1
00:00:38,271 --> 00:00:40,811
‫היה היה...‬

2
00:00:45,512 --> 00:00:46,782
‫בארץ רחוקה...‬

3
00:00:48,181 --> 00:00:50,481
‫- "יום המורשת - סיפורם של שני סיפורים" -‬

4
00:00:54,154 --> 00:00:58,764
‫אני היא רייבן קווין, בתה של המלכה המרושעת,‬

5
00:00:59,125 --> 00:01:01,825
‫ואני נשבעת...‬

6
00:01:02,695 --> 00:01:05,195
‫אני...‬
‫-קדימה, תעשי את זה.‬

7
00:01:05,365 --> 00:01:06,795
‫אני...‬

8
00:01:07,067 --> 00:01:11,297
‫כל העיניים היו נשואות לרייבן כשהיא ניצבת‬
‫מול ההחלטה החשובה ביותר...‬

9
00:01:11,471 --> 00:01:14,341
‫באמת? אתה בוחר להתחיל שם,‬
‫ביום המורשת?‬

10
00:01:14,441 --> 00:01:16,681
‫יש כאן מקום רק לקריין אחד.‬

11
00:01:16,843 --> 00:01:20,153
‫תתחיל מהתחלה, מראשית הדרמה‬
‫שבין בני המלוכה למורדים.‬

12
00:01:20,213 --> 00:01:21,313
‫בסדר.‬

13
00:01:21,481 --> 00:01:24,781
‫גשו הלום, חברים, ונספר לכם סיפור.‬

14
00:01:24,851 --> 00:01:27,151
‫סיפורו של תיכון "אבר אפטר".‬

15
00:01:33,460 --> 00:01:36,460
‫תיכון לבנים ולבנות המתבגרים‬

16
00:01:36,529 --> 00:01:40,169
‫של הדמויות הידועות ביותר מהאגדות.‬

17
00:01:42,101 --> 00:01:46,871
‫אבל השנה הזאת היתה מיוחדת במינה‬
‫עבור תלמידי תיכון "אבר אפטר".‬

18
00:01:48,374 --> 00:01:51,814
‫"המעשייה של רייבן: סיפורה של מורדת".‬

19
00:01:53,646 --> 00:01:56,416
‫היתה זו שנת יום המורשת,‬

20
00:01:56,483 --> 00:02:00,793
‫אירוע רב חשיבות שבו התלמידים‬
‫נשבעים לעיני כל העולם הקסום‬

21
00:02:00,854 --> 00:02:04,794
‫ללכת בעקבות הנתיבים שסללו‬
‫הוריהם האגדיים.‬

22
00:02:04,858 --> 00:02:06,658
‫וכדאי שהם יעשו את זה, אחרת...‬

23
00:02:06,826 --> 00:02:09,826
‫סליחה, מי מספר את הסיפור? אם לא...‬

24
00:02:09,896 --> 00:02:13,296
‫אולי תפסיקו לריב כבר? אפונה וקרקרים.‬

25
00:02:14,901 --> 00:02:17,371
‫אל מי את מדברת?‬
‫-אל הקריינים.‬

26
00:02:17,537 --> 00:02:20,567
‫את לא יכולה לשמוע אותם, רייבן.‬
‫רק אני יכולה.‬

27
00:02:20,640 --> 00:02:21,910
‫בסדר.‬

28
00:02:23,176 --> 00:02:24,906
‫אני יכולה לדבר עכשיו?‬

29
00:02:25,278 --> 00:02:30,418
‫כל כך נמאס לי שכולם חושבים שאני "מרושעת"‬
‫כי אמא שלי היתה כזאת.‬

30
00:02:30,583 --> 00:02:32,653
‫זה לא הוגן!‬

31
00:02:34,587 --> 00:02:37,787
‫אף אחד לא חושב שאת מרושעת.‬
‫אלה סתם דיבורים משוגעים.‬

32
00:02:38,725 --> 00:02:43,195
‫בתו של הכובען המטורף קוראת לי משוגעת?‬

33
00:02:43,897 --> 00:02:45,727
‫אולי תפסיקי לדאוג?‬

34
00:02:45,899 --> 00:02:48,469
‫כולם אוהבים אותך בבית הספר.‬

35
00:02:48,535 --> 00:02:53,165
‫זו רייבן קווין! תברחו!‬
‫-היא מרושעת!‬

36
00:02:53,606 --> 00:02:54,666
‫כולם לברוח!‬

37
00:02:57,877 --> 00:03:00,607
‫את רואה? הם אוהבים אותך.‬

38
00:03:04,918 --> 00:03:06,388
‫זה הזמן לתה.‬

39
00:03:06,553 --> 00:03:09,623
‫ארל גריי. נמנמנית חכמה שכמוך.‬

40
00:03:09,689 --> 00:03:12,589
‫כן, זו באמת שמלה חדשה.‬

41
00:03:16,629 --> 00:03:20,929
‫חייה של רייבן לא היו קלים‬
‫והיא הרגישה בודדה ומבודדת.‬

42
00:03:21,301 --> 00:03:24,341
‫כמו שאמור להיות. היא מיועדת לרוע.‬

43
00:03:24,504 --> 00:03:27,514
‫לא יכולות לעבור עשרים שניות‬
‫בלי שתדברי, נכון?‬

