסק שלך‬
‫בדרך לבלוקבאסטר!‬

227
00:12:42,428 --> 00:12:43,763
‫שיחקתי אותה.‬

228
00:12:47,892 --> 00:12:49,435
‫צריך למלא שוב אוויר.‬

229
00:12:49,518 --> 00:12:52,563
‫בסדר. אבל אל תקום מהר מדי...‬

230
00:13:02,531 --> 00:13:04,492
‫המשאבה המטומטמת לא עובדת.‬

231
00:13:05,075 --> 00:13:06,786
‫אני לא אירדם לעולם.‬

232
00:13:08,037 --> 00:13:09,205
‫גם אני לא.‬

233
00:13:11,540 --> 00:13:14,168
‫אפשר לעניין אותך בנמנום קטן?‬

234
00:13:14,251 --> 00:13:15,878
‫הדברים האלה לא עובדים עליי.‬

235
00:13:17,421 --> 00:13:18,798
‫אבל זה לא יזיק.‬

236
00:13:23,803 --> 00:13:24,970
‫אני עולה לסיפון.‬

237
00:13:29,141 --> 00:13:31,018
‫יופי. עכשיו אני צריך להשתין.‬

238
00:13:32,978 --> 00:13:33,979
‫אלוהים.‬

239
00:13:43,864 --> 00:13:45,074
‫פרנקי, יקירתי.‬

240
00:13:45,616 --> 00:13:46,492
‫מה קורה?‬

241
00:13:46,575 --> 00:13:49,829
‫מצאתי מישהו שיעזור לנו להיפטר מהממתקים.‬

242
00:13:50,371 --> 00:13:52,581
‫הייתי בווילות וולדן וחיפשתי חתיכים...‬

243
00:13:52,665 --> 00:13:54,500
‫מה שמוכר בשם "יום חמישי".‬

244
00:13:55,334 --> 00:14:00,714
‫ומצאתי תכשיט רציני צורח על אחד מהאחים.‬

245
00:14:04,260 --> 00:14:05,553
‫שלום, פרנקי.‬

246
00:14:05,636 --> 00:14:07,054
‫מה קורה, האוורד?‬

247
00:14:07,137 --> 00:14:10,599
‫החברה החדשה היפהפייה שלי‬
‫אמרה לי שנקלעת לצרה.‬

248
00:14:10,683 --> 00:14:12,768
‫לא הייתי אומרת שאני החברה שלך.‬

249
00:14:12,852 --> 00:14:14,687
‫בואי נראה איך יהיה בארוחת הצהריים.‬

250
00:14:15,563 --> 00:14:20,401
‫בכל אופן, שמעתי שאתן צריכות‬
‫להיפטר מקצת ממתקים, ומהר.‬

251
00:14:20,484 --> 00:14:23,946
‫כן, אבל כבר דפקת אותנו פעם.‬
‫למה שנבטח בך עכשיו?‬

252
00:14:24,029 --> 00:14:26,657
‫קודם כול, כי אני לא מרמה אנשים פעמיים.‬

253
00:14:27,283 --> 00:14:29,785
‫דבר שני, קל לתפוס אותי.‬

254
00:14:29,869 --> 00:14:33,122
‫הבטחנו שנטפל בזה כשגרייס תחזור מהכלא.‬

255
00:14:33,205 --> 00:14:35,165
‫תשמעי מה יש לו להגיד.‬

256
00:14:35,249 --> 00:14:38,002
‫אם הרעיון גרוע, תוכלי להראות לו את הדלת.‬

257
00:14:39,128 --> 00:14:42,339
‫אבל נחכה פה שיבואו מבית האבות‬
‫עם רכב לכיסאות גלגלים.‬

258
00:14:43,424 --> 00:14:46,176
‫אמרו לי גם שתהיה ארוחת צהריים.‬

259
00:14:46,260 --> 00:14:48,721
‫האוורד, יש לך ארוחה מלאה על החולצה.‬

260
00:14:56,896 --> 00:14:59,189
‫בסדר. מה הקומבינה?‬

261
00:14:59,273 --> 00:15:02,401
‫כששמעתי על הבעיה שלכן,‬
‫לא ידעתי אם אוכל לעזור.‬