44
00:03:28,374 --> 00:03:31,544
‫היי, רייבן. את נראית מזוויע. כלומר, מקסים.‬

45
00:03:31,611 --> 00:03:33,451
‫אני אפילו לא יודע מה זה "מזוויע".‬

46
00:03:33,613 --> 00:03:36,953
‫הייתי מזמינה אותך לשבת אבל אני "מרושעת".‬

47
00:03:37,317 --> 00:03:39,587
‫כדי לשבת כאן תצטרך להיות די...‬

48
00:03:39,752 --> 00:03:41,222
‫דרינג (גם נועז).‬

49
00:03:41,387 --> 00:03:43,817
‫או, דרינג...‬

50
00:03:45,391 --> 00:03:50,801
‫מה? לא, רייבן, אני דקס. דקסטר צ'רמינג.‬
‫דרינג הוא אחי.‬

51
00:03:52,465 --> 00:03:55,435
‫או, זוועה.‬
‫-רייבן, מה שלומך ביום קסום זה?‬

52
00:03:55,602 --> 00:03:58,272
‫אפל וייט, אני שמחה לראות אותך. היי, דרינג.‬

53
00:03:58,438 --> 00:04:00,968
‫כדאי שאזהיר אותך.‬
‫אל תנעצי מבטים בשיניים שלי.‬

54
00:04:01,241 --> 00:04:02,811
‫רק עכשיו הלבנתי אותן.‬

55
00:04:05,912 --> 00:04:09,682
‫הנה הפעמון. זה הזמן לשיעור‬
‫"ניהול מוצלח של ממלכות".‬

56
00:04:09,749 --> 00:04:13,289
‫רייבן, איזה שיעור יש לך?‬
‫-"היסטוריית הקללות המרושעות".‬

57
00:04:13,453 --> 00:04:17,263
‫זה כל כך מושלם בשבילך.‬

58
00:04:17,991 --> 00:04:20,261
‫היי, סריס. מה נשמע?‬

59
00:04:23,830 --> 00:04:24,930
‫סליחה. אני מצוננת.‬

60
00:04:26,699 --> 00:04:27,899
‫אוכל בחינם!‬

61
00:04:30,637 --> 00:04:33,667
‫באותו ערב, כשרייבן חזרה לחדרה,‬

62
00:04:33,740 --> 00:04:36,510
‫הפתעה המתינה לה.‬

63
00:04:36,576 --> 00:04:38,036
‫היי. מאדי?‬

64
00:04:40,046 --> 00:04:42,416
‫ברוכה הבאה הביתה, שותפה לחדר.‬

65
00:04:43,483 --> 00:04:45,793
‫נחמד, אפל. מאדי היא השותפה לחדר שלי השנה.‬

66
00:04:45,952 --> 00:04:46,992
‫כבר לא.‬

67
00:04:47,053 --> 00:04:50,393
‫מכיוון שיש לך תפקיד חשוב כל כך‬
‫בסיפור שלי...‬

68
00:04:50,556 --> 00:04:54,356
‫את מרעילה אותי, אני נרדמת...‬
‫-הנסיך מעיר אותך בנשיקה.‬

69
00:04:55,561 --> 00:04:56,561
‫אני יודעת. אז?‬

70
00:04:56,729 --> 00:05:01,069
‫אז שאלתי את המנהל גרים‬
‫אם נוכל לגור ביחד‬

71
00:05:01,334 --> 00:05:02,974
‫והוא אמר שכן.‬

72
00:05:03,036 --> 00:05:05,506
‫נכון שזה קסום?‬
‫-אבל...‬

73
00:05:06,472 --> 00:05:08,882
‫את תאהבי להיות השותפה שלי לחדר.‬

74
00:05:08,941 --> 00:05:10,411
‫אני מתחשבת ויפיפייה,‬

75
00:05:10,576 --> 00:05:13,706
‫ואני יודעת לשיר שירים נפלאים‬
‫על יצורי היער.‬

76
00:05:20,787 --> 00:05:24,557
‫זוזו, זוזו. אין מה לראות כאן.‬

77
00:05:24,624 --> 00:05:28,334
‫והספקתי כבר לקשט את הצד שלך בחדר.‬

78
00:05:29,629 --> 00:05:33,569
‫נכון שאין מרושע יותר מזה?‬
‫ידעתי שתאהבי את זה.‬

79
00:05:34,567 --> 00:05:38,397
‫זו תהיה שנה ארוכה.‬

80
00:05:40,573 --> 00:05:44,413
‫מה שמביא אותנו לחזרות‬
‫לקראת טקס יום המורשת.‬

81
00:05:44,577 --> 00:05:46,107
‫אז כשמפתח הקסם מופיע,‬

82
00:05:46,479 --> 00:05:49,049
‫אתם מחדירים אותו בעדינות לספר האגדות‬

83
00:05:49,415 --> 00:05:54,585
‫ואז עומדים בגב זקוף ומכריזים‬
‫על ייעודכם בפני העולם כולו.‬