262
00:15:02,484 --> 00:15:06,614
‫בטח, כבר שיחקתי את משחק הממתקים.‬

263
00:15:06,697 --> 00:15:10,659
‫גייסתי אלפי דולרים‬
‫עבור קבוצת הבייסבול של הנכד שלי.‬

264
00:15:11,702 --> 00:15:13,621
‫מרשים. איך קוראים לו?‬

265
00:15:13,704 --> 00:15:15,998
‫למי?‬
‫-לנכד שלך.‬

266
00:15:16,081 --> 00:15:19,209
‫איזה נכד? זאת היתה תרמית, קוז'אק.‬

267
00:15:19,293 --> 00:15:22,421
‫כשליגת הילדים של לה חויה גילתה,‬
‫הם סגרו לי את העסק.‬

268
00:15:22,504 --> 00:15:24,965
‫זאת היתה ליגת הילדים, האוורד.‬
‫אנחנו בליגה של הגדולים.‬

269
00:15:25,049 --> 00:15:26,634
‫יש לי פתרון גדול.‬

270
00:15:27,009 --> 00:15:30,554
‫כששמעתי שאת גרועה עם חטיפי אבה-זאבה,‬

271
00:15:30,638 --> 00:15:34,892
‫נזכרתי במשהו ששמעתי ממכר ותיק.‬

272
00:15:34,975 --> 00:15:39,605
‫מבריח ממתקים נורווגי, האמר פון ואקנשלקר.‬

273
00:15:39,688 --> 00:15:45,027
‫הוא אמר לי שבנורווגיה לא מוכרים אבה-זאבה,‬

274
00:15:45,778 --> 00:15:48,989
‫והתוצאה היא שיש שוק שחור עצום.‬

275
00:15:49,073 --> 00:15:53,619
‫ומה יצא לך מזה‬
‫שפון האמנטאשן (אוזן המן) יקבל את החלק שלו?‬

276
00:15:53,702 --> 00:15:58,165
‫מה דעתך על הזדמנות לעזור‬
‫לבחורה על רמה כמו ג'ואני?‬

277
00:15:58,832 --> 00:16:02,962
‫אבלה איתה חלק מהרגעים היקרים שנותרו לי.‬

278
00:16:03,712 --> 00:16:05,464
‫וארבעים אחוזים מהרווחים.‬

279
00:16:06,966 --> 00:16:09,468
‫אפס אחוזים, ויש לך חברה.‬

280
00:16:23,774 --> 00:16:25,651
‫רוברט, תתעורר.‬
‫-לא.‬

281
00:16:25,734 --> 00:16:26,568
‫רוברט!‬

282
00:16:27,695 --> 00:16:29,238
‫אני חושב שמישהו פרץ הנה.‬

283
00:16:29,321 --> 00:16:32,825
‫אל תהיה מגוחך. היינו פה כל הזמן.‬

284
00:16:37,579 --> 00:16:38,831
‫שככה יהיה לי טוב.‬

285
00:16:38,914 --> 00:16:41,458
‫איך יכול להיות שישנו תוך כדי שוד?‬

286
00:16:41,542 --> 00:16:45,170
‫אנחנו לקחנו כדורי שינה.‬
‫מה התירוץ שלו, לעזאזל?‬

287
00:16:47,172 --> 00:16:49,466
‫צריך להחליט מה האסטרטגיה שלנו.‬

288
00:16:49,550 --> 00:16:52,344
‫לדעתי נוכל לקבל מאסר מקוצר‬
‫בכלא ברמת אבטחה נמוכה.‬

289
00:16:52,428 --> 00:16:55,014
‫אלא אם כן נבקש שחרור מוחלט,‬
‫ואז הסיכוי קלוש.‬

290
00:16:55,097 --> 00:16:56,890
‫מאסר מקוצר.‬
‫-שחרור מוחלט.‬

291
00:16:56,974 --> 00:16:59,935
‫את רוצה שאישאר בכלא?‬
‫-לא, אבל שמעת מה אלינה אמרה.‬

292
00:17:00,019 --> 00:17:01,812
‫זאת האפשרות היחידה שלנו.‬

293
00:17:01,895 --> 00:17:03,981
‫אני לא בטוחה ש...‬
‫-זה ציטוט חופשי.‬

294
00:17:04,064 --> 00:17:07,818
‫אבל אני הבנתי‬
‫שאם תיקח סיכון ותפסיד, תיענש יותר.‬

295
00:17:07,901 --> 00:17:10,863
‫מי יודע לכמה זמן תיאסר.‬

296
00:17:10,946 --> 00:17:12,197
‫אני צודקת, אלינה?‬

297
00:17:12,281 --> 00:17:14,074
‫טוב...‬
‫-תודה.‬

298
00:17:14,158 --> 00:17:15,909
‫זה לא יהיה כלא אמיתי.‬

299
00:17:15,993 --> 00:17:19,329
‫זה כלא קליל, בעצם זה קאנטרי קלאב.‬

300
00:17:19,413 --> 00:17:21,749
‫תשחק טניס עם מעלימי מס אחרים.‬

301
00:17:21,832 --> 00:17:25,586
‫אני כבר עושה את זה.‬
‫ואם אעיד נגד החברים שלי, עם מי אשחק?‬

302
00:17:26,336 --> 00:17:29,798
‫תכיר חברים חדשים. כמו שהכרת את הלהביור.‬

303
00:17:29,882 --> 00:17:33,052
‫את חושבת שלהביורים גדלים על העצים?‬
‫תגידי להם שלא עשינו עסק.‬

304
00:17:33,635 --> 00:17:34,887
‫תגידי להם שעשינו עסק.‬

305
00:17:34,970 --> 00:17:37,890
‫על מה את מדברת?‬
‫-ניק, צריך להיות רציניים.‬

306
00:17:37,973 --> 00:17:39,683
‫פשעת? ישבת.‬

307
00:17:39,767 --> 00:17:42,853
‫לא. "פשעת? שילמת." ככה אומרים, נכון?‬

308
00:17:42,936 --> 00:17:44,354
‫אני לא...‬
‫-תודה.‬

309
00:17:44,938 --> 00:17:47,441
‫את לא רוצה שאצא מפה?‬
‫-כמובן שאני רוצה.‬

310
00:17:47,524 --> 00:17:52,071
‫אבל אני לא רוצה שתסתכן‬
‫במאסר ממושך עוד יותר.‬

311
00:17:52,154 --> 00:17:55,240
‫זה לא משהו שאפשר לצאת ממנו במשא ומתן.‬

312
00:17:55,324 --> 00:17:57,076
‫למעשה...‬
‫-אלינה, בבקשה.‬

313
00:17:57,743 --> 00:18:02,122
‫מותק, אני מבקשת בתור אשתך,‬
‫תבחר באפשרות הבטוחה יותר.‬

314
00:18:02,206 --> 00:18:03,373
‫למעני.‬

315
00:18:04,750 --> 00:18:06,877
‫רגע, איך הכנסת הנה טלפון?‬

316
00:18:06,960 --> 00:18:10,422
‫בבקשה, אני בת 82.‬
‫לא היו מחפשים עליי גם אם הייתי מתחננת.‬

317
00:18:11,632 --> 00:18:12,466
‫פרנקי?‬

318
00:18:13,050 --> 00:18:14,093
‫אני לא יכול לשבת.‬

319
00:18:14,843 --> 00:18:17,471
‫חייב להיות איזה מהלך נואש שישחרר אותי.‬

320
00:18:17,554 --> 00:18:18,972
‫אז גרייס בת 82?‬

321
00:18:21,558 --> 00:18:23,435
‫אני חושבת שיש לי רעיון.‬

322
00:18:23,519 --> 00:18:26,105
‫מה קורה?‬
‫-אני מטפלת בעסק!‬

323
00:18:26,188 --> 00:18:28,565
‫את תהיי גאה בי, אמא'לה.‬

324
00:18:28,649 --> 00:18:31,360
‫בבקשה תגידי לי שאת לא נפגשת עם עוד יצרן.‬

325
00:18:31,443 --> 00:18:34,404
‫לא! אני נפגשת עם מבריח ממתקים נורווגי.‬

326
00:18:35,155 --> 00:18:36,198
‫אוי, אלוהים.‬

327
00:18:38,283 --> 00:18:41,370
‫צריך פשוט לקבל את העובדה‬
‫שאין לנו מספיק כסף לבית הזה.‬