84
00:05:54,654 --> 00:05:57,664
‫זה ברור?‬
‫-המנהל גרים, אבל מה אם...‬

85
00:05:57,824 --> 00:05:58,994
‫אין שאלות? מצוין.‬

86
00:05:59,358 --> 00:06:00,828
‫אנחנו נתאמן‬

87
00:06:00,893 --> 00:06:05,103
‫בעזרת הספר הקטן הזה‬
‫של החוקים הסבירים לחלוטין של בית הספר.‬

88
00:06:09,936 --> 00:06:11,666
‫מי ראשון?‬

89
00:06:11,838 --> 00:06:13,768
‫אני, מדלין האטר,‬

90
00:06:13,840 --> 00:06:16,780
‫נשבעת ללכת בעקבותיו של אבי היקר,‬

91
00:06:16,843 --> 00:06:19,453
‫הכובען המטורף מארץ הפלאות.‬

92
00:06:19,979 --> 00:06:21,579
‫מתי נשתה תה?‬
‫-הבא בתור.‬

93
00:06:21,748 --> 00:06:23,048
‫אני הנטר הנטסמן,‬

94
00:06:23,116 --> 00:06:26,846
‫ואני נשבע ללכת בעקבות ייעודי כצייד הבא.‬

95
00:06:26,919 --> 00:06:29,719
‫אני אניף את הגרזן שלי באומץ ו...‬

96
00:06:31,958 --> 00:06:36,498
‫באמת, פסקי? ככה אתה רוצה שזה יהיה?‬
‫-הבא בתור.‬

97
00:06:36,662 --> 00:06:38,462
‫אני סידר ווד,‬

98
00:06:38,531 --> 00:06:41,871
‫ואני נשבעת לממש את ייעודי‬
‫ולהיות הפינוקיו הבא.‬

99
00:06:41,934 --> 00:06:44,644
‫כלומר, לא הפינוקיו הבא.‬

100
00:06:44,704 --> 00:06:47,674
‫האמת שאני יכולה לדבר רק אמת‬
‫כשאני בבית הספר,‬

101
00:06:47,740 --> 00:06:49,610
‫אבל יום אחד, יום אחד אני אשקר,‬

102
00:06:49,675 --> 00:06:51,675
‫אבל זה אומר שאהיה כמו אבא שלי,‬

103
00:06:51,744 --> 00:06:53,554
‫או לא כמו אבא שלי?‬
‫-הבא בתור.‬

104
00:06:53,713 --> 00:06:55,923
‫אני רייבן קווין,‬

105
00:06:55,982 --> 00:06:59,522
‫ואני נשבעת להגשים את ייעודי כ...‬

106
00:07:00,686 --> 00:07:03,916
‫יש לי שאלה.‬
‫-מה?‬

107
00:07:03,990 --> 00:07:09,100
‫אני סתם תוהה מה יקרה‬
‫אם לא ארצה להישבע.‬

108
00:07:12,465 --> 00:07:14,525
‫מה? זאת בסך הכול שאלה.‬

109
00:07:14,700 --> 00:07:16,670
‫והנה התשובה.‬

110
00:07:16,736 --> 00:07:22,576
‫אם לא תישבעי לייעודך,‬
‫הסיפור שלך יפסיק להתקיים.‬