328
00:18:42,037 --> 00:18:44,915
‫נתבוסס בנאצ'וס ונמשיך הלאה.‬

329
00:18:47,459 --> 00:18:48,293
‫לעזאזל.‬

330
00:18:50,212 --> 00:18:51,964
‫באמת חשבתי שזה הבית בשבילנו.‬

331
00:18:53,215 --> 00:18:54,216
‫אולי הוא עדיין.‬

332
00:18:56,301 --> 00:18:58,303
‫תקשיבי, יכול להיות שיש לי...‬

333
00:18:59,054 --> 00:19:00,264
‫את המקדמה שלנו...‬

334
00:19:01,223 --> 00:19:02,391
‫ממש פה.‬

335
00:19:05,477 --> 00:19:07,229
‫מצאתי אותו בקופסה של דגני בוקר.‬

336
00:19:08,105 --> 00:19:09,064
‫מצחיק מאוד.‬

337
00:19:10,107 --> 00:19:13,068
‫מה את עושה?‬
‫-מה אתה עושה?‬

338
00:19:13,152 --> 00:19:14,778
‫תעצרי בצד. לאן הוא נעלם?‬

339
00:19:18,907 --> 00:19:21,118
‫ד"ר דומניס הוזעק למקרה חירום,‬

340
00:19:21,201 --> 00:19:23,537
‫אבל אין סיבה להילחץ, מותק.‬

341
00:19:23,620 --> 00:19:25,622
‫לד"ר גרין יש את כל התעודות.‬
‫-יופי.‬

342
00:19:26,456 --> 00:19:28,834
‫היא אוהבת להקשיב למוזיקה כשהיא מנתחת.‬

343
00:19:28,917 --> 00:19:30,586
‫רוצה לבדוק את האפשרויות?‬

344
00:19:31,170 --> 00:19:33,422
‫כל דבר שייצב את הידיים שלה יהיה בסדר.‬

345
00:19:33,505 --> 00:19:35,799
‫אני אשמיע את המוזיקה האהובה עליה כרגע.‬
‫-יופי.‬

346
00:19:45,517 --> 00:19:48,103
‫זה בובלה?‬

347
00:19:48,187 --> 00:19:49,271
‫אכן.‬

348
00:19:51,356 --> 00:19:53,984
‫מה שלומנו היום, מר ברגסטין?‬

349
00:19:55,611 --> 00:19:58,030
‫אני קצת לחוץ, לא?‬

350
00:19:59,615 --> 00:20:01,909
‫יותר חשוב, מה שלומך?‬

351
00:20:04,036 --> 00:20:06,121
‫אני בסדר.‬
‫-הידד!‬

352
00:20:07,539 --> 00:20:09,583
‫אתה לוקח תרופות כלשהן?‬

353
00:20:09,666 --> 00:20:12,586
‫לא שאני זוכר, חברונת.‬

354
00:20:16,256 --> 00:20:17,925
‫זה אתה.‬
‫-לא, זה לא.‬

355
00:20:18,008 --> 00:20:21,220
‫בסדר. כן. אני אהיה איתך בעוד שנייה.‬

356
00:20:23,972 --> 00:20:25,933
‫תודה רבה.‬

357
00:20:31,730 --> 00:20:32,648
‫לא!‬

358
00:20:40,072 --> 00:20:42,491
‫למה לא אמרת לי שהוא שווה 30,000 דולר?‬

359
00:20:42,574 --> 00:20:43,909
‫התכוונתי להגיד לך.‬

360
00:20:43,992 --> 00:20:46,912
‫איך הייתי יכול לדעת שתזרקי דולר?‬

361
00:20:46,995 --> 00:20:50,082
‫מי זורק דולר?‬
‫-חשבתי שאתה צוחק.‬

362
00:20:50,666 --> 00:20:52,793
‫אמרת לי שמצאת אותו בקופסה של דגני בוקר.‬

363
00:20:52,876 --> 00:20:54,836
‫זאת היתה רק התחלת הסיפור.‬

364
00:20:54,920 --> 00:20:57,005
‫לא פעם זה כל הסיפור שלך.‬

365
00:20:57,089 --> 00:20:59,132
‫הוא היה בכיס שלי מאז שהייתי ילד.‬

366
00:21:00,759 --> 00:21:04,471
‫וואו. לא ייאמן שהוא שלך כל כך הרבה זמן.‬

367
00:21:05,389 --> 00:21:10,394
‫לפני שהתנקיתי, הייתי מתחיל לקחת סמים,‬
‫והייתי פשוט...‬