111
00:07:22,742 --> 00:07:27,012
‫יפסיק להתקיים? אז מה יקרה לי?‬

112
00:07:27,180 --> 00:07:30,480
‫את תפסיקי להתקיים.‬

113
00:07:32,852 --> 00:07:36,562
‫כעת, רייבן, המשיכי.‬
‫-אבל, מר גרים...‬

114
00:07:41,594 --> 00:07:42,904
‫אני חייבת ללכת.‬

115
00:07:47,667 --> 00:07:49,497
‫טוב, כולם להירגע.‬

116
00:07:49,902 --> 00:07:53,712
‫בכספת האגדות האבודות,‬
‫עמוק מתחת לבית הספר,‬

117
00:07:53,773 --> 00:07:55,613
‫מישהו נוסף הקשיב.‬

118
00:07:55,775 --> 00:08:00,075
‫ג'יילס גרים, אחיו של מנהל בית הספר.‬

119
00:08:00,146 --> 00:08:03,516
‫העורבים מעופפים, העננים שרים בשמים,‬

120
00:08:03,683 --> 00:08:07,693
‫אבל מה יקרה כשהגאות תעלה במים?‬

121
00:08:09,956 --> 00:08:12,486
‫מה יקרה באמת?‬

122
00:08:14,227 --> 00:08:17,657
‫סיימת? אני יכולה לספר את הצד שלי עכשיו?‬

123
00:08:17,730 --> 00:08:20,600
‫אם את חייבת. קדימה.‬

124
00:08:25,671 --> 00:08:29,581
‫בארץ רחוקה, כל העיניים‬
‫היו נשואות אל אפל‬

125
00:08:29,642 --> 00:08:33,782
‫כשהיא ניצבה מול ההכרזה‬
‫החשובה ביותר בחייה.‬

126
00:08:33,946 --> 00:08:37,776
‫אני היא אפל וייט, בתה של שלגייה,‬

127
00:08:37,950 --> 00:08:41,150
‫ואני מוכנה להישבע על ייעודי.‬

128
00:08:42,922 --> 00:08:45,892
‫כמובן שתתחילי באפל. תמיד היו לך העדפות.‬

129
00:08:46,058 --> 00:08:48,028
‫תתחילי בראשית שנת הלימודים.‬

130
00:08:48,160 --> 00:08:49,730
‫טוב, בסדר.‬

131
00:08:49,795 --> 00:08:52,895
‫גשו הלום, חברים, ונספר לכם סיפור.‬

132
00:08:53,900 --> 00:08:56,770
‫סיפורו של תיכון "אבר אפטר".‬

133
00:08:56,836 --> 00:08:59,836
‫תיכון לבנים ולבנות המתבגרים‬

134
00:08:59,906 --> 00:09:03,776
‫של הדמויות הידועות ביותר מהאגדות.‬

135
00:09:03,843 --> 00:09:07,953
‫אבל השנה הזאת היתה מיוחדת במינה‬
‫עבור תלמידי תיכון "אבר אפטר".‬

136
00:09:08,014 --> 00:09:11,624
‫"המעשייה של אפל: סיפורה של בת מלוכה."‬

137
00:09:13,119 --> 00:09:17,189
‫היתה זו שנת יום המורשת, אירוע רב חשיבות‬

138
00:09:17,557 --> 00:09:20,887
‫שבו התלמידים‬
‫נשבעים לעיני כל העולם הקסום‬

139
00:09:20,960 --> 00:09:26,000
‫ללכת בעקבות הנתיבים שסללו‬
‫הוריהם האגדיים.‬

140
00:09:26,165 --> 00:09:27,325
‫אני לא מאמינה.‬

141
00:09:27,600 --> 00:09:31,300
‫יום המורשת יחול השנה‬
‫ויש כל כך הרבה דברים לעשות.‬

142
00:09:31,571 --> 00:09:32,911
‫לגמרי, נכון?‬

143
00:09:32,972 --> 00:09:36,782
‫המסיבה שאחרי המסיבה‬
‫תירשם בדפי ההיסטוריה.‬

144
00:09:36,943 --> 00:09:38,813
‫שמעתי שהתקליטן אן-צ'אנט...‬

145
00:09:38,878 --> 00:09:42,948
‫בראייר, לא מדובר רק במסיבה. מדובר בייעוד.‬

146
00:09:43,115 --> 00:09:44,745
‫מלכה לעתיד.‬

147
00:09:44,817 --> 00:09:48,047
‫אסור לנו לתת לאף אחד להעלות תמונות‬
‫מביכות שלנו ל"מייצ'פטר".‬

148
00:09:48,220 --> 00:09:49,990
‫היי, אני בתה של היפיפייה הנרדמת.‬

149
00:09:50,056 --> 00:09:52,626
‫אם אני עומדת לישון במשך מאה שנה,‬

150
00:09:52,692 --> 00:09:54,762
‫אני חייבת לחגוג בגדול עכשיו.‬

151
00:09:54,827 --> 00:09:57,227
‫חוץ מזה, אף אחד לא יכתוב עלייך משהו רע.‬

152
00:09:57,597 --> 00:09:59,067
‫כולם אוהבים אותך.‬

153
00:09:59,131 --> 00:10:00,901
‫זו אפל וייט!‬

154
00:10:03,069 --> 00:10:03,939
‫מהממת.‬

155
00:10:06,172 --> 00:10:07,612
‫אפשר לסחוב עבורך את הספרים?‬

156
00:10:07,773 --> 00:10:10,883
‫טייני, כמה מתוק.‬

157
00:10:10,943 --> 00:10:13,313
‫תודה.‬
‫-רואה? הם אוהבים אותך.‬

158
00:10:13,379 --> 00:10:15,979
‫אני לא רוצה לפספס אף רגע‬
‫ביום הראשון שלנו.‬

159
00:10:16,048 --> 00:10:18,918
‫שלום, כולם. היי, מה קורה?‬

160
00:10:20,286 --> 00:10:21,716
‫היי, הנסיך דרינג.‬

161
00:10:21,787 --> 00:10:23,857
‫למה אתה מסתיר את הפה שלך?‬

162
00:10:24,023 --> 00:10:26,293
‫בדיוק עברתי הלבנת שיניים‬

163
00:10:26,359 --> 00:10:29,099
‫והמנהל גרים אמר שאסור לי‬
‫להראות לאחרים כי...‬

164
00:10:29,261 --> 00:10:31,831
‫אבל החיוך שלך כל כך מקסים.‬

165
00:10:31,998 --> 00:10:33,028
‫טוב, את יודעת...‬

166
00:10:33,966 --> 00:10:35,696
‫העיניים שלי! אני לא רואה!‬

167
00:10:36,969 --> 00:10:37,999
‫אני בסדר.‬

168
00:10:38,771 --> 00:10:40,371
‫אפל. דרינג.‬

169
00:10:41,374 --> 00:10:46,014
‫אז... יש לכם פרטים עסיסיים‬
‫עבור תוכנית המראה שלי?‬