368
00:21:11,812 --> 00:21:12,854
‫נעלם.‬

369
00:21:13,313 --> 00:21:17,567
‫בכל אופן, לפני שנים,‬
‫הייתי בסוף של תקופה כזאת,‬

370
00:21:18,402 --> 00:21:19,695
‫והייתי נואש.‬

371
00:21:20,988 --> 00:21:25,951
‫אז הלכתי לבית של הסוחר שלי‬
‫כדי לקנות עוד חומר, אבל היה חסר לי דולר.‬

372
00:21:27,035 --> 00:21:30,706
‫הוא היה מניאק, הוא לא נתן לי כלום.‬

373
00:21:32,958 --> 00:21:33,917
‫אז מה עשית?‬

374
00:21:35,919 --> 00:21:37,421
‫חיפשתי במכנסיים.‬

375
00:21:38,005 --> 00:21:39,298
‫ומצאת את המטבע.‬

376
00:21:43,760 --> 00:21:45,721
‫אבל עדיין יש לך אותו.‬

377
00:21:47,222 --> 00:21:49,433
‫כשהסתכלתי עליו, נזכרתי...‬

378
00:21:50,434 --> 00:21:54,021
‫שהייתי מאושר בטירוף, את מבינה?‬

379
00:21:54,104 --> 00:21:57,274
‫פשוט כי מצאתי את הפרס הזה‬
‫בקופסת דגני בוקר.‬

380
00:22:00,068 --> 00:22:01,987
‫ואז הייתי שם, והייתי מוכן לוותר עליו‬

381
00:22:02,070 --> 00:22:05,032
‫בשביל משהו שבחיים לא היה עושה אותי מאושר.‬

382
00:22:07,659 --> 00:22:09,619
‫אז אמרתי לו שילך להזדיין.‬

383
00:22:10,370 --> 00:22:12,456
‫ונכנסתי לגמילה.‬

384
00:22:12,539 --> 00:22:15,250
‫ומאז אני נקי.‬

385
00:22:20,380 --> 00:22:22,883
‫קויוטי, אתה לא יכול להיפטר מהמטבע.‬

386
00:22:25,761 --> 00:22:28,889
‫אתה חייב לשמור אותו, ויהי מה.‬

387
00:22:30,265 --> 00:22:31,516
‫לא, אני לא חייב.‬

388
00:22:32,559 --> 00:22:35,479
‫כי מצאתי משהו אחר שעושה אותי מאושר בטירוף.‬

389
00:22:36,355 --> 00:22:39,483
‫ואני רוצה לגור בבית ההוא, איתך.‬

390
00:22:50,035 --> 00:22:50,994
‫אוי ואבוי.‬

391
00:22:56,249 --> 00:22:57,751
‫אוי, אלוהים.‬

392
00:23:01,713 --> 00:23:02,589
‫מה?‬

393
00:23:03,673 --> 00:23:05,008
‫ממש כלב שמירה.‬

394
00:23:15,811 --> 00:23:19,689
‫גנב עלוב. הוא לא מבין כמה טאפי שווה.‬

395
00:23:22,776 --> 00:23:25,821
‫זה הפשע הכי מביך שראיתי אי פעם.‬

396
00:23:35,038 --> 00:23:39,334
‫אתה בטח ואן הלסינג.‬
‫-לא, אני האמר פון פאקנשלקר.‬

397
00:23:39,918 --> 00:23:44,381
‫האוורד אמר שתביאי ממתקים. אז הבאת ממתקים?‬

398
00:23:44,965 --> 00:23:47,342
‫תשטוף את העיניים, ואן שמוקר.‬

399
00:23:50,595 --> 00:23:51,680
‫מה זה, לעזאזל?‬

400
00:23:53,098 --> 00:23:54,474
‫ממתקים, כמובן.‬

401
00:23:54,558 --> 00:23:55,851
‫איפה הקיט-קט?‬

402
00:23:55,934 --> 00:23:58,979
‫קיט-קט? אתה צריך אבה-זאבה, בגלל המחסור.‬

403
00:23:59,062 --> 00:24:03,442
‫מה, חזרנו אחורה בזמן?‬
‫יש זאבה בכל מקום מאז 2018.‬