170
00:10:46,178 --> 00:10:47,778
‫דברו למראה.‬

171
00:10:47,947 --> 00:10:50,377
‫בלונדי, דרינג ואני עדיין לא זוג.‬

172
00:10:50,650 --> 00:10:54,390
‫אנחנו בתיכון. יהיה לנו מספיק‬
‫"עד עצם היום הזה" בהמשך.‬

173
00:10:54,654 --> 00:10:57,694
‫אבל אתם הזוג המושלם.‬

174
00:10:57,757 --> 00:11:01,387
‫לא יותר מדי ככה, לא יותר מדי ככה.‬
‫בדיוק כמו שצריך.‬

175
00:11:01,661 --> 00:11:05,201
‫בואי, אפל. נלך לאכול צהריים.‬
‫אני אקסים אותך אחר כך.‬

176
00:11:09,101 --> 00:11:12,271
‫וכך, באותו ערב, במעונות "אבר אפטר",‬

177
00:11:12,338 --> 00:11:14,938
‫אפל הכינה הפתעה‬
‫לשותפה לחדר החדשה שלה.‬

178
00:11:15,007 --> 00:11:17,707
‫את חושבת שרייבן תאהב את זה?‬
‫-ברור.‬

179
00:11:17,777 --> 00:11:20,777
‫איזו מלכה מרושעת לעתיד‬
‫לא תאהב כס מלוכה מרושע,‬

180
00:11:21,113 --> 00:11:23,953
‫כתר מרושע ומראה מכושפת מרושעת?‬

181
00:11:24,116 --> 00:11:27,046
‫נכון. אבל למה את עושה את זה בשביל רייבן?‬

182
00:11:27,219 --> 00:11:30,219
‫כי יש לה תפקיד חשוב מאוד בסיפור שלי.‬

183
00:11:30,289 --> 00:11:33,289
‫הכול ישתנה אחרי שהיא תרעיל אותי.‬

184
00:11:33,359 --> 00:11:36,359
‫הנסיך יוכל להעיר אותי ואני איהפך למלכה.‬

185
00:11:36,429 --> 00:11:38,429
‫ואז אחיה "באושר ובעושר עד עצם היום הזה".‬

186
00:11:38,798 --> 00:11:41,968
‫אני זקוקה לה.‬
‫-היי, מאדי?‬

187
00:11:42,034 --> 00:11:44,444
‫מהר, תתחבאי. אני לא רוצה שרייבן תדע‬
‫שעזרת לי.‬

188
00:11:44,703 --> 00:11:47,013
‫אני אצא דרך החלון. אף פעם לא עשיתי את זה.‬

189
00:11:52,278 --> 00:11:54,478
‫ברוכה הבאה הביתה, שותפה לחדר.‬

190
00:11:55,381 --> 00:11:58,051
‫נחמד, אפל. מאדי היא השותפה לחדר שלי השנה.‬

191
00:11:58,217 --> 00:11:59,387
‫כבר לא.‬

192
00:12:00,820 --> 00:12:04,060
‫וואו, אני נראה מעולה.‬

193
00:12:04,957 --> 00:12:07,227
‫דרינג, איך ידעת שאני אהיה כאן?‬

194
00:12:07,293 --> 00:12:10,233
‫יש לי קטע כזה של לתפוס עלמות במצוקה.‬

195
00:12:10,296 --> 00:12:13,166
‫זה היה ממש מלהיב!‬

196
00:12:13,232 --> 00:12:14,832
‫חכה כאן. אני רוצה עוד פעם.‬

197
00:12:17,069 --> 00:12:19,869
‫היי, מתחשק לך לאטה הוקוס?‬
‫-זה נשמע ממש קסום.‬

198
00:12:19,939 --> 00:12:22,069
‫אני אוהבת להוסיף מוסקט.‬
‫איך את אוהבת לשתות?‬

199
00:12:22,141 --> 00:12:24,911
‫אני אוהבת עם המון המון חלב.‬

200
00:12:27,513 --> 00:12:28,913
‫היי.‬
‫-שלום, אשלין.‬

201
00:12:28,981 --> 00:12:30,951
‫רוצות לצאת לטיול יותר מאוחר?‬

202
00:12:31,016 --> 00:12:32,816
‫לא הייתי ביער כבר המון זמן.‬

203
00:12:32,985 --> 00:12:36,455
‫כל כך נעים לחזור למה שחשוב באמת.‬

204
00:12:36,822 --> 00:12:40,132
‫יש לי משלוח של 300 זוגות נעליים‬
‫לחנות "נעל הזכוכית".‬

205
00:12:40,292 --> 00:12:42,292
‫נעליים חדשות?‬

206
00:12:43,395 --> 00:12:44,495
‫איפה?‬

207
00:12:53,806 --> 00:12:58,006
‫יש לה קטע עם נעליים.‬
‫-טוב, היא הרי הבת של סינדרלה.‬

208
00:13:00,279 --> 00:13:02,209
‫זה הזמן לחזרה שלנו ליום המורשת.‬

209
00:13:02,281 --> 00:13:07,421
‫אני כל כך רוצה שכולם יראו כבר‬
‫איזו מלכה אני עומדת להיות.‬