404
00:24:03,525 --> 00:24:05,652
‫קיט-קט הוא הלהיט עכשיו.‬

405
00:24:06,236 --> 00:24:08,405
‫תקשיב, היידי, לא נכנסתי לעסקי האסלות‬

406
00:24:08,488 --> 00:24:11,741
‫רק כדי להיכנס לעסקי הממתקים‬
‫רק כדי שיגידו לי שהבאתי ממתק לא נכון.‬

407
00:24:11,825 --> 00:24:13,994
‫מה בדיוק קורה פה?‬

408
00:24:18,457 --> 00:24:20,667
‫פרנקי, סיפור הממתקים נגמר.‬

409
00:24:20,750 --> 00:24:22,252
‫אנחנו לא צריכות אותו.‬

410
00:24:22,335 --> 00:24:24,421
‫לפי צ'ט הממתקים הזה,‬

411
00:24:24,504 --> 00:24:27,466
‫יש במנילה מישהו שמחפש נקו-וייפר.‬

412
00:24:27,549 --> 00:24:29,384
‫פרנקי, די.‬
‫-אבל, גרייס...‬

413
00:24:29,468 --> 00:24:35,056
‫בלי אבל! את לא מבריחת ממתקים.‬
‫את לא מלבינת כספים.‬

414
00:24:35,140 --> 00:24:37,225
‫עוד לא, אבל אני מנסה.‬

415
00:24:37,309 --> 00:24:41,188
‫את שומעת את עצמך?‬
‫את נשמעת משוגעת אפילו יחסית אלייך.‬

416
00:24:41,271 --> 00:24:42,355
‫ומה איתך?‬

417
00:24:42,856 --> 00:24:47,444
‫הכרחת את בעלך לשעבר להחביא‬
‫במכנסיים שלו כסף מפני האף-בי-איי.‬

418
00:24:47,527 --> 00:24:50,405
‫אף פעם לא הייתי גאה יותר,‬
‫אבל זה היה טירוף.‬

419
00:24:51,072 --> 00:24:55,660
‫רוצה לשמוע מה זה טירוף?‬
‫ניסיתי עכשיו להשאיר את בעלי הנוכחי בכלא.‬

420
00:24:55,744 --> 00:24:57,871
‫זה פשוט פסיכי.‬
‫-כן.‬

421
00:24:58,371 --> 00:25:00,707
‫אלוהים. ושיקרתי לאף-בי-איי.‬

422
00:25:01,541 --> 00:25:02,542
‫אני לא עושה את זה.‬

423
00:25:02,626 --> 00:25:05,337
‫למדתי בבית הספר‬
‫לנימוסים והליכות של גברת קטרוול‬

424
00:25:05,420 --> 00:25:08,256
‫והלשנתי על בנות שמלמלו את השבועה לדגל!‬

425
00:25:08,340 --> 00:25:10,050
‫אלוהים, גרייס.‬

426
00:25:10,133 --> 00:25:11,885
‫טוב, אני לא גאה בזה.‬

427
00:25:11,968 --> 00:25:13,386
‫ואני לא גאה...‬

428
00:25:14,721 --> 00:25:16,848
‫באופן שבו התנהגתי לאחרונה.‬

429
00:25:17,516 --> 00:25:19,476
‫מתי הפכנו לנשים כאלה?‬

430
00:25:19,559 --> 00:25:24,022
‫את יודעת מה דעתי?‬
‫הכול התחיל כשלקחנו את הכסף מהספה.‬

431
00:25:24,105 --> 00:25:26,775
‫ידענו שהוא מלוכלך.‬
‫-כן, והעמדנו פנים שהוא לא.‬