210
00:13:11,023 --> 00:13:15,233
‫אבל אפל לא ידעה שלרייבן קווין‬
‫יש תוכניות אחרות.‬

211
00:13:15,394 --> 00:13:17,964
‫שישנו את העולם לטובה.‬

212
00:13:18,030 --> 00:13:20,430
‫או לרעה.‬
‫- אז כשמפתח הקסם מופיע,‬

213
00:13:20,799 --> 00:13:23,369
‫אתם מחדירים אותו בעדינות לספר האגדות‬

214
00:13:23,536 --> 00:13:25,436
‫ואז עומדים בגב זקוף‬

215
00:13:25,504 --> 00:13:29,514
‫ומכריזים על ייעודכם בפני העולם כולו.‬
‫זה ברור?‬

216
00:13:29,875 --> 00:13:31,535
‫אבל מה אם...‬
‫-אין שאלות? מצוין.‬

217
00:13:31,911 --> 00:13:34,481
‫מי ראשונה?‬
‫-אני, אני, אני.‬

218
00:13:35,848 --> 00:13:38,848
‫מכאן, בבקשה, מלכתי לעתיד.‬

219
00:13:39,018 --> 00:13:41,348
‫אני היא אפל וייט,‬

220
00:13:41,420 --> 00:13:45,320
‫ואני נשבעת להגשים את ייעודי כשלגייה הבאה.‬

221
00:13:45,491 --> 00:13:47,861
‫מושלם.‬
‫-אני יודעת.‬

222
00:13:48,027 --> 00:13:50,127
‫אני בראייר ביוטי,‬

223
00:13:50,196 --> 00:13:53,326
‫ואני נשבעת ללכת בעקבותיה של אמי‬

224
00:13:53,399 --> 00:13:56,039
‫ולישון במשך מאה שנה.‬

225
00:13:56,101 --> 00:14:00,141
‫אבל לפני שאעשה זאת,‬
‫אני מתכוונת לנצל כל רגע.‬

226
00:14:00,206 --> 00:14:03,276
‫ואם כבר מדברים,‬
‫בואו לחדר שלי בערב שישי.‬

227
00:14:03,342 --> 00:14:05,542
‫אנחנו נעיף את הגג...‬
‫-הבא בתור.‬

228
00:14:06,478 --> 00:14:09,848
‫שלום. צ'רמינג. דרינג צ'רמינג.‬

229
00:14:09,915 --> 00:14:14,415
‫אני נשבע להיות בדיוק כמו אבי,‬
‫המלך צ'רמינג.‬

230
00:14:14,486 --> 00:14:18,256
‫אמיץ, נאה, טוב לב, נאה,‬

231
00:14:18,324 --> 00:14:21,364
‫מתחשב ונאה.‬
‫-הבא בתור.‬

232
00:14:21,527 --> 00:14:23,597
‫אני רייבן קווין,‬

233
00:14:23,863 --> 00:14:27,333
‫ואני נשבעת להגשים את ייעודי כ...‬

234
00:14:28,367 --> 00:14:31,597
‫יש לי שאלה.‬
‫-מה?‬

235
00:14:31,871 --> 00:14:37,081
‫אני סתם תוהה מה יקרה‬
‫אם לא ארצה להישבע.‬

236
00:14:40,446 --> 00:14:41,506
‫היא חייבת לעשות את זה.‬

237
00:14:41,580 --> 00:14:44,650
‫כלומר, אם היא לא תרעיל אותי, אני לא אירדם.‬

238
00:14:44,917 --> 00:14:47,647
‫הנסיך שלי לא ינשק אותי‬
‫ולעולם לא אהיה מלכה,‬

239
00:14:47,920 --> 00:14:50,990
‫ולעולם לא אזכה לחיות‬
‫"באושר ובעושר עד עצם היום הזה"!‬

240
00:14:52,091 --> 00:14:56,161
‫רייבן, השכיחי מלבך את הרעיון המסוכן הזה.‬

241
00:14:56,228 --> 00:14:57,258
‫המשיכי.‬

242
00:14:58,497 --> 00:14:59,997
‫אני חייבת ללכת.‬

243
00:15:01,033 --> 00:15:02,603
‫מה?‬
‫-מה בנוגע לייעוד שלה?‬

244
00:15:02,968 --> 00:15:05,338
‫החוקים הם... החוקים!‬

245
00:15:06,906 --> 00:15:10,906
‫וכך, אפל ברחה למצוא מחסה‬
‫באותו לילה ביער הקסום‬

246
00:15:10,976 --> 00:15:15,446
‫ותהתה מה יעלה בגורלה‬
‫אם רייבן לא תתחייב לייעודה.‬

247
00:15:17,016 --> 00:15:21,186
‫המנהל גרים?‬
‫-סליחה שהבהלתי אותך, יקירתי.‬

248
00:15:21,353 --> 00:15:25,493
‫אני רוצה שתפקחי עין‬
‫על השותפה שלך לחדר, רייבן.‬

249
00:15:25,658 --> 00:15:28,588
‫עלינו ללכת בנתיב שסללו לפנינו.‬

250
00:15:28,661 --> 00:15:32,401
‫זאת הדרך היחידה לשמור‬
‫על שלומו של העולם שלנו.‬