432
00:25:26,858 --> 00:25:30,195
‫וכל מה קרה מאז זה שיצאנו מדעתנו.‬

433
00:25:30,278 --> 00:25:34,074
‫היינו כל כך קרובות להגשמה של "קומי".‬

434
00:25:34,157 --> 00:25:36,952
‫רק רציתי שנעבור את קו הסיום.‬

435
00:25:37,035 --> 00:25:40,121
‫עוד נגיע לשם. אבל לא ככה.‬

436
00:25:42,916 --> 00:25:45,794
‫אז מה נעשה‬
‫עם כל הממתקים הארורים האלה, לעזאזל?‬

437
00:25:46,294 --> 00:25:49,548
‫- ממתקים בחינם‬
‫תשוחרר פורטו ריקו -‬

438
00:25:49,631 --> 00:25:52,133
‫יודעת מה? אני כבר מרגישה יותר טוב.‬

439
00:25:52,217 --> 00:25:55,220
‫את באמת אישה שיודעת לצאת מצרה.‬

440
00:25:55,845 --> 00:25:58,223
‫כשזה מגיע מאישה שיודעת להיכנס לצרות,‬

441
00:25:58,306 --> 00:25:59,641
‫אני מעריכה את זה מאוד.‬

442
00:25:59,724 --> 00:26:01,101
‫אם כבר דיברנו על זה,‬

443
00:26:02,143 --> 00:26:05,522
‫אם לא נחזיר את המשאית, יחייבו אותנו.‬

444
00:26:06,565 --> 00:26:09,401
‫אותנו?‬
‫-אותך. יחייבו אותך.‬

445
00:26:16,950 --> 00:26:19,494
‫מישהו צריך להפוך צווארון גולף‬
‫לצווארון עגול?‬

446
00:26:19,578 --> 00:26:20,453
‫וי זה אקסטרה.‬

447
00:26:21,204 --> 00:26:25,375
‫טוב, לפני שנעשה את זה,‬
‫צריך לקבוע כמה חוקי יסוד.‬

448
00:26:25,458 --> 00:26:26,585
‫בטח.‬

449
00:26:26,668 --> 00:26:29,713
‫אני נוגע בשלך, אתה לא נוגע בשלי.‬
‫-כן, זה חוק אחד.‬

450
00:26:29,796 --> 00:26:32,007
‫וגם, בלי בדיחות עד אחרי ההליך.‬

451
00:26:32,090 --> 00:26:35,885
‫אין בעיה. אני אקרע אותך מצחוק‬
‫רק אחרי שאקרע אותך.‬

452
00:26:35,969 --> 00:26:39,014
‫אני חייב להגיד לך משהו, אתה צריך חומר חדש.‬

453
00:26:39,097 --> 00:26:41,725
‫אתה חושב שיש לך משהו יותר טוב?‬
‫-כן.‬

454
00:26:41,808 --> 00:26:45,729
‫בסדר, תציע לי בדיחות חדשות.‬
‫אבל אני אחתוך כל מה שלא מוצא חן בעיניי.‬

455
00:26:46,688 --> 00:26:47,939
‫בוא פשוט נגמור עם זה.‬

456
00:26:57,073 --> 00:26:58,450
‫שמעת, פרנקי?‬

457
00:27:00,160 --> 00:27:03,163
‫ככה נשמעים אפס ממתקים מלוכלכים.‬

458
00:27:03,997 --> 00:27:07,125
‫ואפס בעלים טרחנים לשעבר.‬

459
00:27:07,792 --> 00:27:09,628
‫רק את ואני, מותק.‬

460
00:27:11,046 --> 00:27:13,381
‫אנשים לא יודעים שאסור לדפוק כשאני שותה?‬

461
00:27:16,343 --> 00:27:17,344
‫ניק?‬

462
00:27:18,803 --> 00:27:20,847
‫איך אתה פה?‬

463
00:27:21,431 --> 00:27:22,724
‫אלינה חוללה נס.‬

464
00:27:22,807 --> 00:27:25,852
‫היא השיגה עסקה יותר טובה‬
‫מכלא ברמת אבטחה נמוכה.‬

465
00:27:27,103 --> 00:27:30,065
‫מתקן נחמד, נכון? ותוכלי לראות אותו כל יום,‬

466
00:27:30,148 --> 00:27:33,234
‫כי אני במעצר בית, פה איתך.‬

467
00:27:33,943 --> 00:27:34,903
‫ואיתך.‬

468
00:28:30,959 --> 00:28:33,461
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