251
00:15:32,464 --> 00:15:36,544
‫בבקשה, השגיחי על רייבן ושכנעי אותה.‬

252
00:15:36,702 --> 00:15:40,072
‫אני יודע שתעשי כל מה שנדרש לשם כך.‬

253
00:15:40,139 --> 00:15:41,269
‫אני...‬

254
00:15:43,642 --> 00:15:48,982
‫וכך, על סף אסון כבד‬
‫העלול ליפול על תיכון "אבר אפטר"...‬

255
00:15:49,048 --> 00:15:51,978
‫את תמיד חייבת להיות כל כך דרמטית?‬

256
00:15:52,051 --> 00:15:55,491
‫אתה תמיד חייב להרוס‬
‫את הסופים המאיימים שלי? כלומר...‬

257
00:15:55,554 --> 00:15:58,524
‫את תמיד עומדת לצדם של בני המלוכה.‬
‫-אני ידועה בסופים שלי.‬

258
00:16:05,064 --> 00:16:07,734
‫וכך הגענו ליום המורשת.‬

259
00:16:09,201 --> 00:16:14,011
‫היום שבו התלמידים נשבעים‬
‫לעיני כל העולם הקסום‬

260
00:16:14,073 --> 00:16:18,313
‫ללכת בעקבות הנתיבים שסללו‬
‫הוריהם האגדיים.‬

261
00:16:18,377 --> 00:16:21,277
‫או לא.‬
‫-ברצינות? אני זו שמקריינת.‬

262
00:16:23,282 --> 00:16:25,052
‫מאדי, את חייבת לעזור לי.‬

263
00:16:25,217 --> 00:16:28,217
‫אני מרגישה שאני לא יכולה לחתום‬
‫בספר האגדות,‬

264
00:16:28,287 --> 00:16:30,987
‫אבל אני גם לא רוצה לאכזב את כולם.‬

265
00:16:31,156 --> 00:16:32,656
‫ואל תשכחי את הקטע הזה של...‬

266
00:16:32,725 --> 00:16:35,585
‫"אם לא תחתמי, הסיפור שלך ייעלם,‬

267
00:16:35,661 --> 00:16:38,101
‫"ואת עלולה ליפול לתהום השכחה."‬

268
00:16:38,163 --> 00:16:41,173
‫יש דבר כזה. זה בטח כואב.‬
‫-אנחנו לא יודעות אם זה נכון.‬

269
00:16:41,233 --> 00:16:42,673
‫אבל מה אם כן?‬
‫-אבל מה אם לא?‬

270
00:16:42,735 --> 00:16:44,565
‫אבל מה אם כן?‬
‫-את לא עוזרת לי.‬

271
00:16:45,738 --> 00:16:48,438
‫רק רגע. אני חושבת‬
‫שאני יודעת מי יכול לעזור.‬

272
00:16:50,776 --> 00:16:54,476
‫לא, תראי, אני בת מלוכה אמיתית.‬

273
00:16:54,546 --> 00:16:58,316
‫רייבן! הנה את. אנחנו חייבות לדבר.‬

274
00:16:59,752 --> 00:17:02,492
‫תחזרי!‬
‫-אפל! לאן את הולכת?‬

275
00:17:03,422 --> 00:17:05,792
‫אני חייבת לשכנע את רייבן לחתום בספר.‬

276
00:17:06,058 --> 00:17:08,058
‫הגורל שלי תלוי בכך.‬

277
00:17:22,274 --> 00:17:23,414
‫רייבן?‬

278
00:17:24,777 --> 00:17:27,507
‫אם מישהו יודע את האמת על ספר האגדות,‬

279
00:17:27,679 --> 00:17:29,719
‫זהו ג'יילס גרים.‬

280
00:17:30,082 --> 00:17:32,652
‫נוצות וחברים, ביחד ולחוד.‬

281
00:17:32,818 --> 00:17:36,218
‫הוא דובר חידתית. הוטל עליו כישוף מלמול‬

282
00:17:36,288 --> 00:17:37,818
‫וזה גורם לו להישמע קצת קוקו.‬

283
00:17:38,190 --> 00:17:41,830
‫הוא אומר שהוא שמח לראות אותנו כאן.‬
‫-תשאלי אותו על הספר.‬

284
00:17:42,194 --> 00:17:45,604
‫אם לא אחתום בו, באמת... איעלם?‬

285
00:17:46,532 --> 00:17:48,572
‫האם כיסא מוזיקלי יכול לשנות מנגינה‬

286
00:17:48,634 --> 00:17:51,144
‫כשחורתים על לוח צור בעצם ישנה?‬

287
00:17:52,204 --> 00:17:54,814
‫המלך ששר עם דפי השמים,‬

288
00:17:55,174 --> 00:17:59,344
‫חושש יותר מדי מהשחר‬
‫העולה בשקרים על המים.‬

289
00:17:59,411 --> 00:18:01,511
‫הוא אומר שמשהו לא בסדר בספר.‬

290
00:18:01,680 --> 00:18:04,780
‫ושאם לא תחתמי, הסיפור שלך...‬

291
00:18:05,150 --> 00:18:06,390
‫מה? מה?!‬

292
00:18:09,121 --> 00:18:10,161
‫או, סליחה.‬

293
00:18:10,322 --> 00:18:12,792
‫אם לא תחתמי, הסיפור שלך יימשך.‬

294
00:18:13,158 --> 00:18:15,528
‫באמת? זה נפלא.‬

295
00:18:15,694 --> 00:18:18,264
‫אני חושבת.‬
‫-את חושבת?‬

296
00:18:18,430 --> 00:18:21,430
‫היי, חידתית היא לא שפה מדויקת.‬

297
00:18:23,168 --> 00:18:25,468
‫סוף סוף הגיע יום המורשת.‬

298
00:18:25,637 --> 00:18:28,407
‫הבאה לעלות היא אפל וייט.‬

299
00:18:33,445 --> 00:18:37,115
‫אני היא אפל וייט, בתה של שלגייה,‬

300
00:18:37,282 --> 00:18:40,422
‫ואני נשבעת אמונים לייעודי.‬

301
00:19:00,172 --> 00:19:03,482
‫- אפל וייט -‬

302
00:19:11,416 --> 00:19:13,716
‫הבאה בתור היא רייבן קווין.‬

303
00:19:18,657 --> 00:19:23,427
‫אני היא רייבן קווין,‬
‫בתה של המלכה המרושעת,‬

304
00:19:23,595 --> 00:19:26,225
‫ואני נשבעת...‬

305
00:19:27,366 --> 00:19:29,666
‫אני...‬
‫-קדימה, תעשי את זה.‬

306
00:20:04,903 --> 00:20:07,213
‫אני היא רייבן קווין,‬

307
00:20:07,372 --> 00:20:10,342
‫ואני אקבע את ייעודי בעצמי.‬

308
00:20:10,509 --> 00:20:14,679
‫ה"באושר ועושר" שלי מתחילים ברגע זה.‬

309
00:20:20,552 --> 00:20:22,422
‫רייבן עשתה את זה!‬

310
00:20:24,756 --> 00:20:28,286
‫אני עדיין כאן. לא נעלמתי.‬

311
00:20:29,995 --> 00:20:33,395
‫איך את יכולה להיות כל כך אנוכית?‬

312
00:20:35,901 --> 00:20:38,301
‫אני מצטערת, אפל, אבל אני...‬

313
00:20:41,406 --> 00:20:43,936
‫עצרו הכול!‬

314
00:20:49,681 --> 00:20:51,781
‫לא ידעתי שאני יכולה לעשות את זה.‬

315
00:20:57,923 --> 00:20:59,323
‫אני מצטערת, אפל,‬

316
00:20:59,491 --> 00:21:01,991
‫אבל אני לא רוצה‬
‫שמישהו אחר יגיד לי מה להיות.‬

317
00:21:02,261 --> 00:21:06,331
‫אני רוצה לגלות את זה בעצמי.‬
‫את לא מבינה?‬

318
00:21:06,398 --> 00:21:10,468
‫עכשיו אני לא היחידה שיכולה‬
‫לבחור בעצמה את הייעוד שלה.‬

319
00:21:10,535 --> 00:21:13,305
‫כולנו יכולים. אפילו את.‬

320
00:21:13,472 --> 00:21:18,412
‫אבל אני לא רוצה לבחור ייעוד חדש.‬
‫אהבתי את זה שהיה לי.‬

321
00:21:18,577 --> 00:21:21,407
‫ובגללך, יכול להיות שזה לא יקרה.‬

322
00:21:21,480 --> 00:21:22,550
‫אבל יכול להיות שכן.‬

323
00:21:24,049 --> 00:21:27,719
‫אני לא יודעת. אני... אני לא יודעת.‬

324
00:21:34,693 --> 00:21:36,633
‫את עדיין כאן. שום דבר לא נעלם.‬

325
00:21:39,064 --> 00:21:42,474
‫אני יודעת וזו הרגשה טובה.‬

326
00:21:42,534 --> 00:21:46,414
‫היחסים בין בני המלוכה למורדים ב"תיכון‬
‫אבר אפטר" לעולם לא יהיו כשהיו‬

327
00:21:46,471 --> 00:21:48,741
‫אחרי שרייבן התעקשה על מה שהיא מאמינה בו.‬

328
00:21:48,807 --> 00:21:50,337
‫היא טעתה באמונה שלה.‬

329
00:21:50,409 --> 00:21:52,839
‫היא לא כיבדה את הייעוד שלה‬
‫וזה מפתה את הגורל.‬

330
00:21:52,911 --> 00:21:57,081
‫תקשיבו, קריינים!‬
‫אנחנו מנסות ליהנות מרגע יפה כאן!‬

331
00:22:00,585 --> 00:22:03,455
‫רייבן לא מודעת לכוחות שהיא שחררה.‬

332
00:22:03,622 --> 00:22:07,562
‫יש לעצור את זה לפני שהרעיון‬
‫המסוכן שלה יתפשט.‬

333
00:22:16,568 --> 00:22:18,398
‫- הסוף הוא רק ההתחלה... -‬

334
00:22:20,339 --> 00:22:21,369
‫- יום המורשת: סיפורם של שני סיפורים -‬